לימודים-הריון-צבא...anonimit_1
בס"ד
 
אולי זה לא ממש המקום, אבל אולי בעצם כן...
אני עדיין לא נשואה, בקשר רציני, וחושבת על חתונה בקרוב.
שאלתי היא כזאת-
אני מתכננת ללמוד ריפוי בעיסוק בע"ה, ובעלי לעתיד בע"ה צריך עוד להתגייס.
מפחיד אותי מאוד להיות בהריון ולהיות עם ילד/ה בשנה ראשונה (ושניה עוד יותר...) ללימודים, במיוחד לאור התגובות שאני קוראת פה על הכאבים, החולשה, הבחילות וההקאות. אני גם ככה אחת שלוקחת מאוד קשה. אחרי שאני מקיאה סתם כי אני חולה אני אח"כ בוכה, וזה מגעיל אותי כ"כ שזה גורם לי שוב להקיא (גם אם אין לי מה) ושוב לבכות וכו'
האם זה אפשרי ללמוד מקצוע רציני כ"כ וללדת? (ואל תכתבו הבעל עוזר-כי הוא יהיה בצבא...)
מה עושים?!
תודה..
 
כן אפשר.יהודיה מא"י
אני למדתי במכון טל. ואלו לימודים קשים מאוד. לימודי הנדסה, בתוספת שיעורי קודש רבים שמעמיסים מאוד על המערכת.
והבנות התחתנו, וילדו תוך כדי לימודים. היו שם בנות שסיימו את התואר עם 4(!) היו שם בנות נשואות, עם ילדים ובעל בצבא.
חוץ מזה שלא כל אחת סובלת מבחילות בהריון, ובחילות של הריון הן שונות מבחילות של מחלה. ואת קוראת פה רק על אילו שיש להן בעיה, מי שאין לה בעיה לא כותבת על זה בדר"כ.
אבל אם אתם מתחתנים, למה שבעלך לא יבקש להיות קל"ב? כמדומני שזה בת"ש של חייל נשוי. (או לפחות בת"ש של חייל נשוי עם ילד)
שיהיה בהצלחה.
תקשיבי כפרהאנונימי (פותח)
קודם כל לא ישר נכנסים להריון...
ולא תמיד מקיאים..
ואם תלדי זה גם לא ייקח מהר(9 חודשים לא הולכים ברגל)..
אני חושבת שאם את שלמה עם הדרך הזו ורק מפחדת תישעני על ה'...
 
ותאמיני.
מזל טוב
לדעתי את צודקתשושנה1
זה לבטח יהיה קשה,
אבל אחרי שיהיה לך בעזרת ה' תינוק זעיר ומתוק בידיים,
את לא תתחרטי.

האם בעלך לעתיד לא יכול לקצר את השירות הצבאי?

מה שכן,
תשקלי לגור  וללמוד קרוב להורים או לסבתא,
שיהוו לך משענת בשעות הקשות.


לדעתי זה נורא אישי ומאוד תלוי בנסיבותיוקטנה
רק את מכירה את עצמך (ואת הנסיבות) מספיק טוב בשביל לנסות ולשער מה ואיך יהיה. 
איך הצלחת להתרכז בלימודייך עד כה? כמה הצלחת להשקיע בלימודים בתיכון? האם תתגוררי קרוב למשפחה? האם המשפחה תהיה זמינה לעזור לך, ועד כמה? 
יש נשים "סופרוומן", שעושות המון, והכל בצורה מושלמת. אני מורידה את הכובע בפני נשים כאלה! יש נשים "רגילות", ויש נשים שיש להן חולשה בכל מה שקשור ללימודים (אולי מה שמוגדר היום כ"לקויות למידה"). מאחלת שתראי ברכה בכל מעשה ידייך, וכמובן, שיהיה במזל טוב! 

אממanonimit_1
נגור די קרוב לבית, אבל לא באותה עיר. אנחנו רוצים לבנות זוגיות, ולא להיות צמודים להורים.. זה אוטובוס אחד, רבע שעה באוטו (כשאין פקקים...).
אנחנו לא רוצים לקצר את המסלול כי הוא גם ככה עושה שנה וארבע ולא 3, אז לקצר לחצי שנה זה יותר מידי...
עד עכשיו התקופות של המבחנים שלי היו.. איך לומר- אסון.
בלי אוכל, המון דמעות, וחוסר מצב רוח נוראי... הציונים שלי ב"ה מעל הממוצע, אבל הדרך שלם רצופה בהמון דם יזע ובעיקר דמעות... בגלל זה כל-כך מלחיץ אותי.
מה גם שאני אחת שכל כאב קטן אני הופכת לפיל(כי באמת כואב לי!!!), אז ההריון מאיים עלי מאוד...
המשפחות יעזרו. אבל עדיין-אני מול עצמי, יהיה לי קשה... אני לא יולדת כדי שאמא שלי/שלו תגדל אותו/ה.
מסובך המצב. או שאולי אני פשוט אלופה בלסבך דברים...
 
לא, זה באמת נשמע המון מדישירק
אפילו לאשה שמגדירה את עצמה ג'דה. 
אני אומרת - שלב שלב, באיזי. אם בעלך תוך שנה ורבע מסיים בצבא, אז שווה להמתין עם ההריון, כמובן בהתייעצות עם רב. מה הלחץ? 

משהו שחשוב לי להוסיףאור היום
אולי כדאי לבדוק עם הרב מראש, ולא רק אחרי החתונה. יכול להיות שעדיף להתייעץ עם הרב בכלל (במידה שקשה לדחות את ההיריון, כדאי להתייעץ איתו לגבי מה עדיף לדחות- חתונה או היריון. אני ממש לא יכולה להביע דעה בזה).
מה שכן, יותר קל להקל בדחית היריון כשמדובר בילד שני, ולא בילד ראשון. אם יש נסיבות מקלות וכו', אולי אפשר להקל יותר, אבל כדאי מאוד מאוד לבדוק את זה מראש ולא בדיעבד.
 
שיהיה בהצלחה.
עשיתי את זה...veredd
וזה סיוט לא קטן. התחתנו כשהייתי באמצע הסמסטר הראשון, נכנסתי להריון בסוף הסמסטר, והוא התגייס בסוף תקופת המבחנים... למרות שהיו לו יומיות, הטירונות הייתה סיוט, וכל השירות שלו הוא פשוט ישן כי הוא קם ב-4 לפנות בוקר כל יום. הוא הפסיד המון מהתקופה הזאת, בקושי ראה את הקטן, ולמרות שאני הייתי רוב היום איתו אני גם עשיתי תואר תוך כדי... סחבתי את הלימודים קצת יותר, אבל עדיין היה עומס לא נורמלי. הברכה הייתה שהייתה את שביתת המרצים בדיוק כשילדתי, ככה שהייתה לי חופשת לידה של כמה חודשים (היה לי רק שיעור ותרגול במשך כל הזמן הזה) אבל ישר חזרנו למתכונת מלאה ומתוסבכת של שני סמסטרים שנדחקו לארבעה חודשים...
קיצר- זה קשה. זה מאד מאד מאד מאד קשה. ואנחנו דרים ליד ההורים, אבל כולם קרייריסטיים, אז אין ממש עזרה. למרות שהקטן שללי הוא מקור האושר הגדול ביותר שאפשר לדמיין, הלוואי והרב היה מתיר לנו לפחות כמה חודשים של גלולות, כדי שהייתי יכולה להתמודד עם זה בפחות הלם (חתונה- לימודים- הריון- גיוס - לידה זה קצת יותר מדי, לדעתי) וחבל לדחות חתונה.
לעניות דעתי,, אני לא מבינה איך רב יכול לקחת על עצמו את האחריות לכך שהזוג פשט לא מוכן לילד- לא נפשית לא פיזית לא יכולתית מכל סיבה. אבל זה רק אני אולי... בכל מקרה, אני כן הייתי ממליצה לחכות כמה חודשים. ושואלים רב לפני החתונה, כי אחרי יכולה להיות בעיה.
בהצלחה! מקווה שלא הפחדתי אותך... רק חולקת איתך את הנסיון שלי.
אני עשיתי את זה, ועדיין עושה את זה...חבילת טישו
עיקר הדברים הם בראש! כן, בראש!
 
ואם את לא עומדת בזה, אז בעלך צריך לחזור הביתה.
לי לא נשמע הגיוני למנוע הריון כדי לעשות שירות קרבי, לענ"ד.
 
מבחינתי סדר העדיפויות שצריך להיות הוא משפחה ואח"כ באים כל השאר...
 
אני לא אומרת שתמיד קל לי, אבל אני משתדלת להיעזר בכל מה שיכול לעזור לי
ועוד נקודה חשובהחבילת טישו
אף אחד לא מבטיח לך שתיכנסי להריון תוך שניה. (כן,כן, תסתכלי קצת מסביבך)
 
סליחה על הנחרצות,
 
אבל קשה לי מאוד עם התרבות המערבית שכ"כ חדרה אלינו, שמשפחה לא מספיק חשובה, ילדים זה לא חשוב ו"לא בלחץ"
 
לא שאני חושבת שזה צריך להיות בלחץ, אבל זה כן צריך להיות בראש סדר העדיפויות.
אהמ...veredd
מי אמר שהמשפחה היהודית לא בראש? קודם כל, גם בעל ואישה זה חלק מהמשפחה היהודית, ולא רק ילדים. אם הם גם ככה בקושי יראו אחד את השניה בצבא- לפעמים, לבחורות שקשה להן מאוד, קשה להכניס עוד דבר למשוואה המסובכת גם ככה. 
ברור שיש נשים שעושות את זה כל יום, אבל זה בד"ככ עם המון עזרה ומאוד קשה, והן לרוב גם מעט מבוגרות יותר, או לפחות לא עדיין לא התחילו ללמוד בקושי...
אם מישהי מכירה ויודעת על עצמה שהיא תתמוטט עם ילד בשלב הזה, אז לא בראש סדר העדיפויות לחכות קצת עד שהוא יבוא ככדי שיקבל אמא רגועה?
ושוב, זה עניין של לדחות הריון בכמה חודשים, לא להגיד "טוב, כשהכל יתבהר אז אני אכנס להריון" כי אף פעם לא הכל יתבהר. חוצמזה, שהריון עם צבא סדיר הוא הרבה יותר פשוט מאשר ילד בצבא סדיר, כי אז אין שום עזרה. נאדה. הכל עליך.
וסתם משהו, אני לא אהבתי את הנחרצות שלך שזה קשה אבל יאללה קודם ילדים וזה הכי חשוב. לא מביאים ילדים כדי שנסתדר איתם איכשהו אח"כ, ולא מביאים ילדים כדי להיות בלחץ וככסיסת ציפורניים כל ההריון. ילד מביאים בשלמות ואהבה מתוך רצון לספק לו את הטוב ביותר.
ואם מישהי מרגישה שכמה חודשים יעשו לה את הנחת רוח הזאת- למה לא?
ורד, אולי תקראי שוב את מה שכתבתיחבילת טישו
הדגשתי וכתבתי, שילדים לא צריכים לבוא בלחץ, אבל כן, הם צריכים להיות בראש סדר העדיפויות, לפני צבא ולימודים (למרות שסיימתי תואר ראשון תוך כדי) הכל אפשרי, זה רק תלוי במה אנחנו רוצים ומחליטים.
 
אני לא מכריחה אף אחת ללמוד או לעשות צבא קרבי, אבל לדעתי סדר העדיפויות צריך להיות ברור.
 
צבא קרבי לא יותר חשוב מילד. נקודה.
חבילת טישו, מסכימה לגמרי!!!+mp8אחרונה
אם זה מאוד קשה- אולי צריך לוותר על משהו אחר??
למה ילד הוא בסוף סדרי העדיפויות??
אולי לימודים, למשל, יכולים לחכות??
לא הרב לוקח על עצמו את האחריות, אלא הזוגAvrechit
ורד היקרה, זוג שאינו מוכן לילד משום בחינה, כפי שאת מתארת - שידחה את החתונה, הצבא, או הלימודים! מה העניין להפיל את זה על ההלכה?
אנחנו התחתנו בני 19. לא הלכתי ללמוד, בעלי לא הלך לצבא. אחרת כנראה לא הייתי מתחתנת באותה עת.
מצטרפת לורדאנונימי (פותח)
בתור אחת שלומדת עם שניים, למרות כל התמיכה של ההורים שגרים קרוב, זה פשוט קשה!
נכון שיש תקופות ויש תקופות, אבל זה לא קל.

ושוב- לאלה שטוענות שהילדים זה הכי חשוב- תקחו בחשבון שלא כולן מתכוונות להביא 10 ילדים ויותר. יש כאלו שפשוט לא בנויות לזה, ולא יעזור שום דבר. לכן השאלה אם להביא את הילד עכשיו או בעוד שנה פחות רלוונטית- זה לא בא על חשבון ילד נוסף בטווח הארוך...
ילדים זה חשוב, אבל צריך לזכור שמצוות פרו ורבו מוטל על הגברים ולא עלינו. חז"ל לא היו טיפשים בכלל! להגיד ששהיעוד היחידי של כל אישה הוא להביא ילדים פשוט לא נכון.
תחשבו על זה לפני שאתן עונות...

ולכותבת- אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת לגבי תקופת מבחנים. לא פ]שוט, אם כי אפשר לעשות את זה אם מתכוננים מספיק זמן מראש ולא מחפפים במהלך הסמסטר.

בהצלחה ומזל טוב!
את מה לדחות?anonimit_1
הוא מסכים לעשות ג'ובניק (קרייה או לא יודעת מה שלא יהיה...),
אברכית-פשוט לא למדת? או שלמדת מאוחר יותר? אני מאוד רוצה לעבוד כמרפאה בעיסוק, זה מקצוע שחצי מהקורסים בו מקבילים לרפואה, אני לא חושבת שללמוד את זה עם 2 וחצי ילדים יהיה לי יותר קל...
ולעבוד וללמוד מאוחר יותר זה משהו שבד"כ גם לא קורה, ולימודים בלי תואר הם עם שכר מינימום (ואני מרגישה את זה על עצמי עכשיו) ואם לי זה לא מספיק, בטח שלזוג שצריך לחיות ביחד זה לא יספיק אם נצטרך לשלם ארנונה, מים, חשמל, טלפון, וזה בלי בגדים והוצאות שונות... -והוא בישיבה.
אני מפחדת לשאול רב והוא יגיד שהוא לא נותן היתר, ואז אני אאלץ לדחות חתונה בשנתיים, והקשר שלנו גם ככה ארוך
אז צבא-התפשרנו, לימודים-זה בעיה לדחות וחתונה-עוד יותר..
אולי תבררי מראששירק
על רב יותר מקל.. אני יודעת שזה נשמע ממש רע אבל אין לי רעיון אחר. 
קשה, קשהAvrechit
מה אני יכולה להגיד לך? זו בעיה. בעיה קשה. ונשמע שהבעיה הזו מתחילה מעצם המציאות של קשר ארוך, שחייבים למסד אותו. אני קצת למדתי אחרי כן, בלי תואר, ואכן זה שכר מינימום - אבל לא בהכרח. אם את מוצאת נישה שממש מתאימה לך, כמו עיצוב גרפי, תפירה, מכירות - את יכולה להרוויח יפה מאוד.
 
את מפחדת לשאול את הרב? אז מה תעשי? תעברי על ההלכה?
 
אני אגיד לך יותר מזה.
בתקופה שרציתי להתחתן, היה לי קשר עם מישהו שתכנן לשרת שלוש שנים בצבא. הוא ממש לא התכוון להתחתן לפני סיום השירות. ניתקנו את הקשר. לא הייתי מוכנה לחכות, והוא לא היה מוכן לוותר על הצבא. אז זה נגמר, כי מה שהיה לי הכי חשוב זה להקים בית, ולא להיסחף אחרי אהבת נעורים.
הגשמה עצמית.אנונימי (פותח)
אני חושב שזו חובתך לצאת ללמוד. אחרת, כל חייך תחושי תחושת החמצה... מרבית הסיכויים, שלאחר שתכנסי למסגרת, תצליחי להתגבר על הקשיים ולהשלים את השכלתך. וגם אם לא - לא תלווה אותך לנצח התחושה המרה כ"כ של " יכולתי להיות...", כי לכל הפחות ניסית... אמנם יקשה לך, אך יקשה לך יותר לחיות כרדופת כישלון בחייך האישיים.
לכי, עלי והצליחי...
כשמתגיעי לגשר תעברי אותואם הבנים12
יקירה!

ד' נותן לנו כוחות בכל שלב ושלב בחיינו:

בזמן לימודים, הקמת בית, הריון, לידה, גידול ילדים וכו'

העיקר לא לפחד כלל!!!

תני לרבונו של עולם לנהל את העולם!
 האמיני בכוחות הגדולים שיש בך! כ
שאין עזרה מסביב אז גם אין תלות בה ואז את מגלה כמה כוחות יש בך!

בהצלחה ובשורות טובות!
לא לדחותרק תפילה
הריון ראשון-  לא לדחות!
דבר ראשון כי זה שמחה גדולה גדולה  לחבוק ילד/ילדה!!
דבר שני- אם יש בעל שתומך (אפילו מרחוק!) זה יעזור בתקופת הריון/לידה.
דבר שלישי וחשוב מאוד- אי אפשר לדעת מתי זה כן יבוא, זאת אומרת, שמעתי על מקרים שדחו הריון ראשון (בגלל לימודים וכו') וכשכן רצו הריון, זה מאוד התעכב/ גילו בעיות. לא שחס וחליה צריך להיות פאסימיים, אבל א"א לדעת מה יהיה (עיכוב הריון זה דבר שקורה).
וכמו שכתבתי שלא להיות פאסימיים שחו"ח יהיו בעיות, אז כנ"ל- לא להיות פאסימיים שיהיה קשה לשלב צבא, לימודים ומשפחה. בכל שלב יש עומס (עבודה, לימודים/עבודה של בעל, עוד ילדים בע"ה וכו')
 
ותמיד- לבטוח בה' ולהתפלל!!!!!!! (שגם לזה צריך ומומלץ למצוא את הזמן בתוך העומס....)
אה... ובהצלחה בהחלטה ובביצועה!רק תפילה
 
לדעתי עדיף לדחות חתונה ולא לדחות הריון ראשוןshimi11
אתם נשמעים צעירים... והדברים האלה לא פשוטים בכלל.
חתונה זה לא פותר את כל הבעיות, זה רק מעצים אותן.
לדעתי תדחי את החתונה עד שבעלך יסיים לפחות את האימון מתקדם ואת תתחילי שנה ראשונה אוניברסיטה שבד"כ זה הוקרסים היותר אינטנסיביים.. ואז תתחתנו.זה באמת לא קל. אבל עדיף להתאפק ולסבול כאשר את מחוץ למערכת מחייבת כמו נישואין ומשפחה מאשר לסבול כאשר את בתוך כל הבלאגן הזה.
וכן, יש מחיר לזה שמכירים מוקדם. צריך לוותר קצת על החלומות.
זה עוד הרבה זמן..anonimit_1
הוא בישיבה גבוהה, הוא מתגייס עוד שנתיים עם חוק טל.
להתחתן עוד שנתיים? זה יותר בעייתי. ואני לא מאמינה בלהפסיק את הקשר ולהמשיך כשיתאים. כי זה אפשרי עכשיו, זה פשוט קריעה.
אני מרגישה שזה רק מסתבך יותר ויותר.
לדחות חתונה זה גם בעייתי לפחות כמו הריוןאני ירושלמית
במחילה, אם הוא מתגייס רק עוד שנתיים אז מה הבעיה?אנונימי (פותח)
זה  ממש  מקל על העסק שנשואים תקופה  מכובדת לפני שמתגייסים ומניסיון זה גם מאוד מקל נפשית כאשר יש כבר ילד,בע"ה, ברור שזה מסובך יותר אבל יש עם מי להיות, את לא חוזרת לבית ריק, ולא מבלה את כל יומך אצל ההורים- אם זו אופציה בכלל.

וסתם ככה, אנחנו מנסים לנהל הכל בחיים, צריך להשאיר מקום גם לקב"ה. מתחילים במה שהכי אמיתי לעשות ואת את תראי איך בע"ה תקבלי תשובות לשאר הדברים.


(בעלי התגייס לקרבי אחרי שנתיים של נישואים כשכבר הייתה לנו ילדה והייתי באמצע תואר, ולא, לא הייתה לי אימא קרובה שגידלה לי את הילדה .)

את מוזמנת לדבר איתי במסר אישי
אני רוצה לדעת אם זה הגיוני ההוצאות של הסופר שלנובכינוי אחר

ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.

זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?

הורים ו4 ילדים.

אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.


(אני מפה בניק אחר)

ברור שתלוי כשרות, אבל רמי לוי כן יותר זולמרגול

גם במוצרים שהם לא המותג הפרטי שלו


רוב מה שאנחנו קונים שם זה לא מהמותג הפרטי, אלא ממותגים גנריים שיש בכל מכולת בגדול. ובהחלט יותר זול ובפער

לפחות מהמכולת השכונתית שלנו.. (ויש כמה)

אבל היא גם באמת יקרה


ודווקא בשר ועופות וכו אנחנו לרוב לא קונים שם

מתנה ללידה ילד שישי/ שביעיתהילנה

מה משמח יותר? בגד לתינוק או משחק לילדים גדולים?

מניחה שיש הבדלים, אבל אשמח לשמוע טיעונים לכאן או לכאן


(וכן, יודעת שהכי משמח ארוחה / עזרה, אין לי אפשרות אבל לצערי)

מנסיון של אמא שלי שתמיד אוהבת לשאולסטודנטית אלופה
הרוב המוחלט מעדיף משחק לילדים הגדולים
תודה רבה!תהילנה
אני דווקא שמחתי גם בבגדיםמתיכון ועד מעון

לחדש לקטן

שאלה טובה🤔חזקה בעורף

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)


אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

תודה רבה!תהילנה
אני הבאתי לאחותי משו בשבילהחמדמדה

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

רעיון יפהתהילנה

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

גיסתי הביאה לי ללידה שנייה בקבוק שווה וחלוק מגבתחמדמדה

והיה לי ממש כיף😂


לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

האמת שאני קניתי לגיסתי פיג'מה מפנקת עם כפתוריםסטודנטית אלופה

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

תלוי בגילאי הילדים.מוריה
וברווחים בניהם.
לא מספיק בקיאהתהילנה
הגדולות בנות 11 נראה לי. ילדים צפופים...
אז תעסוקה חדשהמוריה
לילדים הקרובים בגיל, זה יכול להיות יעיל.

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.


אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

אותי בגד לתינוק כי מאוהבת בבגדי תינוקותנחת-רוח

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים


אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה


אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

תודה רבה!תהילנה
בכל מקרה חשבתי להשקיע עם משהו בקרטרס או בסגנון ונראה לי שיש מצב שהן דומות לך מהבחינה הזאת שלא יפרגנו לעצמן בגד חדש בשלב הזה...
האמת בקטנה שלי ממש פירגנתינחת-רוח

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה


אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה


אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת


אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר


היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

לדעתי משחק לילדיםמתואמת

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

לפעמים דווקא אחרי כמה ילדיםאמאשוניאחרונה

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

מזל טוב ענקשושנושי

לחברת הפורום היקרה @רוני_רון להולדת הבייבי

 

התאוששות קלה ומלא מלא נחת מכל הילדים

 

מחכה לסיפור לידה בדחיפות!!!

מזלטובבב!!!נועה לה
התאוששות קלה ומהירה וגידול מלא בנחת!!! 
מזל טובבב וואו, מרגש ממש אחרי כל מה שהיה!אורוש3
רק נחת ובריאות @רוני_רון
מזל טוב!אן אליוט
התאוששות מהירה והרבה נחת
וואי מזל טוב יקרה❤️❤️❤️❤️❤️חמדמדה
מזל טוב!!אפרסקה
יהההה מזל טוב!השקט הזה
מזל טוב 🎉סטודנטית אלופה
שתגדלו אותו בנחת ושמחה
יאאא מזל טוב!! מרגש!מאוהבת בילדי
וואו צמרמורותתת.. מזל טוב!!!פרח חדש
מזל טוב רוני רון יקרה!!!אחת כמוני
מזל טובבברקאני

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

איזה מרגש זה שכולן מגיבות לייייי באיחולים חחשושנושי
חח לפחות עד שהיא תגיב ירושלמית במקור
מזל טוב!שמ"פ

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון


מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

וואי מזלטוב! לגמרי מחכות לסיפור!ירושלמית במקור
מזל טוב!!!❤️❤️פצלושון
מזל טוב!! שתרוו ממנו המון נחת❤️יעל מהדרום
וואי מזל טוב סופסוףףףף!❤️Doughnutאחרונה
בעקבות השרשור על הסכום הוצאה בקניותאונמר

של @בכינוי אחר (תודה לך)

שאלת המשך נוספת למי שיש לה כח -

 

כשאתם רוצים לצמצם כי אתם מבינים בההוצאה גדולה מידי,

לא דווקא של מזון, כל ההוצאה שלכם בכללי.

מאיפה מתחילים?

 

אנחנו לגמרי מפרגנים לעצמנו וקונים כל דבר שרוצים. וזה מצטבר.

הדרך היחידה היא להגיד לעצמי 'לא את לא יכולה היום לצאת עם חברות כי חארם על ה200 שקל'? או שיש דרך אחרת ואני לא מבינה?

לא באלי לחיות ככה.

לא באלי לחיות עם להגיד לעצמי לא.

אבל אולי אין מנוס.

 

תודה!!

להגיד לא זה באמת לא כיף,משתדלתלהיותאני

להגיד לעצמך לא זה באמת לא כיף,

צריך להתחיל מהחלום שבגללו רוצים לחסוך, להיות בתפיסה שאת מרוויחה מזה

בעיני הכי עוזר לזה זה להדגיר תקציב להוצאות שאת לא סגורה עליהן, ואז בתוך התקציב הכי בכיף בעולם, הגדרת לעצמך 300 בחודש ליצירות? לבני ואל תתבאסי על זה שאתם חוסכים פחות, ומעבר לזה ממש להכניס לעצמך שזה לא בתקציב, כי אתם בוחרים בחלומות אחרים וזה לא משרת אותך ההוצאה הזאת

כשאתן רוצות לצאת לערב בנות / הופעה -רבותבנות

מה תעשו?


סבתא שלי רוצה שנצא ביחד להופעה

בסגנון של הצגה / מחזמר / זמרת

אבל אנחנו פשוט לא מוצאות משהו רלוונטי 😯


אולי יש לכן רעיונות בשבילנו??

סגנון דתי לאומי דוס

(עדיפות לראשלצ ודרומה אבל תכלס נזרום)

אה... וצריך להיות רלוונטי לגילאי 16-76

יש לנו סיכוי?? 🥴

ראיתי עכשיו פרסום של משהו שיכול להתאים נראה ליהשקט הזה

אם ירושלים רלוונטית

 

פרסום הנס! (או פרסום הטימטום שלנו, תבחרו חחח)חמדמדה

יצאנו לנסיעה דיי ארוכה עם כמה עצירות, האחרונה היתה אמורה להיות לתדלק, ושכחנו (שיואו כמה שזה לא אופייני לבעלי!! זה ההפך!)

באמתע כביש שש רואים שנשאר חמש קמ

התחנה הכי קרובה 15 קמ מאיתנו


מזמור לתודה

דברי תורה

חסדי ה' הגענו לתחנהה


זהו אמרתי שאפרסם 😂


תודה לה'

שבת שלום❤️❤️

חחחחח ב"השירה_11
חחחח ב"האפרסקה
מזכיר לי שאמא שלי אמרה לי פעם בביטחון שיש עוד כמה קילומטרים אחרי ה-0, לא יודעת כמה ניסויים היא עשתה כדי להיות מומחית בזה 😂
ברוך השםאבןישראלאחרונה
אנחנו גם השבוע נסענו על 0 כמה ק"מ כי שכחנו לתדלק ולא היתה תחנה בדרךך
מקווה שמתאים בפורום פה.. מרגישה פה הכי בנוחאור מאיר
הזוגיות שלנו קצת עלתה על שרטון, אנחנו כבר אחרי 3 סוגי טיפול, והאמת אני מיואשת ממש. אשמח אם למישהי יש המלצות על פודקאסט טוב על זוגיות ומיניות... )יודעת שה לא מה שיפתור את הבעיות. אבל בתקופה שאנחהו רחוקים אני רוצה לנסות לשמוע...(
ממליצה בחום על התכנים באתר של מרכז יה"לאלישבע999

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות


ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

תודה! הסתכלתי קצתאור מאיר
ואני רואה שזה דברים פחות פרקטיים. מחפשת ממש משהו ללמוד, ולא סתם.ךהרחיב אופקים )למרות שזה נחמד. אבל פשוט לא כרגע..(
הייתי הולכת לטיפול אישינעמי28

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.


בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)


וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

היינו בטיפול אישי..אור מאיר
אנגלית פחות אבל אנסה את השני
ולמה לדעתך לא היה שינוי?נעמי28
לא אומרת שלא היה שינוי..אור מאיראחרונה
היה שינוי והיינו מאוד מרוצים. אבל כרגע פחות טוב... מאמינה שטיפול זה לא קסם לכל החיים בסוף..
לא יודעת אם תתחברישומשומ

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.


ובהצלחה רבה! 

תודה! אבדוקאור מאיר
סחרחורות חזקות וגלי חום בתחילת הריון- מישהי חוותה?מעיין34
בהריון הקודם חוויתי חשבתי שזה בגלל דימומים שהיו לי.

ועכשיו שוב, 

אוף אני מזדהה כל כךפומלה
זה יותר מאתגר מבחילות, אני מרותקת במיטהמעיין34
עלית על טיפול?
וואו קשה. אקנה שלוקים וקרטיביםפומלה
אני עם קוביות קרח לבחילות, אבל לסחרחורות?מעיין34
אוקיי יש לי עדכוןןןן סוכריות מציצה לימון!! וואופומלה
חובה!
לסחרחורות?? איזה קניתמעיין34
את מניקה במקביל?ממתקית

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

כן והוא בתקופת שיניים אז הוא נדבק אליי גם שעהמעיין34
מה עזר לך? חייב להפסיק?
אני אישית הפסקתי להניק, כי הבנתי שהסחרחורות הן בשלממתקית

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...

לי היו סחרחורות נוראיות בתחילת הריונות (בעיקר)...מתואמת
מתי עברו? ואין טיפול?מעיין34
לא ניסיתי יותר מדי לטפל... עבר אחרי שלושה-ארבעהמתואמתאחרונה
שבועות בערך (אם אני זוכרת נכון). לפעמים הופיע שוב במהלך ההיריון, אבל לא ברמה יומיומית.

אולי יעניין אותך