תוחלת החיים בממוצע עולה, רמת החיים בממוצע עולה,

כך שכנראה ריבונו של עולם יצר טבע יותר מאפשר לבני אדם לחיות מאשר לא מאפשר

אולי אתה מתכוון לומר: המישהו שמאחורי הטבע שלו יש רצון. והוא כן רוצה אותנו, עובדה שהכמות שנפגעה היא מזערית לעומת כל שאר האנשים. אתה מביא דוגמאות קיצון של תופעות חד-פעמיות, שלא מעידות על הכלל, שהוא, למרות כל האסונות, ממשיכים להיות חיים על פני כדור הארץ. מבחינה בוטנאית או מה שלא תרצה, כדור הארץ מתאים לחיים, לעומת כל שאר הכדורים שלא מתאימים מבחינת התנאים לחיים עליהם.

הכמות שנפגעה היא ממש לא מזערית.

שים לב שמבחינת תופעות טבע, תסכם את הטורנודאים, הוריקנים, אסטראודים, מגפות ומחלות ושינויי האקלים, אתה תראה שכדור הארץ לא מגלה סימנים של מקום שהוא טוב לבני אדם או לחיים אורגניזמים.

בשטח של שלושת רבעי מכדור הארץ, אם נזרוק אותך שם חסר כל אתה תמות תוך 10 דקות כי משהו יטרוף אותך. או בטביעה. בכל הזדמנות כדור הארץ מנסה להרוג יצורים חיים.

וההוכחה לכך היא המאובנים. שים לב, 99% מכלל המינים של כל היצורים החיים *כולל* מיני אדם שחיו *אי פעם* על כדור הארץ נכחדו. זה לא סימן למקום שמנסה לתמרץ אותך להשאר בו.

אבל זה בבחינת: "אם לא נביאים הם (=בני ישראל), בני נביאים הם"....

מה זה לא מגלה? עצם זה שכל התנאים בכדור הארץ מתאימים היא ה"סימן" של כדור הארץ. זה נכון שאדם בודד לא ישרוד בטבע, אך האדם מטבעו הוא חברתי, כמו עוד יצורים שמסתובבים בלהקות ולא חיים לבד. להוכיח מאדם בודד אם ישרוד או לא ישרוד זה לא שייך. מלבד זה, יש הבדל בין אסונות טבע, שהם אסונות טבע, לבין חיות טורפות, שזה חלק משרשרת המזון, שדווקא שרשרת המזון היא זו שמחזיקה את כל היצורים חיים. אם הזאב לא היה טורף, לא היה לו אוכל, והוא היה מת מרעב.

לגבי המאובנים, זה לא מוכיח כלום, כיוון שהיה מבול, וה' הבטיח שלא יהיה עוד מבול.

בכללי, אני לא מבין את הדיון פה לשיטתך. לשיטתך יש פה רגב אדמה שעליו אנחנו חיים. מה שייך לומר שלכדור הארץ יש רצון או לא רצון? אני באמת לא מצליח להבין לאן אתה חותר. אז סבבה, קשה קצת בכדור הארץ. מה הטיעון שלך? מה אתה רוצה להוכיח? שנלך למאדים?

הסיבה שבני אדם משגשגים היא שבני האדם הצליחו לרתום את המערכת האקולוגית של כדור הארץ לטובתם. לא בגלל שהבסיס של כדור הארץ מתאים לבני אדם לחיות פה. יש אסונות טבע, פשוט בני אדם מצליחים להתגונן מפני תופעות כאלה.

ולגבי הסיפא שלך, אני לא גוזר מזה שום דבר פילוסופי. הפותח שאל מה אנחנו מרגישים ממפולת שהרגה 2,000 איש אז אמרתי שכנראה כדור הארץ הוא לא מקום מתאים לחיות לכתחילה וכל הקיום שלנו עליו הוא בדיעבד. מה זה אומר מבחינה פילוסופית? אין לי מושג. רק מציין עובדה.

ההבטחה שלא יהיה מבול היא הבטחה שה' יותר לא ישמיד את העולם, הן בצורה של שטפון, הן בצורה של אסטרואיד.

אתה מניח שהפעולה של בני האדם היא לא חלק מהטבע. אבל זה לא נכון, השכל של האדם הוא חלק מהטבע שלו, ולכן אפשר לומר שמראש ה' לקח בחשבון את השכל של האדם ולא הוריד אותו לעולם שאיתו הוא לא יכול להתמודד.

אני עדיין לא מבין מה זו הקביעה הזאת שכל הקיום שלנו פה הוא בדיעבד. הנתון הוא שיש כאן כדור שעליו אנחנו חיים, ויש גם אסונות שפוקדים את הכדור שלנו מדי פעם. מאיפה אתה גוזר ש"לא מתאים לחיות פה"? ומה זה בכלל אומר שלא מתאים? מתאים זה עניין יחסי, זה שיש לנו אוויר לנשום ואנחנו לא קופאים למוות או נצלים למוות זה מראה שאכן כדור הארץ מותאם לחיים שלנו ביחס לכדורים אחרים. קיצור, אני לא מצליח להבין מה הטיעון שלך. הנתון הוא שכולם מתים, ולמרות זאת, כיוון שאנחנו בני-אדם, אנחנו מבכים את מי שמת, כי אנחנו מרגישים בחסרונו וזה עצוב. זה שיש מציאות אובייקטיבית שמונחת בטבע, לא סותרת את העובדה שהיא עצובה. אמנם, נראה לי פותח השרשור התכוון יותר לשאול מבחינת היחס לגויים יותר.

זה נכון שהרבה מינים נכחדים, אבל גם הרבה מינים חדשים נוצרים. ולחלקם יש אפילו צאצאים מתפקדים.

אין דינוזאורים מעל ל60 מיליון שנים, אבל הם החולייה החסרה בין זוחלים לעופות. שקיימים עד היום בכדור הארץ.

והרבה מינים נכחדים יש מינים יחסית דומים קיימים.

ובשורה התחתונה יש פה מגוון ביולוגי עצום של יצורים שונים שמתאימים בדיוק לתנאים שונים מאוד לאורך מקומות שונים מאוד לאורך כדור הארץ.

לא טוב ולא רע... (אולי גם טוב יותר מרע?  אויר מתאים, הרבה צמחי מרפא וכו' וכו')

ביחד לשאר הכדורים בחלל הוא הכי טוב

כמו שדוד המלך העדיף את הדבר על פני החרב, כיוון שזו מיתה טבעית וזו מיתה משונה, והאופן שבו מתו כל האנשים הללו, בכ"כ הרבה אכזריות ורוע טהור, זה מה שמכאיב הרבה יותר מהבחינה הכמותית. כל יום אנשים זקנים מתים, אבל זה הרבה פחות עצוב מאנשים שנהרגים צעירים. אז קודם כל, העובדה שכמותית נהרגו שם יותר אנשים לא גורמת לכך שבאופן אובייקטיבי יהיה יותר ראוי לבכות על זה.

מלבד זה, יש את הדבר הטבעי לחלוטין שבן-אדם יותר מחובר לעם שלו ולמולדת שלו, ויותר יבכה את הצרות שלה מאשר צרות שפוקדות עם אחר. כמו שבטבע כואב יותר לאדם אם קרוב שלו נפגע מאשר אם מישהו אחר נפגע.

לגבי עצם העניין שאנשים מתו, אכן, זה מעציב, אבל כמו שאמרתי, אין אף השוואה לשמחת תורה בשום צד, צורה ואופן.

נ.ב האמת שעד שכתבת כאן לא שמעתי על זה בכלל....

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡