תמיד בשמחההה:)שיש לו רב שהוא לא 'הרב' שלו שיפסוק לו הלכה אבל הוא אוהב לשמוע את דעת הרב הזה
למשל אני אשתף שאני הולכת עפ"י רב--- אבל אני מאוד אוהבת את הרב יוני לביא, מאד מתחברת לדברים שהוא אומר...
ברור שיש עוד מלא רבנים שאני שרופה עליהם אבל אם נגיד אני אחפש איזה תשובה אמונית או עמוקה ולא הלכתית הוא יהיה מהראשונים שאחפש אצלם אותה
הבנתם או לא?
שתפו
כנ"ל פחות או יותר
הגיוני מאוד שיש רבנים שנחמד לשמוע אבל לא הולכים כמוהם בפסיקה, פסיקה זה משהו שקשור לדברים אחרים כמו מנהגי עדות וכו' פחות לחיבור אישי
ואת אומרת שזה ברורררר!!
טוב אפשר דיון
דווקא יש לי קצת כוח לזה עכשיו
ואמרת שאני ילדה קטנה??
אני:))))אן מצב הייתי אומרת לך את זה בפנים
אני סתם צוחקת
את דווקא אחלה
אני לא חושבת שאמרתי לך דבר כזה
את לא מציקה או משו
תני מילה טובה מה קרה
מחבקת את כספת המחמאות
))) שלא מפרגנת לך במחמאות, לא יפה! מבשלת טעים?
מחייכת לכולם?
תעשה לי טובה אם אתה לא מכיר אותה במציאות אז סתם ניחשת.אני טועה?
אבל אין לזה שום קשר למחמאות הכנות וההוגנות שהחמאתי כאן הערב
דבריי הוצאו מהקשרם
אני מבקש לדבר עם העורך דין שלי
יש לי הזכות לשמור על שתיקה
מה גורם לך לחשוב שאני עובדת בדמוקרטיה?
את המפחיד
רק מה'
אולי קצת ממלחמת עולם שלישית כי זה לא נוח אבל בעיקר מה'.
כלפיו,
אבל בחיים לא חוויתי את זה. זה באמת פחד? מה, כשאת מתפללת את לחוצה ודוממת לפניו? כל מה שאמרת נכון שכלית ורעיונית, אבל התודעה לא יכולה לחוש את זה ביומיום.
מלך לעומת זאת - כן חווים פחד. אפילו סתם ממפורסם
מעניין מאוד.
בציבור שלי המושג יראת ה' מקבל משמעות שונה לגמרי
מה הציבור שלך?
אני יודעת שבחלק מהמקומות בציבור הדת"ל זה נתפס כדבר פסול פחות או יותר, אבל בעיניי זה בעיקר מחוסר הבנה מה זה יראה, או מה זה הקב"ה ויותר כזה בראש של הקב"ה וותרן ורחמן וכו' וכו' שזה גם נכון (חוץ מהוותרן) אבל לא רק. הוא לא רק אבא שלנו הוא גם מלך.
את מבשלת טעים
את מתפללת מהסידור
את מחייכת לכולם
ובעיקרררר
את תמיד, אבל תמיד
בשמחהההההה
"יש"ע" (אני לא יודעת לתייג) לקחתי לך את תפקיד "השב"כ מאזין" כי יש פה מישו שיודע עלי דברים
תעשי שטרודל שזה הסמל הזה @
ואז תרשמי את השם
זה יופיע לך לבד במין חלונית כזאת
@Shandy יאללה זה עבדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
ואתה לא דביללל!
בין הטרלה ובין אוטיזם
אני מותח פה יותר מדי את הcharachter שלי, זה יקרוס אל תוך עצמו בסוף
שמעי יש שם חיות מגניבות. ראית את האייל עם הניבים?
או שאת מהמחשב
אני דתי לאומי, למדתי בעיקר מרבנים שלמדו מרבני הר המור.
לא מדברים על וותרנות, ולא מעודדים לייטיות, אבל כן נמנעים ממצב של פחד בפני ה'
מי אמר שצריך להימנע?
תראה לי מקור!
רש"י כותב שצריך אהבה ויראה למה יראה? שאם אתה בא לבעוט אז היראה תעצור אותך.
ואני רואה שאלה שאומרים שזה טוב באמת נזהרים ומדקדקים הרבה יותר המצוות מאשר אלה שאומרים שעדיף שלא. וד"ל
נראה לי שאני עלול להיות טרחן אפילו שככלל זה נושא דיון מעניין. כלומר לכן אסתייג מעט.
אבל ככלל אי אפשר ללמד מרש"י מה הוא אמר, כשהמושג "פחד" אצלו דרש ביאור.
ולגבי המסקנה בסוף שפחד מה' מוביל ליותר קיום מצוות - תמהני ומסופקני
המציאות מוכיחה
נגיד בציבור החרדי ששם מדברים על יראת ה' בצורה מקובלת וכו' רואים דקדוק יותר כנ"ל בציבור החרד"לי.
איך אתה מתרגם את המושג?
לא מבינה למה מפחדים מהמילים 'פחד מה'..
לכל מה שהוא נעלה ונשגב.
היצמדות לטוב מפני שהוא טוב, ופחד מהריקנות והזוהמה העלובה שבחטא.
זה מתחלק, כמו במסילת ישרים, בין יראת עונש, יראת רוממות ויראת חטא.
יראת העונש מרגישה שכשהיא נפרדת מהאלוהי היא מתרוקנת ועולמה הפנימי מחשיך, ולכן המוטיבציה שלה להיות יראה היא לא להיפגע.
יראת הרוממות זוכרת שיש גודל בחיים ולא רוצה קטנות. האהבה היא לגדולה.
יראת החטא לא מלווה את האדם רק בשעות שבהן יש סכנה לגודל, אלא בכל רגע ורגע ומול כל מעשה - ששום דבר לא יפגע במחשבה ויהפוך אותה לקטנה וקטנונית
שה מסתדר היטב עם רש"י ומונע התדרדרות להגשמה
כן אבל למה יש יראה לחטוא? בגלל שהמלך ציווה, כי יש יראה מה'.
מה שכתבת בהתחלה זה פרשנות שלך ליראה מה'? כי לא ראיתי התייחסות לה'..
כמו המשל על מלך הודו בספר הכוזרי. (זה משל חשוב, שווה להכיר).
אנחנו לא יכולים להיות בקשר עם ה' עצמו, כי הוא למעלה מכל רעיון. אבל הדינמיקה ביננו היא בעולם הפנימי שלנו ובהארת הפנים של ה', שהופך את העולם מעולם חשוך לעולם מלא אור ואהבה.
זה בניגוד גמור לכל מה שלימדו אותי.
אותי לימדו שכן יש קשר ישיר עם ה', ובתפילת העמידה אנחנו עומדים מול ה' והוא מאזין לנו.. זה לא נכון?
אני מכירה את ספר הכוזרי לאיזה משל אתה מתכוון בדיוק?
גם במסילת ישרים הוא אומר ממש ככה שאנחנו עומדים ממש מול ה' והוא ממש מאזין.
(בחובות הלבבות בשער הייחוד נדמה לי הוא אומר שעדיף להתפלל כאילו אין מולו אף אחד, בלי אישיות של ה' בכלל אלא רק תפילה שמביעה את הצד האלוהי שבאדם).
כמו שאמרתי, צריך לברר את המושגים, ובהרבה הרבה עדינות. ברור שיש קשר ישיר עם ה', אבל השאלה היא מה זה אומר קשר ישיר... כשאני מדבר עם חבר שלי, או עם מלך - יש קשר ישיר והוא ברור. מול ה' הקשר תלוי בהרבה מאמץ, אמונה כמעט עיוורת, רגשנות ודמיון. זה כשלעצמו לא קשר ישיר.
אבל! ברור שאנחנו קרובים מאוד ותמיד לה'. ועיקר הקשר הזה מתטא ומופיע בתוכנו, בכוחות ובוודאות שאנחנו חווים בעצמינו, בשייכות, ברצון הטוב, בצימאון לאל חי ובמחשבות הגבוהות והטהורות.
אם זה לא קשר ישיר אז אני לא יודע מה כן. זה לא המצאה - הנשמה שהיא נשמת אפו של הקב"ה מפכה בנו ממש...
אני:))))אחרונהשדיברו רק על היראה
ועל העונש וכו'
רק בגילאים יותר בוגרים לימדו אמינה ובטחון
רוב הילדות שלי היו על שכר ועונש
ולא על האהבה בלי תנאי של בורא עולם
שכן אנחנו צריכים לאהוב אותו ככה
שזה הבסיס!!
וכמעט לא הזכירו אהבה
אז יש אנשים שזה קשה להם
נגיד אני
אני לא מתחברת לה' מיראה
אני לא רואה אותו כמלך
אלא כאבא
קשה לי להתפלל אליו כישות שצריך לפחד ממנה
נכון שאם הייתי מפחדת לא הייתי חוטאת וכו'
אבל עדיין
זה קשה
אני לא יודעת מי בדיוק לימד אותך אבל לא כולם מלמדים ככה.
את צודקת צריך לשלב.
יהי רצון שהיא מורא שמיים עליכם כמורא בשר ודם.
למה? כי כשאדם חוטא חושב שלא יראני אדם ולא ה'.
זה מאוד חשוב העניין של לא לחטוא, זה נראה שאת מתייחסת לזה כאל דבר של מה בכך... הרי לזה באנו, לעבוד את ה'! לא לשום דבר אחר. זה הדבר היחיד שחשוב.
הוא מתפלל אצלנו לפעמים (ממש ליד המושב שלי חחחח)
אין עוד שיר שהכעס בו כל כך מופשט וכל כך מוצדק
חצי דקה אני איתך
והשעה עוד מעט חושך וחצי .. !!!!!
כְּקֶדֶםעד שהסתכלתי שנית וראיתי שטעיתי?
שבת שאמורה להיות כולה אורות ויצאה קצת צולעת...
סוף חודש, ברוך ה' סיימתי את הספר תהילים, כל יום את הפרקים של אותו תאריך, התמדה מטורפת שברוך ה' עמדתי בה די בהצלחה ועכשיו אני פשוט מרוסקת, אין לי כח לכלום, נמאס לי מהכל, באלי לבכות, אכלתי מלא ממתקים, לא מפריע לי אבל פשוט מרגיש לא נכון...
יודעת שזה יצר רע שמנסה להוריד אבל מחרפן שהוא מצליח, זה כל כך שקוףףףףף למה אני נותנת לו??? נמאס לי, באלי לבכותתתתת.
ושום דבר רע לא קרה, אולי זה רק הצתות מאוחרות של כל מה שהיה בזמן האחרון... לא בכיתי כבר הרבה זמן... בשבת יצא קצת, לא רציתי, הדמעות לא ממש שאלו...
ועכשיו שומעת את השיר הזה, אני מנסה כבר הרבה זמן לשמוע רק שירים טובים שעושים לי טוב, הוא עושה לי לבכות, זה טוב? זה לא?
נמאס לייייייייייייייייייייייייייי
וואו כל הכבוד על ההתמדה! איזה משמח!
אולי יש לך עכשיו "נפילת מתח" כמו אחרי סיום אתגר?
לבכות זה סבבה. גם יוסף בכה בפרשה.
איזה לב טהור יש לך!
זה שאת יודעת שזה היצר הרע לא מספיק לבד כדי לא ליפול...
אי אפשר לענות ליצר בשכל בלבד. כולם ככה. יש שלבים בהתחזקות.
וזה הטבע שלנו, נופלים וקמים.
לא כדאי לעשות עניין מכל נפילה. זה לא מועיל באותו רגע. בד"כ אם קול בתוכך מכה אותך בתירוצים דתיים זה לא היצר הטוב אלא היצר הרע שהתחפש ולא צריך להקשיב לו. ה' אוהב אותך תמיד, ודרך התורה היא של נועם ושמחה. זה גם מנגנון פסיכולוגי שכשאנחנו מאשימים את עצמנו זה סוג של בריחה מהתמודדות אמיתית... אז אל יאוש, כל רגע הוא חדש לגמרי, תמיד אפשר לחזור בתשובה, לתקן וללמוד להבא. אנחנו לא מושלמים. כל מה שה' רוצה זה לראות שאת מתייחסת אליו ברצינות. ואז להתקדם בקצב הנכון.
נ.ב. תזהרי מבנים באישי... תשמרי על עצמך ממש.
האינטרנט היה משובש לכמה ימים, ולא יכלתי להיכנס לערוץ.
מה קרה פה בלעדי? משהו חדש? מישהו מת?חתן? (הבנתם?)
במופלא ממך אל תדרוש
אין לב יש ראש
אחת שתיים שלוש
ולפני אחד מה אתה סופר
נסעתי לפה ברכב
קר פה
איפה שיש את האומגה
ישבנו במעין "עין כאלב" נדמה לי, משהו כזה
עין אבו כלאב
An / A Book Club
נסעתי לפה ברכב
חם פה
(חחחח כן. יש כאן משמעות כפולה)
זה מדהים, כי כולם יודעים את כל זה, ועדיין מדהים להבין כל פעם מחדש כמה העולם אוהב לשקר לעצמו
זה הופך להיות קונספירטיבי, אבל אני באמת תוהה של מי האינטרס ולמה זה ככה
אבל בדברים אחרים פתאום יש להם אמונה עיוורת.
אחרי שאמרתי למישהו שאין שום דבר מזיק במונוסדיום גלוטמט, והתגובה שקיבלתי הייתה כאילו זה פשוט חילול הקודש להגיד את זה. למרות שבסוף לא הייתה לו שום סיבה הגיונית למה הוא בטוח שזה רעל, חוץ מזה ש"ככה כולם אומרים מאז ומתמיד".
נראה לכם שמשהו בדורות האחרונים גורם לאנשים יותר להאמין לקונספירציות או שזה היה ככה מאז ותמיד?
לענ"ד - הפוסטמודרניזם פגע באופן מערכתי וגלובלי בתרבות, ופגם בערך האמת. אנשים התרגלו לחיות בדיסוננס קוגנטיבי שמונע מהם לעבור דרך העובדות הברורות והשכל הישר כדי להבין את העולם.
כל הבעיה בקונספירטורים והסיבה שהשיח איתם תמיד כל כך מייגע הוא שאין להם ערך לאמת, והם כמעט אף פעם לא מתיימרים להעמיד נרטיב קוהרנטי ומבוסס. הם משגשגים איפה שיש חצאי אמיתות ובלאגן, ומקבלים תאוצה כל אימת שמתגלה פגם במסקנות המתקדמות של המדע. בקיצור - טפילים.
וע"ע הנאום של ג'ון גאלט בסוף הספר "מרד הנפילים" של איין ראנד, שם שם
אבל מנה חמה עושה לי לא טוב בגוף
מהדברים שאני מרגישה שאכלתי רעל
ושניהם לא בריאים, בסוף זה תלוי בעיקר במינון
וגם בדברים שמסביב (פעילות גופנית, שאר המאכלים, מצב נפשי ועוד)
הסויה שם נורא חזקה, הגיוני שבה יש רעלים. כלומר - אני מזדהה עם תחושת ההרעלה
כי אני לא אוהבת רטבים ועדיין יוצאת עם בחילה
לא יודעת מה שמים שם
ספציפית בהקשר הזה - לא.
מה לעשות
(בהתחשב בזה שהטענה המדעית היא כנראה שאני לא קיימת)
והאמת לא דיברתי על "מדע"
יותר על אנשי מקצוע מסוג מסוים (פחות בפגישות אחד על אחד, יותר בדף שלהם ברשת) עם תשובות מזיקות לא פחות ממה שהם מנסים למנוע
אני מבינה שאנקדוטה היא לא סטטיסטיקה
ושהדברים כנראה נכונים על רוב העולם
הקטע עם מדע הוא שברמת העיקרון - מחקרים מתפרסמים, ואף אחד אחד לא מפריע לך לשחזר אותם בעצמך, ולראות מה קורה.
אבל גם הרבה מחקרים מוטים או בעיתיים מראש
(חצי מהיום קראתי מחקרים, ואז התעצבנתי עליהם מחדש כשהבנתי שהנחת המוצא שלהם לא רלוונטית בשום צורה למה שאני מנסה למצוא)
זה לא בדיוק "בדורות האחרונים"
לפני זה לא ממש היה מדע במובן שאנחנו מכירים היום עם ביקורת עמיתים וידע נגיש ככה שכל אחד יכול לשחזר את הניסוי בעצמו
ואנשים שיוצאים נגד מה שמקובל גם היו כל הזמן, אבל האינטרנט גם מאפשר את זה הרבה יותר, וגם מציף אותם באנשים שמאמינים בדברים דומים, והם מרגישים ש"הרבה" אנשים חושבים ככה
אני חושב שהם מזימה שנועדה להפוך את כולנו לטיפשים יותר
