מזל אתם? ( גם לפי העברי וגם הלועזי)
סתם סקרנות...
מזל אתם? ( גם לפי העברי וגם הלועזי)
סתם סקרנות...
בטח את אריה בדוק
אני קשת בשניהם ♐( המזל הכי שווה 😉)
חשבתי שזה שקוף
חחח
טוב הנה זה בא..
אני נולדתי באלול אז בתולה..
בלועזי.. בלועזי זה אריה כמדומני
זה אומר שאני רגיש, חכם, מצחיק, שובב, וקצת עקשן 
למהההה קיבלתי כזה מזל קשוח
למה מבואס?
זה מזל סבבה לגמרי
אני מסתדרת עם אנשים כמוך
חחח
אתה אש כמוני
חחח
אתה או ר אני אאמין לך
אבל הכרתי טלהיים
הם החברים/ חברות הכי טובים שלי
אני ממש אוהבת אותם
אני לא מבין כלום במזלות.
אבל - סיפור אמיתי: היתה לי תקופה קשה ולא טובה לפני כמה שנים. אבא שלי היה מודאג אז הוא לקח אותי למקובל. הוא לקח את כל הנתונים, ואמר לי שבערך כל דבר בנתונים שלי הוא יסוד אש, ולכן הסבל הרוחני.
הציע להפסיק לקרוא לי דור ולהחליף בשם השני שהיה בו יותר יסוד מים.
בעיקרון אני תמיד מתגונן ומנסה לזלזל בדברים כאלה אבל היו אצלו כמה "ניחושים" מטורפים
להאמין לדברים כאלה
והוא די צודק
יסוד אש מאד מאתגר
מניסיון 😅
אני רצינית
לפעמים אני בהלם מעצמי
בשביל לאזן את זה?
אני לא העזתי, זה היה מיסטי מדי עבורי 
יכול להיות שכן
אם זה מבטיח לי חיים יותר מאוזנים אז כן
אני אישית לא צריכה להחליף
השם שלי מאוזן
ורב צדיק בחר לי אותו
אולי זה יגרום לי להפסיק לסבול
כי הפתרון שלי הוא לנסות לשמור על איזון
לא יודע מקובל או לא אבל הוא אמר לי דברים שרק אני ידעתי...
ואני מדגיש: זה מאוד זר לי, זו לא התרבות שגדלתי אליה, וזה גורם לי לתדהמה.
דיברנו על יסוד אש שנמצא בשם שלי פעמיים וגם במזל או משהו
השם השני "משה". הציע להחליף למשה והתנגדתי.
ואז עוד קצת דיברנו והוא הביא לי ספר "זוהר" גדול ואמר לי לפתוח איפה שאני רוצה.
חשבתי אני חכמולוג לקחתי תזמן ניסיתי לפתוח בעמוד לא צפוי.
טראח -
מאמר בזוהר על משה, שהתאים בול לשיחה.
השתוממתי
לפי העברי בתולה לפי הלועזי מאוזניים באיזה תווך תאריכים נולדתי?
כסלו טבת, תמוז תמוז ואב, ניסן אייר ניסן ואב, תמוז תמוז ואב
וובהבובה לולילנו ריח סתיו עלה
צועק את חיי בחושך
ובחנן בן ארי?
אלוהים מקווה שזה לא אומר משהו נורא.
חח סתם, לא מאמין בזה בשום צורה.
חח סתם ייתכן. ראית הכל? איך היה?
לא ראיתי אותך אף פעם. ניק חדש? או ממש ישן?
אני מבקש.
לא - אני דורש!
לא -- אני דורש ומבקש!
אנא ממך, ובכן - לא!
אני מבקש, ובכן, מספיק!
מספיק לשאוף מההליום של שוקו ועפים
הייתי עסוק בלברוא אבן שאני לא יכול להרים,
בסוף הצלחתי, אולי בעצם אני לא אלוקים?
תפנה אתה את גבך אליהם חזרה
אם לא קופצים למים, נשארים יבשים
צריך להחליט לעשות את זה, וכדי להחליט חשבתי שצריך שצריך להיות בטוחים,
ואז הבנתי שלפעמים צריך להחליט ורק אחר כך להבין שגם אם התחרטת, רק התקדמת.
יוצא לי עכשיו כל המסקנות לחיים שמקוננות בראשי
בעיקר בדברים שחשבת שהם הכרחיים לחיים, ואם תפנה להם את הגב, תגלה עולם שלא הכרת שקיים.
עכשיו כשאתה מציג את זה ככה זה גם ממש התהליך שאני עברתי וזה פשוט תפיסת מציאות אחרת לחלוטין
זה לא חפירה, אולי הייתי אומר סיעור מוחותלא המשוגע היחידייש כאלה שמגדירים את זה התבגרות,
(עוד משהו שצריך, לא לפחד להגיד שאתה מתבגר גם אחרי שהסביבה הפסיקה לכאורה
)
אני חושבת ששיכלול האישיות שלנו זה משהו שצריך לקרות כל הזמן עד 120 , ומי שלא משתכלל נשאר מצומצם...
השאלה זה ההגדרה והפחד מהלא נודע.
ההגדרה זה התפיסה שלנו כלפי השינויים,
והפחד מהלא נודע זה כלפי השינויי עצמו.
בבקשה שאף אחד לא ינסה לבחון את זה
ועכשיו אני קולטת כמה זה לא בא לי בטבעי וכמה זה מתיש ומרוקן אותי.
מה איתך?
או שפשוט אנשים מתחו את גבול הנחמדות שלך ואז הם הבעיה
אנימהאחרונהלפעמים כן ולפעמים לא, תלוי בסגנון האנשים ותלוי במצב רוח והכוחות שיש לי.
האנשים היו סבבה לגמרי, זה אני שהייתי מעדיפה באותו זמן להיות יותר בבועה שלי עם תקשורת קרה ומינימלית.
אם זה מאולץ, אז פשוט אפשר לעשות סוויץ ולהיות נחמד אמיתי
אוהבים שמשתפים אותם במרמור בכנות והם אוזן קשבת
במקרה הספציפי זה היה מרוקן כי עשיתי את זה כי החלטתי ש"צריך". הייתי מעדיפה להשאר בבועה שלי, אבל ידעתי שלהיות נחמדה לאנשים יתן להם תחושה טובה ולכן זה מה שהחלטתי לעשות.
זה היה אינטרקציה שהוציאה ממני אנרגיות.
(אני לא חושבת שכל מה שהוא מרוקן זה רע בהכרח וצריך להמנע, זו רק הבחנה שיש לי)
וכשישנים רוצים להישאר עוד קצת ישנים?
עולם מוזר
נמאס לי לחפש בכל החדרים
זה כמעט טריגר לאשכול ציע
אבל כל לילה מניחה את השיניים בכוס
זה וכפות רגליים.
(נדמה לי שאמרת מתישהו שאתה מעריץ את כפות הרגליים שלך לא?)
ויצא לי גם לפסול על זה
אבל זה לא משיכה כמו החולי נפש שיש להם פטיש אצלי זה משו אחר
וכן הכפות רגליים שלי מושלמות
יש תעשיה של זקנים? מרגיש לי כמו המסחטה של פישוטו
זה מה שקורה, רואים מפרץ האייתוללים ושוכחים הלכות בסיסיות כמו שלחנוכיה יש 6 קנים
משפט אהוב עליי במיוחד(על וולקן)|: אל תברח כי תמות עייף
מחשב על ומטען על. הוא עמיד בחום בקור ובפושר