אחרי שנוצר התהליך האנושי של היכרות , ידידות ואמון, ההחלטה להתחתן היא המשך די טבעי מבחינה רגשית. ולא מקבלים אותה רק מהשכל.

כלומר, מלכתחילה, לפני שפגשת את הבחור, כשאת בוחנת את הסוגיה רק מבחוץ, קשה לך לדמיין איך מקבלים החלטה כזו, אבל מתוך התהליך, כשאת יוצרת קשר – זה יותר קל.

2. הבנה שאנחנו רק בני אדם ויש מעלינו מישהו שדואג לנו. ההחלטה שלנו היא החלטה אנושית, אנחנו באמת לא יודעים מה יהיה אתנו מחר, ואיך ימצא אותנו המחר. לא רק שאנחנו לא יודעים איך יהיה הבחור הזה בעוד עשר שנים, אלא כמו שציינת אולי אנחנו עצמנו נשתנה??

העתיד שלנו, מעצם היותו עתיד לוט בערפל.

את לא יכולה לדעת פרטים על החיים שלך בעתיד: איך תהיי את בעוד מספר שנים, איך יהיה בעלך, ואיזו זוגיות תצליחו ליצור.

את לא יודעת גם אילו אתגרים יעמדו לפניכם, וכמה כח ויכולת יהיו לכם כדי להתמודד עמם.

אבל חוסר הידע הזה הוא מובנה.

החרדה מפני בחירה לא נכונה היא זו שמעלה בנו את כל הספקות הקטנים והגדולים ונותן לנו תחושה שעד שלא נפתור כל אחד מהם אי אפשר להמשיך הלאה.

1. את שואלת מי מבטיח שהוא האחד.

מה זה אומר האחד? האחד הכי מוצלח? כשאת בוחנת בחור בפגישה את לא מחפשת את האדם “הכי”. הוא לא חייב להיות הכי בעל מידות, ולא הכי חכם, וגם לא הכי צדיק. (אם כך זה היה, רק זוג אחד היה בעולם – הגבר הכי מוצלח עם האישה הכי מוצלחת, וגם הם לא היו מסתדרים כי היותר מוצלח מביניהם קיבל בן זוג שהוא לא הכי מוצלח ? )

הוא צריך להיות עם אופי, מידות ותכונות שיכולים להסתדר איתך.

גם את כנראה לא מושלמת, ועדיין זה לא אומר שטעות להתחתן איתך…

סביר ונורמלי שתיתקלי במהלך החיים עם אנשים שונים, שבתכונות מסוימות הם יותר מבעלך.

הוא הופך להיות “האחד”, אך ורק אחרי שבחרת להתחתן איתו.

האחד שבחרת בו להנשא לך, לכרות איתו ברית, להיות נאמנה לו…

ליצור איתו יחד זוגיות שהיא יצירה מיוחדת של שניכם.

האחד שבחרת להיות נאמנה לו ולהשקיע את כל כולך כדי שתצמח ביניכם אהבה.

2. איך תדעי שזו לא רק התאהבות?

ההתאהבות עצמה היא מצוינת, אך כדי שהיא לא תתפוס את מקומם של רכיבים חשובים כמו אינטואיציה עמוקה ושכל ישר, תנסי כמיטב יכולתך להסתכל במבט מפוכח, אולי גם תדברי עם מישהו חכם תו”כ הפגישות שידע לשאול אותך שאלות שיגרמו לך לחשוב ברצינות ולהקשיב לעצמך.

3. שאלת איך אפשר להחזיק שנים בלי לחשוב “אולי אני לא מאושרת” או “אולי יכולתי למצוא לי מישהו יותר טוב”

השאלה הראשונה היא דווקא שאלה מבורכת, אם שואלים אותה מתוך תפיסה אקטיבית.

אסביר:

ההקשבה לרגשות שלי, ולרגשות של בן הזוג היא חשובה. טוב לשאול את עצמנו מדי פעם אם אנחנו שמחים והאם טוב לנו.

אבל השאלה היא מה עושים עם התשובה.

אם אדם תופס שהמציאות אחראית לאושר שלו, הוא חושש לגלות שהוא לא מאושר, כי אין לו שום שליטה על זה.

אבל כשאדם רואה את עצמו כאחראי לרגשות של עצמו, הוא חושב איך להפוך את עצמו למאושר, ובמקרה שלנו: איך הופכים את הזוגיות שלנו למיטיבה יותר עבור שנינו.

4. “אולי יכולתי למצוא לי מישהו יותר טוב” –  זו בחירה שאפשר לבחור אותה בצורה מודעת.

כי הרי אף אחד מאיתנו לא רוצה שישאלו עליו את השאלה הזו…

איך לא שואלים את זה?

להיות נאמנים זו אומנות מתפתחת. זו בחירה יומיומית לקבל את בן הזוג ולכוון את עצמנו לא לבדוק אותו (כמובן חוץ ממקרים חריגים) אלא לשאול: איך משפרים ומשדרגים את הזוגיות שלנו, ולא האם.

כשיש לנו תפיסה של נאמנות, של “זה בעלי, ואליו אני נאמנה”, כל ההסתכלות על העתיד משתנה.

בשיר השירים כתוב “מי יתנך כאח לי” לכאורה בעל יותר אוהבים מאשר אח,אז למה משתוקקת הרעיה שהדוד יהיה כאח?

( מן הסתם יש פירושים נוספים) כי אח נשאר אח. גם כשהוא מעצבן, לא חושבים אולי בכלל אני אחותו בטעות, אלא חושבים איך להסתדר.

מאחל לך הצלחה רבה

זה באמת נקודות חשובות שהצפת

תודה!!

אין גבול תיאורטי לכסף שאפשר לעשות בקזינו אם להמשיך לשחק

ולכן מהמרים כבדים ממשיכים להוציא כסף על עוד סיבוב ועוד סיבוב אולי בפעם הזאת יזכו ויקחו את כל הקופה

(וגם אם יקחו אותה, ברור שזה לא מספיק, והם יוציאו את הכסף על עוד סיבובים)

אלא שלא מצינו מהמר כבד עשיר

מי שיוצא מורווח הוא מי שקיבל זכייה מוכבדת ופרש

כשם שיכול להיות מישהו יותר טוב יכול להיות גם מישהו יותר גרוע ולא תמצאי טוב כמו מי שהיה

וכשם שיכול להיות מישהו יותר טוב, יכול להיות מישהו עוד יותר טוב ואין לדבר סוף

זה ברמה המתמטית

אבל עכשיו ברצינות, א' אני לא יודע אם אילו ציפיות את באה אני לא חושב שזאת העבודה של בעלך לעתיד להגשים ציפיות או משהו כזה, זה ברור וידוע וטחון שברגע שבאים עם דרישות כלפי השני, האושר מאיתנו והלאה.

ב' אין שום בן־אדם בעולם שיהיה מושלם עבורך. אף־אחד לא נולד באופן שבדיוק תואם את האופי שלך אולי חוץ ממך אבל זה כי זאת את. ואת לא יכולה להתחתן עם עצמך (נראה לי שרוב האנשים היו רוצים להתחתן עם עצמם).

מה שכן יכול להיות זה מישהו שמתאים לך פחות או יותר מבחינת הדברים החשובים לך, 100% שהוא לא יתאים ב־100% לציפיות (אין מה לעשות גם אם תבחרי את הכי מושלם יכול להיות שתגלי שהוא נוחר בלילה כמו מסור חשמלי), ומשם והלאה אתם צריכים ליצור זוגיות כזאת שתספק את שניכם, להבין אחד השני, לצמוח אחד לתוך השני, כמובן לא מתוך כוונה לשנות אנשים אלא מתוך רצון טוב להיכנס לעולם של השני ולעשות לו טוב

ג' מניין לנו שמה שאנחנו מצפים זה מה שאנחנו צריכים? כאילו סתם נניח אני רוצה מישהי חובבת ספורט אקסטרים, אחלה, נעשה מלא שטויות נהנה מלא אחלה רומנטיקה בסוף תקרה איזו תקלה ומישהו יישאר ל"ע נכה לכל החיים. אז כבר עדיף מישהי יותר ביתית ורגועה לא? ואולי גם לא, אולי זה דווקא התיקון של אחד מאיתנו? בדיוק שמעתי שיעור של הרב מוצפי, על סיפור שהיה לחיד"א (או בן איש חי? לא זוכר), על אחד שהייתה לו אישה ל"ע... הייתה עושה לו את המוות כל היום. אז הוא רצה לשאול את החיד"א מה לעשות. ובא לאותו איש חלום שהוא מת ונקרא לבית דין של מעלה, ומתחילים לשקול לו את המצוות ואת העוונות, טוב שופכים כמה שקיות סופר של מצוות בצד אחד, והצד השני וואי וואי, מגיעות משאיות טריילרים משהו מלחיץ, אחת אחרי השנייה, כבר עוד שנייה מקימים מזח צף... טוב, סיימו לפרוק, האיש כולו סיד חיוור, ופתאום מגיע איזה מלאך עם תיק, שם את התיק בצד של הזכויות, המאזניים עפות! טוב, מה יש בתיק? זה כפרת העוונות מההצקות של אשתו. בקיצור מה אנחנו בכלל יודעים על החיים.

לאן אני חותר, צריך שתהיה נשיאת חן כללית, שתהיה לכם תקשורת נעימה, שאיפות פחות או יותר אותו דבר שלא יהיה בית שכל אחד מושך לכיוון שלו בדברים המהותיים, וזהו מכאן ואילך מידת הביטחון

מסכימה עם מה שכתבת אבל ברגש זה יותר קשה.. 
חחחח אהבתי איך ניסחת את הסיפור😅

נראה לי גם יותר אצל בנות נוכח העניין הזה

כי בסוף חצי מזה זה חשש לגיטימי, אולי הוא בעייתי, אולי נסבול, כו' כו' 

ולחשש הזה כן צריך להתייחס ולסנן את מה שבעייתי

אבל מעבר לזה, לדעתי לפחות, זה פשוט לעשות את ההחלטה המודעת שאני מחליטה לאהוב אותו

הכרתי כל־מיני בנות בחיי, מבחינה אובייקטיבית היו בנות ממש ממש טובות (יפות, מעניינות בטירוף, חכמות, מלא תכונות חיוביות) אבל לא הרגשתי כלפיהן כלום

מהסיבה הפשוטה שלא רציתי להרגיש שום דבר

זאת לעומת בנות אחרות שבחרתי לִרְצות אותן וזה הפך אותן לטובות יותר מכולן גם אם הן לא כאלה באמת מבחינה אובייקטיבית

אני חושב שהשלב הראשון צריך להיות אכן שכלי ושקול אבל בשלב מסוים צריך לעשות את ההחלטה לאהוב אותו ואני חושב שאם לעשות אותה באמת אז ממילא כל החששות האלה יתפוגגו

ואתה שוב צודק

אני שמעתי מאדם חכם מאד כמה דברים לגבי זוגיות.

הראשון זה "תיאום ציפיות" ולפני תיאום בין השניים צריך לתאם בינך לבין עצמך.

אני יודע שרגש זה עולם בפני עצמו אבל יש זוהר מאד יפה בפרשת תרומה שמדבר על "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשת ובכל מאדך".

והשאלה הראשונה ששואלים שם זה: וכי אפשר לצוות על הרגש?

וכן יש חלקים מסויימים ברגש שאפשר לצוות עליהם ולנהל אותם.

כשקונים מוצר המוצר צריך לענות על כמה דרישות, לדוגמא: קולפן תפוחי אדמה וירקות.

הוא צריך לקלף לא? כן אבל הוא גם צריך להרגיש טוב ונוח ביד וגם צריך לתת תוצאה טובה בקילוף עצמו...

בזוגיות משתפים ומדברים על נקודות ורואים האם מתוך זה שאוהבים אחד את השני אפשר לנסות להגיע למטרות מסויימות.

אני זוכר שלפני שנים רבות פגשתי מישהי שאמרה לי בפירוש שהיא רוצה "להתחזק" ולא תהיתי על מה היא מתכוונת כי די היה ברור לי שמבחינה תורנית היא רוצה להתחזק.

אני באותו הזמן לא ממש הייתי בכיוון של להתחזק ולא בגלל שאני לא רוצה אלא לא הרגשתי את עצמי במקום רע שאני צריך "להתחזק".

היא החליטה שבגלל שאני לא רואה את הצורך להתחזק אז זה לא מתאים.

הבעיה הייתה שהיא רצתה משפחה גדולה מלכתחילה ואני פשוט אמרתי שאני לא יודע האם יהיו לי את הכוחות או לא אבל אני מוכן לנסות להתחיל.

אחרי הילד הראשון שנולד לה היא כבר הבינה שיש משהו במה שאני אמרתי....

אשכרה תשבי ותכתבי לעצמך מכתב, מייל או משהו שיתאר לעצמך מה את רוצה ומה חסר ומה היית רוצה ותשתפי (אני לא יודע באיזה שלב של ההכרות אתם).

תחשבי שמישהו יבוא אליך "את מגשימה לי את הציפיות שלי, איזה כיף לי", איך זה ירגיש לך? (סליחה על השאלה הבוטה)

הרי כל אחד מאיתנו מסתובב עם שק של ציפיות על העתיד שלו ובמיוחד על הבן\בת זוג שלו ואני חושבת שזה דווקא משמח שמישהו אומר לך אתה עונה לי על כל הציפיות כי זה רף גבוה.

וברור שהמטרה של הקשר היא לא "הגשמת ציפיות", אתה בסוף רוצה בן \ בת זוג לחיים אבל זה כן מדד פנימי שאתה מודד איתו את הבנאדם.
 

ברור שיש ציפיות אבל הם לא הנושא.

הנושא זה הקשר ההדדי שבונים, אחרת זה מזכיר לי התייחסות לאדם כאל חפץ.

עצם היכולת להשוות בין שני אדם שונים מזכירה לי השוואה בין חפצים.

ובכל אופן, אפילו ההשוואה לא מתחילה כי העניין פה זה אפילו לא הבנאדם שעומד בצד השני של הקשר, אלא העניין פה זה הקשר עצמו. ואי אפשר לאמוד איך יראה קשר עם בנאדם א' למול קשר עם בנאדם ב' וגם אפשר אפילו ליצור קשר בצורות שונות עם אותו בנאדם.

מברך אותנו בקשר שיעלה למעלה מכל הציפיות שלנו

תודה על החידוד

אמן!! 

ב"ה יש הרבה מאוד אנשים בעולם. והרבה מהם הם גם אנשים טובים.

ותמיד, תמיד, תמיד!!!

יהיה מישהו שהוא יותר.

יותר יפה, יותר מוצלח, יותר מצחיק, יותר עשיר, יותר גבוה, יותר חייכן, יותר סבלן, יותר מכיל, יותר מפרגן, יותר מפנק, יותר רוצה, יותר צדיק, יותר נדיב, יותר גמיש, יותר....

כשאת אומרת "טוב", את בעצם מתכוונת למכלול של דברים שיוצרים את המהות של האדם. כאשר את מתמקדת בפרט כזה או אחר ומשווה בין אנשים, תמיד תמצאי מישהו שאצלו התכונה הספציפית יותר בולטת מאשר אצל מי שאת משווה מולו. אנחנו הרי לא תכונה אחת בסופו של דבר.

אבל גם הגדרת שטוב = מגשים את הציפיות שלי.

ואני אומרת,

אולי צריך להשאיר את הציפיות לכריות.

במקום לפנטז על משהו אחד מסוים, מישהו שייכנס לתבנית מסוימת שבנית בראש - לבנות קשר עם מי שנמצא מולך.

אני לא יודעת לאיזה סוג של ציפיות התכוונת.

לדוגמה: יכול להיות שאת חולמת שהוא יפיק לך יום הולדת מטורף כל שנה, והוא בכלל לא חשב בכיוון.

מצד אחד, את יכולה להגיד שהוא לא הכי טוב כי הוא לא עומד בציפיות שלך, 

או להגיד שאולי אפשר לעשות דברים אחרת -

1) לשנות את הציפיות - לא חשוב לי דווקא הפקה מטורפת, חשוב לי יחס שאקבל ממנו.

2) להבין שבמכלול של קשר זה פרט קטן.

3) לתקשר. אולי אצלו יש סיבה שזה לא בציפיות?

כשאת בוחרת מישהו, זה לא בגלל שבדקת את כל הגברים בעולם, והוא זה שקיבל את הניקוד הכי גבוה.

את לא בוחרת את האדם הכי טוב.

את בוחרת שותף למסע, שותף לדרך, שיחד, בעבודה משותפת - תוכלו להיות הכי טובים ומתאימים אחד לשניה.

זוגיות זה דבר שדורש עבודה. זה לא שמחכה לך אביר על הסוס הלבן שימלא את כל משאלות ליבך, ורק מחכה למוצא פיך.

וברגע שבחרת שותף כזה - כל השאר פשוט נהיים לא רלוונטיים. גם אם הם יפים יותר, מוצלחים יותר, מצחיקים יותר וכו'.

אני תמיד אוהבת לקרוא מה שאת כותבת😊

וכי את חושבת שאחרי החתונה לא יהיו בעלים מוצלחים יותר משלך? יגמרו הבחורים שנראים בעלי יתרון משמעותי על גביו?

את תצטרכי להתמודד עם היכולת לשמוח בחלקך כאן בהחלטה הזו, ובכל יום ויום אחרי החתונה.

יהיה מי שיהיה בעלך. כי זה קשור אלייך לא אליו

תישאלי אותה, תבקשי ממנה לשתף אותך במחשבות, ההתלבטויות שעברו לה בראש, כשהיא עמדה במצב של ההחלטה החשובה של חייה - האם היא הולכת להתחתן עם האדם הזה?

ואיך היא החליטה שזה זה.  

קיבלת כאן התייחסויות נפלאות.  

מניסיוני, אני יכולה להגיד לך שיש שלב (בדייטים), אחרי תקופה שיוצאים כבר די זמן להכיר היטב את האיש, שאת כל כך מרגישה שטוב לך איתו, את נמשכת אליו, מתגעגעת אליו וחושבת עליו בין פגישה לפגישה, והוא מאוד מתאים למה שאת חולמת ומייחלת לראות בגבר שלצידך - שמחשבות על אחרים בכלל לא מעסיקות אותך.  לא מטרידות אותך.

(זה גם אומר, שכל עוד את לא שלמה בוודאות ובלי ספקות בבחירה הזו - לא מחליטים להתחתן). 

לא לכולם יש וודאות. וודאות היא מתנה של רוגע וגם אשלייה שתתפוצץ אחכ. כי לכולם יש פערים, אין מושלם ולא יהיה מושלם.

איך אמרה לי אישה חכמה שיצאה מלא שנים-

גם אם בעלי היה הראשון שלי הייתי חותכת אותו.

כי עד הרגע שלא םגשתי אותו בפועל לא הייתי מסםיק בשלה לזנוח את החלומות הלא מצואותיים ולהסכים לשמוח במה שיש.

להחלטה הגדולה להתחתן.

זהו רגע בספר שמתרחש אחרי שהנסיך מגלה שהשושנה שלו אינה מיוחדת כפי שהאמין.

הוא מבין שעל כדור הארץ ישנן עוד אלפי שושנים בדיוק כמו השושנה שלו.

ברגע הראשון הנסיך מתעצב מהגילוי,

אך לאחר זמן מה של מחשבה זוהי תגובתו כלפי השושנים שפגש על כדור הארץ:

"אינכן דומות לשושנה שלי כלל, אמר להן הנסיך הקטן.

הנכן יפות, אך ריקניות, איש לא יקריב חייו למענכן. בעיני עובר אורח תמים אין השושנה שלי שונה מכן, אולם, בעיני היא חשובה יותר ממאות שושנים.

כי רק אותה השקתי יום יום, רק עליה הגנתי מפני רוחות עזות, רק למענה הרגתי זחלים, רק לקולה האזנתי כאשר רטנה או התפארה, או לא אמרה מהום.

כי זוהי השושנה שלי.

הזמן שהקדשתי לשושנתי הוא המקנה לה חשיבות כה רבה"

זה בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע😏

אבל אני חושבת שזה לא הזמן שהוא הקדיש לשושנה אלא היחס ותשומת הלב שנתן לה בשונה מכולן

תעשי שלא יהיה כזה! - לקראת נישואין וזוגיות

ברוך שכיוונתי לנסיך 😅

"אני לא יכול לשחק איתך", אמר השועל. "לא אילפו אותי".
"אה, סליחה!" אמר הנסיך הקטן. אבל אחרי שהרהר רגע, שאל: "מה זה, לאלף?"
"זה משהו שהוזנח יותר מידי", אמר השועל. "לאלף, זה לקשור קשר…"
"לקשור קשר?"
"כמובן", אמר השועל, "בשבילי אתה עדין רק ילד קטן, כמו מאה אלף ילדים אחרים. ואין לי צורך בך. וגם לך אין צורך בי. בשבילך אני רק שועל, שועל כמו מאה אלף שועלים אחרים. אבל אם תאלף אותי, נהיה זקוקים זה לזה. אתה תהיה בשבילי אחד ויחיד בעולם. ואני אהיה בשבילך אחד ויחיד בעולם…"

את עושה השתדלות טובה ומתחברת ומשם משחררים למנהל

מה התדירות של המחשבה הזו?

אני חושבת שאם כרגע את לא שלמה וזה מה שאת מרגישה

תחכי עד שמשהו יתפתח מעבר.

אף אחד לא צריך שיתפשרו עליו 

אני הרגשתי את זה עם מישהו שיצאתי איתו 

ושמתי לב שהוא בטוח שאני הכי טובה לו ושהוא זכה, אני לא הרגשתי ככה .

לקח לי זמן ואומץ להבין שהוא לא האחד שלי. 

הרבה אנשים נתנו לי עצות להמשיך

והיום אני אומרת לך שזו החלטה הכי חכמה שעשיתי שלא המשכתי .

אני לא רציתי אותו , לא הרגשתי שזה זה , וזה לא תקין.

אנשים רושמים לך תמיד יש יותר טוב.. תתפשרי

תעזבי את כל מה שרשמנו לך ותחשבי עם עצמך בכנות מה את מרגישה איתו , תעלי את זה לשכל  למה את מרגישה כך.

הכי חשוב תשימי לב אם את מרגישה בית איתו , נעימות , קלילות להיות את , ותקשורת טובה ומשיכה.

ברגע שיש את הדברים האלה קשה לי להאמין שלא תרגישי שהוא שלך .

בהצלחה

בטוח שיש מישהו אחר, אבל הסיכוי שתמצאי אותו מאד נמוך. והסיכוי שזה יהיה בעיתוי הנכון, והוא ירצה אותך, וזה יצליח - פשוט חבל על המחשבה. זה שקול ל"לא קיים".

אם את מוטרדת מזה שהנוכחי לא ממלא ציפיה כלשהי, שאת יודעת שהיא ריאלית (=ראית שהיא מתממשת בעבר), וגם סך הציפיות שלך ריאלי (=את לא מחפשת ריכוז של כל התכונות החיוביות האפשריות באותו אדם) - זאת בהחלט שאלה קשה, מתי להחליט שראיתי מספיק ואני רוצה לעצור פה כי טוב לי.

לא לתת לפחד מהחמצה להשתלט עלינו

כי לא יהיה אף אחד שלא יהיה טוב ממנו בדמיונות שלך.

ההשוואה הנכונה היא-.אם רק אני והוא בעולם.

טוב לנו יחד או לא? מתחתנים בשמחה או לא?

אם מתחתנים סימן שטוב. אם טוב שימי פס על העולם ועל מי שאולי יגיע בהמשך.

ההשוואה הנכונה היא מה אני אעדיף עוד 5 שנים-

להתחתן עם הבחור הזה על מעלותיו ומגרעותיו

או להישאר רווקה עוד חצי עשור?

קרדיט לספר של אור אלון וציפי חוטובלי. ממליצה לך מאוד לקרוא

אלא את צריכה מישהו טוב שטוב לך איתו, מישהו שמתאים לך והכי חשוב - שאתם מצליחים לבנות יחד קשר איכותי.

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).