היא לא בהכרח מופיעה אצל כל הילדים.

תחשבי על בן/ בת - זה גנטי. להורים יש יכולת גנטית ללדת בנים ויכולת גנטית ללדת בנות, ובפועל בכל לידה אפשרות אחת מתממשת.

סטטיסטית אמורים להיוולד 50% בנים ו-50% בנות. לפעמים יש משפחות שיש בהן רק בנים או רק בנות. זה לא אומר שלהורים אין אפשרות גנטית ללדת את המין השני - יש להם את שתי האפשרויות, ובפועל רק אחת מתרחשת.

יש בעיות גנטיות שהסיכוי שיופיעו הוא 50% (בדומה לחלוקה בין בנים לבנות) - להורים יש יכולת גנטית שייווצר עובר בריא ויכולת גנטית שייווצר עובר חולה, והסיכוי של כל אפשרות לקרות בפועל הוא 50%.

לרוב הסיכוי נמוך יותר - 25% ופחות.

גם כאן, כמו במין העובר, זה לא אומר שהחלוקה בין ההריונות במשפחה מסוימת תתאים בפועל לאחוזים האלה. יכול להיות שלהורים יש יכולת גנטית ליצור עובר חולה, אבל בפועל ייווצרו רק עוברים בריאים.

אם יש כמה הריונות תקינים וכמה לא תקינים, זה יכול בהחלט להיות תוצאה של בעיה גנטית.

אין לי מושג אם ההמטומה יכולה להיות קשורה לבעיה גנטית בעובר. כדאי לוודא שהרופא ששלח אותך לבדיקות זוכר שזו היתה הסיבה להפלות. 

מה הקשר בין כל זה לבין הפלות?

כשבעובר יש משהו לא תקין גנטית, לפעמים הוא ייוולד עם מחלה קלה, לפעמים עם מחלה קשה, ולפעמים הבעיה הגנטית כל כך חמורה שהוא בכלל לא יכול להתפתח - ואז תהיה הפלה.

במקרים כאלה, ההפלה היא לא בגלל שהגוף שלך לא תקין גנטית, אלא בגלל שלפעמים השילוב בינך לבין בעלך יוצר עובר לא תקין גנטית.

יש, כמובן, עוד סיבות אפשריות להפלה. 

50% זה במחלה שבה יש גן דומיננטי פגום, מה שלא רלוונטי כששני ההורים בריאים.

אני כן עומדת מאחורי האמירה שזה לא בהכרח 25%.

25% זה במקרה קלאסי של מחלה שנובעת מגן אחד פגום, רצסיבי.

יש גם מקרים מורכבים יותר, שבהם הסיכויים שונים.

אני יודעת שעקרונית יש מחלות כאלה, ואליהן התכוונתי כשדיברתי על אחוזים שונים מ-25.

לא יודעת אם הן נבדקות בסקר הגנטי. 

שמתרחשת רק אם כמה גנים נפגמו בו זמנית.

במקרה כזה הסיכון נמוך יותר מ-25%, כי הילד יחלה רק אם הוא יקבל את צירוף כל הגנים הפגומים. גן פגום אחד לא יגרום למחלה.

(זה לא משנה פרקטית בהחלטה מה וכמה לבדוק, כמובן. סתם מסקרן אותי.)

אם מגלים שיש פוטנציאל להיווצרות של עובר חולה, אפשר למנוע את זה ע"י הפריה חוץ גופית.

הרעיון הוא כזה: לפעמים שילוב של ביצית + זרע ייצור עובר בריא, ולפעמים הוא ייצור עובר חולה.

לכן מוציאים ביציות ותאי זרע מהגוף של בני הזוג, וגורמים להם להתחבר במעבדה. בודקים גנטית את השילובים שנוצרו, מזהים את אלה שייצרו עובר בריא, ורק אותם מחזירים לגוף של האמא, כדי שיתפתח מהם הריון.

הביצית, הזרע והרחם טבעיים ושייכים לבני הזוג, רק התהליך של ההפריה קורה מחוץ לגוף, במעבדה.

(כדאי לדעת שההמלצה היום היא לבצע סקר גנטי בכל מקרה, גם בלי קשר להפלות)

תודה רבה רבה על זה

ונראה לי שהסכמת איתי על משהו אחד , שסקר גנטי זה כשהעובר לא בריא, בלי קשר לגוף האישה?

כי גם בהריונות שלא צלחו- בסקירות העובר היה ללא מומים לפי הסקירות שנעשו (ההפלות יסתיימו בשלב מתקדם אז יצא לנו לעשות הרבה בדיקות עד שנגמר)

למרות שעם ה50% ציינת גם על זה אי אפשר להסתמך..

אבל סתם תוהה למה אמרו לנו לעשות אם ההפלות נבעו בגללי ולא בגלל בעיה בעובר, וציינו את זה כמובן

יכול להיות שהעובר גורם לי להמטומות בגלל שהוא לא בריא? נשמע לי לא קשור כי המטומה זה דם ולא מחלה.

אבל עשית לי סדר בראש

כנראה גם בכללי ממליצים תמיד לעשות כדי לשלול את זה

המון המון תודה!!💞

נשמע לי שאם כבר עושים בירור רוצים לכסות הכל, ולכן שלחו אתכם לסקר גנטי (שמומלץ לעשות בכל מקרה, גם בלי קשר להפלות). 

זה נקרא קריוטיפ

הבדיקות גנטיות הנפיצות שעושים בדרכ בתחילת הנישואים/לפני זה בדיקות למחלות ספציפיות

הקריוטיפ הוא יותר נרחב ובודק מוטציות אצל האב והא  מתוך הנחה שהרבה הפלות נגרמות בגלל עוברים לא בריאים

לא תמיד מאשרים את הבדיקה אבל בזמנו הרופאת פוריות אמרה לנו שאם מאשרים- כדאי לעשות 

סקר גנטי וכשענינו בשלילה אז אמרו לעשות

כנראה מדובר בסקר הראשוני ולא הנרחב, כי את הראשוני גם לא עשינו ואמרו לנו לעשות רק אחרי ההפלות

ממש ממש חשוב לעשות סקר גנטי

הוא לדעתי בחינם או עלות התחייבות

ממש ממש חשוב!!!!

ואני חוקרת המון כי אני סוג של מנסה להמנע ולמצוא סיבות למה זה מיותר..

קשה לי עם בדיקות דם, אני מתעלפת 

עדיף לבכות בבדיקת דם ולא אחרי הלידה..

קשה לי להאמין שיש סיבות כאלה

כן יכולה להגיד ממה שאני שמעתי, ממש לא ידע מקצועי

אם אתם ספרדים ללא שייכות לציבור אשכנזי, אני חושבת שזה פחות היסטרי כמו זוג אשכנזי שם יש יותר סבירות לבעיות גנטיות.

(קוראת על זה עכשיו ברשת, במקום אחד כתוב כמו שכתבתי במקום אחר כתוב שזה מיתוס..)

שיחת ייעוץ עם אחות סקר גנטי אמורה לתת מענה.

אם מעניין אותך,

כתבה מסכמת בהידברות בנושא

האם גם בני עדות המזרח צריכים לבצע בדיקות גנטיות לפני החתונה?

ובעלי ואני לא קרובי משפחה אפילו לא רחוקים

שנינו מעדות המזרח אבל לא אותה עדה 

הכי בעולם- מה שתחליט

אני במקומך הייתי עושה בשביל השקט הנפשי 

אנחנו עשינו רק דור ישרים

ושנינו אשכנזים

את מלחיצה אותי פתאום

אבל יש דברים שהם לא בודקים

ויש דברים חדשים כל הזמן

אני גם עשיתי דור ישרים

אבל כל שנתיים כזה מחדשת את מה שנכנס לסל

לדוגמה

איקס שביר זה בעיה מאתגרת מאוד

ולא בודקים את זה בדור ישרים..

סתם דוגמה אחת..

יש עוד כמה שלא ממש התעמקתי בהם

יש עוד מחלות שנוספו חסל הבריאות והם לא בודקים

שווה לעשות השלמה

בדיקה והכתמה של אטתה גבאת לפחות תמנע מהזוג להביא ילדים נשאי איקס.. הם יכולים לעשות מיון ולברור את הבריאים.

מכירה משפחה בשכונה,

לא עשו גם דור ישרים בגלל הנחיה הלכתית

לא להתערב בחשבונות שמיים וכו'

מפה לשם מחלה גנטית חדשה שנוצרה בשילוב של ההורים

2 ילדים נפטרו

יש להם שלושה עם פגיעה סופר מורכבת

ב''ה עם השנים התחילו לעשות הפריות ומיון עוברים והיום יש להם עוד שלושה ילדים בריאים קטנים מתוקים

יש בבית מיני בית חולים

מה שהכי עצוב זה שהאמא היום מאין נקרא לזה נפתחה מאוד רוחנית

ובכל הזדמנות היא חוזרת על זה שעם כל הכבוד לרבנים, היא כרגע צריכה לגדל אותם

בקיצור, היא כועסת

פשוט מפחיד!!!

אני מכירה את הקהילה ממנה היא מגיעה

קהילה חרדית מאוד מאוד אדוקה

לדעתי עד היום הנוהל לא השתנה

וזה כואב.. הכי בעולם!!😓

והם נמנעו מבדיקות מסיבה הלכתית ועכשיו היא כועסת על הרבנים,?

עונה ממה שיודעת, אני לא אשת מקצוע בתחום

לכל אחד יש מטען גנטי

לאישה ולבעל

לפעמים השילוב של שני בני הזוג יכול לגרום לכך שיהיו ילדים עם פגם גנטי

זה מה שקרה אצל השכנים המתוקים האלה

הפגם הגנטי עבר לילדים,

והם כולם נולדו עם מום סופר מורכב

כל ה ה 5 נולדו

כולם עם פגיעה מאוד קשה

2 נפטרו

ו 3 עדיין שורדים (שורדים, כי אמאל'ה זה קשה)

במידה והם היו עושים דור ישרים או סקר גנטי בקופה, ממש ממש לא בטוח (לא בטוח - כי לא את כ הבדיקות יודעים לבדוק, ולא את כל הבדיקול בודקים כמו למשל איקס שביר.. שזה חבל מאוד)

אבל ייתכן מאוד והיו יכולים למנוע את מה שקרה.

היא כועסת על הרב שלה, שממליץ באופן גורף לקהילה שלט לא לעשות בדיקות סקר ולא דור ישרים כדי למנוע ''התערבות'' בחשבונות שמיים

שאם למשל זוג יעשה דור ישרים ויוודע להם שהם לא מתאימים גנטית הם לא יתחתנו

הרב הזה חושב שזה נקרא להתערב

אם כי יכולה לומר שמרבית הרבנים שאני מכירה מהציבור החרדי - דתי - דווקא כן ממליצים על דור ישרים..

בינינו,

מוצר לה לכעוס, לא?!

שהבנתי..

אחרי מה שהיא עברה כל כעס יהיה מובן

ואיזה ניסיוןן וואו

גם קשה לחשוב על חשבונות שמיים אחרי שילדים הלכו לה

משפטים כמו " הם היו צריכים ללכת ואולי היו הולכים גם אם היו עושים הפריות" לא מתקבלים

למרות שברור שה' מחליט הכל ויש נסים לא מעטים שנאמר שהעובר עם מום אבל נולד מושלם וחי רגיל

אבל זה ניסיון קשה מנשוא, ותודה לה' שזה לא הוריד אותם רוחנית בלא להאמין לרבנים או משהו קיצוני אחר

ולמה להתערב? הבנתי שזה לא סוף העולם אם מתגלה שיש מום, כמו שאמרת עושים הפריות ובוחרים את הטובים, זה לא מחייב שזוג יחליט לא להתחתן

וגם עושים את הבדיקות אחרי החתונה לא בתקופת השידוכים

אצלנו עושים למשל

אחרי הפגישה הראשונה

הזוג נפגש, אם רואים שהם בקטע של להמשיך בודקים התאמה בדור ישרים

רק אחרי יומיומיים שיש רמזור ירוק ממשיכים לעוד פגישות..

אם אין התאמה לא ממשיכים לפגישות נוספות ובגלל זה גם לא ממשיכים לחתונה 

אז זה כן יכול קצת '''להרוס''..

מצד שני, פותר כלכך הרבה בעיות ה' ישמור 

לא נפגשים בכלל אם אין התאמה בדור ישרים.

ספציפית אבא שלי מקפיד לעשות את הסל המורחב.

זה בכלל

אז אחרי פגישה ראשונה כל אחד עושה בדיקת דם בנפרד?

ואם לאחד מהזוג מתגלה מוטציה/מחלה גנטית אז אותו אחד פסול לשידוכין?

כי תכלס גנים זה גנים, זה יהיה אצלו תמיד בכל מפגש

שידוכים. ואם יש הצעה שנראית בכיוון (חלק תוך כדי פגישות וחלק עוד לפני שנפגשים בכלל) מתקשרים לדור ישרים ואומרים להם את המספ' של הבחור והבחורה, והם אומרים אם יש התאמה או לא.

א''א לדעת מהתשובה שלהם אם אחד מבני הזוג נשאי של מחלה או לא ואם כן אז מי.

גם אם הם אומרים שאין התאמה זה יכול להיות ששילוב שלהם ספציפית לא טוב, ואם הם יתחתנו עם מישהו אחר לא יקרה כלום.

וזו הסיבה שהם לא בודקים איקס שביר

אני חושבת שהם יותר בודקים את השילוב בין בני הזוג

ולא את המחלות נקרא לזה שכל אחד מביא איתו

אז מראש מעבירים את הבדיקות דם לדור ישרים והם הסמכות שלהם לדעת אם בשילוב עם הבנזוג יש סיכון למחלות לילדים?

אנחנו כפשוטים לא יכולים לראות בבדיקות דם אם יש לנו את המחלה הזו או לא ?

זה בכוונה עובר דרכם כדי לא להרוס למי שיש את המחלה הגנטית?

ואיך הגיוני שלמישהו יהיה את המחלה ועדיין יוכל להשתדך למישהי? כי היא בלי מחלה גנטית אז הסיכוי קטן יותר?

חח ואי סליחה על כל השאלות, זה מעניין ממש

את יכולה לעשות בדור ישרים בעלות של כמה מאות (לפני החתונה שלי זה היה בעלות של 500 ש''ח, לא יודעת מה המצב היום)

את עושה אצלהם את הבדיקת דם.

את עושה ובעלך

הם בודקים את מה שבודקים

לא מעדכנים אם יש נשאות לאחד מכם אלא בודקים בצורה אחרת ששמורה להם

לעניות דעתי בשלב הזה שאתם נשואים, לדעתי עדיף לפנות לקופה ולא לדור ישרים..

יש סקר גנטי בקופה,

מה שבסל הוא חינם  (ככה חושבת)

או בעלות התחייבות

יש סל בדיקות מורחב שצריך לשלם על זה

את לא חייבת לעשות את המורחב, את יכולה להתחיל עם הבייסיק.

במקרה הזה את עושה בדיקות דם בקופה (צריך קודם הפניה מיועצת גנטית, זו אחות שמביאה הפניות בהתאם למוצא שלכם.. מחלות במשפחה וכו')

לכל אחד יש גנטיקה, חלקנו נשאים של מחלות ואנחנו לא יודעים מזה, זה לגמרי קיים

זה שמשהו נשא זה לא אומר שזה בטוח יתפרץ

יכול להיות שזה יהיה מושתק, ויכול להיות שלא

לדוגמה (מהרשת)

זוג הורים בלי נשאות של סכיזופרניה הסיכון שלהם לילד עם - הוא 1 אחוז

לעומת זאת אבא או אמא עם סכיזופרניה הסיכון שלהם לילד עם - הוא 12 אחוז

מי שנשא של מחלה עדיין יכול להתחתן

הוא 0שוט צריך לקחת בחשבון שיש לו יותר סבירות להבאת ילד עם הבעיה

זה שרק אחד ההורים נשא ולא השני, זה מוריד את הסיכון לפחות

לדוגמה מ 50 אחוז זה יורד ל 25 אחוז, סתם לצורך הדוגמה.

ואם הזוג בוחר הוא יכול להחליט לעשות מיון עוברים (במסגרת הפריה חוץ גופית) ולברור רק את העוברים 'הבריאים' 

בהקשר הגנטי, כשמדברים על נשא מדברים על אדם *בריא לחלוטין*.

זה לא כמו נשא של וירוס, למשל, שהווירוס עלול להתפרץ אצלו.

אם מישהו נשא של מחלה גנטית רצסיבית, אין לזה *שום* משמעות לגביו. הוא לא בסיכון לחלות, בדיוק כמו אדם שלא נשא בכלל.

איפה זה כן משפיע?

אם שני בני הזוג נשאים, עלול להיוולד להם בן חולה.

כשעובר נוצר הוא מקבל 2 עותקים מכל גן - אחד מאבא ואחד מאמא.

במחלות גנטיות רצסיביות עם תורשה פשוטה, שעליהן מדובר כאן, כדי להיות בריא צריך לפחות גן אחד תקין.

נקרא לגן התקין א' ולגן הפגום (שגורם למחלה) ב'. כדי להיות בריא צריך לפחות א' אחד - אם יש א' אחד או שניים האדם בריא, אם יש רק ב' הוא חולה.

נסתכל על זוג ששניהם נשאים:

לאבא יש א' וב' - הוא בריא.

לאמא יש א' וב' - היא בריאה.

אם הילד יקבל א' מאבא וא' מאמא הוא יהיה בריא.

אם הוא יקבל א' מאבא וב' מאמא היא יהיה בריא.

אם הוא יקבל ב' מאבא וא' מאמא הוא יהיה בריא.

אם הוא יקבל ב' מאבא וב' מאמא הוא יהיה חולה.

יש 4 אפשרויות, שרק אחת מתוכן גורמת למחלה. לכן הסיכון הוא 25%.

כל זה - אם שני ההורים נשאים.

בואי נראה דוגמה אחרת, שבה רק אבא נשא:

לאבא יש א' וב' - הוא בריא.

לאמא יש א' וא' - היא בריאה.

אם הילד יקבל א' מאבא וא' מאמא - הוא יהיה בריא.

אם הילד יקבל ב' מאבא וא' מאמא - הוא יהיה בריא.

בכלל לא משנה שהאבא נשא, בכל מקרה הילד ייוולד בריא.

לכן דור ישרים לא מעדכנים אם רק אחד מבני הזוג נשא - זה פשוט לא מידע רלוונטי. 

דר' דוב פופר מהדסה אם את מכירה

כן הסביר לנו שגם אם אחד נשא, זה עדיין מעלה את הסיכון ללידת ילד נשא  ו/ או חולה

אצלנו השיח אצלו היה ספציפית על שתי ''בעיות'' ספציפיות הקיימות בכל צד (לא אותה אחת בשני הצדדים)

קשה לי להאמין שאם לא היה סיכון,

הוא לא היה שולח לשבב גנטי (אחרי שביקשנו מההורים לשלוח את הילד החולה כדי לדעת מה הגן הבעייתי)

על סמך נשאות רק אצל אחד מאיתנו

לא היינו יכולים לעשות מיון עוברים אם לא היה סיכון

ככה שמה שכתבת אולי נכון בחלק מהמקרים, אבל לא במקרה שלנו..

הדיון פה היה על סקר גנטי.

במחלות שבודקים בסקר גנטי מה שכתבתי נכון (חוץ מ-x שביר, שהוא סיפור אחר).

יש מחלות שיש בהן רכיב גנטי, אבל הוא חלק ממכלול רכיבים שמשפיעים על התפרצות המחלה.

ככה זה, למשל, בסכיזופרניה - הדוגמה שנתת. זה מנגנון שונה, ולא בודקים מחלות מהסוג הזה בסקר הגנטי.

בכל אופן,

כתבתי את מה שיודעת

טוב לקרוא את מה שכתבת זה יכול להרגיע במידה מסוימת

בשורה התחתונה מאמינה שמי שזה רלוונטי לה תלך לעשות לפחות את הסקר הראשוני..

כי זה חשוב, אין מה לומר..

כן זוגי לא זוגי - השתדלות קטנה למשפחה בריאה יותר 

זה נכון שבעקרון זה לא רלוונטי אם בן זוג אם בלבד הוא נשא אבל זו לא הסיבה שדור ישרים לא מוסרים את המידע.

הסיבה היא שזו מערכת שנוצרה עבור הציבור החרדי ולצערי בחברה החרדית, למרות שנשאות לא באמת בעייתית, יש מקרים שבהם המידע הזה יכול לפגוע באדם.

(הרי היה הגיוני יותר שכל אדם ידע אם הוא נשא ובמידה וכן, הוא יוודא שכל שידוך פוטנציאלי לא נושא את אותה מחלה. אבל החשש במצב כזה הוא שאנשים יסתירו אמת. ובמידה ודור ישרים היה מוסר לאנשים מידע על נשאות של משודכים, החשש הוא שהמידע יפגע בסיכויים של האדם להתחתן)

כמה ידע יש לכן שתהיו בריאות

למדתי מכן המוןןן תודה רבה!!

אז בתור התחלה סקר רלוונטי לנו ודור ישרים לא, אז כבר הקלה שיש כיוון

ומהסקר הראשוני בע"ה נראה לאן זה מוביל אותנו..

דבר נוסף, אני מבקשת מרופאת משפחה הפנייה לאחות גנטית ואז מגיעה ישירות לחדר אחיות עם תור?

או יש עוד שלב?

אין עוד שלב.

אני קיבלתי הפניה מרופא נשים, אני לא בטוחה שחייבים הפניה. 

הפניה מרופא משפחה

זימון לאחות סקר, חיכיתי לתור איזה חודש

מקווה שאצלכם אין כאלה עומסים.. 

בשביל לקחת דם?

מה בעצם קורה עם האחות? היא מתחקרת פרטים עלי ועל בעלי ולפי זה מחליטה איזה בדיקות לעשות לי?

חשבתי שהיא עושה כל מה שיש מראש וזהו

יש אחיות שלוקחות דם ויש כאלה שלא

אצלנו לא לקחה..

את הולכת לאחות לתור של כחצי שעה

היא עוברת על המוצא של כל אחד מכם

על מחלות משפחתיות אם יש

וממליחה על בדיקות שכדאי לבצע

או שתעשה את הלקיחת דם במקום או בתור אחר 

יותר מזה?

יש שמועות שחלקם כבר בכלל היו מאורסים לפני וצירפו אותם רק לתוכנית..

אז אי אפשר לדעת

אני כן מאמינה שבשלב של לפני הפגישות או אחרי פגישה ראשונה, הם כנראה העבירו את המספר של המשודכים לדור ישרים

בתוכנית ווארט יש הרבה חרטא

וזה עצוב שככה אנשים ילמדו על הציבור החרדי.

חילול השם ממש 

הם לא מגיעים אומרים שיש נשאות למשהו כדי שיוכלו לעשות מיון עוברים

מה שכן עושים בקופה..

אני שומעת למה אני נשאית

הולכת ליועץ גנטי ומחליטה איתו מה הסיכונים, באיזה אחוזים.

בדור ישרים הם לא מביאים לך את התוצאות כדי לדעת את זה..

רופא גנטיקאי מהדסה הסביר לנו בשיחת ייעוץ שדור ישרים בודקים היתכנות של מוטציות חדשות בשילוב של בני הזוג

אבל הם לא יגידו לנו שמצאו נשואות לדבר כזה או אחר..

לא זוכרת במדויק אבל זה הרעיון 

זה אומר שאין לו נשאות לרשימת המחלות שנבדקות. כדי שייוולד חלילה ילד חולה, צריך נשאות של שני בני הזוג.

אז זה לא משנה אם אמרו או לא אמרו, אם יש התאמה - אין צורך במיון עוברים או משהו.

חוץ מx שביר שהם לא בודקים. כי הוא לא קשור להתאמה אלא רק לאמא.

קרובת משפחה שלי

בעלה עם נשאות למשהו

שמעלה בכ- 20.אחוז את הסבירות לילד עם נשאות

גם אם רק אחד מבני הזוג נשא..

לדוגמה,

יש סוגי סרטן שד תורשתיים

לא צריך ששני בני הזוג יהיו נשאים כדי שזה יעבור הלאה

מספיק שיש רק לאמא כדי שזה יעבור..

דודה שלי נפטרה מזה - אחרי שנםטרה המשפחה אזרה אומץ לבוא ולעשכן איזה סוג סרטן היה, כל האחיות הלכו ועשו בדיקות גנטיות

האחיות שיצאו נשאיות, הבנות שלהן הלכו ונבדקו

דור ישרים לא יבוא ויגיד לך שיש נשאות

והסיכון עדיין יהיה קיים

רק אם האישה תעשה בדיקה בקופה היא תדע אם יש נשאות או לא

אבל זה לא המחלות שבודקים בסקר גנטי.

ככה מה שידוע לי. אולי זה תלוי במוצא, כי אצלי כל מה שהמליצו בייעוץ הגנטי ברמת עדיפות ראשונה ושניה כבר נבדקתי בדור ישרים. (חוץ מx שביר)

המוטציה לסרטן השד היא לא מוטציה רצסיבית ולכן לא מתעסקים איתה בדור ישרים.

ואגב לא ברור לי למה רק האחיות של הדודה נבדקו, גם גברים יכולים להוריש את המוטציה באותה מידה למרות שהסבירות שלהם לחלות בסרטן השד בעצמם נמוכה מאד.

בכל אופן נראה לי שגם בסקר גנטי רגיל בקופה לא (אני אשכנזיה ולא זכור לי שבדגו את זה כשעשיתי סקר גנטי).

שאחות סקר גנטי לפחות תפנה את האישה לבדיקה המתאימה מה שלא יעשו בדור ישרים?

דור ישרים זה ראש קצת קטן

יש הרבה דברים שהם מעבר לבדיקות שהם עושים

אחות סקר גנטי יכולה להמליץ על תוספות שלא בסל בגלל סיבות כאלה ואחרות (לפי מה ששומעת מהמטופלת, כמו במקרה של סרטן או מחלות אחרות במשפחה)

דור ישרים זה מעולה, ברור!!

אבל כן יש מקום למי שרוצה לחשוב מעבר

וכן הייתי רוצה שדור ישרים יבדקו קצת מעבר..

ישלחו איזה טופס וכל אחד יוכל למלא אם ומה המחלות הקיימות המשפחה

אם כבר אתם עושים את הבדיקה, תוסיפו גם את זה ''על הדרך''

כותבת את זה מניסיון ממש כואב אצלנו,

זהו. 

יש מצב שגם הם נשלחו לבדיקה,

זה היה בגיל ממש קטן שלי

כך שממש לא זוכרת ומעולם לא טרחתי לבדוק 

בסקר גנטי בקופה עושה עבודה יסודית בהשוואה לדור ישרים.

דור ישרים, כמו שכתבו פה איפשהו למעלה, נועד לקדם בדיקות גנטיות טרום חתונה במגזר החרדי, והמגזר הזה צריך מוסד לבדיקות גנטיות משל עצמו במבנה כזה היא רק בגלל (סליחה על הבוטות) בורות.

הסיבה היחידה שבגללה אנשים יכולים לחשוב שנשאות של מחלה גנטית רצסיבית היא "כתם", היא חוסר הבנה של מנגנוני הורשה פשוטים.

לכן לא ברור לי למה משתמשים בדור ישרים גם במגזר הדת"ל. אני כן יכולה להבין למה זה תופס אצל חרדים שכן מבינים - כי זה נהיה סטנדרט חברתי.

זה יפריע למטרה שלשמה הוקם דור ישרים, שהיא לבדוק את *ההתאמה* הגנטית בין בני זוג שמתכוונים להתחתן, בלי לחשוף את פרטי המצב הגנטי של כל אחד מבני הזוג, גם *לו עצמו*.

תחשבי שדור ישרים היו בודקים נשאות ל x שביר, לדוגמא( או את הדוגמא שאת הבאת של גן שמעלה דרמטית סיכוי לסרטן), ואז בשלב בדיקת ההתאמה הזוגית היו מדווחים רק לנשא עצמו שהוא נושא את הגן הזה. עכשיו מה אמורה כלה פוטנציאלית לעשות, כשהיא מקבלת תשובה כזו? לעדכן את המיועד? להסתיר את זה? זו בחירה בלתי אפשרית, ויגרום לכך שאנשים לא יבואו להבדק כלל.

כל הרעיון הוא שהבדיקה חשאית לכולם, ומונעת בעיות של *שילוב* הגנים של בני הזוג, ולא 'נותנת דירוג' גנטי פרטי לכל אחד שבא להבדק.

לכן המסקנה ההגיונית (בעיקר לציבור החרדי אבל לא רק) בעיני היא, להעזר בדור ישרים לפני ההכרות או בשלבי ההכרות המוקדמת, ולומר *לכולם* להשלים בירור גנטי בקופה לאחר החתונה ( ולמעשה בלי קשר לחתונה, הרי גם מי שמתכננת להשאר רווקה כדי שתדע אם היא נשאית לגן המעלה שכיחות לסרטן)

(חייבת לציין שבדיקות סקר גנטי בקופה בעיני בכלל לא מתאימות לשלב הזה, של בדיקת התאמה לבן זוג פוטנציאלי, ודור ישרים הרבה יותר מוצלח למטרה הזו)

מבינה את הבעייתיות בבדיקת מוטציות דומיננטיות (או אחוזים בX) לפני חתונה.

אבל אם גם ככה בודקים רק מוטציות רצסיבית, איזה עניין יש שלא לדעת אם אתה נשא של המוטציה או לא?

וכן, הרבה אנשים בפועל לא מבינים את ההבדל ולכן עושים דור ישרים כי זה סטנדרט מגזרי אבל לא ממשיכים לסקר גנטי כי הם "כבר עשו דור ישרים".

חוץ מזה, אך אני לא טועה, הקופה מממנת חלקית את הבדיקה בדור ישרים ואחר כך כשחוזרים להשלים בקופה לדעתי הם גובים יותר כי זה בעצם בדיקה חוזרת. או לפחות פעם זה היה ככה.

אנחנו לא יועצות גנטיות!!!

לא מפנים בכלל לבדיקות נוספות, מקסימום מייעצים ללכת ליועצת גנטית.

אין לנו שום סמכות להפנות לבדיקות גנטיות למחלות שאינן בסקר. זה עושים רק יועצים גנטים שלמדו המון בשביל זה. ולבדיקות  מסוימות מקבלים  גם המלצה של  אונקולוגים

כתבתי שהלכנו ליועץ גנטי בבית חולים

אחרי הבדיקות סקר בקופה 

לסקר גנטי בקופה.

הטענה היא שדור ישרים זהה לסקר גנטי בקופה (חוץ מx שביר).

כל מה שאמרת שלא בודקים בדור ישרים - גם בסקר הגנטי לא בודקים. ומסתבר שגם לא ממליצים או מפנים ליעוץ גנטי.

זאת אומרת,

לא משנה אם עשיתם דור ישרים או סקר גנטי, אם יש מחלה במשפחה - לכו לייעוץ גנטי.

ודור ישרים לא כזה גרוע... כנראה שגם לילדים שלי אמליץ לעשות את זה אם זה מה שיהיה מקובל כשהם יגיעו לשלב.

כן דיברה והגדילה ראש

הרי בגללה הלכתי ליועץ גנטי

לא עלה בדעתי ללכת ליועץ גנטי אם לא השיחה שלה

האם בדור ישרים משהו דיבר על זה? ממש לא.

דור ישרים טוב להתאמה הראשונית

אחרי החתונה לגמרי אמליץ לילדים שלי לבצע בדיקות מורחבות בקופה

מדובר בילדים שלנו, אני רוצה לעשות את המקסימום הקיים בעולם כדי לדעת שהכל תקין.

כן הייתי מצפה שאן דור ישרים החליטו לקחת את המטלה המדהימה הזו על עצמם, שכן יגדילו ראש

שכן ייצרו איזה טופס נוסף ובו יידעו שאם יש במשפחה בעיות בריאותיות שכל אחד ייקח בחשבון שהבדיקה שלהם כלל לא מכסה את זה.

כי אנשים עושים דור ישרים

מולהבים מזה ששילמו עוד 200 שקל על בדיקה מורחבת ואין להם שום מודעות לכך שדווקא את מה שהם רוצים לבדוק לא בודקים.

אני אומרת את זה מידיעה

מניסיון עם עצמי ועם בני משפחה.

אבל לדעתי זה לא קשור לדור ישרים. כל אחד יכול לקרוא בעלון שלהם מה הם בודקים,

ואם יש מחלה גנטית במשפחה, הולכים לייעוץ רפואי רלוונטי.

את המודעות הזו צריך לעורר אצל כל אחד, גם מי שעשה סקר גנטי וגם מי שלא עשה כלום...

יפה שהאחות סקר גנטי הגדילה ראש, אני מבינה שבשבילכם זה היה משמעותי מאוד. אבל זה ממש לא חלק מהתפקיד שלה, ולא כל אחות עושה את זה.

אני לא חולקת עליך.

אני חושבת שבמבחן ההשוואה בין סקר גנטי לבין דור ישרים לא קיים הבדל תהומי. (בכל מקרה כדאי להשלים סקר גנטי בקופה בגלל x שביר, ובגלל בדיקות שמתחדשות כל הזמן).

התכוונתי שגם האחייניות (הבנות של האחים) צריכות להיבדק

אבל אולי הקופה מממנת את הבדיקה רק במקרים של סרטן/מוטציה בקרבה ראשונה?! זה יכול להיות.

כי באמת יש בת דודה שחלתה בסרטן במקום אחר (שחלות, או צוואר הרחם - משהו שם באזור הנשי)

היא בת של הדוד

את חושבת שיש קשר?

כלומר סביר מאד להניח.

מוטציה בגנים BRCA1 או BRCA2 מתאפיינת בשכיחות גבוהה של מקרי סרטן השד והשחלה במשפחה.

טוב, לא אגיד על זה כלום

בטח כבר משהו אחר עלה על זה

והיא כבר כנראה הבריאה.. או שלא

זו משפחה ענקית כך שאין ממש קשר אדוק 

ואפילו אין צורך בהפניה

ואיכשהו לא חשבתי על הרעיון🙊

אני לא מתכננת לחשוף כאן תיק רפואי

אבל מבחינת דור ישרים מורחב הייתה התאמה אצלנו בלי שום כוכביות

בפועל עם השנים כן מאוד התלבטנו על מיון עוברים אחרי התייעצות עם גנטיקאי (בפועל בגדול היה הפריה אז עשינו אבל עכשיו התייעצנו שוב אחרי שנקלטנו טבעי, החשש קיים - זה ברור אבל מאמינים בעז''ה שיהיה בסדר כי הסבירות יחסית נמוכה! תודה לה' !!!)

ז''א גם אם דור ישרים מביא אור ירוק, זה אומר שיש התאמה אבל אפשר תמיד להרחיב.

כותבת את הסיפור האישי שלנו כי זה נושא לא מספיק מדובר וחבל!!

אנחנו עשינו דור ישרים ולא היתה שום בעיה

אחרי החתונה עשינו סקר גנטי (ונס שהקשבנו לרופאה כי בהתחלה ממש לא חשבתי לעשות) וגילינו נשאות שיש רק אצלי וגורמת ל50 אחוז לילד חולה

ברוך ה מאז נולד לנו ילד בתהליך של ברירת עוברים ואנחנו ממש מודים לקבה גם שנתן לנו שכל לבדוק וגם שנתן לנו אופציה להביא ילדים בריאים לעולם.

בקיצור אם מישהי מתלבטת שלא תתלבט! בעיני כל גילוי עדיף עשרת מונים על לידת ילד חולה. 

וכן - לא מדברים על זה מספיק

זה יכול לחסוך כל-כך הרבה לעשות את הבדיקה הקטנה הזאת!!!

המון הצלחה בהמשך.. 

אז אולי יש העדפה לסקר גנטי שיותר מקפידים?

כי דור ישרים אומרים מראש שהם לא בודקים נשאות רק של צד אחד (כמו שהיה אצלנו).

אז יש כמה מחלות קשות שהם לא בודקים.

הבעיה שהרבה זוגות לא מבינים בזה, ובאמת ב"ה ברוב המקרים אין צורך גם בסקר גנטי.

אבל במקרים הבודדים שכן, כמו אצלנו, זה ממש הצלת חיים של משפחה שלמה. ולכן פשוט שווה לקבוע את הבדיקה הזו, זה כולה בדיקת דם אצל אחות, וזה השתדלות שיכולה להציל משפחות, לא פחות.

אגב אני לא רציתי לעשות את הבדיקה כי ב"ה כל המשפחות שלנו בריאים ואני ובעלי משני מוצאים שונים לגמרי, לא חשבתי שיש מה לחשוש. אז אני מדברת לגמרי מניסיון והיכרות עם ההתלבטות. 

הפנייה לבדיקת דם של סקר גנטי?

ומי בודק את זה ומביא תשובה?

חחחחח אמאלה אני מרגישה ממש בורה עם השאלות

קובעים תור לאחות ייעוץ גנטי.

מגיעים שני בני הזוג, אבל מספיק שאת תיבדקי. לפי התוצאות שלך יודיעו לכם אם גם בעלך צריך להיבדק. 

חוץ מx שביר?

אני רואה פה התכתבות ולא מבינה כבר מה הכי בטוח לעשות🙈

משם ממשיכים

אם יש לכם בעיות או מחלות במשפחה, כדי לבצע בהתאם לסוג הבעיה בדיקות יותר מורחבות. 

דור ישרים - לא בודקים x שביר. לא רלוונטי לכם, כי אתם כבר נשואים.

סקר גנטי בקופה - בדיקה אחת מקיפה שבה בודקים כל מה שצריך, כולל x שביר.

הולכים לאחות ייעוץ גנטי. היא מסבירה על הבדיקות שרלוונטיות לכם לפי המוצא.

אתם בוחרים אם להיבדק רק למה שבסל, או להוסיף גם בדיקות בתשלום. בכל מקרה, לא משנה מה בחרתם, עושים לך בדיקת דם אחת (לוקחים כמה מבחנות, 2-3 אם אני זוכרת נכון.)

כל זה - בביקור אחד.

תוך כמה שבועות מגיעות תשובות.

אם את לא נשאית לכלום - הכל טוב, את ממשיכה את חייך כרגיל.

אם את נשאית ל-x שביר, מפנים אותך הלאה, שתקבלי ייעוץ מתאים.

אם את נשאית למשהו אחר, שולחים את בעלך לעשות בדיקת דם, שבה יבדקו רק את המחלה שאת נשאית שלה.

אם הוא לא נשא - הכל טוב, אתם ממשיכים את חייכם כרגיל.

אם הוא נשא, יפנו אתכם הלאה, לייעוץ מתאים.

מחלות עם תוחלת חיים מאוד נמוכה עד בכלל לא חשוכות מרפא

מחלות חשוכות מרפא שגורמות לסבל רב

מחלות עם נכות יחסית קלה (עיוורון/שמיעה וכו)

ואתם בוחרים מה אתם רוצים לבדוק.

אנחנו לדוג בדקנו כל מה שאפשר... להחליט לדעת מראש ששנינו נשאים למחלה עם נכות קלה לא אומרת בהכרח שנעשה עם זה משהו..  רק שבחרנו לדעת

למחלות רצסיבית חוץ מל X שביר ו DMD שאותם לא בודקים בדור ישרים בדיוק מהסיבה הזו...

המדינה לא תממן ברירת עוברים במהלך של נשאות למחלה רצסיבית

יש כן מחלות שעוברות עם נשאות של אחד מבני הזוג

אני יודעת בוודאות על אפילפסיה מהסוג התטרשתי

ועל חלק מהבעיות הנפשיות

לא בטוחה שהייתי עושה רק בגלל הסבירויות האלה מיון עוברים

אבל בתור זוג שגם ככה היה ב ivf, לא רואה בעיה בתוספת התחייבות..

אצלנו המקרה לא היה על אלה,

אבל אותו רעיון ואשרו לנו תוספת של מיון 

יש המון מחלות תורשתיות דומיננטיות שנבדקות רק במקרים של חשד למחלה הוא חולה ידוע במשפחה לאחר יעוץ גנטי מקיף.

אני לא בעד או נגד דור ישרים. רק חשוב מאד שכל אישה תבין מה נבדק בסקר הגנטי ומה מטרתו ולא תחשוב שהוא מכסה את כל המחלות הגנטיות 

מההיכרות שלי עם ילד כזה -

איקס שביר זה קושי מאוד מורכב

לא מוכנה לקחת סיכון סיכון כזה.. 

ולכן בעיני ראוי שכל זוג ישלים בדיקה זו לאחר החתונה אם עשה דור ישרים.

מי שעשתה דור ישרים בעבר לא נבדקה לכל מה שמומלץ לבדוק היום, ולכן ההמלצה היא להשלים את מה שחסר.

מי שרוצה יכולה לקבל מדור ישרים רשימה של הבדיקות שהיא עשתה.

(גם מי שעשתה סקר גנטי בקופה לפני כמה שנים תקבל המלצה להשלים את הסקר הגנטי, כי נוספו עוד בדיקות)

צריך ללכת לאחות ייעוץ גנטי, ולפי הנתונים של הזוג היא אומרת איזה בדיקות מומלצות ומה לא צריך לעשות.

היא מסבירה גם מה בחינם ומה בתשלום.

מתוך המידע הזה הזוג מחליט מה לעשות. 

גנטי רק אחרי ההפלות

בהריונות התקינים אפילו לא אמרו לנו לעשות ולא הכרנו את זה

ולבצע השלמה של בדיקות חדשות בסל לפני כל הריון

זה נועד לשלול בעיות גנטיות ונשאות של גן בעייתי אצל שני ההורים

אם מוצאים בעיה אז באמת צריך לעבור ivf ולבדוק כל עובר בנפרד שהוא לא פגום גנטית

לפעמים הפלות קורות כיון שהעובר לא תקין בלי קשר לנשאות של גנים בעייתיים אלא שילוב הכרומוזומים של הבעל והאישה ביחד בעוברים מסוימים לא תקין

זה לא אומר שכל העוברים שיוצרו להם לא תקינים.

תדמייני פאזל של כמה חלקים שיוצרים ביחד תמונה יפה, אך צריך לבחור את החלקים הנכונים ומספיק חלק אחד מפאזל אחר שנכנס בטעות ויהרוס את התמונה היפה.. אבל אם החלק האחר היה מונח בפאזל הנכון אז בעצם היתה נוצרת תמונה אחרת יפה

זה קורה לפעמים בעוברים ולכן הם נופלים כי הם לא ברי קיימא אבל כמובן זה לא משפיע על עוברים אחרים שיכולים להיווצר תקין

ועובר לא תקין יכול לגרום להמטומה ברחם של האמא? או שזה לא קשור?

כי בעקבות המטומות חוזרות אמרו לי לבצע את הסקר גנטי הזה

ותהיתי אם זה קשור בכלל

כן יכול להיות קשור לקרישיות

בדקת אצל המטולוג? 

עשיתי את כל הבדיקות קרישיות האפשריות (חלקן נעשו בקופח וחלקן בבי"ח)

עשיתי בדיקת פאפ שלא קשורה

בדקתי אופציה לזאבת אפילו כי היה חשש

עשיתי פתולוגיה לשילייה

עשיתי היסטרוסקופיה ברחם

בדקו את העובר שיצא (בשני המקרים היו הפלות מאוחרות אז היה מה לבדוק)

ובטח עשיתי עוד אבל כבר שכחתי

לך.

אבל היה לי תמוה בהקשר 

שעברה מלא הפלות ועשתה את כל הבדיקות,

ובקרישיות יצא הכל תקין ובסוף רופא נתן לה טיפול לקרישיות וזה מה שעזר...

ולידה שקטה...

ואת בעזרת ה' תסיימי את ההריון הזה בידיים מלאות בבריאות ובשמחה!!!!

אבל בכל אופן אברר לך...

דילול דם יכול להיות בעייתי דווקא...

קלקסן כי באמת האמנתי שזה מה שיעזור כי להרבה נתנו וזה עזר..

ושום רופא לא אישר לי, לא בבית חולים, לא רופא בסיכון ובטח לא בקופח

גם אחרי שההריון השני לא צלח אז עירבתי המטולוג והתחננתי שיאשר לי קלקסן בהריון הבא אבל הוא היה בשלו ואמר שהוא לא רואה סיבה כי בדיקות הקרישיות תקינות ואם יש לי המטומה אז לא צריך מדלל..

והנה אני שוב עם הריון עם המטומה

רופא להריון בסיכון הביאה לי דופסטון פעמיים ביום+ אספירין

אספירין זה משהו חדש שלא הביאו לי קודם אז זה מביא לי תקווה שזה יעזור, אבל לא יודעת לגבי הצלחות 

כולם אמרו פה אחד שהכל תקין ואני יכולה להקלט ולחוות הריון תקין

הרופא נשים שלי, ההמטולוג, בתי החולים שהייתי אצלם אחרי ההפלה/לידה שקטה

בבתי חולים המליצו לי לעשות בדיקות שיצאו תקינות ומשם זהו

אז לא חשבתי על דעת עצמי לפנות למישהו נוסף בתחום

חוץ מזה שלידות קודמות לא מחייבות כלום יש הרבה גורמים משתנים

איך שמרגיש לך

אז שלחו אותך לסקר גנטי בלי קשר להפלות נראה לי

לעשות גם סקר גנטי וגם רופא מומחה להפלות חוזרות?

למרות שכרגע אני בהריון אז מה סקר גנטי יעזור?

זה משהו שמומלץ בלי קשר, אם מתגלית נשאות של שני בני הזוג למחלה גנטית כלשהיא אז אפשר לבדוק האם העובר חולה.

לגבי מומחה הפלות חוזרות, לא בטוחה מה הנחיצות, האם עברת בירור להפלות? אם כן וקבלת המלצות להריונות הבאים, אז לא בהכרח צריך.

ואחרי שראו שהכל תקין אמרו לי שאפשר להקלט והכל יהיה בסדר

אבל שוב יש המטומה, אז משהו מתפספס להם

מידי פעם יש בדיקות חדשות,

לכן אני מחדשת..

למשל עשיתי לראשונה לפני 8 שנים בערך

לאחר מכן בטיפולי פוריות עשיתי השלמה שזה היה לפני 3.5 שנים

לפני שנה עשיתי שוב סתם למען הקטע

ובאמת היו חדשים בסל 

לא חזרתי על מה שכבר בדקתי

אלא רק על חדשים.. 

מבקשים לעשות השלמה של סקר גנטי בקופה.

זכאים לעשות לפני כל הריון. מקסימום אומרים שאין מה להשלים

3 כיוונים שחשבתי, לא יודעת אם מתאים

גם באמת לא מכירה את הסיטואציה אז אולי הרעיונות שלי לא טובים

1. אולי לחגוג אבל לא ממש בתאריך היום הולדת?

2. לחגוג ביום ולהזכיר במהלך המסיבה מול האורחים את מה שארע לפני 16 שנה ושהתינוקת הזאת שמורה לך בלב עד היום

3. אולי עצם זה שתחגגו את המסיבה יעזור לך להתמודד יותר טוב עם התאריך הזה?

שזה בסדר להיות באבל גם אחרי שנים ארוכות

גם אותי מלוות תחושות (אחרות לא אובדן) שנים ארוכות ואני נותנת להם מקום

אם בעלך רוצה לחגוג בגדול

אולי שהוא יארגן את המסיבה

אולי השתתפות בה בלי הארגון תהיה יותר קלה

נראה לי שזה בסדר שלפעמים חוגגים אירוע בשביל הילדים/ הבעל ופחות בשביל עצמנו

כמובן שזה גם בסדר לא לחגוג אירוע

(אנחנו עושים יומולדת סימלית גם בגיל 3)

(לנו היתה בר מצווה לילד קצת אחרי ה7 באוקטובר

עשינו את האירוע בלי חשק בכלל

אבל לא ביטלנו בגלל הציפייה של הילד

בסוף היה אירוע טוב למרות שהגעתי אליו שאני פיזית לא מרגישה טוב בגלל חרדות

ושמחתי שלא ביטלנו אותו)

א. נשמע שהרגש שלך לא מקבל מספיק מקום

הוא צריך שיראו אותו שיבינו ללב הכואב הזה שיחבקו אותו ..נמשע שאת מנסה להשתיק את הלב..כי ככה נדמה לך משצפים ממך

שנו כבר עבר זמן אז ,...

ונשמע לי שאולי הלב צריך שם מקום יותר להביע את מה משרגיש גם היום אחרי כל השנים

ושזה יתקבל באהבה ובחיבוק ..אולי ללכת אפילו חד פעמי לטיםול שיקשיבו למקום הזה זה לפעמים משחרר.. או לשבת עם חברה לבקש לשתף

או עם עצמך..לכתוב...לבכות את זה ..

ב. מעשית - בוודאי לחגוג להם צריך גם נפרדות מול הילדים - בלי קשר למה שאת מרגישה..

רק מה

לא חייב באותו היום שמאוד רגיש

לא חקרה כלום אם ץבחרו תאריך אחר קצת לפני או קצת אחרי

לגיל שנתיים אני אישית חוגגת בבית רק עם המשפחה המצומצמת ברמת המתנה קטנה ועוגה קנויה ובלון העיקר לרקוד לה ולשמח אותה בפשטות

וגיל 3 היתי עושה חלאקה

גם חלאקה אפשר פשוט יחסית

אבל כן חגיגי וכן עם הזבא וסבתא ומי שחשוב לכם

אבל הניתוק מאותו היום ובעיקר הלתת לעצמך מקום גם בלי קשר לזה אולי ישקיט קצת את הרגיושת הספציפית

נשמע לי שכדאי לך כבר עכשיו לנסות לעבד את התחושות הקשות של האבל, עוד לפני שתגיעי לבר-בת מצווה, שהם אירועים בלתי נמנעים (וגם הילדים יהיו זקוקים להם).

לא יודעת אם כדאי שתעשי את זאת באירוע כזה, שיפיל אותך לתוך המים, אבל כן כדאי כבר עכשיו להתחיל בתהליך, ואולי כן להצליח לחגוג להם עכשיו ברמה זו או אחרת.

היית בטיפול סביב האובדן?

(משתפת מהמקום שלי, אף שזה שונה: הבת הבכורה שלי נולדה כמעט בדיוק שלוש שנים אחרי הולדת אחותי, שנפטרה בגיל חצי שנה. בעיניי וגם בעיני הוריי זו הייתה נחמה גדולה... אני חושבת שזה בזכות תהליך שחרור שעשינו מול התינוקת שנפטרה. היה לנו קל יותר, כי היא הייתה תינוקת מיוחדת, ובעצם הולדתה היה סוג של אבל. אבל עדיין...)

הרבה כוחות, יקרה❤️

קודם כל חיבוק גדול

אני לא מדברת מנסיון

ואני מטבעי שכלתנית יותר

אבל בכל מקרה אני מאמינה שאבל והתמודגות עם אובדן זה מאוד אינדיבידואלי

אז בסוף זה מה שנכון לך

1. אני לא חסידה גדולה של טקסים

וחלקה בסוף זה טקס... אין חובה שכזו

2. מעט מאוד תאריכים הם קדושים בעיני... וגם תאריך יומולדת הוא לא קודש, הוא הזדמנות (ואני אגיד בעדינות שגם אזכרות)

3. אני חושבת שחשוב להקשיב לעצמך, לרגשות שלך, למה שאת מסוגלת ולהיות רחומה וסלחנית כלפי עצמך, שיפוטיות היא רעה חולה גם כשהיא מופנת פנימה

4.(מקווה שאני אצליח להעבירהאת הנקודה הזאת)

אני מאמינה שהחיים חזקים יותר מהמוות

אם זה ביצר החיים על האבל או ששמחתם של אנשים החיים קודמת לזכרם של המתים

ולשם צריך לשאוף

יש פה את בעלך ואת ילדי היומולדת וצריך בזהירות למצוא את האיזון לתת מקום לרגשות שלך אבל במקביל גם לא לדחוק אותם הצידה

16 שנה זה תהליך ארוך

אבל יום יבוא ויהיו בתאריך הזה גם בר מצווה ובת ממווה ואני חוששת שמה שלא קאה ב16 שנה לא יקרה גם בעוד עשור

ובסוף בסוף בסוף

את כותבת בעצמך שאת לא מצליחה להשתחרר

ואולי כדאי לראות איך אפשר לעבור תהליך של אבל ולדעת לחיות לצד הכאב

הלוואי וירבו השמחות במעונכם

והבית יהיה מלא חיים ובשורות טובות

אני חושבת שיש פה עניין של בחירה אם לשחרר את האבל או לאחוז בו כל כך הרבה שנים. במיוחד שמעורבים פה ילדים ואולי הם משלמים או ישלמו בעתיד מחיר מסוים.

אפשר לתעל את הזיכרון והרגש לכיוונים אחרים, למשל להקים גמ"ח לזכרה או כל דבר אחר שאת מתחברת אליו. אולי ללכת לטיפול שיעזור לך

(ניסיתי לכתוב בעדינות, סליחה אם לא הצליח לי. אני מרשה לעצמי לכתוב רק כי עברתי את זה בעצמי)

מבינה לגמרי את הכאב, עברתי גם אובדן הריון. אני חושבת שזו בהחלט חוויה שמלווה לאורך החיים אבל זה שמשהו מלווה לא אומר שהוא פוגע ברמה משתקת שלא מאפשרת שום דבר חגיגה באיזור התאריך. את כותבת שמרגישה נשארת לבד.

 קושי שפוגע בך ולא מתקדם 16 שנים מצריך רמה מסוימת של טיפול, של עיבוד ממליצה ממש לעשות את זה עבורך ולטובתך 

ליבי איתך

דילמה בנושא כואב כל כך

אני הייתי שואלת מה את מרגישה?

אם תחגגי להם מזה אומר? שאת כבר לא עצובה? ששכחת את התינוקת שנולדה?

ולהתעקש להנכיח (בצדק..) את האבל של אותו יום מה ייתן לך להרגיש?

ומה עם הילדים? לא יחגגו ימי הולדת?

זה סתם שאלות שעלו לי

לא פשוט בכלל

❤️❤️❤️❤️

להקשיב לעצמך שהזמן הזה לא מתאים לך אם זה המצב.

ויחד עם זה אולי בתאריך קצת יותר מוקדם או מאוחר, כשאפשרי לך, לחגוג על הילדים הקיימים ב"ה.

זה לא אמור להיות ככה? שאני יבין באמת אם אני צריכה ללכת ולטפל. כי להבדיל ילד שנפטר כל החיים זה יום של אבל אז למה פה זה שונה? זאת הילדה שלי כל החיים, כל הזמן אני מתפללת אליה, סחבתי אותה 9 חודשים, ילדתי אותה ,מה שונה פה? אולי אני ה"מוזרה" בסיפור שלא מוכנה לשחרר

ולמה זה עדיין קשוח לי למרות שעברו ככ הרבה שנים? יש לי מלא חברות שילדו בזמן שלי וקשה לי מאוד לראות את הבנות שלהם, זה בעיה או שזה "נורמלי" ? 

בחוויה שלי אובדן הריון הוא אחר, אבל בחוויה שלך זה כן דומה.

אני לא יודעת להגיד לך מה עושות משפחות שאיבדו ילד אבל אני חושבת שגם בזה יש שונות ולא כל משפחה נוהגת אותו דבר.

אני מתחברת לשאלות של @תהילה 3>, של מה יקרה אם לא תאחזי כ''כ חזק באובדן, מה המשמעות של זה עבורך?

אני לא חושבת שזו שאלה של נורמלי ולא נורמלי אלא של מאפשר תפקוד ולא מאפשר תפקוד, כרגע נשמע שהאבל לא מאפשר לך לתפקד וזה דבר שכדאי לטפל בו, לבחון אותו לגעת בכאב הזה באופן רגיש ולחשוב אותו, להחליט מה לוקחים הלאה ומה משאירים בעבר

יום הזיכרון לא חייב להיות יום של אבל.

בשביל זה יש לנו ביהדות הלכות אבלות מאונן, לשבעה, חודש, שנה, אזכרה שנתית. הדרגתיות באבל.

יש משפחות שהופכות את יום הזיכרון ליום אבל שאי אפשר לעשות בו כלום. ויש משפחות שבוחרות בחיים למרות הקושי שוודאי קיים, ועושות משהו לזכרו או לעילוי נשמתו של הנפטר.

כאן אפילו לא ממש היו חיים בעולם הזה. לא שהצער לא קיים. והגיוני שאחרי לידה שקטה יש קושי לקום ולהמשיך הלאה. אבל אם אחרי 16 שנה את עדיין באותו מקום משתק אז בהחלט ממליצה על טיפול.

אני עברתי אובדן של עובר (שהיה בשלב בו יכולתי לבחור בין לידה שקטה לבין גרידה ובחרתי גרידה). זה היה בשלב כשכבר הרגשתי תנועות. וגם הרגשתי כשהן פחתו... כך שזה ממש הרגשה שהיו חיים ונעלמו... התקופה שאחרי היתה קשה. לקח זמן לחזור לעצמי. לי אישית עזר כן לדבר על זה ולשתף אנשים שקרובים אלי ולספר את הסיפור והשתלשלות הדברים. אחרי זה ילדתי עוד 2 ילדים אחד צמוד לתאריך הגרידה ואחד צמוד לתל"מ של ההריון שנפל. ומרגישה שהתאריכים האלה הם דווקא סמליים ומשמחים אותי שיצאו ככה כי בזמן שלא זכיתי להביא חיים, היה תיקון וקיבלתי מתנה (וד"א הילדה שנולדה אחרי הגרידה שהיא ילדה מהממת! לא היתה נולדת ללא אותה הפלה. אז זו גם דרך להסתכל...)

ממליצה גם על הספר 'כחלום יעוף' של הרב אברהם סתיו.

כמעט, זה דבר שב"ה לא חויתי (חויתי אובדן קרוב אחר) אבל ממי שמכירה שחווה זה אובדן קשה ממש.

בכל מקרה אני לא חושבת שאת צריכה להשוות את עצמך לאחרים, אלא להיות קשובה לעצמך.

אם *לך* קשה שזה עדיין כל כך משפיע עלייך, אפשר לנסות לטפל בזה, אבל באופן כללי אובדן זה דבר קשה וכואב וזה טבעי.

שאת היחידה שנשארה להחזיק את הזיכרון, השאר המשיכו הלאה.

אולי במובן מסויים חלק מחוסר היכולת לחגוג ימי הולדת,

נובע מתחושה שאם חוגגים= השארנו מאחור לגמרי את האובדן?

כי אם כך את מרגישה (אפילו אם זה רק במובן מסויים..)

אז מאוד מובן למה את מתקשה לשחרר ולחגוג.

אז אולי אפשר אחרת וכן להנכיח באירוע את האובדן? כלומר אפשר גם לשמוח בשמחת הילדים שנולדו ב"ה, וגם לזכור שיש להם אחות גדולה שאיננה.

ואני זוכרת שהלידה של הבת דווקא הכי טלטלה אותך, וזה היה רק לפני שנתיים,

אז הגיוני שעדיין הדיסוננס הזה קשה לך..

כיוון נוסף, אולי אפשר לתעל את האירועים לא לחגיגה רגילה, אלא לעשות משהו ערכי ומיוחד יותר שיעזור לך להכיל את המורכבות.

אולי נסיעה לקברי צדיקים לתפילה וטקס חלאקה או נסיעה לכותל.

אני לא מכירה יותר מידי, אבל זה נשמע כמו פעילות נחמדה לגילאים האלו.

מניחה שיש משהו באזור, לא ממש מכירה בעצמי..

אשמח לעוד

לא הכי הכי קרוב...

ילדים נכנסים חינם

וכמה מרגש לשמוע את פרסום הנס שלך ❤️

ב"ה שתזכי לעוד ועוד ניסים ונפלאות וישועות גדולות במתיקות שלמה 🙏

אני אעשה גם בע"ה.

שתראי עוד ניסים 

תוהה האם זה נכון לשתף את הילדים בזה. מתלבטת אם זה לא יגרום ליותר מידי אכזבה אם הדברים לא יתגשמו כמו שהם מבקשים.

ילדים מתקשים לפעמים להבין מציאות מורכבת

והםתק/סגולה/אמונה , בטח כשנניח לא הכל מתקיים

יכול להיות קשה להכלה.

זאת רק דעתי ואין לה שום ביסוס

תמיד בתקופה הזאת הרשתות למינהם מלאות בבנות (בעיקר) שמספרות את איך שהבקשות שלהם התמלאו, והרבה פעמים זה קשור להריון ולידה.. בתור מטופלת פוריות, אני יכולה להגיד שהקבוצות של מטופלות בתקופה הזאת מלאות גם בסיפורים על בנות ששמו פתק אבל לא התגשם להם.. ואת כל ההאכזבה שלהם, והכאב לראות בלי סוף סיפורים על כאלו שכן התגשמו להם התפילות.. אז לשים לב כשמפרסמים שיש כאלה שזה רגיש להם, וכל שזה רק סגולה ולא מבטיח כלום.. גם לפעמים זה נותן הרגשה שכל מה שצריך זה לעשות את בסגולה הזאת וזהו, הכל מתגשם (ואז מחשבות שהיו לי בכל מקרה, מה, אולי בגלל שלא עשיתי את הסגולה אני לא נכנסת להריון?) אז גם כשמפרסמים חשוב לשים לב שזה לא פיתרון קסם או הבטחה להצלחה..

וכל מי שעושה את הסגולה, לחשוב על זה גם..

עבר עריכה על ידי אמהלה בתאריך א' בטבת תשפ"ו 2:04

זהו יום מיוחד שמסוגל לתפילות וישועות גדולות.

כל אחד בדרכו שלו

קראתי מר' אלימלך בידרמן. כתוב בתהילים: (צ"ב, ז')

"איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת"

אומר ר' אלימלך שאדם שלא מבין את "זאת-חנוכה" הוא כסיל ובער....

והאריך על כך עוד הרבה

וסיים במילים "בזאת אני בוטח".

אינני יודעת את מקור הסגולה להטמין פתק בחנוכיה

גם אני מצאתי פתק שלא זכרתי שהטמנתי מלפני שנתיים

וב"ה אכן תפילתי התגשמה.

אבל צריך לזכור שהסגולות נועדו בשביל לעורר את הלבבות לתפילה

ולנצל את היום המיוחד זאת חנוכה לתפילה ולתחנונים במיוחד ל"בניי ומזוניי"

בשורות טובות

שיתקבלו כל התפילות לטובה

והרופאה נתנה טיפות מסוג אחר.

אולי גם אצלכם יעזרו טיפות אחרות.

ואם הוא מצונן, יכול להיות שזה חלק מהצינון, ולא דלקת.

שדלקת עיניים עוברת לבד, באמת ראיתי את זה על הילדים שלי,  לי, שאני לא ילדה היתה דלקת עיניים שפשוט סבלתי ממנה, הביאו לי משחה בסוף

אם את רואה שמחמיר או לא עובר, תחזרי אל הרופא, אולי ייתן לך סינטומצין, זה עוזר ממש

וגפ הוא המליץ לכבס את המצעים והמשחקים אבל לא עשיתי את זה😅

מה בעצם את מתלבטת

אם ללכת עכשיו למיון?

אני חושבת שבאמת אין כ"כ מה לעשות עכשיו חוץ מלחכות למחר בבוקר ולקוות שלא יצא לבד

ולעבור את הגרידה כמתוכנן.

אולי אם תקפידי ממש לשכב כל הזמן עד הגרידה זה יעכב  במידה מסויימת.

חיבוק גדול ושיעבור בקלות.

היא האם זה שהופיע דימום אוטומטית פוסל את הגרידה?

זאת אומרת אם מחר כשאגיע ואגיד שהתחיל דימום יסרבו לבצע גרידה?

כדי לא לעשות סתם גרידה אם כל התוכן יצא.

הרבה נשים מגיעות מדממות לגרידה

ב‘ה בנושא הזה אני מושא קנאתך אבל ההריונות שלי קשים בטירוף! ואני הרבה מוצאת את עצמי מקנאה באילו שרצות ויפות ואוהבות להיות בהריון...

ועדיין מודה על רגע על ההיריון ומאוהבת בתוצאות שלו...!!

שמכירה נשים שילדו גם ככה

אשמח לעזור בזה אם תרצי כתבי לי בפרטי

אולי צריך משחה אנטיביוטית וחבישה

ולא הייתי עושה שום דבר בבית כדי לפוצץ לה את המוגלה. זה יכול חלילה להזדהם

כנראה זה זיהום. טוב וחלילה שלא יתפשט.

(לבעלי היה זיהום ביד ואישפזו אותו כמה ימים כדי שיקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד)

בבית כמו מופירוסין. אם אין לך אופציה לראות רופא בקרוב תתיעצי עם רופא טלפונית ושיתן לך מרשם.

חשוב מאד לטפל בזיהום לפני שמחמיר ומתפשט חלילה.

ו-בשום אופן לא לפוצץ מוגלה!!! זה ממש עלול להחמיר את המצב במיוחד שהיא עם היד על הרצפה

היינו איתה אצל הרופא לפני כשבוע וחצי כי חשבנו שאולי זה הזדהם, והוא אמר שלא אבל שליתר ביטחון נשים לה פולידין/יוד.

קנינו את זה באמת, אבל הרוקח אמר שזה רעיל במאכל, וקצת נלחצנו שהיא תכניס את היד לפה אחרי שנשים לה, אז בפועל שמנו לה פעם אחת בלבד...

יעזור אם נשים עכשיו?

לא נראה לי שנצליח היום להגיע לרופא...

נקווה שישתחררו משם מהר עם הוראות מה לעשות...

(יש לי נקיפות מצפון שלא אני הלכתי איתה, אבל רציתי לסיים לארגן לשבת...)

מצפון. עשית בדיוק מה שנכון לעשות במצב הזה.

בשורות טובות

החלמה מהירה

מה מתאים לכוויות

טוב עורכת....

רואה שכבר לא רלוונטי.... תרגישו טוב

גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא

ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות

כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.

יש הרבה משותף

כי נישואים זה גם שותפות

אבל בנישואים יש גם

ילדים משותפים

כלכלה משותפת

ומחויבות (לנישואים לילדים)

באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו

גם אם מדובר בחברים הכי טובים,

זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)

הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.

וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.

וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....

מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?

אותו דבר.

זה שונה ממש.

חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.

שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה

למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..

אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..

מה עושה את השגרה יותר זוגית?

מאוד תלוי בכל זוג

כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות

יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.

ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים

בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה

השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה

בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה

רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים

וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה

בלי לעשות משהו מיוחד

זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי

תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.

לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת

וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב

וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.

או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".

הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.

לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו. 

האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת

היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות

(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)

אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭

אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית 

כוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים

ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.

ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.

נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.

בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.

וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.

נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.

אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.

זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.

אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ. 

לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום

זה ממש מעט

זה לא בהכרח קצת.

זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".

למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.

חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.

ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית

גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.

מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.

וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.

כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.

כנה עם הרבה אנשים שאני בקשר

והשיח שלי איתם הוא שיח נטול מסיכות נטול אגו וריצוי

זה לא חייב להיות רק בזוגיות

בעיניי זה נכון וטוב לכל קשר

להיות בשיח כזה עם מחוייבות וברית נצחית. גם לי יש מערכות יחסים קרובות ומיטיביות, ועדיין, יש חלקים והיבטים ששמורים לזוגיות.

זה כמו להגיד- מה ההבדל בין להיות מורה ללהיות אמא. גם אם תהיה המורה הכי טובה בעולם אוהבת ואכפתית ומסורה, בסוף למחוייבות ולאהבה שיש לנו לילדים ולבן הזוג אין תחליף

ברור שהם שונים בזוגיות

אבל

השיח לא חייב להיות שונה

אם רגילים לדבר בכנות בפתיחות ובזרימה

זה יכול להיות עם הרבה אנשים אותו דבר

לי לפחות

בקשר ההבדל

במגע ויחסים

במחויבות

בחלק שלו בחיים שלי

כמו @תהילנה, השיח שלי עם בעלי הרבה יותר פתוח מאשר עם הסביבה שלי וגם עם החברים הקרובים ואפילו עם המשפחה וההורים. יש דברים שלא אגיד לאנשים סביבי ,לפעמים דווקא בשביל לשמור על המרחב שלנו לבד.

תודה על התגובות, העלה לי נק' למחשבה טובה 

שהתשובה בגוף השאלה ..

שותפות מול זוגיות.

לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך

כשאנחנו זוג זה שלנו.

אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.

גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.

גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..

בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון 

כמה פעמים ועלו לי נק' למחשבה.

בינתיים עוד שאלה בהקשר -

מרגיש לכן שיש פער בין האווירה וה'זוגיות' שהאישה רוצה שתהיה ביומיום לבין מה שהאיש רוצה?

לדוגמא עלה פה כמה פעמים לגבי לשבת יחד על כוס תה/קפה או מחוות קטנות במהלך היום. מרגיש לי שלי זה חשוב הרבה יותר מלבעלי, לא בקטע רע, פשוט זה לא חסר לו. הוא לא צריך את ה'דייט' הזה בסוף יום כששנינו עייפים ואם אני מבקשת ישב איתי כמובן אבל לא ביוזמתו. כנ''ל מחוות קטנות במהלך היום. כמה אתן מצפות מהאיש שלכן שיעשה משהו כזה ואולי בכלל זה בסדר שזה בא רק מצד אחד..?

אתם שני אנשים שונים שמביעים ומרגישים אהבה בדרכים שונות.

בעיני זה בסדר גמור שזה מגיע רק מצד אחד, ואם יש משהו שאת מרגישה צורך שיהיה מצידו פשוט לבקש...

תכלס

כל אחד עושה מחוות אחרות גדולות או קטנות יותר

אנחנו מצרפות במחשבה את המחוות של כולם ויוצרים גבר מושלם שלא קיים.

ולגבי מה ששאלת, ברור שיש פער.

באופן כללי בין גברים לנשים, ולכל זוג.

(אני ממש לא מצטטת את הפסוק הבא כאידאל, אלא כתיאור מסוים של המציאות: אל אישך תשוקתך והוא ימשול בך....)

כתבתי כאן על מחוות

זה קודם כל דברים טכניים, שאני למדתי לפרש כאהבה

וכשאני נתתי לזה את הפרשנות הזו ופרגנתי או שמחתי בזה, זה גם הלך והתגבר.

וגם, זה ממש עניין של אופי ושל איך אתה "מדבר אהבה"

וזה גם עניין לדעת באיזו שפה בן הזוג שלך רוצה לשמוע אהבה, אבל זה גם עניין ללמוד את השפה שבה בן / בת הזוג מדבר ולזהות את זה כמשהו שהוא מעבר לטכני.

1. יש את כל העניין של "שפות האהבה" שצריך ללמוד אותן. וכשבעלי מחליף לי מצעים/ מתדלק לי את האוטו/ שוטף כלים אני "סופרת" את הדברים האלו כמחוות על אף שאני טיפוס יותר רומנטי.

2. עם השנים יותר לומדים ומתרגלים גם את השפה של הצד השני. אז למרות שעדיין אני יוזמת יותר מחוות אני רואה עם הזמן ( אנחנו נשואים 5 שנים) שהוא גם "לומד" דברים.

בעיניי צריך להחזיק את 2 הקצוות, מצד אחד לקבל ולאהוב את איך שהוא ולא לדרוש שינויים ומצד שני להאמין שאנשים הם דבר דינמי לומד ככה שבפרספקטיבה רואים שינויים והתקדמויות.

וכמובן לדבר על זה! על הצורך בקשר ביומיום, על איך היית רוצה שיהיה וגם לשמוע אותו. איך הוא מרגיש? מה עושה לו טוב? באיזו דרך הוא אוהב לתת ובאיזו לקבל? וכו' וכו'...