חייבת לפרוק מרגישה שכבר לא יכולה לשמור את הדמעות.
תחילת הריון ראשון, חודשיים שהרגשתי זוועה. גרים מרחק הליכה מההורים של שנינו.
מפסח לא עשינו שבת לבד! מפסח שזה יותר מ5 שבועות! בהתחלה רצף של חגים אוקי ואז התחלתי לא להרגיש טוב לא יכולתי לבשל בסדר נעשה עוד שבת אצל ההורים. בתקופה האחרונה ויכוחים עם בעלי לא מרגישה שהוא מבין אותי בכלל עם ההריון. מרגישה שהמשפחה והחברים קודמים ואז אני.
ב״ה מרגישה יותר טוב אמרנו שהשבת הזאת עושים לבד. לא משנה מה השבת הזאת אנחנו לבד! הכנתי אוכל לשבת, הא שישי אמרנו גם שנטייל בסוף לא יצא בעלי עזר בסידורים בשישי ואז נפגש לחברים הייתי עצבנית ששוב ביטלנו את השישי שלנו ונפגש עם חברים והוא בתגובה אבל איך רצית שגם נטייל וגם להספיק לבשל? הוא מעצבן אותי בתקופה האחרונה בכלל שאין לי כוח לויכוחים.
שישי בצהריים הוא מודיע לי שבני דודים שלו מרגישים להורים שלו אמרתי אה איזה קטע.. שאלתי אמרת שאנחנו שבת לבד בבית? אמר כן אמרתי שלא עשינו הרבה זמן שבת לבד (הוא רצה ללכת למשפחה בתוך תוכו!!) לפני כניסת שבת חמתי מתקשרת הייתי עייפה אחרי בישולים אומרת לי מה את אומרת תבואו שבת הם הגיעו ( חמתי מדריכת כלות את יודעת שלא עשינו שבת לבד מלא זמן די די למה לשבת לנו על הראש!!) אמרתי השבת אנחנו בבית ננוח בבית ואז היא זרקה לי תשחררי קצת את ** (בעלי ) חשבתי שדמיינתי!!!!! שתקתי!! אמרתי נראה בלי נדר נראה בכל מקרה שבת שלום אם לא נבוא סיימנו את השיחה. אמרתי לבעלי את מה שאמרה אמר שאולי דמיינתי סבבה לא עשיתי מזה רעש אמרתי אשתוק.
שישי אנחנו לבד
שבת בבוקר מתעוררים בעל אומר מאמי מה את אומרת אולי נאכל נקפוץ להורים לדודים ואז נחזור לשיעור ומנחה וסעודה שלישית בבית? עצרתי את עצמי מלהגיב. איך איך את מציע את זה שאת רואה שלא עשינו שבת לבד אני לפעמים חושבת שהוא לא רוצה לעשות איתי שבתות לבד אני כבר לא עומדת בזה. אמרתי שזה לא פייר וזאת השבת שלנו והוא אמר עד שהם באו מרחוק וזה נוצר וויכוח בסוף הלכנו לשם. עם תוכנית שחוזרים לשיעור ומנחה ליד הבית שלנו.
ישבנו בסלון הדודות וחמתי הבת דודה שאלה אותי אם אנחנו נשארים עד מוצאי שבת וחמתי קפצה להגיב בטח הם נשארים איך הם יחזרו אחרי כל ההליכה שעשו הם אוכלים איתנו. נשמתי. אמרתי את האמת שתכננו לחזור לשיעור ומנחה ליד הבית ולאכול אצלנו אמרה אהה מה תשארו וכולם תשארו… בעלי אחכ שאל אותי אמרתי שטוב שנשאר (וויתרתי!) מוצאש חוזרים לבית שלנו בעלי מנסה לדבר איתי ואני קצת בקרירות אומר למה את קרה אליי אמרתי כלום הכל בסדר.
את האמת? שאין לי כוח לשיחות איתו כי זה יוביל לויכוח
מרגישה שהמשפחה שלו קודמת להכל! ואם אגיד שחמתי צריכה לשחרר הוא יגן עליה ויגיד ככה האמהות אמא שלך גם ככה ( אמא שלי גם ככה אבל היא לא מתקשרת ומשכנעת אם החלטנו אז החלטנו)!
לא באלי לדבר עם בעלי בכלל.
אני רוצה שמישהו יצעק לו שאם אשתו מרגישה ככה שיתעורר!! ואשתו קודמת להכל
אוהבת את המשפחה של בעלי אבל זה מתחיל להעיק עליי.
די השבוע בכיתי הרבה ואני בהריון
צריכה חיבוקים אין לי למי לפרוק
