אחרי שנוצר התהליך האנושי של היכרות , ידידות ואמון, ההחלטה להתחתן היא המשך די טבעי מבחינה רגשית. ולא מקבלים אותה רק מהשכל.

כלומר, מלכתחילה, לפני שפגשת את הבחור, כשאת בוחנת את הסוגיה רק מבחוץ, קשה לך לדמיין איך מקבלים החלטה כזו, אבל מתוך התהליך, כשאת יוצרת קשר – זה יותר קל.

2. הבנה שאנחנו רק בני אדם ויש מעלינו מישהו שדואג לנו. ההחלטה שלנו היא החלטה אנושית, אנחנו באמת לא יודעים מה יהיה אתנו מחר, ואיך ימצא אותנו המחר. לא רק שאנחנו לא יודעים איך יהיה הבחור הזה בעוד עשר שנים, אלא כמו שציינת אולי אנחנו עצמנו נשתנה??

העתיד שלנו, מעצם היותו עתיד לוט בערפל.

את לא יכולה לדעת פרטים על החיים שלך בעתיד: איך תהיי את בעוד מספר שנים, איך יהיה בעלך, ואיזו זוגיות תצליחו ליצור.

את לא יודעת גם אילו אתגרים יעמדו לפניכם, וכמה כח ויכולת יהיו לכם כדי להתמודד עמם.

אבל חוסר הידע הזה הוא מובנה.

החרדה מפני בחירה לא נכונה היא זו שמעלה בנו את כל הספקות הקטנים והגדולים ונותן לנו תחושה שעד שלא נפתור כל אחד מהם אי אפשר להמשיך הלאה.

1. את שואלת מי מבטיח שהוא האחד.

מה זה אומר האחד? האחד הכי מוצלח? כשאת בוחנת בחור בפגישה את לא מחפשת את האדם “הכי”. הוא לא חייב להיות הכי בעל מידות, ולא הכי חכם, וגם לא הכי צדיק. (אם כך זה היה, רק זוג אחד היה בעולם – הגבר הכי מוצלח עם האישה הכי מוצלחת, וגם הם לא היו מסתדרים כי היותר מוצלח מביניהם קיבל בן זוג שהוא לא הכי מוצלח ? )

הוא צריך להיות עם אופי, מידות ותכונות שיכולים להסתדר איתך.

גם את כנראה לא מושלמת, ועדיין זה לא אומר שטעות להתחתן איתך…

סביר ונורמלי שתיתקלי במהלך החיים עם אנשים שונים, שבתכונות מסוימות הם יותר מבעלך.

הוא הופך להיות “האחד”, אך ורק אחרי שבחרת להתחתן איתו.

האחד שבחרת בו להנשא לך, לכרות איתו ברית, להיות נאמנה לו…

ליצור איתו יחד זוגיות שהיא יצירה מיוחדת של שניכם.

האחד שבחרת להיות נאמנה לו ולהשקיע את כל כולך כדי שתצמח ביניכם אהבה.

2. איך תדעי שזו לא רק התאהבות?

ההתאהבות עצמה היא מצוינת, אך כדי שהיא לא תתפוס את מקומם של רכיבים חשובים כמו אינטואיציה עמוקה ושכל ישר, תנסי כמיטב יכולתך להסתכל במבט מפוכח, אולי גם תדברי עם מישהו חכם תו”כ הפגישות שידע לשאול אותך שאלות שיגרמו לך לחשוב ברצינות ולהקשיב לעצמך.

3. שאלת איך אפשר להחזיק שנים בלי לחשוב “אולי אני לא מאושרת” או “אולי יכולתי למצוא לי מישהו יותר טוב”

השאלה הראשונה היא דווקא שאלה מבורכת, אם שואלים אותה מתוך תפיסה אקטיבית.

אסביר:

ההקשבה לרגשות שלי, ולרגשות של בן הזוג היא חשובה. טוב לשאול את עצמנו מדי פעם אם אנחנו שמחים והאם טוב לנו.

אבל השאלה היא מה עושים עם התשובה.

אם אדם תופס שהמציאות אחראית לאושר שלו, הוא חושש לגלות שהוא לא מאושר, כי אין לו שום שליטה על זה.

אבל כשאדם רואה את עצמו כאחראי לרגשות של עצמו, הוא חושב איך להפוך את עצמו למאושר, ובמקרה שלנו: איך הופכים את הזוגיות שלנו למיטיבה יותר עבור שנינו.

4. “אולי יכולתי למצוא לי מישהו יותר טוב” –  זו בחירה שאפשר לבחור אותה בצורה מודעת.

כי הרי אף אחד מאיתנו לא רוצה שישאלו עליו את השאלה הזו…

איך לא שואלים את זה?

להיות נאמנים זו אומנות מתפתחת. זו בחירה יומיומית לקבל את בן הזוג ולכוון את עצמנו לא לבדוק אותו (כמובן חוץ ממקרים חריגים) אלא לשאול: איך משפרים ומשדרגים את הזוגיות שלנו, ולא האם.

כשיש לנו תפיסה של נאמנות, של “זה בעלי, ואליו אני נאמנה”, כל ההסתכלות על העתיד משתנה.

בשיר השירים כתוב “מי יתנך כאח לי” לכאורה בעל יותר אוהבים מאשר אח,אז למה משתוקקת הרעיה שהדוד יהיה כאח?

( מן הסתם יש פירושים נוספים) כי אח נשאר אח. גם כשהוא מעצבן, לא חושבים אולי בכלל אני אחותו בטעות, אלא חושבים איך להסתדר.

מאחל לך הצלחה רבה

זה באמת נקודות חשובות שהצפת

תודה!!

אין גבול תיאורטי לכסף שאפשר לעשות בקזינו אם להמשיך לשחק

ולכן מהמרים כבדים ממשיכים להוציא כסף על עוד סיבוב ועוד סיבוב אולי בפעם הזאת יזכו ויקחו את כל הקופה

(וגם אם יקחו אותה, ברור שזה לא מספיק, והם יוציאו את הכסף על עוד סיבובים)

אלא שלא מצינו מהמר כבד עשיר

מי שיוצא מורווח הוא מי שקיבל זכייה מוכבדת ופרש

כשם שיכול להיות מישהו יותר טוב יכול להיות גם מישהו יותר גרוע ולא תמצאי טוב כמו מי שהיה

וכשם שיכול להיות מישהו יותר טוב, יכול להיות מישהו עוד יותר טוב ואין לדבר סוף

זה ברמה המתמטית

אבל עכשיו ברצינות, א' אני לא יודע אם אילו ציפיות את באה אני לא חושב שזאת העבודה של בעלך לעתיד להגשים ציפיות או משהו כזה, זה ברור וידוע וטחון שברגע שבאים עם דרישות כלפי השני, האושר מאיתנו והלאה.

ב' אין שום בן־אדם בעולם שיהיה מושלם עבורך. אף־אחד לא נולד באופן שבדיוק תואם את האופי שלך אולי חוץ ממך אבל זה כי זאת את. ואת לא יכולה להתחתן עם עצמך (נראה לי שרוב האנשים היו רוצים להתחתן עם עצמם).

מה שכן יכול להיות זה מישהו שמתאים לך פחות או יותר מבחינת הדברים החשובים לך, 100% שהוא לא יתאים ב־100% לציפיות (אין מה לעשות גם אם תבחרי את הכי מושלם יכול להיות שתגלי שהוא נוחר בלילה כמו מסור חשמלי), ומשם והלאה אתם צריכים ליצור זוגיות כזאת שתספק את שניכם, להבין אחד השני, לצמוח אחד לתוך השני, כמובן לא מתוך כוונה לשנות אנשים אלא מתוך רצון טוב להיכנס לעולם של השני ולעשות לו טוב

ג' מניין לנו שמה שאנחנו מצפים זה מה שאנחנו צריכים? כאילו סתם נניח אני רוצה מישהי חובבת ספורט אקסטרים, אחלה, נעשה מלא שטויות נהנה מלא אחלה רומנטיקה בסוף תקרה איזו תקלה ומישהו יישאר ל"ע נכה לכל החיים. אז כבר עדיף מישהי יותר ביתית ורגועה לא? ואולי גם לא, אולי זה דווקא התיקון של אחד מאיתנו? בדיוק שמעתי שיעור של הרב מוצפי, על סיפור שהיה לחיד"א (או בן איש חי? לא זוכר), על אחד שהייתה לו אישה ל"ע... הייתה עושה לו את המוות כל היום. אז הוא רצה לשאול את החיד"א מה לעשות. ובא לאותו איש חלום שהוא מת ונקרא לבית דין של מעלה, ומתחילים לשקול לו את המצוות ואת העוונות, טוב שופכים כמה שקיות סופר של מצוות בצד אחד, והצד השני וואי וואי, מגיעות משאיות טריילרים משהו מלחיץ, אחת אחרי השנייה, כבר עוד שנייה מקימים מזח צף... טוב, סיימו לפרוק, האיש כולו סיד חיוור, ופתאום מגיע איזה מלאך עם תיק, שם את התיק בצד של הזכויות, המאזניים עפות! טוב, מה יש בתיק? זה כפרת העוונות מההצקות של אשתו. בקיצור מה אנחנו בכלל יודעים על החיים.

לאן אני חותר, צריך שתהיה נשיאת חן כללית, שתהיה לכם תקשורת נעימה, שאיפות פחות או יותר אותו דבר שלא יהיה בית שכל אחד מושך לכיוון שלו בדברים המהותיים, וזהו מכאן ואילך מידת הביטחון

מסכימה עם מה שכתבת אבל ברגש זה יותר קשה.. 
חחחח אהבתי איך ניסחת את הסיפור😅

נראה לי גם יותר אצל בנות נוכח העניין הזה

כי בסוף חצי מזה זה חשש לגיטימי, אולי הוא בעייתי, אולי נסבול, כו' כו' 

ולחשש הזה כן צריך להתייחס ולסנן את מה שבעייתי

אבל מעבר לזה, לדעתי לפחות, זה פשוט לעשות את ההחלטה המודעת שאני מחליטה לאהוב אותו

הכרתי כל־מיני בנות בחיי, מבחינה אובייקטיבית היו בנות ממש ממש טובות (יפות, מעניינות בטירוף, חכמות, מלא תכונות חיוביות) אבל לא הרגשתי כלפיהן כלום

מהסיבה הפשוטה שלא רציתי להרגיש שום דבר

זאת לעומת בנות אחרות שבחרתי לִרְצות אותן וזה הפך אותן לטובות יותר מכולן גם אם הן לא כאלה באמת מבחינה אובייקטיבית

אני חושב שהשלב הראשון צריך להיות אכן שכלי ושקול אבל בשלב מסוים צריך לעשות את ההחלטה לאהוב אותו ואני חושב שאם לעשות אותה באמת אז ממילא כל החששות האלה יתפוגגו

ואתה שוב צודק

אני שמעתי מאדם חכם מאד כמה דברים לגבי זוגיות.

הראשון זה "תיאום ציפיות" ולפני תיאום בין השניים צריך לתאם בינך לבין עצמך.

אני יודע שרגש זה עולם בפני עצמו אבל יש זוהר מאד יפה בפרשת תרומה שמדבר על "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשת ובכל מאדך".

והשאלה הראשונה ששואלים שם זה: וכי אפשר לצוות על הרגש?

וכן יש חלקים מסויימים ברגש שאפשר לצוות עליהם ולנהל אותם.

כשקונים מוצר המוצר צריך לענות על כמה דרישות, לדוגמא: קולפן תפוחי אדמה וירקות.

הוא צריך לקלף לא? כן אבל הוא גם צריך להרגיש טוב ונוח ביד וגם צריך לתת תוצאה טובה בקילוף עצמו...

בזוגיות משתפים ומדברים על נקודות ורואים האם מתוך זה שאוהבים אחד את השני אפשר לנסות להגיע למטרות מסויימות.

אני זוכר שלפני שנים רבות פגשתי מישהי שאמרה לי בפירוש שהיא רוצה "להתחזק" ולא תהיתי על מה היא מתכוונת כי די היה ברור לי שמבחינה תורנית היא רוצה להתחזק.

אני באותו הזמן לא ממש הייתי בכיוון של להתחזק ולא בגלל שאני לא רוצה אלא לא הרגשתי את עצמי במקום רע שאני צריך "להתחזק".

היא החליטה שבגלל שאני לא רואה את הצורך להתחזק אז זה לא מתאים.

הבעיה הייתה שהיא רצתה משפחה גדולה מלכתחילה ואני פשוט אמרתי שאני לא יודע האם יהיו לי את הכוחות או לא אבל אני מוכן לנסות להתחיל.

אחרי הילד הראשון שנולד לה היא כבר הבינה שיש משהו במה שאני אמרתי....

אשכרה תשבי ותכתבי לעצמך מכתב, מייל או משהו שיתאר לעצמך מה את רוצה ומה חסר ומה היית רוצה ותשתפי (אני לא יודע באיזה שלב של ההכרות אתם).

תחשבי שמישהו יבוא אליך "את מגשימה לי את הציפיות שלי, איזה כיף לי", איך זה ירגיש לך? (סליחה על השאלה הבוטה)

הרי כל אחד מאיתנו מסתובב עם שק של ציפיות על העתיד שלו ובמיוחד על הבן\בת זוג שלו ואני חושבת שזה דווקא משמח שמישהו אומר לך אתה עונה לי על כל הציפיות כי זה רף גבוה.

וברור שהמטרה של הקשר היא לא "הגשמת ציפיות", אתה בסוף רוצה בן \ בת זוג לחיים אבל זה כן מדד פנימי שאתה מודד איתו את הבנאדם.
 

ברור שיש ציפיות אבל הם לא הנושא.

הנושא זה הקשר ההדדי שבונים, אחרת זה מזכיר לי התייחסות לאדם כאל חפץ.

עצם היכולת להשוות בין שני אדם שונים מזכירה לי השוואה בין חפצים.

ובכל אופן, אפילו ההשוואה לא מתחילה כי העניין פה זה אפילו לא הבנאדם שעומד בצד השני של הקשר, אלא העניין פה זה הקשר עצמו. ואי אפשר לאמוד איך יראה קשר עם בנאדם א' למול קשר עם בנאדם ב' וגם אפשר אפילו ליצור קשר בצורות שונות עם אותו בנאדם.

מברך אותנו בקשר שיעלה למעלה מכל הציפיות שלנו

תודה על החידוד

אמן!! 

ב"ה יש הרבה מאוד אנשים בעולם. והרבה מהם הם גם אנשים טובים.

ותמיד, תמיד, תמיד!!!

יהיה מישהו שהוא יותר.

יותר יפה, יותר מוצלח, יותר מצחיק, יותר עשיר, יותר גבוה, יותר חייכן, יותר סבלן, יותר מכיל, יותר מפרגן, יותר מפנק, יותר רוצה, יותר צדיק, יותר נדיב, יותר גמיש, יותר....

כשאת אומרת "טוב", את בעצם מתכוונת למכלול של דברים שיוצרים את המהות של האדם. כאשר את מתמקדת בפרט כזה או אחר ומשווה בין אנשים, תמיד תמצאי מישהו שאצלו התכונה הספציפית יותר בולטת מאשר אצל מי שאת משווה מולו. אנחנו הרי לא תכונה אחת בסופו של דבר.

אבל גם הגדרת שטוב = מגשים את הציפיות שלי.

ואני אומרת,

אולי צריך להשאיר את הציפיות לכריות.

במקום לפנטז על משהו אחד מסוים, מישהו שייכנס לתבנית מסוימת שבנית בראש - לבנות קשר עם מי שנמצא מולך.

אני לא יודעת לאיזה סוג של ציפיות התכוונת.

לדוגמה: יכול להיות שאת חולמת שהוא יפיק לך יום הולדת מטורף כל שנה, והוא בכלל לא חשב בכיוון.

מצד אחד, את יכולה להגיד שהוא לא הכי טוב כי הוא לא עומד בציפיות שלך, 

או להגיד שאולי אפשר לעשות דברים אחרת -

1) לשנות את הציפיות - לא חשוב לי דווקא הפקה מטורפת, חשוב לי יחס שאקבל ממנו.

2) להבין שבמכלול של קשר זה פרט קטן.

3) לתקשר. אולי אצלו יש סיבה שזה לא בציפיות?

כשאת בוחרת מישהו, זה לא בגלל שבדקת את כל הגברים בעולם, והוא זה שקיבל את הניקוד הכי גבוה.

את לא בוחרת את האדם הכי טוב.

את בוחרת שותף למסע, שותף לדרך, שיחד, בעבודה משותפת - תוכלו להיות הכי טובים ומתאימים אחד לשניה.

זוגיות זה דבר שדורש עבודה. זה לא שמחכה לך אביר על הסוס הלבן שימלא את כל משאלות ליבך, ורק מחכה למוצא פיך.

וברגע שבחרת שותף כזה - כל השאר פשוט נהיים לא רלוונטיים. גם אם הם יפים יותר, מוצלחים יותר, מצחיקים יותר וכו'.

אני תמיד אוהבת לקרוא מה שאת כותבת😊

וכי את חושבת שאחרי החתונה לא יהיו בעלים מוצלחים יותר משלך? יגמרו הבחורים שנראים בעלי יתרון משמעותי על גביו?

את תצטרכי להתמודד עם היכולת לשמוח בחלקך כאן בהחלטה הזו, ובכל יום ויום אחרי החתונה.

יהיה מי שיהיה בעלך. כי זה קשור אלייך לא אליו

תישאלי אותה, תבקשי ממנה לשתף אותך במחשבות, ההתלבטויות שעברו לה בראש, כשהיא עמדה במצב של ההחלטה החשובה של חייה - האם היא הולכת להתחתן עם האדם הזה?

ואיך היא החליטה שזה זה.  

קיבלת כאן התייחסויות נפלאות.  

מניסיוני, אני יכולה להגיד לך שיש שלב (בדייטים), אחרי תקופה שיוצאים כבר די זמן להכיר היטב את האיש, שאת כל כך מרגישה שטוב לך איתו, את נמשכת אליו, מתגעגעת אליו וחושבת עליו בין פגישה לפגישה, והוא מאוד מתאים למה שאת חולמת ומייחלת לראות בגבר שלצידך - שמחשבות על אחרים בכלל לא מעסיקות אותך.  לא מטרידות אותך.

(זה גם אומר, שכל עוד את לא שלמה בוודאות ובלי ספקות בבחירה הזו - לא מחליטים להתחתן). 

לא לכולם יש וודאות. וודאות היא מתנה של רוגע וגם אשלייה שתתפוצץ אחכ. כי לכולם יש פערים, אין מושלם ולא יהיה מושלם.

איך אמרה לי אישה חכמה שיצאה מלא שנים-

גם אם בעלי היה הראשון שלי הייתי חותכת אותו.

כי עד הרגע שלא םגשתי אותו בפועל לא הייתי מסםיק בשלה לזנוח את החלומות הלא מצואותיים ולהסכים לשמוח במה שיש.

להחלטה הגדולה להתחתן.

זהו רגע בספר שמתרחש אחרי שהנסיך מגלה שהשושנה שלו אינה מיוחדת כפי שהאמין.

הוא מבין שעל כדור הארץ ישנן עוד אלפי שושנים בדיוק כמו השושנה שלו.

ברגע הראשון הנסיך מתעצב מהגילוי,

אך לאחר זמן מה של מחשבה זוהי תגובתו כלפי השושנים שפגש על כדור הארץ:

"אינכן דומות לשושנה שלי כלל, אמר להן הנסיך הקטן.

הנכן יפות, אך ריקניות, איש לא יקריב חייו למענכן. בעיני עובר אורח תמים אין השושנה שלי שונה מכן, אולם, בעיני היא חשובה יותר ממאות שושנים.

כי רק אותה השקתי יום יום, רק עליה הגנתי מפני רוחות עזות, רק למענה הרגתי זחלים, רק לקולה האזנתי כאשר רטנה או התפארה, או לא אמרה מהום.

כי זוהי השושנה שלי.

הזמן שהקדשתי לשושנתי הוא המקנה לה חשיבות כה רבה"

זה בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע😏

אבל אני חושבת שזה לא הזמן שהוא הקדיש לשושנה אלא היחס ותשומת הלב שנתן לה בשונה מכולן

תעשי שלא יהיה כזה! - לקראת נישואין וזוגיות

ברוך שכיוונתי לנסיך 😅

"אני לא יכול לשחק איתך", אמר השועל. "לא אילפו אותי".
"אה, סליחה!" אמר הנסיך הקטן. אבל אחרי שהרהר רגע, שאל: "מה זה, לאלף?"
"זה משהו שהוזנח יותר מידי", אמר השועל. "לאלף, זה לקשור קשר…"
"לקשור קשר?"
"כמובן", אמר השועל, "בשבילי אתה עדין רק ילד קטן, כמו מאה אלף ילדים אחרים. ואין לי צורך בך. וגם לך אין צורך בי. בשבילך אני רק שועל, שועל כמו מאה אלף שועלים אחרים. אבל אם תאלף אותי, נהיה זקוקים זה לזה. אתה תהיה בשבילי אחד ויחיד בעולם. ואני אהיה בשבילך אחד ויחיד בעולם…"

את עושה השתדלות טובה ומתחברת ומשם משחררים למנהל

מה התדירות של המחשבה הזו?

אני חושבת שאם כרגע את לא שלמה וזה מה שאת מרגישה

תחכי עד שמשהו יתפתח מעבר.

אף אחד לא צריך שיתפשרו עליו 

אני הרגשתי את זה עם מישהו שיצאתי איתו 

ושמתי לב שהוא בטוח שאני הכי טובה לו ושהוא זכה, אני לא הרגשתי ככה .

לקח לי זמן ואומץ להבין שהוא לא האחד שלי. 

הרבה אנשים נתנו לי עצות להמשיך

והיום אני אומרת לך שזו החלטה הכי חכמה שעשיתי שלא המשכתי .

אני לא רציתי אותו , לא הרגשתי שזה זה , וזה לא תקין.

אנשים רושמים לך תמיד יש יותר טוב.. תתפשרי

תעזבי את כל מה שרשמנו לך ותחשבי עם עצמך בכנות מה את מרגישה איתו , תעלי את זה לשכל  למה את מרגישה כך.

הכי חשוב תשימי לב אם את מרגישה בית איתו , נעימות , קלילות להיות את , ותקשורת טובה ומשיכה.

ברגע שיש את הדברים האלה קשה לי להאמין שלא תרגישי שהוא שלך .

בהצלחה

בטוח שיש מישהו אחר, אבל הסיכוי שתמצאי אותו מאד נמוך. והסיכוי שזה יהיה בעיתוי הנכון, והוא ירצה אותך, וזה יצליח - פשוט חבל על המחשבה. זה שקול ל"לא קיים".

אם את מוטרדת מזה שהנוכחי לא ממלא ציפיה כלשהי, שאת יודעת שהיא ריאלית (=ראית שהיא מתממשת בעבר), וגם סך הציפיות שלך ריאלי (=את לא מחפשת ריכוז של כל התכונות החיוביות האפשריות באותו אדם) - זאת בהחלט שאלה קשה, מתי להחליט שראיתי מספיק ואני רוצה לעצור פה כי טוב לי.

לא לתת לפחד מהחמצה להשתלט עלינו

כי לא יהיה אף אחד שלא יהיה טוב ממנו בדמיונות שלך.

ההשוואה הנכונה היא-.אם רק אני והוא בעולם.

טוב לנו יחד או לא? מתחתנים בשמחה או לא?

אם מתחתנים סימן שטוב. אם טוב שימי פס על העולם ועל מי שאולי יגיע בהמשך.

ההשוואה הנכונה היא מה אני אעדיף עוד 5 שנים-

להתחתן עם הבחור הזה על מעלותיו ומגרעותיו

או להישאר רווקה עוד חצי עשור?

קרדיט לספר של אור אלון וציפי חוטובלי. ממליצה לך מאוד לקרוא

אלא את צריכה מישהו טוב שטוב לך איתו, מישהו שמתאים לך והכי חשוב - שאתם מצליחים לבנות יחד קשר איכותי.

הכל בר תיקון בכל שלב.

חוץ ממה המעורבות בו בעיות נפשיות שלא ניתנות לטיפול.

מה שכן, לפעמים הדרך לתיקון כרוכה בעבודה גדולה, אמיתית, כואבת, מורכבת, מאמצת, דורשת...

השאלה אם יש מספיק אומץ

מתמודדי נפש עם בעיות שלא ניתנות לטיפול נשואים.

אמרתי שהדלת עלולה להיסגר כשהתמודדות נפשית מעיבה על זוגיות בצורה אלימה ורעילה.

לא אמרתי שמתמודדי-נפש לא יכולים לחיות חיי נישואין אוהבים, מיטיבים ונעימין.

אם דלת ננעלה

לא משנה אם אתה נעלת או מישהו אחר

תמיד ישארו דלתות נוספות

בכל נושא ובפרט באהבה

עם עבודה נכונה

הדלת הבאה יכולה להוביל למקום טוב יותר

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?