אתה יודע איך לטפל בזה?

(הגוף עושה גבול לנפש, אנחנו חווים בתוך הגוף את הנפש בעוצמה נמוכה יותר מאשר כשאנחנו יוצאים מהגוף. לכן כדאי לתת זמן לעצמנו בתוך הגוף ולנשום ולהעזר צעד צעד במי ובמה שאפשר עד שמגיעים לפתרון מספק יותר).

מגיע לך את הזמן הזה ואת האפשרות להגיע לפתרון מלא יותר ואמיתי, גם אם המסע יקח לך זמן.

עולם הבא לא משהו למתאבדים

לא שאני בעד זה או משהו…     

על מה שהוא עשה, על פי התנאים החיצוניים ומצבו הנפשי, ופועלים בהתאם.

לא נכון לומר שכל מי שהתאבד מבעיות נפשיות לגמרי לא אחראי למה שהוא עשה.

בסופו־של־דבר אנחנו מאמינים בהישארות הנפש ואין מה לעשות אמנם לא אוהבים לחשוב על זה כשיש מחשבות אובדניות אבל האמת היא שההתאבדות לא תעזור בכלום מהסיבה הפשוטה שמוות פירושו בסך־הכל שהתודעה עוזבת את הגוף, לא נעלמת, וגם לא "מחלימה" באורח פלא זה סתם דמיון שלנו.

"אסון? סבל החיים? התדמה להקל את כובד משאם מעליך ע"י חטא ועוון? או לכבות את גחלתם? האם תחשוב, כי כמו תוכל להרוס ולכלות את מעטה גופך, כן תעצור כוח לבטל ולאפס גם את עצמותך – את עצמך, את רוח האדם! ובמעשך זה, להשתמט ולהתחמק מהדין והמשפיט אשר יביאון אותך שם?" [חורב]

=> אמנם "קל לדבר", אבל, כיוון שהייתי שם, אני מרשה לעצמי

אם מה שאתה צריך זה לשכב חודשיים במיטה בלי לזוז, לבריאות

אם אתה לא סובל את עצמך, ה' סובל אותך ודי לו גם בכך שאתה רק קיים

אם אתה סובל מדיכאון האפשרויות רבות מספור החל בתרופות כלה ב־ECT / מחלקה פתוחה / מה שבא לך

אני חושב שאנחנו חיים בעולם עם יותר מדי מילים, על הכל אנחנו חושבים ועל הכל מדביקים מילים הגם שהן בכלל לא נמצאות שהם

בכל־מקרה אחי אני מקווה שתמצא את הדרך ואת היכולות להסתדר עם הבלגן הזה

שפת אמת בשלח תרל"ה

"ולכן אף בצרה גדולה שאנם יכולים לצעוק גם כן. הצרה בעצמה הוא לשון של תפילה."

שהוא "סתם דמיון שלנו".

זאת השקפת היהדות AFAIK

אם לא לאמץ אותה אז זה לא שיש לנו יותר מושג מה הולך להיות אחרי

בכל־מקרה, אני שם את כל הז'יטונים שלי, שזה לא עדיף מלישון 24/7 (שזה אפשרי כבר עכשיו מבלי ללכת רחוק ומבלי להסתבך מבחינה רוחנית)

אוקיי אז כרגע הנפש שלך דפוקה- ה' יודע את זה. הוא יודע. 

ואם הוא מקבל את זה ונותן לך כל בוקר חיים כנראה יש לזה סיבה...

אין לי הרבה מה להגיד. גם אני כרגע סטיתי מהמסלול ממש... מבינה את הכאב הזה של ייסורים מול עצמך. זה סיוט, ואם משהו לא מאוורר את המחשבות האלה הן רצות בלופים וזה רק נהיה בור בלי תחתית שמחליש... גם כשאתה כבר יודע שאתה מגזים ומשקר לעצמך אין'ך כוח לקום אתה מתייאש רק מהמחשבה של מה שזה ידרוש ממך ומעדיף לשקוע יותר עמוק.

ובאמת שאני יודעת שדברים מבחוץ בד"כ לא עוזרים... בסוף זה איך שהמציאות מתפתחת כל פעם בפני עצמה, והגעה לכנות כלשהי מול עצמך. 

תנסה למצוא מפלט מהמחשבות בעבודה או משהו... להיות עסוק זה תמיד טוב. הדברים הכי סתמיים ממש עוזרים. אפילו אם אתה חושב לעצמך שזה לא אמיתי, ושזה רגעי... זה חשוב. (אם לא עבודה אז ספורט, הליכה בחוץ, תחביבים... שיח עם אנשים, קניות.. העיקר משהו)

כשאני מתפללת אתפלל בע"ה גם עליך ש"הרופא לשבורי לב" ירפא גם את הלב שלך.

ותתפלל גם אתה... גם אם לא רואים את התוצאות של התפילה מיד ה' לא מתעלם ממנה ויום אחד הדמעות שלך יצמיחו לך ישועה גדולה. תמיד יש סיכוי שהכל יתהפך... "אפילו חרב חדה...אל ימנע עצמו מן הרחמים",לפעמים זה מה שנשאר להסב פנים לקיר ופשוט לבכות, אפילו בלי מילים (רק בלי קללות...😄) 

בהצלחה❣

רק תודה על התפילות שלך.

את יודעת ששום דבר אחר לא באמת נקלט אצלי.

התפללתי

בכותל

שנזכה להחזיק חזק

ולהחזיק ידיים

וה' יתברך שהוא חי וקיים ירחם עלינו ויפתח לנו את הלב לראות אותו גם במקומות שאפשר רק לשתוק

וכדאי לנסות לטפל בזה, המסלול בטוח קשה אבל כנראה שווה את זה, גיבור, עלה והצלח!

אז אולי תלך לפסיכולוג/ יועץ רגשי? מישהו שיוכל לעזור לך לנתח את הפלונטרים הנפשיים ולהתיר אותם. 

תזכור, אתה עדיין מסוגל להתקדם ולהשתפר! עד שאנחנו לא בקבר שום דבר לא חתום! תמיד אפשר לתקן!

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.