אחרי שנוצר התהליך האנושי של היכרות , ידידות ואמון, ההחלטה להתחתן היא המשך די טבעי מבחינה רגשית. ולא מקבלים אותה רק מהשכל.

כלומר, מלכתחילה, לפני שפגשת את הבחור, כשאת בוחנת את הסוגיה רק מבחוץ, קשה לך לדמיין איך מקבלים החלטה כזו, אבל מתוך התהליך, כשאת יוצרת קשר – זה יותר קל.

2. הבנה שאנחנו רק בני אדם ויש מעלינו מישהו שדואג לנו. ההחלטה שלנו היא החלטה אנושית, אנחנו באמת לא יודעים מה יהיה אתנו מחר, ואיך ימצא אותנו המחר. לא רק שאנחנו לא יודעים איך יהיה הבחור הזה בעוד עשר שנים, אלא כמו שציינת אולי אנחנו עצמנו נשתנה??

העתיד שלנו, מעצם היותו עתיד לוט בערפל.

את לא יכולה לדעת פרטים על החיים שלך בעתיד: איך תהיי את בעוד מספר שנים, איך יהיה בעלך, ואיזו זוגיות תצליחו ליצור.

את לא יודעת גם אילו אתגרים יעמדו לפניכם, וכמה כח ויכולת יהיו לכם כדי להתמודד עמם.

אבל חוסר הידע הזה הוא מובנה.

החרדה מפני בחירה לא נכונה היא זו שמעלה בנו את כל הספקות הקטנים והגדולים ונותן לנו תחושה שעד שלא נפתור כל אחד מהם אי אפשר להמשיך הלאה.

1. את שואלת מי מבטיח שהוא האחד.

מה זה אומר האחד? האחד הכי מוצלח? כשאת בוחנת בחור בפגישה את לא מחפשת את האדם “הכי”. הוא לא חייב להיות הכי בעל מידות, ולא הכי חכם, וגם לא הכי צדיק. (אם כך זה היה, רק זוג אחד היה בעולם – הגבר הכי מוצלח עם האישה הכי מוצלחת, וגם הם לא היו מסתדרים כי היותר מוצלח מביניהם קיבל בן זוג שהוא לא הכי מוצלח ? )

הוא צריך להיות עם אופי, מידות ותכונות שיכולים להסתדר איתך.

גם את כנראה לא מושלמת, ועדיין זה לא אומר שטעות להתחתן איתך…

סביר ונורמלי שתיתקלי במהלך החיים עם אנשים שונים, שבתכונות מסוימות הם יותר מבעלך.

הוא הופך להיות “האחד”, אך ורק אחרי שבחרת להתחתן איתו.

האחד שבחרת בו להנשא לך, לכרות איתו ברית, להיות נאמנה לו…

ליצור איתו יחד זוגיות שהיא יצירה מיוחדת של שניכם.

האחד שבחרת להיות נאמנה לו ולהשקיע את כל כולך כדי שתצמח ביניכם אהבה.

2. איך תדעי שזו לא רק התאהבות?

ההתאהבות עצמה היא מצוינת, אך כדי שהיא לא תתפוס את מקומם של רכיבים חשובים כמו אינטואיציה עמוקה ושכל ישר, תנסי כמיטב יכולתך להסתכל במבט מפוכח, אולי גם תדברי עם מישהו חכם תו”כ הפגישות שידע לשאול אותך שאלות שיגרמו לך לחשוב ברצינות ולהקשיב לעצמך.

3. שאלת איך אפשר להחזיק שנים בלי לחשוב “אולי אני לא מאושרת” או “אולי יכולתי למצוא לי מישהו יותר טוב”

השאלה הראשונה היא דווקא שאלה מבורכת, אם שואלים אותה מתוך תפיסה אקטיבית.

אסביר:

ההקשבה לרגשות שלי, ולרגשות של בן הזוג היא חשובה. טוב לשאול את עצמנו מדי פעם אם אנחנו שמחים והאם טוב לנו.

אבל השאלה היא מה עושים עם התשובה.

אם אדם תופס שהמציאות אחראית לאושר שלו, הוא חושש לגלות שהוא לא מאושר, כי אין לו שום שליטה על זה.

אבל כשאדם רואה את עצמו כאחראי לרגשות של עצמו, הוא חושב איך להפוך את עצמו למאושר, ובמקרה שלנו: איך הופכים את הזוגיות שלנו למיטיבה יותר עבור שנינו.

4. “אולי יכולתי למצוא לי מישהו יותר טוב” –  זו בחירה שאפשר לבחור אותה בצורה מודעת.

כי הרי אף אחד מאיתנו לא רוצה שישאלו עליו את השאלה הזו…

איך לא שואלים את זה?

להיות נאמנים זו אומנות מתפתחת. זו בחירה יומיומית לקבל את בן הזוג ולכוון את עצמנו לא לבדוק אותו (כמובן חוץ ממקרים חריגים) אלא לשאול: איך משפרים ומשדרגים את הזוגיות שלנו, ולא האם.

כשיש לנו תפיסה של נאמנות, של “זה בעלי, ואליו אני נאמנה”, כל ההסתכלות על העתיד משתנה.

בשיר השירים כתוב “מי יתנך כאח לי” לכאורה בעל יותר אוהבים מאשר אח,אז למה משתוקקת הרעיה שהדוד יהיה כאח?

( מן הסתם יש פירושים נוספים) כי אח נשאר אח. גם כשהוא מעצבן, לא חושבים אולי בכלל אני אחותו בטעות, אלא חושבים איך להסתדר.

מאחל לך הצלחה רבה

זה באמת נקודות חשובות שהצפת

תודה!!

אין גבול תיאורטי לכסף שאפשר לעשות בקזינו אם להמשיך לשחק

ולכן מהמרים כבדים ממשיכים להוציא כסף על עוד סיבוב ועוד סיבוב אולי בפעם הזאת יזכו ויקחו את כל הקופה

(וגם אם יקחו אותה, ברור שזה לא מספיק, והם יוציאו את הכסף על עוד סיבובים)

אלא שלא מצינו מהמר כבד עשיר

מי שיוצא מורווח הוא מי שקיבל זכייה מוכבדת ופרש

כשם שיכול להיות מישהו יותר טוב יכול להיות גם מישהו יותר גרוע ולא תמצאי טוב כמו מי שהיה

וכשם שיכול להיות מישהו יותר טוב, יכול להיות מישהו עוד יותר טוב ואין לדבר סוף

זה ברמה המתמטית

אבל עכשיו ברצינות, א' אני לא יודע אם אילו ציפיות את באה אני לא חושב שזאת העבודה של בעלך לעתיד להגשים ציפיות או משהו כזה, זה ברור וידוע וטחון שברגע שבאים עם דרישות כלפי השני, האושר מאיתנו והלאה.

ב' אין שום בן־אדם בעולם שיהיה מושלם עבורך. אף־אחד לא נולד באופן שבדיוק תואם את האופי שלך אולי חוץ ממך אבל זה כי זאת את. ואת לא יכולה להתחתן עם עצמך (נראה לי שרוב האנשים היו רוצים להתחתן עם עצמם).

מה שכן יכול להיות זה מישהו שמתאים לך פחות או יותר מבחינת הדברים החשובים לך, 100% שהוא לא יתאים ב־100% לציפיות (אין מה לעשות גם אם תבחרי את הכי מושלם יכול להיות שתגלי שהוא נוחר בלילה כמו מסור חשמלי), ומשם והלאה אתם צריכים ליצור זוגיות כזאת שתספק את שניכם, להבין אחד השני, לצמוח אחד לתוך השני, כמובן לא מתוך כוונה לשנות אנשים אלא מתוך רצון טוב להיכנס לעולם של השני ולעשות לו טוב

ג' מניין לנו שמה שאנחנו מצפים זה מה שאנחנו צריכים? כאילו סתם נניח אני רוצה מישהי חובבת ספורט אקסטרים, אחלה, נעשה מלא שטויות נהנה מלא אחלה רומנטיקה בסוף תקרה איזו תקלה ומישהו יישאר ל"ע נכה לכל החיים. אז כבר עדיף מישהי יותר ביתית ורגועה לא? ואולי גם לא, אולי זה דווקא התיקון של אחד מאיתנו? בדיוק שמעתי שיעור של הרב מוצפי, על סיפור שהיה לחיד"א (או בן איש חי? לא זוכר), על אחד שהייתה לו אישה ל"ע... הייתה עושה לו את המוות כל היום. אז הוא רצה לשאול את החיד"א מה לעשות. ובא לאותו איש חלום שהוא מת ונקרא לבית דין של מעלה, ומתחילים לשקול לו את המצוות ואת העוונות, טוב שופכים כמה שקיות סופר של מצוות בצד אחד, והצד השני וואי וואי, מגיעות משאיות טריילרים משהו מלחיץ, אחת אחרי השנייה, כבר עוד שנייה מקימים מזח צף... טוב, סיימו לפרוק, האיש כולו סיד חיוור, ופתאום מגיע איזה מלאך עם תיק, שם את התיק בצד של הזכויות, המאזניים עפות! טוב, מה יש בתיק? זה כפרת העוונות מההצקות של אשתו. בקיצור מה אנחנו בכלל יודעים על החיים.

לאן אני חותר, צריך שתהיה נשיאת חן כללית, שתהיה לכם תקשורת נעימה, שאיפות פחות או יותר אותו דבר שלא יהיה בית שכל אחד מושך לכיוון שלו בדברים המהותיים, וזהו מכאן ואילך מידת הביטחון

מסכימה עם מה שכתבת אבל ברגש זה יותר קשה.. 
חחחח אהבתי איך ניסחת את הסיפור😅

נראה לי גם יותר אצל בנות נוכח העניין הזה

כי בסוף חצי מזה זה חשש לגיטימי, אולי הוא בעייתי, אולי נסבול, כו' כו' 

ולחשש הזה כן צריך להתייחס ולסנן את מה שבעייתי

אבל מעבר לזה, לדעתי לפחות, זה פשוט לעשות את ההחלטה המודעת שאני מחליטה לאהוב אותו

הכרתי כל־מיני בנות בחיי, מבחינה אובייקטיבית היו בנות ממש ממש טובות (יפות, מעניינות בטירוף, חכמות, מלא תכונות חיוביות) אבל לא הרגשתי כלפיהן כלום

מהסיבה הפשוטה שלא רציתי להרגיש שום דבר

זאת לעומת בנות אחרות שבחרתי לִרְצות אותן וזה הפך אותן לטובות יותר מכולן גם אם הן לא כאלה באמת מבחינה אובייקטיבית

אני חושב שהשלב הראשון צריך להיות אכן שכלי ושקול אבל בשלב מסוים צריך לעשות את ההחלטה לאהוב אותו ואני חושב שאם לעשות אותה באמת אז ממילא כל החששות האלה יתפוגגו

ואתה שוב צודק

אני שמעתי מאדם חכם מאד כמה דברים לגבי זוגיות.

הראשון זה "תיאום ציפיות" ולפני תיאום בין השניים צריך לתאם בינך לבין עצמך.

אני יודע שרגש זה עולם בפני עצמו אבל יש זוהר מאד יפה בפרשת תרומה שמדבר על "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשת ובכל מאדך".

והשאלה הראשונה ששואלים שם זה: וכי אפשר לצוות על הרגש?

וכן יש חלקים מסויימים ברגש שאפשר לצוות עליהם ולנהל אותם.

כשקונים מוצר המוצר צריך לענות על כמה דרישות, לדוגמא: קולפן תפוחי אדמה וירקות.

הוא צריך לקלף לא? כן אבל הוא גם צריך להרגיש טוב ונוח ביד וגם צריך לתת תוצאה טובה בקילוף עצמו...

בזוגיות משתפים ומדברים על נקודות ורואים האם מתוך זה שאוהבים אחד את השני אפשר לנסות להגיע למטרות מסויימות.

אני זוכר שלפני שנים רבות פגשתי מישהי שאמרה לי בפירוש שהיא רוצה "להתחזק" ולא תהיתי על מה היא מתכוונת כי די היה ברור לי שמבחינה תורנית היא רוצה להתחזק.

אני באותו הזמן לא ממש הייתי בכיוון של להתחזק ולא בגלל שאני לא רוצה אלא לא הרגשתי את עצמי במקום רע שאני צריך "להתחזק".

היא החליטה שבגלל שאני לא רואה את הצורך להתחזק אז זה לא מתאים.

הבעיה הייתה שהיא רצתה משפחה גדולה מלכתחילה ואני פשוט אמרתי שאני לא יודע האם יהיו לי את הכוחות או לא אבל אני מוכן לנסות להתחיל.

אחרי הילד הראשון שנולד לה היא כבר הבינה שיש משהו במה שאני אמרתי....

אשכרה תשבי ותכתבי לעצמך מכתב, מייל או משהו שיתאר לעצמך מה את רוצה ומה חסר ומה היית רוצה ותשתפי (אני לא יודע באיזה שלב של ההכרות אתם).

תחשבי שמישהו יבוא אליך "את מגשימה לי את הציפיות שלי, איזה כיף לי", איך זה ירגיש לך? (סליחה על השאלה הבוטה)

הרי כל אחד מאיתנו מסתובב עם שק של ציפיות על העתיד שלו ובמיוחד על הבן\בת זוג שלו ואני חושבת שזה דווקא משמח שמישהו אומר לך אתה עונה לי על כל הציפיות כי זה רף גבוה.

וברור שהמטרה של הקשר היא לא "הגשמת ציפיות", אתה בסוף רוצה בן \ בת זוג לחיים אבל זה כן מדד פנימי שאתה מודד איתו את הבנאדם.
 

ברור שיש ציפיות אבל הם לא הנושא.

הנושא זה הקשר ההדדי שבונים, אחרת זה מזכיר לי התייחסות לאדם כאל חפץ.

עצם היכולת להשוות בין שני אדם שונים מזכירה לי השוואה בין חפצים.

ובכל אופן, אפילו ההשוואה לא מתחילה כי העניין פה זה אפילו לא הבנאדם שעומד בצד השני של הקשר, אלא העניין פה זה הקשר עצמו. ואי אפשר לאמוד איך יראה קשר עם בנאדם א' למול קשר עם בנאדם ב' וגם אפשר אפילו ליצור קשר בצורות שונות עם אותו בנאדם.

מברך אותנו בקשר שיעלה למעלה מכל הציפיות שלנו

תודה על החידוד

אמן!! 

ב"ה יש הרבה מאוד אנשים בעולם. והרבה מהם הם גם אנשים טובים.

ותמיד, תמיד, תמיד!!!

יהיה מישהו שהוא יותר.

יותר יפה, יותר מוצלח, יותר מצחיק, יותר עשיר, יותר גבוה, יותר חייכן, יותר סבלן, יותר מכיל, יותר מפרגן, יותר מפנק, יותר רוצה, יותר צדיק, יותר נדיב, יותר גמיש, יותר....

כשאת אומרת "טוב", את בעצם מתכוונת למכלול של דברים שיוצרים את המהות של האדם. כאשר את מתמקדת בפרט כזה או אחר ומשווה בין אנשים, תמיד תמצאי מישהו שאצלו התכונה הספציפית יותר בולטת מאשר אצל מי שאת משווה מולו. אנחנו הרי לא תכונה אחת בסופו של דבר.

אבל גם הגדרת שטוב = מגשים את הציפיות שלי.

ואני אומרת,

אולי צריך להשאיר את הציפיות לכריות.

במקום לפנטז על משהו אחד מסוים, מישהו שייכנס לתבנית מסוימת שבנית בראש - לבנות קשר עם מי שנמצא מולך.

אני לא יודעת לאיזה סוג של ציפיות התכוונת.

לדוגמה: יכול להיות שאת חולמת שהוא יפיק לך יום הולדת מטורף כל שנה, והוא בכלל לא חשב בכיוון.

מצד אחד, את יכולה להגיד שהוא לא הכי טוב כי הוא לא עומד בציפיות שלך, 

או להגיד שאולי אפשר לעשות דברים אחרת -

1) לשנות את הציפיות - לא חשוב לי דווקא הפקה מטורפת, חשוב לי יחס שאקבל ממנו.

2) להבין שבמכלול של קשר זה פרט קטן.

3) לתקשר. אולי אצלו יש סיבה שזה לא בציפיות?

כשאת בוחרת מישהו, זה לא בגלל שבדקת את כל הגברים בעולם, והוא זה שקיבל את הניקוד הכי גבוה.

את לא בוחרת את האדם הכי טוב.

את בוחרת שותף למסע, שותף לדרך, שיחד, בעבודה משותפת - תוכלו להיות הכי טובים ומתאימים אחד לשניה.

זוגיות זה דבר שדורש עבודה. זה לא שמחכה לך אביר על הסוס הלבן שימלא את כל משאלות ליבך, ורק מחכה למוצא פיך.

וברגע שבחרת שותף כזה - כל השאר פשוט נהיים לא רלוונטיים. גם אם הם יפים יותר, מוצלחים יותר, מצחיקים יותר וכו'.

אני תמיד אוהבת לקרוא מה שאת כותבת😊

וכי את חושבת שאחרי החתונה לא יהיו בעלים מוצלחים יותר משלך? יגמרו הבחורים שנראים בעלי יתרון משמעותי על גביו?

את תצטרכי להתמודד עם היכולת לשמוח בחלקך כאן בהחלטה הזו, ובכל יום ויום אחרי החתונה.

יהיה מי שיהיה בעלך. כי זה קשור אלייך לא אליו

תישאלי אותה, תבקשי ממנה לשתף אותך במחשבות, ההתלבטויות שעברו לה בראש, כשהיא עמדה במצב של ההחלטה החשובה של חייה - האם היא הולכת להתחתן עם האדם הזה?

ואיך היא החליטה שזה זה.  

קיבלת כאן התייחסויות נפלאות.  

מניסיוני, אני יכולה להגיד לך שיש שלב (בדייטים), אחרי תקופה שיוצאים כבר די זמן להכיר היטב את האיש, שאת כל כך מרגישה שטוב לך איתו, את נמשכת אליו, מתגעגעת אליו וחושבת עליו בין פגישה לפגישה, והוא מאוד מתאים למה שאת חולמת ומייחלת לראות בגבר שלצידך - שמחשבות על אחרים בכלל לא מעסיקות אותך.  לא מטרידות אותך.

(זה גם אומר, שכל עוד את לא שלמה בוודאות ובלי ספקות בבחירה הזו - לא מחליטים להתחתן). 

לא לכולם יש וודאות. וודאות היא מתנה של רוגע וגם אשלייה שתתפוצץ אחכ. כי לכולם יש פערים, אין מושלם ולא יהיה מושלם.

איך אמרה לי אישה חכמה שיצאה מלא שנים-

גם אם בעלי היה הראשון שלי הייתי חותכת אותו.

כי עד הרגע שלא םגשתי אותו בפועל לא הייתי מסםיק בשלה לזנוח את החלומות הלא מצואותיים ולהסכים לשמוח במה שיש.

להחלטה הגדולה להתחתן.

זהו רגע בספר שמתרחש אחרי שהנסיך מגלה שהשושנה שלו אינה מיוחדת כפי שהאמין.

הוא מבין שעל כדור הארץ ישנן עוד אלפי שושנים בדיוק כמו השושנה שלו.

ברגע הראשון הנסיך מתעצב מהגילוי,

אך לאחר זמן מה של מחשבה זוהי תגובתו כלפי השושנים שפגש על כדור הארץ:

"אינכן דומות לשושנה שלי כלל, אמר להן הנסיך הקטן.

הנכן יפות, אך ריקניות, איש לא יקריב חייו למענכן. בעיני עובר אורח תמים אין השושנה שלי שונה מכן, אולם, בעיני היא חשובה יותר ממאות שושנים.

כי רק אותה השקתי יום יום, רק עליה הגנתי מפני רוחות עזות, רק למענה הרגתי זחלים, רק לקולה האזנתי כאשר רטנה או התפארה, או לא אמרה מהום.

כי זוהי השושנה שלי.

הזמן שהקדשתי לשושנתי הוא המקנה לה חשיבות כה רבה"

זה בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע😏

אבל אני חושבת שזה לא הזמן שהוא הקדיש לשושנה אלא היחס ותשומת הלב שנתן לה בשונה מכולן

תעשי שלא יהיה כזה! - לקראת נישואין וזוגיות

ברוך שכיוונתי לנסיך 😅

"אני לא יכול לשחק איתך", אמר השועל. "לא אילפו אותי".
"אה, סליחה!" אמר הנסיך הקטן. אבל אחרי שהרהר רגע, שאל: "מה זה, לאלף?"
"זה משהו שהוזנח יותר מידי", אמר השועל. "לאלף, זה לקשור קשר…"
"לקשור קשר?"
"כמובן", אמר השועל, "בשבילי אתה עדין רק ילד קטן, כמו מאה אלף ילדים אחרים. ואין לי צורך בך. וגם לך אין צורך בי. בשבילך אני רק שועל, שועל כמו מאה אלף שועלים אחרים. אבל אם תאלף אותי, נהיה זקוקים זה לזה. אתה תהיה בשבילי אחד ויחיד בעולם. ואני אהיה בשבילך אחד ויחיד בעולם…"

את עושה השתדלות טובה ומתחברת ומשם משחררים למנהל

מה התדירות של המחשבה הזו?

אני חושבת שאם כרגע את לא שלמה וזה מה שאת מרגישה

תחכי עד שמשהו יתפתח מעבר.

אף אחד לא צריך שיתפשרו עליו 

אני הרגשתי את זה עם מישהו שיצאתי איתו 

ושמתי לב שהוא בטוח שאני הכי טובה לו ושהוא זכה, אני לא הרגשתי ככה .

לקח לי זמן ואומץ להבין שהוא לא האחד שלי. 

הרבה אנשים נתנו לי עצות להמשיך

והיום אני אומרת לך שזו החלטה הכי חכמה שעשיתי שלא המשכתי .

אני לא רציתי אותו , לא הרגשתי שזה זה , וזה לא תקין.

אנשים רושמים לך תמיד יש יותר טוב.. תתפשרי

תעזבי את כל מה שרשמנו לך ותחשבי עם עצמך בכנות מה את מרגישה איתו , תעלי את זה לשכל  למה את מרגישה כך.

הכי חשוב תשימי לב אם את מרגישה בית איתו , נעימות , קלילות להיות את , ותקשורת טובה ומשיכה.

ברגע שיש את הדברים האלה קשה לי להאמין שלא תרגישי שהוא שלך .

בהצלחה

בטוח שיש מישהו אחר, אבל הסיכוי שתמצאי אותו מאד נמוך. והסיכוי שזה יהיה בעיתוי הנכון, והוא ירצה אותך, וזה יצליח - פשוט חבל על המחשבה. זה שקול ל"לא קיים".

אם את מוטרדת מזה שהנוכחי לא ממלא ציפיה כלשהי, שאת יודעת שהיא ריאלית (=ראית שהיא מתממשת בעבר), וגם סך הציפיות שלך ריאלי (=את לא מחפשת ריכוז של כל התכונות החיוביות האפשריות באותו אדם) - זאת בהחלט שאלה קשה, מתי להחליט שראיתי מספיק ואני רוצה לעצור פה כי טוב לי.

לא לתת לפחד מהחמצה להשתלט עלינו

כי לא יהיה אף אחד שלא יהיה טוב ממנו בדמיונות שלך.

ההשוואה הנכונה היא-.אם רק אני והוא בעולם.

טוב לנו יחד או לא? מתחתנים בשמחה או לא?

אם מתחתנים סימן שטוב. אם טוב שימי פס על העולם ועל מי שאולי יגיע בהמשך.

ההשוואה הנכונה היא מה אני אעדיף עוד 5 שנים-

להתחתן עם הבחור הזה על מעלותיו ומגרעותיו

או להישאר רווקה עוד חצי עשור?

קרדיט לספר של אור אלון וציפי חוטובלי. ממליצה לך מאוד לקרוא

אלא את צריכה מישהו טוב שטוב לך איתו, מישהו שמתאים לך והכי חשוב - שאתם מצליחים לבנות יחד קשר איכותי.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.