אבל אין לי שמץ

זה ניגון שמח נכון?

ניי ניי ניינייניי, הייטידי ניי ניי ניי

ניי ניי ניינייניי, הייטידי ניי ניי ניי

היי ניי ניי, היי ניי ניי,

היי ניי ניי, היי ניי ניי,

היי טידידיטי ניי, ניי, נה נה ניי ניי ניי

נהנהנהנה ניי ניי ניי

נהנהנהנה ניי ניי ניי

ניי ניי ניי ניי, ניי נייניינייניי

ידדדדם, ידדדם, יאדדם, ידדדדם ידדדדם ידא דא דא דם.

היידידידיי ידידיי דיי דיי, היי דידיי דידיי דידיי,

היידידידיי ידידיי דיי דיי, היי דידיי דידידיי,

היי דידיי צ'יליליליבים בום היי דידיי צ'יליליבום

שני?

את צריכה יותר להאמין בנו.

לקחתי לקחתי

רק כדי שהבנים יובילו

אבל כבר לקחו לי את הכל 😏

ונסגר ספר 

יונה

תלוי איפה כמה ולמה, אבל לרוב לא...

בישבק הייתי מהקמים אבל מי שלא יכל לזכות לטיפות יפות או שיעיפו אותו מהמיטה,

ובישבג כל אחד אדון לעצמו...

כנל בבית 🙂 

בישבג לא יגיעו לפנימיה...
ובישבק מגיעים ומעירים אבל לא נראלי עם נטלות מלאות...

..

והדיבור הוא שרובם בני 50+🤭

ההבחנה שלך מדויקת לחלוטין ומשקפת את המציאות בשטח. בשנים האחרונות פייסבוק עברה תהליך ברור של "התבגרות" דימוגרפית, והיא הפכה לפלטפורמה המועדפת והפעילה ביותר על בני גילאי הביניים והגיל השלישי, בעוד הצעירים נטשו אותה כמעט לחלוטין לטובת אפליקציות אחרות.

הנה כמה נתונים שמסבירים את התופעה הזו:

מדוע בני הגיל האמצעי והשלישי דומיננטיים בפייסבוק?

• שמירה על קשר משפחתי וחברתי: עבור הקהל המבוגר יותר, פייסבוק היא כלי מרכזי להתעדכנות בחיי המשפחה, הילדים והנכדים, ולשמירה על קשר עם חברי עבר.
• קבוצות עניין וקהילות: פייסבוק מצטיינת במנגנון הקבוצות שלה (Facebook Groups). קהילות של טיולים, בישול, אקטואליה, נוסטלגיה ופנסיונרים פורחות ומייצרות מעורבות (Engagement) גבוהה מאוד בקרב גילאים אלו.
• נוחות השימוש: הממשק המבוסס על טקסט, תמונות וקישורים נוח ואינטואיטיבי יותר עבורם מאשר הפורמטים המהירים והמבוססים על וידאו קצר (כמו טיקטוק).

הנתונים מאחורי המגמה

• גידול מתמיד: קבוצת הגיל של 65 ומעלה היא קבוצת הגיל שצומחת בקצב המהיר ביותר בפייסבוק בעשור האחרון.
• אחוז שימוש גבוה: בישראל, למעלה מ-80% מבני ה-60 ומעלה שיש להם גישה לאינטרנט מחזיקים בחשבון פייסבוק פעיל, ורבים מהם גולשים בו מדי יום.
• נאמנות לפלטפורמה: בניגוד לצעירים שמדלגים במהירות מאפליקציה לאפליקציה, קהל זה נוטה להישאר נאמן לפלטפורמה שהוא כבר מכיר ושולט בה.

הצעירים (בני נוער, דור ה-Z ודור האלפא) נמצאים כיום בפלטפורמות שמציעות קצב מהיר, דגש ויזואלי מוחלט, ופרטיות מפני המשפחה המורחבת.

להלן הפלטפורמות המרכזיות שבהן הקהל הצעיר מרוכז כיום:

1. טיקטוק (TikTok) – מרכז התרבות הצעירה

• הקונספט: וידאו קצר, מוזיקה קצבית, ואלגוריתם חזק (FYP) שמציג תוכן לפי תחומי עניין ולא לפי חברים.
• השימוש: צעירים משתמשים בטיקטוק לא רק לבידור, אלא גם כמנוע חיפוש חלופי לגוגל (לחיפוש המלצות על מקומות, מוצרים ומידע).

2. אינסטגרם (Instagram) – בעיקר "סטוריז" ו"רילס"

• הקונספט: למרות שאינסטגרם שייכת למטא (כמו פייסבוק), היא שמרה על פופולריות בזכות פורמט ה-Reels וה-Stories.
• השימוש: הפיד הקבוע (התמונות) משמש בעיקר כ"כרטיס ביקור" אסתטי, בעוד שהאינטראקציה היומיומית מתרחשת בתוכן שנעלם אחרי 24 שעות או בהודעות הפרטיות (DM).

3. סנאפצ'ט (Snapchat) – רשת התקשורת היומית

• הקונספט: אפליקציית מסרים מבוססת תמונות וסרטונים שנמחקים מיד לאחר הצפייה.
• השימוש: פופולרית מאוד בקרב בני נוער ככלי לתקשורת יומיומית רציפה. תכונת ה-"Streaks" (שמירה על רצף שליחת הודעות יומי) מייצרת שם נאמנות גבוהה מאוד.

4. דיסקורד (Discord) – ה"סלון הדיגיטלי"

• הקונספט: פלטפורמה מבוססת שרתים, ערוצי קוליים וטקסטואליים.
• השימוש: התחילה מרשת לגיימרים, אך הפכה למקום שבו צעירים מקימים קהילות סגורות, לומדים יחד, או פשוט "תולים" (Hangout) בשיחות קוליות ממושכות בזמן שהם עושים דברים אחרים.

5. יוטיוב (YouTube) – הטלוויזיה החדשה

• הקונספט: פלטפורמת הווידאו הגדולה בעולם, כולל פורמט YouTube Shorts.
• השימוש: בניגוד לפייסבוק, יוטיוב שומרת על אחוזי שימוש קרובים ל-100% בקרב צעירים. הם צורכים שם תכני גיימינג, ולוגים, פודקאסטים מוקלטים ותוכן לימודי.