מה כל אחד פה עושה עכשיו בחיים שלו?
סטודנטים? שירות לאומי? ישיבה?
מה כל אחד פה עושה עכשיו בחיים שלו?
סטודנטים? שירות לאומי? ישיבה?
אני נחה במיטה
חחח
סתם
כרגע אני בהפסקה מהלימודים( חנ''מ🙃 אבל לא הולכת לעבוד בזה)
אני ממשיכה שנה הבאה ומתקדמת הלאה לכיוון אחר
ובתקווה שאני אמצא עבודה קרובה ללימודים
בעזרת ה'
ומה את עושה בהפסקה? עבודה?הרמוניההייתי צריכה להמשיך את הלימודים במקום אחר השנה אבל המלחמה הרבה לי את התוכנית
אז התפשרתי על עבודה שהציעו לי
אבל יצא לטובה
אני גם חושבת שהמלחמה גרמה להרבה דברים טובים...
כן הכל לטובה
הייתי אמור להתחיל לימודי מוזיקה במזמור, אך חזלשתי בתחילת המלחמה.
יצא לטובה במידה מסוימת, חזרתי לישיבה וזו תקופה מאוד מוצלחת של לימוד עבורי.

אגב אני גם מנגן על קלרינט אז אם מישהו/י רוצה ניגון ארבא באבות אני זורם.
אתה חשפת את עצמך
בשרשור של שנינו
כל מי שקורא פה יכל לראות את זה
אני אביא הוכחה עם צריך
שבת שלום דור משה
חחח

סקסופון??? כיףףף לךךךךך
(זה מסביר לי משהו מהיום
)
מוזיקה זה החיים😍😍
מה מסביר מה? לא אמרתי כלום היום.
אני מבולבל מאדדדד
שיהיה בהצלחה!
דייי מטורף
באחד בירושלים או בגבעת וושינגטון?
יש בירושלים שלוחה חרדית אני חושבת..
שזה לימודים נפרדים
אבל יפה! אז התוכניות חוזלשו או רק נדחו?
חוזלשו כנראה. הלכתי לשם כסוג של דתל"ש, לא ממש חלמתי להיות מוזיקאי אבל אחי הגדול למד שם והמליץ לי
השנה כשהתעניינתי במקומות אקדמאיים לא כללתי את מזמור כאופציה
אבל מי שמעניין אותו נפרד הולך לשם גם אם הוא לא חרדי..
וואלה קטע
יפה
בהצלחה רבה!
באיזה מקומות כן התעניינת? איזה לימודים?
צדיק יסוד עלוםיש לי הרבה תחומי עניין אבל שום דבר מעשי. דיברתי עם כמה מכללות, ניסיתי חקבל יעוץ והכוונה, אבל חוץ מזה שבירוקרטיה ושטויות והרבה שיחות ייעוץ לא הסתייעו, גם אני עדיין לא רואה את זה כמשהו מעשי שיוביל למקצוע.
אני יכול להנות מכל מיני "רב-תחומי" שכוללים פילוסופיה סוציולוגיה מדעי המדינה ושטויות כאלו, אבל לא נראה לי שזה שווה את ההשקעה.
חשבתי אולי ללמוד ספרות אבל המקצוע היחעד בספרות זה הוראת ספרות ו - no thank you.
לכאורה לכאורה לכאורה תחום הנפש גם יכול להתאים לי אבל אלה לימודים של שנים ואין לי כוח לזה.
בקיצור עד שלא אחליט יש הרבה אפשרויות
זה קשה רצח
מלאמלא בהצלחהה
אז עבודה סטודנט
הלימודים יהיה נראלי רק פעמיים בשבוע
האסון הגדול בצרפת. הנה וויקיפדיה-
"קוראסון (מקור השם והמצאתו)
הקוראסון (בצרפתית: Croissant; נהגה בשיבוש עברי כ"בורקס צרפתי") הוא מאפה שמרים מקופל המזוהה עם המטבח הצרפתי. על פי הסברה העממית (והבדיונית), המאפה הומצא על רקע אירוע אקלימי טראומטי בצרפת של המאה ה-19 הידוע בשם "האסון הקר".
רקע היסטורי: האסון הקר
בחורף של שנת 1836, פקדה את צרפת צניחת טמפרטורות קיצונית ששיתקה את המדינה. התקופה, שזכתה לכינוי "L'Astre Froid" (האסון הקר), גרמה למחסור חמור בחומרי גלם ולקיפאון של מלאי הבצק במאפיות המרכזיות בפריז.
המצאת המאפה
המאפה הומצא על ידי אופה צרפתי קשיש בשם ז'אן-לוק פטיסייה, שפעל ברובע המארה. בשל הקור העז, הבצק שבמטבחו התקשה והפך לשכבות דקיקות של גבישי קרח וקמח. פטיסייה, בניסיון להציל את המלאי, החל לקפל לתוך הבצק הקפוא כמויות גדולות של חמאה מומסת כדי לרכך אותו.
פטיסייה עיצב את המאפה בצורת סהר (Croissant), אך בקרב המקומיים השתרש השם "קור-אסון" (מהלחם המילים בעברית מודרנית: "קור" ו"אסון"), כהנצחה לטרגדיה האקלימית שבה נוצר.
מאפיינים
מרקם: השכבות הנוצרות מהקיפול בקור מסמלות את שכבות הקרח של חורף 1836.
צורה: סהר, המסמל את הירח הקר שנראה בשמי פריז במהלך ימי האסון.
השפעה תרבותית: עד היום נהוג בצרפת לאכול קוראסון כשהוא חם מאוד, כ"תיקון" היסטורי לקור ששרר בעת המצאתו."
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים הַמְּהַלְּכִים בַּחֲרָבוֹת צוּנָן, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַדֻּבִּים הַלְּבָנִים, הָאֲדִירִים בְּקוֹמָתָם וְהַצְּחורִים בְּפַרְוָתָם. יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּשְׁתַּמֵּר כְּפוֹרָם לָעַד, וְיִזְכּוּ לְמָנוֹת גְּדוֹשׁוֹת שֶׁל כַּלְבֵי יָם מְדֻשָּׁנִים עַל שֻׁלְחָנָם. יִתֵּן הַבּוֹרֵא וְלֹא יִמַּס קַרְחִינָם, וְתַעֲמֹד לָהֶם זְכוּת סְבָלָתָם בִּפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַקּוֹדַחַת, וְיִזְכּוּ לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת בְּמֶרְחֲבֵי הַשֶּׁלֶג הַנִּצְחִיִּים עַד בּוֹא הַקּוֹר הַגָּדוֹל, אָמֵן וְאָמֵן.
אין עוד שיר שהכעס בו כל כך מופשט וכל כך מוצדק
האינטרנט היה משובש לכמה ימים, ולא יכלתי להיכנס לערוץ.
מה קרה פה בלעדי? משהו חדש? מישהו מת?חתן? (הבנתם?)
במופלא ממך אל תדרוש
אין לב יש ראש
אחת שתיים שלוש
ולפני אחד מה אתה סופר
אני יותר בסגנון
ה הא האר הארי פוטר
רבי דמבלדור: מי שיבוא לקבר של משפחתי במכתש גודריק בראש השנה הלועזית, אפילו יגיע לגיהנום מאבדה קדברה של וולדמורט, אמשוך אותו בשרביט ואוציא אותו משם חזרה ליער האסור.
או כמו שאמר רון להרמיוני: אני להורים ואת למכתש גודריק.
אבל וולדמורט מהדר להגיע לקבר של דמבלדור עצמו בראש השנה כסגולה לבן בכור, ולעשות תשליך באגם
חצי דקה אני איתך
והשעה עוד מעט חושך וחצי .. !!!!!
כְּקֶדֶםעד שהסתכלתי שנית וראיתי שטעיתי?
שבת שאמורה להיות כולה אורות ויצאה קצת צולעת...
סוף חודש, ברוך ה' סיימתי את הספר תהילים, כל יום את הפרקים של אותו תאריך, התמדה מטורפת שברוך ה' עמדתי בה די בהצלחה ועכשיו אני פשוט מרוסקת, אין לי כח לכלום, נמאס לי מהכל, באלי לבכות, אכלתי מלא ממתקים, לא מפריע לי אבל פשוט מרגיש לא נכון...
יודעת שזה יצר רע שמנסה להוריד אבל מחרפן שהוא מצליח, זה כל כך שקוףףףףף למה אני נותנת לו??? נמאס לי, באלי לבכותתתתת.
ושום דבר רע לא קרה, אולי זה רק הצתות מאוחרות של כל מה שהיה בזמן האחרון... לא בכיתי כבר הרבה זמן... בשבת יצא קצת, לא רציתי, הדמעות לא ממש שאלו...
ועכשיו שומעת את השיר הזה, אני מנסה כבר הרבה זמן לשמוע רק שירים טובים שעושים לי טוב, הוא עושה לי לבכות, זה טוב? זה לא?
נמאס לייייייייייייייייייייייייייי
וואו כל הכבוד על ההתמדה! איזה משמח!
אולי יש לך עכשיו "נפילת מתח" כמו אחרי סיום אתגר?
לבכות זה סבבה. גם יוסף בכה בפרשה.
איזה לב טהור יש לך!
זה שאת יודעת שזה היצר הרע לא מספיק לבד כדי לא ליפול...
אי אפשר לענות ליצר בשכל בלבד. כולם ככה. יש שלבים בהתחזקות.
וזה הטבע שלנו, נופלים וקמים.
לא כדאי לעשות עניין מכל נפילה. זה לא מועיל באותו רגע. בד"כ אם קול בתוכך מכה אותך בתירוצים דתיים זה לא היצר הטוב אלא היצר הרע שהתחפש ולא צריך להקשיב לו. ה' אוהב אותך תמיד, ודרך התורה היא של נועם ושמחה. זה גם מנגנון פסיכולוגי שכשאנחנו מאשימים את עצמנו זה סוג של בריחה מהתמודדות אמיתית... אז אל יאוש, כל רגע הוא חדש לגמרי, תמיד אפשר לחזור בתשובה, לתקן וללמוד להבא. אנחנו לא מושלמים. כל מה שה' רוצה זה לראות שאת מתייחסת אליו ברצינות. ואז להתקדם בקצב הנכון.

נ.ב. תזהרי מבנים באישי... תשמרי על עצמך ממש.
נסעתי לפה ברכב
קר פה
איפה שיש את האומגה
ישבנו במעין "עין כאלב" נדמה לי, משהו כזה
עין אבו כלאב
An / A Book Club
נסעתי לפה ברכב
חם פה