צריך מתנדב לסימולציה-
ואתם עושים את זה יותר מידי טוב.
עד שזה מחשיד..
וואי זה טוב (תופים)(תופים)
שרשור "מכירים את זה ש..
שנאמר שוטו.
צריך מתנדב לסימולציה-
ואתם עושים את זה יותר מידי טוב.
עד שזה מחשיד..
וואי זה טוב (תופים)(תופים)
שרשור "מכירים את זה ש..
שנאמר שוטו.
האף שלכם סתום ואז כל האנשים באוטו (שלמעשה הוא טרמפ) שומעים שאתה ישן.
הרופאה מדגימה לכם איך הפסקת נשימה בשינה נשמעת (כאילו היא התחילה לנחור מולי בקולניות..)
אתם מתבלבלים בין מלח רגיל למלח לימון?
קורה לכם משהו בחיים ואז אתם כזה- "וואי חזק! אני חייב לכתוב על זה בפורום
"
מישהו עושה שרשור "מכירים את זה ש.." ובא לך לכתוב משהו שנון, אבל אין לך מה לכתוב, אז אתה כותב התחכמות מטופשת כמו זאת, עם כל הקיטשיות שבדבר
כל פעם שעולה פקח לאוטובוס עולה בך החשש שהמכשיר יגיד שלא שילמת למרות שכן שילמת.
ואז ואז הוא יצעק עלי וירביץ לי עד זוב דם.
וואי ממש..חסרת טאקטהרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול