נשמע קשה בטירוף!

למה לא הלכתם להורים?

בעלך כן עוזר אבל לא מספיק מבין או שגם לא עוזר?

אולי תשבי איתו לשיחה ותסבירי לו כמה קשה לך??

מה שאישה צריכה הכי הרבה זה הכלה והבנה... תסבירי לו...

ותפנקי את עצמך כמה שאפשר!!!

תקני לך משו טעים, תנסי כן לשבת כמה דקות לארוחה בשקט,

את חייבת את הפינוק הזה! את אחרי לידה!

לא הלכנו כי קשה לבעלי שם אז פירגנתי

הוא עוזר הרבה עם הגדולים אבל הבייבי איתי כל הזמן

אין לי רגע לנשימה

בכל רגע נתון אני מנדנדת/מניקה

אבל לדעתי זה לא הזמן...

את אחרי לידה עם תינוק קטן,

את אומרת שהאחריות על התינוק רק עלייך,

אני חושבת שבמצב כזה כן כדאי ללכת להורים...

אפילו עכשיו.

את צריכה עזרה עם התינוק, ואם הוא לא מצליח לעזור בזה אז הוא נראה לי יצליח להתמודד תקופה קצרה עם ההורים שלך...

תמיד מניח אותם ברגע שיכול, ואז הם צורחים ויותר קשה להם להרגע מהנקודה הזאת

לצערי העזרה מההורים לא מאוד מאוד עוזרת

בעיקר בארוחות וכביסות ושלא צריך לנהל בית לבד בתקופה הזאת

אבל עכשיו אני כבר חודש וחצי אחרי,אז גם אם נלך זה יהיה עוד פחות עוזר מצידם

@באתי מפעם גם את התייחסת לזה

@שירה מירושלים @הכל משמיים 

את אלופה לגמרי!!

אולי יום אחד תשאירי חלק מהדברים לבעלך, שיראה מה זה? (לא הנקה אבל דברים אחרים) 

התינוק ישרוד את זה, בטוחה.

גם בעלי לא מתנהג בדיוק כמו שאני הייתי רוצה, גברים... אבל אני נעזרת בו המון עם התינוק, החלפות טיטולים, להוציא גרפס, נדנודים. זה קשה ממש.

בנתיים את יכולה לתת קצת יחס לגדולים, או לשים את הראש

עם שלושת הגדולים שלי הלכתי להורים שלי אחרי הלידות..  אבל עם הרביעי ניסיתי להיות גיבורה ולהישאר בבית.. מה שקרה זה שנשארתי עפיפון.. להיות אצל אמא, גם אם זה רק לכמה ימים- מפקס אותי באופן אישי.. אז כשהרביעי ששלי היה בן חודש וקצת- הלכתי להורים לשבוע והרגשתי שזה היה כ"כ מדויק ב"ה! עם החמישית כבר לא ניסיתי בכלל להיות בבית.. הלכתי להורים שלי והגדולים נשארו עם בעלי בבית.. את חייבת את השקט ואת הפינוק! וגם אם בעלך הכי מפנק בארץ- בסוף אין כמו אמא.. את עדיין נקראת יולדת לכל דבר ועניין! זה מעבר ל"מותר לך להתפנק", את חייבת לנוח! לצבור כוחות ולהתחזק בשבילך, בשביל הילדים ובשביל בעלך! תחשבי על זה, עדיין לא מאוחר מידי..

היה לי קשה מנשוא הנקתי 24/7 והיא כל היום בכתה וצרחה.

מה יעזור לך? בבקשה תשימי לב לעצמך, חוסר שעות שינה ותינוק שצורח כל היום זה בלתי אפשרי ממש .. 

לגבי הלשון הקשורה - בדקתם אפשרות להתיר? אולי זה יכול לשנות את המצב... כנ"ל לגבי טיפול ברפלוקס - תתעקשי מול הרופא.

מקווה ממש שתצלחי את התקופה הזו במהרה ובשלום!

ושעדיף בלי

ובאמת נראה לי שהלשון הכי פחות מפריעה כרגע

לגבי התרופה, למה לא רוצים לתת אותה? אני יודעת שרופאים לא אוהבים אז מנסה עוד בלי

@KUALA @יראת גאולה  @אמא ל4 + פצפון 

אז למי נועדה התרופה אם לא לכזה מצב??

ותביני שאם את מרגישה שהגעת לקצה,

איך מרגיש התינוקי? זה שהוא על הידיים 24/7 זה בגלל ש24/7 הוא סובל.

הייתי רצה לתת תרופה. מקסימום כשהמצב יתאזן תפסיקי לתת.

אני לא מספיק יודעת מה הבעיה בתרופה, אבל היא נחשבת תרופה חזקה ולא בריאה. יש רופאים שמציעים אותה מעצמם בקלות. אבל בעיקרון בגלל שאין בדיקה חד משמעית האם יש צורך בתרופה והאם היא עוזרת, הם חוששים שיתנו אותה סתם.

גם לגבי הלשון,

אולי כדאי להתייעץ עם עוד רופא (הייתם אצל רופא מומחה לנושא?)

זה קשוחח, הייתי בוכה מלילות מתיסכולים, התעקשתי מול הרופאה ובסוף קיבלנו תרופה לריפלוקס וזה ממש עזר

אני לא הנקתי אבל עברנו במקביל לפורמולה בלי חלב וכמו קסם היא נרגעה.

התחלנו את התרופה בגיל חודש וחצי...

אנחנו גילינו את הלשון הקשורה רק כשהיא הייתה בת עשרה חודשים וכבר עברה כמעט בלעדית לבקבוק (פשוט כי היה קשה מאוד להיניק אותה), אז באמת גם קיבלנו את ההמלצה לא להתיר.

אצלכם נשמע שהמצב אפילו מסובך יותר...

אבל באמת לפחות לגבי הרפלוקס - אני גם הבנתי שרופאים לא ששים לתת אותה אם התינוק עולה במשקל ולא מקיא, אבל לא חושבת שזה נכון במקרה של תינוק שפשוט נראה סובל... (ואני הכי מעדיפה לא לתת תרופות כשאפשר, כן? אבל במקרה הזה מדובר בשפיות נפשית! כמו שאי פעם לקחתי תרופות נוגדות דיכאון, ככה גם במקרה הזה אני חושבת שצריל להתעקש על תרופה אם זה מה שיקל על התינוק ועל האמא)

גם אצלנו הרופא היה די אדיש וכל מה שהציע אלה תנוחות תומכות לתינוקות שסובלים מרפלוקס, אבל בפועל זה לא עזר... ובאמת הייתי על סף איבוד השפיות

(בדיעבד לא בטוח שהיא באמת סבלה מרפלוקס, כי היינו אצל גסטרולוג כשהייתה בת עשרה חודשים בערך והוא לא אבחן כלום, אבל במקרה שלכם זה כן מאובחן!)

את יכולה לנסות קודם כול דברים מהרפואה המשלימה, כמו אוסתיופאטיה וקרניו-סקראל. יש תינוקות שזה עוזר להם כמו קסם. (ספויילר: אצלנו לא. ובעצם סתם נגררנו מטיפול לטיפול, כשגם ככה היינו מותשים)

אבל אם זה לא עוזר - אז כן, להתעקש על תרופות.

שוב שולחת לך חיבוק ותפילה גדולה ❤️❤️

זה לא מאובחן, אבל זה נראה אפילו קשה יותר מהרפלוקס שחווינו בילדה קודמת.

אולי ננסה טיפול משלים למרות שאני לא מאמינה בזה כל כך

ואולי אכן בקרוב נתחיל בטיפול תרופתי

הוא לא מקיא כמעט, כן פולט הרבה יחסית, ועולה יפה במשקל. אבל בעיקר הסבל הזה תוך כדי ההנקה, ההתמתחויות אחורה וחוסר השקט.

בגלל שגם אני חודש אחרי לידה עם תינוק שפשוט לא נותן לי רגע דל, סובל מגזים ממש, ורגיש כזה ..

פשוט סהרורית.

התחושה של לא שתיתי קפה... בשתיים עשרה כשאת ערה משש הולכת לישון בחמש 🥴

אם זה מעניין אותך הציעו לי 'תרופת סבתא' חדשה שניסיתי לילה אחד וכבר ראיתי שיפור עם הגזים, אחרי שכבר ניסיתי סימיקול ולא ממש עזר... בתפילה שיעזור עוד ✋

מחנות תבלינים מוצר שנקרא סוכר נבט (nabat)

זה סוג של סוכר טבעי לא מעובד, נראה כמו קוביית סוכר, ממיסים ברבע כוס מים רותחים, מצננים ומביאים לקטן לשתות לפני הארוחות כל פעם קצת... זה משהו של פרסים, משתמשים בזה גם למבוגרים לשיעול וכל מיני. שווה לנסות

וגם חליטת בבונג, אבל זה לא טעים בלי המתקה

לזכור שזה זמני , אני ממש ממליצה לטפל בריפלוקס עם אומפרזול או לוסק לבקש מהרופא, ככל שאת מניקה (או מאכילה) זה כואב להם יותר

וממליצה לעשות עיסויים לבטן ורפלקסולוגיה אצל רפלקסולוגית זה ממש עוזר 

אבל אח''כ כואבת הבטן מהאוכל הלא מסודר.

ממליצה ממש ממש לבקש מרופא (ואם הוא לא בעד - להתעקש) טיפול תרופתי לריפלוקס.

גם לתינוק לא טוב להיות ער כל כך הרבה וגם הוא סובל, וצריך לטפל בזה.

וגם תדאגי שמישהו ייקח את התינוק לשעה שעתיים ותשני עם דלת סגורה. החיים יפים יותר אחרי שישנים.

בגלל הלשון הקשורה. והוא לא מקבל מספיק חלב, והוא רעב.

תקשיבי זה קשוח ביותר, לשון קשורה ורפלוקס.

תעשי התרת לשון דחוף.

תרופה לריפלוקס.

זה בלי קשר לכמה עזרה את מקבלת... את זה צריך לעשות בכל מקרה.

ואחר כך/במקביל...

עם תינוק כזה צריך עזרה. נקודה. בעל/הורים/שכנה/בייביסיטר... או גם וגם.

חיבוק גדול גדול!

זה עובר!!

זה הילד הכי מתוק ועצמאי שלנו... 😍

באתי לפתוח שרשור דומה אחרי יום קשוחחח עם הבייבי בן חודש..

צורח, רוצה לאכול כל שעה וחצי ולא מצליח לישון, גזים משגשגים..

שוב חיבוק והזדהות🫂

קודם כל תודה אין סוף

שמישהו יזכיר לי שזה עובר לפני שאין אותי יותר

אצל רופא הייתם,לבקש תרופה לריפלוקס?

סימיקול לא תמיד עוזר.יש גם ביוגאיה וגרפווטר. במקומך הייתי יורה לכל הכיוונים

בנוסף, תסעי אפילו יומיים לאמא רק את. תתאווררי. תשלחי אותו אולי להורים שלו לשבת עם הילדים אפילו ותסעי את להורים

וגם - אם בעלך זמין לקחת אותו כדי שתנוחי שעה, תבקשי שיוציא אותו מהבית ותהיה לך שעה לעצמך. שיקח אותו עם כל הילדים לטיול בעגלה אחרי הנקה ויתמודד. ואת גם תצטרכי לשחרר כמובן

שולחת חיבוק❤️

אם תוכלי תראי מה הגבתי למעלה.

גרפווטר נותנים, נביא את השאר כשנהיה ליד סופר פארם

תודה 

תחגרי אותו בסלקל , ותצאי איתו לסיבוב באוטו עד שירדם שינה עמוקה.

זה מרגיע גם גזים וגם ריפלוקס. אח''כ תוציאי אותו עם הסלקל, אז מה אם זה לא ממש בריא, השפיות שלכם גם צריכה בריאות.

האלה מרגיעות. לפעמים לוקח כמה רגעים עד שהם נרגעים, יש משהו ברעש הלבן והתזוזה שמרגיע. .

בכל אופן, נשמע סיוט רציני, תנסי לחשוב אם יש זמנים שהוא רגוע, אם כן מתי? באמבטיה? לפנות בוקר? כשיוצאים החוצה? כשמחתלים אותו? יש כאלה שנרגעים כשמפשיטים אותם.

אני מבטיחה לך שזה עובר!

מה שעוזר לי, זה ללכת בחוץ וכל מי שאני רואה, אנשים בני 30, 50 לא משנה .. חושבת לעצמי שהם היו תינוקות צרחנים וקשים... והנה... הם גדלו והכל בסדר. 🤣 גם הרבנים הגדולים היו פעם תינוקות 

מקווה שאצלך זה יעבור מהר יותר ממה שאצלנו... אבל באמת גם אני הרגשתי ככה, כאילו נגמרו לי החיים ואין לי תקווה יותר... היה קשה ממש ממש (זו באמת אחת התפילות הגדולות שלי לעתיד - שלא יהיה לי עוד פעם תינוק שיסבול ככה...)

והיום - ב"ה אין מה להשוות בכלל! עם כל השובבות שלה והשטויות שהיא עושה - זה עדיין בגדר ה"נשרד" (שאפשר לשרוד אותו), ויש לה גם את כל הדברים החמודים והמתוקים שעוזרים לחפות על הכול, ואפילו כמעט להשכיח איך היא הייתה בינקות...

מתפללת בשבילך שתראי את האור במהרה! ושלא תסבלו כל כך הרבה...

למרות שהגדולה שלנו הייתה ככה כבר שכחתי כמה שזה קשה

@0544 תודה על העידודים שלך גם! עוזר💓

ואני מחבקת אותך חיבוק ענקקקקק

ורק לגבי בעלך, לפעמים אנחנו מצפות שיעריכו ובצדק מוחלט!!!! אבל צריך לזכור שהרבה פעמים ממש צריך לפרט

אני ובעלי יושבים הרבה  ואני משתפת אותו בכל תחושותיי ומחשבותיי ברחל ביתך הקטנה, ואני מרגישה שזה ממש ממ שטוב

ודברים שברורים לי לא היו ברורים לו בכלל

אז ממליצה

הוא אומר לי בתמורה בצדק שהוא עם הגדולים בזמן הזה

תודה על החיבוק

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

לגבי להרגיש שקופה, בחוויה שלי אם את רוצה לשמוע מחמאות מהורים תתחילי את לשתף אותם בדברים טובים על הילדים שלהם. יש לי תלמידים שיותר קשה לי איתם (לא כאלה שהופכים כיתה ואין להם שום עניין ללמוד, אלא כאלה שכן רוצים רק קשה להם) ואני שולחת הודעות פירגון להורים ולמחנך שלהם. הם מחכים לזה. אנחנו מדברים על זה בתחילת שיעור שאני אשמח לשלוח הודעה לאבא/אמא שלך לשמח אותם. גם תלמידים בכיתה י זה חשוב להם. ואז ההורים מחזירים פרגון. לפעמים כתשובה להודעה. לפעמיים בהזדמנות אחרת בשיחת טלפון או משהו כזה אז אומרים לי כמה זה משמעותי שאני רואה את הבן שלהם, ושהוא אוהב ללמוד אצלי, ושמשמח אותו ההודעות ממני וכו...  

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

השנה בגנים של הילדים שלי הביאו להם היום ארוחה/ כיבוד לכבוד יום המורה. 

בערב

במהלך היום אני בסדר

ככה גיליתי על ההריון..

לא יודעת לתת הסבר הגיוני, אבל תכלס זה מה שהיה.

שיהיה הריון תקין וקל בעזרת ה', בידיים מלאות❤️

וואי הלוואי

יש עוד קצת זמן עד שאוכל לבדוק

אבל נחכה בסבלנות

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

ושהצלחתן לענות

ושהצלחתי לראות🤣