שאלה 5: "בחרו בשלושה מהסעיפים א-ד

ציינו מי אמר את הציטוט ובאיזה הקשר:

א. הרצחת וגם ירשת

ב. עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעפים

ג. אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים

ד. גזרו את הילד החי"

(כאן לפחות לא ציינו איפה הפסוקים)

דוגמא נוספת שאלה 10: "עיינו במלכים א פרק טז פסוקים א-ד. במה חטא בעשא ומה העונש שבישר לו הנביא יהוא בן חנני בעקבות חטא זה".

אני מבין שאת זה, בניגוד לשאלה הקודמת, לא כולם שולפים, אבל מדובר על תלמידים שלמדו השנה, החומר הוא רק ספר מלכים ואפילו למצוא לבד לא צריך?!

מרגע שראיתי את השרשור מתלבטת על מה להגיב ואיך. התעצבנתי מדברים אחרים בשאלון שראיתי, יותר מעצם העובדה שהבגרות עם תנ''ך פתוח. למיטב זכרוני, הבגרות היתה עם תנ''ך פתוח גם בתקופתי, ולדעתי, מכל מיני סיבות עדיף כך ולא ההפך.

מה שכן ההודעה הזו העלתה לי שאלה, כי השאלות הנ''ל לא הופיעו בשאלונים שראיתי.

אפשר לשאול על איזה מספר שאלון אתה מדבר? האם זה שאלון שמיועד לתלמידי החינוך הדתי או הממלכתי?

והאם יש מצב שמדובר בשאלון מותאם?

ונשפכה להם יותר מדי אבקת הקלה?

אולי נשפכה להם אבקת הקלה רק פה?

עזבו את זה שבכל "תנ"ך שלם בלי מפרשים" (הגדרת החומר המותר במבחן) יש בסוף מפה. השאלה היתה בהקשר של ירבעם, לא יכלו קצת לאתגר ולהוסיף את שילה, פנואל ותרצה?!

הסתכלתי על שאלונים של החינוך הממלכתי של השנה ואכן עצוב

לגבי חמ"ד עד כמה שזכור לי 3 יח"ל מעולם לא היה משהו מטורף

וגם 5 לא מדע טילים

אני לא כזה סגור מה בדיוק מנסים לבחון במבחנים האלה

כאילו, כל השאלות שראיתי מעכשיו זה "תקרא שני פסוקים כאן, תקרא שני פסוקים שם, ציין הבדל אחד ביניהם"

אני זוכר שכשנבחנתי ב־5 היו שאלות של הבדלים בין פרשנים שהיה צריך לזכור בעל־פה או משהו כזה, יעני דברים שאי־אפשר לנחש

אני מוכן לקבל את זה שיש פה ושם שאלות מתנה כדי לא לדכא אותך שאתה לא יודע כלום, אבל לא הגיוני שאפשר לעבור מבחן שלם בלי ללמוד שנייה אחת

בכללי הדעה שלי לגבי בחינות היא כדלהלן

אם זה משהו שלא מצריך מיומנויות חשיבה מיוחדות חוץ מזכירה והבנה בסיסית, זה צריך להיות חומר סגור

אם יש צורך במיומנויות מיוחדות חשיבה מיוחדות (נגיד מתמטיקה, או ניתוח ספרותי מתקדם) אז תלוי, אם כמות החומר הפתוח הנדרשת היא עצומה, או שזה טכני מכדי לזכור, אז פתוח, אחרת, אפשר גם סגור

למי שלא למד מספיק 😁

אני גם נבחנתי על חמש

והממוצע שלי הוא בסדר גמור

אני לא תלמידה חרשנית ( לצערי זה לא באופי שלי)

הייתי לומדת שעות בודדות למבחנים

לגביי הבגרות (חמש) היא כן צריכה להיות עם חומר פתוח יש שם שאלות מחומר שלא נלמד  ובדרך כלל זה מחומש אחר התלמיד צריך למצוא את התשובה לבד בין הפירושים

וכמו כן התנך לא נותן תשובות הוא רק ממקד ותומך זיכרון למי שלמד

מי שלא למד התנך לא יושיע אותו

צריך לשנן פירושים בעל פה

2/ 3 יחידות זה רמת גן לעומת חמש

אני לא יודעת מה מלמדים בכל מוסד

אבל הבנתי מכמה חברות שלמדו בבמלכתי שהחומר לא רק ברמה רדודה הוא גם שגוי

המורים מלמדים בלי הרבה פירושים וביאורים אלא יותר מקראי וכך יוצא שהתנך מובן בדרך שגויה וזולה

כל הסיפורים שם משנים צורה הופכים לצחוק במקום גבורה

אני לא מכלילה אני יודעת שלכל מוסד יש סילבוס- תוכנית למידה משלו ( תחת משרד החינוך) והמורה מחליט איך ללמד ואיך לבחון

בממלכתי, סיפר שלמדו קסוטו ודברים בסגנון כאילו ok לפחות *משהו*

אבל בבחינה האחרונה שהסתכלתי זה פשוט מבחן בהבנת הנקרא ברמה של כיתה ו' אולי

(אני יודע שהפורום מיועד לבני 20+ אבל ראיתי את השרשור בעמוד הראשי והרגשתי שאני צריך להגיב על זה)

קודם כל, הבגרות מחולקת לשני חלקים, באחד  (שאלות 1-8) השאלות ממש קלות ורק צריך למצוא את הפסוקים, מהחלק הזה השאלה שהבאת בהמשך. החלק השני משמעותית יותר קשה וארוך. אתה טוען שזה בזיון אם תלמיד בממ"ד לא יכול לענות על השאלות מהזיכרון, אתה זוכר באיזו שנה למלכות שלמה התחיל בניין ביה"מ? שתי התגלויות לשלמה והדברים שהובטחו לו בהן? (כל הדברים) אלו שתיים מהשאלות היותר קלות. חוץ מזה, זו השנה הראשונה שבה מתקיימת הבגרות הזאת אז לא היו הרבה דרכים להתאמן לקראתה.

עד פה דיברתי על הבגרות עצמה, מעבר לזה, אתה שוכח שאלו שנבחנו הם תלמידים שמאמצע כיתה ז' עד סוף כיתה ט' לא למדו בגלל הקורונה ואז בכיתה י' התיילו להשלים חומר של שלוש שנים, היינו אמורים לגמור את הכל, בקושי, השנה אבל אחוזים גדולים מהמורים היו מגוייסים אז רוב השנה לא למדנו. כשהלימודים לזרו פחות או יותר לצורה הרגילה שלהם, בדיוק התחילו הבגרויות אז אנחנו לומדים כל מקצוע מהבגרות שלפניו עד הבגרות שלו ומקווים לטוב. אין לנו זמן להכיר את ספר מלכים טוב כי עד לפני שבוע למדנו לבגרות באנגלית ועד לפני שבועיים למתמטיקה.

אם זה לא מספיק - אתה כתבת על הבגרות בבקיאות, חוץ ממנה יש בגרות בעיון (פחות משבוע אחרי הבגרות בבקיאות, כמובן, כדי שלא יהיה זמן ללמוד) שבה צריך לזכור מפרשים בעל פה ואין תנך פתוח.

את זה אני כותב כתלמיד שהוגש על מגן  100 ולא חושב שזה יעלה לו את הציון.

נ.ב גם אם אתה מכיר את מלכים טוב, לוקח זמן לכתוב והמבחן לא קצר.

עשיתי חמש והיה מלא שאלות ולא כולם על החומר אלא שאלות אנסין מפתיעות .

שאלות עמר גם

אמרת דברים חשובים ונכוחים.

ואוסיף לדבריך שגם אם הוא ורבים פה יודעים מדובר באנשים שלמדו בישיבה כמה שנים וזה שווה ערך לאנשים שלמדו תואר במדעי המחשב שילינו על כך שהבגרות במתמטיקה קלה מאוד.

בישיבה בדכ כמעט לא לומדים תנ"ך..

אלה ציטוטים מאוד בסיסיים.

נניח שהיה חמש דקות לסעיף, לזכור איפה להסתכל זה לא כזה קל.

אחרי כך זה, האם היית מעדיף שאנשים יזכרו שהמבחן בתנ"ך היה נורא או שהיה טוב?

בסופו של דבר, הם השקיעו בלימוד על סמך שנים עברו והזמן והפניות שהייתה להם.

אין חלוקת זמן לפי סעיפים או שאלות, רק יחידת זמן אחת לכל המבחן.

תעשה את החישוב ותגלה שכנראה אין המון זמן לחפש כל דבר וצריך לדעת איפה לחפש פחות או יותר שזו יכולת חשובה.

למרות שאין בו מנוע חיפוש ומקלדת

וצריכים לענות על המבחן מידע אישי ..

מספיק אח של חייל בעזה כבר הראש שלו לא פה..

ותסלח לי זה שאתה יודע לענות על השאלות זה לא אומר שכל מי שקרא כאן יודע ..

במדינה אחרת הבגרות היתה הופכת להיות פנימית

היה לך קל.. בסדר בסופו של דבר אם הלימוד רק לשכל ולא עם הלב .. הדברים יצאו ויכנסו..

אני בעד לעשות בכל מוסד דתי שעתיים תורה שלא לבגרות ששם יכנס ואפשר ללמד הרבה יותר בעיון בעניין ובכיף

לא רק לומדים .. ועצוב מאוד אם

הם נפגשים עם התנ"ך רק בבגרות ..

החיים זה צריך להיות 

ו"מתוך שלא לשמה יבוא לשמה". נראה לי טוב מאוד שיעשו בגרות על תנ"ך ברמה, וזה לא סותר את העובדה שצריך לחיות את התנ"ך. לא יודע מה היה צריך לעשות ספיציפית השנה, אבל באופן עקרוני אני חושב שהרמה צריכה להיות גבוהה.

אלא פשוט מקל על מי שניגש לקבל ציון גבוה יותר ואם זה שנים רצוף אז יצטרכו ללמוד פחות, אבל זה לא המקרה כעת.

יש בתי ספר שלא היו מורים לתנ"ך השנה.

כי כולם מגוייסים.

או שהיה מורה אחד שתפס תקן של 4-5 מורים.

שלא נדבר על המפונים וכו'

הקלו בחוכמה.

(לא ראיתי את השאלון. אלא מתבסס על דבריך בלבד)

ולתת 100 לכולם?

80 לכולם?

מה האלטרנטיבה?

תלמידים יחשבו "המבחן קל לכן לא נלמד"?

אני לא חושב שזה יקרה

(באנגלית למשל - היה קשה למרות המלחמה ושכבות שלמות נכשלו...)

שגם ככה חצי מדינה לא למדה (מפונים/טילים על העיר/מורים במילואים)

אז אם יש איפה להקל. זה מבורך.

זה לא שילד שלא יודע כלום היה מקבל 100

אני בספק אם היה עובר.

תלמיד שלמד. הצליח. וזה משהו טוב.

התברכת בילדים חכמים עם ידע בתנ"ך (שכמובן מגיע מהשקעה שלכם)

אבל זה לא המצב אצל כולם (תקין או לא, זה לא המצב)

לכן זה לא שהבגרות הקלה תביא לזילות התנ"ך אלא תביא לידי הרגשה חיובית לתלמידים שלמדו.

ואם לילדים שלך זה היה קל עד כדי בדיחה?

בסדר. יש תלמידים דוברי אנגלית שגם הבגרות הקשה באנגלית היתה להם קלה.

תשמח בזה. שהם "דוברי תנ"ך"

רכז אנגלית בתיכון חילוני גדול.

הבגרות לא היתה קשה דווקא נחשבה קלה ביחס לכל שנה.

ולכן מרשה לעצמי להגיב

צריך לשים גם לב שהבגרות השנה היתה קלה כי זאת שנה ראשונה ושנת מלחמה - לי לפני הבגרות אמרו שאמרו למורים שהיא תהיה קלה אז לא ממש הופתעתי -חלק א באמת לחלק היה קל ויש כאלה שהיה להן סבבה וחלק ב היה יותר פחות קל ופחות מובן שזה כבר בעיה אחרת.

מוסיפה גם שלא כל מי שעושה 5 יחל הוא עושה את זה מרצון ודתי וגם אצל דתיים -  יש לי חברות שאני יודעת שהיו סיפורים במלכים שהן לא היו לומדות אם לא היתה את הבגרות הזאת.

בשנים הבאות מניחה שהבגריות יהיו פחות קלות והבנתי גם שיסיפו חומר (עוד פרקים ועוד ספרים)

ויש עוד חלק בבגרות שהשנה ירד בגלל המלחמה

השאלה מה תהיה הרמה של הבגרות (אם ישאירו אותה) עוד 4-5 שנים.

וחוץ מזה שלמי שעושה 5 יחל יש עוד שתי בגריות שהן יותר מסובכות אז זה לא הרמה שמצופה מתלמיד שעושה 5 יחל תנ"ך.

ומייחסת לעוד נקודה שנגעו פה הזמן שנתנו באמת היה הרבה אבל גם האריכו אותו השנה בגלל המלחמה.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!