הכל זה לפי המחשבות של האדם.

מה שהאדם עושה לעצמו הוא עושה.

ה' מסתכל על כל תנועה שלך

האדם לבדו אעשה לו עזר" ולא נאמר "אארח לו חברה"

איך אינסוף יכול להפיג בדידות?

אין זה כי אם רוע לב. בטח הרעלת את היין של השאה לחסל אותו. אתה מהמוסד נחמק'ה?

יודע. לי נוכחותו לא מפיגה. אבל אולי כי היחס שלי אליו הוא בעיקר יראה ולא אהבה

אינסוף אנשים וכמו החלל. ובכלל, ניתן בכלל להכיר אינסוף אנשים?

התברך מפי עליון: " כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככובי השמים וכחול אשר על שפת הים"...

לא שהוא הרבה. חלילה. ה' הוא אחד.

ה' הוא "לא-סוף" כלומר אין בו סופיות וגבול

את האינסוף של הקב"ה - "לא בשמים היא". מה שמעבר לתפיסת בני אנוש, לא יכול להיות מנחם, במקרה המדובר, לתפיסתי.  

אגב, אני חושב שלך זה מצוין, כי זה מאזן לך את התפיסה הלא פרסונלית של ה' עם חוויה פרסונלית

תאר לי איך ה' בשבילך מפיג בדידות

"ולאדם לא מצא עזר כנגדו".

ואיך אמר הרב שרקי - בדידות היא רע מוחלט. כי נאמר  "לא טוב". כלומר אפס טוב

הפסוק מתאר מבחינה אובייקטיבית.

זה כמו שתגיד לילד "לא טוב שאתה טוחן ממתקים בלי סוף", הילד מעצמו לא מרגיש את זה.

השמים ולאדם לא מצא עזר כנגדו". אם כן הרגיש בודד.

ובמדרש שניסה האדם לחבור לכל חיה, אך לא התקררה דעתו עד שחבר לחווה

במקום לתת לו בלי שיבין שהוא צריך.

אמנם עולם ללא אלוקים הוא עולם קר דומם וחסר משמעות. אך הוא ללא בדידות

פרטת לי על נימי הנפש

(סתם שואל, זכורני איזה הקלטה שלך, ואני זוכר קול די עמוק...)

והידיים ידי עשו

ולא הכל תלוי בקול.

אבל איך אמר פעם רב חשוב כששאלו אותו על איזה ענין כלשהו (לא חשוב הפרטים...)

 "אם זה מחזק אותך - לך על זה" (משהו כזה)

מה נשרף

כמו שיער שרוף מותר לחתוך אותו וזה לא דרך תספורת. אבל תשאלי רב. ובחול המועד בכלל התנאים אחרים וזה לא משום ספירת העומר אלא משום חול המועד וזה קל יותר.  ואם זה לצורך שידוך, אז מכלל מקלים בזה אבל תשאלי רב