נשמע שיש לך מותק של בת אבל צריכה קצת כיוון

באמת לא קל ללכת לטיפול אבל שימי לב לקושי שלך שפירטת כל כך יפה:

א. יהיה תווית - אם הפסיכולוג הוא פסיכולוג מומחה וטוב הוא דווקא יעזור לה לצאת מהתווית, אף אחד חוץ ממנה ומכם לא צריך להיות מעורב בהליכה שלה לפסיכולוג (שאגב, הרבה אנשים הולכים ואין עניין להסתיר אבל אם בחרתם להסתיר זה שלכם)

ב. פוחדת שיעלו על דכאון - ומה עכשיו? היא לא סובלת מיחס פחות נעים כי היא מפריעה? דווקא אם ימצאו לקושי שם יהיה לה יותר קל להתמודד איתו כי יתנו לה כלים, עכשיו שמתעלמים מקושי שלה היא רק סובלת

תחשבי על אדם עם בעיות בריאותיות מאוד קשות שמשפעיות על איכות החיים שלו ויש כדור/טיפול שיעזור לו והוא מתכחש לקחת אותו בגלל התווית הוא סובל לחינם!!

ג. תמצאי זמן שבעלך רגוע ושליו לשמוע אותך ותפתחי איתו את הנושא, תדברו על זה רגוע

ותזכרו שתמיד טובת הילדה מולכם תעשו מה שעבורה יהיו החיים טובים, בריאים וקלים יותר

בהצלחה רבה!!

אני הייתי מציעה להשאיר אותה בבית כמה ימים, לשוחח איתה, להרגיש אותה, איך התקשורת איתה, לצאת איתה לקניות, להיות איתה כמה שיותר במגע ולבחון אותה. לפעמים בבית, כשעמוס עם עוד ילדים ועבודה, לא שמים לב מה עובר על הילד.  בע''ה מקווה שסתם נטפלו אליה במסגרת שלה, אבל צריך לבחון את זה ולא לשלול סתם , לפעמים המורות רואות משהו שההורים לא רואים, לא כי ההורים טפשים כח פשוט כשאת נמצאת בחברה ובלימודים יותר קל לראות התנהגויות מסויימות

בבית היא באמת נראית בסדר גמור

לי בתור אמא יש הרגשה צדדית שלא הכל טוב איתה

ויש לה משהו שמציק לה

יכול להיות גם שטות של גיל ההתבגרות

אבל חדעתי זה קיים

באופו כללי היא טיפוס מאוד סגור וכלפי חוץ היא הכי זוהרת ומחייכת ויפה (היא מאוד יפה בלי קשר וזה מה ששובה בה את כולם גם את המורותים עד שהם שוב מגלים שדקה אחכ היא שוב מפריעה)

לי מרגיש בפינה של הלב שכן קשה לה עם עצמה

השאלה למה...

היא מודה שהיא מפריעה

ומודה בשטויות שהיא עושה

התירוץ הוא תמיד : אבל כולן.....

לא רק דזה לא תירוץ בעיני

גם גיליתי שהוא לא נכון.

ואנחנו הכי משתדלים להיות נעימים וסבלנים איתה בבית ביחס לעונשים בהית ספר נותן לה תמיכה וכו

ובכלל אין לה התנגחויות איתנו בכלל!!

היא באמת בבית ילדה יפה אצילית ונעימה

וככה גם רואים אותה בתיכון רק לא מבינים איך זנ מסתדר עם שאר ההתנהגויות ועם השכל והאישיות שלה...

אולי מסגרת לא מתאימה לה?

אולי משעמם לה בשיעור? או בצורה כזאת היא תופסת הנהגה בכיתה? בגיל הזה קשה להקשיב לכללים חסרי משמעות כמו סוג של עגילים כאלה ולא כאלה...

בישיבה של הבן שלי יש מסורת שכל שנה שישיסטים בורחים לים. לא מבינה הגיון של זה. היה לנו מזל שבן שלי היה בבית בעקבות אירוע משפחתי כי אין לי כוח לזה. השנה גם עשו מלחמת מים ושילמו על זה כנס.

תודה על התגובה!!

זה גם כיון...

אולי משעמם לה

אולי היא לא מסתדרת עם המורה ...

זה גם מה שבעלי אומר

והאמת בעיני זה לא תירוץ

חוץ ממנה יש עוד 30 תלמידים ועל אפחד אין תלינות כאלו...

ונכון כללים מעצבנים כמו עגילים זה מביא לפעמים להמרדה

אבל זה המוסד שהיא נמצאת בו

ואלו הכללים

והיא מפרה אןתם כל הזמן

ובעיני בכל מוסד שהיא תיהיה יהיו כללים

אם לא עגילים אז משהו אחר

אז מה נתרגל לא להקשיב לכללים??

ובמקום עבודה יש גם כללים ומה יקרה אם הם לא ימצאו חן בעיננו?

זא אני מפחדת ללכת לתירוצים שכביכול מפילים את האשמה על האחרים (מורים מוסד וכו) ולא לשים לב שהבעיה בה.

וגם לא רוצה להאשים רק אותה...

אבל כן מריח לי שהמורות עושות כל מה שצריך...

ודואגות וקשובות וחשוב להן.

מה היא עושה אחרי לימודים? מי חברות שלה?

מה פתרון שלה ? כלומר היא יכולה לא להפריע או שזה כבר לא בשליטה שלה?

איך את יודעת שתלמידות אחרות לא מפריעות?

מה לגבי בנות שגם הלכו לאוניה? 

אני רציתח שתלך למוסד אחר יותר ברמה

היא רצתה ללכת עם החברות. וחלק גדול מהחברות שלה גם ברמה גבוה.ממה שההנתי מהמורות היא בעצם ללא השטויות היתה מקום ראשון מבחינת רמה.

היא באמת מוכשרת ומוצלחת.

לא יודעת אם היא יכולה לא להפריע אני נוטה לחשוב שכן.

ולפי דברי המורים היא הכי מפריעה.

ואולי אצלה זה ההי בולט

כי זה דינוסנס לאישיות שלה

הן בנות טובות

כולן

לפי מההשידוע לי

גם בסירה היו בנות טובות

של מי היתה היוזמה ההזויה אני לא יודעת

אחכ סיפרתי לה מה שהמורה אמרה עליה - והיא טענה שלא היא אמרה שזה בגלל שרק להן היה כסף

זו בכלל בת אחרת

וגם היתה אותה תגובה על טענה אירת של המורה

ופה אני כן נוטה להאמין לה. מאחר והיא יודעת שאני ישאל את המורה איך זנ שהילדה טוענת אחרת ושזה בכלל לא היא.

באופן כללי היא מתלוננת הרבה שנטפלים רק אליה.

הטובה וכו

זה לפעמים עלול להעיק

סוג של למשש את הזהות שלה הנפרדת לראות שהיא יכולה גם לא רק לציית

זה נותן איזנ חוויה של עצמה בפני עצמה

ובבית היא לא רוצה לשלם את המחיר שזה יגבה ממנה- בבעיה בקשר בינכם

ובבי''ס- לא אכפת לה לספוג קצת..זה במילא נ

זמני השהות שם..

אבחון פסיכולוגי בדרך כלל לא נותן אבחנה בסופו.

הוא יותר מדבר על עולם פנימי ומסביר יותר את מה שקורה לבן אדם,

למשל אם יבלוט דיכאון, אז באבחון יהיה כתוב שיש נטיה ועצב ותחושות של דיס]וריה וחוסר אונים אשר משפיעים על התפקוד.

בדך כלל פסיכולוג נותן אבחנה רק במקרי קיצון או כאשר נדרשת אבחנה לצורך זכויות למשל ASD או חרדות שנותנים זכויות שונות.

לגבי בעלך ייתכן  שהוא צודק, וקורה שלפעמים יש ילדים שפשוט לא מצליחים להסתדר עם מוסד מסויים. אבל במידה והיא ממשיכה שם ולא תפנו לאבחון ישאיר אותה במקום שנטפלים ואותכם כהורים חסרי אחריות. ולכן אם יש אופציה ואתם מעוניינים לנסות מוסד אחר זו גם אפשרות אבל אם לא, אז מקשיבים לבקשה של המוסד.

לצערי מדובר על עלות ממש גבוהה (כ4000 ש"ח) ולכן אם אין ממש צורך זה ממש לא הוגן שתשלמו. יחד עם זאת לעיתים הרווחה מוכנה להשתתף בעלויות אם אתם מוכנים להיחשף.

ולכן בעיני יש אפשרות להציג את עניין העלויות מול במסגרת ואז לבקש שיעזרו במימון וככה יהיה להם יותר סיבה לשקול האם זה נחוץ.

בנוסף אני יכולה לומר לך שזה הרבה פעמים ממש מרתק שמשהו כותה לך את הילדה שלך ומסביר אותה ואת יכולה להבין אותה יותר טוב....

ושאלה נוספת האם היא בטיפול פסיכולוגי? חוגים כלשהם? שזה דברים שיכולים מאוד לעזור לילדה במצבים כאלו מצד תחומי עניין נוספים ויכולת לבטא את עצמה במקומות חיובים ועוד.

לנסות לעשות אבחון ואז לראות אולי רואים אם יש לה עצב פנימי ולנסות לטפל בו

האבחון בעצם יעלה רק על השורה הסופית :יש/אין עצב

ולא יאתר את העצב???

אז למה הוא נועד?

ובעצם אם ילדה לא מקשיבה אז למה לא לעשות אבחון קשב וריכוז?

התלנות הן שדעתה מוסחת מאוד

לזהות שזה לא עניין של קשב (למשל, בדרך כלל זה מגיע עם רקע של תלונות בגיל יותר צעיר)

אלא משהו רגשי.

וממש יש מה לעשות חבל לוותר אם זה העניין.

התכוונתי שצריך להסביר לבית הספר מה רמת העלות ואם הם מוכנים להשתתף זה יהיה בעיני סיבה יותר להקשיב לזה ולהבין שהם רוצים את טובת  הילדה.

היו רואים את זה כבר ביסודי

כאחת שלמדה בתיכון עם רמת לימודים בינונית ממש היה לי קשה להחזיק שם ראש. הייתי צריכה לעניין את עצמי בכוח. המורות היו מלצדות דברים ידועיפ כבר או שחזרו 4 פעמים על אותו נושא. הצמחתי קרניים מזה. כשהייתי מנסה לקרוא או להתעסק בשיעור במשהו העירו לי.אולי היא גם מרגישה שאין לה ביטוי עצמי והיא עושה שטויות כדי שיתיחסו. זה הגיל.

זה מסביר גם למה בבית היא בסדר גמור.

אפשר אולי לחפש משהו שיאתגר אותה. להתחיל ללמוד תואר באוניברסיטה הפתוחה. ככה תוכל להתאתגר וללמוד משהו ברמה גבוהה. היא תוכל לתרגל ולהכין שיעורים בתיכון עצמו בשיעורים משעממים וכך לא תפריע וץהיה מסופקת.

אבל עד כדי?

יש לה חברות גם מוכשרות כמוה

ומקשיבות ולומדות ומצליחות

וגם היא כל שנות היסודי והחטיבה היתה מצטיינת פלוס.מקשיבה לומדת מצליחה.

אפעם בכל שנות היסודי לא נתקלתי בהערות עליה.אפילו לא אחת.

הכול היה טוב מאוד פלוס מצטיינת וראויה לשבח. בהכל!

אז למה השינוי הדרסטי הזה?

אני שואלץ למה עכשיו החא לא מצליחה להחזיק את עצמה?

ממה שהבנתי ממה שכתבת יש לה קושי מול הגבולות בבית הספר, לא רואה טעם באבחון פסיכולוגי, רואה טעם בטיפול/ התיעצות.

אבחון רלוונטי כשרוצים התאמות למבחנים או במקרים מאןד מורכבים של חשש לאוטיזם. דיכאון מאובחן ע"י פסיכיאטר, אז לא רלוונטי.

היתי הולכת להתייעץ עם פסיכולוגית, קודם כל אתם, ואם תתרשמו שהיא טובה , אז אפשר גם שהילדה תגיע לטיפול. נשמע שבבית היא בסדר ויש פה משהו לא ברור מול בית הספר, אם הפסיכולוגית תחשד במשהו מעבר היא תאמר לכם.

זה גיל ההתבגרות , זה יכול להיות גם בלבול פנימי שלה, הגררות אחרי חברות , פסיכולוגית טובה, תבין קודם כל איפה הבעיה ותתן לה ולכם כלים.

כי בעצם מה שהציעו בתיכון זה ללכת לאבחון פסיכולוגי (לא פסיכודידקטי) שכביכול כולל את המאפיינים הפסיכולוגים.

אני חוששת מאוד שיש לה בלבול פנימי שלה.

זה יכול להיות משהו קטן אבל לא רוצה שתפתח משהו גדול

ממש תודה על התגובה לאט לאט אני מתחילה לסדר לעצמי את המחשבות שמתרוצצות לי בראש.

הייתי אומרת לבת שלי שאני מאמינה לה שנטפלים אליה אבל שהיא צריכה להיות כל כך מושלמת שלא יהיו להם תרוצים.

אולי הייתי דורשת התנהגות טובה אולי הייתי מתגמלת על התנהגות טובה אבל הייתי מבהירה שגם אם הם לא בסדר היא צריכה להיות מושלמת.

ולבית הספר הייתי אומרת שהבת שלי לא צריכה שום אבחונים היא ילדה מקסימה ואם בבית הספר היא לא מקסימה כנראה הם עושים משהו לא לעניין

אמרתי לה בבקשה בובהלה תיהי מושלמת שלא יתנפלו עלייך

אבל היא משתדלת מאוד ועדין רחוקה מלהיות מושלמת בבצפר והם רחוקים מלהבין אותה.

וממה שביררתי והבנתי המורה מנפחת ומשקרת

נניח על סיפור הסירה - הילדה טוענת בתוקף שזה חא היא שהגיבה ככה זה ילדה אחרת.

אבל שוב גם הילדה לא חפה מפשע. לפחות כרגע

שאני לא מוכנה לשמוע שום תלונות מבית הספר ושתעשה מה שהיא צריכה כדי שזה יקרה.

המורה טוענ שהיא בהחלט השתפרה אבל לא מספיק

היא טוענת שכולן ככה

המורה טוענת שהיא היחידה

ואני תמהה על זה כל הכיתה ככ חננות שאין עוד בנות שמפריעות????

יותר.

מה היה שנה שעברה?

החזר כלשהוא

עם הזמן המינון ירד

ועדין לטענתם לא מספיק

נראה לי שתסםיק פסיכולוגית או מטפלת רגשית טובה( כדאי מישהי שלמדה משהו רציני ולא קורס של כמה חודשים).

מוזר,  בעיני,שהמליצו על אבחון, מה יעשו איתו? ישלחו לטיפול? אז תלכי ישר לטיפול.

לא מזמן הייתי פחות או יותר במצב שלה

ככה שזה יעבור מהר... (רק מנחמת)

לדעתי, אם היא בחורה כל כך חכמה כמו שאת מתארת

אז התגובות שלה להערות לא נובעות מתמימות,

יש בהן קצת נגיעות של חוצפה...

היא בודקת גבולות וכנראה בבית היא לא מרגישה את הצורך הזה

(אני גם בבית הייתי קשה...)

אני לא אהבתי את התיכון, לא אהבתי את הצוות,

ובהחלט אהבתי לעשות מה שבאלי...

לדעתי ללכת לטיפול לא אמור להצמיד לה תווית

להיפך, זה יכול לתת לה כיוון בחיים, לעזור לה להתבגר נכון.

אני לא חושבת שצריך אבחון, היא נשמעת בחורה בגיל ההתבגרות...

טיפול יכול לעזור לה למצוא את עצמה, בלימודים, בחברה וגם בבית...

גם לדעתי לא תמימות בכלל

עד איזה גיל בודקים גבולות?? 😏

זה מתחיל בגיל שנה כשהופכים את הבקבוק והחלב נוזל עד מתי??

והתחתנתי מוקדם, אז אולי זה הפתרון

סתם בערך בכיתה י"ב כבר השתניתי והפסקתי לשגע את כולם..

נשמעת נערה בגיל ההתבגרות

חלק עוברות יותר חלק, וחלק פחות

זה לא אומר שצריך להשאר במצב שכרגע לא נעים (כי היא לא מצליחה לעמוד בכללים, כנראה מתחצפת, לא לומדת),

אבל מה קשור אבחון?

אבחון עושים ב2 מצבים: 1. אבחון במטרה לימודית, להשיג הקלות. 2. אם יש חשש למחלת נפש.

לא נשמע שיש לה צורך בהקלות לימודיות וגם לא נשמע שיש פה משהו חריג של דכאון, או מחלת נפש אחרת.

כן מה שיכול להיות לה טוב זה ללכת לפסיכולוגית לטיפול, אפשר להתחיל שתחכו אתם ההורים בשביל לקבל הדרכה, ובהמשך הבת בשביל תהליך טיפולי שאולי יעזור לה להבין את עצמה יותר טוב, להגיע למקום טוב יותר בחיים.

נשמע שהביס מציע אבחון כי הוא רוצה לקטלג באיזשהו אופן, לפעמים יש בזה צורך בשביל להבין את המציאות, אבל זה פשוט לא נשמע המקרה (אני עובדת עם נערות)

נשמעת מתבגרת טיפוסית שמגלה את היכולות למרוד, בנוסף להשפעה של לחץ חברתי.

האמת ממש תקין לגילה

אם היא גם אוברקוואליפייד ייתכן שמשעמם לה בכיתה. הגיוני. לא מצריך טיפול בעיניי

מה כן? שיחה בוגרת. היא כבר גדולה

'זרובבלה, אני יודעת כמה את חכמה ונבונה. ושאת יודעת שאת עושה דברים שאסור. מה קורה בכיתה..? חשוב לי לשמוע את הצד שלך'

לפני שפונים לטיפולים ואבחונים, לדעתי חשוב להקשיב לצד שלה. ולנסות למצוא פתרונות.

מוסיפה עוד כיוון - לפעמים כהורים, עצם הפנייה אלינו בטענה על הילד/ה מערערת אותנו וגורמת לנו להרגיש שמשו אצלנו לא בסדר ואז אנחנו רוצים למהר לתקן. וואלה, זה לא ככה

גיל נעורים זה גיל של גיבוש זהות עצמית, מרד, היסחפות חברתית לפעמים, מתיחת גבולות.. אז הילדה שמה עגיל לא תואם לתקנון. בעיניי לא ביג דיל האמת וממש לא מצריך טיפול פסיכולוגי (אם כך, 3/4 משכבת הגיל שלי היו מאובחנים ויצאנו אחלה חבר'ה) הכי הרבה, לבקש שתשים אותו אחהצ

הקטע עם האוניה כן היה מטריד אותי כי יש פה גם עניין של חוסר זהירות לסכנה. אבל זה כן לדעתי עדיין תואם גיל. זה גיל שמתחילים בו אומץ ותעוזה ורצון לנסות  (בגיל 19 שמרתי עם נשק סמוך לשועפט. מיותר לציין שהיום זה כבר לא היה בא בחשבון רק להתקרב)

שמשום מה רק אצלה

סוג זל זוטות כאלו שמה קשה ככ להתמודד איתם

בקטע הזה בעיניי

מרוב אבחונים אין מקום להתבטא כי ישר זה הופך להיות עניין של פסיכולוגית ונוירולוג וטיפול רגשי

אם יש קצת קושי ממהרים להרים דגל אדום ולהלחיץ

אני באופן אישי מסתייגת מזה מאוד ךלמרןת שברור שלפעמים צריך ואפילו חייב

הילדה צריכה שיחה של תיאום ציפיות מולך. ברור. אבל מקבץ הדברים הללו פשוט נשמעים נורמטיביים עבורי

אולי המורה שכחה איך זה להיות מתבגרת🤷

שהם שכחו מה זה להתמודד

ולא רוצים להתמודד

רק אני מפחדת שאולי נפספס...

ואז זה יהיה על מצפוני...

הם מכפת להם

''זה רק אצלה'', ''אף אחת לא ככה מתנהגת...'',

סורי, זה לא אמין.

אין דבר כזה שכל הכיתה מושלמת.

כל מה שכתבת על הילדה לא נשמע פריצת גבולות מוגזמת, זה נשמעת ילדה חמודה שובבה קצת מחפשת עניין , לא יכול להיות ש''רק היא'',

הרי היא הלכה לאוניה יחד עם עוד בנות, אז איך ''רק היא''?!

אני קוראת את השרשור שוב, ומנסה להבין את ההגיון בין ילדה שעושה שטויות הולכת לשייט האוניה עם חברות לבין דכאון או עצב פנימי? מה הקשר? נשמעת שמחה ושובבה....

ישבת לשיחה עם הילדה, מה היא אומרת על זה? היא אוהבת את המורות שלה? היא נותנת בהן אמון? 

כזוטות

אין פה משהו דרמטי

מדובר בילדה שיום יום קמנ הןלכת ללימודים. עושה מבחנים. מתפקדת כתלמידה לכל דבר. חוץ מההתנהגות בשיעורים. שגם זה לא היה נשמע לי כדרמטי.

כן דרמטי ביחס אליה

כי היא היתה רחוקה מזה מאוד

היא גם לא נכנסת למיטה אחהצ. כלום. בתפקוד מלא כל היום.

לי בלי קשר יש פחד תמידי שאולי יש לה עצב פנימי שבתור תחושת נגד אליו כדי להחביא אותו היא מעצימה ועושה שטויות ונהנת מזה.

אבל זה כמובן אני לא אגיד להם.

היא טוענת שהן לא ברמה ושקרניות (ביחס למורה שלה שמביאה כל המידע)

והיא גם לא נותנת בהן אמון

והאמת עד אתמול אני כן נתתי בהן אמון מאתמול שהילדה הפריכה לי סיפןרים של המורה הפסקתי לתת אמון.

הילדה לא תמימה בכלל ובאמת קצת משתוללת

אבל המורה כל סיפןר מגזימה ומנפחת

וזה אני כבר לא אוהבת

את מהממת בבית

מהממת בציונים

ונהנית לבדוק גבולות...

נכון?

מה התחושה שלך בלב אחר כך? מה זה אומר עלייך כשאת 'מעיזה' לעשות מה שלא מסכימים?

לא מתוך ביקורת בכלל!!

מתוך סקרנות..

שתביא פנימה.. ותבדוק מה זה מרגיש לה..

אני הייתי ילדה כל כך לפי הכללים

אבל בתיכון נשבר לי.. איחרתי בכוונה כדי להרגיש שיש לי יכולת לפרוץ גבול

בבית לא הצלחתי לפרוץ שום גבול (ההורים שלי מהממים ומצפונית לא הרשתי בסדר לזוז מהגבולות...)

אז בבית הספר היה מורות שבכוונה לא עבדתי בשיעור שלהן

וזה עשה לי כל כך טוב בלב.. היה לי שווה את ההערות/גערות

טוב לה עם זה?

אוקיי. זה אומר שהיא ילדה בריאה בגיל הנכון...

איפה הגבול שלה עומד?

תחשבו על זה יחד...

אולי כשזה סכנה.. או כשזה הלבנת פנים...

תכילי את הרגשות שלה שם

ותסבירי לה שהתהליך שהיא עוברת הוא התהליך הכי בריא שיש

ויש לה כח לעבור אותו נכון

לפי שיחות שערכתי איתה

נראה שהיא עושה קצת בכוונה

ומה זה אומר שטוב לה עם זה?

ומה יהיה הלאה היא תדע היכן הגבול??

בבצפר הגדירו אותה כאילו בוקע ממנה קול אחר שנראה שהיא בכלל לא רוצה לעשות את כל השטויות וזה יןצא ממנה בלי שליטה...

שזה נראה כמוזר

הם מעריכים אותה מאוד

ויש מה להעריך היא ילדה באמת מאוד ברמה גם שכלית וגם בינאשית

וגם אמרו שהמראה שלה מאוד מושך ומטעה.

היא יפה אצילית וחיננית ולכן הם נשבים בקסמה..

אני מפחדת ממש שיתיגו אותה כעוף מוזר

גיל ההתבגרות הזה זה משהו שעובר???  

שלה כ''כ מעריכות אותה שהן מצפות ממנה להתנהג כאילו היא בת 30.

אני מכירה את זה לפעמים עם הבכור שלי, שיש מתחתיו הרבה קטנים, אז אני מצפה ממנו לפעמים להגיב כמו מבוגר ויכולה לכעוס עליו ממש על שטויות שלו... ואחרי כמה זמן אני תופסת את עצמי ש... רגע, גם הוא ילד! נכון שיש פה ילדים קטנים יותר, אבל גם הוא ילד, וגם הוא עושה לפעמים דברים מעצבנים ומתבכיין סתם...

לפעמים כשאת רואה נערה יפה, חכמה, מוצלחת, את לא מבינה מאיפה באה לה פתאום לעשות שטויות כאלה.. אבל היא בסך הכל נערה צעירה, היא לא מבוגרת שעברה חיים ובנתה את עצמה. גם אני הייתי עושה שטויות לפעמים בתיכון, למרות שהייתי ילדה ממש טובה וממושמעת, ובבית אף פעם לא עשיתי שטויות, כי בבית ספר זה היה פשוט כיף! זה כ''כ משחרר ומצחיק, ומגבש עם החברות.

כל עוד היא לא התחצפה ולא עשתה מעשים מסוכנים אז לא נורא. 

נשמע לא הגיוני שרק היא...

כל החברות שלה באותו גיל ולכל אחת יש את הבעיות משמעת שלה...

כמובן שכמה תיאורים זה לא מספיק לאבחון דרך הפורום, אבל השאלה הגדולה היא האם זה בעיות משמעת ובדיקת גבולות מתוחכמת שזה נורמלי וטבעי או משהו שהוא כן חריג ודורש התיחסות

הבעיה היא שאתם לא סומכים על הצוות בבית הספר שטוענים שזה נראה להם חריג (אולי בצדק,לא יודעת. יש היום נטיה להפנות לאבחון על ימין ועל שמאל ובאמת לפעמים סתם במקום להתמודד) ולנו כהורים יש נטיה להתעלם מדברים שחריגים אצל הילדים שלנו כי קשה מאוד לקבל כהורה דבר כזה וגם אנחנו רגילים

בעקרון אני לא רואה סיבה להמנע מאבחון מקצועי, מלבד כמובן ההשקעה הכרוכה בכך (גם כלכלית, במיוחד אם רוצים משהו מקצועי) את ממש לא חייבת גם לשתף במסקנות את בית הספר. תלכי עצמאית ותחליטי מה את עושה זה מידע אישי וחסוי

אם באמת יש אבחנה מקצועית של קושי מסוים- הבעיה האמיתית היא לא בתווית......

אם באמת יש דיכאון או בעיה אחרת - אין שום פתרון בלטאטא ולהתעלם...הבעיה לא תיעלם היא רק תגדל . ומכאן נפתח פתח לטפל ולתת מענה נכון שעשוי כן לעזור לילדה

אם אין- אז קיבלתם הרגעה ואישוש

הגיוני שאולי כדאי לפני שעושים ממש אבחון לעשות כמה פגישות עם אשת מקצוע כמו פסיכולוגית מוסמכת או מישהי אחרת שאת סומכת עליה,היא גם תדע לומר בעיניים יותר אובייקטיביות ועל סמך הנסיון שלה אם יש חשש או שבאמת בית ספר קצת מגזימים פה

כל תגובנ פה יותר חכמה ומוסיפה לי...

הנוער נעשה גדול ומפותח בגוף, יש להם הרבה ידע, אבל זה לא בא עם שכל... וזה ממש שלב בהתפתחות.

את האמא, את מכירה הכי טוב, לכן אם מה שאני מהצד אומרת לא נשמע לך- תעברי הלאה.

אני בקטעים האלה לא נלחצת. הם רוצים לבדוק ולהתנסות בחוויות חדשות- שילכו על זה (בגבולות הטעם הטוב כמובן). אבל הם צריכים גם להבין שאם הם מגזימים הם גם ישלמו את המחיר. לתת להם את העצמאות לפתח את האישיות שלהם מצד אחד (ולפעמים נמאס להם מהתוית הזו של החכמה הקוצרת ציונים לשבח), להבין אותם ולהקשיב להם, מצד שני שידעו את המחירים של בחירות שהם עושים וישלמו עליהן אם צריך. לצורך העניין: עגיל לא לפי הכללים- לא שובר אותי בתור אמא ואולי אפילו הייתי מציעה למוסד בשקט לא להכניס את עצמם למריבות מיותרות מול התלמידים. מצד שני אם זה כלל של המוסד- אני מכבדת אותו, ואני גם אבין ואגבה אם ינזפו או יענישו כשחוצים את הגבולות שהציבו. ברמה שגם אם אחשוב שזה כלל ממש טפשי ועונש חסר פרופורציה- לילדה אגיד שאלה הכללים וברגע שהיא חצתה אותם היא חשופה לעונש, היא עשתה את זה באופן מודע, אבל בלי שתדע אגשש בהנהלה אם אולי העונש מחמיר מידי על כלל די מיותר.

אני כמובן אבהיר ככל שביכולתי שבענייני בטיחות וביטחון אישי להתרחק מכל וכל מחוויות מסעירות, לא שווה את זה, עד גיל מסוים אנסה למנוע אם אדע שזה מעסיק באופן מעשי, אבל גם זה עד גבול מסוים. מה לעשות שבסוף אני לא יכולה לבחור במקום הילדים שלי, והם יצטרכו ליפול ולקום בעצמם (אהיה שם לעזרה, אבל אני לא יכולה להציל אותם מעצמם).

ואגב, גם לזרוק קצת בלימודים ועל המסגרת זה בסדר בעיני לפי הכללים הנ"ל, וזה אפילו חשוב להבין קצת את הכח שלך מול המערכת כדי לצאת אדם בוחר ולא אדם מרצה. וחוץ מזה גם אני לא נולדתי בת 40...

ואם את בעניין לחפש לה משהו שיאתגר אותה ויהיה לרמה שלה- שמעתי על תוכנית בר אילן למתמטיקה דברים טובים, אין לי ניסיון מספיק קרוב אבל.  

גדלתי בסביבה חילונית

הייתי תלמידה מצטיינת וצייתנית

עד שהגעתי לגיל ההתבגרות , גליתי את המיניות שלי את המרד שלי , את הקבלה שלי בחברה בלהיות המורדת וזאת ששוברת מוסכמות , הייתי עם הלשון החדה וזאת שהמורים כבר לא סובלים

אולי אני לא הכי ברורה בגלל השעה . אבל החברה גם מחזקת את אלו שהולכים לא תמיד בתלם , יכול להיות שהיא מרגישה יותר ״מקובלת ״ עכשו

יכול להיות שיש איזה שינוי במסגרת המשפחתית ? אירוע שקצת שינה את אופן הדברים ?

היא מגבשת לעצמה אישיות עכשו ומגלה כנראה שיש לה הרבה יותר כוח ממה שחשבה הרבה יותר כיף להיות השנון מאשר אלו שבשקט ולא מתייחסים אליהם

אני חושבת שהכי כדאי פשוט לדבר איתה ולתת לה חיזוקים דווקא מהבית ושלא תחפש את זה אצל חברות , הרי היא נשמעת שנונה

אז לתת לה הרבה מקום בבית לדברים האלה תשומת לב שהיא לא תחפש את זה בחוץ

בנוסף , פשוט לשאול אותה איך היא מרגישה ומה היא חווה מתוך מקום כנה וחשוף

אולי היא תבקש את העזרה, אולי היא תרגיש שהיא רוצה לדבר עם מישהו וזה לגמרי לגיטימי

אני חושבת שהכי חשוב זה לתת לה מקום לבטא את עצמה בלי שיפוטיות ולבנות כבר עכשו תקשורת בריאה

א אם בעלך מתנגד לא משנה אם מוצדק או לא בעיני עד שאין הסכמה בינכם לא הייתי הוחכת מסיבה מאוד פשוטה שזה יכול ממש להזיק לזוגיות שלכם.

אם את חושבת שזה נצרך הייתי מדברת על ליבו ומסבירה לו את החשיבות לעניין. אגב קרה לי בעבר שבעלי התנגד לבדיקה כלשהיא ואחרי שדיברתי איתו והסברתי לו את הדברים ההתנגדות עברה והיום הוא מודה לי על זה.

לגבי הטענה שלו שהבעיה במוסד אני חושבת שאולי יש משהו בדבריו לא הייתי מגדירה את זה שהבעיה בהם אבל כן אולי משהו שהם עושים. לא נכון עבורה.

ולגוף "הבעיה" נשמע שהיא ילדה ממש טובה. אולי זה איזה סוג של מרד גיל ההתבגרות. ואם היא ילדה מרצה ממש יכול להיות שזה יוצא דוקא במוסד לימודים שם יותר קל לה לפרוק ולהשתחרר. תוביפי לזה את העניין נחברתי שבגיל הזה מאוד משפיע ואולי זו הדרך שלה לקנות מקום בחברה.

אני הייתי חננה ממש אבל הייתה תקופה שהייתי מפריעה למורות וכו.. מותחת את החבל בגבולות אפורים כאילו..

איך הקשר שלכם עם הבת?

הייתי לוקחת אותה לשיחה ומנסה בצורה נעימה לברר מה קורה איתה אם יש משהו שמפריע לה. סתם לדוגמא אם השיעורים משעממים אותה הייתי מוצאת אלטרנטיבה לשיעמום לדוגמא מאפשרת לה לא להיות נוכחת בחלק מהשיעורים ובמקום לעשות משהו חלופי. או להיות נוכחת אבל לצייר תוך כדי או משהו אחר. יש ילדים מאוד חכמים ועדין קשה להם לשבת ללמוד. זה לרוב לא יפריע להם לציונים בכיתות הנמוכות אבל לפעמים דוקא בגרויות במקצועות שצריכים תירגול הם יתקלו בקושי כי אין להם הרגלי למידה.

אז כן כדאי לעבוד על זה קצת.

שורה תחתונה מסכימה עם היועצת שכדאי לבדוק מה הסיבה להתנהגות כי נשמע שהיא מנסה להגיד לכם כאן משהו אבל ממש לא מחייב שזה כתוצאה מטראומה או הפרעה נפשית כלשהיא.

אגב יש מצב שהמצב ההיטחוני השפיע עליה אפילו אם אתם גרים באזור בטוח..

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

אבל הימים המורכבים של הגמילה זה יומיים מקסימום שלוש

וכמובן תלוי ילד

אבל אפשר לצאת לאנשהו ופתאום כן לשים טיטול

הם מבינים אם אומרים להם

כך עשיתי והיה בסדר

לאט לאט בהדרגה. וזה מסתדר

קחי בגדי החלפה

בגינה עושים בצד אם צריך

אבל פחות נוח אם צריל לנסוע,

ולדעתי פחות שייך להסתובב במקומות ציבוריים כמו סופר או לעלות על מתקנים,

אבל ברחוב, בפארק, עם ביבמה אין בעיה. פשוט כשמפספס אז מחליפים רגע ורוחצים בבית.

אם נוח אפשר להישאר בבית.

בד"כ אחרי יומיים- שלושה הראשונים כבר יש שליטה מסויימת ואז אפשר לתמרן עם הגמילה.

השתדלתי לתזמן (אם הצלחתי) אחרי שעשה פיפי. לקחתי איתי סיר ליתר בטחון ובגדי החלפה.

הייתי ממש בקשב אליו ושאלתי לעיתים קרובות, וגם לקחתי יזום.

ומקסימום אם מפספס, חוזרים הביתה.

נסיעות רחוקות פחות אהבתי, אבל גם את זה עשיתי (קניות ברמי לוי וכו').

לק"י

לא נרשמו בעיות.

בהצלחה!

לנסיעות שמתי טיטול

יום אחרי ילדתי חח, אבל זה היה 39

אני אישית עם כל ספק אפילו כביכול שטותי הלכתי למיון בקופה (רופא תורן ובחינם) לרוגע האישי

אבל מחכה שיבואו חכמות להרגיע אותך

עקרונית ההוראות הן כל שינוי בדפוס המוכר

חשבתי שיגידו לי שהכל טוב ולהרגע ושסתם שאלתי ועכשיו נלחצתי יותר, אבאלה

מה זה יכול להיות?

מה זה מיון בקופה? יש בכל קופה? פשוט באים או שצריכה הפניה?

חינם עד 19.

לק"י

(מרכז בריאות האשה).

אני פעם התייעצתי טלפונית, כי זכרתי שזה בעיה

ענתה לי האחות שאין בעיה, וזה תקין

רק על מיעוט נבדקים

אין באמור להיות ייעוץ רפואי בשום צורה! רק כתבתי כדי שאולי תתייעצי לפני שנוסעת (וכנל לכל אחת שבסיטואציה ותקרא את השרשור או תזכר בו)

ולשים חלק מהילדים באוהל בסלון/ מרפסת

לטייל ביום לפני ואחרי

אפשר לתכנן לבשל יחד ארוחת ערב, זה החוויה

והיה לי ממש קשה לישון באוהל

מתישהו התייאשתי והלכתי לישון ברכב בחניון.

אנחנו לוקחים דירה פשוטה בצפת (לא בעיר העתיקה). לקחנו אותה גם שנה שעברה והיינו ממש מרוצים.

הם לוקחים לפי מיטה/מרווח, אנחנו שמים את הילדים הקטנים על מזרנים ויצא לנו ל4 מבוגרים ו8 ילדים כ1000ש"ח ללילה.

אם מעניין אותך פרטים, בשמחה אתן לך באישי.

לא יודעת איפה אתם גרים אבל לפעמים זה מיקום שיכול להיות אטרקטיבי לאנשים אחרים.

נניח ההורים שלי השנה מצאו דירה פשוטה בצפון ונסעו ל3 ימים ובימים האלה המשפחה שגרה שם מתארחת בבית שלהם...

וגם סיכמו משאירים אחד לשני מצעים ומגבות אז נחסך המון סחיבה

החלפת דירות אני לא רוצה.

לגבי דירה- האמת ש1000 שח זה הרבה בשבילנו כרגע, למרות שזה זול

יש סיכוי למצוא באיזור 500? אם הילדים ישנו בחצר? נראה לי שזה לא מציאותי בצפון בעונה הזאת.

מזרון רק בשבילי זה אפשרי, איפה יש קמפינג שאתן ממליצות? נורמלי ולא יקר?

לישון ברכב גם לא נשמע לי תענוג גדול

מבינה שהחלפת דירות לא רלוונטית לך, אבל אולי אם תכתבי הודעה כזאת גנרית לכולם שאתם מחפשים דירה לישון בה לילה או שניים בתקופת הקיץ, ואם מישהו יוצא לנופש ויתאים שתתארחו אצלם בתשלום סמלי תשמחו לדבר.

בגלל שאתם הרבה הייתי מוסיפה גם שלא חייב מיטות לכולם ואתם תדאגו לעצמכם. וכמובם שתשאירו נקי אחריכם

גם קמפינג באתר מוסדר בתשלום מגיעים בכיף ל500₪. במקומות הזולים מגיעים לסדר גודל של 40-50 לאדם.

אפשר בחוף כינר. יש שירותים ומקלחות, משלמים רק על החנייה. יש גם שטיבלך לתפילות בבין הזמנים

ומומלץ ביותר, אבל בלי מקלחות - פארק גורן. מקום ענק, חינם לגמרי שגם כשעמוס אפשר למצוא את הפינה השקטה שלך. יש מים זורמים, יש שירותים, יש מסלול מהמם שמתחיל ישר מהחניון. אין מקלחות, אין חשמל. מגיעים פקחים, אז כדאי לדאוג לישון רק במקומות שמאושרים ללינה בתוך הפארק.

חוויה מובטחת.

מקסימום+ 1 או 2

בטח בעונה הזאת שהיא הכי יקרה בשנה

אפילו זה אי אפשר למצוא כמעט אז אני לא חושבת שזה אפשרי למצוא בכזה מחיר עם 9 ילדים...♥️

דירה ממש על קו החוף

אם תרצי פרטים בפרטי בכיף

היה ממש כיף!!!

היינו בים מלא... זה חוויה מדהימה

וזה דירה שיש בה הכל

כלי מיטה מגבות

גז מקרר מיקרו

מזגנים

זה אומר שזה גם חוסך בהוצאות כי נוח לאכול שם את כלהארוחות...

אנחנו הבאנו סיר גדול ומחבת ובישלנו הרבה

(היה אושר עד במרחק כמה דקות נסיעה )

יצא לי לישון על אחד כזה והיה לא רע

אומנם לא בצפון אבל מקום מסודר.

אני אחת שחייבת לישון על מזרן נוח לגמרי, אחרת סובלת מכאבי גב, ומזרן מתנפח (איכותי) היה לי ממש נוח.

אנחנו מתכננים לעשות קמפינג בשמורת עוז וגאו"ן בגוש עציון, זה בחינם בעיקרון. כן היינו צריכים לקנות אוהלים (שניים, יש עוד שניים שהתאומים קיבלו מתנה לבר מצווה) ויש לנו את המזרן המתנפח ממעין קמפינג שבעלי ואני עשינו פעם (השאר יישנו בשק"שים ושמיכות), כך שזה אמור להיות נוח וזול יחסית. והאוהלים יישארו לנו גם לעתיד.

בכל אופן, אפשר גם לברר על החלפת דירות, אם יש לכם דירה במקום יחסית שווה...

גנים לאומיים.

אני יכולה להמליץ על אשקלון. אומנם לא בצפון, אבל מקום נחמד מאוד. ישנים על דשא, אפשר להשכיר מזרונים או להביא מהבית. אוהלים משלכם. יש שרותים מסודרים ונקיים. מקלחות גם אחלה. מקררים, כיורים לשטוף כלים. ואפשר לטייל במקום נחמד ויפה שם. וגם לרדת לים בבוקר חוף מוכרז, כשירדנו אליו בבוקר היו שם מלא משפחות דוסיות בלבוש מלא (ילדות עם חולצות 3/4 וחצאיות...).

זה נקרא נטורה בישוב נטור בגולן. מתחמים פרטיים לאוהלים, משכירים מזרונים, יש מטבח עם גז מקררים, שירותים מקלחת, שחשוחיות מים, פינת חי, מחצלת עם משחקים לילדים.. ממש נחמד. מאמינה שיעלה יותר מסתם מקום אבל שווה לברר..תסתכלי באינטרנט מספרים

ושמעתי גם שיש אירוח זול במדרשת נוב.

ובאזור אחרי לגמרי שמעתי שיש אירוח זול בישיבה באלון מורה.

לא זוכרת את הפרטים ששמעתי על שניהם... בטח אפשר למצוא אנשי קשר דרך גוגל...

בהצלחה!

אפשר לקשור על הגג

קמפינג זול יחסית זה שמורות של רשות הטבע. תראי מחירים באתר שלהם. זה באזור 60 לאדם.

(ובמקומות הגדולים יש בד''כ השכרת מזרונים ב 10-15 למזרון).

(אם אתם לא רוצים שיהיה חם אתם יכולים ללכת ללינה במכתש רמון, ביום חם אבל בלילה נעים...)

https://www.parks.org.il/%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/

והכי זול-חוף בכנרת. יוצא לחניה ללילה פחות מ 100 לדעתי לרכב

תודה לכולכן על ההצעות והעזרה!

נבדוק את האפשרויות, תודה רבה!

יש שם שירותים, מקלחת, מתקנים לילדים, אזור למנגל, הרבה תאורה והנקודות חשמל.

מקום של שליחות והרבה אהבה לארץ ישראל.

ויש המון מעיינות באזור, צמוד לצומת הגוש, רמי לוי...

העלות זה 40 שח למבוגר, 15 לילד. (החל מהשנה)

הבית שלנו🏠

צפתי ונעים בלב העיר העתיקה

מה יש? סלון מטבח, שרוקלחת, חצר נעימה ושני חדרי שינה. (סהכ 4 מיטות מבוגרים, 2 מיטות תינוק, 2 מזרנים)

הבית מאובזר (מזגנים, פלטה, מיחם , מקרר, תנור, גז וכו).

המחיר הוא כ700₪ ללילה.

לפרטים

נחלה 0556884028

יהודה 0587506616