ב"ה ילד חמישי ואני שוב עם הדילמה הידועה
אתמול הייתי בטיפת חלב והאחות אמרה לא להשכיב על הבטן בשום אופן, גם לא כשאני ערה.
הופתעתי כי פעם אמרו כן להשכיב על הבטן כשאנחנו ערים ובסביבה.
שאלתי אותה מה פשר השינוי
אז היא אומרת שפשוט ראו שזה יכול להיות גם ככה מסוכן. מספיק 3-4 דקות שח"ו לא מגיע חמצן למוח וזהו..
אז הלילה בקושי ישנתי
כי באמת ניסיתי להשכיב אותו רק על הגב אבל השינה שלו (ושלי) היתה גרועה ממש.
וניסיתי עיטוף, גם לא עזר.
לקראת הבוקר כבר שמתי אותו על הבטן ושנינו ישנו.
מודה שזה בליווי חששות, ולפעמים אחרי שהתינוק נרדם אני מנסה להפוך אותו בעדינות, אבל כן עושה את זה ומתפללת...
ומה שאומרים בטיפת חלב - מאז הניסיון הרע הראשון שלנו איתם עם הבכורה למדנו פשוט לסנן דרך האוזן השנייה את כל מה שהם אומרים... אם יש לי שאלה אמיתית אעדיף לשאול את רופא הילדים שלנו, וזהו.
פשוט רק אתמול הייתי בטיפת חלב והחוויה עוד ממש טריה והמילים שלה עדיין מהדהדות לי במוח..
ידוע לך אם יש איזה מקור עם נתונים מדוייקים לגבי מקרים שקרו ובאיזה אופן זה קרה?
הייתי רוצה לקרוא על זה ממקורות אמינים.
אבל לא הייתי מגדירה אותה כמקור עם נתונים מדויקים
במיוחד שהוא סותר את עצמו בכמה וכמה נקודות
רק יודעת ממה שהבנתי שמוות בעריסה ל"ע זה אחד הדברים שעדיין עלומים, ויש עוד דרכים למנוע זאת (כמו שינה משותפת בטיחותית, שמסנכרנת את נשימות התינוק עם נשימות אמו) - ועדיין הכול יכול לקרות ולא בטוח שנדע את הסיבה...
לא על אף אחד
זו ההנחיה הרשמית של משרד הבריאות (ולא רק בארץ, למיטב ידיעתי).
אלא הנחיה רשמית.
אגב דווקא התרשמתי לטובה מהאחות אתמול
כבר כמה שנים שלא זכיתי להיות בטיפת חלב
והיה נראה שקצת החליפו שם צוות
האחיות הלא נחמדות שנתקלתי בעבר היו בדכ בגיל יותר מבוגר ועם מבטא רוסי כזה 🫣
לא ההוראה הרשמית של משרד הבריאות, אלא הצעד הרחוק יותר שהן לוקחות והלחץ המוגזם שלהן.
יכול להיות שיש סיבה לסגנון ההתנהלות הזה, אבל הורים צריכים לקחת בפרופורציות ולא להיכנס ללחץ מיותר. (שוב, אני כותבת מהניסיון האישי שעברנו שם...)
אמרתי רק שלפעמים לאחיות טיפת חלב יש נטייה להגזים את ההוראות הפשוטות ואת העיכובים הקלים שצצים לפעמים אצל תינוקות.
אז אם רוצים תשובה מדויקת ולא מוגזמת - עדיף לא לשאול אותן אלא גורמים רפואיים אחרים.
כי יש באמת מחקרים שמראים ששינה על הגב מפחיתה סיכון למוות בעריסה, ל"ע.
אבל יש גורמים נוספים שמוכחים כמפחיתים סיכון למוות בעריסה - הנקה, מוצץ, הורים לא מעשנים, שינה בחדר עם ההורים (במידה והם לא מעשנים). ובכל הדברים האלו אין הנחיה רשמית ש'צריך להניק', או 'צריך לתת מוצץ', או 'צריך שהתינוק ישן איתכם בחדר', או 'אסור לך או לבעלך לעשן'.
רק בנושא של שינה על הבטן נותנים את המידע בצורה הנחיה, כועסים או מלחיצים את מי שלא עומד בה.
אז חשוב שההורים ידעו שזו ההמלצה. אבל מעבר לזה זו צריכה להיות בחירה של כל הורה איך לנהוג, בדיוק כמו שהנקה ועישון ומוצץ זו בחירה של כל הורה (מוצץ זה לפעמים גם בחירה של התינוק ולא של ההורה...).
אבל נשמע לי שעל השכבה על הבטן יותר מלחיצים שזה מסוכן, מאשר על בחירה לא להניק (ולא יודעת לגבי חשיפה לעישון, שמעלה את הסיכון ממש משמעותית, לא ראיתי שכתבו על זה בפורום ואין לי ניסיון אישי).
למרות שתכלס באופן אישי לא חוויתי הלחצות בטיפת חלב על אף אחד מהדברים האלו אז אין לי באמת מקור להשוואה.
והיא כבר בת 10.
בעבר באמת היו הנחיות אחרות. אבל כבר הרבה מאוד שנים מנחים להשכיב על הגב...
רק שיותר מחמירה.
ממה שאני מבינה, ההנחיה מגיעה מזה שהבינו שיש קשר בין מות בעריסה ושכיבה על הבטן
ושאי אפשר לסמוך על זה שיש מישהו ער בסביבה ואז כן להשכיב על הבטן..
גם הורים שמעשנים לא ליד התינוק, מעלים את הסיכון שלו למוות בעריסה, ל"ע.
גם אמא שעישנה במהלך ההריון זה מעלה את הסיכון של התינוק למוות בעריסה לאחר הלידה.
כמובן יש עוד הרבה נזקים נוספים לעישון, חוץ מהסיכון לתינוק, אבל זה לא הנושא פה...
"העישון הפך כיום לגורם הסיכון המוביל למוות בעריסה, בתינוקות שמושכבים לישון על גבם. ממחקר שבוצע באנגליה נמצא כי הסיכון של אמהות מעשנות לאבד תינוק כתוצאה ממוות עריסה, גבוה פי 4 מאשר אמהות שאינן מעשנות. 9 מתוך 10 אמהות לתינוקות שמתו מוות בעריסה מעשנות.
בנוסף, קיים קשר כמותי בין מספר הסיגריות שהאם מעשנת למידת הסיכון למות תינוקה - אם המעשנת למעלה מ-20 סיגריות ביום מעלה פי 5 את הסיכון למות תינוקה.
גם כשהאם ההרה חשופה לעישון פאסיבי בלבד, נגרם נזק לעובר וליילוד והסיכון למוות בעריסה עולה משמעותית.
הימנעות מעישון בזמן ההריון ולאחר הלידה, של בני הזוג ושל כל המטפלים שבאים במגע עם התינוק, עשויה להפחית בכ-60% נוספים את מספר מקרי המוות בעריסה. בישראל מדובר בהצלת חיים של כ-40 תינוקות נוספים.
גם עישון פאסיבי מיד שלישית מעלה את הסיכון למוות בעריסה. מטפלת במעון יום, המעשנת מחוץ למעון ולא בסמוך לתינוק וניגשת לטפל בו לאחר מכן, כשבגדיה ושערותיה ספוגים בחלקיקים טוקסיים, שמקורם בעשן סיגריות, גורמת לתינוק לשאוף חלקיקים ומעלה את הסיכון למוות בעריסה. לכן, על מטפלים מעשנים להקפיד להתרחץ ולהחליף בגדים לפני המגע עם התינוק."
אני השכבתי מלא על הבטן כשהיינו בסביבה
לגבי שינה על הבטן, תדעי שזה מאוד עניין של מקובלות בכל מקום, אסביר
אחותי גרה בחו"ל שם המון משכיבים על הבטן, כמעט אפשר לומר ששינה רק על הבטן
מנגד יש שם חרדה מטורפת משמיכות ולכן תינוקים ישנים בלילה בשק שינה
היא הגיעה לבקר אחרי לידת הגדול
הייתה בהלם שהילד מוכן לשכב בכלל על הגב(כי שם לטענתה מובן מאליו שישנו על הבטן)
שנית, הייתה בשוק מהשימוש בשמיכה בלילה
לגבי השמיכה אני מבינה אותה, אצל הגדול שלי כמה פעמים השמיכה עלתה על הפנים ולא עלינו על זה מייד כי ישנו..
בלידה הזו, אני מתכננת מראש להשכיב לישון גם על הבטן וגם על הגב
לגבי שמיכה, קניתי בינתיים שק שינה וגם שמיכה ליציאות..
אם כבר להשקיע אנרגיות- שמיכה יותר מלחיצה אותי
היא אמרה שראו שזה יכול לקרות גם כשערים
והאמא נוכחת אבל נניח שוטפת כלים 10 דקות ולא בדיוק נמצאת ליד התינוק
ומשכיבה בד''כ קרוב אלי
איך אומרים? גם אמא חסרת שפיות מרוב עייפות זו סכנה לתינוק...
האמת שהתינוק הנוכחי (6 שבועות) כבר בגיל שבועיים ראיתי שהוא מצליח יפה להזיז את הראש מצד לצד כשהוא על הבטן אז נרגעתי ממש.
אין סיבה שייתקע על האף כי הוא יודע בקלות להחליף צד.
ודווקא כשמתחילים להשכיב בגיל צעיר יותר אז הם מפתחים את השרירים ולומדים לסובב את הראש נהדר.
(בשבועיים הראשונים גם ככה אני בקושי ישנה)
אח"כ כשאני כבר נואשת לשינה טובה, אני יכולה להשכיב על הבטן בביטחון כי אני רואה שהתינוק מסתדר עם זה.
ולטיפת חלב שולחת את הבעל אם צריך.
אני לא מכירה זמן כזה, תמיד יכולים לפלוט. אצל תינוקות השסתום שמונע מעבר מהקיבה לוושט לא מפותח ולכן
זה יכול לקרות בקלות. ואין קשר למשרד הבריאות (וזה לא שהם עוקבים אחרי ויעירו לי...), אלה הנחיות כלל עולמיות של רופאי ילדים שמבוססים על מחקרים שהוכיחו שהקפדה על ההנחיות מפחיתה את הסיכון. כאמא בהחלט השתדלתי להקפיד על זה ככל שאפשר.
מודה שזה אחד האתגרים, ההנחיה הזו, ולא תמיד אני עומדת בה...
מה שאת מתארת זה חנק, לא עלינו. לא מוות בעריסה
בגלל שהוא לא הסכים בשום פנים לישון על הגב, נשברתי...
והתחלתי להשכיב על הבטן.
בלילות הראשונים שמתי לי שעון מעורר לכל 5 דק' כדי לבדוק עם נושם.
ולאט לאט התרגלתי.
בעלי אמר שאם אני לא מצליחה לישון כשהוא על הגב, אז זאת לא ההשתדלות שלנו להשכיב על הגב.
והיו דברים אחרים שמוכחים כמונעים מוות עריסה שהקפדתי עליהם..
כמו הנקה, מוצץ, שינה ליד ההורים, טמפ' טובה וכו.
אבל ברור לי שאת הילד הבא שוב אנסה להשכיב על הגב.
וטובה יותר , גם לנו..
אבל אני לא הייתי מסתכנת.
לא מזמן חיכיתי לרופאה ויצא לי לדבר עם מי שחיכתה איתי בתור,
והיא סיפרה שהבן האמצעי שלה נפטר ממוות בעריסה.
הוא ישן על הבטן בלילה, לידה, ורק בבוקר ראתה שהוא לא נושם..
מסתבר שעל הבטן, בגלל שהשינה עמוקה אז 'התינוקות שוכחים לנשום', לטענתה שזה מה שאמרו לה.
אני לא רוצה להלחיץ, אבל מרגישה שמחובתי לצייין את זה כי אחרי שהיא סיפרה לי הזדעזעתי
להשכיב על הבטן עד שירדמו ואז להפוך?
א. הזמן הזה עד שנרדמים, גם אם מסתכלים עליהם, זה לא מסוכן?
ב. הם לא מתעוררים כשהופכים אותם?
תכלס יכול להיות רעיון אם זה לא מסוכן
בהנחה שקיימים תינוקות שלא נכנסים לשינה עמוקה על הגב( אבל באמת. על הגב מנמנמים /מתעוררים כל 20 או מקסימום 40 דק'. לאורך כל היום. גם בלילה).
השכבה על הבטן מפתחת את חגורת הכתפיים, איך היא מצפה שלא יהיה בכלל שכיבה על הבטן?
אני לא השכבתי על הבטן, עד השלישית שלי, שכמו שתיארת לא ישנה טוב.. אז השכבתי אותה במצבים של חובר ברירה עם המון ייסורי מצפון
אני יותר מפידת מעצמי כשאני עייפה מאשר מהסכנה של להשכיב על הבטן
לפחות כשהם קטנטנים.
יודעת שזה לא פתרון לכל אחת, אבל מעלה את זה כאופציה. היו לי כמה שלא ישנו על הגב יותר מ-10-20 דקות ביום, והכי נוח ובטוח מבחינתי זה לשים במנשא וככה הם יכולים לישון ברצף. ולי זה כיף להרגיש אותם עלי ולהתמוגג המתיקות שלהם...
(כמובן שכדאי להשתמש במנשא איכותי כדי שלא יהיה כבד. לי יש מאי טאי שאני מאוד אוהבת)
ואני יושבת או שוכבת על הספה/מיטה ונחה ביחד איתו (לא ישנה ממש, אבל כן נחה).
רק אחרי שישה שבועות אני מתחילה להשתמש במנשא. ואז לרוב אני כן הבית לנצל את הזמן שהוא ישן כדי לעשות דברים. אבל לפעמים אני כן מתיישבת לנוח, אחרי שהוא נרדם (עד שהתינוק נרדם אני חייבת להיות בעמידה ובתנועה, אחרת זה מפריע לו, אבל אחרי שהוא נרדם, אני יכולה לשבת לנוח...).
ושוב - לא אומרת פה לאף אחת מה לעשות. רק משתפת בפתרון שלי שעוזר גם עם תינוקות שלא נרדמים על הגב.
יכול להיות שזה יתאים למישהי, גם אם רק חלקית ולא בכל פעם שהתינוק ישן.
א. אני משכיבה על הבטן. כי אף תינוק שלי, למרות מאמצים ולילות נטולי שינה, לא ישן על הגב. אפשר לומר- הדרך הבטוחה להעיר תינוק זה להפוך אותו מהבטן לגב...
ב. חשוב לדעת שכמו שיש גורם בהשכבה על הבטן שגילו שקשור לתסמונת הנ"ל, יש עוד גורמים. שינה בחדר נפרד, הורים מעשנים וגם תמ"ל.
למה זה חשוב לי להגיד? כי אם אמא אומרת בטיפת חלב שהיא לא מניקה, אז יקבלו את זה. אף אחד לא יגיד לה "את מסכנת את התינוק שלך". למרות שיש מחקר (פעם שמתי אותו פה באיזה שרשור) שמראה שנהקה מורידה ב70% את הסיכוי. אבל אם אני משכיבה על הבטן- מיד יגידו לי שאני מסכנת את התינוק.
אז קודם כל - יש פה בעייתיות מסוימת.
דבר שני- אני מניקה התינוק לידי ואנחנו לא מעשנים. את הפרמטרים האלה אני עושה בקלות ב"ה. הפרמטר של ההשכבה על הבטן הוא בלתי אפשרי מבחינתי...אז ויתרתי עליו.
עוד דבר- לפני כמעט 9 שנים ילדתי בשערי צדק והביאו לי דף עם פרסום של מחקר מענין שנעשה אז בביה"ח. השורה התחתונה היתה שגילו שיש ילדים עם מבנה מסוים במערכת הנשימה שהם מועדים לפורענות בענין הזה. וזה ממש לא כולם. אז נכון שקצת קשה לבדוק מי כן ומי לא, אבל אותי זה הרגיע...
ולגבי הנתון שאומר שמאז שניתנה ההנחיה הזו אז יש פחות מקרים- זה יכול להיות אבל מי אמר שזה קשור להשכבה על הבטן...אולי זה קשור למודעות הגוברת בשני העשורים האחרונים לחשיבות ההנקה ועידוד ההנקה? ובכלל- כשכל כך הרבה אמהות (כמעט כל מי שאני שומעת ומכירה) כן משכיבה על הבטן- אז בכלל מי אמר שההנחיה קשורה לירידה במספר המקרים...
לצערי יצא לי תוצאות לא תקינות בסקר שליש ראשון
וצריכה לעשות מי שפיר
אשמח להמלצות על רופא או רופאה מקצועיים מאוד ונעימים וסבלניים.
ואשמח גם לשמוע כמה זה כןאב
אני ממש חוששת
בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?
במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.
מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את
אזור השרון, קצת צפון,
אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז
אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.
לא כאב במיוחד.
עשיתי שם לא מזמן
קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.
ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:
ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה
ד"ר יעל פסטרנק
שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים
על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.
בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן
זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.
עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.
הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)
ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל.
ובהצלחה!
מבינה אותך ממש, על כל החששות
אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.
אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)
וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות
רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.
למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.
אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.
ואעשה השבוע חלבון עוברי..
תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?
עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור
לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.
ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.
החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה
אני באמת ממש חוששת.
כמעט כל שבת של אירוח, אמא שלי מורידה אותי בפומבי
מקצינה את המגרעות שלי
ואני יודעת שזו לא בכוונה רעה
וגם דיברתי איתה והתנצלה
אבל תמיד זה חוזר על עצמו
מול בעלי, הילדים, האורחים
אולי לנסות לבוא פחות.
מכירה סיטואציה קצת דומה שאמא שלי מעירה הרבה ובעיקר לי.
אני פעם שלחתי לה הודעה שקשה לי עם ההערות וזה עזר עכשו היא מעירה פחות.
בכל מקרה ממש מבינה אותך!
ובגלל זה עד עכשיו הבלגתי
אבל זה מאתגר כי תמיד ההערות האלה כל כך מורידות, מה שנאמר ואיך שנאמר.
גם הסכמים שלי ושל בעלי שמטבע הדברים ידועים לכל- היא מגנה את ההסכם ומזלזלת למרות שהיא יודעת כמה ההסכם הזה לטובתי.
ודיברתי איתה, וגם קרה היא לבד התקשרה והתנצלה כי שמה לב שזה לא בסדר להתערב.
אבל זה באמת הורס
אני לא יודעת באיזה הסכם מדובר ולמה לגיטימי שהוא ידובר מחוץ לזוגיות שלך עם בעלך
אבל אם קשה לאמא שלך לקבל את זה והיא פורקת את זה בכל מיני מצבים שמביכים אותך אז אולי לשתף אותה פחות בעניין ? אלא אם זה זה מצב שאין לך ברירה..
נשמע שלאמא שלך קשה לקבל את זה והיא ממש כואבת בשבילך, אני משערת שזה נובע מדאגה עבורך,
כואב לי בשבילך שזה מתבטא ככה
אקדים ואומר שאני מזהה על עצמי שיש לי כל מיני סצנות מהילדות שקופצות לי ואני די בטוחה שבגלל זה אני לוקחת את זה קשה יותר ופה אתן נכנסות
וואו יצא לי ארוךךך
הבת שלי המתוקה בגן טרום חובה. מאוד אוהבת ללכת לגן, מאוד מאוד אוהבת את הגננת.
היא הגיעה עם 2 חברות מהגן הקודם ונשארה חברה מאוד טובה של אחת מהן.
לאחרונה היא מספרת לי שנגיד חברה שלה עזבה מוקדם באיזה יום והיה לה משעמם כי לא היה לה עם מי לשחק
אז שאלתי אותה למה היא לא שיחקה עם בנות אחרות (בצורה קצת יותר נעימה ופחות ישירה) והיא אמרה שאף אחת לא רוצה לשחק איתה.
זה חזר על עצמו בכל מיני וריאציות.
ניסיתי לשאול אותה אם היא פונה לחברות לשאול אם הן רוצות לשחק איתה והיא לא ענתה תשובה נחרצת.
מאוד מזכירה את אמא שלה, זה אין ספק
חייבת לציין שלא מזמן חגגנו לה יום הולדת, כשהזמנו את החברות כולן מאוד שמחו להגיע והיתה אווירה מעולה.
(כן היה לי קצת מוזר שאחת החברות רצתה לשבת ליד מישהי אחרת ולא ליד הבת שלי שהיתה ילדת היומולדת אבל חוצמזה היה מעולה).
בנות מתקשרות להזמין אותה לשחק איתה וכשאנחנו פוגשות חברות בגינה הן מייד רוצות לשחק איתה.
אבל לי היה קשה כל המשפטים שלה אז התקשרתי לגננת ואיך שאמרתי לה שהיא אומרת לי שילדות לא רוצות לשחק איתה היא אמרה לי שהיא חייבת לעצור אותי ושאני אדע שזה הפוך, היא ילדה מהממת ושמחה אבל ביישנית וזוג צמוד עם החברה מהגן הקודם. עד פורים הם דיברו ביניהן לא בעברית בכלל (הן הגיעו מגן קודם לא דובר עברית) ורק לאחרונה עברו לעברית והן די משדרות אל תיגעו בי.
היא אמרה שלפעמים היא רואה את הבת שלי עומדת בצד וצופה באחרות וכשהיא שואלת אותה הם רוצה להצטרף למשחק עם הבנות היא אומרת שלא.
שיצאה קבוצה של בנות יחסית דומיננטיות והבת שלי על הצד היותר שקט וביישן והיא פורחת במקומות שהיא מרגישה ביטחון ושייכות, הגיוני סהכ.
היא המליצה לי להזמין אלינו עוד בנות וככה במקום הבטוח שלה היא תפתח יותר וזה ישפיע גם בגן.
ואזזז השבת היא סיפרה לי שהשבוע הגיע תורה להיות מוכרת בחנות, זה משהו שהיא מחכה לו המון זמן. הזוג שלה היה החברה הטובה ואז היא אומרת לי שבדרכ יש שורה ארוכה (תור ארוך) ואליהם הגיעו רק 3 בנות לקנות.
זהו אני נגמרתי סופית.
שאלתי אותה איך זה הרגיש בשבילה אז היא אמרה לי חצי במבוכה שהם אמרו פרק תהילים שיבואו יותר אנשים אבל לא הגיעו, זה ממש מוזר אמא.
אני שלולית. עצוב לי מאודדדדד
בעלי לא מבין מה הסיפור, היא לא לקחה את זה ככ קשה, הגננת מספרת כמה היא מקסימה ושאם אני ממש רוצה אפשר להזמין עוד בנות אבל שבגדול טוב לה, בשישי היא כן סיפרה לי שהיא שיחקה עם עוד כמה בנות.
אבל אני מרגישה שבגלל החסכים שלי אני יותר מידי עסוקה בזה ונשבר לי הלב בשבילה ואני רק מזיקה.
אשמח מאוד מאוד לעיצות
באמת לוקח זמן ללמוד שפה , להשתלב ולהיפתח.
אם ילדה לא עצובה , לא צריך יותר מדי להיכנס בזה. כן לנסות להזמין חברות, לצאת לגינה. לבקש מגננת שכן תעשה מאמץ לשתף אותה במשחק יותר. כי ילדה קצת מתביישת וגם אם היא אומרת לא , היא עדיין יכולה כן לרצות להצטרף.
ממה שאת מתארת ,בנות כן רוצות לשחק איתה ולהזמין אותה. בקיצור הייתי נרגעת
זה גיל שהחברות היא מצומצמת ממש
ודווקא לרוב הקשר הוא עם מספר מועט ואם הגיעו אליהם שלוש זה הרבה ואם מגיע על הגן זה בדרך כלל לילדות יותר קולניות וקצת כוחניות, לא בהכללה אבל ממה שאני ראיתי....
וטוב שאת מודעת שאת משליכה עליה תמשיכי להיות מודעת לזה
גם שאת מדברת איתה את עלולה לעשות השלכה ..
הכי חשוב לילדים שזה שנאמין בהם מבפנים שהם יכולים
וגם נהיה שם בשבילם לעודד, להזמין, להיות אקטיביים..
עבודת חיים מה שבטוח...לכולנו....
חיבוק ובהצלחה גדולה בע"ה!!!
הבן שלי גם היתה תקופה שהרגיש לי שפחות אוהב את הגן וכל הזמן אמר שאף אחד לא חבר שלו
(וכמוך גם אצלי זו נקודה רגישה ולקחתי את זה קשהה)
התייעצתי עם הגננת והמליצה שנזמין חברים אחה"צ ובאמת ראינו שיפור ממש מהר.
אגב, הייתי שוקלת שנה הבאה להפריד אותה מהחברה שהיא דבוקה אליה כדי שתיפתח לעוד חברות.
אבל זו החלטה משמעותית אז תחשבו על זה טוב טוב.
מה משמח יותר? בגד לתינוק או משחק לילדים גדולים?
מניחה שיש הבדלים, אבל אשמח לשמוע טיעונים לכאן או לכאן
(וכן, יודעת שהכי משמח ארוחה / עזרה, אין לי אפשרות אבל לצערי)
לחדש לקטן
אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.
(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)
אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽♀️
אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.
בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור
פעם פיגמה שווה
כי לתינוק יש הכל…
מדובר על גיסות
הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי
והיה לי ממש כיף😂
לדעתי זה לא תלוי קירבה
פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃
וחלוק פרוותי והיא עפה על זה
אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב
אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.
אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.
ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים
אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה
אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם
אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר
אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה
אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות
תכלס מאז ומתמיד
כמה ספורות ממש
אין לנו משפחות בסגנון
הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה
וזה הנורמה
אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש
אז לא קניתי הכל כמובן
אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי
בעיקר לשבת
אז אני היתי שמחה בבגדים
אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר
היתי שמחה גם במשהו לעצמי
פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק
בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."
נהניתי מהמחשבה
והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)
אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...
אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו...
כן כיף להתחדש במשהו לבייבי
דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.
ארוחה אפשר להזמין בוולט.
אני אומרת שיש לי כוונה לקנות להם מתנה
אבל מה היא מעדיפה
משחק לתינוק
משחק לאחים
או משהו בשבילה
של @בכינוי אחר (תודה לך)
שאלת המשך נוספת למי שיש לה כח -
כשאתם רוצים לצמצם כי אתם מבינים בההוצאה גדולה מידי,
לא דווקא של מזון, כל ההוצאה שלכם בכללי.
מאיפה מתחילים?
אנחנו לגמרי מפרגנים לעצמנו וקונים כל דבר שרוצים. וזה מצטבר.
הדרך היחידה היא להגיד לעצמי 'לא את לא יכולה היום לצאת עם חברות כי חארם על ה200 שקל'? או שיש דרך אחרת ואני לא מבינה?
לא באלי לחיות ככה.
לא באלי לחיות עם להגיד לעצמי לא.
אבל אולי אין מנוס.
תודה!!
כל בחירה שאת בוחרת בחיים, את אומרת בה 'כן' למשהו מסוים, וגם 'לא' על משהו אחר.
למשל- את בוחרת לצאת עם חברות. כדי לא להגיד לעצמך 'לא' על ה-200 שקל.
אבל כל ההוצאות האלה מצטברות לזה שבסוף את לא יכולה להרשות לעצמך להאריך חופשת לידה, או לעבור לדירה גדולה יותר (או כל דבר אחר שאת רוצה אומרת לעצמך שאת לא יכולה כי הוא ממש יקר).
אז חוסר הרצון לומר 'לא' רשמי, גרם לזה שתגידי 'לא' בלי באמת לבחור, מתוך כורח המציאות.
מה תעשו?
סבתא שלי רוצה שנצא ביחד להופעה
בסגנון של הצגה / מחזמר / זמרת
אבל אנחנו פשוט לא מוצאות משהו רלוונטי 😯
אולי יש לכן רעיונות בשבילנו??
סגנון דתי לאומי דוס
(עדיפות לראשלצ ודרומה אבל תכלס נזרום)
אה... וצריך להיות רלוונטי לגילאי 16-76
יש לנו סיכוי?? 🥴
לא מתאימה לדוסים.
יש בה קטעים בוטים מאוד.
ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.
זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?
הורים ו4 ילדים.
אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.
(אני מפה בניק אחר)
גם במוצרים שהם לא המותג הפרטי שלו
רוב מה שאנחנו קונים שם זה לא מהמותג הפרטי, אלא ממותגים גנריים שיש בכל מכולת בגדול. ובהחלט יותר זול ובפער
לפחות מהמכולת השכונתית שלנו.. (ויש כמה)
אבל היא גם באמת יקרה
ודווקא בשר ועופות וכו אנחנו לרוב לא קונים שם
ועכשיו שוב,
לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..
ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...
