אני נגנבתי מאוד על "עדר של שוורים" לפני כמה שנים ושמעתי אותו שוב ושוב ושוב ושוב. 

אביתר הלך באלבום הזה על וייב יותר פסיכדלי ומופרע, כלומר שפה של חלומות ודמיון... 

יש גם קטע אינסטרומנטלי שנקרא "שתי מדורות", שגם הלך על התדר הפסיכדלי במטרה לעורר רגש קדום כזה. זה די חזק וכיפי להקשיב אם יש סבלנות...

אבל באופן כללי זה אלבום שלא כזה הצליח. שמעתי ראיון של אביתר שהוא אמר שהם הקליטו אותו תקופה ארוכה כשישבו באולפן במצפה רמון. הוא אמר שם "היינו בטוחים שהאלבום הזה יביא את המשיח"...

על הכריכה של האלבום רואים את א.ד גורדון ולצידו את הראי"ה קוק הפוך. הכריכה הזו מראה שאביתר התחיל להשתנות ולהיפתח לכיוונים אחרים.

מה קרה נכנסת למוזה שלו?🤔

 איך ידעתי שאתה אוהב אותו

מה איתך יאח?

האמת

שבח לאל אני מרגיש גרוע מאוד

איך אתה? 

האמת שאני מרגיש בסדר למרות שהעמסתי על עצמי קצת הרבה לאחרונה..

אבל הבוקר הייתי בכנרת היה נחמד ממש

אני הייתי היום בבת ים היה גם ממש כיף עם חבר.

פשוט לא יודע מה ואיך אני מרגיש כרגע פשוט נותן לזה להיות 

וואו אחי בהצלחה ממש ❤️ שהכל יתקדם לטוב ולשמח

אבל אני לא מבינה בזה הרבה

#די_כבר_לאינסליות_הפופולרית

תעמין לי עישתי עחי אין לה אלוהים זותייי מגהצת ת'כרטיס אשראי 🤣🤣🤣🤣

נשים עי אפשר איתם עי אפשר בלעדיהם אחשילייי 😂😂😂

הראשון דבילי, באסה שעדיין יש לו הזיית מקורות

השני דווקא מקסים!

והשלישי - מה הכוונה האמיתית במשפט?

אבל בעקבותיך עיינתי- 

בן כ' כו'. כמ"ש (במדבר א':י"ח) מבן עשרים ומעלה כל יוצא צבא כו': (גר"א)

בן עשרים לרדוף. אחר מזונותיו. לאחר שלמד מקרא משנה וגמרא ונשא אשה והוליד בנים, צריך הוא לחזור ולבקש אחר מזונות. פירוש אחר, בן עשרים לרדוף אותו מן השמים ולהענישו על מעשיו, שאין ב"ד של מעלה מענישין פחות מבן עשרים: (ברטנורא) 

לרדוף במצות עונשין (רש"י)

בן עשרים לרדוף לטרוח אחר מזונותיו. וגם לצאת למלחמת ישראל. אולם חייב גם לרדוף אז ביותר אחר מצות, דבב"ד של מעלה אין מענישין בפחות מבן עשרים [ב"ר פרשת קרח וירושלמי סנהדרין פי"א ה"ה, ושבת פ"ט ב']: (תפארת ישראל דמשנה)

מעניין. יכול להיות שהם פירשו באופן שיהיה רלוונטי גם לימי הגלות. אגב יפה לברטנורא אם הוא הגיע לגיל 20 לאחר שלמד מקרא משנה וגמרא ונשא אשה והוליד בנים, ומה שנשאר לו זה רק לבקש אחר מזונות

אבל אם מבקשים ממנו ליצור ציטוט הוא באמת טוב, לדוג' רציתי משפט מחזק לתוכנית כושר שעשיתי אז ביקשתי ממנו בסגנון הרב קוק:

"כשם שהתפילה מזככת את הרצון הפנימי

כך כושר גופני מעורר את עוז החיים שבבשר.

אין הנשמה יכולה להוציא אל הפועל את גנזי 

אורותיה כל עוד הגוף רפה וחלש; רק כשהגבורה 

הגופנית והטהרה הרוחנית מתאחדות לאבוקה אחת

יכול אדם לקרוא בשם ד' מתוך מלאות החיים ובריאות היצירה."

"ההתעלות אל על אינה יכולה להיעשות בבת אחת, שכן לעיתים כותונת המעשים המצומצמת של ימי הילדות הופכת לחיץ. האדם שואל בנפשו: איככה אוכל כי אלבשנה שוב, את אותה השגרה הישנה, בעוד שנשמתי משתוקקת למרחבים? הרי במקורותינו מודגש כי הערך הפנימי של השם מתגלה דווקא מתוך התיקון, וכל חילול של קודש המופיע בטעות, אפילו מן הבחינה של השגגה, מעיד על הצורך בזיכוך הכלי הגופני.

לכן, כשהאדם הוא בן עלייה, עליו לדעת כי בשנות העשרים לחייו מתעורר בו כוח רצון כביר, שנועד לרדוף ולהשיג את השלמות. נאמר על כך כי דווקא דרך הכושר שבו הוא מנהיג את חיוניותו הגופנית, הוא בונה קומה של חביב ויקר, המאפשרת לרוח הגדולה לשכון בבטחה בתוך המציאות המעשית, מבלי שתהיה פשטתי וחסרת לבוש, אלא עטורה במסכת של גבורה ותפארת אבות."

חופשה טובה, בפרט בחו"ל, לראות ולהיחשף למקומות אחרים, לאווירה אחרת, לאורחות חיים אחרים - ואז לחזור לבית הפרטי והנעים שלנו, ולהעריך את כל הטוב שכן יש לנו 

מזג אוויר כזה עושה אותי שמחה

אין דרך לקום בבוקר, לראות שהכל אפור ורטוב בחוץ, ולהשאר עצובים

פתר את החידה של החיים שלו