לעולם לא, להביט למטה, העולם הוא חבל דק מאוד
חסרת טאקט
לנשום עמוק להיות מי שאתה ואז לשתוק
ריק סאנצ'ז
אין לי מושג אם זה הבית הראשון או השני. עמכם הסליחה.
איפה אני חי? מאיפה אני בא? מה יש מעליי?
חסרת טאקט
נראה לי אהבה
ריק סאנצ'ז
יאללה אז לוקחים קטעים רנדומליים מהשיר
למעלה
חסרת טאקט
פגז.
למעלה
חסרת טאקט
לעולם לא להביט למטה העולם הוא חבל דק מאוד
אחחח.. הימים שבא לך לבכות. וכזה אפאחד לא במוד.
רק לתקן מידה אחר מידה ואז לשתוק. לרקוד?
ריק סאנצ'ז

כל הנחלים הולכים לים
חסרת טאקט
תודה.
עברנו את זה.. יותר נכון הסקנו מסקנות וגדלנו.
במרפסת. עלים מהשלכת.
ריק סאנצ'ז
הכי טוב ככה. מחפש הערה על זה שאת מדברת על עצמך ברבים אבל אני פשוט אכתוב את זה ככה.
בגרות במחשבת. איזה כיף.
באתי לרשום מאיפה אתה מכיר את כל השירים האלה..חסרת טאקט
ואז פתחתי מילים בגוגל, וגיליתי שאני מכירה את הפזמון.. 😊
חח זה אני והפיצול.. תעשו היכרות..
או נו אל תגיד שגם אתה נפלת בזה. אוי גיוואלד.
למה עושים בגרויות בחופש למה??
נובע מתוכיריק סאנצ'זאחרונה
שיר מצוין
נעים להכיר אחי. אם זה פיצול אז זה זכר?
החופש שלי מתחיל רק ברביעי. וזה פעם ראשונה שאני עושה מחשבת. אם כי הסיכויים לא מזהירים במיוחד.
שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
מישהו?האר"י פוטראחרונה
בדיקהטיפות של אור
--טיפות של אוראחרונה
~~ ( זה יותר יפה מהנקודות שאנשים שמים כאן)מחכה לחורף
חורף בריא לכולם

