שאלה 5: "בחרו בשלושה מהסעיפים א-ד

ציינו מי אמר את הציטוט ובאיזה הקשר:

א. הרצחת וגם ירשת

ב. עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעפים

ג. אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים

ד. גזרו את הילד החי"

(כאן לפחות לא ציינו איפה הפסוקים)

דוגמא נוספת שאלה 10: "עיינו במלכים א פרק טז פסוקים א-ד. במה חטא בעשא ומה העונש שבישר לו הנביא יהוא בן חנני בעקבות חטא זה".

אני מבין שאת זה, בניגוד לשאלה הקודמת, לא כולם שולפים, אבל מדובר על תלמידים שלמדו השנה, החומר הוא רק ספר מלכים ואפילו למצוא לבד לא צריך?!

מרגע שראיתי את השרשור מתלבטת על מה להגיב ואיך. התעצבנתי מדברים אחרים בשאלון שראיתי, יותר מעצם העובדה שהבגרות עם תנ''ך פתוח. למיטב זכרוני, הבגרות היתה עם תנ''ך פתוח גם בתקופתי, ולדעתי, מכל מיני סיבות עדיף כך ולא ההפך.

מה שכן ההודעה הזו העלתה לי שאלה, כי השאלות הנ''ל לא הופיעו בשאלונים שראיתי.

אפשר לשאול על איזה מספר שאלון אתה מדבר? האם זה שאלון שמיועד לתלמידי החינוך הדתי או הממלכתי?

והאם יש מצב שמדובר בשאלון מותאם?

ונשפכה להם יותר מדי אבקת הקלה?

אולי נשפכה להם אבקת הקלה רק פה?

עזבו את זה שבכל "תנ"ך שלם בלי מפרשים" (הגדרת החומר המותר במבחן) יש בסוף מפה. השאלה היתה בהקשר של ירבעם, לא יכלו קצת לאתגר ולהוסיף את שילה, פנואל ותרצה?!

הסתכלתי על שאלונים של החינוך הממלכתי של השנה ואכן עצוב

לגבי חמ"ד עד כמה שזכור לי 3 יח"ל מעולם לא היה משהו מטורף

וגם 5 לא מדע טילים

אני לא כזה סגור מה בדיוק מנסים לבחון במבחנים האלה

כאילו, כל השאלות שראיתי מעכשיו זה "תקרא שני פסוקים כאן, תקרא שני פסוקים שם, ציין הבדל אחד ביניהם"

אני זוכר שכשנבחנתי ב־5 היו שאלות של הבדלים בין פרשנים שהיה צריך לזכור בעל־פה או משהו כזה, יעני דברים שאי־אפשר לנחש

אני מוכן לקבל את זה שיש פה ושם שאלות מתנה כדי לא לדכא אותך שאתה לא יודע כלום, אבל לא הגיוני שאפשר לעבור מבחן שלם בלי ללמוד שנייה אחת

בכללי הדעה שלי לגבי בחינות היא כדלהלן

אם זה משהו שלא מצריך מיומנויות חשיבה מיוחדות חוץ מזכירה והבנה בסיסית, זה צריך להיות חומר סגור

אם יש צורך במיומנויות מיוחדות חשיבה מיוחדות (נגיד מתמטיקה, או ניתוח ספרותי מתקדם) אז תלוי, אם כמות החומר הפתוח הנדרשת היא עצומה, או שזה טכני מכדי לזכור, אז פתוח, אחרת, אפשר גם סגור

למי שלא למד מספיק 😁

אני גם נבחנתי על חמש

והממוצע שלי הוא בסדר גמור

אני לא תלמידה חרשנית ( לצערי זה לא באופי שלי)

הייתי לומדת שעות בודדות למבחנים

לגביי הבגרות (חמש) היא כן צריכה להיות עם חומר פתוח יש שם שאלות מחומר שלא נלמד  ובדרך כלל זה מחומש אחר התלמיד צריך למצוא את התשובה לבד בין הפירושים

וכמו כן התנך לא נותן תשובות הוא רק ממקד ותומך זיכרון למי שלמד

מי שלא למד התנך לא יושיע אותו

צריך לשנן פירושים בעל פה

2/ 3 יחידות זה רמת גן לעומת חמש

אני לא יודעת מה מלמדים בכל מוסד

אבל הבנתי מכמה חברות שלמדו בבמלכתי שהחומר לא רק ברמה רדודה הוא גם שגוי

המורים מלמדים בלי הרבה פירושים וביאורים אלא יותר מקראי וכך יוצא שהתנך מובן בדרך שגויה וזולה

כל הסיפורים שם משנים צורה הופכים לצחוק במקום גבורה

אני לא מכלילה אני יודעת שלכל מוסד יש סילבוס- תוכנית למידה משלו ( תחת משרד החינוך) והמורה מחליט איך ללמד ואיך לבחון

בממלכתי, סיפר שלמדו קסוטו ודברים בסגנון כאילו ok לפחות *משהו*

אבל בבחינה האחרונה שהסתכלתי זה פשוט מבחן בהבנת הנקרא ברמה של כיתה ו' אולי

(אני יודע שהפורום מיועד לבני 20+ אבל ראיתי את השרשור בעמוד הראשי והרגשתי שאני צריך להגיב על זה)

קודם כל, הבגרות מחולקת לשני חלקים, באחד  (שאלות 1-8) השאלות ממש קלות ורק צריך למצוא את הפסוקים, מהחלק הזה השאלה שהבאת בהמשך. החלק השני משמעותית יותר קשה וארוך. אתה טוען שזה בזיון אם תלמיד בממ"ד לא יכול לענות על השאלות מהזיכרון, אתה זוכר באיזו שנה למלכות שלמה התחיל בניין ביה"מ? שתי התגלויות לשלמה והדברים שהובטחו לו בהן? (כל הדברים) אלו שתיים מהשאלות היותר קלות. חוץ מזה, זו השנה הראשונה שבה מתקיימת הבגרות הזאת אז לא היו הרבה דרכים להתאמן לקראתה.

עד פה דיברתי על הבגרות עצמה, מעבר לזה, אתה שוכח שאלו שנבחנו הם תלמידים שמאמצע כיתה ז' עד סוף כיתה ט' לא למדו בגלל הקורונה ואז בכיתה י' התיילו להשלים חומר של שלוש שנים, היינו אמורים לגמור את הכל, בקושי, השנה אבל אחוזים גדולים מהמורים היו מגוייסים אז רוב השנה לא למדנו. כשהלימודים לזרו פחות או יותר לצורה הרגילה שלהם, בדיוק התחילו הבגרויות אז אנחנו לומדים כל מקצוע מהבגרות שלפניו עד הבגרות שלו ומקווים לטוב. אין לנו זמן להכיר את ספר מלכים טוב כי עד לפני שבוע למדנו לבגרות באנגלית ועד לפני שבועיים למתמטיקה.

אם זה לא מספיק - אתה כתבת על הבגרות בבקיאות, חוץ ממנה יש בגרות בעיון (פחות משבוע אחרי הבגרות בבקיאות, כמובן, כדי שלא יהיה זמן ללמוד) שבה צריך לזכור מפרשים בעל פה ואין תנך פתוח.

את זה אני כותב כתלמיד שהוגש על מגן  100 ולא חושב שזה יעלה לו את הציון.

נ.ב גם אם אתה מכיר את מלכים טוב, לוקח זמן לכתוב והמבחן לא קצר.

עשיתי חמש והיה מלא שאלות ולא כולם על החומר אלא שאלות אנסין מפתיעות .

שאלות עמר גם

אמרת דברים חשובים ונכוחים.

ואוסיף לדבריך שגם אם הוא ורבים פה יודעים מדובר באנשים שלמדו בישיבה כמה שנים וזה שווה ערך לאנשים שלמדו תואר במדעי המחשב שילינו על כך שהבגרות במתמטיקה קלה מאוד.

בישיבה בדכ כמעט לא לומדים תנ"ך..

אלה ציטוטים מאוד בסיסיים.

נניח שהיה חמש דקות לסעיף, לזכור איפה להסתכל זה לא כזה קל.

אחרי כך זה, האם היית מעדיף שאנשים יזכרו שהמבחן בתנ"ך היה נורא או שהיה טוב?

בסופו של דבר, הם השקיעו בלימוד על סמך שנים עברו והזמן והפניות שהייתה להם.

אין חלוקת זמן לפי סעיפים או שאלות, רק יחידת זמן אחת לכל המבחן.

תעשה את החישוב ותגלה שכנראה אין המון זמן לחפש כל דבר וצריך לדעת איפה לחפש פחות או יותר שזו יכולת חשובה.

למרות שאין בו מנוע חיפוש ומקלדת

וצריכים לענות על המבחן מידע אישי ..

מספיק אח של חייל בעזה כבר הראש שלו לא פה..

ותסלח לי זה שאתה יודע לענות על השאלות זה לא אומר שכל מי שקרא כאן יודע ..

במדינה אחרת הבגרות היתה הופכת להיות פנימית

היה לך קל.. בסדר בסופו של דבר אם הלימוד רק לשכל ולא עם הלב .. הדברים יצאו ויכנסו..

אני בעד לעשות בכל מוסד דתי שעתיים תורה שלא לבגרות ששם יכנס ואפשר ללמד הרבה יותר בעיון בעניין ובכיף

לא רק לומדים .. ועצוב מאוד אם

הם נפגשים עם התנ"ך רק בבגרות ..

החיים זה צריך להיות 

ו"מתוך שלא לשמה יבוא לשמה". נראה לי טוב מאוד שיעשו בגרות על תנ"ך ברמה, וזה לא סותר את העובדה שצריך לחיות את התנ"ך. לא יודע מה היה צריך לעשות ספיציפית השנה, אבל באופן עקרוני אני חושב שהרמה צריכה להיות גבוהה.

אלא פשוט מקל על מי שניגש לקבל ציון גבוה יותר ואם זה שנים רצוף אז יצטרכו ללמוד פחות, אבל זה לא המקרה כעת.

יש בתי ספר שלא היו מורים לתנ"ך השנה.

כי כולם מגוייסים.

או שהיה מורה אחד שתפס תקן של 4-5 מורים.

שלא נדבר על המפונים וכו'

הקלו בחוכמה.

(לא ראיתי את השאלון. אלא מתבסס על דבריך בלבד)

ולתת 100 לכולם?

80 לכולם?

מה האלטרנטיבה?

תלמידים יחשבו "המבחן קל לכן לא נלמד"?

אני לא חושב שזה יקרה

(באנגלית למשל - היה קשה למרות המלחמה ושכבות שלמות נכשלו...)

שגם ככה חצי מדינה לא למדה (מפונים/טילים על העיר/מורים במילואים)

אז אם יש איפה להקל. זה מבורך.

זה לא שילד שלא יודע כלום היה מקבל 100

אני בספק אם היה עובר.

תלמיד שלמד. הצליח. וזה משהו טוב.

התברכת בילדים חכמים עם ידע בתנ"ך (שכמובן מגיע מהשקעה שלכם)

אבל זה לא המצב אצל כולם (תקין או לא, זה לא המצב)

לכן זה לא שהבגרות הקלה תביא לזילות התנ"ך אלא תביא לידי הרגשה חיובית לתלמידים שלמדו.

ואם לילדים שלך זה היה קל עד כדי בדיחה?

בסדר. יש תלמידים דוברי אנגלית שגם הבגרות הקשה באנגלית היתה להם קלה.

תשמח בזה. שהם "דוברי תנ"ך"

רכז אנגלית בתיכון חילוני גדול.

הבגרות לא היתה קשה דווקא נחשבה קלה ביחס לכל שנה.

ולכן מרשה לעצמי להגיב

צריך לשים גם לב שהבגרות השנה היתה קלה כי זאת שנה ראשונה ושנת מלחמה - לי לפני הבגרות אמרו שאמרו למורים שהיא תהיה קלה אז לא ממש הופתעתי -חלק א באמת לחלק היה קל ויש כאלה שהיה להן סבבה וחלק ב היה יותר פחות קל ופחות מובן שזה כבר בעיה אחרת.

מוסיפה גם שלא כל מי שעושה 5 יחל הוא עושה את זה מרצון ודתי וגם אצל דתיים -  יש לי חברות שאני יודעת שהיו סיפורים במלכים שהן לא היו לומדות אם לא היתה את הבגרות הזאת.

בשנים הבאות מניחה שהבגריות יהיו פחות קלות והבנתי גם שיסיפו חומר (עוד פרקים ועוד ספרים)

ויש עוד חלק בבגרות שהשנה ירד בגלל המלחמה

השאלה מה תהיה הרמה של הבגרות (אם ישאירו אותה) עוד 4-5 שנים.

וחוץ מזה שלמי שעושה 5 יחל יש עוד שתי בגריות שהן יותר מסובכות אז זה לא הרמה שמצופה מתלמיד שעושה 5 יחל תנ"ך.

ומייחסת לעוד נקודה שנגעו פה הזמן שנתנו באמת היה הרבה אבל גם האריכו אותו השנה בגלל המלחמה.

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד