משתדלת גם לאכול קצת פירות וקצת ירקות
אבל אני מוצאת את עצמי כל יום מלוואח וטוסט
היחידים שעוזרים לי לבחילות, שמשביעים אותי מהר , ולא דורשים מאמץ של עמידה מרובה/קילוף/חיתוך שמסכן אותי
משתדלת גם לאכול קצת פירות וקצת ירקות
אבל אני מוצאת את עצמי כל יום מלוואח וטוסט
היחידים שעוזרים לי לבחילות, שמשביעים אותי מהר , ולא דורשים מאמץ של עמידה מרובה/קילוף/חיתוך שמסכן אותי
ובלי מדי טעם.
אם זה מה שעובר לך אז זה מה שתאכלי, כמוני;(
אם זה ענין של להשקיע כוחות אולי תנסי להתארגן עם אוכל בשלב של היום שכן יש כח, או לבקש מבעלך.
לפחות חלק מהימים שכן תאכלי ויטמינים מינרלים חלבונים... שיהיב לך יותר כח בהמשך.
זה טיפה גלגל, אצלי בכל אופן
אם את מחפשת דברים יבשים וללא עבודה, אז כל מיני קרקרים, אובלטים, צנימים
תוסיפי ליד זה לבן, וזה מעולה לבחילות.
מלוואח גם עושה צרבות נוראיות שלא מועילות לבחילות.
תבקשי מבעלך שיכין קופסת סלט במקרר, או ירקות חתוכים, שיהיה לך כל הזמן אוכל זמין וללא טרחה ומאמץ,
זה יכול להחזיק יומיים+ סגור היטב במקרר.
אפשר גם שיכין לך תמר ממולא באגוזים, שיהיה מוכן במקרר וכל פעם שתצטרכי משהו מתוק יהיה לך מוכן.
חיבוק
הוא יקבל כל מה שהוא צריך מהמאגרים שלך,
אבל אותך זה כן יכול לדפוק, זה גם עלול לעשות לך עצירות, וגם יכול להיות לך מחסור בויטמינים, ברזל וכו'. וגם בסוף זה משמין.... אם באמת את לא מצליחה לאכול שום דבר אחר , אז לא נורא, תפקידי על ויטמינים וברזל, מקסימום דיאטה בהמשך הדרך 😌 אבל זה בע''ה לא אמור לפגוע בעובר.
מקמח מלא
אבל הקטשופ המתועש עם הסוכר, והגבינה צהובה שהיא לא בריאה בשום צורה
לגבי המלואח אפילו לא צריך להסביר למה זה לא בריא, אבל אני אוכלת עם ביצה, והשילוב של שניהם ביחד תמיד קןרץ לי לפחות פעם ביום
למלוואח יש משהו מתקתק בבצק
הייתי יכולה להחליף את המלוואח בפנקייק עבה מקמח כוסמין אבל זה מחייב תעסוקה ועמידה במטבח וזה מסוכן להריון כרגע
חשבתי על הטורטיות שעושים בקייטרינג
ששמים בפנים ירקות ואבוקדו/טונה, ואז חותכים כמו סושי
רק שבמקרה שלי אוכל שלם לא חתוך חח
מלאווח - יש מלא מתכונים של מדפי אורז, שווה לנסות
השומן פחות מטריד אותי, אוכלת 28%, והמצפון קיים בגלל שזה עדיין גבינצ שזה לא בריא בתכליתו גם כשהוא 9%
אם הוא לא מפריע לך אז ממש אין בזה בעיה!!
זה עם סידן אפילו
בהורמונים ואנטיביוטיקה
הורמונים כדי שתייצר הרבה חלב, עניין כלכלי
אנטיביוטיקה כדי לשמור על הפרות ממחלות כי הן חיות ברפת מלאה בחיידקים ובצואה של עצמן
וכמובן כל הרעל הזה עובר לחלב שהיא מייצרת (בדיוק כמו חלב אם) שמשם ממשיכים לגבינה צהובה וכדומה...
לימי הביניים כי גם בבשר ובעוף יש הורמונים
ובירקות יש ריסוס
ואנחנו חיים בעולם מידי מתקדם
אבל איכשהו כולנו חיים....
אין מה לעשות. האוכל מתועש כולו כל אחד בדרגתו אבל העולם לא הולך להיחרב ולא כולנו למות...
בגלל כל הסיבות שאמרת
עם הריסוסים- לאכול אורגני או לקלף את הקליפה
ובלי מוצרים מן החי שהם עם חומרים
עכשיו בהריון זה לא אופציה אני אוכלת הכל
אבל כל מה שאני אוכלת עובר רנטגן מה אני מכניסה לגוף חוץ מהמאכל עצמו
זה סתם הורס לך את התזונה
וקמח מלא זה אחלה!!!
אני אוכלת כל יום טוסט עם קמח לבן...
מבחינת טעם זה די אותו דבר ובעיניי טעים יותר.
תזונתית זה הרבה יותר טוב
אתמול אכלתי טוסט עם רסק עגבניות והוספתי גם זיתים. שזה פשוט לפתוח קופסאת שימורים...
ולא היה לי גבינה צהובה אז שמתי קשקבל שנשאר
בדיוק:
מלוואח עם ביצה קשה וחומוס או טוסט עם גבינה צהובה וקטשופ.
זה היה טעים ומשביע והייתי עייפה מדי מכדי להכין לעצמי ואף אחד לא הכין לי שום דבר.
הייתי קצת חלשה אחרי הלידה, לא יודעת האם לייחס את זה לתפריט הזה אבל התינוק יצא בריא ושלם וגדל לתפארת (ולא סובל טוסטים 😆).
מה שכן, היו לי צרבות מהגהינום והייתי מכורה לאומפרדקס.
ממש בא לך עכשיו טוסט או מלוואח אבל אין לי כוח לקום להכין לעצמי טוסט ומלוואח אין מפסח. 🤪
תאגלי את זה.את צריכה כח ועם הבחילותממש קשה לאכול מלא דברים.
גם אצלי בהריון אחד רק את זה יכולתי לאכול ואחרי כמה חודשים זהו עבר.
זה זמני והכל בסדר.זרקי לפח את המצפון
אבל עם שינוי משמעתי כי קלטתי שאני רק תופחת ותופחת
טוסט עם קוטג!
תנסי, זה יוצא מרקם כמו גבינה צהובה
ולי בעקבות הבחילות המעצבנות רציתי רק רק רק קוטג בלי זיתים/מלח/פטריות/בצל
שיא המהיר ושיא הטעים
מיום ליום אני סולדת מעוד משהו
קטשופ החמיצות מתיקות שלו עושה לי טוב לבחילות
כל מה שחמוץ מרענן אותי ומחזיר אותי לשפיות
כל הגבינה לבנה/קוטג/ גבינת שמנת אני אוכלת כי צריך אבל זה עושה לי רע.
אני לוקחת ביס מהלחם ודוחפת מלא חסה שירענן חחחחחחח
קטשופ וכל האלה עם הטעם לא יכלתי
הכי אשכנזי שיצא לי עד היום😂😂😂 ואני מזה לא כזאת
כל תחילת ההריון טוסטים עם גבינה צהובה או קטוג
וזהווו
בחיי שהזוי להיות בהריון
אולי תשימי עגבניות מרוסקות במקום קטשופ?
לק"י
עגבניות מרוסקות
רסק
מלח
פלפל
פפריקה
תבלין של פיצה/ בזיליקום/ אורגנו
קצת חומץ
שום
אפשר קצת סוכר
אני אוהבת טוסט עם רסק אבל אין לו את החמיצות של הקטשופ
ולא הרגשתי הבדל
ממש תודה על הרעיון!
אה ולא הוספתי לימון יחח
מיץ תפוזים/לימונדה/אשכוליות. זה היה עוזר לי לבחילות.
הפעם לא ממש צריכה את זה. אוכלת סנדביץ בבוקר וזה מעביר את הבחילות ומחזיק אותי עד 15,16,17
משתדלת גם לאכול סנדביצים יותר בריאים עם ירקות, גבינה או טונה לחם מלא
כשאני לא אוכלת אז אין בחילות
אז זה גורם לי לא לאכול הרבה זמן ואז זה מגביר את הכאבים בבטן (המטומה) ויש גם ממש קרקורי בטן
ואז כשאני אוכלת אז מתחילות הבחילות בצורה הכי קיצונית
לגבי פרי הדר- הם המצילים שלי!! כל פרי חמוץ
כל השבוע חיסלתי סלסלה של אגסים, ותפוזים, ואפילו רימונים שהם חמוצים ומרים ומתוקים הכל ביחד
דווקא לאכול בד"כ מעביר את הבחילות. זו המלצה שראיתי פה לאכול קצת כל כמה זמן ואז אין בחילות.
בבוקר אני מרגישה די נורא עד שאוכלת משהו
בד"כ קונה בעבודה עם גבינה וירקות או טונה וירקות
ועכשיו הכנתי טוסט עם רסק עגבניות במקום קטשופ וזה לא רע בכלל!! איזה כיףף
זה סוד עדין....
(בונה על זה שאף אחד לא מכיר אותי)
ולא אכפת לי שזה יותר משמין אלא בכללי זה לא בריא ממה שאני יודעת
הבנתי שגבינצ זה המוצר חלב הכי לא בריא
זה אולי תלוי על מה מסתכלים בה.
אני אישית בהריונות באמת אוכלת מה שנכנס. לא מתאמצת לאכול מה שעושה רע, גם אם זה בריא.
והבנתי שהסוג של הגבינה, גם שהיא גומי וגם שהיא צהובה אז הדרך שלה להגיע לצבע ולמרקם הופך אותה להיות מאוד תעשייתית ומזיקה
אולי אנסה טוסט בלי גבינצ, כי הלחם היבש יחד עם הקטשופ המתוק חמוץ זה מה שמציל אותי
אבל אולי יהיה לא טעים🤔
אבל אני מכירה הרבה שכן...
נגיד מי שבשרית עושה כזה טוסט
למרות שאני מתרחקת מהמטרה עם הטוסט והמלוואח היומיים🙈
את בהריון וצריכה סידן, וחלבונים, ובגבינה צהובה יש את שניהם בכמות יפה.
נכון שיש בה שומנים פחות בריאים, אז לא כדאי להגזים. אבל פרוסה ביום, במיוחד במצב שלך, נשמע לי ממש מעולה.
אולי כדאי לך להתייעץ עם דיאטנית.
אם אני זוכרת נכון המשקל ההתחלתי שלך נמוך?
טוסט בלי גבינה צהובה מכיל רק פחמימות וסוכרים. לדעתי ברור שעדיף להוסיף לו מנת חלבון וסידן של גבינה צהובה.
לדעתי לגבינה צהובה יש יחסי ציבור לא טובים, ולא כל כך ברור לי למה. אני מקפידה לקנות דווקא גבינה צהובה בלי חומר משמר ובלי צבע מאכל.
אבל מעולם לא אהבתי, רק בהריון, אבל אני זוכרת שתמיד מחדש שמחתי ששמעתי משהו שלילי על גבינה צהובה
אם זה בסדנא על בריאות מטעם הידברות, או כשלמדתי על בריאות טבעית או כשקראתי ספרים על בריאות או על ריפוי הגוף (שרובו הדגיש להמנע ממוצרים מן החי)
וגם הופתעתי לגלות שבטחינה גולמית יש המון סידן, וחלבון מלא אפשר להשיג בשילוב של דגנים מלאים+קטניות
אז לחם עם טחינה יכול להביא גם את שניהם בכמות יפה
החיסרון היחיד זה חוסר של b12 בבריאות טבעונית
אבל בכל מקרה חזרתי לאכול הכל כמו גדולה , ובהריון אפילו בהגזמה
אבל הגישה השלילית על הגבינצ לא יוצאת ממני
אבל אם כרגע קשה לך עם תזונה,
אין שום סיבה שיהיו לך נקיפות מצפון על הגבינה הצהובה. זה מספק לגוף שלך ולעובר ערכים תזונתיים חשובים.
הגישות שאת מתארת הן פחות הגישות הקונבנציונאליות. ואני בעד לצדד בהן, אבל במידה. לא כדאי לקחת מכל גישה רק את מה שאסור לאכול, אחרת כמו שכתבת בתגובה אחרת - לא יישאר מה לאכול. ולא לאכול זה ממש לא בריא.
כנראה אהיה חייבת לשנות גישה , כי הקיצוניות הזו מזיקה כרגע

זוכרת שהיה כתוב שאפשר.
אולי לא מומלץ אבל אם זה רותח תכלס זה שורף את כל החיידקים.
כי היא בתוך מים, כמו בולגרית ואז יש סיכון לחיידקים
בפועל קונים את זה בלי מים אבל ההכנה עם מים
ואי מגניבב!!
לק"י
יש בה צבע מאכל- בטא קורוטן.
אם אני מזהה נכון זה מה שנמצא בגזר.
חיפשתי בגוגל ויש בה ובעוד גבנ"צ צבעי מאכל טבעיים.
אז שווה לבדוק את הרכיבים.

אבל כבר הרבה שנים שזה לא ככה.
לדעתי זה המקור ליחסי ציבור הפחות טובים שיש לגבנ"צ. כי פעם היא באמת היתה בעייתית. אבל היום (כבר די מזמן) כבר לא...
לאתר את כל השלילי ששמעתי על הגבינה צהובה
ובזמנו גם לא עניין אותי לחקור כי לא נגעתי בזה.
בהריון התחיל החשק בכל הכוח.
אני זוכרת שמלבד השומן יש צבעי מאכל , וחומרים שגורמים לגבינה להיות גומי שכל כך אוהבים , ושהגבינה הזו נתקעת בגוף ולא יוצאת טבעי, ושיש לה קשר ישיר לדלקות בגוף ולמערכת חיסונית חלשה.
וזה מה שזכור לי בקצה המזלג
שוב אני לא בקיאה וכנראה יש דעות מעבר, אבל אני הפסקתי לתת לילדים שלי לאכול גבנצ בלי הגבלה
כל ההריון הראשון שלי אכלתי צנימים עם אבוקדו. זה ממש קל להכין- שמה פרוסות לחם בתנור לכמה דקות. אפשר שמן זית וזעתר או שום.
מלוואח זה ממש טעים ולפעמים בא לי אבל מה לעשות שגם מלוואח וגם בצק עלים מעולם לא הגיעו למקפיא שלנו? אל תקני אותו ואז הוא לא יהיה אופציה.
שני טוסטים בתחילת הריון עד חודש חמישי
כי זה הדבר היחיד שיכולתי לאכול..
עליתי לפחות 10 קילו מזה אבל זה מה יש. בתקופת הבחילות לא ראיתי אופציה..
אני בגישה שאם זה מה שנכנס כרגע זה מה יש..
ועוד.
אבל כן זה משמין מאוד כי בתפריט שלי לא היו חלבונים בכלללל...
לפי מה שאני יודעת
לא כמו עוף ביצים וכו
התפריט שלי...
אבל לא נראה לי שעליתי הרבה, לא בדקתי
הפסקתי לעדכן בשרשור ההוא כי זה פשוט חוזר על עצמו
זה מלא מרגרינה זה לא עושה לך בחילות??
חבל ...
תנסי אולי תחליפים או לא לקנות את זה
אבל מבינה זה אחד הטעימיםםם
כי אני מאוד חלשה, עוד לא אכלתי את מנת המלוואח היומית שלי בגלל שזה גרוע
זה פשוט סוגר לי פינה- משביע, טעים לי, והכי חשוב- לא מצריך עבודה! אני מניחה על המחבת וחוזרת לשכב עד שייאפה
צריך שיפתחו עסק לאוכל מוכן *בריא* !!
בכל אופן נראלי פשוט, לעשות בטוסטר 4 פרוסות של לחם פרוס כוסמין
ותמרחי עם גבינה/קוטג/ חומוס או גבינצ
ואפשר עם תוספת של אבוקדו
או חביתה
עדיף אני חושבת כמות גדולה של משו שהוא יחסית בריא
מאשר מלאווח
אם חד פעמי או פעם ב לא נורא אבל לא קבוע ה' ישמור חח
צנים עם ממרח וירקות זה באמת בריא מאוד
אבל בבוקר אני מתחילה עם לחם גבינה וחסה
אז אני מחפשת גיוון כי אני משתעממת מאוכל מאוד מהר
למרות שעוד לא השתעממתי ממלוואח לצערי🙈
ועכשיו נגיד חטאתי בקורנפלקס עם סוכר וחלב ניגר, חלב פרה
אין אין זה רק מתדרדר
רק שחס וחלילה זה לא יסתיים בחמצוצים וממתקים🤦🏻♀️
אז אולי זה לא כזה נורא
חח סתם
אני פשוט חושבת על העורקים שלי, מסכנים, שיהיו בריאים לאורך ימים ושנים
אממ
קורנפלקס עם סוכר?? חח אבל יש בו כבר סוכר
טויב בכל אופן יש לי עוד רעיונות למזונות בריאים אבל זה כבר דורש הכנה באמת :/
(יש חטיפים יחסית בריאים אבל הם יקרים)
ולא משמינה אבל מזיקה בצורה כזו או אחרת
אין לי בעיה להשמין מאגוזים או שומנים בריאים אחרים כמו טחינה או אבוקדו, אבל זה בפועל לא קורה🙈
רק לא בטוח שהם לכשעצמם מאוד בריאים.
אפשר גם להכין בבית דברים. רק לא נראה לזה הזמן שלך להתעסק בזה😅
זה מה שאני מכירה
יש בזה גישות שונות.
(ותחליפי חלב יש מלא. אפשר לבדוק מה הכי בריא).
אלטרנטיב מככב אצלנו
אבל הוא רחוק מבריאות באמת
מאריכים חיים הרבהה יותר משאר העדות
והתזונה שלהם מתבססת על שומן רווי ומרגרינה כדוגמת מלוואח ג'חנון סבאיה ועוד ועוד...
כאילו אנחנו יודעים שזה לא בריא אבל הנתונים מדברים בעד עצמם
קיצור בהריון כשזה לתקופה מוגבלת לא הייתי מתרגשת כ"כ..
תאכלי ותהני
ובע"ה תחזרי לעצמך אח"כ הכל טוב
הם בטוח לא מאריכים ימים בגלל המלוואח והג'חנון, אלא למרות...
(ולדעתי בתימן לא היה להם מרגרינה, המתכונים כנראה השתנו בארץ...)
לדעתי..
ובכל אופן זה לא אחד או שניים, זה בערך כל תימני שאני מכירה..
ולמרות גנטיקה כשאוכלים משהו מאוד לא בריא באופן יומיומי זה מוריד משמעותית את תוחלת החיים.
כבר כתבתי לך במקום אחר שכדאי לך לעשות בדיקות דם וללכת עם זה לדיאטנית שתבנה לך תפריט שמתאים למצב שלך.
לגבי מה שכתבת על גבינה צהובה שזה לא בריא, או שלא כדאי מוצרים מן החי- לא שמעתי על הדברים האלה, ממליצה לך חבדוק טוב מי אמר את זה ומה האינטרס שלו.
עדיף לשאול מישהו שאין לו אינטרס..
למדתי על בריאות טבעית על חסרונות מוצרים מן החי וההשלכות. ספרים, מאמרים, בריאות הרמבם. לא ממקור אחד או מהאינטרנט..
ואפילו הייתי טבעונית תקופה שעשתה לי פלאים לגוף, עד שנשברתי לשטויות
ובגלל זה התת תזונה כי כשאתה יודע כמה מאכלים מזיקים קיימים אז כבר לא נשאר לך הרבה לאכול
זה או זה או זה, אין אמצע.
מאוד מתחברת לדברים שלך, גם אני בהריון הזה היה לי מאוד קשה להקפיד על תזונה טבעית )גם בהריון ה1 היה לי קשה אבל הצלחתי ברוב הזמן וכשלא, הייתי דופקת בורקסים(!!).
מה שכן בהריון ה1 הייתי בחרדות מהחשקים שלא נענים, עשה לי לחץ ועצבות וקושי. ובהריון הזה אני בחרדות ולחץ מזה שהחשקים נענים יותר מדי...אי אפשר לנצח חחח
עם אוכל, הכל גורם לי לבחילות
השיא היה שאכלתי תפוח עץ, שאני ממש אוהבת תפוחים
והביס הראשון עשה לי ממש רע ומאז אני לא מסוגלת אפילו לנסות
מלוואח עדיף פחות.. לא כל יום.
מאוד עוזר לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב..
ממליצה ממש להוסיף ירקות חיים לכל ארוחה כזו.
מקל על הקיבה, מוסיף לשובע וכמובן ויטמינים מינרלים ונוזלים. בד"כ כשמוסיפים ירקות אז גם כמות הפחמימות יורדת לפחות בקצת וערך תזונתי הרב יותר גבוה.
אפשר לחתוך לקופסה כמות גדולה לכמה ארוחות
יש ירקות מיני, קצת יקר אבל אם חלק זה קושי של הכנה אז זה מקל.
לכן אנונימית...
חמותי אישה מהממת,היינו אצלה בחג ואנחנו בקשרים די חמים
יש משהו שיכול להוציא אותי מדעתי אצלה
שהיא כל הזמן מתבכיינת כמה הבנות שלה מסכנות
אני יושבת איתה לשיחה קלילה ואז היא מספרת כמהההה הבת שלה שילדה לפני חודשיים
קשה לה והיא חלשה. עכשיו אם זה היה חד פעמי או פעם ב..סבבה
אבל זה הגיע למצב שאי אפשר לדבר איתה גם בטלפון בלי שהיא תספר כמה אחת מהן מסכנה
והקטע שזה לא עם אחת ספציפית,יש לה כמה בנות וכל פעם מישהי אחרת מסכנה ועל שטויות!!!! כמה אפשר לשמוע את זה???
היא גם לא נותנת צאנס לתת דוגמה מעצמי, תמיד הבנות שלה הכי מסכנות, הכי חלשות אחרי לידה, הריונות הכי קשים וזה כל כך לא נכון!!!
כמה בנות שלה בהריון בשעה טובה וכמה ילדו לאחרונה והן תמיד מסכנות!!!! מה זה הדבר הזה???,
אני לא מסוגלת להכיל את זה
הבוקר דיברנו על זה שלא הרגשתי טוב בתחילת ההריון והיא ישר חתכה אותי ועברה לספר כמה הבת שלה מסכנה עכשיו חלשה כי הקיאה בהתחלה ועכשיו היא בטוב אבל איזו מסכנה היא יואווו
אוףףףףףףףף, אמרתי לה בעצבים שהיא לא מסכנה כי זה בדברים טובים!! היא שתקה ואמרה נכון
אבל זה כבר דפוסי שיחה מעיקים וגם לא נותנת צאנס להביע את עצמי בלי שהיא תיתן דוגמה על אחת הבנות המסכנות שלה
כבר חטפתי עצבים הבוקר לא יכולתי לדבר איתה יותר
ואני ממש אוהבת אותה אבל זה מעיק וזה גם מעליב שכאילו בגלל שאני כלה אז אין אותי ומה שאני חווה בהריונות
וההריונות שלי לא קלים גל כך,שמירות ואשפוזים אז לשמוע על זה שהבת שלה מקיאה פעם ביום גם מוציא אותי מדעתי
לומדת כעתמעצבן מאוד
זה כנראה הדרך שלה לנסות לגונן עליהן גם מרחוק
במה לגונן?
שקשה לה כאמא לדעת שהבת שלה עוברת חוויה מאתגרת
אז במקום להגיד 'לא נורא היא תצמח מזה', היא מרחמת עליה ומספרת לכולם כמה שצריך לרחם עליה.
זו הדרך שלה להרגיש שהיא תורמת את חלקה בהתמודדות של הבת.
כן לחמותי יש קטע להגיד שהגיסה שלי ממש מסכנה ( גם כלה שלה, לא הבת שלה ) וזה משגע אותי כי בעיקר בדברים שקשורים שקשה לה בעבודה
כי האישה עובדת חצי משרה שאני במשרה מלאה עם נסיעות
בעלה בכולל 2 דק' מהבית ושלי נוסע על יום שעתיים פלוס לעבודה ואני קורסת
והיא מסכנה מסכנה
קשה לה 😵💫
מה שכן חמותי ממש עוזרת לי הרבה וממש אחלה, יש לנו קשר מעולה ב"ה אבל שהיא אומרת לי את זה זה ממש מוציא אותי מדעתי
היא מספרת לה שאת מסכנה? או שזה חד צדדי כזה
כל אחד שמתקשר אליי הילדים מסתקרנים מי זה, מה הוא רוצה למה הוא מתקשר...
מבינה את הסקרנות, אבל זה ממש לא עניינם... וגם אם אענה להם בקצרה הם ימשיכו בשאלות ושם ממש אין לי כח לענות.
מה אתן אומרות לילדים? זה כמובן לא רק בטלפון, אפילו שאני מדברת עם בעלי וצוחקת ממשהו, הם רוצים גם לדעת.
אבל זה לא יצחיק אתכם ואין לי כח להסביר... 🤦🏾♀️
בצורה נעימה, לא בכעס או משהו.
פשוט "דיברתי עם מישהו וזה לא קשור אליך".
זהו
שאני עכשיו עונה לשיחה ואני אשמח לאפשר לי לדבר בלי הפרעה ואם יש שאלות אז אפשר כשאסיים ואז עונה/לא עונה ובכללי מסבירה הרבה פעמים את הכללים של נימוס במהלך שיחה באופן ישיר או עם בטלפון ואם יש מקרה דחוף אז עושים סימן..
סקרנות של ילד זו הזדמנות של למידה ודוגמא אישית
אני מסבירה על כל דבר בשפה שמותאמת לגיל
אחכ מתפלאים שמתבגרים לא משתפים
ושהם חסרי סבלנות
היתה להם דוגמא אישית לזה
ומציבה גבולות.
זה הולך בערך ככה:
עם מי דיברת?
את רוצה לדעת עם מי דיברתי?
כן
זה מסקרן אותך?
כן
אממ זה באמת מסקרן, כשקורה משהו סביבי ואני לא יודעת מהו, זה כמו ביצת הפתעה, זה כמו משלוח שהגיע בחבילה.
מעניין למה זה גורם לנו סקרנות. יש לך עוד דוגמאות לדברים שמסקרנים? לפעמים את מסתקרנת גם בגן? האם יש לך דברים אישיים שמסקרנים אחרים?
(ככל שהם יותר גדולים ככה יש להם דברים יותר אישיים)
למה אנחנו לא מספרים לאחרים הכל הכל? כי יש לנו דברים אישיים. ואנחנו מכבדים את המרחב של האחר ולומדים להתאפק.
זה קשה אבל
נכון זה קשה להתאפק כי אני מאוד מאוד סקרנית, אהל אני מבינה שזה משהו אישי ולא חייבים לספר דברים אישיים.
את יודעת למבוגרים גם יש הרבה תחומים שילדים ככך שהם גדלים הם יבינו יותר.
למשל מה?
למשל נגזרת של פונקציה. את רוצה שאת אסביר לך מהי נזרת של פונקציה ואיך מחשבים אותה?
אה.. לא? אה.. כי זה דברים של מבוגרים וכשהיא מבוגרת אז תלמדי אותם.
הייתה לי עכשיו שיחה שהיא אישית/ של מבוגרים ולכן אין טעם שאספר לך מי התקשר.
אני מבינה מאוד את הסקרנות, ובכל זאת לא מספרת.
אבל אשמח לחלוק איתך מחשבה אחרת.
את רוצה לשמוע מה קרה לי הבוקר?
זה רק דוגמה, לפעמים אחרי שני משפטים ממצים, לפעמים לא מרפים, לא להיבהל מהחטטנות או מההתעקשות, הם ילדים והם עדיין לומדים א העולם. זה בדיוק תפקידנו ללמד אותם. הכל טוב.
אם יש ילד שחודר למרחב האישי באופן מוגזם אפשר לעבוד על זה (וגם כדאי להבין אם זה יושב על כיוון חרדתי או חוסר ביטחון)
אבל אם זה משהו טבעי של ילדים אז לנסות לקחת את זה ברוח טובה ולהבין שזה בדיוק התפקיד שלנו ללמד אותם את רזי החיים.. כלומר לא לקחת את זה אישית, הם שאלו אותי וזה מעצבן אותי כי אני לא חייבת להם תשובות,
אלא לנטרל את העובדה שזה הופנה כלפי, וחהסתכל על זה מלמעלה,
הם חופרים לאדם בנושא שלא עניינם/ הם לא יבינו, זה גורם לאותו אדם חוסר נוחות
אני אמא שלהם, ולכן מתפקידי ללמד אותם אץ ההתנהלות הבריאה.
ואז לנצל את הסיטואציה/ לרשום לי בצד להזדמנות אחרת, על מנת ללמד אותם כישורי חיים בהקשר הזה.
דיברנו על משהו של אבא ואמא.
זהו.
אם ממשיכים להתעקש:
זה לא משהו שקשור אליך/שאתה צריך לדעת. אם זה היה קשור אליך היינו מספרים לך.
רעיון לנתב את זה לשיח על סקרנות. אבל לא חושבת שזה משהו שאני יכולה לעשות כל פעם שעולה שאלה כזו
מספיק 3-4 פעמים בתקופה קצרה כשאת מזהה שזה מוציא ממך כבר תחושות מעבר לנורמליות. או כשזה כמה ילדים במקביל בשלב הזה ואז זה מרגיש כמו מתקפה מכמה חזיתות ואת רוצה להרגיע את כולם בתהליך אחד.
לפעמים זה נרגע ואז שוב חוזר ואז אפשר שוב לפתוח את זה מעבר.
מניחה שאם הפותחת עצרה כדי לשאול על זה, זה מספיק מציק לה ששווה לעצור רגע ולהבין מה קורה פה ואיך אפשר לנתב את זה להתקדמות ולמידה ולא לתסכול ומאבק כח.
במאמר מוסגר,
בעיני להגיד זה לא משהו קשור אליך, עלול להגביר חרדה ולכן אני אישית נמנעת מתשובות כאלו בלי להסביר איך יכול להיות שזה לא קשור אליו ולהרגיע שהוא באמת יאמין לי שזה לא צריך להטריד אותו.
כלומר אם הוא רגוע אלרי תשובה קצרה, אז הכל טוב.
אבל אם הוא רק מקבל את הסמכות שאסור לו לשאול אבל בפנים הוא לא רגוע, ולומד רק שאסור לשאול, מבחינתי זה לא טוב.
אבל יכול להיות שזה נכון רק לגבי הילדים שלי ולא לגבי ילדים אחרים.
אני לא מתיימרת להגיד מה נכון לכולם, אני משתפת איך זה אצלנו ומי שרוצה שתיקח, ומי שלא רלוונטי לה הכל בסדר 😊
והורים לא משתפים ילדים בדברים האישיים שלהם.
אבל אולי אפשר להפוך את זה למשהו מצחיק:
לענות להם על השאלה, אבל במלל צפוף ובמילים גבוהות, וב"אירוך" רב - עד שהם יתחרטו ששאלו🤭
וזהו.
לפעמים משנה, מוסיפה, מעוותת את נושא השיחה האמיתי.
מדברת בחדרי עם דלת סגורה או כשהם ישנים...
כשזה סתם שיחה עם חברה ומעניין אותם- אני משתפת.
אם זה לא קשור אליהם אבל לא אישי, אין לי בעיה להגיד דיברתי עם אדם מסויים, וכו...
אם זה דברים אישיים של מטופלים, נושאים שקשורים לאנשים באופן אישי ופרטי אני אומרת שזה פרטי אני לא יכולה לשתף, בעיני זה נכון שילדים ידעו שלא תמיד אומרים להם שזה לא עניינם, נכון יש דברים פרטיים, אבל הרבה מאוד דברים אני יכולה לשתף- דיברתי עם גננת על משהו, דיברתי עם הבוסית שלי על... זה מעביר מסר של פתיחות מצד אחד ומצד שני שמירה על גבולות ופרטיות, כך שגם כלפיהם הם ידעו שאני שומרת על הפרטיות שלהם שצריך, ומנגד פתוחה וניתן לשוחח איתי
בהרגשה שלי זה לא בהכרח תוכן השיחה שדחוף להם כ"כ לדעת, אולי כך הם אומרים שהם רוצים לקחת יותר חלק בעולם שלנו ולהגביר את ההדדיות של הקשר. כמו שאותנו מעניין לדעת מה קורה בחיים שלהם כך הם רוצים לדעת מה קורה בשלנו. ואם נשתף מיוזמתנו ומתי שמתאים לנו על דברים קטנים שקורים לנו, יכול להיות שהם פחות ירגישו צורך לשאול על התוכן של כל שיחת טלפון. אני כוללת בדברים גם את עצמי, אני עושה עבודה בעניין הזה ומחפשת במה אני יכולה לשתף אותם כדי שהקשר בינינו יהיה דו סטרי וכך ישמר ערוץ תקשורת פתוח בינינו.
אז נראה לי שסקרנות יתר שמגיעה אולי גם לחטטנות מעידה על צורך עמוק יותר שאפשר לענות עליו בדרך ובתנאים שלנו.
פעם זה היה החג שהכי אהבתי
איזה עומס
שנינו גמורים מעייפות
למרות ש"מתארחים" אצל חמתי שצריך להביא אליה הכל כולל הכל
אוכל, מצעים, מגבות, סירים, קינוחים, הכללללל
בבית שניקיון זה ממנו והלאה
נסיעה ארוכה לדרום
אין לנו סוכה
אין קהילה
מבטיחה שמנסה למצוא את הטוב
אנחנו אסורים
מהבוקר לא הכי מתקשרים כמו שצריך
הילדים מאבדים את זה
ובחלום שלי אנחנו גרים בבית עם חצר או מרפסת גדולה
בסוכה משלנו תולים את כל הקישוטים היפים שהילדים הביאו והכינו
אוכלים אוכל טעים שבישלתי
לובשים בגדים יפים
ישנים במיטה שלנו
בבית הנקי שלנו שאנחנו אוהבים
עם קהילה חמה
תפילות ובית כנסת
תפילת ילדים
שיעורים לילדים
חברים לילדים
חברות בשבילי
חברים לבעלי
נחתתתתתתת
ואז פוקחת עיניים
הכל בחלום.......
חג שמחחחחחח
יפה שבכל זאת אתם נוסעים לדרום לחמותך עם כל האוכל ומצעים וכו...אני לא הייתי שורדת, הגיוני אם זה מה שאת מרגישה.
ואיפה אתם גרים?
נשמע שאתם גרים בגבעה מבודדת, מאמינה שלא...
למה אתם מרגישים מחסור קהילתי וחברתי?
מדוע לא עוברים למקום אחר?
לק"י
והלוואי ותוכלו לבנות סוכה (ולארח את חמותך אצליכם...אם זה משהו אפשרי).
כשיש חלום להיאחז בו אפשר בצעדים קטנים להתקדם לקראת הגשמתו.
בע"ה עוד תזכו לחגוג כך בעתיד!!
תאמיני וזה יקרה יום אחד.
וכל הכבוד, איזה כיבוד הורים, שאתם נוסעים ומארחים אותה בבית שלה, זה קשה כפליים!!
אלוםים שאתם, שה' יברך אתכם ותזכו לכפל כפליים של נחת מילדכם בבוא העת.
וחיבוק... נשמע מאתגר ממש ממש...
אבל בעצם למה את צריכה חצר או מרפסת?
אנחנו כשגרנו בבית בלי מרפסת היינו עושים כל שנה בחניה של הבניין סוכה.
למה לא לחלום בגדול בעצם..?
אנחנו בונים סוכה ברחבה למטה ובהחלט חולמים על מעבר לבית עם חצר כי זה יותר נוח בסוכות ובכלל גם🙃
אפשר להסתפק במעט אבל אפשר גם להרשות לעצמנו לחלום על הכל
ברור שאם היד אינה משגת אז לא ניתן ללכת על זה אבל לחלום תמיד מותר
היה נשמע מדבריה שאם אין חצר או מרפסת אז אין אפשרות לסוכה.
על סמך זה היתה השאלה שלי.
חד משמעית חצר זה החלום הגדול שלי.
השאלה היתה נטו בגלל המשפט שאין סוכה כי אין חצר או מרפסת.
אז אחרי כשלונות מפוארים בהנקות קודמות (ולפניהן היו דווקא מוצלחות מאוד)
אמרתי לעצמי שהפעם זה לא יקרה. אני אעשה הכל כדי להצליח.
וכגודל הציפייה כך גודל האכזבה...
כמה שהשקעתי, לא עזר לי. התינוק בן חודשיים ועלה ממש מעט. שבר אחוזונים חופשי... ובא לי לבכות 😪
אין לי מספיק חלב, לא משנה כמה צופפתי לו הנקות וטחנתי שקדים וכדורי חילבה. גם בשאיבה לא יוצא הרבה.
אוף, זה פשוט מתסכל!!!
תנסי לשלב
תבחרי שעות מסויימות ביום שאת רק מניקה
ואחרות רק תמל
כך הילד יקבל את יתרונות ההנקה
אבל לא יהיה תלוי רק בזה
את מעודדת אותי שזה אפשרי 🥹
אם לא, אז בשעות שאת מוסיפה בקבוק את צריכה לשאוב כנגד, גם אם בהתחלה לא יצא כלום, זה יעלה לאט לאט..
אבל אל תתאבדי על זה, אם זה יוצא לך עמוס מידי תשקלי את זה..
התייעצת עם יועצת הנקה?מתואמתלפעמים הקושי הוא בתנוחה לא נכונה של ההנקה והתינוק, או באופן שבו הוא מתחבר. יועצת הנקה תדע להדריך איך להיניק נכון.
ולפעמים באמת אין מה לעשות...
אבל באמת לא צריך לוותר לגמרי, אפשר לשלב הנקה עם בקבוק תמ"ל❤️
אני כבר משלבת, אבל חוששת שלהוסיף עוד תמ"ל יחריב את ההנקה לחלוטין...
עד שהיא עלתה במשקל, ואז חזרתי להנקה בלעדית (זה היה בערך מגיל שלושה שבועות עד חודשיים).
לא יכולה לומר שההנקה שלה הייתה הכי מוצלחת שיש (היא לא הייתה יונקת רגוע, ובגיל 11 חודשים חזרנו לשלב בקבוק, עד שבגיל שנה וחודשיים בערך היא הפסיקה לגמרי לינוק), אבל בכל זאת יש קצת תקווה...
אגב, יועצת הנקה אמרה לי שבלידות מתקדמות לפעמים קשה יותר לתינוק לינוק, כי החזה גדל מפעם לפעם... (אצלי זה היה נכון עם שתי הקטנות, אבל לא בטוח שזה קשור רק לזה)
שיש הבדל בין מדריכת הנקה
ליועצת הנקה ibclc
לפחות לפי הניסיון שלי..יועצת הנקה מוסמכת תבנה תוכנית שתדעי בדיוק כמה להוסיף וכו שההנקה לא תלך ושהתינוק יעלה במשקל
וואי בהצלחה הייתי שם מבינה ממש את התסכול💕
שמאפשרת להוסיף תמל תוך כדי ההנקה עצמה. ובהמשך חזרה להנקה בלעדית.
פעם אחת התאבדתי על הגברת חלב-
הנקה, ובסיומה שאיבה על ריק רבע שעה כל צד
כל שלוש שעות ולפעמים הכנסתי גם עוד שאיבה באמצע.
אחרי בערך שבועיים החלב התגבר ממש.
בפעם השנייה הייתה בעיה במבנה של התינוקת שלא הצליחה לינוק ואז באמת כמה שהגברתי חלב זה לא עזר כלום.
שיש תקווה.
אני עם תאומות בנות 4 חודשים.
בחודש האחרון אנחנו בעיקר על הנקה.
היו כל מיני סיבות לזה שהן לא ינקו בהתחלה.
והן גם לא ממש עלו בהתחלה רק מהנקה.
בסוף הצלחתי לשחרר, והן קיבלו בקבוק (מטרנה או שאוב) עד שהתחזקו יותר, ואח"כ עברנו להנקה, ותוספת.
לאט לאט התוספת ירדה.
ואל תשכחי שתקופת חגים זה עומס, ולפעמים מתקשים להתמיד בהנקה.
אבל..
יש נשים שבאמת אין להן מספיק חלב.
ואין מנוס מלשלב.
או לתת רק תמ"ל.
יש לי ילד עם צרכים מיוחדים
ובימי חופש צריך מאוד להשגיח עליו כי עושה דברים מסוכנים לו ולסביבה
והילדים מודעים לצורך בעזרה ולסכנות
אל תכתבו לי לקחת מתנדבות כי מי שלא מכירה את הנושא, גם נושא המתנדבות
הוא לא קל בכלל וזה ממש לא כפי בקשתנו.
יש לי ילדה די גדולה עם מוצץ עדיין... כמובן שזה רגשי ואנחנו בתהליך טיפולי איתה
קמתי בלחץ נורא מהחג כי לא הספקתי כלום כמעט אתמול
והיא יושבת בכיף ומשחקת או קוראת לה ספרים
ואני תוך כדי צריכה לשמור על הילד וגם לעשות דברים
ואז צעקתי עליה שתבוא לעזור והיא הייתה בכיף עם המוצץ ופשוט תלשתי לה אותו מהפה בעצבים.
נכנסתי לחדר מההלם מעצמי עכשיו 😭
מתואמתקשיים כאלה הגיוני שמכניסים ללחץ לא מבוקר כזה...
נסי לנוח עוד קצת בחדר, ואז לצאת אליה, להתנצל בפניה ולהחזיר לה את המוצץ, ולהסביר לה בעדינות שנלחצת כי יש לך הרבה מה לעשות ואת צריכה עזרה עם הילד...
הכי חשוב לא להישאר במקום של ההלקאה העצמית❤️ (קל להגיד, קשה לבצע...) בכל אופן, הכי טוב לילדים אמא יציבה שלא מתבוססת בתוך עצמה, ולכן זה חשוב...
זה קורה לכולנו 💔
תחושת אשמה ושנאה עצמית מלוות אותנו הרבה אחרי שהילדה עבר לה ... כשאת נרגעת תגידי לה שאת מצטערת ולא התכוונת, זה יקל גם עלייך וגם עליה.
עם כזאת הקדמה הייתי בטוחה שעשית משהו רשלני שגרם לסכנה חמורה
(כמו לשכוח להרים הנדברקס והאוטו הידרדר)
קודם כל בשביל עצמך כדאי להפחית את הציפיות להכנות לחג למינימום האפשרי.
לא יקרה כלום אם לא תספיקו לשטוף את הבית, ממילא אוכלים בסוכה, ואם יהיה למחר לאכול חלה עם שניצל (וגם זה אפשר קנוי)
נשמע שיש פה פער גדול בין הציפיות ליכולות שגורם ללחץ שרק שורף זמן ומגדיל נזקים.
כנסי למקלחת מרעננת
תתכנני מחדש את היום לפי מה שריאלי,
תשאירי זמן לקצת נחת עם הילדים
תשלבי לכם מסכים ושמע פודקאסטים,
תוציאי להם חטיף אחר"צ
והכל יהיה בסדר.
יבואו עוד ימי שישי וערבי חג מוצלחים יותר. זה בסדר גמור אם לפעמים יוצא מפוקשש ברמות.
לפעמים חולים, לפעמים לחוצים, קורה במשפחות הכי טובות!
הכל בראש, תשנני לעצמך שהכל בסדר ויהיה בסדר!
כלכך הגיוניות ברמת הדיוק.
רשמתי גם לעצמי
לשחחחחחחרררררר
אני לא יודעת בת כמה הילדה. אבל אחרי שדברים נרגעים אפשר לדבר איתה, להסביר את הלחץ ולהתנצל ולחבק. וזהו, להמשיך הלאה. הכל בסדר. גם פה בלי אתגרים אנחנו לא בקצב בכלל וכולם עצבניים....
שבר משהו לשכנה בסוכה...
או הציק לילדים ברחוב
הפתעת בסוף...חחחח
קרה לי גם...יפה שאת בהלם מעצמך, את נשמעת אמא מקסימה.
אני היום צרחתי על הבת בת 9 שלי והעפתי אותה מחדרי כי כמה יכולה לספוג את הצעקות שלה עליי שאחותה לקחה לה את הבריסטול הירוק שחסר לה לקישוט לסוכה. אז הצעתי לה מלא אאפשרויות והבאתי לה דברים חלופיים והיא צועקת שעכשיו אלך לקנות לה חדש וכו
צרחתי עליה שתצא מהחדר ותתמודד ביי.
היה לי רע
היא ישבה עם עצמה, חשבה ומצאה פתרון יצירתי מדהים חדש
חשבתי לי שכן לפעמים אולי ילדים צריכים משהו שיפעיל להם את הנשמה, אז אולי היה טוב שצעקתי עליה.
וואו היא נשמעת ממש כמו בן ה9 שלי...
מלא צעקות עלי והכל עכשיו ואימפולסיבי
מעניין אם זה אופי או קשור לגיל או שניהם
גיל 9 ופתאום מלא צעקות...
היה אמור להיות לי היום תור לרופא שלקח לי המון זמן לקבוע אותו - עד שבררתי על רופא מומלץ שמקבל ביום ששנינו יכולים לבוא אליו ולא בעבודה. תכננו לבקש הפניות לבירור פוריות. מנסים כבר כמעט שנה, ורוצים הריון כבר שלוש שנים (בשנתיים הראשונות לא התאפשר בגלל שילוב של כמה גורמים, שתבינו את התסכול).
בקיצור, היום יצאנו לאוטובוס, והא לא מגיע, לא מגיע. התקשרנו לאגד והתברר שפשוט פספסנו אותו. כנראה הוא הקדים באיזה שלוש דקות. לא הצלחנו למצוא דרך אחרת לנסוע (הרופא נמצא בעיר ליד). ופשוט קבענו תור אחר בעוד חודש ושבוע. התייעצתי עם החברה שהמליצה לי על הרופא אם אפשר להגיע באיחור אז היא אמרה שצריך להתקשר למרפאה כי יכול להיות שזה סוף היום שלו ואולי הוא ילך. לא עשינו את זה כי בעלי לא רצה לבוא לרופא בפעם הראשונה כשהוא נשאר אחרי השעות שלו, כי זה אולי יגרום לו לתת שרות פחות טוב.
ואל תגידו לי שזה מה שה' רצה! לא סובלת את התירוצים האלה! זה לא קרה בגלל ה', זה קרה נטו בגלל ששנינו ריחפנו עם השעון! לא מסכימה ולא מסתדרת עם הגישות האלה.
בעלי ממש חמוד וניסה לעודד אותי בכל מיני דרכים, וגם ראינו סרט בערב עם פופקורן והיה נחמד. אבל עדיין אני עצובה ובוכה, ואני בכלל צריכה לארוז בגדים לחג...
באמת מתסכל❤️
הגיוני שתבכי, תני לזה..
אולי תרשמי פה באיזה אזור את גרה ונמליץ לך על רופא אחר ?
כי התורים לרוב הרופאים כאן הם בטווח של חודש.
אמהלהממליצה לנצל את החודש הזה להתארגן עם בדיקות חשובות שבלעדיהם לא מתחילים טיפולים.
תתחילי בבדיקת שד אצל כירורגית או רופאת משפחה שהתמחתה בזה. יש פה שרשור נעוץ שיכול לעזור. (בלי בדיקת שד ב"תוקף" לא עושים טיפול...)
אפשר לבקש מרופא משפחה הפניה לפרופיל הורמונאלי ובדיקות דם מקיפות.
זה יכול לקצר תהליכים אחר כך
ממליצה מאד!
שוב חיבוק ענק
והלוואי ולא תצטרכו את התור לרופא בחודש הבא
ותתבשרו בבשורות טובות ומתוקות, בזש"ק בבריאות, בשמחה ובאהבה.
האמת היא שכבר הייתי פעם אצל כירורגית שד, והיתה חוויה ממש לא טובה, אז אני קצת מדחיקה את זה שאצטרך שוב...
מה זה אומר "רופא משפחה שהתמחה בזה"? יש כזה דבר?
בשביל להתחיל תהליך של פוריות צריך בדיקת רופא כירורג שד בתוקף
תנסי לנצל את החודש הזה לדברים האלו
פרופיל הורמונלי עושים ביום 3-5 לוסת, אצלי הרופאת משפחה נותנת כאלו הפניות. אני כותבת לה באפליקציה וזה מספיק.
חוץ מזה ממש הרגשתי אותך בתסכול וההחמצה
אני לגמרי יכולה להבין אותך, עברתי דברים דומים בעבר וכמעט שום דבר לא עזר לי לא להתבאס על זה...
וזה בעצם כי אין הרבה כירורגיות לצערנו....
לכן המלצתי להסתכל בשרשור הנעוץ פה בפורום, יש שם הרבה מידע בכל קופ"ח
אני לא מסכים עם בעלך.
רופא הוא לא נציג שירות של חברת סלולר, הוא לא אמור להיות קצר סבלנות בסוף המשמרת שלו.
להתקשר למרפאה זה אף פעם לא מזיק, מקסימום היו אומרים לכם שזה לא אפשרי. אם היו אומרים לכם שזה כן אפשרי, אז מן הסתם הייתם מקבלים ממנו את השירות הכי טוב שיש לו.
ובכל מקרה פעמים רבות איחור של לקוח לא מעכב את הרופא אלא רק משנה את הסדר, כלומר מי שהיה אמור להיות אחריכם נכנס במקומכם, ואז אתם הייתם נכנסים במקומו. ממילא פעמים רבות התור כולו מתעכב ואף אחד לא נכנס בשעה שהוא הוזמן אליה.
ואם יש רופא קצר רוח בסוף המשמרת שלו, לא הייתי רוצה שהוא יטפל בי גם באמצע המשמרת שלו...
אבל זה קרה. ולכן התגובה שלך מיותרת ופוגעת, כי היא דורכת עוד יותר על הקושי, תוקעת סכין בפצע ומסובבת אותו.
זה היה התור האחרון ביום, ולכן הנטיה של בעלי היתה לוותר כי זה פחות סיכויים שהוא יישאר עוד. גם אני חושבת שזאת היתה טעות, אבל התגובה שלך פוגעת ומיותרת.
אבל מובן שזה הגביר את התסכול שגם ככה עצום לגבי המקרה שהיה...❤️😒
וכשזה התור האחרון אז אי אפשר לשנות את הסדר. רוב הסיכויים שזה לא היה עוזר במקרה הזה.
מצטרפת להמלצות להתחיל את הבדיקות כבר עכשיו כי יש סיכוי טוב שבגלל האיחור הוא היה שולח אותך בקוצר רוח לעשות את הבדיקות ולחזור בלי יותר מידי הסברים ושאלות.
בע"ה שתזכו בקרוב 🩷🩷
הרופא נתן לנו מרשם לאחד הילדים, אבל אמר שאי אפשר לקנות בקופה. הלכנו לבית מרקחת פרטי, והם אמרו שזה עולה הון ושכדאי לנו להזמין מחו"ל.
אשמח להסבר איך לעשות את זה...
תודה!
אבל אני לא יודעת בדיוק מה הכשרות...
את הכיתוב על המוצר
אפשר לראות כמו צילום כזה מכל הכיוונים
תבדקי אם יש כשרות
מניחה שבד''כ זה יהיה ou
של המשלוש k רלב"ג, שלא נראה לי שהיא מהודרת...
לא יודעת אם יש שם עוד כשרויות, יכול להיות המגוון שם מאוד רחב. אולי תשאלי איזו בינה מלאכותית.
בכל מקרה, הייתי בודקת עם פוסק שמקובל עליכם לגבי מוצר ספציפי, כי בתוספי מזון לפעמים מקלים, והרבה מהמוצרים האלה הם גם צמחוניים/טבעוניים כך שאין בעיה של ג'לטין מהחי למשל.
אני מכירה מנסיון את המוצר הזה, הכשרות של המשלוש כאמור, והוא גם טבעוני
אגב, אנחנו צריכים סירופ ולא כדורים...
בתוספי מזון אבל זה מאוד תלוי ברכיבים ובסוג המוצר
יצא לי להתייעץ עם הרב זריצקי בעניין. מציעה גם לך האמת
הוא סובר שכל דבר בלי טעם - לא משנה מה הוא מכיל, זה בסדר לקחת אותו.
בעלי קצת חלוק על זה, אז רק במקרים נצרכים מאוד אנחנו הולכים לפיו.
אז צריך להחליט אם גם פה זה מקרה נצרך מאוד...
טוב, אומר לבעלי.
תודה רבה!
אז כנראה שיש טעם.
מבחינת רכיבים. מכילים רכיבים מהחי בשביל הסגירה של הכדור או משהו כזה.
אבל רכיבים מהחי…
אז אם כבר חולקים על הדעה, לדעתי הסיפור הוא יותר האם זו תרופה נצרכת או תוסף תזונה וכו.
כי באייהרב יש הרבה מוצרים שגם הקפסולה לא מרכיבים מן החי והם טבעוניים לחלוטין
להתמוסס נניח דווקא במעי ולא בקיבה, כלומר שמשהו בציפוי צריך תכונות מיוחדות
רק שמעתי שיש
לא הצלחתי לצרף קישור אבל תחפשי באתר melatonin bluebonnet
ושם את יכולה לבחור כמה מג את צריכה, אז תוודאי מול הרופא.
אני לא יודעת אם זה כשרות מהודרת, מהתחקיר שעשיתי בזמנו, זה היה היחידי שכשר שם. ואין מצב שאשלם את המחיר בארץ, רצו על בקבוק סירופ משהו כמו 400₪
לא יודעת לגבי מהודר... אבל זה כדורים בלי טעם/עם טעם מר, אתם פוסקים שצריך הכשר מהודר דווקא גם לזה?
יש סירופ ויש סוכריות גומי
ואני מנחשת שמדובר אם ככה בילד שהוא מתחת גיל מצוות ואולי אפילו גיל חינוך?
הייתי מתייעצת עם רב על המקרה הספציפי.
VitaWorks, ילדים, מלטונין, פירות יער, 120 טבליות לעיסות
Zahler, פרק 1, שינה, סוכריות גומי עם מלטונין, בתוספת טעם, 60 סוכריות גומי (2.5 מ"ג לסוכריית גומי)
וגם טבליות לעיסות-
Zahler, תוסף מלטונין לילדים, בטעם ענבים טבעי, 120 טבליות לעיסות (1 מ"ג לטבלייה)
וסירופ
Now Foods, מלטונין נוזלי, 59 מ"ל (2 אונקיות נוזל)
Vitacost, Melatonin, Natural, 2 fl oz (59 ml)
ויש עוד לא מעט
ממש כתוב ברור אם זה כשר, זה לא מידע מוסתר שצריך לחפש(כן איזו כשרות, אבל לא האם..)
ונראה לי שעם מוצרים ידועים יהיה פשוט יותר להתייעץ.
בוחרים באופציה של 360מעלות ואפשר להגדיל את התמונה ולראות
את בכללית? עם אישור נוירולוג מקבלים סלנייטו
עורכת, זה כדורים קטנטנים קטנטנים. לא סירופ
שווה לנו לנסות ללכת לנוירולוג בשביל זה?
מה זה סלנייטו? זה סוג של תחליף למלטונין?
זה מלטונין בשחרור מושהה לאורך הלילה ולא רק בוסט בתחילת הלילה שמרדים
(מה שמאפשר שינה רציפה וטובה)
אם זה ילד מרוצף, הוא אמור להיות זכאי
השאלה אם עדיין יש טעם לדבר עם נוירולוג, והאם לא צריך הפניה מרופא ילדים בשביל זה.
זו תרופה יקרה, נכון ללפני שנה היא הייתה רק למרוצפים
והם עצמם המליצו שנזמין מחו"ל...
לנו יש מאייהרב כי המרוצף לא הסכים לקחת את הכדורים
יש לי קישור לכמו סוכריה טעימה כזו שהוא ממש אוהב