אני אישית מעדיף את שוק ההון מכמה סיבות

-בנדלן יש הרבה התעסקות של למצוא שוכרים ולטפל בדירה כל הזמן. 

-בשוק ההון אם את צריכה פתאום חלק מהכסף את יכולה למכור חלק מהמניות, בדירה זה לא אפשרי.

- בנדלן את משועבדת לבנק להרבה שנים, מה קורה אם כמה חודשים את לא מוצאת שוכרים? איך תשלמי את המשכנתא?

חוץ מזה שבסכום כמו שיש לכם אני חושב שיהיה קשה למצוא דירה שהשכר דירה שלה תחזיר את המשכנתא (ואולי גם עוד הלוואה כדי להגיע להון עצמי).

בשביל להשקיע צריך להבין קצת את שוק ההון, אבל ממש לא חייב להתייעץ עם יועץ השקעות, יש הרבה מדריכים בחינם באינטרנט.

כהרגלי בקודש, אחלק את התשובה לנקודות:

א. השאלה מה מניב יותר היא שאלה של 0 או 1, כלומר בהכרח דרך אחת מניבה יותר מהשנייה.

בשנים האחרונות שוק המניות הניב הרבה יותר משוק הנדלן, אבל מה יהיה בעתיד? כמובן אי אפשר לדעת. 

ב. אחרי שהגענו להבנה שאי אפשר לנבא את העתיד ולדעת איזו דרך תניב תשואה גבוהה יותר, הגיע הזמן להבין שיש הבדלים נוספים מלבד התשואה.

למשל:

1. מניות אפשר למכור באופן חלקי, נדלן לא. אם קנית דירה אחת ויש לך 4 ילדים, מה תעשי כשתרצי לחתן את הראשון? תמכרי את הסלון של הדירה? זה כמובן לא אפשרי.

2. מניות אפשר לקנות בכל סכום שיש לך, נדלן לא. זה אומר שאפשר למשל להגדיל את ההשקעה במניות בעוד 3,000 ש"ח בכל חודש, וכך לתת לה לגדול ולגדול עם הזמן. בנדלן זה לא אפשרי.

3. מניות, בדרך כלל, לא מתקשרות אלי באמצע הלילה להתלונן שדוד השמש לא עובד. הן גם לא מתלוננות על רטיבות בקירות, והשכנים של המניות לא כועסים עלי שהבאתי שוכרים רועשים.

במילים אחרות - בשקעה במניות זה "קנית שכחת". אני קונה היום מניות, ועד שאני רוצה למכור אותן - אני לא מתעסק בהן כלל. לעומת זאת, השקעה בדירה זו השקעה שדורשת תחזוקה ועבודה שוטפת (מציאת שוכרים, חתימת חוזים, טיפול בבעיות בדירה, טיפול בבעיות בבניין שבו הדירה נמצאת ועוד).

4. בנדלן - כל ההון שלך מרוכז במאה מטרים מסוימים, שנמצאים בבניין מסוים, ברחוב מסוים, בעיר מסוימת במדינה מסוימת. כלומר 0 פיזור סיכונים. מה שיקרה לאותה דירה יחידה - ישפיע עליכם מאוד. בהשקעה מושכלת במניות, לעומת זאת, אין אף מניה או אף סלון ספציפי שאם יקרה להם משהו אני אתמוטט מזה.

5. השקעה בנדלן זו ההשקעה היחידה בישראל, שבה משלמים מס על עצם ההשקעה ועוד לפני שבכלל הרווחתם אפילו שקל אחד בלבד. גם אם תפסידו את ההשקעה, את המס אף אחד לא יחזיר לכם (מס רכישה על דירה שנייה).

ג. עכשיו בואו נדבר עליכם:

יש לכם 70 אלף ש"ח. איזה נדלן אפשר לקנות בזה? אפילו עם משכנתא, אי אפשר לקנות מחסן בסכום הזה. ואם תקחו משכנתא על הדירה הנוכחית שלכם אז הריבית כבר תהיה גבוהה בצורה משמעותית ממשכנתא רגילה.

ד. לא הבנתי את המשפט הבא:

מישהי הסבה את תשומת ליבי שאולי עדיף להשקיע את הכסף הזה בהשקעות- שייצר כסף (ולא לחלק בין קופות שונות)

גם אם תכניסי את הכסף ל-700 קופות גמל שונות וגם אם תכניסי אותו לקופה אחת, ההשקעה היא אותה השקעה בדיוק והתשואה תהיה אותה תשואה בדיוק. אין שום הבדל בין פתיחת חשבון אחד גדול לבין פתיחת הרבה חשבונות קטנים, גם חשבונות קטנים "מייצרים כסף". 

ה. לדעתי עדיף לפתוח חשבון אחד ולא הרבה חשבונות, אבל זה לא מסיבות כלכליות אלא נקרא לזה סיבות ערכיות.

אם אני פותח לכל ילד קופה כשהוא נולד, אז בסופו של דבר כל ילד יקבל בחתונה סכום אחר (כי הבורסה לא מתנהגת אותו דבר לאורך שנים, יש שנים טובות יותר ויש טובות פחות ויש שנים רעות).

 למה שילד אחד יקבל פחות מאחיו אם בגיל 15 שלו היו שנים רעות בבורסה, בעוד אצל אחיו הקטן זה היה בגיל 3 ולכן פחות השפיע על היתרה? זה לא פייר להעניש אותו על כך. לכן אני בעד שתהיה קופה אחת וכל הילדים יקבלו את אותו החלק מהקופה הזאת.

אמרת שבשונה מנדלן, בשוק ההון יש פיזור סיכונים בהשקעה מושכלת.

מה זה אומר השקעה מושכלת במניות? זה אומר לפזר את הכסף בכל מיני חברות שונות בשוק ההון?

אם נניח אני לוקחת לשם הדוגמא את "הראל" בתור אלו שינהלו לי את הכסף, הם לוקחים דמי ניהול וכו.

הם אחראים לזה שהכסף שלי יהיה מושקע בכל מיני חברות וככה אם חברה אחת נופלת לא הכל נופל..?

איך אני יודעת שמי שמנהל לי את הכסף באמת יודע לעשות בו שימוש מושכל?

שורה תחתונה - אני רוצה כרגע להשקיע סכום כסף במניות, וראיתי הרבה המלצות על מחקה מדד p500 .

זה משנה למי אני אתן שינהל לי את זה בסכום הסופי שבו ארויח? או שהשוני הוא רק בדמי ניהול וכולם מנהלים אותו דבר. 

א. מה זה אומר השקעה מושכלת במניות? זה אומר לפזר את הכסף בכל מיני חברות שונות בשוק ההון?
כן.

ב. הם אחראים לזה שהכסף שלי יהיה מושקע בכל מיני חברות וככה אם חברה אחת נופלת לא הכל נופל..?
כן. חברות כמו הראל (או כל חברה מוסדית אחרת) לעולם לא ישימו את כל הביצים של הלקוחות שלהם בסל אחד, אלא הם יבצעו השקעות מאוד מאוד מפוזרות.

ג. איך אני יודעת שמי שמנהל לי את הכסף באמת יודע לעשות בו שימוש מושכל?

לגבי פיזור - זה קל, כי הם תמיד מפזרים. אבל האם הם באמת ישקיעו במניות שיניבו את התשואה הגבוהה ביותר? את זה כמובן אי אפשר לדעת.

ד. זה משנה למי אני אתן שינהל לי את זה בסכום הסופי שבו ארויח? או שהשוני הוא רק בדמי ניהול וכולם מנהלים אותו דבר.

אם את רוצה מסלול מחקה מדד sp500, אז בהגדרה את לא מאפשרת למנהל הקרן לבחור עבורך במה להשקיע, אלא את מחייבת אותו להשקיע במדד הזה. לכן, התשואות בכל החברות שמציעות את המסלול הזה אמורות להיות כמעט זהות (עדיין יהיו פערים אבל הם בדר"כ זניחים). 

במילים אחרות, אכן מה שמשנה במצב הזה זה בעיקר דמי הניהול (ואם זה רלוונטי לך - אז גם מה האפשרויות לקבל הלוואה בעזרת הכסף שצבור שם. יש חברות שנותנות 50%, יש 80%, וגם תנאי הריבית יכולים להיות שונים מחברה לחברה).

לפני עשר שנים הדירות היו הרבה יותר זולות.

שני אחים שיש ביניהם הפרש של 10 שנים (לדוגמא) ומקבלים את אותו הסכום לא מקבלים את אותו הערך.

אבל מבחינת נדלן: אפשר גם לחפש השקעות נדלניות שהם לא קניית דירה

פיתוח עירוני כדוגמא אחת. בטוח יש מבינים ממני

*א) מיסוי.*

יש מס רכישה על דירה שניה בארץ.

*ב) סיכון*

אתם בעצם משקיעים בסיכון יותר גדול כאשר אתם לוקחים משכנתא (=חוב) בעוד שיכלתם להשקיע מהכסף שלכם.

*ג) תשואה*

הנדלן בארץ בשיא שלו והוא יקר מאוד ולא מניב הרבה, יזמי נדלן שיש להם שכל ופריוילגיה משקיעים בנדלן בחו"ל, התשואה על הדיור בארץ הרבה פחות גבוהה משוק המניות האמריקאי.

*ד) תקלות בדרך*

בראש ובראשונה יתכן מאוד שלא תמצאו שוכרים תקופה, זה קורה הרבה, ריבית בנק ישראל עלולה לעלות, מחירי הדירות יכולים לרדת ומחירי השכירות יכולים לרדת גם הם מתחת למחירי המשכנתא בעוד שכל זה יכלתם למנוע על עיקרון  K.I.S.S להשקיע בדברים פשוטים ומטומטמים, אנחנו מדברים על 25 שנה? כל כך הרבה דברים יכולים להשתנות.

*ה) אופי*

אני לא יודע אם אתם מהאנשים שאוהב להתמקח ולעמוד על שלכם אבל אם לא, אל תהיו בעלי דירות להשכרה, שוכרים רבים יבקשו מכם להתחשב במצב הכלכלי ובמצב הנפשי ובמצב הרפואי ולבקש להוריד את מחירי הדירות.

*ו) חישוב נכון*

אם בכל זאת החלטתם ללכת על זה חשבו גם את מחירי הריבית על המשכנתא, הנזק והפחת על הדירה, ביטוח המשכנתא, עורך הדין והמיסוי ועוד.

*ז) מימוש הנכס*

ברגע שתרצו למכור את הדירה, גם היא פרוצדורה בפני עצמה, תוכלו לעשות זאת פעם אחת בעוד שבקופג תוכלי לממש לכל ילד וילד בזמנו.

כדי להגיע להון עצמי

לפני שהיו הגבלות על משכנתא של 100%

זו היתה השקעה משתלמת במיוחד כי השכירות משלמת את המשכנתא והדירה שווה היום אולי פי 3.

אין שום השקעה שהייתי עושה מ0 שקלים לסכום כ״כ גדול.

היום כשיש את ההגבלה אפשר לעשות משהו דומה עם הלוואות נוספות, אבל ההשקעה צריכה להיות חכמה: מחיר טוב, מיקום טוב, שוכרים טובים ובעלי דירה שיודעים להתנהל עם כספים. רוב האנשים לא יודעים לעשות את ההשקעה המורכבת הזו, זה מתאים רק למי שיודע.

את מדברת על מינוף של 100%, משהו שלא קיים היום.

אם הייתה אפשרות לעשות מינוף של 100% גם על השקעות בבורסה (ועוד עם תנאי ריבית של משכנתא), היית רואה שהשקעה כזאת הייתה מניבה לך הרבה יותר לעומת דירה.

מדד sp500 עלה בעשר השנים האחרונות פי 3, ואני בטוח שהדירה שקנית הייתה צריכה הרבה יותר מעשר שנים בשביל לשלש את עצמה.

משנת 2009 ועד היום (כלומר 15 שנים), המדד הכפיל את עצמו פי 6.5. אין אף דירה שעלתה פי 6.5 תוך 15 שנים (טוב, אולי אם זאת הייתה דירה ישנה ועלובה ועשו עליה פינוי בינוי, אבל גם אז קשה לי להאמין שמדובר בכזה פער עצום).

וכל זה עם 0 התעסקות - בלי שוכרים ובלי חוזים ובלי הפקדת צ'קים ובלי תיקונים ובלי כלום. פשוט לתת לכסף לעשות עוד כסף.

כי הוא ממשכן את הבית, השקעה בנכס אפשרית ע״י מינוף כי יש בה מה למשכן. בהשקעה בבורסה אין מה למשכן.

יש לי את הדירה 16 שנים וקניתי אותה במחיר מצחיק כי זה היה איזור לא מבוקש שהפך עם השנים למאד מבוקש.

אם תמשכני קופת גמל להשקעה או קרן השתלמות, תקבלי תנאים עוד יותר טובים מאשר משכנתא (כי הבנק ממשכן כסף, לא נדלן, אז אם לא תחזירי את החוב יהיה לו הרבה יותר קל פשוט לקחת ממך את הכסף הזה בלי התעסקויות).

אלא שאפשר לעשות זאת רק עד 80% מהכסף שיש לך בקופה, להבדיל ממשכנתא שאפשר לעשות עוד לפני שבכלל יש נכס.

הלוואה מקופת גמל, מקרן השתלמות, מקרן פנסיה ומחברת ביטוח | פרישה

כמו שכתבתי, אני לא אומר שלא עשית משהו חכם. חלילה. 

אני אומר שהיום זה כבר לא אפשרי, אז ממילא אם רוצים להשוות תפוחים לתפוחים אין טעם להסתכל על השקעה עם 100% מינוף בשעה שזה לא קיים. 

צריך לקחת הלוואות של מאות אלפי שקלים בשביל הון עצמי, ואלה הלוואות בתנאים גרועים כי אין שיעבוד כנגדן.

ואז הבנק לא ירצה לתת משכנתא אם הוא יראה שכבר יש לך עכשיו החזרים של אלפי שקלים בחודש עוד לפני המשכנתא. הבנק יחשוש שלא תוכלי לעמוד בזה, מה גם שבנק ישראל לא מסכים לתת משכנתא אם סך ההחזר של כל ההלוואות עולה על 50% מהשכר החודשי נטו.

אם אפשר היה לקנות בתים בלי הון עצמי, לכולם בארץ היו בתים... זה בדיוק מה שהיה בארצות הברית ומה שהוביל למשבר הסאב פריים, ובהמשך להגבלות של בנק ישראל שנועדו לשמור שלא יקרה לנו מה שקרה שם.

ראיתי אנשים שאומרים שאפשר להלוות מבנק אחר או חוץ בנקאי, אבל לא למדתי את הנושא באופן מקצועי.

א. הבנק תמיד, אבל תמיד, מבקש לראות תדפיסי חשבון בנק של החודשים האחרונים

ב. הבנק מוציא דוח אשראי

https://www.boi.org.il/information/bankipedia/centralbank/%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%99/

אם תיכנסי עכשיו לאתר של הבנק שלך, של חברת האשראי, חברת הפנסיה וכו' ותנסי לקבל הלוואה, מיד תראי שאת צריכה לאשר להם לגשת לדוח האשראי שלך. לא תוכלי להתקדם בתהליך בלי זה.

יש את החסם של הכנסה חודשית מסוימת שאין לכולם, יכולת ניהול כספי והתנהלות מול שוכר שיש למעט אנשים ורוב האנשים מתקשים בפעולות הללו.

מי שיכול לשלם שכירות בוודאי יכול לשלם משכנתא, הבעיה היא רק ההון הראשוני שצריך בשביל משכנתא.

הרי מי שמשלם שכירות בעצם משלם משכנתא, פשוט משכנתא של מישהו אחר...

יכול להיות מהלוואות אם יש משכורת מספיקה או מחסכונות.

אם מתנהלים נכון כלכלית זה לא מאד קשה להגיע לדירה, אבל רוב האנשים לא יודעים להתנהל נכון וגם להרבה אנשים אין הכנסה מספיקה.

השקעה בשוק ההון ממוסה 25% מהשקל הראשון וגם הדיבדנטים ממוסים.

דירה יחידה להשקעה כמעט ולא ממוסה

וגם השכירות של ממוסה ברמה נמוכה

לכן. למרות שהמדד עלה פי 3

יכול להיות שיהיה יותר רווח דווקא בדירה.

בדירה להשקעה יש מס של מאות אלפי שקלים ברגע שאתה קונה אותה, עוד לפני שהרווחת שקל. ליתר דיוק: 8% מהקרן, כאמור עוד לפני שיש בכלל תשואה.

גם אם תפסיד מההשקעה, אף אחד לא ייתן לך בחזרה את המס ששילמת.

במניות, אתה משלם מס רק על הרווח, וגם זה רק לאחר תיאום בגין האינפלציה. כלומר אם הרווחתי 10% וגם המדד עלה 10%, לא אשלם מס כלל.

בנוסף, את העתיד כמובן לא ניתן לחזות. אבל לגבי העבר, בעשרות השנים האחרונות שוק המניות נתן תשואה עודפת על שוק הנדלן, גם לאחר חישובי מס.

דירה יחידה, בהגדרה, היא לא להשקעה.

גם אם קונים אותה ובאותו זמן גרים בדירה אחרת בשכירות, כי אתה לא יכול ליהנות מכך שהמחיר שלה עולה (כי אז אם תרצה לקנות דירה אחרת במקומה, גם המחיר שלה עלה בזמן הזה ויוצא שלא הרווחת דבר, פשוט לא הפסדת מעליית המחירים, ככל אדם שיש לו דירה אחת)

ועדיין להפקיד עשרות אלפי שח לקרן השתלמות?

עם קרנה"ש ופנסיה

במקרה הטוב, אף אחד לא ישים לב.

במקרה הבינוני, תיתפס ותידרש לשלם כופר (כשרשות המיסים תופסת מישהו שעשה עבירה אבל אין לה כוח לנהל נגדו הליך פלילי, היא מציעה תשלום כופר - כלומר תשלם פי כמה וכמה ממה שגנבת, ובתמורה הם לא יפתחו נגדך בהליכים פליליים).

במקרה הרע - הליך פלילי על כל המשמעויות.

אני מכיר מישהי (אמא של חברים טובים) שהשכירה דירת AIRBNB ולא דיווחה לרשות המיסים, היא הייתה בטוחה שמקסימום במקרה הגרוע אם היא תיתפס הם ידרשו ממנה לשלם את מה שממילא הייתה אמורה לשלם.

בסוף היא התחחנה שיתנו לה לשלם כופר וגם זה לא עזר, הם פתחו בהליך פלילי בבית משפט. "מדינת ישראל נגד...". לא נעים בכלל.

התהליך עצמו עדיין מתנהל (כבר 5 שנים כמדומני), כשבשנים האלה חייה לא חיים. איך אפשר לחיות כשחרב המאסר מרחפת מעל ראשך?

בקיצור - לא מתעסקים עם רשות המיסים! הם לא חברים ולא חמודים. להגיד "אופס לא ידעתי" רק מגדיל להם את התאבון.

ועוד אחרי זה הוא רשם שיש לו עסק כזה.

רק לי נשמע כמו הסכמה שזה חוקי?

יוסי: מותר לרצוח?

שלמה:בוודאי

יוסי:ממש לקחת סכין ולשחוט מישהו סתם ככה?

שלמה:כן. אני תמיד עושה את זה.

מה יוסי יבין?

לדעתי אריק לא ידע את החוק. (גם אני לא ידעתי, חשבתי שאסור אבל לא הייתי בטוח) אחרת היה מתנסח אחרת.

אפשר לרצוח?

ברור, קח אקדח וזה יהיה קל מאוד.

וזה שיש מישהו שעושה זאת, הופך את זה לחוקי...?

בתי הכלא מלאים באנשים שעשו דברים לא חוקיים.

הלכתי רחוק, לך לשרברב אקראי ברחוב והוא כנראה גם כן מעלים מיסים.

כמעט כל ישראלי מעלים מיסים בצורה כזאת או אחרת:

עובד שכיר בשחור

לא מדווח על השכרת דירה

קונה בלי להתעקש על קבלה

מעסיק בעל מקצוע בלי קבלה

מעגל פינות ב101

עצמאי לא תמיד מדווח על הכל

עושה תיאום מס לא מדויק.

קונה סחורה שהוכנסה לארץ ללא מסים

ועוד ועוד (פשוט לא עולה לי כרגע)

חסר מקרים?

בהחלט הלכת רחוק עם "חרב מאסר"

אם כולם יכנסו לכלא. לא ישארו אזרחים "ישרים" כדי לממן להם את הכלא.

חלק מהדוגמאות שכתבת - בכלל לא עבירה (או לכל הפחות עבירה שלא נאכפת כלל). למשל להעסיק בעל מקצוע בלי קבלה. החובה להוציא חשבונית (ולשלם מע"מ ומס הכנסה) היא של בעל המקצוע, לא של האדם שהזמין שירות.

לקנות בלי לשלם מיסים - כנ"ל, כל עוד זה לשימוש עצמי ולא מסחרי. אם פעם ב-3 שנים הזמנת טלפון מעליאקספרס ולא שילמת עליו מע"מ, לא יעשו לך כלום ובכלל לא יחפשו אותך.

את היתר אפשר לחלק לשני מישורים שונים, ובכל מישור יש עבירה חמורה ועבירה קלה.

במישור הכמותי - אם העלמת שקלים ספורים זאת עבירה קלה ובכלל לא יבואו לחפש אותך, אם העלמת מיליונים אתה בהחלט עשוי לשבת בכלא (וכמובן יש אינסוף דרגות ביניים).

במישור האיכותי - רמת האקטיביות שנדרשה ממך בשביל להעלים מיסים. אם פשוט לא הצהרת על משהו שהיית צריך להצהיר, זה פחות חמור מאשר אם הצהרת על משהו שקרי. 

כלומר אם אשכרה מילאת טפסים והגשת הצהרות שקריות, מצבך חמור יותר מאשר אדם שהעלים את אותו הסכום שאתה העלמת אבל הוא פשוט התחמק מרשויות המס ולא שלח להם מסמכים כוזבים.

מכל זה נראה שבאמת לא תיכנס לכלא אם תפקיד לקרן השתלמות 10,000 ש"ח בשנה על ידי שימוש בעסק פיקטיבי, אבל אם הגניבה תגדל ותגדל ותגיע למאות אלפי שקלים או אפילו מיליונים (למשל כשתרצה לשחרר את קרן ההשתלמות ופקיד השומה יקבל דיווח על כך) - אתה בהחלט יכול להסתכן במאסר.

משהו שלמדתי דרך אותה אמא של חברת המשפחה - אתה לא מבין כמה אנשים *טובים* יושבים בכלא, כי הם היו בטוחים שרשויות המס הן דובוני אכפת לי. אנשים שבסך הכל רצו לשפר את מצבם הכלכלי בלי שהמדינה תשתתף בחגיגה, והם לא העלו בדעתם שהמדינה תגזול את חירותם בתור עונש. 

הכלא לא שמור רק לרוצחים ואנסים, אלא גם לאנשים נורמטיביים שמקיימים חיים רגילים לחלוטין ופה ושם החליטו להתעשר קצת יותר ממה שהחוק מרשה.

רק אמרתי שכולם כאלה.

ואם אני לא טועה. לשלם במזומן לבעל מקצוע בידיעה שהוא לא יוציא לך קבלה (כי כך סוכם למשל) זה גם עבירה פילילית

תוציא קצת חשבוניות למשפחה הקרובה (עדיף כאלה שיש להם עסק עצמאי) עבור שרותי משרד או איזה קשקוש אחר שאתה עושה בשבילם. הם ישלמו לך כסף באמת וכל הכסף הזה הולך להוצאות העסק (לא בעיה).

זה לא מאוד מסובך לייצר פעילות עסקית אמיתית בהיקף נמוך.

השעסק שלך מגלגל 1000 שח בשנה

ומופקד 14 אלף לקרן השתלמות

ואז לא עשית בזה כלום.

אלא אם כן אתה באמת רוצה לפתוח עסק ולעבוד בזה.

המטרה הראשונית היתה להמשיך להיות שכיר עם עסק לא פעיל

אתה מוריד את שליש הוצאת הבית, קה"ש, פנסיה, ווטאבר ונשאר בסוף השנה עם אפס עגול.

כלומר אם תגרום לזה להיראות כאילו יש לך הוצאות בגובה ההכנסות, לא תוכל להפקיד לקרן השתלמות כלום בתור עצמאי.

יש שתי סיבות להפקיד לקה"ש כעצמאי

הסיבה הראשונה היא פטור ממס במעמד ההפקדה - בשביל זה באמת צריך שיהיה הכנסות (אבל כמו שאמרתי, לא מסובך להשיג הכנסות בגובה הזה על פני שנה לשמה)

הסיבה השניה היא פטור ממס על הרווחים, וזה מועיל בכל מקרה אם הפקדת עד לתקרה של 18K בשנה. גם אם העסק שלך הרוויח אפס אחרי הורדת "הוצאות" שמותר לקזז מעסק פרטי שמתנהל מהבית.

נ.ב.

תקרה של 20.5 אלף בשנת 2024

תודה.

אפשר גם להפנות לקישור רלוונטי

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)