ב"ה ילד חמישי ואני שוב עם הדילמה הידועה
אתמול הייתי בטיפת חלב והאחות אמרה לא להשכיב על הבטן בשום אופן, גם לא כשאני ערה.
הופתעתי כי פעם אמרו כן להשכיב על הבטן כשאנחנו ערים ובסביבה.
שאלתי אותה מה פשר השינוי
אז היא אומרת שפשוט ראו שזה יכול להיות גם ככה מסוכן. מספיק 3-4 דקות שח"ו לא מגיע חמצן למוח וזהו..
אז הלילה בקושי ישנתי
כי באמת ניסיתי להשכיב אותו רק על הגב אבל השינה שלו (ושלי) היתה גרועה ממש.
וניסיתי עיטוף, גם לא עזר.
לקראת הבוקר כבר שמתי אותו על הבטן ושנינו ישנו.
מודה שזה בליווי חששות, ולפעמים אחרי שהתינוק נרדם אני מנסה להפוך אותו בעדינות, אבל כן עושה את זה ומתפללת...
ומה שאומרים בטיפת חלב - מאז הניסיון הרע הראשון שלנו איתם עם הבכורה למדנו פשוט לסנן דרך האוזן השנייה את כל מה שהם אומרים... אם יש לי שאלה אמיתית אעדיף לשאול את רופא הילדים שלנו, וזהו.
פשוט רק אתמול הייתי בטיפת חלב והחוויה עוד ממש טריה והמילים שלה עדיין מהדהדות לי במוח..
ידוע לך אם יש איזה מקור עם נתונים מדוייקים לגבי מקרים שקרו ובאיזה אופן זה קרה?
הייתי רוצה לקרוא על זה ממקורות אמינים.
אבל לא הייתי מגדירה אותה כמקור עם נתונים מדויקים
במיוחד שהוא סותר את עצמו בכמה וכמה נקודות
רק יודעת ממה שהבנתי שמוות בעריסה ל"ע זה אחד הדברים שעדיין עלומים, ויש עוד דרכים למנוע זאת (כמו שינה משותפת בטיחותית, שמסנכרנת את נשימות התינוק עם נשימות אמו) - ועדיין הכול יכול לקרות ולא בטוח שנדע את הסיבה...
לא על אף אחד
זו ההנחיה הרשמית של משרד הבריאות (ולא רק בארץ, למיטב ידיעתי).
אלא הנחיה רשמית.
אגב דווקא התרשמתי לטובה מהאחות אתמול
כבר כמה שנים שלא זכיתי להיות בטיפת חלב
והיה נראה שקצת החליפו שם צוות
האחיות הלא נחמדות שנתקלתי בעבר היו בדכ בגיל יותר מבוגר ועם מבטא רוסי כזה 🫣
לא ההוראה הרשמית של משרד הבריאות, אלא הצעד הרחוק יותר שהן לוקחות והלחץ המוגזם שלהן.
יכול להיות שיש סיבה לסגנון ההתנהלות הזה, אבל הורים צריכים לקחת בפרופורציות ולא להיכנס ללחץ מיותר. (שוב, אני כותבת מהניסיון האישי שעברנו שם...)
אמרתי רק שלפעמים לאחיות טיפת חלב יש נטייה להגזים את ההוראות הפשוטות ואת העיכובים הקלים שצצים לפעמים אצל תינוקות.
אז אם רוצים תשובה מדויקת ולא מוגזמת - עדיף לא לשאול אותן אלא גורמים רפואיים אחרים.
כי יש באמת מחקרים שמראים ששינה על הגב מפחיתה סיכון למוות בעריסה, ל"ע.
אבל יש גורמים נוספים שמוכחים כמפחיתים סיכון למוות בעריסה - הנקה, מוצץ, הורים לא מעשנים, שינה בחדר עם ההורים (במידה והם לא מעשנים). ובכל הדברים האלו אין הנחיה רשמית ש'צריך להניק', או 'צריך לתת מוצץ', או 'צריך שהתינוק ישן איתכם בחדר', או 'אסור לך או לבעלך לעשן'.
רק בנושא של שינה על הבטן נותנים את המידע בצורה הנחיה, כועסים או מלחיצים את מי שלא עומד בה.
אז חשוב שההורים ידעו שזו ההמלצה. אבל מעבר לזה זו צריכה להיות בחירה של כל הורה איך לנהוג, בדיוק כמו שהנקה ועישון ומוצץ זו בחירה של כל הורה (מוצץ זה לפעמים גם בחירה של התינוק ולא של ההורה...).
אבל נשמע לי שעל השכבה על הבטן יותר מלחיצים שזה מסוכן, מאשר על בחירה לא להניק (ולא יודעת לגבי חשיפה לעישון, שמעלה את הסיכון ממש משמעותית, לא ראיתי שכתבו על זה בפורום ואין לי ניסיון אישי).
למרות שתכלס באופן אישי לא חוויתי הלחצות בטיפת חלב על אף אחד מהדברים האלו אז אין לי באמת מקור להשוואה.
והיא כבר בת 10.
בעבר באמת היו הנחיות אחרות. אבל כבר הרבה מאוד שנים מנחים להשכיב על הגב...
רק שיותר מחמירה.
ממה שאני מבינה, ההנחיה מגיעה מזה שהבינו שיש קשר בין מות בעריסה ושכיבה על הבטן
ושאי אפשר לסמוך על זה שיש מישהו ער בסביבה ואז כן להשכיב על הבטן..
גם הורים שמעשנים לא ליד התינוק, מעלים את הסיכון שלו למוות בעריסה, ל"ע.
גם אמא שעישנה במהלך ההריון זה מעלה את הסיכון של התינוק למוות בעריסה לאחר הלידה.
כמובן יש עוד הרבה נזקים נוספים לעישון, חוץ מהסיכון לתינוק, אבל זה לא הנושא פה...
"העישון הפך כיום לגורם הסיכון המוביל למוות בעריסה, בתינוקות שמושכבים לישון על גבם. ממחקר שבוצע באנגליה נמצא כי הסיכון של אמהות מעשנות לאבד תינוק כתוצאה ממוות עריסה, גבוה פי 4 מאשר אמהות שאינן מעשנות. 9 מתוך 10 אמהות לתינוקות שמתו מוות בעריסה מעשנות.
בנוסף, קיים קשר כמותי בין מספר הסיגריות שהאם מעשנת למידת הסיכון למות תינוקה - אם המעשנת למעלה מ-20 סיגריות ביום מעלה פי 5 את הסיכון למות תינוקה.
גם כשהאם ההרה חשופה לעישון פאסיבי בלבד, נגרם נזק לעובר וליילוד והסיכון למוות בעריסה עולה משמעותית.
הימנעות מעישון בזמן ההריון ולאחר הלידה, של בני הזוג ושל כל המטפלים שבאים במגע עם התינוק, עשויה להפחית בכ-60% נוספים את מספר מקרי המוות בעריסה. בישראל מדובר בהצלת חיים של כ-40 תינוקות נוספים.
גם עישון פאסיבי מיד שלישית מעלה את הסיכון למוות בעריסה. מטפלת במעון יום, המעשנת מחוץ למעון ולא בסמוך לתינוק וניגשת לטפל בו לאחר מכן, כשבגדיה ושערותיה ספוגים בחלקיקים טוקסיים, שמקורם בעשן סיגריות, גורמת לתינוק לשאוף חלקיקים ומעלה את הסיכון למוות בעריסה. לכן, על מטפלים מעשנים להקפיד להתרחץ ולהחליף בגדים לפני המגע עם התינוק."
אני השכבתי מלא על הבטן כשהיינו בסביבה
לגבי שינה על הבטן, תדעי שזה מאוד עניין של מקובלות בכל מקום, אסביר
אחותי גרה בחו"ל שם המון משכיבים על הבטן, כמעט אפשר לומר ששינה רק על הבטן
מנגד יש שם חרדה מטורפת משמיכות ולכן תינוקים ישנים בלילה בשק שינה
היא הגיעה לבקר אחרי לידת הגדול
הייתה בהלם שהילד מוכן לשכב בכלל על הגב(כי שם לטענתה מובן מאליו שישנו על הבטן)
שנית, הייתה בשוק מהשימוש בשמיכה בלילה
לגבי השמיכה אני מבינה אותה, אצל הגדול שלי כמה פעמים השמיכה עלתה על הפנים ולא עלינו על זה מייד כי ישנו..
בלידה הזו, אני מתכננת מראש להשכיב לישון גם על הבטן וגם על הגב
לגבי שמיכה, קניתי בינתיים שק שינה וגם שמיכה ליציאות..
אם כבר להשקיע אנרגיות- שמיכה יותר מלחיצה אותי
היא אמרה שראו שזה יכול לקרות גם כשערים
והאמא נוכחת אבל נניח שוטפת כלים 10 דקות ולא בדיוק נמצאת ליד התינוק
ומשכיבה בד''כ קרוב אלי
איך אומרים? גם אמא חסרת שפיות מרוב עייפות זו סכנה לתינוק...
האמת שהתינוק הנוכחי (6 שבועות) כבר בגיל שבועיים ראיתי שהוא מצליח יפה להזיז את הראש מצד לצד כשהוא על הבטן אז נרגעתי ממש.
אין סיבה שייתקע על האף כי הוא יודע בקלות להחליף צד.
ודווקא כשמתחילים להשכיב בגיל צעיר יותר אז הם מפתחים את השרירים ולומדים לסובב את הראש נהדר.
(בשבועיים הראשונים גם ככה אני בקושי ישנה)
אח"כ כשאני כבר נואשת לשינה טובה, אני יכולה להשכיב על הבטן בביטחון כי אני רואה שהתינוק מסתדר עם זה.
ולטיפת חלב שולחת את הבעל אם צריך.
אני לא מכירה זמן כזה, תמיד יכולים לפלוט. אצל תינוקות השסתום שמונע מעבר מהקיבה לוושט לא מפותח ולכן
זה יכול לקרות בקלות. ואין קשר למשרד הבריאות (וזה לא שהם עוקבים אחרי ויעירו לי...), אלה הנחיות כלל עולמיות של רופאי ילדים שמבוססים על מחקרים שהוכיחו שהקפדה על ההנחיות מפחיתה את הסיכון. כאמא בהחלט השתדלתי להקפיד על זה ככל שאפשר.
מודה שזה אחד האתגרים, ההנחיה הזו, ולא תמיד אני עומדת בה...
מה שאת מתארת זה חנק, לא עלינו. לא מוות בעריסה
בגלל שהוא לא הסכים בשום פנים לישון על הגב, נשברתי...
והתחלתי להשכיב על הבטן.
בלילות הראשונים שמתי לי שעון מעורר לכל 5 דק' כדי לבדוק עם נושם.
ולאט לאט התרגלתי.
בעלי אמר שאם אני לא מצליחה לישון כשהוא על הגב, אז זאת לא ההשתדלות שלנו להשכיב על הגב.
והיו דברים אחרים שמוכחים כמונעים מוות עריסה שהקפדתי עליהם..
כמו הנקה, מוצץ, שינה ליד ההורים, טמפ' טובה וכו.
אבל ברור לי שאת הילד הבא שוב אנסה להשכיב על הגב.
וטובה יותר , גם לנו..
אבל אני לא הייתי מסתכנת.
לא מזמן חיכיתי לרופאה ויצא לי לדבר עם מי שחיכתה איתי בתור,
והיא סיפרה שהבן האמצעי שלה נפטר ממוות בעריסה.
הוא ישן על הבטן בלילה, לידה, ורק בבוקר ראתה שהוא לא נושם..
מסתבר שעל הבטן, בגלל שהשינה עמוקה אז 'התינוקות שוכחים לנשום', לטענתה שזה מה שאמרו לה.
אני לא רוצה להלחיץ, אבל מרגישה שמחובתי לצייין את זה כי אחרי שהיא סיפרה לי הזדעזעתי
להשכיב על הבטן עד שירדמו ואז להפוך?
א. הזמן הזה עד שנרדמים, גם אם מסתכלים עליהם, זה לא מסוכן?
ב. הם לא מתעוררים כשהופכים אותם?
תכלס יכול להיות רעיון אם זה לא מסוכן
בהנחה שקיימים תינוקות שלא נכנסים לשינה עמוקה על הגב( אבל באמת. על הגב מנמנמים /מתעוררים כל 20 או מקסימום 40 דק'. לאורך כל היום. גם בלילה).
השכבה על הבטן מפתחת את חגורת הכתפיים, איך היא מצפה שלא יהיה בכלל שכיבה על הבטן?
אני לא השכבתי על הבטן, עד השלישית שלי, שכמו שתיארת לא ישנה טוב.. אז השכבתי אותה במצבים של חובר ברירה עם המון ייסורי מצפון
אני יותר מפידת מעצמי כשאני עייפה מאשר מהסכנה של להשכיב על הבטן
לפחות כשהם קטנטנים.
יודעת שזה לא פתרון לכל אחת, אבל מעלה את זה כאופציה. היו לי כמה שלא ישנו על הגב יותר מ-10-20 דקות ביום, והכי נוח ובטוח מבחינתי זה לשים במנשא וככה הם יכולים לישון ברצף. ולי זה כיף להרגיש אותם עלי ולהתמוגג המתיקות שלהם...
(כמובן שכדאי להשתמש במנשא איכותי כדי שלא יהיה כבד. לי יש מאי טאי שאני מאוד אוהבת)
ואני יושבת או שוכבת על הספה/מיטה ונחה ביחד איתו (לא ישנה ממש, אבל כן נחה).
רק אחרי שישה שבועות אני מתחילה להשתמש במנשא. ואז לרוב אני כן הבית לנצל את הזמן שהוא ישן כדי לעשות דברים. אבל לפעמים אני כן מתיישבת לנוח, אחרי שהוא נרדם (עד שהתינוק נרדם אני חייבת להיות בעמידה ובתנועה, אחרת זה מפריע לו, אבל אחרי שהוא נרדם, אני יכולה לשבת לנוח...).
ושוב - לא אומרת פה לאף אחת מה לעשות. רק משתפת בפתרון שלי שעוזר גם עם תינוקות שלא נרדמים על הגב.
יכול להיות שזה יתאים למישהי, גם אם רק חלקית ולא בכל פעם שהתינוק ישן.
א. אני משכיבה על הבטן. כי אף תינוק שלי, למרות מאמצים ולילות נטולי שינה, לא ישן על הגב. אפשר לומר- הדרך הבטוחה להעיר תינוק זה להפוך אותו מהבטן לגב...
ב. חשוב לדעת שכמו שיש גורם בהשכבה על הבטן שגילו שקשור לתסמונת הנ"ל, יש עוד גורמים. שינה בחדר נפרד, הורים מעשנים וגם תמ"ל.
למה זה חשוב לי להגיד? כי אם אמא אומרת בטיפת חלב שהיא לא מניקה, אז יקבלו את זה. אף אחד לא יגיד לה "את מסכנת את התינוק שלך". למרות שיש מחקר (פעם שמתי אותו פה באיזה שרשור) שמראה שנהקה מורידה ב70% את הסיכוי. אבל אם אני משכיבה על הבטן- מיד יגידו לי שאני מסכנת את התינוק.
אז קודם כל - יש פה בעייתיות מסוימת.
דבר שני- אני מניקה התינוק לידי ואנחנו לא מעשנים. את הפרמטרים האלה אני עושה בקלות ב"ה. הפרמטר של ההשכבה על הבטן הוא בלתי אפשרי מבחינתי...אז ויתרתי עליו.
עוד דבר- לפני כמעט 9 שנים ילדתי בשערי צדק והביאו לי דף עם פרסום של מחקר מענין שנעשה אז בביה"ח. השורה התחתונה היתה שגילו שיש ילדים עם מבנה מסוים במערכת הנשימה שהם מועדים לפורענות בענין הזה. וזה ממש לא כולם. אז נכון שקצת קשה לבדוק מי כן ומי לא, אבל אותי זה הרגיע...
ולגבי הנתון שאומר שמאז שניתנה ההנחיה הזו אז יש פחות מקרים- זה יכול להיות אבל מי אמר שזה קשור להשכבה על הבטן...אולי זה קשור למודעות הגוברת בשני העשורים האחרונים לחשיבות ההנקה ועידוד ההנקה? ובכלל- כשכל כך הרבה אמהות (כמעט כל מי שאני שומעת ומכירה) כן משכיבה על הבטן- אז בכלל מי אמר שההנחיה קשורה לירידה במספר המקרים...
3 ילדים מפספסים
שלא יתרגל..
אלא ישר מכבסים...
אצלנו עדיין הוא עם שמיכות קיץ, אבל בחורף שעבר קניתי פוך קטן היחסית דק שנכנס למכונה יחד עם המתים, ואני לא מצפה, נוח ממש.
גם כרבולית עבה עובדת.
ואנחנו גרים במקום קר, והיה לו סבבה בחורף
לכבס את הסדין, מגן מזרן, שמיכה*3 פלוס הכביסות מהחג היום זה יוצא לי מלא...
והפעם גם אחת הרטיבה 2 שמיכות
ואני מכבסת את המגן מזרן כי הוא עם בד מצד אחד
והפעם גם עברה למיטה לשי ופספסה גם שם אז בכלל יצא הרבה.....
מגן מרופד לא עובד עם מפספסים... וגם הניילון שלונסדק ומתחורר בכביסות מרובות ופתאום תגלי שהוא חדיר לנוזלים.
כבר הרבה זמן מחפשת
למזרן
הם ילדים, הרשרוש לא מפריע להם לישון...
רק לגדולים שלא מפספסים בכלל אני שמה מגן מזרן עם בד למעלה.
הבן שלי לא מסכים מעל הסדין-אבל זה חוסך את המגן מזרון, אבל כשיש הרבה זה נוזל גם....
והייתה לי חברה שלא הייתה שמה סדין, רק מגן מזרון עם מגבת.
ובאמת זה שלב מתיש ולי יש אחד שמפספס...
ככה שגם קל להציע את המיטות וגם זה משהו אחד לכבס במקום 2.
יש הרבה צבעוניים ועם ציורים חמודים.
מאז שעברנו לזה, הרבה יותר קל. ושמיכות בקיץ מכבסים..
אצלנו זה עזר ברוב הפעמים עם חלק מהילדים.
כל בוקר לגלגל את כלי המיטה על סדיניה וכו ולמכונה ישר, שלא יספג הריח.
ולתלות בשמש
אין מה לעשות
רק תפילה ולחכות שיגדלו. (כמובן לשלול אם זה רפואי או נפשי- שינוי, גן חדש וכו' ואז לחישות לילה יכול להועיל.
הולכים לפני השינה
ואת הגדולה גם לוקחת לפני שאני הולכת לישון
זה גנטי ממש.......
אני שמה כרבולית מתחת לשמיכה פוך, ואז רק היא סופגת את הרטיבות ואני מכבסת רק אותה כל יום.
בנוסף, ממליצה בחום על סדינית הפלא, זה משנה חיים! חוסך את הכביסה של הסדין והמגן מזרון, וגם את ההחזרה שלהם למיטה אח"כ שזה החלק השנוי עלי.
הופך את כל הכביסה להרבה יותר קלילה!
ב"ה לא צמתי הרבה שנים בעקבות הריון והנקה.
כביכול אין לי סיבה לא לצום השנה, סיימתי להניק לפני חודש ומחכה לראות אם בע"ה נקלטתי להריון.
תינוקי מתקרב לגיל שנה.
אבל גם מרגיש לי מוזר ולא שייך לצום..
לא שואלת בקטע הלכתי, יותר מסקרנות.
אתם צמות? מתי יודעות אם לדחוף את עצמכם לצום או לפחות להתחיל את הצום ומתי לשחרר?
להבנתי יש בסיס הלכתי משמעותי לא לצום כל עוד יש לך תינוק מתחת לגיל שנתיים.
הרב שלנו פוסק להתחיל לצום ואם מרגישים קושי שוברים, בלי קשר לגיל התינוק. צום גדליה זה הצום שהכי קל להתיר לשבור
לא צמה בהריון ועם תינוק עד גיל 24 חודשים, בלי קשר להנקה.
יצא לי לצום עם יונק בן יותר משנתיים.
אחרי הרבה שנים שבהן לא צמתי בכלל את הצומות הקלים, בגלל רצף של לידות.
היה לי מוזר לחזור לצום.
בפועל הצום עבר לי ממש בסדר ולא הרגשתי אותו בכלל.
וגם לא עד גיל שנתיים של התינוק בלי קשר להנקה..
אבל אם את מניקה תינוק בין יותר משנתיים אז לא צריכה לצום
עד 24 חודשים מהלידה, בלי קשר להנקה.
אף פעם לא היה לי מצב עם ילד בן פחות משנתיים שלא יונק ובלי הריון.
אבל צום עם הנקה של בן יותר משנתיים יצא לי.
וואלה
אם היתה שנה מעוברת ועברו 24 חודשים לפני גיל שנתיים, אז כבר צריך לצום.
ווי הקטנה שלי חגגה שנתיים לפני שבוע ובעלי אמר שראוי שאצום
וואלה לא צמתי צומות קלים שניייים....
טוב
אולי אצום עד חצות אם כבר הגעתי עד הלום.
גם אם הוא יותר משנתיים.. חשבתי שזה ברור אבל אולי לא חח כנראה תלוי פסיקה
אצלי יש גם פוסט טראומה ובעיתיות לצום בגלל העבר בהריון אבל זה לא קשור כל עוד אני מניקה גם ככה אמרו לנו שלא צריכה ושכשאני אפסיק אז לפרט ולקבל פסיקה ספיציפית..
עד גיל שנתיים, בין אם מניקה ובין אם לא.
יצא לי לפעמים לצום בין הריונות. כשהתינוק היה בן שנתיים ועוד לא הייתי בהריון...
אבל יודעת שלא כולם ככה...
אבל יש גם דעה שבכללי שנתיים. ויש שרק בהנקה.
היו כמה שנים טובות שצמתי עד שמשהו קרה עם הגיל ואולי קצת בגלל הורמונים של טיפולים ונהיה לי קשה מדי. אח''כ אני כמה ימים מרגישה לא טוב בגלל זה אז הפסקתי בהתייעצות עם רב.
בשלב שלך לרוב אני מניקה אבל לרוב הגוף גם לא במצב לצום, עדיין עוד לא עברה שנה. יש לך את מי לשאול?
בכל מקרה אם בצום את עם התינוק והילדים ומתחילה להרגיש רע אז אישית הייתי שוברת בכל מקרה, בצומות הקלים. כי 'חולה' פטור. וזה לא יו''כ שאת אמורה לעשות הכל כולל לשכב ושהבעל לא יתפלל כדי לצום.
אם אני לא מניקה ולא בהריון
וזה אכן מוזר, גם אחרי כמה צומות כאלה
(במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה
)
ואני לא רואה שום עניין בצומות, אם יש לי אפשרות לא לצום אני לא יצום. לתפקד עם הילדים זה לא כל כך קל גם כשאני לא בצום ובצומות אני אמורה לתפקד גם במקום בעלי...
בהריון ובהנקה עד שמרגישה חולשה ואז שוברת. בהנקה אם התינוק מבוסס רק על זה ולא אוכל עדיין גם מוצקים גם אז יותר קל לשבור.
לא רואה סיבה להקל על עצמי (הצומות שלי סבבה בדכ) ומשתדלת לצום כמה שיכולה..
באמת שלא יודעת, אבל צומחת קשה לי בטירוף. אני נהיית שבר כלי.
אז יש פעמים שהייתי מתחילה שוברת. הפעם הרגשתי מראש הגדול עלי ממש. כל החסידים בעיקרון הבנות לא צמות צומות קלים, אז מסתמכת על זה.
ממש לא כל החסידים, נכון שיש הרבה שהבנות לא צמות אבל מלא חסידויות שהבנות צמות את כל הצומות.
אני לא צמה בהריון ובהנקה, בלי קשר לגיל של התינוק
מי שבהריון או שעדיין לא עברו שנתיים מהלידה, לא משנה אם מניקה או לא, לא צריכה לצום צומות קלים
אני הפסקתי להניק בגיל כמה חודשים ועדיין לא צמתי עד שהגיעו לשנתיים
עד גיל שנתיים- לא צמתי
מגיל שנתיים- עם הנקה- לא צמתי
כמובן כיפור ו 9 באב צמתי גם צמתי בתחילת הריון, בסוף הריון בהנקה מלאה ובלי.
אבל בקלים- יש מקום להקל לידיעתי.
אז באמת ב 11 כבר שברתי את הצום.
עם קטנטנים בבית ואני כבר בלי כוחות
עוד לא התאוששתי מעייפות של החג, הייתי ערה רוב הלילה כי תינוקי חולה, כאב לי הראש וחלשה אז הרגשתי שזה הדבר הנכון. וילון כיפור נתכונן יותר!
בדרכ צמתי בסדר. נראה לי פשוט שילוב של החג והיום יום.
היה לי משמעותי לשמוע אותכם.
תודה❤️
לא פשוט...
לפני כיפור נערכים מראש, הרבה מים, ענבים, הכנה נפשית...
נשים לא צמות צומות קלים...
לא משנה מה הסטטוס שלהם
אני השנה פעם ראשונה מזההרבה זמן שאני לא מניקה/הריון... אבל החצי במילואים
אז הולכת לפי מנהג אמא...
מישהי ממש דתיה שעבדתי איתה בעבר
שאלתי אותה אם צמה, באיזה צום (לא כיפור או 9 באב)
אמרה לי אני אמא, אימהות לא צמות
מעניין אם זה מבוסס על משהו (הלוואי...)
למה מרגיש מוזר ולא שייך לצום?
האמת שאני תמיד מרגישה שאני אחת הנשים הבודדות שצמות ולא מבינה למה זה. אם אני לא בהריון או מניקה למה שלא אצום?
זוכרת תמיד את אמא שלי צמה בכל הצומות ואת כל הנשים שהכרתי. אני חושבת שכל עוד לא הוחלט לבטל את הצומות הקלים אין סיבה שמי שיכולה לא תצום.
כמובן שכל אחת תעשה את המנהג שלה, נראה לי שבציבור החרדי מאוד רווח שנשים לא צמות צומות קלים.
מיום כיפור!
יצא לי לצום בחודש שביעי, שמיני, בהנקה מלאה וגם כמה ימים אחרי לידה ולא פחדתי כ"כ מהצום כמו עכשיו... כעת בתחילת הריון והבחילות זה נוראי! אם אני רעבה אני כאילו חייבת מיד לאכול, איך אצום עם הבחילות? אני גם מקיאה ואז....עעע... אי אפשר לשטוף את הפה . זה נורא.
אני לא רב ואין לי מושג, רק זוכרת שבאמת ממש ממש קשה צום בתחילת הריון
כי ההכנסה שלנו גבוהה בגלל כל מיני לוספות של בעלי בחודשים האחרונים
המינוס שלנו גבוה גם הוא אבל את מי זה מעניין.
ואני ארלץ להוציא אותו מהמעון עם כל הקושי שבדבר ובאמת שקשה לי
ודבר שלישי והכי מעצבן!!! שאני משלמת מחיר שלקבוצת גיל 0-15 חודשים בגלל הפרש של חודש בלבד!!! בוא הוא יהפוך מ14 ל15 חודשים!!
למה הכל כל כך לא פייר כאן????
אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?
תפני לחריגים
ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש
מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)
ומשתנה בין קבוצות גיל
על חודש הפרש אני משלמת 1,000 שח יותר
אני בשוק איך המחיר קופץ!!
זה היה שנה שעברה
ובחודשים הראשונים גובים עוד כ200-300 שח לא יודעת על מה
לגבי החודש, מבינה אותך....
תחשבי שילדים שמחכים בבטן עוד 5 דקות במקום לצאת כבר משלמים על עוד שנה שלמה במעון 🙈
כמה עולה אצלכם מעון/ מטפלת פרטית?
אני גם לא שולחת לתמ"ת כי אין לי הנחה והמחירים שלהם פשוט מטורפים בעיניי...
מה עכשיו תעשי?
מעצבן.
אני אמורה לקבל מחזור עוד 5 ימים, אני לא מונעת ומאוד מעוניינת בהריון.
אני רוצה שנהיה מותרים בסוכות, ולכן אם אין הריון, אני רוצה לדחות את המחזור עם פרימולטנור.
אם נניח כן התחיל הריון שעדיין לא רואים בבדיקה, הלקיחה של הפרימולטנור יכולה להזיק לעובר או להתפתחות ההריון?
קרא אולי למישהי שהיא התחילה עם פרימולטנור ואז גילתה על הריון?
הכל היה בסדר
רק לא ידעו לחשב גיל הריון לפי ווסת אחרון...
מחשבים לפי הוסת הקודם, היא התחילה לקחת את הפרימולוט הרבה אחרי הוסת וגם אחרי הביוץ, זה לא אמור להשפיע...
( חוץ מזה שמן הסתם היא גילתה את ההריון יותר מאוחר)
לקחת
פרימולוט נור והריון - יש סכנה להריון? - המרכז הרפואי מעיני הישועה
שאלות ותשובות בנושא פרימולוט נור - מעיני הישועה
(השאלה והתשובה הרלוונטית, בתגובה השלישית בקישור הזה).
ההורמון של הגלולה הוא בעצם אפילו תומך הריון
עברתי תקופה מאד לא פשוטה אחרי לידה (שבאו לידי ביטוי בגלל אירועים מהעבר).
כבר כתבתי בקבוצות בפייסבוק ועדין לא מצאתי את האחת...
בבקשה בבקשה!! אם את מכירה פסיכולוגית טובה- מישהי באמת עמוקה וחכמה, מישהי שיודעת להוביל תהליכים ליצירת חוסן, בבקשה תכתבי לי.
מישהי שתסכים לטפל בי דרך זום כי זו הדרך היחידה שאצליח
חייבת להיות פסיכולוגית או עו"ס מוסמכת כדי לקבל החזרים
מעדיפה ממש גיל 45+, ושיש לה זמינות. כמו כן דתיה יראת שמיים חשוב לי מאד
עדיף כן מישהי מאיזור ירושלים כדי שאולי פגישה אחת או 2 יהיו פרונטלי
תודה מראש, שנה טובה!!
דתיה, נעימה, פסיכולוגית קלינית, לדעתי אבל בת פחות מ40, מכירה נשים שהיו אצלה והיו מרוצות מאוד.
קוראים לה דניאלה בן קימון, אם מתאים לך ..
אשמח למספר אם יש לך
יש לי, אני פשוט לא אוהבת לשלוח טלפונים בפורום ציבורי
באיזור ירושלים
ם לך תפני אלי בפרטי
מנסיון אישי
מירושלים, באזור נגיש
תכתבי לי האישי אשלח לך מספר. ממש תותחית.
היתי אצלה אני, עברתי תהליך מהמם ב''ה.
דתיה ומתחשבת בדת בתהליך הטיפול, עמוקה ומהירה וממש טובה.
וגם מקבלת בזום.
קיצור שלחי לי האישי.
תינוק בן חודש יונק ומעל שבוע לא עשה קקי בטיטול. טיטולים כן רטובים. זה תקין? יש מה לעשות כדי לסייע? מתחיל להדאיג אותי..ניסינו לעשות עיסויים ברגליים ולהתמיד לבטן אך ללא שינוי..
הרופא לא נבהל, הוא כן שאל אם נראה סובל ובגלל שכן סבל הבאתי לו נר משלשל ואז הוקל לו. מציעה לכתוב עכשיו לרופא באפליקציה
תינוקות שעושים אחת לשבוע-10 ימים. היה גם אחד שהגיע לשיא של שבועיים😱
כל עוד התינוק רק יונק, זה תקין. ככה הרופאים אמרו לי.
צריך רק לקחת בחשבון שכשסוף סוף הם עושים, זו כמות גדולה ויוצא מהטיטול ומלכלך הכל (אצלי לרוב אהבו לעשות בשבת על הבגדים הלבנים והחגיגיים🤭)
תודה!
כל החג הייתי בלחץ ואכלתי סרטים שמשהוא כבר לא תקין שם.. בכל אופן אקפוץ איתו מחר לרופא
גיל חודש לא לעשות כל כך הרבה זמן יציאות...
אבל זה כן יכול להיות תקין (מרפרוף בגוגל)
אם הוא עושה לפחות 6 פעמים פיפי ביום הייתי הולכת מחר לוודא עם הרופא ילדים שזה סבבה..
אם הוא יונק בלבד - זה תקין,
אבל כן כדאי לגשת להישקל לוודא עליה תקינה, אז תוכלי להיות רגועה שזה בסדר 😃
הרופא אמר שעלה בסדר במשקל. הוא כן בטווח הנמוך אבל לא סטה מהעקומה שלו
מגיל חודש והלאה, לתינוקות יונקים, תקין יציאה של פעם בשבוע.
רופאים מקלים גם עד 10 ימים, וגם לפני גיל חודש. (כדי שהרופא יוודא שאין סיבה אחרת שיכולים ככה לפספס אם יחשבו שזה תקין בלי לבדוק)
יש רפלקסולוגיה לשחרור, אני לא ממש מאמינה בזה אבל ניסיתי בבחינת לא יועיל לא יזיק, מצאתי ביוטיוב..
בגדול אם הוא לא עושה קקי אבל רגוע, ישן טוב אוכל רגיל והכל- לא הייתי מתרגשת
אם היה נראה שהוא סובל מכאבים הייתי הולכת לרופא שיעזור לו לשחרר.
הבן שלי בן 8 חודשים. התחלנו חשיפה לטעימות לפני חודשיים ומרגיש שזה לא מתקדם. הוא לא מסכים בשום אופן שיאכילו אותו בכפית אבל לא מספיק מתקדם מוטורית להאכיל את עצמו. ניסינו אוכל אצבעות מכל הסוגים והצורות וגם להניח אוכל בכפית קצרה שמחזיק לבד ולתת לו לאכול לבד. לא מגיע לפה שלו כלום. לרוב מגיע לרצפה או שהוא מועך הכל ומורח. זה סביר או שיש סיבה לדאגה? יש למישהי רעיונות מה לעשות?
לחץ.מה שנכנס, אם נכנס- סבבה.
ניסית מרקמים שונים?מרק טחון עם בטטה והרבה שיהיה לו מתוק...
אפשר לנסות גם להביא עם אצבע לפה את המרק...
עוזר גם להאכיל בחוץ, בגינה או משהו, בטבע- יש להם הסחות אז יותר קל להאכיל.
ואם נכנס למעון או מטפלת- הן יודעות להסתדר אם יש להן ניסיון.
תודה שענית. מקווה שישתפר. ניסינו גם מרקמים טחונים ולתת לו בכל מיני צורות. הוא פשוט מזיז את הראש. במשפחתון הייתה בעיה אחרת, הוא לא הסכים לקחת אפילו בקבוק בשבועיים הראשונים. עכשיו הוא מסכים לקחת חלב שאוב אבל גם שם לא מסכים לאכול מוצקים בשום אופן.
