כנ"ל פחות או יותר

הגיוני מאוד שיש רבנים שנחמד לשמוע אבל לא הולכים כמוהם בפסיקה, פסיקה זה משהו שקשור לדברים אחרים כמו מנהגי עדות וכו' פחות לחיבור אישי 

ואת אומרת שזה ברורררר!!

טוב אפשר דיון

דווקא יש לי קצת כוח לזה עכשיו

ואמרת שאני ילדה קטנה??

אן מצב הייתי אומרת לך את זה בפנים

אני סתם צוחקת

את דווקא אחלה 

אני לא חושבת שאמרתי לך דבר כזה

את לא מציקה או משו

תני מילה טובה מה קרה

מחבקת את כספת המחמאות

מבשלת טעים?

מחייכת לכולם?

תעשה לי טובה אם אתה לא מכיר אותה במציאות אז סתם ניחשת.אני טועה?

אבל צדקתי אז זה בסדר

לקריאה נוספת:

אפקט פורר – ויקיפדיה

אבל אין לזה שום קשר למחמאות הכנות וההוגנות שהחמאתי כאן הערב

דבריי הוצאו מהקשרם

אני מבקש לדבר עם העורך דין שלי

יש לי הזכות לשמור על שתיקה

מה גורם לך לחשוב שאני עובדת בדמוקרטיה?

את המפחיד

רק מה'

אולי קצת ממלחמת עולם שלישית כי זה לא נוח אבל בעיקר מה'.

כלפיו,

אבל בחיים לא חוויתי את זה. זה באמת פחד? מה, כשאת מתפללת את לחוצה ודוממת לפניו? כל מה שאמרת נכון שכלית ורעיונית, אבל התודעה לא יכולה לחוש את זה ביומיום.

מלך לעומת זאת - כן חווים פחד. אפילו סתם ממפורסם

מעניין מאוד.

בציבור שלי המושג יראת ה' מקבל משמעות שונה לגמרי

מה הציבור שלך?

אני יודעת שבחלק מהמקומות בציבור הדת"ל זה נתפס כדבר פסול פחות או יותר, אבל בעיניי זה בעיקר מחוסר הבנה מה זה יראה, או מה זה הקב"ה ויותר כזה בראש של הקב"ה וותרן ורחמן וכו' וכו' שזה גם נכון (חוץ מהוותרן) אבל לא רק. הוא לא רק אבא שלנו הוא גם מלך.

את מבשלת טעים

את מתפללת מהסידור

את מחייכת לכולם

ובעיקרררר

את תמיד, אבל תמיד

בשמחהההההה

"יש"ע" (אני לא יודעת לתייג) לקחתי לך את תפקיד "השב"כ מאזין" כי יש פה מישו שיודע עלי דברים

תעשי שטרודל שזה הסמל הזה @

ואז תרשמי את השם

זה יופיע לך לבד במין חלונית כזאת 

@Shandy  יאללה זה עבדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד

ואתה לא דביללל!

בין הטרלה ובין אוטיזם

אני מותח פה יותר מדי את הcharachter שלי, זה יקרוס אל תוך עצמו בסוף

שמעי יש שם חיות מגניבות. ראית את האייל עם הניבים?

או שאת מהמחשב

@אני)))

אני דתי לאומי, למדתי בעיקר מרבנים שלמדו מרבני הר המור.

לא מדברים על וותרנות, ולא מעודדים לייטיות, אבל כן נמנעים ממצב של פחד בפני ה'

מי אמר שצריך להימנע?

תראה לי מקור!

רש"י כותב שצריך אהבה ויראה למה יראה?  שאם אתה בא לבעוט אז היראה תעצור אותך.

ואני רואה שאלה שאומרים שזה טוב באמת נזהרים ומדקדקים הרבה יותר המצוות מאשר אלה שאומרים שעדיף שלא. וד"ל

נראה לי שאני עלול להיות טרחן אפילו שככלל זה נושא דיון מעניין. כלומר לכן אסתייג מעט.

אבל ככלל אי אפשר ללמד מרש"י מה הוא אמר, כשהמושג "פחד" אצלו דרש ביאור.

ולגבי המסקנה בסוף שפחד מה' מוביל ליותר קיום מצוות - תמהני ומסופקני

המציאות מוכיחה

 נגיד בציבור החרדי ששם מדברים על יראת ה' בצורה מקובלת וכו' רואים דקדוק יותר כנ"ל בציבור החרד"לי.

איך אתה מתרגם את המושג?

לא מבינה למה מפחדים מהמילים 'פחד מה'..

לכל מה שהוא נעלה ונשגב.

היצמדות לטוב מפני שהוא טוב, ופחד מהריקנות והזוהמה העלובה שבחטא.

זה מתחלק, כמו במסילת ישרים, בין יראת עונש, יראת רוממות ויראת חטא.

יראת העונש מרגישה שכשהיא נפרדת מהאלוהי היא מתרוקנת ועולמה הפנימי מחשיך, ולכן המוטיבציה שלה להיות יראה היא לא להיפגע.

יראת הרוממות זוכרת שיש גודל בחיים ולא רוצה קטנות. האהבה היא לגדולה.

יראת החטא לא מלווה את האדם רק בשעות שבהן יש סכנה לגודל, אלא בכל רגע ורגע ומול כל מעשה - ששום דבר לא יפגע במחשבה ויהפוך אותה לקטנה וקטנונית

שה מסתדר היטב עם רש"י ומונע התדרדרות להגשמה

כן אבל למה יש יראה לחטוא? בגלל שהמלך ציווה, כי יש יראה מה'.

מה שכתבת בהתחלה זה פרשנות שלך ליראה מה'? כי לא ראיתי התייחסות לה'..

כמו המשל על מלך הודו בספר הכוזרי. (זה משל חשוב, שווה להכיר).

אנחנו לא יכולים להיות בקשר עם ה' עצמו, כי הוא למעלה מכל רעיון. אבל הדינמיקה ביננו היא בעולם הפנימי שלנו ובהארת הפנים של ה', שהופך את העולם מעולם חשוך לעולם מלא אור ואהבה.

זה בניגוד גמור לכל מה שלימדו אותי.

אותי לימדו שכן יש קשר ישיר עם ה', ובתפילת העמידה אנחנו עומדים מול ה' והוא מאזין לנו.. זה לא נכון?

אני מכירה את ספר הכוזרי לאיזה משל אתה מתכוון בדיוק?

גם במסילת ישרים הוא אומר ממש ככה שאנחנו עומדים ממש מול ה' והוא ממש מאזין.

(בחובות הלבבות בשער הייחוד נדמה לי הוא אומר שעדיף להתפלל כאילו אין מולו אף אחד, בלי אישיות של ה' בכלל אלא רק תפילה שמביעה את הצד האלוהי שבאדם).

כמו שאמרתי, צריך לברר את המושגים, ובהרבה הרבה עדינות. ברור שיש קשר ישיר עם ה', אבל השאלה היא מה זה אומר קשר ישיר... כשאני מדבר עם חבר שלי, או עם מלך - יש קשר ישיר והוא ברור. מול ה' הקשר תלוי בהרבה מאמץ, אמונה כמעט עיוורת, רגשנות ודמיון. זה כשלעצמו לא קשר ישיר.

אבל! ברור שאנחנו קרובים מאוד ותמיד לה'. ועיקר הקשר הזה מתטא ומופיע בתוכנו, בכוחות ובוודאות שאנחנו חווים בעצמינו, בשייכות, ברצון הטוב, בצימאון לאל חי ובמחשבות הגבוהות והטהורות.

אם זה לא קשר ישיר אז אני לא יודע מה כן. זה לא המצאה - הנשמה שהיא נשמת אפו של הקב"ה מפכה בנו ממש...

שדיברו רק על היראה

ועל העונש וכו'

רק בגילאים יותר בוגרים לימדו אמינה ובטחון

רוב הילדות שלי היו על שכר ועונש

ולא על האהבה בלי תנאי של בורא עולם

שכן אנחנו צריכים לאהוב אותו ככה

שזה הבסיס!!

וכמעט לא הזכירו אהבה

אז יש אנשים שזה קשה להם

נגיד אני

אני לא מתחברת לה' מיראה

אני לא רואה אותו כמלך

אלא כאבא

קשה לי להתפלל אליו כישות שצריך לפחד ממנה

נכון שאם הייתי מפחדת לא הייתי חוטאת וכו'

אבל עדיין

זה קשה

אני לא יודעת מי בדיוק לימד אותך אבל לא כולם מלמדים ככה.

את צודקת צריך לשלב.

יהי רצון שהיא מורא שמיים עליכם כמורא בשר ודם.

למה? כי כשאדם חוטא חושב שלא יראני אדם ולא ה'.

זה מאוד חשוב העניין של לא לחטוא, זה נראה שאת מתייחסת לזה כאל דבר של מה בכך... הרי לזה באנו, לעבוד את ה'! לא לשום דבר אחר. זה הדבר היחיד שחשוב.

הוא מתפלל אצלנו לפעמים (ממש ליד המושב שלי חחחח)

קודם כל מזל טוב

ונו אז מה אם לא מכירים מבחינתם זה דמות מומצאת

כל עוד אתה כותב על אותם דמויות ברצף בערך אתה יכול לכתוב ספר

כל פרק סצנה שונה שקרתה לך

ונראה לי יש לך סיפורים מעניינים

אז חבל

ואתה תמיד תמיד יכול לספר פה

הכי הרבה תתיג אותי

מבטיחה בלי נדר לקרוא 

תעשה שרשור ארוך לא כל פעם חדש שאני אעקוב

תאמר שאתה שונא גומי וזהו

גומי

במקום גמ

בכתיב חסר מאחר והוא שונא

It will not be easy

But in the end you will become the prince you have always meant to be

א. עזים חסידיות זה המשך של קיפודים קופצים על ביסקוויט?

ב. הם מתלהבים יותר כי רבי נחמן קרוב אליהם יותר, בעוד משה רבינו רחוק. באותה מידה אתה יכול להתלונן למה אלישע בכה על אליהו אבי אבי רכב ישראל, ולא בכה על משה. כי משה כבר רחוק. בעוד אליהו רבו הקרוב אליו.

זה כמו ההבדל בין היחס של אדם לאביו, ליחס שלו חסבא של סבא שלו או ליעקב אבינו, הם כבר רחוקים לנרות שיותר גדולים.

ג. באמת אין יאוש כלל. יש עצבות אבל לא יאוש.

אם אתה טוען שיש יאוש טוטלי, כלומר אתה כופר בחיים אחרי המוות ותחיית המתים, וזה אפיקורסות

ד. מי שמאמין שה' מלך אבל כופר בחיים אחרי המוות ותחיית המתים, בעצם עובד ע"ז . כי האלוהים שהוא מאמין בו זה לא ה', כי מה' לא יכול לנבוע מציאות שכולה יאוש וכליון נצחי. לכן אין הבדל בין עיקר מ13 עיקרים של מציאות האלוה, לבין עיקר תחיית המתים. הכופר באחד מהם ככופר בהכל.

ה. בסוף כנראה הם חטאו ומתלהבים מזה שלמרות החטא יכולים לקום. בעוד שה' מלך זה פשיטא

ה. אני מזדהה איתך. כי אני נשמה של תורה שבכתב ויותר מתלהב מתנך מאשר קטע ברב קוק או בזוהר. אבל יש נשמות של תורה שבעל פה.

ו. יש נקודות אמת בדבריך. בסוף ברסלב אינה עיקר התורה, וגם לא החסידות. הגר"א הוא העיקר. והיו בדורו של רבי נחמן רבנים חסידים גדולים ממנו, למרות שהיה ענק כמובן. אבל זה הטרנד וזה מה שמושך אנשים.

אין ייאוש בעולם כלל זה דיבור פשוט , מחזק, שפוגש את היהודי במקומות הכי כואבים ונמוכים שיש, נותן תקווה בעצמנו ובמציאות, משפט שמדבר לכל אחד בגובה העיניים.

מה יותר גדול וחזק מלתת תקווה ליהודי?

אתה יכול להגיד שצריך להתכוון בעוד מקומות אבל ברור שהדיבור של אין ייאוש מחזק ומשמעותי לאנשים.

היא קוקניקית

שמע הידע שלה בקבצים הפתיע אפילו אותי

A social chemosignaling function for human handshaking | eLife 

במחקר שנערך במכון ויצמן כי לחיצת ידיים משרתת העברת מסרים כימיים בין הלוחצים. התברר כי בהמשך ללחיצת יד ישנה נטייה להביא את היד הלוחצת לקרבת האף ולהריח אותה. זו יכולה להיות פונקציה אבולוציונית שמחליפה רחרוח הדדי שפחות מקובל באופן גלוי אצל בני אדם לעומת חיות[2]

@כְּקֶדֶם 

וזה לא סלק

ישע אומר על מישהו שהוא אדיוט? ימות המשיח!

@ל המשוגע היחידי  הכל בשליטה... אתה מתבקש לחגור חגורות ולהשמע להוראות הדיילים

הדיוט שימושי

והם יודעות מה יקרה בסוף

אבל נראה לי בחלק מהמקרים זה פשוט נבואות שמגשימות את עצמן

או בניסוח פחות יפה, שיפוטיות ממבט ראשון וקיבעון

למוח הנשי יש כשרון טבעי ביולוגי - רגישות מיוחדת לקלוט רמזים עוד לפני שהם נאמרים במפורש

כשבחורה חיה בחברת נשים והאינטואיציה המולדת הזו היא חלק בתת מודע של כולן, פתאום כשהיא יוצאת ואז מתחתנת עם גבר, והיא לא נמצא באותו מקום מבחינת חושים, קליטת רמזים, והאינטונציה הנשית נתקלת במשהו אחר, לא מוכר ולא מובן - זה מתסכל… מתסכל שצריך להבהיר ולומר לגבר בפירוט רב, ולא כפי שאישה מבינה אישה בלי להכביר במילים …

אם יש בו מספיק אמונה שזה יקאה

וכן לבנות משום מה יש ייתר אמונה

כי קל לנו להאמין גם בדבר ללא הוכחות ובעל היגיון

לא מכלילה אבל כן

וגם יש לנו נטייה להתגבר מהר יותר על משברים אז זה מוסיף עוד נק למה הן מצליחות להגשים...

אבל באמת יש צד שני ויפה למטבע.

אם לטוב או רע זה מה שאנחנו מושכות.