(מהצד השני יש חרדים שמתחתנים בגיל צעיר מדי לפי החוק אז גם שם זה נעשה שלא דרך הרבנות)

ואני כ"כ רוצה לשמוח, להתעניין ולעזור, אבל בגלל אופי השמחה וזה שאמא שלי גם מאוכזבת מאד, אני פחות בזה.

נראה לי שהם רוצים שחבר יחתן.

פשוט את כל הפן הטכני עושים דרך צוהר והגישה שלהם מאד פתוחה ומאפשרת

(הכל בגבולות ההלכה אבל מה שאפשר לעשות בתוך גבולות ההלכה ויגרום לזוג להרגיש טוב יותר-אפשרי.)

אם יש מקום לדבר איתו אז לגמרי ממליצה על צוהר

(בעלי מחתן זוגות דרכם)

יש חתונה בלי רב, שזה פחות מקובל, אבל בעיקרון לא באמת חובה רב. אם גבר יקדש אישה ויהיו עדים באמצע הרחוב זה תקף לחלוטין מבחינה הלכתית. זו לא הדרך הכי לכתחילה של ההלכה אבל זה ממש בסדר, ולרוב עיקר הטקס הוא כמו כל חתונה דתית

ויש חתונה חילונית לגמרי אבל גם שם אם מסתכלים בעומק - בסוף מה שקורה ב99.9999 אחוז מהחתונות החילוניות לגמרי זה טקס שהוא תקף הלכתית כמו האופציה הקודמת, גם כשהם הכי מנסים שלא..

אז במקום להיבהל מההכרזה פשוט תבינו מה הולך להיות, ורוב הסיכויים שזה אולי לא הכי לכתחילה אבל זה כן בסדר ותקף הלכתית לחלוטין

זכור לי שהרב פיינשטיין היה אומר לא ללכת לחתונות שלא כהלכה, כדי שאם חלילה בני הזוג לא יתגרשו כהלכה,

הילד מהנישואים השניים יכול להיות חלילה ממזר,

אבל אם החתונה הראשונה לא כשרה, הקדושים לא תופסים,

אבל אם יש בקהל מישהו כשר לעדות זה עלול כן להכשיר את החתונה.

כתבתי מהזיכרון,אולי לא דייקתי, הכי טוב שתשאלו רב מה לעשות.

וחיבוק לך על התחושות... לא קל...

ג. שלחתי לך מסר

הם ארגון נפרד.

* הכוונה שאת הסידורים הטכניים של הרישום, תשלומים וכו הארגון עושה עם הרבנות. 

את ההדרכות וכו הם עושים לזוגות. 

את מכירה אותם?. את לא הפותחת...

בעיניי כדאי לברר בעדינות את הסיבה וכן להגיד להם שיש עוד אפשרויות... זה דבר מאוד משמעותי 

(על צוהר, מחילה, כולם שמעו וכולם יודעים שזה בעצם רבנות, כולל הבנידודים שלי החילונים עד אימה... אז דתלש כמו בהודעה הפותחת שגם יש לו מודעות ורצון לגבי זה שהוא רוצה משהו אחר בחתונה שלו, בטוח מכיר אותם)

להבין מה המניע? מה התוכניות שלהם?

יש כאלו שממש נגד ממסד הרבנות אבל לא נגד הדת

יש כאלו שרואים בחתונה דתית משהו פרימיטיבי

יש כאלו שסתם לא מתחברים

יש כאלו מגשרים על הפערים באמצעות צוהר (שזה חוקי ודתי לכל דבר)

יש כאלו שמתחתנים אזרחית בחול ואז נרשמים בארץ כנשואים

יש כאלו שמתחתנים בחתונה דתית אבל לא דרך הרבנות והם נשואים כדת משה וישראל- אבל לא באופן שמדינת ישראל מכירה בהם

ויש כאלו שעושים בארץ טקס חילוני כלשהו ואז נרשמים חוקית כידועים בציבור (הסכם מול עו"ד)

ואז הם נחשהים לנשואים באופן חוקי אבל לא באופן דתי

וכו וכו

שאלת מה אפשר לעשות?

תתחילו מלדבר...

חתונה שיש בה שתי עדים המותרים לעדות ןהחתן מקדש את הכלה על שווה פרוטה זה חתונה יהודית.

בעייתית, אבל יהודית.

מה שחשוב זה העדים! שיהיו גברים ולא קרובים

ממליצה לך לפי האסה להתיעץ עם רב

בתור מי שיש לה הרבה משפחה שמתחתנת בכל מיני.... אין כמו לשאול רב לפעמים יש לנו ממש מחשבה מוטעית על הענין ואולי אפילו תוכלי להיות לעזר...

שזה סבבה להתחתן ככה?

שזה לא כזה נורא?

לדעתי יחתן אותו חבר.....או כמה חברים בתכנון שלהם.

ואז ייפתח לך המסרים

או

שתלכי לתפריט , תלחצי "פורומים" > "מסרים"

ואז יקפוץ לך שורה מודגשת בצהוב שזה המסר האחרון (האקטואלי) שקיבלת.

שאין צורך ברב כדי שיחולו קידושין בהלכה

להתחתן כדת משה וישראל לא מצריך רב

אפילו לא חבר

כן מצריך עדים כשרים על פי ההלכה!

כן מצריך משהו שווה פרוטה כמו טבעת

זה הכל...

את כותבת כאילו זה ממש פשוט, וזה בכלל לא.

לא רוצה להיכנס אפילו לפרטים למה.

הלכות לא פוסקים בפורום! המקסימום שאפשר להגיד זה שאפשר להתייעץ על המצב הזה עם רב שמבין בזה.

את אומרת כמנהלת או כחברת פורום?

כלומר זו דעה שאין לה מקום בפורום כי אלו החוקים או כי אישית זה נשמע לך בעייתי?

כי אם זה הדבר הראשון אז מובן, אבל אם הדבר השני אז שתדעי שמה שהיא כתבה זה קונצנזוס. להתחתן בצורה תקפה הלכתית זה אחד הדברים הכי "קלים" (לא במובן של חומרת המעשה אלא שקל לעמוד בכל התנאים).

כל כך קל עד כדי שמקפידים שבהצעת נישואין הטבעת תהיה לא של המציע (אלא נגיד מתנה לבחורה מהורי הבחור) כדי שזה לא יחשב קידושין

קודם כל - יש הבדל בין קידושין לנישואין. בהחלט אפשר בקלות להגיע למצב של 'ספק קידושין' (כמו במשחק של חבר'ה בסניף שעשו הצגה של קידושין ואז צריכים לתת גט אמיתי... או מה שכתבת על הצעת נישואין שאומרים להיזהר בה. אבל בוודאי שגם אם מישהו נתן לכלה בהצעת נישואין טבעת שלו, אף אחד לא יגיד שהם כבר נשואים כהלכה).

להיות נשואים באמת כהלכה (ולא רק 'ספק מקודשים') דורש הרבה יותר פרטים, ולא פה המקום לדון בזה.

כתבתי פה ממש בקצרה, כי אני באמת לא רוצה להיכנס לזה.

אני בעצמי לא למדתי הלכות קידושין, ולא מרגישה שיש לי בכלל אפשרות לדון בדברים שאף פעם לא למדתי.

בעלי כן למד, וגם מתעסק בזה, וכששאלתי אותו עכשיו, ממש הפריע לו שכותבים דברים כאלו ככה כאילו זה פשוט, כשזה באמת ממש לא ככה.

אז מה שכתבתי זה מהמעט שהוא היה מוכן להגיד רק כדי להסביר כמה זה לא פשוט.

מעבר לזה זה פשוט לא המקום לדון בזה. מי שיכול לענות על שאלות כאלו הוא רב.

וכתבתי בעיקרון מעצמי ולא כמנהלת.

(למרות שאם הפורום היה רק באחריותי הייתי קובעת כלל כזה שלא פוסקים הלכה בפורום, ולא דנים בהלכה בפורום. כי ממש בקלות מגיעים לטעויות ובלבולים. אבל כרגע אין כלל כזה...)

מבינה לגמרי למה לא *פוסקים* הלכה, כמו שאמרת,

ומבינה אולי למה לא ראוי אפילו *לקיים דיון* במצבים ספציפיים באישות שלכל אישה יש בהם למשל צבע עד אחר,

אבל לא הצלחתי להבין למה לא לקיים דיון במצבים אחרים כמו זה שעלה פה, של חתונות בישראל, מצב שבו כל ילד ברחוב יכול לזרוק משהו שהוא שמע איפשהו (ועושה זאת, כולנו זוכרות דברים ששמענו בילדות על חתונות).

למה דווקא פה זה לא מקום טוב יותר מהרחוב לשמוע הנהגות אחרות ולפתוח את האוזן למציאות הרחבה יותר?

חתונה זה עניין פומבי, כל הרעיון של חלקים שלמים מהטקס הוא אמירות שנועדו לקהל, שמורכב גם מילדים שמפנימים איך מתחתנים ביהדות.

האמירות שבנושא הזה הן לא משהו שמישהו טכנית יכול פשוט ללכת ולעשות אותן, כחתן למשל הוא צריך הרי בנזוג לקיים איתו חתונה באופן הזה...  וכאורח, אנשים שאכפת להם אם ללכת או לא ללכת היו שואלים רב, כי זה עניין פומבי (בניגוד להלכות אישות), זה לא שישמעו איזה קולא שמבחינתם אין לה ביסוס ואז יילכו לחתונה כזו מבלי לברר,

*אבל כדי לדעת מה לשאול את הרב ומה לברר הם צריכים לדעת שבכלל קיימות מציאויות שונות* -

הפותחת למשל לא הבחינה בין חתונה יהודית לחתונה ברבנות (והרי בשטייטעל עדיין לא היתה רבנות). אם לא נקיים דיון בנושא כזה פה, עם נשים יראות שמים, אז איפה? מבינה את מי שסולד מזה, כמו כל מי שלומד לעומק משהו וקשה לו שאחרים מרדדים את זה, וזה נפוץ הרבה ברשת בתחומים רבים. אבל לצערי הידע הזה זו פריבילגיה שאין להרבה נשים כיום, כי רובנו לא קיבלנו חינוך למדני מקיף דיו, ורמת הדיון בהתאם. אז נסגור את קבוצות הדיון? ועוד את הדתיות שבהן?

ותודה שכתבת אותה ככה בצורה מכבדת. בהחלט עוררת אותי למחשבה מחודשת על הנושא.

אני אגיד לך מה מפריע לי בדיונים מהסוג הזה.

אני מסכימה שהרבה פעמים אנשים מדברים על נושאים כאלו בלי להבין בהם יותר מידי.

ואני מבינה את הטענה שיש גם יתרון מזה שנשים יכולות ללמוד ולשמוע דעות נוספות בדיון כזה.

אבל בעיני זה יכול להגיע למצבים בעייתיים, כשמנהלים דיון בלי להבין באמת בנושא הדיון.

זה כמו שמישהי ח"ו תשתף פה שיש לה גידול, ויתפתח פה דיון על איך הכי נכון לטפל בו, ואם כדאי לעשות הקרנות או כימותרפיה או ניתוח, או בכלל לגשת לכל מיני טיפולים אלטרנטיביים, רק על בסיס שמועות שנשים שמעו מכל מיני סיפורים.

במצב כזה את מסכימה איתי שלא נכון לנהל דיון כזה? למרות שגם אז ברור שמי שזה הסיפור שלה צריכה לפנות לרופא ולסמוך על המילה שלו הרבה יותר ממה שכותבים בפורום. אבל זה בכל זאת בעייתי, כי לפעמים נשים כותבות בצורה משכנעת גם דברים שהן לא מבינות בהם (או חושבות שהן מבינות גדולות אבל למעשה טועות, ואז זה אפילו יותר מסוכן), ולפעמים זה מעורר חוסר אמון במי שבאמת אמורים לסמוך עליו ('כי בפורום קראתי הפוך, אז אולי הרופא לא יודע..'), ואנחנו לא יודעים מי קורא פה ואיך זה עלול להשפיע.

מהרושם שלי, בנושאים רפואיים נשים יותר נזכרות פה לכתוב לא בצורה נחרצת כאילו הן למדו את הנושא, ולסייג את הדברים שזה רק מהניסיון שלהן.

אבל בנושאי הלכה, אני מרגישה שיש נטיה לחשוב שאם שמענו פסיקה מסויימת, או קראנו משהו בנושא, אז כבר אפשר לכתוב את זה בפורום בידיעה ברורה ובביטחון שזו ההלכה.

והכתיבה הבלתי מסויגת הזו, בלי ללמוד ובלי להבין את המורכבות של ההלכות, יכולה להביא להרבה בלבולים וטעויות.

ומה שאת כותבת, שבנושא הזה אף אחת לא תקום ותעשה מעשה מתוך מה שהיא קראה בפורום, אז כל הדיון הוא גם ככה תיאורטי -

אני לא בטוחה שזה נכון.

זה פורום פתוח לציבור הרחב. אני לא יכולה לדעת מי קורא פה.

יכול להיות שזוג חילוני שמתלבט אם להתחתן דרך הרבנות או לא יעשה פעם חיפוש בגוגל ויגיע לשרשור הזה.

ויכול להיות שהזוג הזה יקרא פה שגם אם עושים טקס לא דתי ובלי רב, אז 'כל הסיכויים שהלכתית הם יצאו נשואים כדת וכדין' (כמו שכבר נכתב פה).

וזה ממש לא נכון.

כמו שכתבתי, אני לא למדתי את הנושא, ולכן לא אוהבת להרחיב בלי ללמוד את הדברים במקורם.

אבל אני כן שאלתי את בעלי, שלמד את זה בצורה רצינית וגם עוסק בזה. והוא אמר לי בפירוש שזה ממש ממש לא נכון מה שנכתב פה.

(וכמו שכבר הזכירו פה, ממש לא בטוח שזה יותר 'מרגיע' אם הם כן נשואים כהלכה, כי אז זה פתוח פתח לבעיות חמורות אם הם מתגרשים אחר כך שלא כהלכה).

קודם כתבתי שאני לא ארחיב כי זה לא נראה לי המקום לדיונים "הלכתיים". אבל עכשיו שאני רואה שגם את וגם @אמאחת כתבתן למטה שרוב הסיכויים (או אפילו 'כל הסיכויים') שזה יהיה תקף הלכתית, למרות מה שכתבתי, גם אחרי מה שכתבתי, אז אני כן רוצה להרחיב יותר את הדברים, רק כדי שלא תצא תקלה מהדיון הזה (אני אכתוב לכן כבר למטה).

נכון שהמקרה שתיארתי הוא לגמרי תיאורטי, אבל לי זה עומד בראש כשאני רואה שדברים שגויים הלכתית נכתבים כאילו זה ברור ומובן מאליו.

וזה לא כאילו מדובר פה על מחלוקת הלכתית ואני ה'מחמירה' פה, שלא מוכנה לקבל דעות הלכתיות אחרות. זה פשוט דברים שנכתבים מחוסר ידיעה ובלי ללמוד את הנושא, וממש יכולים להביא לטעות.

(אם יש פה מישהי שבאמת למדה את הנושא בצורה מעמיקה, מתוך המקורות, וחושבת שאני כותבת לא נכון, מוזמנת לפתוח את זה מולי באישי. מבטיחה לפרסם פה אם יסתבר שזה באמת מבוסס הלכתית ושאני טעיתי).

וזה שאפחת פה לא אחראית על העולם הרוחני של מי מחברות הפורום.

ההבנה שפורום אינטרנטי הוא מקבץ של אנשים (שחצי מהם אנונימים) ושום מידע שיש פה הוא לא מהימן, לא רפואי, לא הלכתי, אפילו לא המלצות על מוצר כזה או אחר

אני מבינה שכמנהלת יש לך מחשבה שיש לך אחריות כל שהיא על הפורום- אבל זה פיקציה...

גם אם מישהי תקבל החלטה דתית על סמך מידע הלכתי (או לא הלכתי) כזה או אחר שנכתב בפורום מבלי שטרחה לברר אם הם נכונים או מדויקים- זה שלה

כנו שיש לכל אחת אחריות על מה שהיא כותבת

יש לכל אחת אחריות על מה שהיא קוראת

------

בשולי הדיון אני אגיד שלרוב מגוון הדעות פה- והאמירות הסותרות אחת את השניה מבחינה הלכתית כמו לדוג בנקרה של הנושא בשרשור הן מראה לכך עד כמה לרוב ההלכה מורכבת ולא שחור לבן.

רבנים שונים יפסקו לכאן או לכאן

ואפילו אותו הרב יפסוק פסיקות שונות בשינוי מאוד קטן של הנתונים (שלא נמסרו פה במלואן ואפילו לא מקצתם)

זה תלוי גם במה עומד על הפרק ומה ההשלכות של כל פסיקה

בסופו של דבר לכל אחד יש אחריות על הבחירות שלו.

אבל גם לי יש אחריות על מה שאני עושה. וגם על מה שאני משפיעה על אחרים. יש לנו מצוות שקשורות גם בהשפעה שלנו על אחרים (בדיוק בפרשה של השבת האחרונה למדנו על מצוות אונאת דברים, שכוללת איסור לתת לאחר עצה שלא תהיה טובה לו).

ואני יודעת שהפורום זה מקום שיכול להשפיע על בחירות של אנשים.

ולי חשוב שלא יכתבו פה דברים שעלולים להביא לתקלות (גם בנושא של בריאות, וגם בנושא של הלכה. בעיני החשיבות של טעויות בהלכה לא פחותה).

וזה היה לי חשוב גם לפני שהייתי מנהלת, אני לא כותבת את זה מתוקף ה'תפקיד' שלי, ולא על דעת המנהלות האחרות.

יכול להיות שהייתי צריכה לכתוב בניסוח יותר 'זהיר' - לא לכתוב בניסוח שמשתמע ממנו שאסור לדון פה בנושאים הלכתיים, אלא לכתוב ש*לדעתי* לא נכון לדון פה בנושאים הלכתיים.

בכל מקרה, אני עדיין חושבת ככה. אבל לגמרי מבינה שזה לא 'כלל' שאני יכולה לאכוף על אחרות.

אז הרחבתי והסברתי למה *לדעתי* צריך להיזהר מכתיבה בנושאים שאנחנו לא באמת מבינות בהם (שיש להם השלכות משמעותיות - הלכה וגם בריאות).

ובכל מקרה, נשים שחושבות אחרת ממני, וכן רוצות לדון ולכתוב את דעתן בנושאים הלכתיים - יכולות לכתוב. וכנראה שאני אמשיך לברר עם בעלי את הדברים ההלכתיים שעולים פה ולהגיב כשאני חושבת שזה נצרך, למרות שאני באמת מרגישה פחות בנוח בדיונים כאלו...

ולגבי מה שכתבת בשולי הדברים - זה ממש חלק מהסיבה שקשה לי עם דיונים כאלו.

כי הרבה פעמים כותבים פה פסיקות שניתנו במצבים ספציפיים, ולא תמיד נכון להחיל אותם על מקרים אחרים, גם אם הם נראים לכאורה מאוד דומים.

וספציפית בשרשור הזה לדעתי בכלל לא מדובר פה בפסיקות שונות, אלא בחוסר הבנה של הפסיקה ההלכתית (רוב מי שהגיבה פה לא כתבה על פי משהו שפסקו לה במצב כזה, כי ב"ה אף אחת לא היתה במצב כזה בעצמה. אז כתבו על פי ידע כללי שמבוסס על מקרים אחרים. זה לא פסיקות שונים אלא פשוט מצבים אחרים).

1. האם בפועל (לא באידיאל), את תגידי למישהי שלא ראוי לדון בנושא הלכתי בפורום *גם כשהיא אומרת אמירה נחרצת לכיוון המחמיר דווקא?* הרי גם שם "לא כדאי" שבמקרה ייתקלו בפורום ויחשבו שהמצב ההלכתי הוא החמור...

למשל פה בשרשור קרה שהגבתי לאמירה חד משמעית של מישהי על ההשלכות שיש לנישואין לא רשומים ברבנות ביחס לשייכות לעם ישראל (היא לא שלחה להתייעץ עם רב או צירפה לינק. היא כתבה את זה כך) ולא ראיתי שעונים לה ש"עדיף לא להתבטא בנחרצות בפורום בנושא הלכתי"... מבינה מה אני אומרת? שכדי להישאר מחוברים לרציונל שלך צריך להקפיד שזה עובד בשני הצדדים... וחשוב לי להציף מולך שלרוב (גם בעולם האמיתי אגב) לא מצליחים בפועל שזה יפעל בשני הצדדים ולרוב הצד המחמיר תופס את קדמת הבמה.

2. כדי שאבין עד הסוף, מוודאת רגע: האם, לתפיסתך, הרווח שמרוויחים פה מהדיון, של הכרת מציאויות שונות (במקרה שלנו - הכרת עמותות שונות בישראל, שפועלות מכוח ההפרדה בין נישואין רשומים ברבנות לנישואין הלכתיים), הוא רווח קטן יותר מאשר ההפסד אם מישהו יפעל בניגוד להלכה בגלל מה שהוא קרא פה? כי אם כך לצערי נישאר הרבה זמן בורות (ובורים, גם הבנים לפעמים לא יודעים הרבה דברים).

(עולה לי דוגמה של להט"ב דתיים - היום יש כמה ארגונים שלהם, וזה מסייע להם לשמור על זהות דתית. אז גם אם יש מחלוקת על עצם ההשתייכות לארגון, לדעתי תסכימי אתי שחשוב להכיר שבישראל יש כיום ארגונים כאלו, גם אם את אישית במקרה אולי חושבת שלא ראוי שתסבי את תשומת לבו של צעיר דתי שמזדהה כגיי לכך שקיימים ארגונים כאלו שיכולים לסייע לו).

1. באופן כללי אני חושבת שאני כן מגיבה גם שכותבים דעה הלכתית מחמירה.

אין לי דוגמא כרגע לשלוף, וגם לא יכולה להגיד שאני תמיד מגיבה בכל שרשור עם דיון הלכתי (גם לא תמיד קוראת הכל..).

אבל בגדול אני בהחלט מסכימה שזה בעייתי גם שכותבים דעות מחמירות כאילו זו ההלכה היחידה.

דווקא את הדוגמא שהבאת מהשרשור הזה פחות הבנתי. אני פחות ראיתי את זה בתור טענה הלכתית. יותר בתור טענה תפיסתית ורגשית. ואני מבינה גן את התגובה שלך. לא הרגשתי שזה משהו שיש לי מה להוסיף לאחד הצדדים. לא חושבת שמדובר פה על דיון הלכתי.

(אם כבר את שואלת אותי, אז אני יכולה להגיד שההורים של אבא שלי לא התחתנו בחתונה יהודית, וגם לא הכירו בכלל מה זה. וברור שזה לא הוציא אותם מהשייכות לעמ"י. אבל כן יש פה משהו גדול יותר מאשר קיום מצווה פרטית, שבהחלט קשור לשרשרת הדורות של עמ"י, ולכן זה יותר כואב לנו מאשר שאר המצוות שהוא מן הסתם לא מקיים. ואני חושבת שזו היתה הכוונה שם).

2. ממש לא יצאתי נגד כל הדיון בשרשור הזה.

מה שכתבו לגבי עמותות אחרות זה בהחלט מידע חשוב, וגם אני כתבתי על זה בתגובה שלי.

מה שתרם לי ועליו הגבתי היו אמירות וטענות כביכול בשם ההלכה, בלי הבנה באמת במורכבות ההלכתית.

היו נשים שכתבו שכדאי לדבר עם רב ולברר לגבי זה. והסבירו בקצרה שאולי אפשרי בתנאים מסויימים לדאוג שבכל זאת תהיה חתונה על פי ההלכה. וזה בסדר. עצם ההפניה לרב עם הסבר מה הוא יכול לעזור זה מעולה וחשוב בעיני.

מה שהפריע לי ועליו הגבתי היו טענות הלכתיות, בלי לימוד של הנושא (שגם היו לא נכונות, לפי מה שהבנתי מבעלי).

לגבי 1 לא התכוונתי אלייך אלא באופן כללי על הגישה שהצגת - רציתי לחדד אותה שזה אמור להיות דו צדדי.

אז שמחה שאנחנו מסכימות בחידוד הזה.

לגבי 2 - סבבה, הבנתי עכשיו

אם הם נשואים הלכתית אבל לא רשומים ברבנות, במקרה של גירושין, חלילה, אין להם אינטרס להתגרש הלכתית, מה שאומר שהאישה תהיה אשת איש, ואם היא תתחתן שוב ותלד - הילדים יהיו ממזרים ח"ו.

צריך פה הנחיה של רכב עם כתפיים רחבות, כדי לא ליצור יוצר נזק מתועלת. 

אם יש לך שיח פתוח איתו, זו ממש זכות גדולה אם תצליחי לשמוע ממנו מה הנקודה שמפריעה לו, ולראות אם יש סיכוי למצוא פתרון שיתאים לו (כתבו פה כמה רעיונות שעונים על קשיים שונים - צהר, ארגון חופות, עמותת עתים).

אני רק ממליצה מאוד לא לנסות למצוא 'פתרונות' על בסיס דברים שנכתבו פה או ששמעת לא משנה איפה, בלי להתייעץ עם רב. אם כבר רוצים לעשות על פי ההלכה, אז צריך לברר עם מי שלמד הלכה כמו שצריך, ולא להמציא פתרונות על בסיס שמועות...

ואם את לא מצליחה להשפיע עליו, אז נשאר רק להתפלל שה' יאיר את עיניו...

הבנאדם ענה במתק שפתיים אבל ברור לו לחלוטין שרב זה לא הכיוון, גם כשהצעתי לעזור או לכוון לצהר ולדברים יותר לייטיים וקלילים בדת

הבהיר שהם רוצים חתונה אינטימית ושמתאימה לערכים שלהם ושיהיה לרוחם כי הם רוצים להיות מעורבים בכל חלק וחלק,  למרות שיהיו "אלמנטיים יהודיים ומסורתיים" שיעזרו לנו להרגיש חלק

בקש לכבד אותו בחילוניות כמו שהוא מכבד אותנו כל השנים (את המשפחה הדתית)....

פשוט מעצבן שכל הזמן חשבתי שזה בא מהכלה-חברה שלו שגם רחוקה לחלוטין, אבל מסתבר שהוא העקשן.

מאכזב.

אמרתי שאעזור בכל מקרה במה שצריך ושיהיה במזל טוב..

את הרי לא יודעת מה יהיה בחתונה, נקבו למעלה בשמן של עמותות (לא צוהר) שמחתנות הלכתית אך לא חוקית באופן שהאחיין שלה ציין, שיהיו אלמנטים דתיים (בלי לדעת פרטים כי הפותחת לא הביאה). על החוק הישראלי החילוני של המדינה (שכיום מבוטא במוסד הרבנות הראשית), עוברים גם חרדים קטינים שמתחתנים לא חוקית בטקס פרטי ולא רשומים ברבנות, אז בלי לדעת מה הם יעשו זה עדיין באותה קטגוריה איתם. בנוסף הסבירו פה למעלה שברוב המקרים שבהם רוצים שזה יהיה לא דתי, זה עדיין יוצא תקף הלכתית,

אז למה לקבוע לפותחת שיש לזה "השלכות"?

והמילים האחרות שלך "שייכות לעם ישראל" רלבנטיות יותר אם התחתן עם גויה. זה עדיין לא המקרה... ולמשל אם חלילה יתגרשו, אולי כן יעשו זאת באופן דתי ואפילו ברבנות, בטח אם הם ירצו להתחתן בהמשך עם אדם שזה חשוב לו.

עד שלא יודעים לאיזה "אלמנטים דתיים" האחיין התכוון כשאמר שיהיו (וסיכוי טוב שהוא בעצמו עוד לא יודע מהם, ולכן היה הגיוני להציע לו את הארגונים שאינם צוהר שיסייעו לו לגבש טקס עם אמירה שנכונה לו ושעדיין יכסה את הגרעין ההלכתי), זה פשוט ענין הצהרתי של אנשים שלא רוצים לתת כוח לרבנות הראשית בישראל, משלל סיבות. יש מצהירים רבים כאלו ואין מצב שכולם "לא שייכים לעם ישראל". 

לבנאדם בוגר מותר לבחור את הבחירות שלו גם אם הן פחות לרוחך. כל הסיכויים שהלכתית הם יצאו נשואים כדת וכדין מהחתונה לפי מה שאת מתארת ומה שנשאר למשפחה זה רק לתמוך לאהוב ולכבד. לא רואה שום אפשרות אחרת

אגב יש הרבה דתיים לגמרי שנמנעים מלהתחתן דרך הרבנות

כתבתי כבר למעלה, אבל אני חוזרת שוב, כי ממש חשוב לי שלא תצא תקלה מהשרשור הזה (הרחבתי בתגובה שלי למעלה ל@ירושלמית במקור למה זה חשוב בעיני, ולמה גם לדעתי לא נכון להיכנס פה למרחבים הלכתיים בלי ללמוד את זה בצורה מעמיקה).

כותבת את הדברים גם בתגובה למה שכתבת בתגובה שלך - @ירושלמית במקור 

ידוע שמאוד מאוד קל להגיע למצב של 'ספק קידושין'. ברגע שגבר נותן לאישה משהו שווה פרוטה עם כוונה לקדש אותה, ויש שניים או יותר עדים כשרים, אז האישה מקודשת לאותו אדם ואסורה על כל אחד אחר (ונחשבת ממש כ'אשת איש', על כל ההשלכות ההלכתיות.

אבל בינתיים היא עדיין גם אסורה על בעלה, כי כך מה שהיה פה זה רק קידושין. כדי שהיא תהיה מותרת לו הם צריכים גם להינשא, וזה כבר תהליך נוסף (פה יש דעות הלכתיות שונות מה צריך לקרות כדי שזה באמת יהיה נישואין. לא נכנסת לזה יותר מידי כי באמת זה לא משהו שלמדתי. אבל רק מזכירה את זה כדי להסביר למה החלק של הטבעת לא מספיק כדי להיות נשואים).

חוץ מזה, בחתונה כזאת שלא על פי ההלכה, סיכוי גדול שאפילו הקידושין לא יהיו כשרים.

כמו שכתבתי קודם, יש כל מיני מצבים שחוששים למצב של 'ספק קידושין' (למשל במשחקים בחברה מעורבת, שנער מקדש 'בצחוק' נערה ואז מגלים שבעצם יש פה עניין רציני שצריך לטפל בו).

אבל בכל המצבים האלו, אפילו לא עושים בדיקה אם באמת היו קידושין. כי ברגע שיש ספק - אז זה מספיק חמור שאי אפשר להשאיר את זה ככה, וכדי להתיר את הספק צריך לתת גט.

אבל דווקא בחתונה, שבה מגיעים קרובי משפחה של החתן והכלה, אז בוודאות יש עדים פסולים בקהל. וכל עוד החתן לא ייעד עדים מסויימים, אז כל מי שנוכח נחשב כעד. וברגע שחלק מהעדים פסולים, זה פוסל את כל העדות. ולכן דווקא יש יותר סיכוי שהקידושין לא היו כשרים.

בקיצור - ממש אי אפשר לומר בצורה פשוטה שרוב הסיכויים שהם יהיו נשואים מבחינה הלכתית גם בלי לערוך את החתונה על פי ההלכה.

אני חוזרת שוב על זה שאני כתבתי על פי מה שבעלי אמר לי. לא למדתי את הדברים בעצמי, וגם לא ראיתי את הדברים מתוך המקורות, ואני לא אוהבת לכתוב ככה בלי להבין באמת ולדעת באמת.

אבל כתבתי פה כי חשוב לי שלא ישארו פה אמירות שגויות שעלולות להטעות.

אני ממש אשמח שלא יתפתח פה דיון "הלכתי" על מה שכתבתי.

אם מישהי למדה ויודעת אחרת ממה שכתבתי פה, מוזמנת בשמחה לכתוב לי בפרטי. מבטיחה לשתף פה במסקנות בסוף..

ואני ממש מקווה שאף אחת לא נפגעה ממה שכתבתי. אני כותבת פה בהערכה רבה לכל אחת, ויודעת שאף אחת לא כתבה מתוך כוונה להטעות.

ברור לי שכולן כותבות מתוך רצון לעזור ולהקל על ההרגשה הקשה של הפותחת.

אם מישהי נפגעה מהדברים שכתבתי, ממש אשמח שתכתוב לי בפרטי...

אבל יש כאלה שטוענים שאולי עדיף שאנשים לא דתיים לא יתחתני בחתונה דתית וגם לא בחתונה הלכתית..

ז"א שהחופה תהיה סתם איזה טקס מרגש ורומנטי וחסר משמעות הלכתית וככה ימנעו בהמשך בעיות ממזרות וכו'..

אמנם יש בעיות הלכתיות ללחיות חיי זוגיות ולהביא ילדים ללא חתונה אבל אני מניחה שהם ממילא חיים ככה כרגע ולכן יש כאלה שיאמרו שעדיף לא לייצר בעיות נוספות.

בכל מקרה דעתי הצנועה בעניין היא שהנוכחות שלך בטקס לא קשורה בכלל בעניין הלכתי/ דתי. אם הייתה פה שאלה נניח על זוג חד מיני שמתחתן אני חושבת שזה יותר מורכב. אבל אם תנטרלי רגע את העניין שכואב לך שהוא בוחר להתחתן ככה ותסתכלי על זה פשוט כאיזו 'מסיבת הצהרת אהבה' שבאותה מידה גם יכלה להיות מסיבת יום הולדת שכלת האירוע לובשת שמלה לבמה ובן זוגה- חליפה, אישית אני חושבת שאפשר לכבד אותו ואת המשפחה ולהגיע.

זה לא שאני מנטרלת לגמרי את העניין שפה, אני פשוט בוחרת להגיד 'אוקיי, קורה פה טקס שהייתי מעדיפה שיקרה אחרת אבל בתכלס הם ממש רוקנו אותו מכל תוכן דתי והלכתי ככה שיש פה רק איזה מסיבה נחמדה'.

אני מניחה שזו דעה שפחות מקובלת פה אבל בכל זאת מרגישה צורך להגיד אותה.

במיוחד ההתחלה, אם הם לא רוצים להירשם ברבנות כנשואים אז הגיוני שאם הם יפרדו (ולצערינו סיכוי גבוה שיפרדו לפי הסטטיסטיקות כיום) הם לא יעשו את זה באופן הלכתי עם גט. אז לא יודעת למה לחתן אותם הלכתית נגד רצונם זה רעיון טוב... (כמובן שהדיון ההלכתי יותר מורכב מזה, אבל דווקא חתונה כדת משה וישראל בלי רישום ברבנות היא יכולה להיות יותר בעייתית מחתונה אזרחית)

וגם להיות נשואים ולהביא ילדים בלי לשמור על טהרת המשפחה זה לא דבר טוב, אין לזה סוף, אבל אלו הבחירות שלהם ואין לדודה שלו שום השפעה על זה.

רק להתפלל...

רצף אירועים ממש מרגיזים ועוד מלווים בהרגשה של חוסר התחשבות

חיבוק

או לשאול, או להגיע מראש שבעים...

אבל זה אחד המבאסים גם להיות באירוע ולא לאכול וגם הקטע שלא מתחשבים...

אמרה שהוא ידאג לנו.

היא גם הרשתה לעצמה לאכול משהו בטענה שזה טבעוני, אני לא חושבת שהיתה אוכלת אם היתה יודעת שהוא אוכל טרף

בסוף הוא יודע הכל

מבינה שציפיתי יותר מידי

לדעתי לא יפה לעשות אירוע בבית, להזמין אנשים, ךהכין כיבוד ולא לדאוג שהם יוכלו לאכול.

זה חוסר התחשבות

כמו שתיארת איך התאמצת שיהיה משהו טבעוני מכל דבר

לק"י

בטח כשלא מדובר בחילוני גמור שמנותק לגמרי מאנשים דתיים.

הוא לא יודע שדתיים צריכים אוכל כשר?... ולא אוכלים בכל מקום?

נשמע סופר קשוח, ובפרט שכשארחת כל כך טרחת והתחשבת..

אני בסיטואציות כאלו דואגת להביא איתי משהו- סלט/ פשטידה/ עוגה שאני אוהבת (אפילו קנוי...) ואז יודעת שבכל מצב יהיה לנו משהו לנשנש...

האמת אני חושבת שצריך לדבר איתו ברחל בתל הקטנה. בסוף הוא גדל כדתי והוא מכיר את ההלכות. אז נראה לי בסיסי שאם הוא מארח את המשפחה הדתית שלו הוא יתחשב.

(אצלינו במשפחה גם יש דתל"ש שמארח ודואגים שהכל יהיה כשר... אולי ההבדל הוא שהוא דתל"ש כבר מעל 30 שנה ועבר מזמן את הקטע של לעשות דווקא.)

וזה בלי לדבר על הקטע של להתארח אצל זוג לא נשוי אבל זה כבר עניין שלכם...

קיצור, אני חושבת שאפשר לדבר איתו כאדם בוגר בתקוה להבנה

בסוף כשבעלי אמר לו שיש בעיה עם זה שהוא מחמם בתנור הוא נעצר, אבל זה היה מאוחר מידי.

אני לא חושבת שזה היה דווקא כמו פשוט חוסר מחשבה עלינו.

ולגבי זה שהם זוג לא נשוי- יש דברים מורכבים בין משפחות...

יש צפרדעים שבולעים

בואי, גם זה שהיא קונסרבטיבית זה לא מציאה, אפילו שהיא חמודה ממש

וזה שהיא מסיתה אותו שמאלה שמאלה שמאלה

מצב קשוח.

ומנסים לאזן, די למען כיבוד הורים/חמים

ולתזכר אותו ....

ובאמת נשמע מצב מאתגר, בהצלחה!!

אתם אלופים שהלכתם, ונתתם הרגשה טובה.

חושבת שאת צודקת שלא עשו לכם דווקא, יש לך הסתכלות של עין טובה וזה מקסים בעיני.

בפעם הבאה כדאי לתאם איתם מראש איך מתנהלים עם האוכל.מניחה שבאמת אם הוא דתלש הרבה זמן הוא שכח כבר את ענין התנור.גם לי יש דתלשים במשפחה שממש מתחשבים, אבל חושבת שגם הם לא היו שמים לב לענין החימום בתנור.

לק"י

למשפחה קרובה מן הראוי לדאוג.

זה גם לא מישהו בודד ששומר כשרות. מן הסתם שהיו לא מעט.

לק"י

לי יש אחות טבעונית, אז הכי הגיוני שאני אדאג לה לאוכל באירועים. לא חייבים שיהיה לה הכל, אבל שיהיה מה.

היא משפחה קרובה, לא איזה סבתא של הבת דודה מהצד השני.

ותחשבי שהייתי במצבים כאלו עם ילדים שצריך לומר להם לא לגעת בכלום

למדתי להאכיל את כולם לפני (קונה להם פיצות אז הם מאושרים)  ולשמוח ביחד המשפחתי

גם אצלינו נושאי שיחה זה קשוח ביותר בטח מאז הבלאגנים של הרפורמה ועוד יותר מאז המלחמה בעזה, אני מנסה למצוא נושאי שיחה לא נפיצים, להחמיא על מה שאפשר, לשתוק הרבה גם כששומעת דברים כואבים וללכת הביתה בידיעה שעשיתי מה שיכולתי.

משערת שגם לצד השני יש מה לומר עלינו כי כל אחד רגיש לדברים אחרים.

ולבקש להתחשב או להגיע שבעים או להביא פיצה בעצמכם

אצלנו השיח במשפחה על הכשרות פתוח, לא אוכלים טרפות ב"ה אבל לא ברמה שלנו אז מדברים על מה כן ומה לא, כשברור לנו שזה שיח לגיטימי

אתם התחשבתם עם האקדח, לגיטימי שיתחשבו בדברים אחרים שחשובים לכם. לא רואה סיבה להשאיר את זה לא פתור ולצבור מרמורים

אצלנו אחרי תקופה קצת מתוחה בהתחלה פתחתי שיח ומאז עובר בטוב והכל בסדר

מה נשמע עם אנשים.

בחיים לא הייתי מכבדת בקשה כזו. אני לא אגיד לך אפילו לבוא עם חולצה עם שרוול ולא גופיה.

על האקדח אתה בא עלי??

לק"י

(חולצה עם שרוולים, לא מחשוף גדול, מכנסיים לא קצרים).

לא מבקשת אולי, אבל כן ברור לי שאמורים לכבד. למרות שמאנשים שמבקשים ממני לא לבוא עם אקדח, בהחלט אפשר לבקש לבוא עם לבוש מכבד. מבחינתם זה כנראה ממש דת, הפציפזם הזה (לא שאני מסכימה איתם כמובן. אבל יש מצבים שעדיף לכבד כדי לשמור על יחסים תקינים. בטח אם מדובר בביקור של פעם ב...).

אבל גם כוללת את הרתיעה מהנוכחות שלו במרחב האישי שלהם, רתיעה מכך שהוא חלק מחיי היומיום (במגוריהם כביכול אין סיבה לנשק), העובדה שהוא בתוך בית עם ילדים, והצורך להסביר להם. מבחינתם שהילד גם לא ילך לצבא... יש למשל הורים פציפיסטיים שמסרבים לחשוף את הילדים למשחקים עם אלימות וכיבוש, אפילו משחקי קופסה, אז הם לא ירצו מראה של הכלי הזה עצמו בבית.

(חושבת על הקבלה של אולי לבוא במעיל פרוות שועל לבית טבעוני)

(כמובן שאני אישית לא מזדהה, רק מסבירה את העמדה שיכולה להיות, ותמיד שווה שהפותחת זו שתסביר, או שתשאל את קרובי מהשפחה הפציפיסטיים אם אינה יודעת)

מהשאלה שלך, שווה לך לגגל פציפיזם. חנוכה שמח!

לק"י

לא נשמע לי שזה קשור לחשש מתקלות עם הנשק.

אלא לזה שהם נגד מלחמות (חיים בסרט. אבל שיהיה).

אבל באמת זו סוגיה ביניכם.

אם תלכו את תרגישי רע ושמתייחסים אלייך לא יפה וזה טינה שכבר נצברה ותיצבר עוד.

אם לא תלכו אז בעלך יהיה זה שיצבור טינה.

אם תעשו פעם ככה פעם ככה מתוך שמחה - זה יכול להיות פתרון, אבל אם זה יבוא מתוך מרמור ותסכול ותחושת אין ברירה - בסוף שניכם תרגישו רע.

לדעתי כדאי לכם ללכת ליעוץ זוגי ממוקד על זה, גם כי זה פער שמתרחב ביניכם ביחס למצב, וגם אם יש דפוס של ריצוי שפוגע בזוגיות אז חשוב להאיר את זה ולראות מה ניתן לעשות.

הם ישמחו אם תבואו?

אתם תשמחו להגיע?

זה נשמע שגם אתם וגם הם לא ממש שמחים להיפגש, אז למה לטרוח? 

מרחק, תינוק, להגיע מאוחר ועוד עם משהו שצריך להביא.. מה ההנאה פה בדיוק?

לא יודעת, אם לא זורם אז לא בעיניי

שבעלך ייסע לבד עם הילדים 

היה לי בעבר מצב כזה מול חמותי

לא אפליה אלא שהיא לא היתה מבינה את הקושי שלנו בלהגיע

הם גרים בחור

היינו בלי רכב

יכלה להתקשר במוצש אנחנו מתישבים למלווה מלכה אולי תגיעו? כאילו הם גרים בפינת הרחוב... ולא נעים לסרב

ואנחנו נחפזים לצאת מטרטרים ומגיעים כשמפנים את השולחן.

עברנו הרבה מים בנהר סביב זה.

בסוף הבנתי- שזה לא טוב לאף אחד.

אני לא באה כשאין בצד השני מי שמעריך את המאמץ להגיע.

להורים שלי אין מצב שלא נבוא, כי תמיד נקבל יחס טוב, יכול להיות שיש להם פחות יכולות/תנאים לאירוח, אבל אנחנו מרגישים רצויים.

אצל חמותי לפעמים החויה היא קצת מנותקת. כאילו מזמינה מלא אבל לא מדברת איתי.

גיסה אחרת אמרה לי בגילוי לב שמרגישה שבעצם היא מזמינה אותנו כדי לראות את הנכדים אבל לא רוצה להיות מחויבת לבייביסיטר.

מאז ששחררנו, וזה היה עבודה משותפת שלי ולש בעלי- אנחנו באים רק כשזה בכיף לנו.

כן זה מאמץ, אבל אנחנו באים ממקום של רצון.

הבנו את החשיבות לש זה בשבילנו ועושים צה שטוב לנו.

מה אגיד לך, עשה פלאים למערכת.

קודם כל היום היא מזמינה הרבה יורת בנעימות )מסיבת חנוכה ביום שלישי, נשמח שתבואו. זה היום שמתאים ךי ואני מבינה שיכול להיוץ זה לא יתאים לכולם( לעומת פעם שגיסה מאושפזת היא חשבה שצריכה לחתום שיוצאת ערב!!! כי איך מפספסים כזה אירוע.

וכאמור גרים בחור אף פעם לא הצעה להקפצה אפילו לצומת קרובה או משהו...

היום יש הערכה ואוירה יותר טובה כשמגיעים

ובעיקר אנחנו לא מרגישים מחוקים.

והיום רואה הרבה יותר את הטוב שבה.

היא שומרת לי על הילדים אחרי לידה

היא סבתא טובה.

נכון אני אפפעם לא אהיה ידידת נפש שלה כנראה, אבל לצאת מהמקןם המרצה עה ממש טוב.

אגב אצלינו זה כן קשור אליה כי כל הכלות עברו את התהליך הזה )אין לה בנות( כל אחת בקצב שלה...

זה באמת מאמץ מיותר להגיע רק לקינוח כשזה נסיעה רחוקה ככ

יותר הגיוני לצאת מוקדם, או להגיד מראש שלא מסתדר לכם ולחסוך את הטירחה

עם הנרות לפני שיוצאים מהבית. ואם הם מדליקים בצאת הכוכבים+נסיעה למקום רחוק זה הגיוני מאד.

@מולהבולה היקרה

כשלנו קרה שהגענו לסעודת פורים של המשפחה לקינוח, או יותר מדויק לזימון.... אחרי 3 וחצי שעות נסיעה בפקקים

וכל זה כי היו צריכים להתחיל מוקדם כי לירושלמים יש קריאת מגילה וצריכים לחזור בזמן הביתה

ודווקא לנו שזה היה מצוה לאכול סעודה לא חיכו.

אז הודעתי לבעלי שבזה נגמר הסיפור

והתחלנו לחגוג פורים בבית.

אותו דבר בחנוכה ובכל זמן אחר

יש שלב שזה כבר נהיה לא הגיוני לסחוב את כל המשפחה, במיוחד כשאת אחרי לידה.

ובמיוחד בחנוכה שהכל כ"כ פקוק ויש הדלקה

ממש לא הייתי נוסעת

הייתי מבקשת שינסו לעשות במקום קרוב יותר או מזמינה אלי את כולם

או שפשוט הייתי מתארגנת על מסיבה חילופית לילדים בבית.

חנוכה שמח ושיהיה לכם רק טוב

להדליק כשחוזרים

לכתחילה זה בצאת כוכבים, אבל לא אסור להדליק אחרי.

אישית אנחנו נוסעים להדלקה אחת אצל ההורים שלי כל חנוכה ויוצאים מוקדם. בעלי מדליק אצלנו בבית שחוזרים. לא לכתחילה,אבל זה בהחלט יגרום לנו לפספס אם לא נצא מוקדם וחשוב לנו לפגוש אותם. אפשר להתגמש כשצריך 

לק"י

להשתתף בכסף או שהם מוותרים.

או להביא חנוכיה ולהדליק שם גם (אם זה אפשרי מבחינת המנהגים. לא יודעת).

לפי מה שזכור לי, מקום הדלקת הנרות צריך להיות במקום שבו הולכים לישון.

אז אם נשארים לישון שם - אפשר להדליק שם, או לצאת ידי חובה בחנוכיה של המארח.

אבל אם חוזרים אחר כך הביתה, אז זה לא פתרון נכון הלכתית. ועדיף באמת להדליק בבית אחרי שחורים.

אפשרות נוספת זה להדליק לפני הזמן ואז לצאת - מותר להדליק החל מפלג המנחה, רק צריך לדאוג שהנרות ימשיכו לדלוק מספיק זמן שיישארו דולקים עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים (וכמובן צריך לדאוג שזה יהיה בצורה בטוחה, שלא תהיה סכנה להשאיר את החנוכיה בלי השגחה. בתוך אקווריום לדעתי צריך להיות מספיק בטיחותי).

זה בכללי גישה לתורה..

נכון לפעמים נבחר את מה 'שמותר'..אבל ראוי שלא

אבל מבחינתנו זה שייך רק למצבי אין ברירה קצת ...ולא לכל מצב

בחנוכה או שננסה לקבוע דברים לבוקר-צהרים

ואז יאפשר להפגש לפני ההדלקה

או אחרי אם זה לא רחוק

ואם לא אז בזאת חנוכה שזה בלי הדלקה

ואם לא אז לא

אז נבוא לבקר בלי קשר

לק"י

ולכן להפגש בבוקר פחות רלוונטי.

זה גם משהו שצריך לחשוב עליו.

במקרים מסויימים אולי אפשר לקחת את החנוכיה ולהדליק בבית של המארחים (כתבתי "מקרים מסויימים", כי אני לא בקיאה בהלכות של כל עמ"י).

אבל זו בהחלט אופציה בעיניי ואין שום בעיה של גישה לתורה לפי הרב ששאלתי בכל אופן

מה ראוי ומה לא הוא אינדיבידואלי לכל סיטואציה בפני עצמה ואם יש מורכבות כזו או אחרת זה יכול להיות ראוי למהדרין

על גישה לתורה

קל להסתכל מהצד ולחשוב שיש גישה כזו או אחרת לתורה ובוחרים מה שמותר.

את אף פעם לא יכולה לדעת כמה אדם מוסר נפש על מצווה כזו או אחרת ואי אפשר לדעת מה הגישה של כל אדם אז ראוי לכתוב בזהירות לענ"ד שמגיעים לנושאים כאלה

אני כתבתי שלדעתי המהירות בה כותבים פה ש מה הבעיה אז תדליקו מאוחר זה מותר וכו

כן מבטאת בעיני יחס לתורה ולהלכה

יכל להיות שבמצב מסוים זה מה שנעשה

אבל הז אף פעם לא יהיה ברור ומה הבעיה וכאופציה ראשונה ובלי לנסות קודם פתרון אחר

זה כמו תפילה במניין שיהיו כאלה שיוותרו מכל סיבה שצצה ויהיו כאלו שקודם ינסו מה שאפשר למצוא מניין ורק אם לא..אז יתפללו יחיד

אני לא מחלקת ציונים לאף אחדוכל אחד במקום ובסיפור שלו

גם אני לא צדיקה

וגם לימאגב בלי שבעלי היה מאוד על כל זה לא יודעת אם היתי בהכל מדקדקת אותו דבר

אבל כן הבאתי את זה כי התחושה מכל מיני תגובות פה כן היתה לש מה הבעיה וברור תשדליקו מאוחר

ורציתי כן לומר שלא תמיד זה ולא לכולם זה כל כך פשוט שככה

קשור לגישה לתורה.

אם ההלכה מאפשרת הדלקה מאוחרת יותר, גם אם במצב לא אידיאלי, אני אשתמש בזה כדי שאוכל ללכת למפגש משפחתי ולשמח את סבא וסבתא.

מפגשים משפחתיים זה גם מהנה, אבל לא רק.

אצלנו למשל זה מאתגר, יש חצי מהחג מפגשים ב"ה, וזה נסיעות ארוכות, מיד אחרי העבודה.

ועדיין, חשוב לנו לעשות את זה בשביל המשפחה.

בשביל סבא וסבתא שלא תמיד יש הזדמנות לפגוש ובכללי מפגש עם משפחה שלא תמיד יוצא לנו להיפגש.

יש לזה לגמרי ערך גם בפני עצמו

ואם ההלכה מאפשרת את זה, מצויין.

כן, במצב אידיאלי הייתי שמחה להדליק נרות בדיוק בזמן.

אבל נגיד אצלנו זה לא כל כך מצב שואלים כל אחד מתי נוח לו. פשוט קובעים ואין לנו יכולת להשפיע על זה.

אז אני אעשה את המאמץ שלי, גם אם זה אומר להדליק מאוחר.

והדמעות בעיניים של סבתא שרואה את כל המשפחה יחד, שוות את זה בעיניי.

המשפחה שלי מאוד כזאת, ואני רואה את זה מתבטא בדברים בכל החיים, לא רק חנוכה. אם ההלכה היא X ואפשר להקל במידת הצורך, הם לא יקלו אלא בצורך מאוד מאוד גדול וגם אז יעשו הכל בשביל להקל כמה שפחות. וכן, כשבאים בגישה כזאת יש הרבה אנשים שמפגש משפחתי הוא לא צורך גדול מספיק. ויש בזה גם משהו מאוד יפה בעיני, שלקיים מצוות הדלקת נרות בהידור ובזמן מלכתחילה חשוב לנו יותר. ההתייחסות היא לא שאם יש מצב אידיאלי אתה מדליק בזמן (ובעצם כמו שצריך. חשוב להדגיש שהאופציות של להדליק בבית המארחים או אחרי/לפני זה להקל. רוב מוחלט של הרבנים יגידו שזה מותר, אבל ההלכה היבשה היא להדליק בזמן) אלא שאתה עושה הכל בשביל להדליק כמו שההלכה קבעה מלכתחילה, בלי קולות

יודעת על איזה הרכב משפחתי את מדברת, ומה הגודל של המשפחה.

יש מצבים שבהם את לא יכולה להשפיע על הבחירות ההלכתיות של המשפחה שלך או על התכנון שלהם.

אם המשפחה קבעה מפגש בחמש, כי זה מה שנוח להם וזה מה שנוח לסבתא רבא, אני לא זו שאזיז את זה בשביל להדליק נרות בדיוק בזמן.

האם זה קצת מצער אותי? כן

אבל מי אמר שהשיקול ההלכתי של להדליק חנוכיה בדיוק בצאת הכוכבים, גובר על כבוד לסבתא? או על הערך של לשמח את מבוגרים במשפחה שכבר פחות נמצאים עם כולם, והם יותר לבד?

אני חושבת שיש בזה משהו מאוד מתנשא או מאוד צר, להסתכל על זה מהפרספקטיבה ההלכתית של ההדלקה בלבד, בלי התייחסות למכלול הדברים.

כשהייתי ילדה, והמשפחה הייתה קטנה יותר, באמת קבעו את המפגש בצורה שאנשים ידליקו בבית ורק אז יצאו.

היום המשפחה מגוונת יותר, והאילוצים אחרים.

זה לא הופך אותנו לפחות טובים ואני באמת לא יודעת מבחינה הלכתית להגיד האם מה שאת אומרת הוא נכון או לא. 

גם ציינתי שרוב מוחלט של הרבנים לא יתלבטו אפילו אם לפסוק שמותר להקל או לא
ספציפית אני מאז שהתחתנתי והמשפחה של בעלי לא מקפידה בכלל על זמני הדלקת נרות יכולה גם להדליק באיחור סתם ככה כי רוצה לגמור רגע משהו
אבל כן רציתי לכתוב שיש אנשים שבשבילם זה איך שהם מתנהלים בעולם, וזה כולל עוד רבדים מעבר לחנוכה. ואנשים כאלה דרך אגב פשוט לא יגיעו למפגש משפחתי בחנוכה אם הוא בשעת הדלקת נרות. וחשוב להבין גם את המקום הזה, כי היו פה הרבה שהגיבו בפתרונות שונים ומותרים מבחינה הלכתית, והיה חשוב לי להביא גם את המקום הזה, שרוב האנשים לא מכירים

בכלל לא ברור לי שהחלוקה ההלכתית שלך כאן מדוייקת

את מייחסת את אותה הרמה להדלקה אצל המארחים, ולהדלקה לפני / אחרי. ואני בכלל לא בטוחה שזה נכון

אלו שני מצבים שונים

ובעוד שאני מכירה של של להדליק אצל מארחים בבית שאתה לא ישן בו זה באמת ממש ממש עדיף שלא

להדליק מאוחר יותר בבית שלך, במיוחד אם זו עוד שעה שאנשים מסתובבים ברחוב, זה באמת בסדר.

חלקם טובים יותר, חלקם פחות. במקרים ספציפיים עדיף תמיד לשאול רב, אבל אני מכירה הרבה רבנים שבקלות יתירו את כל המצבים האלה, כי באמת בהדלקת נרות קל מאוד להקל ויש הרבה משקל גם לצד שהוא לא הלכתי נטו

דרך אגב, אנשים שמדליקים מאוחר זה לא בהכרח פשוט יותר, כי אז מסתבכים נגיד עם לאכול לפני הדלקת נרות

אז יוצאים ככה שיגיעו בערך בחמש ומדליקים בבית כשחוזרים.

ואם אין מצב לא להדליק בבית, אז מראש מודיעים שלא נגיע... לא רואה איפה החוסר התחשבות פה...

אם כבר, אז הם אלו שלא מוכנים להתגמש ולא מתחשבים. אולי יש דברים קודמים שמעכירים את האוירה וכו'. אבל ככה סתם רק המקרה הזה, לא בטוחה איפה החוסר התחשבות פה.

אגב גם במקרה שלכם של פורים

לא יודעת, נניח יש 3-4 משפחות שמחכות למשפחה אחת שנתקעה בפקקים. מה הציפיה? שלא יאכלו שעתיים שלוש וישבו סתם ויחכו עם כל הילדים?

אני הייתי מתקשרת מהדרך ואומרת אל תחכו לנו, תשמרו לנו אוכל.

ואם זה כזה טירחה באמת להבא זכותכם להחליט שיותר נח לחגוג בבית ולא להטרטר בחג בפקקים, האמת לגיטימי.

אצלנו במשפחה (כולל המורחבת מאוד) הרוב מקפידים להדליק בזמן, והפתרונות של להדליק מאוחר/מוקדם בבית המארחים תקפים רק במקרי קיצון, לא סתם ככה כי אנחנו רוצים לקבוע מפגש משפחתי בהדלקת נרות. אז מתחשבים בכולם, כולל אלו שגרים רחוק, בין אם בשעה או במיקום (זאת אומרת אם בחרנו מיקום שלמישהו יקח שעתיים נסיעה, נתחשב בו בקביעת השעה, ולא במי שגר במרחק הליכה). וכן, יש לי דודים שאומרים שלא יודעים אם יגיעו מראש או לא, כי הם גרים רחוק וקשה להם להתנייד. אבל חד משמעית לדעתי, אם אתה יודע למשפחה מסוימת יש מגבלות קבועות (הם כל שנה מגיעים באותה שעה, לא שהיה בלת"ם) צריך למצוא פיתרון כלשהוא, וגם שאר המשפחה צריכה להתחשב. כמו שאם יש משפחה אחת שאוכלת מהדרין כשכל השאר לא, לא באופן קבוע כל מפגש לא יהיה להם מה לאכול, צריך למצוא פיתרון ביניים 
אולי לאחר קצת את המפגש ואז הם יגיעו יותר באמצע, אולי לעשות במקום קרוב יותר, ברור שגם הם יצטרכו להתגמש, אבל לפעמים יש דברים שלנו אין איך לשנות

אס אם זה המצב, באמת כדאי למצוא פתרון. גם אם לא כל שנה, אז פעם בשנתיים לפחות.

ואפשר להדליק בזמנים אחרים כשיש צורך. אני מכירה הרבה אנשים (דרך אגב, לרוב זה בא בעוד תחומים בחיים, העניין הזה של מה אתה מגדיר צורך שניתן להקל בו) שלא מקלים בזה אלא אם ממש אין להם ברירה, ומפגש משפחתי לא תמיד נכנס לקטגוריה הזאת. אני מדברת על אנשים שגם הופכים עולמות בשביל להדליק נרות בזמן ומשנים תוכניות שלמות בשביל זה, שנה שעברה התארחנו בשבת חנוכה ונשארנו לישון במוצ"ש למרות שזה פחות נוח לנו, בשביל להדליק נרות בזמן ולא באיחור של כמה שעות

לק"י

לא נתקלתי בבעיה בנוגע לזה.

זכור לי שאפשר להשתתף בתשלום בשמן/ נרות.

לק"י

ולמה להשאר לישון?

אי אפשר להדליק ואז לחזור הביתה?

שאני מכירה המצווה היא להדליק בבית שלנים בו

מי שמקפיד להדליק בזמן ידאג לישון איפה שמדליקים

וגם אז לא בטוח. לי אמרו פעם שאם הבית שלי במרחק הליכה סביר ואני יכולה ללכת להדליק שם נרות, גם אם אני ישנה בבית אחר אני צריכה ללכת להדליק שם כי זה הבית שלי. כמו שכתבתי, לרוב זה סגנון מסוים של אנשים, שנוהגים לא להקל אלא אם אין ברירה (בתור נערה קבעו לי טסט רגע לפני הדלקת נרות, אז הלכתי, אבל חזרתי כמה שיותר מהר להדליק, וזאת הפעם היחידה לדעתי עד שהתחתנתי שלא הדלקתי בזמן). זה אנשים שבאמת מוכנים גם לשלם מחירים בשביל להקפיד על ההידור ההלכתי, וזה מתבטא בהמון דברים

בדיעבד.

הכי טוב להדליק בבית שלכם

להשתתף עם מישהו בתשלום זה לא לכתחילה הלכתית

תמיד מעניין אותי לקרוא איך כלות מתיחסות שונה לחמה ולאמא.ולפעמים הסיטואציות זהות..

1.לגבי ההגעה המאוחרת שלכם- זו החלטה שלכם.אפשר להדליק אצל הסבא והסבתא ואחר כך בבית.אי אפשר גם לרצות להדליק בבית לחכות חצי שעה ואחר כך להתלונן שמגיעים לקינוח.הם גרים רחוק.מה לעשות?

2.ביקשו לא להגיע ביידים ריקות- מבינה שיש הרבה אנשים.טרחה גדולה והרבה עבודה וטרחה לפני ואחרי להורים, מקובל שכל אחד מביא משו.אפשר לקנות.לא ביקשו רק מכם.

3.שינה- כאשר מארחים עם הרבה אנשים, המארחים בעיקר אם הם יחסית מבוגרים, זקוקים קצת לשקט.לינה של משפחה עם ילדים מקשה מאוד- מצעים, ארוחת בוקר, רעש.ממש לא פשוט. את אומרת שבכל אופן הציעה לך לישון, למרות הקושי- אז על מה את מתלוננת? שלבעלך אמרה שקשה? כי עם הבן שלה היא מרשה לעצמה להגיד שקשה.ובשבילך היא מתאמצת.האמת? ראוי להערכה גדולה מצידה.הכי קשוח להורים שילדים קטנים נשארים לישון אחרי ערב מורכב, בטח כמו פורים.

3.אין לה בעיה שהבת תישן? זה מעצבן אותך....כן, מה לעשות, בת זה משהו אחר מכלה.הבת גדלה בבית .מניחה שאמא לא מרגישה בנח שיש בלאגן  כאשר הכלה בבית ומרגישה נח עם הבת.טבעי.

4.ביביסיטר- הסבתא לא אמורה להיות ביביסיטר.היא אמורה להינות מהנכדים.

5.המפגש הוא לאו דווקא שהסבא והסבתא יראו אותך- זה מפגש גם שבני דודים נפגשים, אחים נפגשים.יש לזה ערך חשוב.

6.בעלך לא רוצה לרצות אותם. בעלך אוהב את המשפחה שלו ורוצה להיות במחיצתם.

סליחה אם כתבתי קצת קשה.מאוד מעצבן לראות את העין הרעה שיש לכלות על החמיות ואת התמיכה שהן מקבלות על זה מבנות הפורום.

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.

ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.

אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.

חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

וגם לא באמת חזר לה מספר גבוה, היא מסתדרת בקלות גם בלי משקפיים

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

היה מספר ממש גבוה, עשיתי לפני החתונה ומלכתחילה נשארה מידה נמוכה. אני חושבת שעלה לי עוד קצת אחרי, אבל אני עדיין לא משתמשת במשקפיים

מבחינת ההחלמה היה לי כמה ימים קשים. אני חושבת שאי אפשר לדעת מראש איך יהיה אז כדאי להיערך מראש לכמה ימים- שבוע של תפקוד נמוך יותר ועזרה בבית עם הילדים.

עכשיו יש 1-2.

אגב רואה ששאלת לגבי ניתוח נוסף, אני עשיתי בקייר לייזר והם מתחייבים שאם המידה עולה ומבחינה רפואית אפשר לעשות עוד ניתוח הם עושים ניתוח חוזר חינם...

עשיתי לפני החתונה בגיל 19, אחרי לידה רביעית חזר לי למספר הקודם. 

באסותא טוענים שהמחקרים מראים שאין קשר ללידות (קשה לי להסכים איתם)

בכל מקרה עכשיו מחכה לפני שאעשה ניתוח נוסף.

חייבת לציין שלא מתחרטת. היה שווה להיות בלי משקפיים 11 שנה...

עלה המספר

במספר שלם..

אז חוששת מאוד לעשות לייזר ושיחזור לי...

למי שיש הסדר עם הקופ"ח? נכון לתקופה זו..

והאם אפשר לשלם בתשלומים? 

בביטוח שיש בקופת חולים

ובהסכם של קופת חולים עם המקום

הפער לאותו ניתוח באותו מקום בין השתתפות קופות חולים יכול להגיע לאלפי שקלים (מניסיון), אז צריך לברר ספציפית.

שעשתה

המספר עלה לה ובמהלך הזמן גם הסתבך ונהיה קרע ברשתית

מורכבת עם הראייה

עכשיו יותר בסדר אבל כן זקוקה לטיפות קבוע

והנזק לרשתית הרופאים אמרו לה שזה כנראה וודאי מהניתוח

יש פה עניין של סיכוי מול סיכון

זה גם תופעה שהחלה הרבה דיי הרבה שנים מהניתוח אבל ממה שהבנתי ממנה זה אחת מהסיכונים לטווח רחוק של הניתוח

במשקפי קריאה..

קצת מוקדם יותר מאנשים ללא משקפיים..

אולי הגיל קצת משתנה אבל ממה שהבנתי זה די מחייב שיהיה 

לוקח זמן להתאושש

תלוי אם שן היה תחתונה או עליונה

תחתונה זה יותר זמן להתאושש

אני לרוב סבבה במחלות/כאבים, וגם אחרי העקירות (כירורגיות) תוך יום יומיים הייתי בסדר.

בעלי חולה הרבה יותר בקלות וכל כאב חמור יותר אצלו ולדעתי לקח לו שבוע פלוס אחרי עקירה כזאת.

מאד הזהירו אותי אבל תכלס עבר בשלום.

עם משככי כאבים לא הרגשתי כלום.

הרופא אמר לי שזה נורא משתנה משן אחת לשניה, תלוי מה י ש מתחת לשורש. לפעמים עובר שם משהו חשוב.

בנוסף מה זכן משמעותי אולי זה שי שהרבה הגבלה באכילה, ולפעמים נוטלים אנטיביוטיקה שזה בעצמו מחליש.

בעקירה אחת לקחתי משכך כאבים שחזרתי הביתה וממחרת לא הרגשתי כלום

בעיקרה אחרת, אצל אותו רופא, היו ביומיים הראשונים כאבים חזקים שהצריכו משככי כאבים ועוד כשבוע+ כאבים שהסתדרתי בלי משכך.

תלוי איפה השן..

ממליצה להיערך עם מלא משככי כאבים, אוכל קר ורך..

אחרי 3 ימים בדרכ הרגשתי יותר טוב.. לבעלי השן הייתה באלכסון ולקח המון זמן לעקור אותה וההתאוששות הייתה ממש קשה.. 

לי היתה עקירה ממש פשוטה, יצאתי מהעבודה, הלכתי לעקירה וחזרתי מיד לעבוד... לדעתי אפילו לא לקחתי שום משכך כאבים

זו שן עליונה, והיא לגמרי בחוץ אז מקווה שזה יעבור בטוב 🙏

לא אכפת לי לקחת משככי כאבים, אני פשוט זוכרת את עצמי אחרי פעם אחרת שעקרתי שהגעתי הביתה וישנתי שעות. אבל אני לא זוכרת איך הרגשתי בימים שאחרי 🙃

מתארגנת על אוכל רך וקר בעזרת ה'.

חוששת איך אסתדר עם הילדים... לא להרים בן שנתיים וחצי זה קצת קשוח 

לא לדבר ולא לצעוק עוד יותר קשוח עם ילדים בחופש 😆

אין זמן ביניים שהם משועממים.

קמים, מתלבשים, יוצאים.

אם יש לי ארגונים מעבר, משתדלת לעשות לפני שהם קמים 

שום דבר אחר

קמים, מתארגנים, ויושבים לשחק או לקרוא נגיד

אוכלים משהו

ויוצאים

זה משבש מאד את ההורמון הטבעי של היום/לילה (מלטונין)

מצד שני בוקר באמת זמן מאתגר.

בכנות זה ענין של הרגל

מבינה לגמרי שאחרי שהתרגלת לזה וגם הם, קשה להחזיר את הגלגל אחורנית.

מצד שני אני לא נותנת בכלל מסך לילדים.. אז אני לא הבן אדם לענות על זה (יש לי עוד קטנים, ומשתדלת להשאיר את זה כמה שאפשר מחוץ לתחום. יודעת שזה בלתי נמנע בסוף)

במקרה חירום של ילדון צורח ואני באיחור כן אתן לו לראות איזה סרטון של שיר בפלאפון ל5 דקות, אבל זה לא חלק מסדר בוקר שלנו. ראה?

אם בעלי בבית, עושים תורנות מי מתארגן ומי שומר על הילדים. אם הוא לא, אז מתמרנים... מנסה לנצל רגע שהם משחקים יפה לרוץ להתלבש, או שמה להם צלחת עם אוכל ורצה. לומדים להתארגן בצ'יק.

פעם הייתי קמה לפניהם ומעירה אותם כשכבר הייתי מוכנה לגמרי. היום הם משכימים קום לפניי אז זה לא עובד.

(בשעה אפשר להספיק גם להעיר, גם להלביש, גם להתארגן וגם לשלוח כבר למוסדות...)

אנחנו מפעילים לפעמים סרטונים בטלפון לילדונת, אבל היא היחידה שאנחנו עושים לה את זה, כי היא מאתגרת מאוד-מאוד בהתארגנות בבוקר (על הרצף האוטיסטי) ואנחנו מחפשים כל דרך להקל. בכל אופן, מדובר בלא יותר מרבע שעה, שתוך כדי אנחנו מנסים לארגן אותה.

לשאר הילדים אנחנו מפעילים לפעמים שירים כדי לעורר אותם. לעתים רחוקות מי שכבר מאורגן זוכה לצפות בסרטון, אבל זה לא בשגרה.

(אני לא כזו אלופה בהישמרות ממסכים... לצערי הילדים שלי רואים יותר מדי מסכים במהלך היום. אבל איפה שאפשר משתדלת להמעיט...)

זה לא ממש בריא לפתוח את הבוקר עם כל כך הרבה גירויים..

אני אודה ששנה שעברה הייתי עם היפראמזיס ובעל במילואים ונפלתי גם למלכודת של מסכים בבוקר.

וזה מאוד נח וקשה להפסיק

אבל ברגע שהחלטתי עם עצמי שדי בכל מחיר אז מאוד מהר הן התרגלו שאין.

היום הן פשוט מתארגנות (קצת יותר בנחת) ומשחקות.

בהתחלה הן היו מבקשות והיום הן כבר לא מבקשות יודעות שזו לא אופציה.

אצלי יש "תחנות"

נטילת ידיים

להתלבש, לא יוצאים מחדר עד שמתלבשים אלא אם כן צריכים להתפנות..

שטיפת פנים וצחצוח שיניים

קרם פנים וסידור שיער.. מי שרוצה מקבל נשנוש בוקר או כריך.. מי שלא יש דפים ועפרונות ציבעוניים בשולחן (כמות קטנה) עד שהם יוצאים..

לפעמים אוכלות פחות מהלחץ

לפעמים מנוהלות מספיק כדי שלמור על בריאות גם בעומס

מבינה את התסכול

אבל לא יודעת איך זה עוזר לך

עזבי את זה ותתרכזי במה נכון וטוב ואפשרי לך

ומאמינה שיש גם את הבודדות שיכולות גם לעמוד בעומס וגם להתמיד באוכל בריא והתעמלות, אבל אותן אני פחות רואה סביבי...

במשרות בכירות לרוב יהיה תכונות אישיות גבוהות

מה שעזר להם להגיע למשרה

וזה גם מה שעוזר להם לתזונה נכונה ומשקל תקין

מודעות תכנון ושליטה עצמית

בנוסף אם לומדים ניהול זמן ואנרגיה נכונים

אפשר להספיק בחיים גם קריירה וגם אורח חיים בריא (וגם עוד דברים)

1. הגדרת מטרות

2. תכנון זמן/ כוח ריאלי לכל מטרה

3.תיעדוף משימות לפי רמת החשיבות

4. שיבוץ המשימות באופן יומי/ שבועי/ חודשי וכו

5. להשאיר מקום בלו"ז לבלתמים והפסקות

6. לעשות בקרה תקופתית על עלות תועלת של ביצוע המשימות לעומת הזמן והאנרגיה שהן לקחו

במידת הצורך לחזור שוב על הסעיפים מחדש

שאני לא מחשבת נכון זמנים

כמו באג כזה חח

ובכלל אני לא זריזה

לחשב זמנים באופן מדויק

אני תמיד מוסיפה זמן נוסף מעבר למה שחשבתי

נניח משימה שלוקחת שעה אני נותנת לה שעתיים

כי כמעט תמיד יש בלתמים

וחוסר דיוק בתכנון

על זריזות אפשר להתאמן

לא לעשות יותר מהר

אלא יותר יעיל

אני תמיד מחפשת את הדרך הקצרה ביותר שנותנת את התוצאה הטובה ביותר 

שסוגר את התאבון..

וגם - יש אנשים שעומס ועשייה עושה להם טוב וממקד אותם, יש אנשים שפחות. השאלה היא איפה את נמצאת בסקאלה.

כשלך יש עומס את אוכלת לא מסודר. לא לכל הנשים זה ככה. כשלי יש עומס אני בקושי אוכלת, יכולה לעבור גם ימים שלמים בלי אוכל או עם ארוחה אחת ביום. זה משתנה בין כל אדם, ולכן זה שהן במשרה בכירה או שיש להן הרבה עומס לא משפיע על הרצון שלהן.

גם זה שהן במשרה בכירה לא אומר שהן עמוסות יותר. יכול להיות שכמו שכתבו פה הן יודעות לתכנן זמנים נכון, או שלהן יש פחות דברים בחיים האישיים שמעמיסים עליהן או שיש להן יותר עזרה
וזה גם אופי של אנשים כמה הם מרגישים עומס וסטרס או שהם נהנים ופורחים מזה

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

זה זול ומרשים.

ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...

אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי. 

או לעשות במסעדה שיש בה אופציה

או להזמין מגשי אירוח שיש בהרבה קייטרינגים, ואז לעשות בופה יפה ומכובד

או מסעדה שעושה משלוחים

ולפעמים יש גם קייטרינג שעושים דברים קטנים, בעיקר מתחילים וכאלה.

מזל טוב!!!

אולם של בית כנסת

קיטטרינג עשו לנו 30 מנות ויש פה הרבה שעושים ככה. זה מגיע בתבניות גדולות וצריך להגיש.

קנינו שתייה וחד פעמי

צלם ממש לא ראינו צורך

יצא בין 2000-3000

והיה ממש מכובד בעיני