קיבלתי מחזור בגיל צעיר (11. אולי היום זה כבר לא נחשב צעיר) ואמא שלי אמרה לי שאני צריכה להגיד לה כשאני מקבלת. אז בהתחלה הייתי אומרת לה כל חודש, וגם מבקשת שתקנה לי תחבושות כשהן היו נגמרות, אבל לאט לאט הרגשתי לא נח עם זה, לא הבנתי בשביל מה אני צריכה להגיד לה, וגם גדלתי וכבר הלכתי לקנות תחבושות לבד. לפעמים סיפרתי לה שיש לי כאבי מחזור, אבל סתם ככה לא הרגשתי צורך לעדכן. גם לא היה לנו שיח מאוד פתוח בנושאים האלה באופן כללי.
בנתיים אין לי בנות, אבל עכשיו בתור אמא כן היה חשוב לי לדעת כשהבת שלי מקבלת מחזור. זה יכול לעזור לי להבין אותה אם יש לה מצבי רוח, להתחשב בה אם היא לא מרגישה טוב, ובכלל לראות שיש לה מחזור סדיר או לא. אבל אם תהיה לי בת כמו שאני הייתי, היא כנראה לא תספר לי 😅 (למרות שאני רוצה לעבוד על קשר יותר פתוח וזורם עם הילדים שלי בעז"ה)
אז מעניין אותי לדעת האם אתן שיתפתן את האמהות כל פעם שקיבלתן? או רק אם הייתן זקוקות למשהו? או בכלל לא? ומה אתן חושבות, זה חשוב שבת תשתף את האמא כשהיא מקבלת (חוץ מבפעם הראשונה שאז ברור שכן, אבל אני מתכוונת בהמשך) או לא? או רק בגיל מסוים ואחר כך כבר לא?
מה יכול לגרום לזה להיות יותר זורם וקליל, ולא הודעה כבדה כזאת שהבת מחויבת להגיד לאמא "קיבלתי מחזור" ולסמן וי? חשבתי על משהו כמו מילת קוד או סימן, וגם שזה "ישתלם'' לבת לספר כי אז האמא תפנק בשוקולד או משהו...
מרגישה מצחיקה שאני חושבת על זה כשיש לי בנתיים חבורת בנים ועד שתהיה בת ועד שהיא תגיע לגיל יעברו מלא שנים, אבל התחלתי לחשוב על זה פתאום 
חמודה שאת
משתדלת