יש פה חרדים בעצמם (או שאתם יודעים על חרדים גם אם אי כם חרדים) שמציינים את יום ירושלים ולא את יום העצמאות או שאין חילוק?
שאלה שמענינת אותי - חרדים ויום ירושלים.נעים להכיר 10
איך אתה מגדיר את ישיבת יד בנימין?אריק מהדרום
יש כאלהפתית שלג
אבל בדר"כ בערך כמו מאורע משמח אחר שזכור לטובה, ולא בהכרח מבטל תחנון.
אגב, אם מעניין אותך להכיר את הגישה, יש מחר בערב במכון דוידסון כנס שנתי של קדושת ציון (ארגון לדרישת ציון על טהרת הקודש).
נראלי שזה משקף בערך את הגישה של חרדי שחוגג יום ירושלים.
הרב דבליצקי סבר שיש לציין יום הודאה אחרי מלחמת ששתנוגע, לא נוגע
הימים. יש לו מאמר על זה. אומרים שלבסוף חזר בו (אם זה נכון, אז מאוד מאוד קשה איך הוא סתר את הדברים הברורים והחריפים שהוא כתב במאמר. שנכתב אגב בשנת תשכ"ח, שנה אחרי מלחמת ששת הימים).
לרדת לסוף הקטע של "מהנהגותיו":
המאמר מובא שם בהערה 9 (אגב, המאמר רלוונטי גם ליום העצמאות.. שעליו אני לא יודע מה הייתה דעתו).
בעלון של הרב מזוז בשבת חול המועד, הפנו למאמר שלו על יום ירושלים בחומש בית נאמן ויקרא פרשת בחוקותי אם אתה רוצה לחפש.
מזכיר לי שפעם ביום ירושלים נכנסתי לאיזה בית כנסת להתפלל ערבית (של מוצאי היום), ובאתי מוקדם והם היו עדיין במנחה, ובדיוק כשנכנסתי החזן אמר את הסוף של נפילת אפיים "והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך" ואמרתי לעצמי "באמת יש לכם על מה לכפר.."
שאלה יהיו החטאים שלנו...אחו
חוסר הכרת הטוב זה לא חטא פשוטנוגע, לא נוגע
אין קשר בין השנייםאחו
זה שלא מכירים ביום ירושלים / יום העצמאות לא נובע מתוך מידה של חוסר הכרת הטוב
זה לא שציבור שלם יש לו מידות מקולקלות, או שמי שבאופן כללי יש לו הכרת הטוב, אז הוא יגיד הלל בברכה גם אם הוא חרדי
זה פשוט נובע מהשקפה אחרת על ההתרחשויות או נימוקים הלכתיים
לא אמרתי שזה ב"מזיד"נוגע, לא נוגע
גם לחזקיהו היו סיבות שלא אמר שירה, אבל הוא טעה. וידוע ההמשך.
וזה לא קשור דווקא להלל בברכה, זה פשוט לציין יום שבו יאמרו תודה בדרך ציבורית כלשהי. כדאי לקרוא את המאמר לעיל של הרב דבליצקי.
אם יש "השקפה" שבשמה עושים כל מיני פלפולים ולא אומרים תודה, זה בעצמו מעיד על אי נכונותה (מעבר לשאר הדברים).
זה שאני לא מודה למי שאירח אותיארץ השוקולד
כי חלק מהאוכל היה לא טעים או כי הייתה הליכה ארוכה חזרה הביתה או סיבה נוספת כן מעיד על חוסר הכרת הטוב.
גם כאן, זה שיש סיבות לא להודות כי זה לא מושלם וכד' מלמד על חוסר בהכרת הטוב
בקיצוראחו
כל מקום שהציונות הדתית לא מסכימה עם החרדים,
שורש המחלוקת הוא שלחרדים יש מידות רעות,
ולציונות הדתית יש מידות יותר טובות
למיטב ההיכרות שלי אין לחרדים בעיה עם הודיה
פשוט הם לא רוצים להזדהות עם המדינה ועם סמליה מסיבותיהם שלהם (אפשר להתווכח האם טוב או רע)
+ההשקפה של חדש אסור מן התורה לכן לא רוצים לקבוע ימים ותקנות מעבר למה שתקנו חז"ל (וגם על זה אפשר להתווכח האם נכון או לא, נדון בין השאר בשו"ת ציץ אליעזר ח"י ס"י)
בדיוק כשם שהם לא מציינים את יום השואה בכ"ז בניסן
לא כי הם יורקים על הזיכרון של השואה או כי יש להם מידות גרועות
אם מישהו יגיד לי שהוא רוצה מחר ד' בסיוון להגיד הלל בברכה כדי להודות לקב"ה, אחלה על הרצון הטוב, זאת ברכה לבטלה, וזה שאני לא אומר איתו הלל, זה לא כי אני "מחפש סיבות" או שיש לי חוסר בהכרת הטוב
גם "הכרת הטוב" אינה בהכרח באה לידי ביטוי בתקנת ימים מסוימים או שינויים בתפילה, ואם לא ביצעת אותם, אין לך הכרת הטוב
במקרה שלנו מי שאומר יש לו אילנות גדולים ועצומים להיתלות בהם וכך גם מי שלא אומר
מלבי"ם ירמיהו ל"א ז'
רנו ליעקב שמחה תחלה ירונו על השמחה שיהיה ליעקב, ומה יהיה השמחה וצהלו בראש הגוים שבאחרית ימי גלותם יוסר מעליהם השעבוד, ויצהלו כי יהיו בראש הגוים, שהגוים יתנו להם כבוד ויהיו בראשם, תחת שהיו תחלה נבזים ושפלים ביניהם, והנה יעקב הם המון עם והפחותים שבהם, וישראל הם הגדולים, והשמחה הזאת שיצהלו בראש הגוים יהיה רק ליעקב לא לישראל שהם ירצו שישיב שכינתו לציון, אבל אז בעת ההיא השמיעו והכריזו בפרסום והללו את ה' ע"י מה שתאמרו הושע ה' את עמך הצדיקים את שארית ישראל, שהם רוצים בתשועה האמתיית מקיבוץ גלויות ושיבתם לציון, וכן יהיה אז כי ה' ישיב להם:
נו ומה, למלבי"ם חסרה הכרת הטוב? אפשר להסכים עם השיטה אפשר גם לחלוק עליה אבל השיח הזה של למי יש מידות יותר טובות יצא לי כבר מכל החורים
רגע רגע,ארץ השוקולד
גררת מהתייחסות מסוימת לבניין אב על הכל?
ביחס לברכה לבטלה, יש פתרון פשוט, לומר הלל בלי ברכה.
מה עוד שבמסורת ישראל נוספו ימי אמירת הלל לקהילות רבות שלא לפי חז"ל כך שזה לא חדש לומר הלל על נס שקרה.
(זה כבר נאמר בחז"ל שאומרים הלל על ימים שנעשה בהם נס)
וביחס למלבי"ם, איפה נאמר בדברים שהבאת שאסור לומר הלל על נס חדש?
כואב הלב על זה שיצא לך מכל החורים, אבל יש הגיון פשוט גם אם הוא כואב לך. שים לב שלא אמרתי למי יש מידות יותר טובות, אלא שמי שלא מוכן להודות על משהו שהוא קיבל כי זה לא מספיק טוב אז הוא לא מכיר טובה.
אמירה פשוטה שמובנת מאוד ברמה האנושית.
בניין אב משני כתובים...אחו
ביחס לברכה לבטלה, יש פתרון פשוט, לומר הלל בלי ברכה. =>
אני לא מבין בפתרונות הלכתיים וגם לא זה העניין. לא צריך לקבוע יום מיוחד, לומר בו הלל עם או בלי ברכה, כדי שתהיה לך מידת הכרת הטוב, ואם לא עשית כן, אז אתה כפוי טובה. אם מעניינים אותך השיקולים ההלכתיים אני ממליץ להסתכל בספרות השו"ת בנושא ובאמת יש שמצדדים ככה ויש שמצדדים ככה.
וביחס למלבי"ם, איפה נאמר בדברים שהבאת שאסור לומר הלל על נס חדש?
=> העניין הוא לא ההלל אלא הרעיון שבניגוד לבית יעקב, בית ישראל לא ישמחו בשלב הראשון של הגאולה כמו שהוא מתאר אותו (שהגוים יתנו להם כבוד ויהיו בראשם) כי הם מחכים ל־REAL DEAL (שהם ירצו שישיב שכינתו לציון). שזה בדיוק הנושא. מה, לא קצת כפיות טובה? למה הם לא מסתכלים בעין טובה, על חצי הכוס המלאה? למה, כמו שאמרת, הם לא יכולים לשמוח על עצם האירוח, גם אם חלק מהאוכל לא היה טעים?
=> שים לב שלא אמרתי למי יש מידות יותר טובות
אחי בשרשור הזה אמרת "זה שיש סיבות לא להודות כי זה לא מושלם וכד' מלמד על חוסר בהכרת הטוב"
בשרשור אחר אמרת שהחרדים לא מתגייסים כי הם עצלנים פרזיטים ומעדיפים שאחרים ימותו במקומם
אפשר גם לשאול את פי הנערה למה הם עושים את מה שהם עושים
ולגלות שזה נובע מסט ערכים אחר שאפשר גם שלא להסכים איתו אבל באמת אין קשר לחסרונות שאתה משליך עליהם
באותה מידה אני יכול לומר שמה שהציונות הדתית לומדת הרבה מחשבת ישראל בישיבות, זה כי הם עצלנים שלא יודעים ללמוד גמרא כ"ש בעיון לכן אוהבים להתעסק בספרי מוסר "כיפיים" (או עדיף: "לא שהם עצלנים, אבל זה מעיד על חוסר בלימוד גמרא"). מרתיח נכון? ולא רק מרתיח, אלא גם רחוק מהמציאות, כי אם נשאל את פי הנערה, היא תענה לנו, שהסיבה ללימוד מחשבת ישראל על חשבון עיון, הוא שיש צורך חשוב לפתח את היסודות הרוחניים של התלמידים כו' ולתת להם כלים ותורה חיה שתשפיע עליהם לעומק כו'. ואפשר להסכים עם זה ואפשר שלא, העיקר לצאת מהשיח הזה שאם מישהו לא מסכים איתי, זה כי הוא גרוע ויש לו המון חטאים שהוא צריך לכפר עליהם.
אשיב בקצרהארץ השוקולד
1. כדאי להכיר הלכה, זה לא מזיק.
נראה לי שאז היית מגלה שבגדול בעקבות ניסים שנעשו לקהילות הם קבעו יום לומר הלל על כך, ככה נעשה גם אחרי חז"ל.
2. נכון, יש דיונים בספרות השות וטרם ראיתי שם טענה הלכתית משכנעת לאסור הלל בלי ברכה.
3. אבל זה רעיון שלא בהכרח רעיון טוב, אלא יכול להיות תיאור מציאות.
האם המדרש של משיח על גג בית המקדש זה אמירה לשבח/לגנאי או תיאור מציאות?
4. סט ערכים אחר יכול לכלול חסרונות ויתרונות, זה שאני מחזיק אחרת ממישהו לא אומר ששנינו מצליחים לשמור על אותו סולם ערכים.
ויתכן שאני מזניח מצווה מסוימת יותר ממישהו אחר וכן להפך.
אז כן, יתכן שבחירת סולם ערכים מסוים גורם לפגם במידות ובחירת סולם ערכים אחר גורם לנזק אחר.
זה שבחרתי דרך לא אומר שהיא מושלמת ולכן אמירה שזה נובע מהערכים שלי לא אומר שאין פגם במידות.
ואגב, זה באמת לא סתם אם תרצה להעמיק בכך, זה גם עלה בדף היומי לפני כשבועיים ותן לחכם ויחכם עוד.
ביחס לסוף, אני חושב שזה תלוי מתי, יש מקרים שאתה צודק שזה לא קשור לחטאים ויש מקרים שזה קשור לחטאים.
אמחיש זאת באמצעות דוגמאות:
אם אדם מחלל שבת כדי לנסוע עם המשפחה לים מדי שבוע כי המשפחה שלו חשובה לו, אז יש לו סולם ערכים אחר, אבל זה לא סותר שהוא חוטא.
אם אדם צמחוני ובגלל זה האוכל בבית פחות טעים, אז יש לו סולם ערכים אחר, אבל זה לא אומר שהוא חוטא.
מה שגיליתיאחו
1. זה שבהלכה למעשה יש ריבוי דעות וכל אחד מסביר אחרת, אני לא יודע מה יותר משכנע
למעשה אני לא אומר תחנון ביום ירושלים
3. המלבי"ם בפשטות טוען שאלה שלא שמחים, הם הגדולים, וזה גם עיקר המסר של הפירוש "והנה יעקב הם המון עם והפחותים שבהם, וישראל הם הגדולים,"
אפשר גם לא להסכים אבל אני לא חושב שזאת הסתכלות פגומה ביסודה
4. ברמה מסוימת אין לדבר סוף, תהיה חרדי יגידו עליך שאתה א' ב' ג', תהיה דתי לאומי יגידו עליך שאתה ד' ה' ו', לליטאים חסר מה שיש לחסידים, לחסידים חסר מה שיש לספרדים (רק לתימנים לא חסר כלום כנראה...), בסוף מי שמכוון לבו לשמיים לא משנה איזה זרם הוא בוחר כל עוד הוא מחויב להלכה ולעבודת ה'. לרוב זה יהיה או מה שהוא גדל עליו, או מה שהנשמה שלו מושכת אותו אליו, או איפה שהקב"ה שם אותו, סבבה אם יש ציבורים שמדגישים צדדים מסוימים זה מבורך אבל זה לא מעיד על חוסרים בציבורים אחרים
זה שבציבור החרדי ערך לימוד התורה הוא מאוד מרכזי, אני לא חושב שזה מעיד שבציבור הדת"ל יש חוסר בעניין הזה פשוט יש גישה שונה ואדרבה מתוך אותה גישה נפתחת להם דרך להרבה עשייה חיובית כמו צבא / יישוב הארץ וכיו"ב, וגם להיפך
לגבי חוטא, חוטא הוא מי שלא מקיים את ההלכה
מהי ההלכה? באמת שאלת מטא גדולה
בציבור הדת"ל יש הרבה יותר אוטונומיה מחשבתית ומקום לעיון עצמאי ושכנוע
בציבור החרדי התפיסה היא שהלכה זה מה שהרב שלפיו אתה הולך פוסק, אם זה כן תחנון, לא תחנון, זה לא ממש ביטוי לפנימיות או משהו
אם כן מה חושבים לעצמם אותם פוסקים? בדיוק את מה שהם כותבים בפסקים שלהם, לא נראה לי שיש כאן מגמות נסתרות
מחזק את דבריךאני77
אוסיף על דברי המלבי"ם מקור ממדרש נוסף, שמופיע בשיר השירים רבה,
(משל) "למטרונה שהלך המלך בעלה ובניה וחתניה למדינת הים, ובאו ואמרו לה באו בניך, אמרה - מה איכפת לי תשמחנה כלותי, כיון שבאו חתניה אמרו לה באו חתניך, אמרה - מה איכפת לי תשמחנה בנותי, אמרו לה - בא המלך בעליך אמרה האי חדותא שלימה חדו על חדו. כך לעתיד לבא באין הנביאים ואומרים לירושלים "בניך מרחוק יבואו" והיא אומרת להם מה איכפת לי, "ובנותיך על צד תאמנה" אמרה מה איכפת לי, כיון שאמרו לה "הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע" אמרה הא חדותא שלימה דכתיב "גילי מאד בת ציון" וכתיב "רני ושמחי בת ציון" באותה שעה היא אומרת "שוש אשיש בה' תגל נפשי בא-להי" ".
אז ברכת שוש תשיש היא ברכה לבטלה?נוגע, לא נוגע
עבר עריכה על ידי נוגע, לא נוגע בתאריך ה' בסיוון תשפ"ד 11:02
המדרש רק בא לומר שלא נחשוב שגאולה חלקית מספיקה. בוודאי שהוא לא מתכוון שירושלים לא שמחה על שוב בניה (זה פשוט, וגם מוכח מכך שהוא לא מביא ראיה מפסוקים שזה לא משמח את ירושלים אלא רק כותב שהיא אומרת "מה אכפת לי").
זה מוכח גם מכך שהמדרש מביא פסוקים מזכריה (ולא מאותו פרק בישעיה. כי מאותו פרק בישעיה מובן שה' מנחם את ירושלים ורוצה שתשמח), ומזה שכתוב בזכריה "גילי *מאוד*". כלומר לפני זה הייתה גילה ועכשיו הוא אומר לה גילי מאוד.
רק בסוף המדרש שוב חוזר לישעיה ומביא את הפסוק שוש אשיש, שמתאר את סיום התהליך שהתחיל בפסוקים של הפרק הקודם שמובאים בתחילת המדרש.
אגב, שיה"ש רבה הוא מדרש מאוחר (סוף האמוראים/תחילת הגאונים. הוא גם מביא ממקורות מוקדמים יותר. לא יודע ספציפית לגבי הקטע הזה שהבאת). אז בוודאי שאם רשב"י אומר שהשכינה חוזרת עם עמ"י זה משמח את ירושלים, המדרש לא חולק עליו (אלא פירושו כדלעיל). ואם תאמרו שחולק, בוודאי שהולכים לפי רשב"י ולא לפי שיה"ש רבה (בפרט שהוא לא מביא ראיות מפסוקים לכך שירושלים אומרת "מה אכפת לי").
הוכחה נוספת מהמדרש הזה עצמו שצריך לשמוח- ירושלים כן אומרת "תשמחנה כלותיי.. תשמחנה בנותיי". כלומר מי שהגיע לירושלים שמח.
מדרשים צריכים ללמוד בעיון לא פחות מהלכה.
לא כתבתי שום מסקנהאני77
וברור לי שזה לא אומר שאין שמחה.
הרבה מהדברים שכתבת - גם אני חשבתי אותם לפני שציטטתי את המדרש.
הבאתי מדרש שמציג זווית מסוימת.
זווית שבסופו של דבר יש לה אמירה, והאמירה היא שיש כאן עיקר וטפל.
כשאגב, במדרש עצמו, ההקשר הוא הפסוק "נגילה ונשמחה בך",
שישראל אומרים לקב"ה שהדבר היחיד שלו הם מחכים זה הקב"ה וכל השאר טפל בעיניהם.
מסקנות אפשר למשוך לכל מיני כיוונים. הנושא הוא מורכב מאד, ואני רואה אמת בשני הצדדים.
ומה שבאתי לחזק בדברי "אחו", זה בדיוק את האמירה הזו - שיש כאן מורכבות וחשוב שנראה אותה ולא נזלזל במי שעושה אחרת ונבטל לחלוטין את מה שהוא אומר.
לא חייבים להסכים, אבל לבטל את הדברים ולפטור אותם בהאשמות על מידות מקולקלות זה לדעתי לא נכון.
לא אמרתי שהעקרון לא נכון ולא האשמתינוגע, לא נוגע
במידות מקולקלות.
אמרתי והראיתי שההיקש מהעקרון של המדרש ומהעקרון של המלבים לנידון דידן לא נכון.
האמירה של המדרש היא לא שיש עיקר וטפל אלא שלא נשכח את השלב השני. זה שני שלבים שהראשון מוביל באופן ישיר לשני ומחובר אליו. אין פה עיקר וטפל כי בלי ה"טפל" אי אפשר להגיע לעיקר.
נגילה ונשמחה בך זה גם בא"י, פלטין של מלך, גם כשאין בית מקדש.
הנושא לא מורכב מאוד, אלא פשוט. חזרת עמ"י לארצו זה מאורע משמח מאוד והתגשמות דברי הנביאים. ודווקא מתוך זה אנחנו מחכים כבר בקוצר רוח לשלב הבא ופועלים בשבילו רוחנית ומעשית. שמחים על מה שיש ועצובים על החסר. אין סתירה אלא השלמה.
ההאשמה עלתה כאן בשיח, גם אם לא בתגובה האחרונהאני77
האמירה של המדרש היא בהחלט שיש עיקר וטפל.
המשפט שמופיע לפני המשל הוא:
"ישראל המחכים לישועת הקדוש ברוך הוא בכל יום, ואומרים: אין לנו חפץ טוב בעולם אלא אתה, על אחת כמה וכמה! הווי, נגילה ונשמחה בך",
ואז מדמים את זה למטרונה וכו', שכל מה שהיא מחכה זה לבעלה, ש"אין לנו חפץ טוב בעולם" אלא הוא, וכל שאר הדברים כאילו לא נוגעים לה ולא משמחים אותה.
(ואתה מוזמן לחפש ולמצוא את המדרש במקור, יש שם עוד קטע לפני. לא מצאתי צורך.)
אני רואה כאן בהחלט אמירה על עיקר וטפל. גם המילים "מה אכפת לי", הן בהחלט כאלה שמדברות על עיקר וטפל. ירושלים מסרבת להתנחם.
חזרת עם ישראל לארצו והקמת המדינה, והניסים שנעשו לנו, הם אכן מאורעות משמחים מאד והתגשמות דברי הנביאים.
ואעפ"כ, זו טעות לדעתי לחשוב שהתקווה בת שנות אלפיים היתה למה שיש כאן במדינה.
אני גם לא אומר לא לשמוח. מותר ורצוי לשמוח בטוב שיש לנו, זה נכון באופן כללי, ובפרט בתהליך הגאולה.
אבל אעפ"כ הדבר העיקרי שאנחנו מחכים לו זה מלכות ה'.
אגב, אני מאד מתחבר לדברים שכתב בנושא הרב אלימלך בר-שאול.
(יש לו מאמר על זה בסוף הספר "מערכי לב", ועוד מאמר ארוך יותר בסוף "מצוה ולב".)
וברגע שאתה כותב - "שמחים על מה שיש ועצובים על מה שחסר", אתה כבר אומר שזה מורכב. יש פה צדדים שונים. והיכולת לשים את האצבע על הדרך הנכונה והמדויקת ביותר להביא את שני הצדדים האלה לידי ביטוי - לך אולי זה נראה פשוט ואתה חושב שמצאת את האיזון המדויק והנכון, אבל נראה לי אפשר להכיל את העובדה שיש אנשים שחושבים שהאיזון נמצא במקום קצת אחר.
אני מרגיש גם שיש הרבה פעמים מחשבה שמי שלא חוגג ביום העצמאות זה בגלל שהוא מחפש את השלילי ונתפס לדברים הקטנים.
ואני חושב שזה ממש לא נכון. זו לא הנקודה.
הנקודה העיקרית היא לדעתי (וזה קשור למדרש על ירושלים), שמה שהיה עד עכשיו זה החיצוניות של הגאולה.
והחיצוניות של הגאולה היא דבר עצום וחשוב.
אבל יש חשש בקרב רבים, שהדגשת השמחה בחיצוניות הזו יכולה לבלבל ולהשכיח את זה שזו רק חיצוניות.
(הדגש הוא לא שזה יכול להשכיח שיש עוד שלבים בגאולה. אלא את היחס בין השלבים הללו)
אני לא האשמתי אלא דנתי לענייןנוגע, לא נוגע
עניתי כבר על מה שכתבת בהתחלה בהודעות הקודמות.
אפשר להתעלם מהנכתב ולקבוע באופן שרירותי שזה בהחלט עיקר וטפל, לא ככה אני מתנהל.
אף אחד לא אמר שהתקווה בת שנות אלפיים היא למצב העכשווי.
איו שום מקור שאפשר להתעלם מחיצוניות הגאולה מתוך חשש שישכחו שזה רק חיצוניות. אדרבה, מי שמתעלם מהחיצוניות בכל מיני תירוצים בסוף גם מתעלם מהפנימיות כי הוא מיואש ולכן מתמקד ב"יבנה וחכמיה" תוך פגיעה בא"י, בכבוד ה' ובכבוד הדת. צוחק על אחרים שהם ציוניים וממלכתיים כשהוא זה שהכי מיישר קו עם הממלכתיות ועם הציוינים בשביל כסף לישיבות.
מה שאתה מציין זה לא "איזון קצת אחר", שאותו אני לגמרי מכיל אגב (לא יודע למה אתה חושב שלא), אלא קיצוניות. קיצוניות של לא להודות ולא לשמוח בכלל כי הטוב לא שלם או כי הוא בא ע"י חילונים, ומתוך חוסר היכולת להבין "מורכבות" מגיעים בסוף לעיוותים מוסריים, לאי שמירת הלכה ולחילול שם שמיים, תחת כותרת של "דעת תורה".
הוספה- שום דבר פה הוא לא אישי נגדך. ובד"כ אני גם לא כותב חד ומפורש נגד דעת החרדים כמו בשרשור הזה, אבל מה שיוצא מהרבנים שלהם בחודשים האחרונים מכעיס מאוד, ולכן אני מגיב בצורה הזאת. בכל מקרה אל תיקח את זה אישי כי אני מדבר נגד דעה שאתה כמובן לא מייצג את הדברים הלא טובים שבה.
לא התעלמתי מהנכתבאני77
אני חושב שהפשט של המדרש עושה מזה עיקר וטפל, וקשה לי להבין איך אתה קורא את זה אחרת.
זה שלא הביאו מהפסוקים זה לא ראיה. הנקודה היא שבסוף הדרשן חשב שיש כאן אמירה שלא מנחמת את ירושלים, ולא כי יש משהו שעדין חסר לה, אלא כי "מה אכפת לי", שזה ביטוי הרבה יותר קיצוני.
ואני לא לוקח את זה אישי, אבל אני כן מרגיש לא בנוח עם זה שאתה מלביש על הדברים שלי דברים וגישות שלא אמרתי ואיני מסכים איתם. כאילו ברגע שאמרתי שהדברים הם מורכבים או שאפשר להבין אנשים שלא חוגגים ביום העצמאות, אז נתתי לגיטימציה להעלמת מיסים, שריפת פחים וזריקת אבנים על שוטרים.
גם לכיוון השני אפשר לומר שמי שחושב שהוא רק ישמח בחיצוניות של הגאולה, בסוף הרבה מהבנים שלו יוצאים בשאלה ונותנים לגיטימיציה להרבה דברים בעייתיים, ועוד ועוד. השאלה היא מה נכון לעשות ואיך לעשות את זה ככה שזה לא ידרדר לכל מיני בעיות, לא לאן אפשר להידרדר עם נבחר בכיוון ששונה מאיתנו. להידרדר תמיד יש לאן.
כבר כתבתי למה זה מנוסח כךנוגע, לא נוגע
והבאתי ראיות למה אי אפשר להסביר אחרת ועוד.
ולא הלבשתי עליך, כתבתי על התוצאות של הגישה (שחמורות יותר מה שכתבת אגב). ובדיוק בגלל זה כתבתי את ההערה בסוף, שלא תחשוב שאני מקשר אליך. אז לא יודע למה אתה מקשר.
שוב, אף אחד לא אמר רק לשמוח בחיצוניות של הגאולה.
בכל דרך יש סכנות. ממילא, אין טעם גם לבחור בדרך הלא נכונה וגם להסתכן. בוחרים בדרך הנכונה ומשתדלים.
יפהמאד.כְּקֶדֶם
הוצאת לי את המילים מהפה.
וגם אני מחובר למלבי"ם הזה שעושה הפרדה ברורה בין יעקב לישראל
רק לגבי המלבי"ם- קודם כל, ממנו מוכח שצריך לשמוח עלנוגע, לא נוגע
יום העצמאות ויום ירושלים..
כי הוא אומר שהשמחה של "ישראל" היא על קיבוץ גלויות ושיבה לציון.
ולגבי העקרון שלמדת ממנו- אפשר להודות גם בלי לשמוח. הוא לא אמר שישראל לא מודים אלא שאינם שמחים.
מודים על הטוב שיש אבל כואבים מאוד על מה שחסר.
העיקרון אותו דבר בערךאחו
לגבי הודאה,
פשיטא לי שצריך להודות על כל דבר, בכל עת. בכל יום אומרים מזמור לתודה, ובשבת וביו"ט שלא אומרים, אומרים טוב להודות לה', ובחול המועד פסח (למי שלא אומר מזמור לתודה) יש גם הודו לה' כי טוב בהלל וגם במזמור ק"ז של החג.
ואם זה לא מספיק, אז אפילו בט' באב אומרים מודים אנחנו לך על ניסיך ועל נפלאותיך שבכל יום (!!!) עמנו ערב ובוקר וצהריים.
אז פשוט שצריך להודות על כל טובה. והטובות שכרוכות בשחרור ירושלים כמובן בכלל, גם אם אינן שלמות בינתיים.
גם על שחרור החטופים אתמול, צריך להודות ולהלל, אלא, עם כל כמה שזה ממש מרגש, זה לא אומר שזה צריך לבוא לידי ביטוי, עבורנו, בקביעת סעודת מצווה, אי־אמירת תחנון, כו'. האם העניין שקשורים ביום ירושלים מחייבים את אלה? אולי כן ואולי לא, יש כאלה שפסקו שכן ויש כאלה שלא, לגבי סיבות הכל כבר נכתב ונדוש.
אמירת תחנון ביום העצמאות כשנהגתי לומר לא סתרה אצלי את תחושת ההודיה ביחס לכך שאנחנו זוכים לקיים מצוות יישוב הארץ, גישה למקומות הקדושים, עליית קרנה של תורה, אלא ביטוי לכך שעדיין דרך ארוכה לפנינו, אתה צודק שאפשר לומר תחנון ולהתכוון במילות התחנון "המדינה אשמה, החילונים בגדו, הפוליטיקאים גזלו" ויש לצערנו גם כאלה... אבל נראה לי שביסודה תפילת התחנון היא לבדוק איפה אני לא בסדר בסיפור, מבחינה רוחנית, וברמה הרעיונית (הלכה למעשה לחוד), זה מרגיש לי מתאים. אם הדיון הוא רעיוני בלבד, אפשר גם לקבוע סליחות והתעוררות לתשובה מתוך הרעיון שהיום הזה הוא קריאה עבורנו לייסד את מלכות ה' בעולם ולכן עלינו לתקן את דרכינו... לכן אם נוהגים ככה או אחרת לאו דווקא עדות על המידות העומדות מאחורי זה, במיוחד אצל ציבור שבו ההלכה היא יותר כמו אימפרטיב שלא ממש תלוי בשכנוע אישי כו'
כשעמ"י חוזר לא"י השכינה חוזרת.נוגע, לא נוגע
בזה אני כבר לא מביןאחו
בינתיים אני עדיין מתפלל שתשוב השכינה לציון ופעם באף־פעם אומר תיקון חצות
לא יודע איזה ביטוי צריכים
כמו שעל החטופים שחזרו אנחנו מאוד שמחים ומתרגשים זה לא אומר שלא נאמר תחנון היום (טוב, בין כה לא אומרים...) כי זה לא קשור אחד לשני
יש אומרים שיום ירושלים קשור לקביעת הלל ועוד תקנות הלכתיות יש אומרים שלא שייך, תקנה הלכתית היא לא פונקציה של כמה מידת הכרת הטוב יש לך ודברי הר' דבליצקי כמאה עדים שלמרות המאמר הנוקב בזמנו, חזר בו
אמרת בהתחלה שאם הם אומרים תחנון, בוודאי יש להם על מה לכפר
אז לא נראה לי
זאת לא עדות על הפנימיות
ההלכה לאו דווקא מחייבת ביטוי חיצוני של הודיה במקרה הזה לפחות לא בהכרח בתפילה
לגבי חובות הלבבות אני לא יודע מה מידת תחושת הכרת הטוב הנדרשת ביחס למאורע הזה אפשר גם לדרוש ביחס לנס של חזקיהו ונס נפילת חומות יריחו וזה אחד השיקולים שביטלו את מגילת תענית, לקבוע הודיה זמנית על נס מקומי אחלה אבל תקנה שתחייב את כלל ישראל למשך עשורים אם לא מאות שנים קדימה זה כבר משהו אחר (קמייתא בטול אחרנייתא מוסיפין? זאת אחת הטענות בציץ אליעזר אבל אני לא רוצה לפתוח את זה לפלפול כי כל הטענות כבר ידועות)
יש כמה מקורות. לדוג' מגילה כט.נוגע, לא נוגע
תניא ר"ש בן יוחי אומר בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקב"ה שבכל מקום שגלו שכינה עמהן גלו למצרים שכינה עמהן שנאמר (שמואל א ב, כז) הנגלה נגליתי לבית אביך בהיותם במצרים וגו' גלו לבבל שכינה עמהן שנאמר (ישעיהו מג, יד) למענכם שלחתי בבלה ואף כשהן עתידין ליגאל שכינה עמהן שנאמר (דברים ל, ג) ושב ה' אלהיך את שבותך והשיב לא נאמר אלא ושב מלמד שהקב"ה שב עמהן מבין הגליות.
לגבי החטופים- יתכן שלא היו אומרים (אגב הרב מאיר אליהו לא אמר תחנון אחרי מות ראיסי..). השאלה עד כמה זה נחשב משהו כללי.
הרב דבליצקי לא הביא טענה עניינית למה הוא חזר בו. אז אדרבה זה ממחיש דברים שלא אכנס אליהם.
גם באותה שנה ובשנה שאח"כ "גדולי הדור" לא הורו להודות, כעדותו של הרב דבליצקי.
אני לא חושב שיש טעם בהמשך הדיון כי לדעתי היחס של רוב מוחלט של ההנהגה הרבנית החרדית בעבר וכיום לעניין הזה ולעוד הרבה עניינים לא נובע מהלכה אלא מהשקפה של התרחקות ממדינה חילונית במה שאפשר, וממילא אין רצון להודות על משהו שקרה ע"י המדינה, אין רצון להתגייס למלחמת מצווה גם אם התנאים יהיו גלאט כשר וגם אם רק מי שלא לומד יתגייס, יש התפשרות על דברים לא טובים בשביל כסף ללימוד תורה. הם לא ימנים ולא מתחברים למהלך של גאולה בדרך הטבע כי לא יתכן שזה יבוא ע"י חילונים. ועוד הרבה דברים.
יש פחד/אין רצון לברר באמת את רצון ה' (לכן לא לומדים שם לעומק לא מחשבה ולא תנ"ך), וכשאין מה לענות עניינית אז מגיעים למצב שמזלזלים ומתנהגים בכפיות טובה, כמו דברי הרב יצחק יוסף בחודשים האחרונים וכמו שהרב שלום כהן קרא לנו אז עמלק.
רוב החרדים אנשים טובים שאוהבים את עמ"י ומחוברים אליו, אבל כשאתה חי בהשקפה לא נכונה זה משפיע, ואצל מי שמלכתחילה המידות לא משהו זה מביא לכפיות טובה וחוסר אכפתיות.
נקודה נוספת. כשאני רואה סרטונים ביוטיוב שהרב עובדיה מאשים את דרעי שהטעה אותו לגבי אוסלו ושהוא קורא לו רשע, ואני רואה שעם כל זה ועם כל שאר הדברים הרעים שהוא עשה הוא השאיר אותו מנהיג המפלגה, ושכמעט כל הרבנים הספרדים החרדים בוחרים בו גם כיום, אני שואל את עצמי- כל הדברים האלה בשביל כסף ללימוד תורה שווה בעיניכם? לימוד תורה מתיר תמיכה בדברים רעים, חילול שם שמיים, פגיעה בא"י ובבטחון עם ישראל?
ברור שלא. לימוד תורה אמור להביא קודם כל לקיומה.
יש גם מן האמת אבל אני לא חושב שאפשר לעשות הכללותאחו
גורפות
לגבי המלבי"ם שוב השאלה לאו דווקא האם חזרה שכינה לציון או לא. והאמת, גם לא נראה לי שהשמחה ביום העצמאות תלויה דווקא בבירור הספציפי הזה... המלבי"ם רואה את אלה שלא מסתפקים בשלב הראשון, לא כפסימיים והורסי שמחות, אלא ככאלה ששואפים לגדולה אמיתית, הקומה הגשמית לא ממש מעניינת אותם כמו הקומה הרוחנית. והאמת, אפשר לדון גם בזה, האם זאת ההסתכלות היותר נכונה, אבל, אם המלבי"ם אמר, סימן שיש לזה מקום.
חטופים => הזכרת "כמה זה נחשב משהו כללי". שזה כבר שיקול הלכתי. אז כמו שיש שיקול של האם זה כללי, יש עוד שיקולים נוספים. בכל־מקרה, לעם ישראל אירעו אינספור ניסים, לא על כולם נקבעו ימי זיכרון, על חלקם בקושי יודעים (מלחמת אסא בכושים, מלחמת יהושפט בעמונים, כו' כו'). ניקח סתם לדוגמה את מצור ארם על שומרון, טוב, אני מתאר לעצמי שמאוד שמחו בתשועה הגדולה (שהייתה ניסית ממש, וממצב הרבה יותר גרוע), אז בסדר, המון העם (שמקביל לחילונים בימינו) כנראה שכח מזה אחרי כמה זמן, אבל אלה שהיו עדיין "בעניינים", האם אמרו הלל בברכה גם אחרי 10 שנים? 50 שנה? 100 שנה? אני לא יודע, אנחנו יכולים להודות על כל אותם ניסים נפלאים שהיו בימי המלכים, כאילו, מה בדיוק ההבדל? שזה קרה לפני הרבה זמן? שאנחנו חווים את התוצאות עכשיו? אני לא יודע, לא נולדתי כשירושלים שוחררה, כשם שלא נולדתי כששומרון שוחררה, את שני הסיפורים אני מכיר רק ממה שקראתי... אבל לא יודע, קטונתי.
יש פחד/אין רצון לברר באמת את רצון ה' (לכן לא לומדים שם לעומק לא מחשבה ולא תנ"ך)
=> באמת סוגיה לא פשוטה. ידועה הבדיחה על הלמדן שגילה שמשה ואהרן הם אחים, דרך הקצויס... אבל לא נראה לי שזה כזה מדויק. לחרדים גם יש ספרי מוסר והשקפה פשוט הם לא קוראים לזה מחשבה אלא השקפה. אם בציבור הדת"ל הטקסטים הקנוניים הם כתבי ראי"ה ומאמרים והנהגות של הרצי"ה, אז אצל הליטאי הממוצע זה יהיה מכתב מאליהו ו"אמונה וביטחון" או משהו כזה. לגבי לימוד תנ"ך, לומדים תנ"ך באופן עצמאי, לגבי ישיבות דת"ל, זה משתנה מישיבה לישיבה. יש כאלה שיש להן פוקוס על תנ"ך יש כאלה שלא, אני לא בטוח שאם אשלוף הסדרניק אקראי, הוא יידע דברי הימים ואיוב בעיון... וגם מבין אלה שכן, יש כאלה שלא לגמרי מפנימים פשט תנ"ך והולכים רחוק, אכמ"ל.
יש בזה עוד כמה גורמים שמעורבים, א' זה הרעיון של אמונת חכמים, כלומר אין צורך "לברר השקפות" לעומק ודברים בסגנון מספיק להקשיב למה שהגדוילים אומרים ואתה בסדר (שזה אותו דבר כמו ללמוד אותם ולהגיע לאותה מסקנה). נו יפה, אז מה יהיה עם הגדוילים? אז דבר ראשון לא בטוח בכלל שהם לא ביררו את השקפתם והגיעו למסקנות שהגיעו.
מה שכן, כאן נראה לי שמתחיל הבדל גדול. בישיבות ליטאיות זה מאוד נדיר למצוא מדרש. גם הלך החשיבה הוא מאוד לא מדרשי. היחס למדרש הוא כמו אל תוספתא, לא לומדים, ואם כן, אז ממש לא כדי ליישם. ובסופו־של־דבר השקפה / מחשבת ישראל זה התעמקות במדרש. התוצאה היא שהחרדיות הליטאית (וגם הספרדית) סובבת כמעט בבלעדיות סביב הלכה וכמה רעיונות השקפתיים בסיסיים. לא נראה לי שזה נובע מפחד אלא פשוט זאת השיטה. רצון ה' זה הלכה ומדרש זה יותר לעורר את הלבבות כו'. לכן גם ביחס למדינה, פרגמטיזם וריאלפוליטיק מוחלטים. אבל אני לא חושב שיש כאן "פחד לברר רצון ה'" זה נשמע לי כמו סיסמה שאפשר להדביק על כל אחד שלא מסכים איתך. כשלמדתי בהסדר אני זוכר שהייתה סדרת שיעורים על מצוות כיבוש הארץ כו' היית חושב שיהיו כאן בירורי עומק ודיונים, ממש לא, פשוט נרטיב ספציפי תוך התעלמות מוחלטת מכל דעה אחרת. כך שבהרבה מקרים "בירור רצון ה'" מסתכם בלקרוא את הספר אורות (שאין עם זה בעיה אגב), או במהלכים שהם ציור המטרה סביב החץ ("עם זה אנחנו לא מסכימים, אנחנו תלמידים של זה וזה, אנחנו סוברים ככה וככה"). יעני, לא ממש התרשמתי בכיוון הזה.
וכאן אפשר לראות הבדל עצום בין ספרים ליטאיים שמעמיקים במדרש (נניח מכתב מאליהו, תנועת המוסר => שזה יותר לכיוון של לעורר את הלבבות ועבודת ה' פרטית) לבין ספרים חסידיים שהמדרש הופך למגדלים עצומים של השקפה כו' (נגיד גור, סלונים, סאטמר). אבל אני באמת לא יודע להגיד לך מה הדרך האולטימטיבית בעבודת ה', אם יש כזאת. אני לא איש הלכה, אלא יותר אגדה ותורה עם דרך ארץ. ואני שמח שיש כאלה שמשקיעים את כל מרצם בבירור הלכה והוראה וכיו"ב. ואני מאמין שגם אני נותן את חלקי. ביחס לי"ב השבטים, הרש"ר הירש אומר שיש כאלה שהייעוד שלהם הוא אכן העניינים הלאומיים והמדיניים ויש כאלה שזה פחות נוגע אליהם כי יש להם דברים אחרים להתעסק בהם.
וכשאין מה לענות עניינית אז מגיעים למצב שמזלזלים ומתנהגים בכפיות טובה, כמו דברי הרב יצחק יוסף בחודשים האחרונים וכמו שהרב שלום כהן קרא לנו אז עמלק.
=>
מה אני אגיד לך, ביחס לכל ההתנהלות הפוליטית ולפעמים גם התנהלות אישית... חבל על דאבדין ולא משתכחין.
הנה סיפור על ה"פני מנחם" מגור שלא חשוד בציונות
מבחינה פוליטית נחשב כבעל תפיסת עולם ימנית. התנגד למסירת שטחי יהודה ושומרון לערבים וביקר ביישוב בית אל. הרב אלתר סירב לבקשת ראש הממשלה שמעון פרס שהתקשר אליו ב-1996 וביקש להיפגש עמו, באומרו לו שאיננו מסוגל ללחוץ את ידו של מי שלחץ את ידי ערפאת שדם יהודים על ידיו. עם זאת הוא נפגש עם יצחק רבין, בנימוק שהוא נגרר אחר מהלכי אוסלו, ולא הוביל אותם.
עשרות ההרוגים בפיגועי ההתאבדות שהתרחשו בתקופה האחרונה לחייו השפיעו על מצב בריאותו. בימים שבהם נהרגו אנשים סירב לאכול. הוא התבטא בתכיפות לפני אישי ציבור שנכנסו לחדרו על האסון שמביא לדעתו "הסכם אוסלו" על חיי ישראל.
אתה מתעלם/מקטין את הנקודה העיקריתנוגע, לא נוגע
יש דרכים שונות בעבודת ה', בתנאי שהבסיס ברור ומוסכם על כולם. כשמתעלמים מהבסיס ושמים את לימוד ההלכה וכמה עקרונות בודדים כחזות הכל זה לא דרך ולא השקפה אלא עיוות.
לימוד תנך זה לאו דווקא להיות בקי באיוב בעיון, אלא קודם כל להיות מחובר לרוח התנך- א"י, מדינה, חומר, פעילות מעשית בשביל הגאולה ועוד. זה פשוט.
אחרי שהבסיס מוסכם- יש דרכים שונות לבטא אותו. יש כאלה שצריכים להיות בעולם המעשה וכאלה שללמוד. וגם בלימוד יש אחד שמתאים לו יותר התעמקות בהלכה, אחר שמעדיף עיסוק במדרש, שלישי תנך, רביעי עבודת ה'. אבל לקחת דרך או דרכים מסויימות ולהגדיר את הבסיס לפיהן זו טעות חמורה, שגם גורמת למי שהולך בדרך הזו לא לראות אותה כביטוי של הבסיס האמיתי.
המלבי"ם לא חולק על מקורות תנאיים ועל פסוקים. ממילא אין ממנו שום ראיה לכך שאפשר לא לשמוח (וק"ו שלא להודות) על כל הנ"ל ואי אפשר ליישם את העקרון שלו פה.
לומדים את הסוגיות בגמרא ורואים שיש חיוב להודות. הדרך הקלאסית.
ברור שהחרדים לומדים ספרי השקפה שלהם. הבעיה היא שהם לא לומדים את הספרים הקדומים יותר (כוזרי לדוג') ומתעלמים מספרים שחולקים על ההשקפה שלהם. וכמובן לא רואים את התנך כספר שמדבר למציאות העכשווית ומלמד עליה שזה הכי חמור.
מההיכרות שלי בכל הישיבות הדת"ל לומדים עוד הרבה דברים חוץ מהרב קוק. אבל בכל אופן, לעומת הגדולים אחרים בדורו ולפני, הראי"ה למד *הכל* וכלל הכל והתייחס להכל לכן ההשוואה לא נכונה (אתה מכיר עוד גדול שחוץ מתנך ש"ס פוסקים ולמדנות ישיבתית היה גם בקי בכל שיטות הקבלה, המחשבה, החסידות, המוסר?)
ולא יודע איפה למדת, אבל בישיבה שלמדתי בה ובספרים ומאמרים שקראתי של רבנים מישיבות אחרות ורבני ערים וכדו', תמיד יש התייחסות ודיון במגוון דעות כשלומדים הלכה, גם בסוגיות כמו כיבוש הארץ.
לצערנו, הרוב בעבר וכיום הם לא הפני מנחם.
אפשר תמיד לנסות לסנגר ולהצדיק, אבל האמת תורה דרכה. אני מעריך חרדים על הדברים שהם טובים בהם, אבל לא מחפש להצדיק דברים מעוותים בכל מיני תירוצים.
חייב להעיר על נקודה אחתארץ השוקולד
ביחס לדבריך אם היה מישהו כמו הרב קוק בהיבטים שפירטת, הרב גורן היה בקי בכל אלה. (והאמת שכתב ספרים על המכילתא, ירושלמי, הלכה, תורה, מוסר ועוד)
אני חושב שהרב גורן היה אף תלמיד חכם גדול מהרב קוק.
לפי הידוע לי הרב גורן לא היה בקי בקבלה כמו הרבנוגע, לא נוגע
ואין לרב גורן חיבור קבלי ומחשבתי כמו אורות או אורות הקודש או קרוב לזה.
והרב גורן למד אצל הרב ואצל תלמידו הרב הנזיר ככה שמן הסתם חלק נכבד מדרכו הוא קיבל מהם והלך לפיהם.
לא יודע אם הוא היה ת"ח יותר מהרב כי בכתבי ההלכה של הרב גורן התחלתי לעסוק רק בזמן האחרון.
בכל אופן, חבל שהרב גורן לא מקבל הרבה יותר מקום כי הוא באמת מיוחד.
הרב גורן היה בקיארץ השוקולד
אם תלמד מספריו כמו תורת המועדים וכד' תראה זאת.
(ומניח שגם בתורת הפילוסופיה, אבל לא למדתי מהספר הזה)
אני יודע. אבל לא ברמה של הרבנוגע, לא נוגע
(זה לא חסרון).
אני מרפרף קצת בתורת הפילוסופיה (יש באוצר החכמה) ורואים שהוא היה בקי מאוד בפילוסופיה. הקבלה גם מופיעה פה, אבל זה פחות העניין של הספר אז זה לא מדד.
אפשר גם לציין את הרב שרקי ברשימה..
ברמה הרבה יותר גבוההארץ השוקולד
זה פשוט הבל לטעון שהרב קוק היה גדול ממנו, נובע מחוסר היכרות עם המפעלים העצומים של הרב גורן.
ולא הבנתי את דבריךארץ השוקולד
בגלל שהרב גורן לא כתב ספר על קבלה אז הוא פחות תלמיד חכם מהרב קוק למרות שהמפעל ההלכתי של הרב גורן גדול יותר וגם כתב ספרים על ספרות חז"ל (ירושלמי ומכילתא) גדול יותר?
בכלל, הרב גורן נראה לי מבין הגדולים שהיו בכל המאתיים שנה האחרונות.
(כנראה שהערוך השולחן והמשנה ברורה היו באותה ליגה)
כדאי שתיסגר קודם את זה הבלנוגע, לא נוגע
או אם לא הבנת את דבריי.
דיברת אח"כ על קבלה, ועניתי על קבלה.
לגבי מי היה ת"ח גדול יותר, כתבתי בהתחלה שרק בזמן האחרון התחלתי לקרוא את כתבי ההלכה של הרב גורן, אז אני לא יודע (כמובן שגם אם הייתי בקי זה לא אומר שאני מספיק בר הכי לענות על זה). זה שיש לו יותר לא בהכרח מעיד שהוא יותר גדול.
הבנתי את דבריךארץ השוקולד
הערתי שהטענה שהרב קוק גדול מהרב גורן זה פשוט הבל.
טענת על קבלה, הראיתי שיש לו בקיאות גם שם.
הערתי שגם בלי הקבלה, לא ברור שהרב קוק יותר.
זה לא כמות הספרים אלא הבקיאות המשתקפת מתוך הספרים
לא הכל נסוב סביב בקיאותכְּקֶדֶם
לדעתי זה ממש לא קריטריון.
קח את הספרים של הרמב"ם ותשווה אותם לספרים של אחרונים, ייווצר לך מצג שווא שכביכול האחרונים גדולים יותר ממנו. חייהם של הרמב"ם וגם של הרב קוק היו אפופים בהיסחי דעת מהתורה,ועם זאת הם הגיעו לאן שהגיעו.
לדעתי רק עוד כמה דורות יבינו את הגדולה האמיתית של הרב
אם כך אז קל וחומרארץ השוקולד
כדאי שלהבא תקרא שוב את הנכתב ותגיב לענייןנוגע, לא נוגע
אתה אומר הבל על טענות שבכלל לא נטענו.
וגם לא כתבתי שהרב גורן לא היה בקי בקבלה.
אתה יכול לומר את מה שיש לך להגיד בלי להלביש את זה באופן לא קשור על דברי אחרים.
גם מה שכתבת בסוף לא נכון, אבל לא מתכוון להיכנס לדיון על זה.
מה הבנתי לא נכון?ארץ השוקולד

סליחה על אי ההבנה
כבר כתבתינוגע, לא נוגע
wellאחו
יש דרכים שונות בעבודת ה', בתנאי שהבסיס ברור ומוסכם על כולם. כשמתעלמים מהבסיס ושמים את לימוד ההלכה וכמה עקרונות בודדים כחזות הכל זה לא דרך ולא השקפה אלא עיוות.
=> לעניות דעתי הבסיס הוא שמירת הלכה והמצוות זה בדיוק מה שנצטוונו עליו בהר סיני. איך להתייחס לאירועי השעה, סוגיות אמוניות – פחות מהותי, מוזמן להראות מהכתובים אחרת
אלא קודם כל להיות מחובר לרוח התנך- א"י, מדינה, חומר, פעילות מעשית בשביל הגאולה ועוד. זה פשוט. => כל אחד לוקח לכיוון שהוא רוצה. קריאה אחת של התנ"ך תראה כמה מעשי אנוש הם הבל וריק, "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי", והדבר היחיד שמעניין הוא שמירת המצוות וההתבדלות מאומות העולם והעבודה הזרה, כמו יהושפט "חטף" על זה שהצטרף לאחאב (עזרת ישראל מיד צר, געוואלד!), או כמו ירמיהו שרצה לברוח למדבר אילולא נבחר להוכיח אותם. מהנביאים משמע "נטעו גנים ושבו" וכו' כו' כו'. זה באמת תלוי מה אתה מחפש.
לומדים את הסוגיות בגמרא ורואים שיש חיוב להודות. הדרך הקלאסית.
=> עובדה, יש כאלה שראו הפוך
ברור שהחרדים לומדים ספרי השקפה שלהם. הבעיה היא שהם לא לומדים את הספרים הקדומים יותר (כוזרי לדוג')
=> בינו שנות דור ודור וכו'. בכל תקופה באה הבנה חדשה בתורה מן השמיים, שהיא מתאימה לדור וצדיקי כל דור מבינים בתורה כפי מה שדרוש ללמד את בני הדור. [חידושי הרי"ם האזינו]. לימוד אמונה הוא בהחלט חשוב ואם חסר אז צריך להוסיף (מינון מדויק? לא יודע להגיד לך). אבל איך לומר את זה... בישיבה, לא יכולתי להבדיל בין מי שמעולם לא פתח כוזרי, או לא בא לשיעור כוזרי, אבל כן אפשר בקלות להבדיל בין מי שלא בא לשיעור עיון בבוקר לבין מי שבא... בכל־מקרה, הרב יוסף בן פורת למשל, כל הזמן מזכיר ספרים כמו דרשות הר"ן, כוזרי, רמב"ן על התורה, רס"ג, והוא עדיין 100% "השקופה".
ומתעלמים מספרים שחולקים על ההשקפה שלהם.
=> מה לעשות נכון גם לצד השני...
וכמובן לא רואים את התנך כספר שמדבר למציאות העכשווית ומלמד עליה שזה הכי חמור. => כמו שאמרתי חוסר לימוד תנ"ך היכן שישנו אכן בעיה. אבל יש גם רבנים חרדים שלא מרוצים מהמצב המצוי, וזה לא הופך אותם לפחות חרדים.
מההיכרות שלי בכל הישיבות הדת"ל לומדים עוד הרבה דברים חוץ מהרב קוק.
=> כן, אבל בסוף הכל שואף לשם, והכל בפרשנות ספציפית למדי בהמשך לקו הזה (לפחות במיינסטרים)
אבל בכל אופן, לעומת הגדולים אחרים בדורו ולפני, הראי"ה למד *הכל* וכלל הכל והתייחס להכל לכן ההשוואה לא נכונה (אתה מכיר עוד גדול שחוץ מתנך ש"ס פוסקים ולמדנות ישיבתית היה גם בקי בכל שיטות הקבלה, המחשבה, החסידות, המוסר?)
=> אני לא יודע איזה גדול בקי יותר ואיזה בקי פחות ומעולם לא שמעתי שקובעים מה הדרך הנכונה לפי איזה גדול נראה לי שהוא יותר גדול ובקי. השפת אמת, שחי באותה תקופה, לא טוב? גם רבים מבני דורו ואף מאלה שהעריכו אותו מאוד סברו שאין הלכה כמותו. ומה עם חב"ד שאומרים שהר' שליט"א עולה על כולם? או חזוניאישניקים?
כאילו באמת זאת טענה שאני פשוט לא מבין ואני רואה אותה חוזרת שוב ושוב בווריאציות שונות ומשונות, ובאמת אני לא מבין, ממתי זה עובד ככה? איך אני אמור לדעת שהוא יותר בקי ומקיף מכולם? גם על ר' מאיר נאמר שלא היה כמותו בדורו ואעפ"כ אין הלכה כר"מ. או מה לכם אצל ר' אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום ואעפ"כ נצחוני בניי. דעתי האישית בנושא עם כל כמה שיש לו סגנון מאוד מיוחד ותורה עמוקה אני לא רואה את עצמי ממש מחובר אליו כמו אל סגנונות תורניים אחרים. אז מה אני אמור לעשות במצב כזה?
ואני לא מחפש ללמד זכות או משהו פשוט ככה אני באמת רואה את הדברים
ברור שמי שיש לו ידע מקיף יותרנוגע, לא נוגע
וגם יודע לתת את המקום לכל דבר, כנראה צודק. זה שאתה לא מתחבר זה משהו אחר.
וזה לא קשור לר"מ ולר"א.
פשוט לןמדים את הרב וקוראים מה אומרים עליו ורואים שהוא היה בקי בכל התחומים לעומת החולקים עליו.
מי שמחובר לתנך לא מוסר חלקים מא"י ולא משנה איך תקרא את התנך.
מי שרוצה להתנתק מעוברי עבירה לא לוקח מהם כסף.
מי שמעניין אותו שמירת מצוות, דואג שיהיה לו תנאים מתאימים לשרת בצבא ולא מתחמק.
מי שמעניין אותו זה שמירת מצוות לא מורה ב"דעת תורה" לבחור במפלגה מחללת שם שמיים שמרחיקה את עמ"י משמירת מצוות.
לא אגיב יותר.
לא יודעאחו
פשוט לןמדים את הרב וקוראים מה אומרים עליו ורואים שהוא היה בקי בכל התחומים לעומת החולקים עליו. => סובייקטיבי לחלוטין
וזה לא קשור לר"מ ולר"א. => זה גוף הטענה, שזה שאין כמותו בכל הדור לא אומר בהכרח שצריך לפסוק כמותו ההלכה פשוט לא עובדת ככה
מי שמחובר לתנך לא מוסר חלקים מא"י ולא משנה איך תקרא את התנך. => בטח אמרו את זה גם לירמיהו, בכל מקרה זאת שאלה הלכתית
מי שרוצה להתנתק מעוברי עבירה לא לוקח מהם כסף. => נכון מאוד
מי שמעניין אותו שמירת מצוות, דואג שיהיה לו תנאים מתאימים לשרת בצבא ולא מתחמק. => נכון וכך גם היה בקום המדינה
מי שמעניין אותו זה שמירת מצוות לא מורה ב"דעת תורה" לבחור במפלגה מחללת שם שמיים שמרחיקה את עמ"י משמירת מצוות. => נכון מאוד
עובדות הן לא סובייקטיביות.נוגע, לא נוגע
וזה לא קשור לאיך פוסקים כי הדיון פה הוא לא בהלכה אלא באיך להסתכל על המציאות. ומעבר לכך, ברור שאם אתה לא יודע כמו מי ללכת כי אתה לא בר הכי להכריע- זה מדד מצויין.
אז על העיקר אנחנו מסכימים.
לגבי א"י- זה מקרה אחר לגמרי מאשר ירמיהו ואין טעם להביא דברים לא קשורים ולהטעות.
ולפני שזו שאלה הלכתית זו שאלה של הבנת המציאות, ושם בוודאי המתירים טעו, ולכן הדיון הוא קודם כל מאיפה נבעה הטעות ומה המסקנות שצריך להסיק (מסקנות שלצערנו לא נלמדו או לא נלמדו עד הסוף).
גם באיך להסתכל על המציאותאחו
לא ידוע לי שעדיף רוב חכמה על פני רוב מניין
ואם איני יודע איך להכריע – איני יודע גם לומר מי הרב האולטימטיבי הבקי והכולל ביותר
כאילו, מאיפה אני אמור לדעת דבר כזה?
אם ממה שאומרים עליו, יש תומכים, יש מתנגדים, יש מעריכים מאוד אבל מסתייגים
אם מקריאת ספריו, זה תלוי ברושם שלי
ירמיהו כן קשור לדעתי כי ברור לי שאמרו לו שמה שהוא אומר להיכנע זה כי הוא שמאלני, אין לו רוח הגבורה של דוד המלך, הוא לא מאמין בישועת ה', הוא לא מחובר לתנ"ך... כאילו, אם נגיד שצריך "לחזור לרוח התנ"ך", מה זה אומר בדיוק? כולם אומרים את זה וכל אחד מתכוון למשהו אחר. אתה אמרת שזאת גאולה בדרך הטבע, חומר, א"י, אין בעיה, אפשר באותה מידה לומר שזה אפסיות האדם והחומר, גאולה ניסית, ביטחון...
מי שמחובר לתנך לא מוסר חלקים מא"י => "ולפני שזו שאלה הלכתית זו שאלה של הבנת המציאות"
אני חושב שהרב עובדיה זצ"ל היה מאוד מחובר לתנ"ך ועדיין אם מותר הלכתית אז מותר הלכתית (ברמה התיאורטית => וככה גם הגענו להסדרים עם ירדן ומצרים)
זה שהייתה טעות עצומה בשיקול הדעת ברמה של הבנת המציאות, זאת באמת בעיה חמורה
עניתי כבר על רוב הדבריםנוגע, לא נוגע
רוב מניין לא היה כנגד דעת הרב קוק.
ההיקש מירמיהו לא קשור בכלל כי ירמיהו קיבל נבואה וכי זה היה עונש מה'. פה ה' רצה וסיבב את חזרתנו ארצה.
אני לא חושב שהוא היה מאד מחובר.
המחלוקת היא באיזה מצב מותר הלכתית (=באיזו רמה של פיקוח נפש. הרי ברור שירושת א"י זה דבר שיש בו סכנה מטבעו). לדעתי מי שבאמת מחובר לערך של א"י (תנ"ך, חז"ל, זוהר) לא היה מתיר במצבים שהוא התיר.
והטעות החמורה בהבנת המציאות היא נגזרת של הדברים שכתבתי בהתחלת השרשור.
אגב, משהו מעניין לגבי הסכם השלום עם מצרים:
מאמר מענייןאחו
בכל־מקרה, זה המקור לכך שחזר בו
https://forum.otzar.org/download/file.php?id=45493&sid=220a665cfb52a4a95ee109a96a83b90f
תודה. ממחיש שובנוגע, לא נוגע
מההיכרות שליאחו
אין חילוק בין השניים
אלה שאומרים תחנון באחד אומרים גם בשני
אלה שלא אומרים באחד לא אומרים בשני
מבחינת תחושה אישית, יש כאלה שבשבילם יותר משמעותי יום ירושלים (שחרור מקום קדוש, גישה לכותל, כו') מאשר יום העצמאות (הכרזה על הקמת מדינה חילונית שבמהותה מהווה חילול ה' – לשיטתם)
אגב, מזה שלפחות רוב החרדים לא מציינים את הנצחוןנוגע, לא נוגע
במלחמת ששת הימים ואת שחרור ירושלים, אפשר ללמוד יותר מהכל ולהבין את היסודות הכי בסיסיים של השקפת העולם שלהם.
מסכיםנעים להכיר 10
אני הפוךחסדי הים
זאת אומרת מודה ושמח על הניצחון, אבל לא משווה את זה למשעבוד מלכויות לחירות מדינית.
לגבי השם של יום 'ירושלים', אני מצפה שתבנה, כי רוב מה שכבשנו מיושב בישמעאלים, כולל עיקר הלב, בית המקדש.
יש פה חמש דקות של הרב שרקי שממש כדאי לשמוענוגע, לא נוגע
תורת החיים.זבדיה
בתורת החיים חוגגים את יום ירושלים ולא את יום העצמאות.
לא יודע איך נגררנו לדיון הזה אבל אם כברנעים להכיר 10
אילו ספרים של הרב גורן אפשר ללמוד כדי להיפגש עם גדולתו?
איפה אפשר לראות את ספריו על המכילתא וכו? יש באוצר החכמה?
ביחס לרב זצל אתה טוען שהרב גורן היה בקיא יותר? חריף יותר? שספריו עמוקים/קשים יותר? באיזה תחום בהלכה? בתלמוד? במחשבה?
אתה חושב שיספרים כמו ריש מילין, עין איה, אורות הקודש
הם פחות? למה?
אשמח לשמוע ..
אגיב בקצרהארץ השוקולד
לרב גורן יש ספרים במקצועות התורה השונים.
בכל ספר רואים את רוחב היריעה שהוא פורס, למשל ביחס לשאלה על שכר מצוות ותפילות בעולם הזה בספרו תורת המועדים או במסורת והיסטוריה במועדי ישראל, או ביריעה ביחס לסוגיית חילול שבת בצבא בהקדמתו למשיב מלחמה.
ביחס לירושלמי ומכילתא, יש לו ספר שדן בהגהות הגרא לספרים הללו בשם "הירושלמי והגרא".
ובעולם הפילוסופיה אפשר לעיין בספרו תורת הפילוסופיה.
וביחס למדינה יש לו את משנת המדינה ותורת המדינה אם אני זוכר נכון.
לא יודע אם יש באוצר החכמה, אני מהפרימיטיבים שבעיקר משתמש בספרים פיזיים
אסביר בקצרה:
ניתן לראות בספר לעיתים רבות על מה הוא מבוסס ומתוך זה להבין את הלימוד של אותו גדול ובמה הוא שלט.
מספרי הרב קוק ניכרת שליטה בחז"ל וקבלה, מתוך זה הוא בנה יצירה ספרותית המעבירה מסרים להשקפתו והבנתו בדבריהם.
מספרי הרב גורן רואים את עושר המקורות השונים בתנ"ך, בכל מקורות חז"ל (בש"סים, מדרשי הלכה ומדרשי אגדה), ובראשונים (בין אם מדובר בפירוש רס"ג או בפירוש הרמב״ם על מסכתות זרעים או פרשן אחר במקומות השונים בש"ס) ובספרות ההלכה (לעיתים האחרונים, אבל נראה לי ששם הוא פחות שלט)
מספרי הרב עובדיה רואים שליטה עצומה בדברי האחרונים בין אם מדובר בספרי הלכה קלאסיים, ספרי הלכה על הסדר פחות מוכרים או שותים, אבל רואים שאת הראשונים הוא פחות למד ולכן לעיתים רבות מצטט אותם מתוך האחרונים.
ולכן, זה לא שספר הוא פחות מספר אחר, אלא שהבקיאות והשליטה של הפוסק ניכרת מתוך כתביו.
ולהבנתי רואים שלרב גורן הייתה שליטה טובה ורחבה יותר בתנ"ך, ספרות חז"ל והראשונים מהרב קוק.
זה פשוט לא נכון.נוגע, לא נוגע
הסתכלת פעם ברשימת המקורות של דברי הרב בסוף אוה"ק א,ב?
למדת שו"תים של הרב?
זה שהסגנונות שונים והרב גורן מאוד קריא וגם עוסק הרבה בנושאים מעניינים וזה שהרב הרבה לפעמים לא מציין מקורות בספרי המחשבה שלו ושלא היה יכול להרחיב בתשובות הלכתיות יותר מדי מרוב עומס, לא מלמד על יותר גדלות.
קראת עדויות על הרב (עדויות מדור של רבנים שלא היו מקצינים בתיאורים ובתארים כמו בדורנו)?
לדוג' שהוא ידע לצטט בע"פ את כל הזוהר?
שהוא למד כל יום שישים דפי גמרא בעיון (כלומר סיים שס פעם בחודש וחצי) ופעם בחודש את כל התנך?
שהוא שלט בכל מכמני התורה בנגלה ובנסתר?
שכל מקצועות התורה היו ברשותו?
שמציבים אותן בשורה אחת בקבלה עם האר"י הגר"א והבעש"ט?
שהיה יודע רמב"ם וראשונים בעל פה?
כדאי לעשות בירור מעמיק לפני שמתבטאים בנושאים כאלה.
תקרא עדויות רבות כאן ותבין עד כמה הרב היה גדול בתורה:
אגיב את הסתכלותיארץ השוקולד
א. לא עיינתי בהפניות שכתבו בסוף אורות הקודש, אבל מי כתב את ההפניות?
ב. למדתי תשובות של הרב זצ"ל.
ג. על הרב גורן מספרים שהוא ידע בעל פה את כל השס.
ד. ביחס ללימוד, כך מספרים על זמנו של הרב קוק בישיבה, על הרב גורן מספרים שסיים שס כל שנה גם בהיותו רבצר.
ה. כפי שהערתי, ההבנה שלי נובעת מלימוד ספריהם ולא מתוך עדויות, אתה יכול לבחור לעיין בספרים ולהגיע לתובנה אחרת ואז אולי אני טועה, לחילופין תוכל להסתכל מזווית אחרת ואז להגיע לתובנה אחרת אבל אז זה עניין של הסתכלות ולא "לא נכון".
תשובותנוגע, לא נוגע
א. לא הבנתי. ברור שדברי הרב מבוססים על המקורות האלה שהוא למד וידע. זה שהוא לא כתב את מקורותיו בספרי המחשבה שלו לא אומר כלום. היה לו סגנון כתיבה אחר מהמקובל.
ב. לא יודע כמה למדת. בכל אופן כתבתי בהתחלה למה זה יכול להיתפס כאילו הרב גורן היה גדול יותר.
ג. אם הרב ידע את כל הזוהר בע"פ וגם ידע בע"פ גמרות שונות וראשונים ורמב"ם ושו"ע ועוד כמו שמובא, מן הסתם גם את כל הש"ס הוא ידע.
ד. אדרבה.. הרב למד בוולוזין בגיל 19 למשך שנה וחצי. כלומר כבר בגיל 19 הוא סיים שישים דף בעיון בכל יום (זה בלתי נתפס). אדם כזה בוודאי מסיים אח"כ ש"ס בכל שנה. והוא גם היה חוזר המון על תלמודו כמו שהעידו, אז פשיטא שעל כל הש"ס היה חוזר לפחות בכל שנה.
ה. זה לא עניין של הסתכלות. עיינתי בספרים של הרב גורן וגם עשיתי רפרוף כללי לראות רוחב של מקורות.
אמרת שמהרושם שלך הרב גורן בקי יותר בכמה תחומים, הבאתי עדויות רבות (הכל בקישור ובויקיפדיה בערך על הרב, ויש עוד המון בספרים עליו) עד כמה הרב היה בקי מאוד מאוד בתחומים האלה (ונוספים), פשוט מצטט בע"פ. הפניתי שגם מספריו רואים ידע ענק, והסברתי למה זה פחות בולט מזה של הרב גורן.
אעצור פה. לא אוהב את הדיון בעניין ומרגיש שזה לא מכבד באופן כללי ובפרט את שני הגדולים המיוחדים האלו שהיו גם קשורים ביניהם ואוהבים ומחוברים זה לזה. רק היה לי חשוב שלא יסתמכו על הרושם שלך.
לגבי המשפט האחרון...אחו
הלוא זה דברי עד היותי על אדמתי...
אין לנו הכלים לחלק ציונים לגדולי ישראל והדיון בזה לא ראוי. אם נזכה להיות במדרגתם, אולי אז נדע מי יותר בקי, למי יש סברות יותר ישרות, כו'.
זה לא קשור למה שאמרתינוגע, לא נוגע
אמרתי שאני לא אוהב לעסוק בזה ושזה לא מכבד, ולא את מה שאמרת.
לעומת הדיון שהיה בינינו, לדיון הזה איתו אין ממש חשיבות ולכן אני לא רוצה להתרחב יותר ממה שממש נצרך.
בנוסף לזה, כבר הוכחתי בשרשור כאן שבפועל הרבנים החרדים לא מתנהלים לפי ההשקפה שהם אומרים שהם מאמינים בה, לכן אין ממש טעם להיכנס לדיון במקורות כי זה דיון תיאורטי בלבד.
ופה סיימתי. בעז"ה בשורות טובות לכל עמ"י ובכל התחומים בקרוב ממש
פשוט אתה העלית את ההשוואות האלה במקוראחואחרונה
אבל שוין
בע"ה גאולה קרובה
הגבתי למטה על דבריו. לגבי הרב גורן- כדאי להתחיל עםנוגע, לא נוגע
כןרקאני
לקבוע תור לאורתופד בזמן או 40 דקות לפני הזמןרועישםטוב
אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?
אצל רופא מבוקש, מתי שלא תגיע תצטרך לחכותפ.א.
כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.
ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.
לפחות בכלליתמשה
לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.
בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.
לא יודע אם המערכת מזהה אותך עם התור בכניסה למרפאהארץ השוקולד
אם איחרת ביותר מרבע שעה
אבל מזהה אם הקדמתמשה
וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.
שווה להביא ספר\לעבוד בזמן שאתה מחכהפתית שלגאחרונה
מאשר לאחר מראש
עריכה זה בדיוק מה שמשה אמר
המלצה למטריותרועישםטוב
מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.
סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם
כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)
זכורה לי פעם בשירות לאומיחושבת בקופסא
כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.
המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).
אל תתקמצנו על מטריות.
הכי טובות זה המטריות ההפוכותנפשי תערוגאחרונה
אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח
החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.
סודות בחוות?צמר-ארד
סתם מעלה פה נושא..
תגידו יש פה עוד מישהו
שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות
עם בעלי חיים וגילה סודות?
למשל עם כבשים..
איך החייה הזו מתפקדת
ומתנהגת כחלק מעדר
כל מיני תכניקות וטריקים?
תיוג שעולה בדעתי שמתמצאפ.א.
יש"ע חסום פהחסום לשעבר
כבר כמה שנים טובות
אז תתווך לו את הדברים… מניח מה שאתם מכירים …פ.א.
הכל נמצא בויקיפדיהרקאני
אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים
תשאל את גיפיטי
תתפלאיחסום לשעבר
ממה להתפלא?רקאני
תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות
(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)
לכל חווה יש את הסודות שלה.חסום לשעבר
איפה מחביאים את המפתחותעיונית
מה הקוד לשער...
סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה
חחח גדולצמר-ארד
נורא פשוט: דררר, דרר, בעהאאאחסום לשעבר
ומה לגבי הפרות?קעלעברימבאר
מווונפשי תערוג
חת שתיים שלו ארבע, דרררהאאא דרהההאאחסום לשעבר
כשיגיעו פרות נטפל גם בהםצמר-ארד
זה לא סודותנפשי תערוג
זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים
צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן
נגיד כבשים,
זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)
שהולכת כעדר,
לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים
יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן
בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)
כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד
ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים
אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,
לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו
כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה
לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה
אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח
גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי
גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה
אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים
אז אתה אומר...צמר-ארד
שצריך לשמור מהם דיסטנס?
שלא ייתפסו אומץ?
דיסטאנס ממי?נפשי תערוג
מהכבשים?
סודות.. חח...נתקה
אממ...
גם אבל בגדול נראה
שבנוסף לידע..
יש גם את הצד המנטאלי
שזה רק מי שנמצא יודע
לכן זה סוד
יוצא לי מדי פעםלא המשוגע היחידי
כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,
אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.
וואללה מסכים איתך..נתקה
כילו בשלב מסויים אתה
מתבונן ואומר לעצמך..
אוקיי אני גם כזה?
זאת הייתה כוונת המשורר?
שמע צמר...נתקה
מסתבר שיש פה לא
מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש
סודות בחווה נאמר זאת כך
אולי זה סוד של כל הרועים
ביחד
כן חח עוד נראה..צמר-ארד
כולם פה חאפרים
פפפפחסום לשעבר
קשוט עצמך תחילה ירקרק
האמתצאצא
אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....
אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,
אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,
אז לאט לאט לומדים את הסודות
זה כל עדר והסוד שלו,
כל עדר ואיך שרועים אותו
אין נוסחה
עד שאתה הופך להיות חלק מעדר
נסיון זה תמיד טובצמר-ארד
אני חושב אבל
שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב
ואפשר לעשות יותר טוב
ככה גם בעבודה הזו
יכול להיות רועה שכל הזמן
ינסה ליצור "שליטה"
והוא לא טפס את הנקודה של
שליטה מתוך רוגע
ברורצאצא
זה בדיוק מה שבאתי לומר.
אתה לומד לשלוט בנחת
אתה לומד אותם
הם לומדות אותך
שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר
שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה
אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע
וואוו כמה תשובותצמר-ארד
עוד משונתקהאחרונה
שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...
אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות
לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע
ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..
בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל
והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל
כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר
בהצלחה
מבקשת עזרתכםנחלת
היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות
שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,
קשה לי לעצור את עצמי.
אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.
תודה רבה לכם!
לבנות - מותר.
אני גם מנהל שיחות שאני נגרר אליהן עם הקולות בראשדי שרוט
שלי.
זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.
הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.
בהצלחהארץ השוקולד
רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות
א-ברוך! אז איך אני אמורה לדעת?נחלת
מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!
לא ניתן לדעתנפשי תערוג
ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.
^^^ארץ השוקולד
תודה רבה!נחלתאחרונה
מה עושיםפצל"פ
עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈
צא להליכה ולגינת כושרמשה
בטח, כשהכל רטוב
מבולבלת מאדדדד
את הולכת יחפה או שיש לך נעליים?משה
כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).
דיברתי על גינת כושרמבולבלת מאדדדד
המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ?? 
זה נכוןמשה
(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).
לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.
פחותפצל"פ
זה נראה לי רק יגביר לי
למה דיכאוןזיויק
כמאמר השירפצל"פ
למה לא כל יום שבת?
סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה
נכון. יש כזה דבר. אולי בגלל שהנשמה היתירה יוצאתנחלת
מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים
לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה
אהובה....זה מרגיע.
,
אוקי זה באמת בעיה מובניתזיויק
תנסה לתפוס את מוצש כהמשך שבתקעלעברימבאר
הגזמתם.. אין כמו מוצ"ש של חורף כששבת יוצאת ב 17:004ne1
בערב
משחק כדורגל, כדורסל, כושר בגינהסוגשל חרדיאחרונה
אתם חיים את החלום?ניגון🌿
אני חי ברמת חיים הרבה יותר גבוהה מדוד המלךאריק מהדרום
אז אפשר לומר שכן.
איך בדיוק?כְּקֶדֶם
בימי דוד המלך הייתה שכינה
הייתה נבואה
היה מלך צדיק
אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת
זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.
יש כאן הנחת המבוקשפשוט אני..
אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.
בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.
היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.
החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.
מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.
לאכְּקֶדֶם
מסכים חלקית.קעלעברימבאר
גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.
מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.
בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה
דוד חי בזיהום אוויר פקקים ובניינים שמסתירים שמים?קעלעברימבאר
ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?
וואי יצא לי עין רעה...
ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.
שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.
אמתקעלעברימבאר
תודה! התכוונתי, מוסיקה אהובה!נחלתאחרונה
לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)
אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין
שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים
מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -
בשלום.
(לזכור שנוהגים שם משמאל).
בשלב הנוכחי של החיים - כןפ.א.
מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.
כרגע לא.קעלעברימבאר
מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן
אמןניגון🌿
מה זה בשבילך החלום?
משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?
או בית מקדש
מעניין אותי
מה זה אומר? הדרך או היעד?ט'
אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.
את היעדניגון🌿
לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים
החלום = היעד?ט'
אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.
כן,טאבי
אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.
זה גם טוב(;ניגון🌿
לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂
ב"ה כןLavender
ב"ה כןהמקורית
כן, ב"ה 🙂אלישבע999
בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה
ואו כיף לשמועניגון🌿
אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?
אגבניגון🌿
אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו
נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...
ובסדר אפשר גם להתנדב קצת
אבל עדיין...
לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן
ו...
מבאס קצת לחיות ככה
לא?
יש חלומות גדולים ויש חלומות קטניםאלישבע999
אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.
מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם
ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.
את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…
והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה
בגדול כןזיויק
שואף ליותר בע"ה
הגשמתי כמה וכמה חלומות בעולם הזהמשה
יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.
אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.
לפעמים חלום ממומש עולה על כל הצפיות לטובה.קעלעברימבאר
למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.
או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה
חתונה זה חלום של הרבה אנשיםמשה

התוצאות באמת יותר מגוונות.
זה יכול להיות הרבה דברים:קעלעברימבאר
חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.
הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.
או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה
זה נכוןמשה
סדר הבחירות:קעלעברימבאר
שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"
שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.
מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :
אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.
נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.
והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.
בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.
וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.
היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.
והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.
בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.
משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.
אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!
אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!
טרף בקלפי ושלשל מעטפה.
ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.
אמת מה נהדר היה בוחר גדול.
אשרי העם שככה לו.
חחח... יפה מאוד ומצחיקנקדימון
לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.
מעתיק ושולח הלאה 
חביבחושבת בקופסא
יפה מאוד ומשעשעארץ השוקולד
ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית
לא מבין מה כזה זכות היסטורית להצביע.קעלעברימבאר
הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם
הזכות לבחור כיצד המדינה שלך תתנהל היא זכותארץ השוקולד
אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.
האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?
אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות
זו זכות כמו הזכות שלי להצביע בוועד בית.קעלעברימבאר
יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")
מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?
ברור שזה השניארץ השוקולד
איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?
אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל
מתרגש מעצם קיום השלטון. מהעניין להשפיעקעלעברימבאר
עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?
אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.
ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס
אני שמח וחושב שזה מדהים שאני זוכה להשפיע
ארץ השוקולד
ב. איך 1,050 שנה?
תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.
מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)
מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.
אנחנו בשנה ה79 למדינה.
סך הכל 630 שנה.
העלאת מס אינה אובדן עצמאות.קעלעברימבאר
אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.
צדקיהו מלך בממלכה יהודית
תשלום מס למדינה אחרת זה כפיפותארץ השוקולד
והיא לא עצמאות.
כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.
הנה נחמיה ט להקעלעברימבאר
ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.
מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".
ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.
ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.
ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"
א. כך ספרתי גם.ארץ השוקולד
ב. על מגילת תענית שמעת?
היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.
ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.
ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?
ב. הימים במגילת תענית הם לא ימי הלל אלאקעלעברימבאר
ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)
ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"
ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".
א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים
אתה נתפס למלא גדרים במקום לפקוח את העינייםארץ השוקולד
ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים
ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.
איפה אמרתי שמצבינו לא טוב יותר?קעלעברימבאר
א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון
ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.
מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.
מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.
מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.
לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה
ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.
בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)
חלקת על הטענה שיש לנו זכות היסטוריתארץ השוקולד
בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון
חלקתי בגלל שאני לא רואה עניין מהותי בשלטון העם,קעלעברימבאר
הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.
אז בכך אנו חלוקיםארץ השוקולד
מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,
ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?
אני מעדיף מלכות בית דוד שלקעלעברימבאר
מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.
אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).
כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.
ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.
איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים
אבל חלק גדול ממלכי בית דודארץ השוקולד
לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה
אני מדבר על הצפיה לנבואותקעלעברימבאר
על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.
כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.
בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.
העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם
אני מדבר על הכרת הטוב למול המציאות שהייתה בעברארץ השוקולדאחרונה
ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.
חוץ מזה שכחתי לומר תודה
קעלעברימבאר
האם קרה למי מכם שהמזוודה לא הגיעה ליעדנחלת
בחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?
כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה
לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם
לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....
בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו
כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם
כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות
רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה
ומתוסכלת.
דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם
אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....
זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי
אבל משהו, משהו....בכל זאת.
היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.
לחברת התעופה יש מדיניות אחריותנעמי28
ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.
הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.
איבודי מזוודות היא תופעה מאוד נפוצה - עניין של יוםפ.א.
יום לאלפי אנשים.
יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.
הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.
ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.
כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.
מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.
מוצר בגודל של כפתור גדול.
שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.
מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.
אמי ע"ה היתה תמיד אומרת שמה שזול זה יקר....נחלת
העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני
רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.
מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה
להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.
זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...
לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש
לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)
כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור
לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...
אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי
להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי
מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין
וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,
וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון
של הבידוק הראשון...
מעניין מי יהיה.
בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים
בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....
או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....
הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!
חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!
אני מבין שלא שלחת אותה כבר ממש בהתחלה לבטן המטוספ.א.
אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.
מסביר את האובדן שלו…
כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.
אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.
נכון. זו כנראה הבעיה.נחלת
עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)
הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה
אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת
רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.
מצד אחד אין לסמוך על הנס, וחובת ההשתדלותפ.א.
עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.
מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים
מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.
תודה אבל לא קיבלתי שום אישור או קבלה כששלחתי אתנחלת
הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי
פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט
שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות
להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.
הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...
אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150
בבוקר בטיסה ל.......?
שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?
סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...
תודה!
ברור שלא קיבלת. הבעיה שגם אין לך תיעוד של תלונהפ.א.
בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.
מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).
הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.
מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד
1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.
2. Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).
3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air
במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:
• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.
• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.
• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations
4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.
5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון עקיפת בעיית השירות הטלפוני חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:
• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.
• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.
• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.
6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות
זכויות נוסעים לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.
7. Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"
⚠️
IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.
בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.
בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.
הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:
1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.
2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.
3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.
כל כך מפורט. תודה רבה!נחלת
החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?
כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.
באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!
נמצא!!נחלת
אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך
מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.
הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.
מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....
עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא
בלרנקה. אשאל את הAI.
חן חן.
ובא לציון גואל! הגומל לחסדים טובות! בשעה טובה!פ.א.
תודה רבה על העדכון המשמח
ברור. שכל האבידות מכל הסוגים - תימצאנה!נחלת
מבאס ממש לשמוע 😟פשוט אני..
תודה רבה. שאלו יהיו כפרות העוונות שלי ושל כולנו.נחלת
לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...
(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר
על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)
אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה
לי ברירה רק להיזרק על השם;
הם לא מבטאים את המילים באנגלית
(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא
אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת
כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה
יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....
נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,
מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות
ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.
ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי
בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -
המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן
כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...
בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר
קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני
זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ
הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...
לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...
טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה
המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -
משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,
אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.
אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של
עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי
בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...
שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....
בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק
התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם
אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...
לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת
בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט
ואין מסגדים!
רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך
רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)
באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט
(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,
והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת
כל פעם לכביש...
הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי
שיהיה לך מה ללבוש....
!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,
ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר
מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי
נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...
כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי
לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -
לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות
כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!
שבוע טוב!
