שאלה 5: "בחרו בשלושה מהסעיפים א-ד

ציינו מי אמר את הציטוט ובאיזה הקשר:

א. הרצחת וגם ירשת

ב. עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעפים

ג. אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים

ד. גזרו את הילד החי"

(כאן לפחות לא ציינו איפה הפסוקים)

דוגמא נוספת שאלה 10: "עיינו במלכים א פרק טז פסוקים א-ד. במה חטא בעשא ומה העונש שבישר לו הנביא יהוא בן חנני בעקבות חטא זה".

אני מבין שאת זה, בניגוד לשאלה הקודמת, לא כולם שולפים, אבל מדובר על תלמידים שלמדו השנה, החומר הוא רק ספר מלכים ואפילו למצוא לבד לא צריך?!

מרגע שראיתי את השרשור מתלבטת על מה להגיב ואיך. התעצבנתי מדברים אחרים בשאלון שראיתי, יותר מעצם העובדה שהבגרות עם תנ''ך פתוח. למיטב זכרוני, הבגרות היתה עם תנ''ך פתוח גם בתקופתי, ולדעתי, מכל מיני סיבות עדיף כך ולא ההפך.

מה שכן ההודעה הזו העלתה לי שאלה, כי השאלות הנ''ל לא הופיעו בשאלונים שראיתי.

אפשר לשאול על איזה מספר שאלון אתה מדבר? האם זה שאלון שמיועד לתלמידי החינוך הדתי או הממלכתי?

והאם יש מצב שמדובר בשאלון מותאם?

ונשפכה להם יותר מדי אבקת הקלה?

אולי נשפכה להם אבקת הקלה רק פה?

עזבו את זה שבכל "תנ"ך שלם בלי מפרשים" (הגדרת החומר המותר במבחן) יש בסוף מפה. השאלה היתה בהקשר של ירבעם, לא יכלו קצת לאתגר ולהוסיף את שילה, פנואל ותרצה?!

הסתכלתי על שאלונים של החינוך הממלכתי של השנה ואכן עצוב

לגבי חמ"ד עד כמה שזכור לי 3 יח"ל מעולם לא היה משהו מטורף

וגם 5 לא מדע טילים

אני לא כזה סגור מה בדיוק מנסים לבחון במבחנים האלה

כאילו, כל השאלות שראיתי מעכשיו זה "תקרא שני פסוקים כאן, תקרא שני פסוקים שם, ציין הבדל אחד ביניהם"

אני זוכר שכשנבחנתי ב־5 היו שאלות של הבדלים בין פרשנים שהיה צריך לזכור בעל־פה או משהו כזה, יעני דברים שאי־אפשר לנחש

אני מוכן לקבל את זה שיש פה ושם שאלות מתנה כדי לא לדכא אותך שאתה לא יודע כלום, אבל לא הגיוני שאפשר לעבור מבחן שלם בלי ללמוד שנייה אחת

בכללי הדעה שלי לגבי בחינות היא כדלהלן

אם זה משהו שלא מצריך מיומנויות חשיבה מיוחדות חוץ מזכירה והבנה בסיסית, זה צריך להיות חומר סגור

אם יש צורך במיומנויות מיוחדות חשיבה מיוחדות (נגיד מתמטיקה, או ניתוח ספרותי מתקדם) אז תלוי, אם כמות החומר הפתוח הנדרשת היא עצומה, או שזה טכני מכדי לזכור, אז פתוח, אחרת, אפשר גם סגור

למי שלא למד מספיק 😁

אני גם נבחנתי על חמש

והממוצע שלי הוא בסדר גמור

אני לא תלמידה חרשנית ( לצערי זה לא באופי שלי)

הייתי לומדת שעות בודדות למבחנים

לגביי הבגרות (חמש) היא כן צריכה להיות עם חומר פתוח יש שם שאלות מחומר שלא נלמד  ובדרך כלל זה מחומש אחר התלמיד צריך למצוא את התשובה לבד בין הפירושים

וכמו כן התנך לא נותן תשובות הוא רק ממקד ותומך זיכרון למי שלמד

מי שלא למד התנך לא יושיע אותו

צריך לשנן פירושים בעל פה

2/ 3 יחידות זה רמת גן לעומת חמש

אני לא יודעת מה מלמדים בכל מוסד

אבל הבנתי מכמה חברות שלמדו בבמלכתי שהחומר לא רק ברמה רדודה הוא גם שגוי

המורים מלמדים בלי הרבה פירושים וביאורים אלא יותר מקראי וכך יוצא שהתנך מובן בדרך שגויה וזולה

כל הסיפורים שם משנים צורה הופכים לצחוק במקום גבורה

אני לא מכלילה אני יודעת שלכל מוסד יש סילבוס- תוכנית למידה משלו ( תחת משרד החינוך) והמורה מחליט איך ללמד ואיך לבחון

בממלכתי, סיפר שלמדו קסוטו ודברים בסגנון כאילו ok לפחות *משהו*

אבל בבחינה האחרונה שהסתכלתי זה פשוט מבחן בהבנת הנקרא ברמה של כיתה ו' אולי

(אני יודע שהפורום מיועד לבני 20+ אבל ראיתי את השרשור בעמוד הראשי והרגשתי שאני צריך להגיב על זה)

קודם כל, הבגרות מחולקת לשני חלקים, באחד  (שאלות 1-8) השאלות ממש קלות ורק צריך למצוא את הפסוקים, מהחלק הזה השאלה שהבאת בהמשך. החלק השני משמעותית יותר קשה וארוך. אתה טוען שזה בזיון אם תלמיד בממ"ד לא יכול לענות על השאלות מהזיכרון, אתה זוכר באיזו שנה למלכות שלמה התחיל בניין ביה"מ? שתי התגלויות לשלמה והדברים שהובטחו לו בהן? (כל הדברים) אלו שתיים מהשאלות היותר קלות. חוץ מזה, זו השנה הראשונה שבה מתקיימת הבגרות הזאת אז לא היו הרבה דרכים להתאמן לקראתה.

עד פה דיברתי על הבגרות עצמה, מעבר לזה, אתה שוכח שאלו שנבחנו הם תלמידים שמאמצע כיתה ז' עד סוף כיתה ט' לא למדו בגלל הקורונה ואז בכיתה י' התיילו להשלים חומר של שלוש שנים, היינו אמורים לגמור את הכל, בקושי, השנה אבל אחוזים גדולים מהמורים היו מגוייסים אז רוב השנה לא למדנו. כשהלימודים לזרו פחות או יותר לצורה הרגילה שלהם, בדיוק התחילו הבגרויות אז אנחנו לומדים כל מקצוע מהבגרות שלפניו עד הבגרות שלו ומקווים לטוב. אין לנו זמן להכיר את ספר מלכים טוב כי עד לפני שבוע למדנו לבגרות באנגלית ועד לפני שבועיים למתמטיקה.

אם זה לא מספיק - אתה כתבת על הבגרות בבקיאות, חוץ ממנה יש בגרות בעיון (פחות משבוע אחרי הבגרות בבקיאות, כמובן, כדי שלא יהיה זמן ללמוד) שבה צריך לזכור מפרשים בעל פה ואין תנך פתוח.

את זה אני כותב כתלמיד שהוגש על מגן  100 ולא חושב שזה יעלה לו את הציון.

נ.ב גם אם אתה מכיר את מלכים טוב, לוקח זמן לכתוב והמבחן לא קצר.

עשיתי חמש והיה מלא שאלות ולא כולם על החומר אלא שאלות אנסין מפתיעות .

שאלות עמר גם

אמרת דברים חשובים ונכוחים.

ואוסיף לדבריך שגם אם הוא ורבים פה יודעים מדובר באנשים שלמדו בישיבה כמה שנים וזה שווה ערך לאנשים שלמדו תואר במדעי המחשב שילינו על כך שהבגרות במתמטיקה קלה מאוד.

בישיבה בדכ כמעט לא לומדים תנ"ך..

אלה ציטוטים מאוד בסיסיים.

נניח שהיה חמש דקות לסעיף, לזכור איפה להסתכל זה לא כזה קל.

אחרי כך זה, האם היית מעדיף שאנשים יזכרו שהמבחן בתנ"ך היה נורא או שהיה טוב?

בסופו של דבר, הם השקיעו בלימוד על סמך שנים עברו והזמן והפניות שהייתה להם.

אין חלוקת זמן לפי סעיפים או שאלות, רק יחידת זמן אחת לכל המבחן.

תעשה את החישוב ותגלה שכנראה אין המון זמן לחפש כל דבר וצריך לדעת איפה לחפש פחות או יותר שזו יכולת חשובה.

למרות שאין בו מנוע חיפוש ומקלדת

וצריכים לענות על המבחן מידע אישי ..

מספיק אח של חייל בעזה כבר הראש שלו לא פה..

ותסלח לי זה שאתה יודע לענות על השאלות זה לא אומר שכל מי שקרא כאן יודע ..

במדינה אחרת הבגרות היתה הופכת להיות פנימית

היה לך קל.. בסדר בסופו של דבר אם הלימוד רק לשכל ולא עם הלב .. הדברים יצאו ויכנסו..

אני בעד לעשות בכל מוסד דתי שעתיים תורה שלא לבגרות ששם יכנס ואפשר ללמד הרבה יותר בעיון בעניין ובכיף

לא רק לומדים .. ועצוב מאוד אם

הם נפגשים עם התנ"ך רק בבגרות ..

החיים זה צריך להיות 

ו"מתוך שלא לשמה יבוא לשמה". נראה לי טוב מאוד שיעשו בגרות על תנ"ך ברמה, וזה לא סותר את העובדה שצריך לחיות את התנ"ך. לא יודע מה היה צריך לעשות ספיציפית השנה, אבל באופן עקרוני אני חושב שהרמה צריכה להיות גבוהה.

אלא פשוט מקל על מי שניגש לקבל ציון גבוה יותר ואם זה שנים רצוף אז יצטרכו ללמוד פחות, אבל זה לא המקרה כעת.

יש בתי ספר שלא היו מורים לתנ"ך השנה.

כי כולם מגוייסים.

או שהיה מורה אחד שתפס תקן של 4-5 מורים.

שלא נדבר על המפונים וכו'

הקלו בחוכמה.

(לא ראיתי את השאלון. אלא מתבסס על דבריך בלבד)

ולתת 100 לכולם?

80 לכולם?

מה האלטרנטיבה?

תלמידים יחשבו "המבחן קל לכן לא נלמד"?

אני לא חושב שזה יקרה

(באנגלית למשל - היה קשה למרות המלחמה ושכבות שלמות נכשלו...)

שגם ככה חצי מדינה לא למדה (מפונים/טילים על העיר/מורים במילואים)

אז אם יש איפה להקל. זה מבורך.

זה לא שילד שלא יודע כלום היה מקבל 100

אני בספק אם היה עובר.

תלמיד שלמד. הצליח. וזה משהו טוב.

התברכת בילדים חכמים עם ידע בתנ"ך (שכמובן מגיע מהשקעה שלכם)

אבל זה לא המצב אצל כולם (תקין או לא, זה לא המצב)

לכן זה לא שהבגרות הקלה תביא לזילות התנ"ך אלא תביא לידי הרגשה חיובית לתלמידים שלמדו.

ואם לילדים שלך זה היה קל עד כדי בדיחה?

בסדר. יש תלמידים דוברי אנגלית שגם הבגרות הקשה באנגלית היתה להם קלה.

תשמח בזה. שהם "דוברי תנ"ך"

רכז אנגלית בתיכון חילוני גדול.

הבגרות לא היתה קשה דווקא נחשבה קלה ביחס לכל שנה.

ולכן מרשה לעצמי להגיב

צריך לשים גם לב שהבגרות השנה היתה קלה כי זאת שנה ראשונה ושנת מלחמה - לי לפני הבגרות אמרו שאמרו למורים שהיא תהיה קלה אז לא ממש הופתעתי -חלק א באמת לחלק היה קל ויש כאלה שהיה להן סבבה וחלק ב היה יותר פחות קל ופחות מובן שזה כבר בעיה אחרת.

מוסיפה גם שלא כל מי שעושה 5 יחל הוא עושה את זה מרצון ודתי וגם אצל דתיים -  יש לי חברות שאני יודעת שהיו סיפורים במלכים שהן לא היו לומדות אם לא היתה את הבגרות הזאת.

בשנים הבאות מניחה שהבגריות יהיו פחות קלות והבנתי גם שיסיפו חומר (עוד פרקים ועוד ספרים)

ויש עוד חלק בבגרות שהשנה ירד בגלל המלחמה

השאלה מה תהיה הרמה של הבגרות (אם ישאירו אותה) עוד 4-5 שנים.

וחוץ מזה שלמי שעושה 5 יחל יש עוד שתי בגריות שהן יותר מסובכות אז זה לא הרמה שמצופה מתלמיד שעושה 5 יחל תנ"ך.

ומייחסת לעוד נקודה שנגעו פה הזמן שנתנו באמת היה הרבה אבל גם האריכו אותו השנה בגלל המלחמה.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים