זה ילד שיודע להתנהל עם סיטואציות חברתיות, ילד עצמאי, שלא צריך אישור מהסביבה שלו להצלחות
(למשל כשבונה מגדל, בהתחלה כל קוביה שעומד לשים יוצר קשר עין עם ההורה כאילו לקבל הסכמה שזה מה שצריך לעשות, בהמשך ילד עצמאי יודע לקבל החלטות כאלה לבד)
ילד שנפרד מההורים בד"כ, שמיישם הוראות.
השילוב של ילד קטן בשנתון שעולה ישר מהבית, בלי קשר לגמילה כדאי לבחון את הבשלות, ועם קשר לגמילה אז עוד יותר.
וכן, יש מסגרות פרטיות שם יש פחות ילדים ויותר יחס.
גם במסגרות של עירייה יכול להיות מוצלח, אני לא אומרת שלא, אבל צריך להסתכל על הכל ובמיוחד לבחון את הצוות והאם הגן עצמו מוצלח.
בסוף את צריכה להחליט מה יהיה הכי טוב לילד במכלול השיקולים, אי אפשר שהגמילה תהיה אופטימלית, העליה לגן תהיה אופטימלית והכל.
אם במכלול השיקולים את חושבת שנכון לילד להתחיל גמילה עכשיו למרות ההתנגדות שלו להוריד טיטול, אז זה מה שצריך לעשות, המחשבה שזה לטובתו בטווח הארוך תחזיק אותך לא לסגת מהתהליך.
אם את בוחרת לחכות לרגע האחרון, זה יכול להיות טוב מהבחינה שהוא יהיה קצת יותר בשל לגמילה אבל זה יכול להיות לא טוב מהבחינה של שינויים משמעותיים בזמן קצר.
ההחלטה אם לגמול ילד זה לא רק אם הוא בשל להוריד טיטול, אלא אם זה לטובתו.
יצא לי גם להתחיל גמילה בגלל פצעוני זיעה שהייתי צריכה תרופות ופשוט החלטנו שזהו אין יותר את הפלסטיק הזה ומה שיהיה יהיה,
וזה גם מה שאמרנו לילדה, אין טיטול כי הטיטול עושה פצעים והיא קיבלה את זה בלית ברירה.
שנתיים ו7 חודשים זה מכובד ואם תחליטו שזה מה שנכון לעשות ותהיו שלמים עם זה, זה יצליח.
בוקר אחד מורידים טיטול ולא שמים חדש וזהו זה.
ואם לא רוצה להוריד, שיישאר איתו עד שהוא יחליט להיפרד ממנו. גם אם זה ייקח יום שלם, בסוף לא יהיה לו נעים והוא יבקש להוריד או שיפול מהכובד.