מה כל אחד פה עושה עכשיו בחיים שלו?
סטודנטים? שירות לאומי? ישיבה?
מה כל אחד פה עושה עכשיו בחיים שלו?
סטודנטים? שירות לאומי? ישיבה?
אני נחה במיטה
חחח
סתם
כרגע אני בהפסקה מהלימודים( חנ''מ🙃 אבל לא הולכת לעבוד בזה)
אני ממשיכה שנה הבאה ומתקדמת הלאה לכיוון אחר
ובתקווה שאני אמצא עבודה קרובה ללימודים
בעזרת ה'
ומה את עושה בהפסקה? עבודה?הרמוניההייתי צריכה להמשיך את הלימודים במקום אחר השנה אבל המלחמה הרבה לי את התוכנית
אז התפשרתי על עבודה שהציעו לי
אבל יצא לטובה
אני גם חושבת שהמלחמה גרמה להרבה דברים טובים...
כן הכל לטובה
הייתי אמור להתחיל לימודי מוזיקה במזמור, אך חזלשתי בתחילת המלחמה.
יצא לטובה במידה מסוימת, חזרתי לישיבה וזו תקופה מאוד מוצלחת של לימוד עבורי.

אגב אני גם מנגן על קלרינט אז אם מישהו/י רוצה ניגון ארבא באבות אני זורם.
אתה חשפת את עצמך
בשרשור של שנינו
כל מי שקורא פה יכל לראות את זה
אני אביא הוכחה עם צריך
שבת שלום דור משה
חחח

סקסופון??? כיףףף לךךךךך
(זה מסביר לי משהו מהיום
)
מוזיקה זה החיים😍😍
מה מסביר מה? לא אמרתי כלום היום.
אני מבולבל מאדדדד
שיהיה בהצלחה!
דייי מטורף
באחד בירושלים או בגבעת וושינגטון?
יש בירושלים שלוחה חרדית אני חושבת..
שזה לימודים נפרדים
אבל יפה! אז התוכניות חוזלשו או רק נדחו?
חוזלשו כנראה. הלכתי לשם כסוג של דתל"ש, לא ממש חלמתי להיות מוזיקאי אבל אחי הגדול למד שם והמליץ לי
השנה כשהתעניינתי במקומות אקדמאיים לא כללתי את מזמור כאופציה
אבל מי שמעניין אותו נפרד הולך לשם גם אם הוא לא חרדי..
וואלה קטע
יפה
בהצלחה רבה!
באיזה מקומות כן התעניינת? איזה לימודים?
צדיק יסוד עלוםיש לי הרבה תחומי עניין אבל שום דבר מעשי. דיברתי עם כמה מכללות, ניסיתי חקבל יעוץ והכוונה, אבל חוץ מזה שבירוקרטיה ושטויות והרבה שיחות ייעוץ לא הסתייעו, גם אני עדיין לא רואה את זה כמשהו מעשי שיוביל למקצוע.
אני יכול להנות מכל מיני "רב-תחומי" שכוללים פילוסופיה סוציולוגיה מדעי המדינה ושטויות כאלו, אבל לא נראה לי שזה שווה את ההשקעה.
חשבתי אולי ללמוד ספרות אבל המקצוע היחעד בספרות זה הוראת ספרות ו - no thank you.
לכאורה לכאורה לכאורה תחום הנפש גם יכול להתאים לי אבל אלה לימודים של שנים ואין לי כוח לזה.
בקיצור עד שלא אחליט יש הרבה אפשרויות
זה קשה רצח
מלאמלא בהצלחהה
אז עבודה סטודנט
הלימודים יהיה נראלי רק פעמיים בשבוע
תפנה אתה את גבך אליהם חזרה
אם לא קופצים למים, נשארים יבשים
צריך להחליט לעשות את זה, וכדי להחליט חשבתי שצריך שצריך להיות בטוחים,
ואז הבנתי שלפעמים צריך להחליט ורק אחר כך להבין שגם אם התחרטת, רק התקדמת.
יוצא לי עכשיו כל המסקנות לחיים שמקוננות בראשי
בעיקר בדברים שחשבת שהם הכרחיים לחיים, ואם תפנה להם את הגב, תגלה עולם שלא הכרת שקיים.
עכשיו כשאתה מציג את זה ככה זה גם ממש התהליך שאני עברתי וזה פשוט תפיסת מציאות אחרת לחלוטין
זה לא חפירה, אולי הייתי אומר סיעור מוחותלא המשוגע היחידייש כאלה שמגדירים את זה התבגרות,
(עוד משהו שצריך, לא לפחד להגיד שאתה מתבגר גם אחרי שהסביבה הפסיקה לכאורה
)
אני חושבת ששיכלול האישיות שלנו זה משהו שצריך לקרות כל הזמן עד 120 , ומי שלא משתכלל נשאר מצומצם...
השאלה זה ההגדרה והפחד מהלא נודע.
ההגדרה זה התפיסה שלנו כלפי השינויים,
והפחד מהלא נודע זה כלפי השינויי עצמו.
בבקשה שאף אחד לא ינסה לבחון את זה
ועכשיו אני קולטת כמה זה לא בא לי בטבעי וכמה זה מתיש ומרוקן אותי.
מה איתך?
או שפשוט אנשים מתחו את גבול הנחמדות שלך ואז הם הבעיה
אנימהאחרונהלפעמים כן ולפעמים לא, תלוי בסגנון האנשים ותלוי במצב רוח והכוחות שיש לי.
האנשים היו סבבה לגמרי, זה אני שהייתי מעדיפה באותו זמן להיות יותר בבועה שלי עם תקשורת קרה ומינימלית.
אם זה מאולץ, אז פשוט אפשר לעשות סוויץ ולהיות נחמד אמיתי
אוהבים שמשתפים אותם במרמור בכנות והם אוזן קשבת
במקרה הספציפי זה היה מרוקן כי עשיתי את זה כי החלטתי ש"צריך". הייתי מעדיפה להשאר בבועה שלי, אבל ידעתי שלהיות נחמדה לאנשים יתן להם תחושה טובה ולכן זה מה שהחלטתי לעשות.
זה היה אינטרקציה שהוציאה ממני אנרגיות.
(אני לא חושבת שכל מה שהוא מרוקן זה רע בהכרח וצריך להמנע, זו רק הבחנה שיש לי)
וכשישנים רוצים להישאר עוד קצת ישנים?
עולם מוזר
נמאס לי לחפש בכל החדרים
זה כמעט טריגר לאשכול ציע
אבל כל לילה מניחה את השיניים בכוס
זה וכפות רגליים.
(נדמה לי שאמרת מתישהו שאתה מעריץ את כפות הרגליים שלך לא?)
ויצא לי גם לפסול על זה
אבל זה לא משיכה כמו החולי נפש שיש להם פטיש אצלי זה משו אחר
וכן הכפות רגליים שלי מושלמות
יש תעשיה של זקנים? מרגיש לי כמו המסחטה של פישוטו
זה מה שקורה, רואים מפרץ האייתוללים ושוכחים הלכות בסיסיות כמו שלחנוכיה יש 6 קנים
משפט אהוב עליי במיוחד(על וולקן)|: אל תברח כי תמות עייף
מחשב על ומטען על. הוא עמיד בחום בקור ובפושר