אבל מניח שזה יותר תלוי בזוג מאשר בטיפול

ואצל לא מעט הזוגות מגיעים לגירושין אחרי טיפולים שלא צלחו אז כנראה שגם האחרון לא יצליח.

אם זוג חושב שיש איזה סיכוי. אז הטיפול יכול לעזור לו.

אבל בדרך כלל זוג שמגיע לגירושין כבר חתום שזהו זה.

אבל אם צד אחד לא מעוניין בשלום,

אז הצד הראשון צריך להוכיח שרק הוא הגיע לטיפול

ולבקש מהמטפל שיאשר שרק הוא הגיע

ואז ללכת לבית הדין

"שלחתם אותנו לטיפול, היא אמרה שתלך, ובפועל רק אני הגעתי"

ואז זה הוכחה לרצינות בכוונת הבקשה לשלום

דבר שיכול להועיל למבקש השלום בהמשך

באיזו שהיא צורה

לאו דווקא מה שהוא רוצה (שיהיה שלום)

שיתחשבו בו בהמשך בעניינים כלכליים

כי הוא דווקא רצה שלום

זה עם מטפלים מוסמכים? בכמה פגישות מדובר?

זה טיפול שעוזר להגיע לשלום בית או טיפול להגיע להחלטה האם רוצים שלום בית?

ככה קוראים לזה בשפת בית הדין (לא מטפלת)

ויש אפשרות בדין,

להגיש בקשה "להפנות את הזוג ליועץ נישואין"

וגם לא צריך עורך דין אפשר לבקש את זה

בבית הדין בפגישה/דיון שנקבעה ע"י בן הזוג השני

(שרוצה לפרק)

וכן יש לבית דין בדר"כ היכרות עם יועץ / יועצת שהם יכולים להפנות אליו.

וגם אפשר להציע להם, אני הצעתי להם רב מסויים ספציפי

ששמעתי עליו המלצות.

והם נתנו החלטה, שנלך אליו,

ובנתיים ההליך בהמתנה 4 חודשים

(ואם לא חזרנו לבית הדין.. 

אז מתבטלת בקשת הגירושין.)

(שמא היעוץ יצליח .)

עכשיו המשימה שלך,

בן/בת הזוג שרוצה בשלום הבית,

לוודא שהפגישות/שיחות קורות

ולא לתת לבן הזוג השני למסמס את היעוץ,

/ לוותר על המפגשים בתירוצים כאלה ואחרים

פשוט להביא את המצב לכמה שיותר יעוץ מול היועץ

מהנסיון שלי זה יכול להועיל

לפעמים עצם זה שבן/בת הזוג

מרגיש שהופה מישהו מקשיב לי פה בעל נסיון וידע

נותן לו את התקווה ודברים משתפרים

בהחלט זה קורה, רק להתמיד בתהליך

ודברים משתפרים.

לא להגיד הוא תמיד אומר אותו דבר הבנו כבר

מכירים בעל פה

כי עצם העיסוק בנושא,

מביא לחשיבה על פתרונות

הופך את העניין של לפתור את הפערים

למשימה משותפת

ולא אחד שכל הזמן רודף אחרי השני

שלא מתעניין בפתרון

ויש צד אחד שרוצה לפרק בשביל מה ללכת ליעוץ?

בן זוג שהגיע עד לכדי פעולה סופית להתגרש ולא מעוניין ביעוץ והבן זוג שהוא רצה להתגרש ממנו כופה עליו יעוץ? זה לא נשמע שיש הרבה סיכוי ליעוץ כזה

מוצאים פתרונות כששני בני הזוג מאוד רוצים למצוא פתרונות, הרצון הוא המפתח וכשכפית על אדם יעוץ לקחת ממנו את האופציה שיהיה לו רצון להתפייס כי הרצון שלו לא נחשב והוא יוצא במאבק על הרצון שלו המקורי שנמנע ממנו (להתגרש), אין לו מוטיבציה לעבוד על שינוי. אי אפשר לעזור למי שלא רוצה, רק למי שפונה ביוזמתו ומרגיש צורך בטיפול הזה.

בעצמך כתבת " השני שלא מתעניין בפתרון".

כשבני זוג מתחתנים

הם לפי תפיסתי, סוג של מתחייבים (כחלק מהסכם החתונה),

אחד לשני שגם אם יהיה קושי,

הם ינסו להתגבר עליו ביחד.

ולא שאם אחד פתאום רוצה לעזוב את הקשר

הוא מוזמן לעשות זאת ברגע שיעלה רצון מלפניו.

זה אחד ההבדלים, לפי הבנתי ,בין חברות רגילה

של שני חברים, לחתונה.

וכמובן שיש גבול מסוים.

ולכן כדי לתבוע גירושין מבית הדין

צריכה להיות "עילה" לתביעה.

(החמרת מצב/ אלימות/ דחיה)

בן אדם שסתם התייאש ויום אחד לא בא לא והוא

מוותר, לפי תפיסתי הוא בעצם מפר הסכם/

בינו לבין בין הזוג, שהרי כשהתחתן סוג של אמר לשני, אני אהיה איתך בהמשך החיים האלה.

מה בית הדין יעשה במקרה כזה?

האופציות פתוחות.

מן הסתם ישאף לנסות לתקן את התא המשפחתי

בשלב ראשון, אם אין לשני עילת תביעה מוצדקת לגירושין.

(לידע כללי אלימות אם היא חד פעמית- אינה עילה מספקת)

ויש לבית הדין גם עוד שיקולים.

ויש טכניקות ותככים כמובן, איך להציג את המשבר כחריף וכחמור, ולאלץ את פירוק המשפחה

אבל באופן כללי תדעי שאת תובעת מבן אדם

לוותר על איבר מאיבריו, ועל "עצם מעצמיו"

וקשה לחייב אדם לעשות ניתוח כזה חמור

ללא שהתייעץ עם מומחה בתחום.

אדם סביר לא אמור להגיע להחלטה להתגרש ולהגיע פיזית לבית דין בלי לנסות טיפול מרצונו האישי מאחריותו האישית.

אבל שוב, אי אפשר להכריח אדם לעבור טיפול.

וכמה שלא נעים לצד השני שמאלצים אותו להתגרש, אין לו ברירה כי אי אפשר להכריח אדם להשאר נשוי לך ואי אפשר להכריח לטפל. אותו אדם רק יכול בעצמו ללכת להתיעץ בשביל עצמו. 

זה גם מצאתי, קשור לעניין.

שיש מצבים שבית הדין לא יכול לחייב אף אחד

לא ללכת ליעוץ ולא לחיים משותפים:

בפסיקה  ההלכתית קיימים גם פסיקות שאינן קובעות בפועל כלום, כגון: "לא מקרבים – ולא מרחקים" במקרים בהם ברור כי לא ניתן לקיים בין הצדדים שלו"ב אך במקביל אין עילה מוגדרת לחיוב או כפיית גט.

מתוך תיק 577794/1 ביה"ד חיפה, מיום ל' במרחשון התשע"א, בהרכב אב"ד הרה"ג מימון נהרי שליט"א:  

"מערכת נישואין מושתתת על שני אנשים שכרתו ברית, והחליטו יחד על דרך משותפת הנראית להם. כל סטייה מדרך זו שבחרו מחייבת את הצד המעוניין בסטייה זו לשכנע את הצד המתנגד לקבל את דרכו או לסגת ממנה, אלא אם כן יש עילת גירושין מובהקת.  תפקידו של בית הדין בנסיבות הללו היא להבהיר את עמדת ההלכה של "לא מקרבין ולא מרחקין" כפי שכתב מהר"ם מרוטנבורג בשו"ת ח"ב סימן שכח' הביאו דבריו רבים מן הפוסקים הראשונים והאחרונים, וכן פסק הרמ"א באה"ע סימן ע"ז סעיף ג' 'שאין כופין אותו לגרש ולא אותה להיות אצלו'.  לאור האמור נפסק: בית הדין קורא לצדדים, כאנשים מאמינים, לעשות פסק זמן במלחמה אותה הם מנהלים לעריכת חשבון נפש נוקב כל אחד עם עצמו בהתייחס למערכת הזוגית וההורית הראויה והרצויה".

-------------------------

וגם מה שהתכוונתי מהתחלה:

ציטוט מה בית דין אמר לאחד שלא היה מוכן ללכת ליעוץ זוגי:

"ביה"ד : אין בעיה אתה לא צריך ללכת אני יגיד לך את המשל את המשל תבין בעצמך, מגיע אדם

לבית רפואה, חדר מיון ואומר לרופא תשמע תסתכל על הרגל שלי , יש כאן פגיעה תראה איך היא

מסורקת עכשיו ומיד תחתוך לי את הרגל כך אומר הפציינט והרופא אומר לא! זה לא עולם לא יקרה!

לעשות גירושין זה יותר גרוע מלחתוך את הרגל. אתה רוצה שאני יעשה ניתוח ולהפריד ביניכם גם

אם הטיעון שלכם %100 צודק, גם אם הרופא רואה שמצב הרגל בכי רע לא מאמין שיש רופא אחד

שבאותו רגע יכניס אותו לחדר ניתוח אלא אם כן זה פיקוח נפש .צריך לעשות בדיקות ואחרי כל

הבדיקות נוכל לראות אם אכן המצב כה גרוע שצריך לעשות את הניתוח הזה. אני לא יודע מה המצב

של חיי הנישואין שלכם כרתם ברית נישואין לפני 15 שנה ויש 3 ילדים משותפים"

בית דין יכול להכריח שני אנשים ללכת לטיפול גם כשאחד מהם לא מעוניין בפיוס בשלום בית ובטיפול.

האם זה חכם להכריח? האם הטיפול יהיה יעיל בצורה הזאת? 

כתוב שהוא לא יכול לכפות על מישהו

לפרק לעצמו את המשפחה (אם אינו רוצה בכך)

בלי שנעשה נסיון ללכת לאיש מקצוע.

זה הדין.

כמובן שיש נשים/גברים שיודעות/ים יותר טוב מכולם

ויודעות/ים את תוצאות היעוץ עוד לפני שנעשה

ואי אפשר ללמד אותן/ם.

תופעה ידועה ומוכרת לכולנו.
 

אבל מבחינת הדין,

את לא יכולה לכפות על בן אדם מתן/קבלת גט 

בעל כורחו, כשהוא סבור שאיש מקצוע יכול למנוע צעד זה.

מאידך הם גם לא כופים במיוחד חיים משותפים על אחד הצדדים.

והמצב נשאר כמו שהוא.

אז קודם כל יש תופעות של חשיבה לא סבירה

ורצון לברוח ממחויבויות.

ויש חולשות לאנשים..

ויש תופעות של חוסר נאמנות שלא נדע..

ויש הורמונים אחרי לידה.

ולא כולם חושבים בצורה סבירה ונאמנים לבני זוגם

בצורה מלאה..

צר לי לעדכן אותך,

שיצר הרע, והגאווה, והכבוד

והתאווה, עדיין קיימים בעולמנו.

ואשרייך שזכית, שאת כל כך רחוקה

מדברים אלה

שלא העלית אותם על דעתך.

כה לחי.

לכי בדרכך זו והושיעי את ישראל.

בזכות נשים צדקניות עתידין להיגאל.

לאחר שהיו כנראה ממצאים לכך שהרבה זוגות התגרשו בלי שהיה מספיק מאמץ לגשר ביניהם.

בוודאי שיש זוגות שזה מציל את הזוגיות..
כמה? איני יודע..

אפשר לקרוא מאמר שמדבר על זה

קישור

איך עובד הייעוץ המשפטי של מערכות בתי משפט, מה הזמינות של הייעוץ ועד כמה הם מתמסרים למי שבחר לקבל את הליווי והייעוץ המשפטי שלהם.

ובכלל, למי פונים כדי לקבל ייעוץ משפטי 

ממלאה בקשה באינטרנט. למרות שתמיד עדיף עם מגשר שיבוא לטובת 2 בני  הזוג.

בקשר לרבנות, כן הם שולחים לפחות ל3 פגישות, אותנו שלחו לדיין בבני ברק מטעמם, שלקח ממש גרושים, ניסה לדבר על ליבנו שלח אותנו לחודש ניסיון בבית, ואז שראה באמת שאין מנוס

מלהתגרש, נתן לי את ברכתו, ונפגשנו שוב שלושתינו על מנת לערוך הסכם הסדרי ראיה ומזונות.

(מה גם שהרוב המקרים מדובר במישהו שמקורב לדיינים או פרוטקציה אחרת.)

כמו בכל העסקאות המפוקפקות של מפלגות החרדים הדיין בהית בדין הפנה אותנו לדיין בפנסייה שנשב אצלו בבית הפרטי וננסה לגשר.

הגרושה החלה בגידופים שאיננה מוכנה בשלום בית ואף טענה שאני בועל/נבעל עם בני מיני ועל כן איננה מעוניינת בגישור.

למרבה הצער והפלא שבדבר לא כפה עליה בית הדין שום עניין בהוצאת דיבה או סנקציות כאלה ואחרות אלא בחר לחתום את פיו למשך שלוש שנים

ואתה מספר צד אחד מהתמונה וזה בסדר לגמרי אבל יתכן והיו עוד דברים

אין שום אוביקטיביות?

רעיון מבורך וביצוע בום טראח...

כאשר זוגות פונים להתגרש יש לא מעט אמוציות וכעסים של מי יותר ושל מי פחות ועל כן על מנת לנסות ולנקות את כל אותם "רעשיי הרקע" מפנים הן בבית הדין והן בבתי המשפט לגישור טרום הגרושים.

מדובר ב 2 עד 3 פגישות שכל מטרתן היא הורדת גובה הלהבות במסגרת הגרושין.

ינסו שם להגיע להבנות בהסכמה על האם נחוץ תביעת כתובה למשל או משמורת הילדים כשהכל לכאורה בישיבה נינוחה ולא בספסל בית המשפט בדגש על לכאורה.

כל מה שיושג בהסכמות לא ניתן לעירעור!!!

אלו הסכמות ועל כן לטוב ולטוב פחות יש להפנות את תשומת הלב... חבר שבהסכמות הציע לגרושתו מזונות של 5500 שקלים בחודש ופוטר מעבודתו ונאלץ להשתכר פחות לא הצליח לשנות או להגיע להבנות ונאסר לאחר הפעלת סנקציות בעניין.

מנגד, חבר אחר שסהכ רצה משמורת משותפת מתוך היותו הורה פעיל קיבל את ויתור הגישור פעמיים מצד גרושתו שגררה אותו לבית המשפט ובתום חמש שנים הוציאה מעל 400 אלף שקלים - כסף שהלך לפח! ואז התקבלה החלטה למשמורת משותפת...

גם במקרה שלי סרבה הגרושה לגישור - הגיעה ואמרה לא מסכימה לכלום פעמיים ובזאת נגמר נסיון הגישור

גם במקרה שלי הוציאה הגרושה סכומי כסף אדירים שהיו יכולים בקלות לשמש להשכלת הילדים ולעתיד ורוד יותר עבורם כהורים לילדים גרושים.

ואומנם...

הגישור הוא לכרורה כלי מדהים אבל לא ניתן לכפייה.

אם הגרוש שלך קיבל בית בירושה מלפני החתונה ועשה הסכם ממון ורוצה להתגרש ולא לחלוק איתך את שווי הבית ודורש משמורת משותפת או בלעדית ולא מוכן לאיזון משאבים מעבר להיותו שמוק הוא הדוגמא הטובה ביותר לנרטיב הנשי במדרגות הרבנות ובתי המשפט.

הכל מגיע לי זו הסיסמא הרווחת...

2 אוחזין בטלית זו לא סוגייה בעלמה אלא מציאות דרך החיים...

וכמובן שחבלללל

1, יישוב סכסוך. היינו אצל עובדת סוציאלית מעולה אבל לא עזר וגם בית דין לא סמכו עליה.

2. בית דין שלחו בתשלום מלא למישהי מטעמם. היא עזרה לי להבין מה קורה

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

והכי חשוב

בהצלחה !

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

מעריך את המילים

יודע לומר נק' מפנה?

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

איך הילדים שלך מסופרים?

היום לא שואלים.

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!