אשמח לשמוע את דעתכן, צריכה שתחכימו אותי ותעזרו לי לגבש עמדה.
סרטונים לימודיים לבת השנתיים. סטייל לולי וטבע וכאלה. בהתחלה זה היה מעשיר ומלמד ועכשיו מרגישה שזה כבר ממכר לה. יש הרבה בכי סביב זה וצורך כזה שהיא מחפשת כשרואה אותי עם הטלפון. לא אוהבת את זה.
האם לדעתכן זה הגיוני להראות לבת שנתיים סרטונים? ברור לי שהגיוני זה סובייקטיבי לכל הורה, אבל מרגישה שאני בסלידה מזה ובאותה נשימה רואה את המעלות ונעזרת.
איך אפשר כן לממש את הכלי הזה? (היא לא במסגרת ולפעמים זה שנייה של נחת שלי, להתייחס לקטנטונת הטרייה או להראות דברים שאנחנו לומדות יחד, נגיד מה זאת מדורה).
ואם כן, איך אפשר שזה לא יהפוך למשהו ממכר, או מניפולציות ותרחישים דרמטיים מצידה?
אמא עייפה ומותשת אחרי אירוע דרמטי סביב הנושא, נואשת לבהירות בתחום 🙏
) והילדונת נשארה ממש עד הסוף ונרדמה ברגע שהשכבתי אותה, שזה היה כיף. הבנים נשארו לומר שיר השירים אחר כך. שניים הלכו אחר כך לישון (כדי להתעורר מאזעקה שעתיים לאחר מכן🥴) ושניים אחרים נשארו ערים כמעט כל הלילה🤭 (והפסידו סעודת בוקר, שלאחד מהם זה לא בא בטוב, אבל בסוף הוא התגבר על זה...)