מודה שזה בליווי חששות, ולפעמים אחרי שהתינוק נרדם אני מנסה להפוך אותו בעדינות, אבל כן עושה את זה ומתפללת...

ומה שאומרים בטיפת חלב - מאז הניסיון הרע הראשון שלנו איתם עם הבכורה למדנו פשוט לסנן דרך האוזן השנייה את כל מה שהם אומרים... אם יש לי שאלה אמיתית אעדיף לשאול את רופא הילדים שלנו, וזהו.

פשוט רק אתמול הייתי בטיפת חלב והחוויה עוד ממש טריה והמילים שלה עדיין מהדהדות לי במוח..

ידוע לך אם יש איזה מקור עם נתונים מדוייקים לגבי מקרים שקרו ובאיזה אופן זה קרה?

הייתי רוצה לקרוא על זה ממקורות אמינים.

אבל לא הייתי מגדירה אותה כמקור עם נתונים מדויקים

במיוחד שהוא סותר את עצמו בכמה וכמה נקודות

רק יודעת ממה שהבנתי שמוות בעריסה ל"ע זה אחד הדברים שעדיין עלומים, ויש עוד דרכים למנוע זאת (כמו שינה משותפת בטיחותית, שמסנכרנת את נשימות התינוק עם נשימות אמו) - ועדיין הכול יכול לקרות ולא בטוח שנדע את הסיבה...

לא על אף אחד

זו ההנחיה הרשמית של משרד הבריאות (ולא רק בארץ, למיטב ידיעתי).

אלא הנחיה רשמית.

אגב דווקא התרשמתי לטובה מהאחות אתמול

כבר כמה שנים שלא זכיתי להיות בטיפת חלב

והיה נראה שקצת החליפו שם צוות

האחיות הלא נחמדות שנתקלתי בעבר היו בדכ בגיל יותר מבוגר ועם מבטא רוסי כזה 🫣

לא ההוראה הרשמית של משרד הבריאות, אלא הצעד הרחוק יותר שהן לוקחות והלחץ המוגזם שלהן.

יכול להיות שיש סיבה לסגנון ההתנהלות הזה, אבל הורים צריכים לקחת בפרופורציות ולא להיכנס ללחץ מיותר. (שוב, אני כותבת מהניסיון האישי שעברנו שם...)

אמרתי רק שלפעמים לאחיות טיפת חלב יש נטייה להגזים את ההוראות הפשוטות ואת העיכובים הקלים שצצים לפעמים אצל תינוקות.

אז אם רוצים תשובה מדויקת ולא מוגזמת - עדיף לא לשאול אותן אלא גורמים רפואיים אחרים.

כי יש באמת מחקרים שמראים ששינה על הגב מפחיתה סיכון למוות בעריסה, ל"ע.

אבל יש גורמים נוספים שמוכחים כמפחיתים סיכון למוות בעריסה - הנקה, מוצץ, הורים לא מעשנים, שינה בחדר עם ההורים (במידה והם לא מעשנים). ובכל הדברים האלו אין הנחיה רשמית ש'צריך להניק', או 'צריך לתת מוצץ', או 'צריך שהתינוק ישן איתכם בחדר', או 'אסור לך או לבעלך לעשן'.

רק בנושא של שינה על הבטן נותנים את המידע בצורה הנחיה, כועסים או מלחיצים את מי שלא עומד בה.

אז חשוב שההורים ידעו שזו ההמלצה. אבל מעבר לזה זו צריכה להיות בחירה של כל הורה איך לנהוג, בדיוק כמו שהנקה ועישון ומוצץ זו בחירה של כל הורה (מוצץ זה לפעמים גם בחירה של התינוק ולא של ההורה...).

אבל נשמע לי שעל השכבה על הבטן יותר מלחיצים שזה מסוכן, מאשר על בחירה לא להניק (ולא יודעת לגבי חשיפה לעישון, שמעלה את הסיכון ממש משמעותית, לא ראיתי שכתבו על זה בפורום ואין לי ניסיון אישי).

למרות שתכלס באופן אישי לא חוויתי הלחצות בטיפת חלב על אף אחד מהדברים האלו אז אין לי באמת מקור להשוואה.

והיא כבר בת 10.

בעבר באמת היו הנחיות אחרות. אבל כבר הרבה מאוד שנים מנחים להשכיב על הגב...

רק שיותר מחמירה.

ממה שאני מבינה, ההנחיה מגיעה מזה שהבינו שיש קשר בין מות בעריסה ושכיבה על הבטן

ושאי אפשר לסמוך על זה שיש מישהו ער בסביבה ואז כן להשכיב על הבטן..

גם הורים שמעשנים לא ליד התינוק, מעלים את הסיכון שלו למוות בעריסה, ל"ע.

גם אמא שעישנה במהלך ההריון זה מעלה את הסיכון של התינוק למוות בעריסה לאחר הלידה.

כמובן יש עוד הרבה נזקים נוספים לעישון, חוץ מהסיכון לתינוק, אבל זה לא הנושא פה...

"העישון הפך כיום לגורם הסיכון המוביל למוות בעריסה, בתינוקות שמושכבים לישון על גבם. ממחקר שבוצע באנגליה נמצא כי הסיכון של אמהות מעשנות לאבד תינוק כתוצאה ממוות עריסה, גבוה פי 4 מאשר אמהות שאינן מעשנות. 9 מתוך 10 אמהות לתינוקות שמתו מוות בעריסה מעשנות.

בנוסף, קיים קשר כמותי בין מספר הסיגריות שהאם מעשנת למידת הסיכון למות תינוקה - אם המעשנת למעלה מ-20 סיגריות ביום מעלה פי 5 את הסיכון למות תינוקה.

גם כשהאם ההרה חשופה לעישון פאסיבי בלבד, נגרם נזק לעובר וליילוד והסיכון למוות בעריסה עולה משמעותית.

הימנעות מעישון בזמן ההריון ולאחר הלידה, של בני הזוג ושל כל המטפלים שבאים במגע עם התינוק, עשויה להפחית בכ-60% נוספים את מספר מקרי המוות בעריסה. בישראל מדובר בהצלת חיים של כ-40 תינוקות נוספים.

גם עישון פאסיבי מיד שלישית מעלה את הסיכון למוות בעריסה. מטפלת במעון יום, המעשנת מחוץ למעון ולא בסמוך לתינוק וניגשת לטפל בו לאחר מכן, כשבגדיה ושערותיה ספוגים בחלקיקים טוקסיים, שמקורם בעשן סיגריות, גורמת לתינוק לשאוף חלקיקים ומעלה את הסיכון למוות בעריסה. לכן, על מטפלים מעשנים להקפיד להתרחץ ולהחליף בגדים לפני המגע עם התינוק."

Doctors - עישון: גורם מרכזי למוות בעריסה

אני השכבתי מלא על הבטן כשהיינו בסביבה

לגבי שינה על הבטן, תדעי שזה מאוד עניין של מקובלות בכל מקום, אסביר

אחותי גרה בחו"ל שם המון משכיבים על הבטן, כמעט אפשר לומר ששינה רק על הבטן

מנגד יש שם חרדה מטורפת משמיכות ולכן תינוקים ישנים בלילה בשק שינה 

היא הגיעה לבקר אחרי לידת הגדול 

הייתה בהלם שהילד מוכן לשכב בכלל על הגב(כי שם לטענתה מובן מאליו שישנו על הבטן)

שנית, הייתה בשוק מהשימוש בשמיכה בלילה

לגבי השמיכה אני מבינה אותה, אצל הגדול שלי כמה פעמים השמיכה עלתה על הפנים ולא עלינו על זה מייד כי ישנו..

בלידה הזו, אני מתכננת מראש להשכיב לישון גם על הבטן וגם על הגב

לגבי שמיכה, קניתי בינתיים שק שינה וגם שמיכה ליציאות..

אם כבר להשקיע אנרגיות-  שמיכה יותר מלחיצה אותי

היא אמרה שראו שזה יכול לקרות גם כשערים

והאמא נוכחת אבל נניח שוטפת כלים 10 דקות ולא בדיוק נמצאת ליד התינוק

ומשכיבה בד''כ קרוב אלי

איך אומרים? גם אמא חסרת שפיות מרוב עייפות זו סכנה לתינוק...

האמת שהתינוק הנוכחי (6 שבועות) כבר בגיל שבועיים ראיתי שהוא מצליח יפה להזיז את הראש מצד לצד כשהוא על הבטן אז נרגעתי ממש.

אין סיבה שייתקע על האף כי הוא יודע בקלות להחליף צד.

ודווקא כשמתחילים להשכיב בגיל צעיר יותר אז הם מפתחים את השרירים ולומדים לסובב את הראש נהדר.

(בשבועיים הראשונים גם ככה אני בקושי ישנה)

אח"כ כשאני כבר נואשת לשינה טובה, אני יכולה להשכיב על הבטן בביטחון כי אני רואה שהתינוק מסתדר עם זה.

ולטיפת חלב שולחת את הבעל אם צריך.

אני לא מכירה זמן כזה, תמיד יכולים לפלוט. אצל תינוקות השסתום שמונע מעבר מהקיבה לוושט לא מפותח ולכן

זה יכול לקרות בקלות. ואין קשר למשרד הבריאות (וזה לא שהם עוקבים אחרי ויעירו לי...), אלה הנחיות כלל עולמיות של רופאי ילדים שמבוססים על מחקרים שהוכיחו שהקפדה על ההנחיות מפחיתה את הסיכון. כאמא בהחלט השתדלתי להקפיד על זה ככל שאפשר.

מודה שזה אחד האתגרים, ההנחיה הזו, ולא תמיד אני עומדת בה... 

מה שאת מתארת זה חנק, לא עלינו. לא מוות בעריסה

בגלל שהוא לא הסכים בשום פנים לישון על הגב, נשברתי...

והתחלתי להשכיב על הבטן.

בלילות הראשונים שמתי לי שעון מעורר לכל 5 דק' כדי לבדוק עם נושם.

ולאט לאט התרגלתי.

בעלי אמר שאם אני לא מצליחה לישון כשהוא על הגב, אז זאת לא ההשתדלות שלנו להשכיב על הגב.

והיו דברים אחרים שמוכחים כמונעים מוות עריסה שהקפדתי עליהם..

כמו הנקה, מוצץ, שינה ליד ההורים, טמפ' טובה וכו.

אבל ברור לי שאת הילד הבא שוב אנסה להשכיב על הגב.

וטובה יותר , גם לנו..

אבל אני לא הייתי מסתכנת.

לא מזמן חיכיתי לרופאה ויצא לי לדבר עם מי שחיכתה איתי בתור,

והיא סיפרה שהבן האמצעי שלה נפטר ממוות בעריסה.

הוא ישן על הבטן בלילה, לידה, ורק בבוקר ראתה שהוא לא נושם..

מסתבר שעל הבטן, בגלל שהשינה עמוקה אז 'התינוקות שוכחים לנשום', לטענתה שזה מה שאמרו לה.

אני לא רוצה להלחיץ, אבל מרגישה שמחובתי לצייין את זה כי אחרי שהיא סיפרה לי הזדעזעתי

להשכיב על הבטן עד שירדמו ואז להפוך?

א. הזמן הזה עד שנרדמים, גם אם מסתכלים עליהם, זה לא מסוכן?

ב. הם לא מתעוררים כשהופכים אותם?

תכלס יכול להיות רעיון אם זה לא מסוכן

בהנחה שקיימים תינוקות שלא נכנסים לשינה עמוקה על הגב( אבל באמת. על הגב מנמנמים /מתעוררים כל 20 או מקסימום 40 דק'. לאורך כל היום. גם בלילה).

השכבה על הבטן מפתחת את חגורת הכתפיים, איך היא מצפה שלא יהיה בכלל שכיבה על הבטן?

אני לא השכבתי על הבטן, עד השלישית שלי, שכמו שתיארת לא ישנה טוב..  אז השכבתי אותה במצבים של חובר ברירה עם המון ייסורי מצפון 

אני יותר מפידת מעצמי כשאני עייפה מאשר מהסכנה של להשכיב על הבטן

לפחות כשהם קטנטנים.

יודעת שזה לא פתרון לכל אחת, אבל מעלה את זה כאופציה. היו לי כמה שלא ישנו על הגב יותר מ-10-20 דקות ביום, והכי נוח ובטוח מבחינתי זה לשים במנשא וככה הם יכולים לישון ברצף. ולי זה כיף להרגיש אותם עלי ולהתמוגג המתיקות שלהם...

(כמובן שכדאי להשתמש במנשא איכותי כדי שלא יהיה כבד. לי יש מאי טאי שאני מאוד אוהבת)

ואני יושבת או שוכבת על הספה/מיטה ונחה ביחד איתו (לא ישנה ממש, אבל כן נחה).

רק אחרי שישה שבועות אני מתחילה להשתמש במנשא. ואז לרוב אני כן הבית לנצל את הזמן שהוא ישן כדי לעשות דברים. אבל לפעמים אני כן מתיישבת לנוח, אחרי שהוא נרדם (עד שהתינוק נרדם אני חייבת להיות בעמידה ובתנועה, אחרת זה מפריע לו, אבל אחרי שהוא נרדם, אני יכולה לשבת לנוח...).

ושוב - לא אומרת פה לאף אחת מה לעשות. רק משתפת בפתרון שלי שעוזר גם עם תינוקות שלא נרדמים על הגב.

יכול להיות שזה יתאים למישהי, גם אם רק חלקית ולא בכל פעם שהתינוק ישן.

א. אני משכיבה על הבטן. כי אף תינוק שלי, למרות מאמצים ולילות נטולי שינה, לא ישן על הגב. אפשר לומר- הדרך הבטוחה להעיר תינוק זה להפוך אותו מהבטן לגב...

ב. חשוב לדעת שכמו שיש גורם בהשכבה על הבטן שגילו שקשור לתסמונת הנ"ל, יש עוד גורמים. שינה בחדר נפרד, הורים מעשנים וגם תמ"ל. 

למה זה חשוב לי להגיד? כי אם אמא אומרת בטיפת חלב שהיא לא מניקה, אז יקבלו את זה. אף אחד לא יגיד לה "את מסכנת את התינוק שלך". למרות שיש מחקר (פעם שמתי אותו פה באיזה שרשור) שמראה שנהקה מורידה ב70% את הסיכוי. אבל אם אני משכיבה על הבטן- מיד יגידו לי שאני מסכנת את התינוק. 

אז קודם כל - יש פה בעייתיות מסוימת. 

דבר שני- אני מניקה התינוק לידי ואנחנו לא מעשנים. את הפרמטרים האלה אני עושה בקלות ב"ה. הפרמטר של ההשכבה על הבטן הוא בלתי אפשרי מבחינתי...אז ויתרתי עליו. 

עוד דבר- לפני כמעט 9 שנים ילדתי בשערי צדק והביאו לי דף עם פרסום של מחקר מענין שנעשה אז בביה"ח. השורה התחתונה היתה שגילו שיש ילדים עם מבנה מסוים במערכת הנשימה שהם מועדים לפורענות בענין הזה. וזה ממש לא כולם. אז נכון שקצת קשה לבדוק מי כן ומי לא, אבל אותי זה הרגיע...

ולגבי הנתון שאומר שמאז שניתנה ההנחיה הזו אז יש פחות מקרים- זה יכול להיות אבל מי אמר שזה קשור להשכבה על הבטן...אולי זה קשור למודעות הגוברת בשני העשורים האחרונים לחשיבות ההנקה ועידוד ההנקה? ובכלל- כשכל כך הרבה אמהות (כמעט כל מי שאני שומעת ומכירה) כן משכיבה על הבטן- אז בכלל מי אמר שההנחיה קשורה לירידה במספר המקרים...

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

מידה 2-2-

אז אולי אין כינים?

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.

ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

במפגשים משפחתיים. אני לפחות לא רואה טעם לדבר על נושאים מפלגים, בטח ובטח כשנפגשים אחת ל..

לדעתי המגשר הוא מה שאנחנו כן שותפים לו. החיים היומיומיים, הילדים, המשפחה..

ואם כבר קרה אז לזכור שזו לא חזות הכל ושבסוף עדיין כמו שאת רואה עם הדעות השונות אתם משפחה עדיין ואפשר להתלכד סביב נושאים אחרים

חיבוק על התחושות ♥️

יש לי דודים חילונים שמאלניים.

הפעם היחידה שדוד שלי דיבר בפתיחות ובאריכות את דעותיו השמאלניות הייתה כשאשתו ישבה שבעה על אחיה שנרצח בעוטף עזה. כמובן שתקנו ואפשרנו לו לפרוק את כאבו. (הוא באמת דיבר מתוך כאב עמוק...)

בשאר הפעמים שאנו נפגשים במהלך חיינו - לא מדברים על פוליטיקה בכלל. על יהדות קצת יותר, אבל מתוך מקום מכבד של שני הצדדים.

מציעה לכם לפתוח את זה פעם אחת, ולהגיע להסכם שלא מדברים על נושאים נפיצים כדי לשמור על אחדות המשפחה.

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..