1. לא, אבל את יכולה לקנות שיהיה לך במקפיא ולהשתמש גם וגם, לראות אם זה משמעותית מקל עלייך.

2. משתמשת בצלחת רגילה, עדיפות לצלחת חלקה לא לבנה. יצא לי לברור הרבה אורז בימי חיי ואולי פעמיים נתקלתי בחרק. זה לא מוצר נגוע כ"כ, שופכת כשליש כוס על צלחת, מסתכלת רגע בין הגרגירים שאין שום דבר - ולסיר.

אם זה ממש מעיק עלייך את יכולה לקנות אורז בוואקום. הרבה יותר זול משולחן אור.

3. אין לי המון טיפים כי אני סה"כ אמא טובה דיה, אבל אני חושבת שזמן איכות זו המצאה מערבית של אנשים שדוקר להם המצפון על זה שהם נמצאים מעט מידי זמן עם הילדים שלהם. הטיפ שלי הוא להיות יותר פנויה (כלומר באופן כללי בחיים) ויותר עם הילדים, אבל לא לעבוד בזה אלא לנוח בזה.

4. אני משתמשת במרכך הכי זול שיש בסופר, בעיקר בשביל כינים (שמה רק לבת שלי, לבנים יש שיער חלק). לא מפריע לי שיוצאות שערות מהקוקו, אין מצווה שהכל יהיה בפנים. ואם צריך עושים חדש.

4. מניסיוני מרכך ממש הורס את השיער, ואם לא חייבים עדיף להימנע משימוש בו. אם כן משתמשים, אז רק על קצוות השיער וממש לא על השורשים.

תסרוקת יעילה - בדיוק המליצו כאן בשרשור אחר, שני חצאים של קוקו שקר הכי יעיל לשערות הקצרות.

3.משתדלת להיות קשובה לעצמי מתוך אמונה שאם הקב"ה בחר לשלוח את הילדות שלי אליי כנראה שאני האמא הטובה עבורן

4. חופפת למתולתלת האהובה שלי עם סרקל. שמה מרכך רק אם רוצה לבדוק כינים. בדכ מספיק לי השפו כדי לסרק את הקשרים  אם אני מקפידה לסרק אותה כל יום השיער לא נהיה ככ קשרים

לא מתאמצת להכניס שיערות מבצבצות.. אלו החיים

אני לא קונה, כי השימוש שלי בכוסברה זה בסלטים 99% מהמקרים, אולי לפעמים במרק או בתבשיל לעתים נדירות מאוד

ובכל המקרים אצלי כוסברה קצוצה מדי זה לא מתאים

גם לא בטוחה כמה ויטמינים/טעמים נשמרים בתוך ירק קצוץ כל כך שהיה במקפיא עם מים כמה חודשים.

אבל בטוחה שבנות יחלקו על הקטע הזה כי יש להם ניסיון עם הקפוא, לי אין  .

2. קונה בוואקום (הכי ראש שקט), ואם אין בסופר אז קונה אורז רגיל ובוררת על מגש כהה וחלק.

3. ספרים שיש לי ומתחברת: "חינוך באהבה" של הרב שלום ארוש  , ועוד סוג יותר קליל וקצר שקוראים לו "איך לגדל ילדים מאושרים"

ובגדול קוראת בשבתות עלון הידברות שלרוב כתוב על חינוך גם, לרוב זה יהיה לגיל ההתבגרות אבל עדיין כיף לקרוא וללמוד .

4 . לגבי זה יכולה רק להמליץ אחרי שאת מסרקת אחרי המקלחת אז לעשות לה קוקו עדין כדי שבבוקר תהיה פחות עבודה בסירוק לפני הגן, כי השיער לא יתפזר בלילה

1. לא.

2. לא. מסננת את האורז ואז בודקת על צלחת כהה ישרה מתחת לאור שיש לי בקלאפה במטבח

4. משתמשת במרכך. בלי השיער כמו קש. בנוסף תרסיס סרקל

סתם יקר מדי

אבל לפעמים אני מקפיאה אם נשאר לי עשבים שלא השתמשתי

2. על צלחת, עדיף צהובה או כתומה

שופכת שכבה דקה, מסכלת שאין חרקים וממשיכה לנגלה הבאה

4. כל מרכך פשוט מהסופר

זה די הורס את השיער, אבל קשה להתמודד בלעדיו עם קשרים...

שאת תיהיה שמחה ומסופקת , שתרגישי שאת עושה דברים לעצמך ( ספורט, אומנות, הליכה, מפגש עם חברה, קריאה, סריגה וכו') תמלאי את עצמך בכוחות והיה לך כוחות לתת לאחרים

ולהיות אשה טובה, אמא טובה ורעיה טובה

תשובות נהדרות, אני ממש נהנית לקרוא. תודה רבה לכולכן 

אני בוררת 2-3 דקות על מגש לבן. מצאתי בערך 3 פעמים חרקים ב14 שנה וזה היה מאד בולט.

אם לוקח לך הרבה זמן לברור את כנראה עושה מעבר למה שצריך, כדאי ללמוד מה נדרש.

אני לא קונה ירק קפוא. אנחנו שוטפים את כל החבילה ומאחסנים במקרר בקופסא עם נייר מגבת. זה מחזיק הרבה זמן

ופעמיים זאת הייתה תולעת לבנה שנראית בול כמו האורז. ולכן עדיף לא לברור על לבן..

(פעם אחת זאת הייתה תולעת אדומה אז היה בולט)

1. קונה טרי קוצצת ומקפיאה מלאי

2. ואקום או סוגת ובוררת בקטנה

3. אני עוד לא אמא

4. רק שימי לב שמרכך עושה נשירה! לשים מרכך רק למטה ולא בקרקפת ולהסתרק אחרי המקלחת

1. כן אני משתמשת בקפואים. זה מאוד נוח. כי הטריים מתקלקלים מאוד מהר ואני לא משתמשת בככ הרבה...

2. אני גם בררתי פעם המון זמן, עד שבעלי אמר לי שמספיק להעביר קבוצה בכל פעם ורק לראות שאין בין הגרגרים לכלוכים או דברים כאלה. אני בורר על משטח תכלת, כושרות אומרים שככה רואים יותר טוב.

3. שאלת השאלות, עוקבת גם.

4. זה גיל כזה שעדיין לא הכל נתפס לקוקו. אני אוהבת בגיל ה זה לעשות קוקיות, או לעשות שתי קוקיות מקדימה וקוקו אחד שאוסף אותם מאחורה. והקשרים זה סוג שיער, גם לבת שלי יש. זה פשוט להשתמש במרכך ולסרק כל יום. 

1. קונה כמות של טרי פעם ב.. קוצצת ומקפיאה

2. בעלי קנה פוליגל כתום גדול. יותר נח מוצלחת

4. אוהבת ממש את השמפו של ד''ר פישר הסגול

פטרוזיליה וכוסברה קפואות, אבל רק כי אני יודעת שאחרת אני לא אכין עם כוסברה ופטרוזיליה... ממש מתעצלת לשטוף עלים😅

וגם בקשר לאורז, זה לוקח לי המון זמן וחששות שפיספסתי אז התחלתי לקנות בוואקום. ממליצה ממש, פתאום להכין אורז זה שתי שניות. 

קודם כל לקנות מחנות עם תחלופה גבוהה.

דבר שני לבדוק את התאריך תפוגה. לרוב אפשר למצוא בסופרים תאריך של חודשיים אחורה מבחינת הייצור (תראו לפי התאריך תפוגה זה אותו תאריך רק בשנה הנוכחית)

אם הקפדת על שני אלה, די נדיר שתמצאי תולעים.

אני נשואה 14 שנים ולפני זה גם הייתי בוררת אצל ההורים שלי, רק פעם אחת מצאתי. היה קשה לראות אותם, אבל היו כמה וכמה... משק של 5 קילו. מאז ההורים שלי לא קונים את השקים האלה.

אז אחרי שקנית אורז טרי, שופכים חופן, מזיזים קצת או משטחים, מסתכלים שאין כלום שנראה כמו תולעת או זז, ושלום לסיר. כמה חופנים כאלה וסיימת כוס תוך 2-3 דק מקסימום. 

לא צריך לחפש נקודות או כתמים על הגרגרים עצמם אלא לבדוק בין הגרגירים!!!

גרגרים עם כתמים או נקודות זה חלק מהגידול הטבעי של אורז ואיננו סימן של נגיעות!!!

אם את קונה אורז מחברה מוכרת ומחנות על תחלופה גבוהה הסיכוי שיהיה נגוע הוא אפסי!!

הבדיקה הכי טובה היא לסנן את האורז ולהסתכל על מה שנופל מהמסננת - אם יש נגיעות את תראי זחלים או ביצים וכדומה.. (שוב -נדיר מאוד)

אחרי שסיננת תבדקי בדיקה זריזה בין הגרגירים - לוקח פחות מדקה לבדוק אפילו קילו...

ואם את לא רגועה - פשוט תקני אורז בוואקום... לא עולה הרבה יותר יקר..

בזכותכן בישלתי אורז ביום שישי ;)

1. קונה טרי שוטפת שמה בשקית ומקפיאה

בשימוש אני קצת משקשקת רת השקית עם הידיים יזה כאילו קוצץ את זה לבד

2. בשיש, הוא כהה אצלי

3. לנסות לעשות את הדברים שלך לפני כדי שתהיי פנויה פיזית ורגשית לילדה, וגם לשלב אותה (אני מבשלת עם קטני מנקה איתו הוא עוזר לי בהכל הוא בן 2.5)

4. אני משתמשת בסדרה הירוק טורקיז של דר פישר סבון ושמפו ומאוד מרוצה השמפו משאיר את השיער סופר רך, וגם משתמשת בקרם גוף של אותה סדרה

1. לא, זה לא משתלם לי.

2. קונה ואקום

3. ממליצה על שיעורים וקורס של רחל ארבוס

4. עוד לא מצאתי משהו שממש אוהבת, ממשיכה לחפש, משתדלת שיהיה טבעוני אבל לא תמיד. כבר תקופה אנחנו בשמפו של הסוסים ונראה שטוב.

לא אהבנו את המוצרים של סרקל.

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?

יוצא לכם לראות אותם הרבה?

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.

ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)

בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

וואוו

לא ציפיתי

יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור

חיבוק ענק בטח את בשוק

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

זה זול ומרשים.

ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

לים המידע שקיים בנושא, מאמרים ומחקרים.

זו באמת ובתמים שאלה קלאסית למנועי החיפוש באינטרנט, ולא לפורום בו התשובות לשאלות הן קצרות ותמציתיות.  

בגדול - מאוד תלוי גיל.  

0-2, 2-5, 6 ומעלה.  

כל טווח גילאים עם המלצות רלוונטיות גיל.  

בנוסף, לכל הגילאים:

1.ללא מסכים לפני השינה: יש להימנע ממסכים 60 דקות לפני השינה ולהרחיק אותם מחדר השינה.

2. ללא מסכים בארוחות: המסך לא צריך להיות מופעל בזמן ארוחות משפחתיות או אינטראקציות חברתיות.

3. תיווך ובחירת תוכן: כאשר צופים, ההורה צריך להיות מעורב, לבחור תוכן מתאים ולשוחח עליו עם הילד.

4. דוגמה אישית: ההורים צריכים לשמש דוגמה אישית טובה בהתנהלותם עם המסכים.

שהילדים שלי אחרי שרואים סרט הם לא רגועים.. זה מוציא אותם מאיזון ממש..

הם רואים פעם בשבוע לפני שבת. ולפעמים בעוד סיטואציות קצה שלי שזה עוזר לי שהם עסוקים בלי שאני צריכה להיות צמודה ותמיד מתחרטת על זה כי אחרי זה הם מחורפנים.. 

גם אצלי ככה

אחרי צפייה הילד מאבד את זה לגמרי.

של משרד הבריאות שמתכלל את הנושא

לא שאני מסכימה עם כל מה שכתוב שם

אני כן נתתי מסך מגיל צעיר ולא מגבילה זמנים ומסננת תוכן בצורה אחרת

אבל עדין המידע שם יותר טוב מסתם הפחדות

חשיפה למסכים ובריאות הילדים

20251216100211.pptx

רואה בסביבתי שילדים שיושבים מול מסך ממש קשה לנתק אותם

בעיניי זה ממכר ולכן לילדים קשה להתנתק מהמסך

אז אצלנו זה פשוט לא וזהו.

לא רואה שום יתרון למסך לילד

זה רק להורים שיהיה להם יותר קל (שזה לגיטימי)

אבל אני בשיקולי עלות מול תועלת מעדיפה שלא יהיה וזהו.

באופן כללי

שכן, מסכים זה ממכר.

ובאמת בגילאים צעירים, אני רואה שהרבה פעמים לילדים מאוד קשה להתנתק ואחרי צפייה במסך הם הפוכים.

אבל,

העולם שלנו הוא עולם עם מסכים.

ויש גם הרבה דברים טובים שאפשר ללמוד ממסכים

וההנחה שלי אומרת, שבמוקדם או במאוחר הילדים שלי ייחשפו למסכים, אז אני רוצה גם להכין אותם וללמד אותם לשלוט בזה ולהשתמש במסך בצורה נכונה.

ולכן, אנחנו כן נותנים ובכיף, עם גבולות ברורים. וראיתי שדווקא שמקפידים על גבולות, בסוף הילדים מפנימים יודעים גם לעזוב את המסך בנחת כשנגמר הזמן.

אז אני לא בעד כפלסטר, ואני דווקא מעדיפה יזום כפעילות נחמדה ולא ברגעי משבר, כי דווקא אז זה מאפשר ללמד להשתמש בצורה נכונה.

נגיד איך כן?

אצלנו מותר רק ביום שישי, אחרי הכנות ועזרה לשבת

הם יכולים או לראות סרט או לשחק. משחקים אנחנו משלמים לאפליקציה, כי מעדיפים תוכן איכותי.

הם לומדים ככה חשבון, אנגלית ועוד כל מיני דברים.

אגב, משחק עדיף בהרבה על צפייה, כי הם אקטיבים ולא מתנוונים מול המסך.

מאוד ברור אצלנו כמה זמן מותר לראות, ברור שיש תורות בין הילדים, ברור שכשאנחנו אומרים אז צריך לעצור.

בקיצור, בעיניי דווקא נכון לאפשר חשיפה מגיל כלשהו, ואפילו יחד איתנו ההורים.

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

למשל אני הייתי עושה אם לא הייתי חוששת כי זה בשבוע מוקדם מדי כשעדיין יש חשש להפלה, ואז הכסף ירד לטמיון. היו לי 2 הפלות.

אבל אני ממילא רוצה לעשות מי שפיר, ולא רק בגלל הגיל היחסית מבוגר שלי.

אז זה משתנה בין נשים...

הרי זה סטטיסטי ולא אבחנתי אז תמיד יכול להיות סיכוי קטן.

זה גם בודק פחות דברים ממי שפיר לפי הבנתי. לא שמי שפיר יכול לחזות כל דבר אבל זה כן יותר רחב.

בעיני השאלה היא תמיד מה יקרה אם התשובה שיש בעיה, אם התכנון במצב כזה להפסיק את ההריון אז ברור שלעשות אפילו אם זה לא מי שפיר, אבל שתהיה לך אינדיקציה. אם בכל מקרה להשאיר אז נראה לי פחות קריטי, יותר מה שמרגיש לך

לגבי המשפט שכתבת על זה שאת 'רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר".

שום דבר לא יכול להבטיח לנו שהכל יהיה בסדר.

גם אם כל הבדיקות תקינות.

אצלנו בהריון האחרון עשינו מי שפיר (בדיקת שבב) ויצא תקין (בעקבות שקיפות עורפית מוגברת).

בסוף יש לנו מורכבויות רפואיות שלא ראו בהריון (ולא יכלו לראות).

אם היינו משלמים הרבה יותר על בדיקת אקסום כבר במהלך ההריון, היינו מגלים את המוטציה שגילו לנו אחרי הלידה (בבירור הגנטי שעשינו בעקבות המורכבויות הרפואיות).

ועדיין זה מן הסתם היה רק מבלבל, כי המשמעות הקלינית של המוטציה הזו מאוד משתנה (יש כאלו שזה בקושי משפיע, יש כאלו שיותר. אבל סה"כ לרוב אפשר לחיות איתה חיים טובים).

לא רוצה לכתוב את זה כדי להלחיץ.

רוב התינוקות הם בריאים ומתפתחים מצוין והכל בסדר איתם.

ואני כן בעד לעשות את ההשתדלות שלנו בבדיקות בהריון כדי לעלות על דברים שחשוב לעלות עליהם בזמן (אם זה בשביל לדעת להפיל במקרים חמורים, או לדעת לטפל במקרים שאפשר, או רק לעשות הכנה נפשית במקרים רלוונטיים).

אבל אני באופן אישי לא מאמינה בלהשקיע המון כסף בבדיקות שלא בסל, רק בשביל 'לדעת שהכל יהיה בסדר', כי את זה אף אחד לא יכול להבטיח לנו. עדיף בעיני להשקיע בתפילות... 

ושילב נראה לי גם מקבלים.

לנשים בהריון נותנים מועדון מתנה בשילב לכמה שנים, הגענו בשבוע של מבצעים וקיבלנו מועדון מתנה, וקנינו דברים שווים בממוצע של 35-40 לאחד.

גם לגולף יש לפעמים ספרים ואולי משחקים.

אפשר לשמור לפורים ולקנות תחפושות בפוקס.. 

חוץ מטויסאראס.

יש יותר חנויות של בגדי ילדים.

אפשר להשתמש בזה לאטרקציות, אם רלוונטי מבחינתך.

את יכולה לעבור על הרשימה של בתי עסק מכבדים, ואולי יהיה לך רעיון למשהו מתאים.

או בכל זאת להשתמש לחנות יותר יקרה, אם אין לך משהו אחר לעשות עם השובר.

יש לי הרבה שוברים של ביימי, שלא תמיד יש לי איך לנצל.

משתמשת בהם בעיקר בחנויות בגדים, שלרוב אני פחות קונה בהם, כמו פוקס וגולף. 

חח סליחה על החוסר קשר...

יש חנויות ביימי שאפשר למצוא בהם?

סליחה שאני חופרת 🤭