יותר מכל ההרוגים שלנו מאז שמחת תורה.
מה זה גורם לכם להרגיש?
יותר מכל ההרוגים שלנו מאז שמחת תורה.
מה זה גורם לכם להרגיש?
תוחלת החיים בממוצע עולה, רמת החיים בממוצע עולה,
כך שכנראה ריבונו של עולם יצר טבע יותר מאפשר לבני אדם לחיות מאשר לא מאפשר
אולי אתה מתכוון לומר: המישהו שמאחורי הטבע שלו יש רצון. והוא כן רוצה אותנו, עובדה שהכמות שנפגעה היא מזערית לעומת כל שאר האנשים. אתה מביא דוגמאות קיצון של תופעות חד-פעמיות, שלא מעידות על הכלל, שהוא, למרות כל האסונות, ממשיכים להיות חיים על פני כדור הארץ. מבחינה בוטנאית או מה שלא תרצה, כדור הארץ מתאים לחיים, לעומת כל שאר הכדורים שלא מתאימים מבחינת התנאים לחיים עליהם.
הכמות שנפגעה היא ממש לא מזערית.
שים לב שמבחינת תופעות טבע, תסכם את הטורנודאים, הוריקנים, אסטראודים, מגפות ומחלות ושינויי האקלים, אתה תראה שכדור הארץ לא מגלה סימנים של מקום שהוא טוב לבני אדם או לחיים אורגניזמים.
בשטח של שלושת רבעי מכדור הארץ, אם נזרוק אותך שם חסר כל אתה תמות תוך 10 דקות כי משהו יטרוף אותך. או בטביעה. בכל הזדמנות כדור הארץ מנסה להרוג יצורים חיים.
וההוכחה לכך היא המאובנים. שים לב, 99% מכלל המינים של כל היצורים החיים *כולל* מיני אדם שחיו *אי פעם* על כדור הארץ נכחדו. זה לא סימן למקום שמנסה לתמרץ אותך להשאר בו.
אבל זה בבחינת: "אם לא נביאים הם (=בני ישראל), בני נביאים הם"....
מה זה לא מגלה? עצם זה שכל התנאים בכדור הארץ מתאימים היא ה"סימן" של כדור הארץ. זה נכון שאדם בודד לא ישרוד בטבע, אך האדם מטבעו הוא חברתי, כמו עוד יצורים שמסתובבים בלהקות ולא חיים לבד. להוכיח מאדם בודד אם ישרוד או לא ישרוד זה לא שייך. מלבד זה, יש הבדל בין אסונות טבע, שהם אסונות טבע, לבין חיות טורפות, שזה חלק משרשרת המזון, שדווקא שרשרת המזון היא זו שמחזיקה את כל היצורים חיים. אם הזאב לא היה טורף, לא היה לו אוכל, והוא היה מת מרעב.
לגבי המאובנים, זה לא מוכיח כלום, כיוון שהיה מבול, וה' הבטיח שלא יהיה עוד מבול.
בכללי, אני לא מבין את הדיון פה לשיטתך. לשיטתך יש פה רגב אדמה שעליו אנחנו חיים. מה שייך לומר שלכדור הארץ יש רצון או לא רצון? אני באמת לא מצליח להבין לאן אתה חותר. אז סבבה, קשה קצת בכדור הארץ. מה הטיעון שלך? מה אתה רוצה להוכיח? שנלך למאדים?
הסיבה שבני אדם משגשגים היא שבני האדם הצליחו לרתום את המערכת האקולוגית של כדור הארץ לטובתם. לא בגלל שהבסיס של כדור הארץ מתאים לבני אדם לחיות פה. יש אסונות טבע, פשוט בני אדם מצליחים להתגונן מפני תופעות כאלה.
ולגבי הסיפא שלך, אני לא גוזר מזה שום דבר פילוסופי. הפותח שאל מה אנחנו מרגישים ממפולת שהרגה 2,000 איש אז אמרתי שכנראה כדור הארץ הוא לא מקום מתאים לחיות לכתחילה וכל הקיום שלנו עליו הוא בדיעבד. מה זה אומר מבחינה פילוסופית? אין לי מושג. רק מציין עובדה.
ההבטחה שלא יהיה מבול היא הבטחה שה' יותר לא ישמיד את העולם, הן בצורה של שטפון, הן בצורה של אסטרואיד.
אתה מניח שהפעולה של בני האדם היא לא חלק מהטבע. אבל זה לא נכון, השכל של האדם הוא חלק מהטבע שלו, ולכן אפשר לומר שמראש ה' לקח בחשבון את השכל של האדם ולא הוריד אותו לעולם שאיתו הוא לא יכול להתמודד.
אני עדיין לא מבין מה זו הקביעה הזאת שכל הקיום שלנו פה הוא בדיעבד. הנתון הוא שיש כאן כדור שעליו אנחנו חיים, ויש גם אסונות שפוקדים את הכדור שלנו מדי פעם. מאיפה אתה גוזר ש"לא מתאים לחיות פה"? ומה זה בכלל אומר שלא מתאים? מתאים זה עניין יחסי, זה שיש לנו אוויר לנשום ואנחנו לא קופאים למוות או נצלים למוות זה מראה שאכן כדור הארץ מותאם לחיים שלנו ביחס לכדורים אחרים. קיצור, אני לא מצליח להבין מה הטיעון שלך. הנתון הוא שכולם מתים, ולמרות זאת, כיוון שאנחנו בני-אדם, אנחנו מבכים את מי שמת, כי אנחנו מרגישים בחסרונו וזה עצוב. זה שיש מציאות אובייקטיבית שמונחת בטבע, לא סותרת את העובדה שהיא עצובה. אמנם, נראה לי פותח השרשור התכוון יותר לשאול מבחינת היחס לגויים יותר.
זה נכון שהרבה מינים נכחדים, אבל גם הרבה מינים חדשים נוצרים. ולחלקם יש אפילו צאצאים מתפקדים.
אין דינוזאורים מעל ל60 מיליון שנים, אבל הם החולייה החסרה בין זוחלים לעופות. שקיימים עד היום בכדור הארץ.
והרבה מינים נכחדים יש מינים יחסית דומים קיימים.
ובשורה התחתונה יש פה מגוון ביולוגי עצום של יצורים שונים שמתאימים בדיוק לתנאים שונים מאוד לאורך מקומות שונים מאוד לאורך כדור הארץ.
לא טוב ולא רע... (אולי גם טוב יותר מרע? אויר מתאים, הרבה צמחי מרפא וכו' וכו')
ביחד לשאר הכדורים בחלל הוא הכי טוב
כמו שדוד המלך העדיף את הדבר על פני החרב, כיוון שזו מיתה טבעית וזו מיתה משונה, והאופן שבו מתו כל האנשים הללו, בכ"כ הרבה אכזריות ורוע טהור, זה מה שמכאיב הרבה יותר מהבחינה הכמותית. כל יום אנשים זקנים מתים, אבל זה הרבה פחות עצוב מאנשים שנהרגים צעירים. אז קודם כל, העובדה שכמותית נהרגו שם יותר אנשים לא גורמת לכך שבאופן אובייקטיבי יהיה יותר ראוי לבכות על זה.
מלבד זה, יש את הדבר הטבעי לחלוטין שבן-אדם יותר מחובר לעם שלו ולמולדת שלו, ויותר יבכה את הצרות שלה מאשר צרות שפוקדות עם אחר. כמו שבטבע כואב יותר לאדם אם קרוב שלו נפגע מאשר אם מישהו אחר נפגע.
לגבי עצם העניין שאנשים מתו, אכן, זה מעציב, אבל כמו שאמרתי, אין אף השוואה לשמחת תורה בשום צד, צורה ואופן.
נ.ב האמת שעד שכתבת כאן לא שמעתי על זה בכלל....
אשמח לשמוע מנסיונכם כשילדה בת שנתיים ותשע עברה למיטת מעבר (כי למדה לצאת מהמיטת תינוק), מה הכי עזר לכן שתשאר במיטה שלה במהלך הלילה ולא תבוא אליכם חמש פעמים?
רוצים להתחיל איתה מהלך אבל מנסים להבין מה יגרום לה להישאר במיטה שלה ולא לבוא אלינו כי היא יכולה וזה מפתה לצאת ולהיות עצמאית.
מבחינת שפה היא מבינה אבל לא הכי מדברת עדיין.
הריון ולידה
פה זה פחות רלוונטי
מה שיעזור זה להחזיר כל פעם
כל פעם
אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון
עם הזמן זה עובר.
ואתם כהורים.
אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה
מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?
יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.
האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?
תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים
באיזה הקשר זה פורום?
ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.
זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.
מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.
זו פרשנות בלבד.
כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.
חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.
בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.
אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.
לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.
עכשיו יש לי אפס ניסיון אבל אני ממש רוצה לדעת לעבוד עם חומרים לעשות חריטות בעץ לבנות רהיטים וכאלה לא בקטע של מקצוע סתם כתחביב אבל אין לי מושג איך מתחילים וגם איך משלבים הכל עם לימודי תואר 
יש למישהו רעיונות לקורסים או סדנאות או ליודעת מה?
משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...
אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..
ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים.. מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?
לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++.
אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...
נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...
מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.
נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.
הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה
לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.
עלה 7000+
שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש
לעומת זאת.
אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת.
כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.
אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.
זה תלוי למה את משתמשת...
וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות
אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם
אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל
אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק
אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי
מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.
נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה..
שלך באופן שוטף
וגיבוי שלו (באמצעי חיצוני, כלומר קובץ טקסט) בעיניי זה די קריטי.
יש פורום לנו שנועד לזה.
לגופו של עניין, יש מגוון סיבות להחליט שכן או לפסול, לא הייתי מניח שהמראה היה הסיבה.
ו...
בנות הן לא בנים, תחליף דיסקט 🤭
הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?
איזה צד עדיף.
זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.
יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.
השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.
קשה להכריע.
ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.
בטח לא 2 שקל..
במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.
נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע.
ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..
פ.א.מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.
הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.
סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?
לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.
הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה, כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר. ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.
לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃
מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?
לשם כך יש שיעורים ולימודים.
סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי
יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,
עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית
נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה
שתעביר אותו
או תתיימר לחנך איתו
בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.
זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.
ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.
בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)
בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.
וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה.
סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?
וככה גם מספר טוב.
כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.
אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי
אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות.