מתחשק לי לבכות (קיסרי באפס הפרדה - מבוי סתום)הריון ולידה

כל כך רוצה הפעם ללדת בקיסרי באפס הפרדה. חושבת על הקיסריים הקודמים ודמעות עולות לי בעיניים (הניתוק מהתינוק, ההתאוששות לבד, ההנקה שהגיעה רק בשלב מאוחר, האזפוז בהתחלה בנפרד מן התינוק... אוף )

ילדתי עד כה בשערי צדק. חשבתי שאם אקבע תור לרופאה פרטית ואגיד לה מראש את כל הדרישות שלי, היא תוכל לסדר לי שהן יקרו. עכשיו דיברתי עם המזכירה של הרופאה שאותה לקחתי בניתוח הקודם. היא אמרה לי שהדברים האלה בכלל לא תלויים ברופאה, אלא במיילדת האחראית על חדרי הניתוח. ומתי אפשר לדבר איתה על זה? בטרום ניתוח, כלומר יום או יומיים-שלושה לפני הניתוח עצמו.

וזה פשוט מאוחר מדי! אני רוצה לבחור בית חולים לפי האפשרות שלו לאפס הפרדה בקיסרי! אני לא יכולה לעשות אץ זה בטרום ניתוח...

אני ממש בוכה עכשיו... למה אם כבר נגזלה ממני האפשרות ללדת רגיל, צריך לגזול ממני גם את האפשרות להתחבר לתינוק כמו שצריך מיד לידתו??


מישהי יודעת אם יש סיכוי שבעין כרם או בהר הצופים תהיה יותר אפשרות לאפס הפרדה בקיסרי?

או לחלופין, בית חולים במרכז הארץ עם אפס הפרדה בקיסרי ועם אפשרות לרופאה פרטית? (זה גם חשוב לי מאוד... שאדע מראש בידיים של מי אני נמצאת, ושיהיה צוות נשי ככל האפשר בחדר הניתוח...)



מניחה שיש מי שזיהתה אותי לפי ההודעה הזו...

לא נורא, מתכננת גם ככה עוד מעט לכתוב על ההיריון תחת הניק שלי

חיבוק. מקווה מאוד שתצליחי להגשים את החלום שלך ❤️פרח חדש

רק תוהה

את חושבת שטכנית באמת אפשרי להיות באפס הפרדה אחרי קיסרי? זה אולי אפשרי אם יהיה לך מישהו צמוד איתך 24 שעות.

 

וזיהיתי אותך כבר מזמן 😉

העיקר שיהיה בשעה טובה ומוצלחת

תינוק בריא ושלם ואמא בריאה ושלימה 🌷

 


 

 

כן, זה חלק מהתכנון שלי, שתהיה איתי מישהי בהתחלההריון ולידה

כנראה לא קרובת משפחה, כי אין בדיוק מישהי שתתאים ושיתאים לה, אבל כן מישהי בתשלום, מעין דולה של אחרי לידה.

ובהתחלה ממש, לפני הלילה, גם בעלי יוכל להיות...

בשיבא אין בעיה לגבי אפס הפרדהריבוזום
לגבי רופאה פרטית אני לא יודעת.


בשעה טובה ושהכל יסתדר לך בע"ה בנחת, בשמחה ובבריאות!

תודה! את יודעת לומר לי איך מתנהל שם אפס הפרדה?הריון ולידה

או שבעצם אנסה לקרוא בגוגל...

(אוף, צריכה להיפתח בכלל לרעיון של ללדת מחוץ לירושלים ולהרחיק מהבית עד כדי כך... וגם לרעיון של אשפוז בבית חולים לא דתי... אמנם מקווה שלא אצטרך להיות שם בשבת, אבל עדיין האווירה כולה יכולה להיות שונה...)

יש שם המון חרדיות. היינו בשבת היה אחלהלא מחוברת
ובאמת יש אפס הפרדה אחרי קיסרי שם 
תודה רבה! שווה בירור...הריון ולידה
לי היתה חויה טובה שם בשבת, למרות שרוב הזמן הייתיאושר אקספרס
בהמתנה לחדר 🤣
איזה חדר? חדר לידה, חדר ניתוח או חדר במחלקה?הריון ולידה
חיכיתי לחדר במחלקה של אפס הפרדהאושר אקספרס
מה שיש לי לומר קצת שונה מאיך שאת רואה את זהים...

מבינה אותך אבל בעיניי זה לא כזה משמעותי

גם אני ילדתי בקיסרי, ולא כזה רואה חשיבות בבונדינג הראשוני, אלא קודם כל ההתאוששות שלך

הבונדינג כבר יגיע.... והם כן נותנים לך את התינוק קצת אחרי שנולד. להניק לא רואה אפשרות פיסית אחרי קיסרי אבל אולי יש מקומות שונים. מה גם שהתינוק לא נולד רעב.

ילדתי תאומים בקיסרי, כל האישפוז יותר התחברנו לתינוק B כי הוא היה יותר קולני ותינוק A היה שקט יותר ונוח להם בתינוקייה...

הרגשתי רע שאני לא מספיק מחוברת לתינוק A, היום אני מרגישה רע שאני לא מספיק מחוברת לילד B. וצריכה להקדיש יותר זמן לאחד על אחד איתו

בקיצור, פחות רואה חשיבות בשעות הראשונות לאחר הלידה, אלא על המשך הגידול של הילדים.

אז תנסי לעשות מה שטוב לך, אבל זה לא סוף העולם. העיקר הבריאות ובע"ה יש לך עוד חיים שלמים לגדל את הילדים ולהתחבר אליהם ולבנות את הקשר שלך אליהם.

 

מבחינתך זה לא סוף העולם, מבחינתי כןהריון ולידה

וילדתי כבר כמה קיסריים, אז אני בהחלט יודעת איך זה...

ברור שהחיבור מגיע גם אחר כך, אבל מבחינתי אין תחליף לרגעים הראשונים. גם בשביל התינוק אבל בעיקר בשבילי.

תודה בכל אופן!

בפעמים הקודמות -שושנושי

חווית אפס הפרדה אחרי קיסרי?

אם כן - למה לא ללכת לשם?


 

שמעתי בעבר במעומעם על לניאדו שמאפשרים את זה, אולי כדאי לבדוק את זה. 

לא הייתי באפס הפרדה כי הם לא היו אלקטיביים...הריון ולידה
ועל זה בעצם אני בוכה כי לא מסוגלת לעבור שוב אל החוויה שעברתי בקיסריים הקודמים... (עברתי גם לידות רגילות, ולמרות שחלקן היו לא פשוטות, החוויה שאחרי פשוט אחרת לגמרי! חיבור מיידי לתינוק, הנקה - לפעמים מיידית, לפעמים קצת אח"כ... אפס הפרדה ממש לא היה לי אף פעם, כי זה משהו חדש בשערי צדק. אבל כן הייתי בביות מלא...)
נכון שלטווח הארוך זה אולי לא משנהYaelL
אני עד היום נזכרת עם צביטה בלב שכשילדתי את התאומים שלי בניתוח אחד היה אצלי יותר והשניה היתה יותר בתינוקיה כי נזקקה לעירוי סוכר, ומרגישה שהזנחתי אותה, וכיום הם בני 11... אז בהחלט מבינה גם את הפותחת ובהחלט יש לזה חשיבות ידועה לגבי הנקה ויצירת קשר. נכון שכנראה סוף העולם זה לא אבל אם אפשר להיות ביחד ולא להפריד להמון שעות זה בוודאי עדיף ומשפר את חווית הלידה משמעותית.
רשמתי שתעשה מה שיכולהים...

אבל בכוונה הדגשתי את הצד השני, כי אם לא תצליח שתדע שזה לא נורא....

אני חושבת שצריך לברר את זה מול בית החולים.מוריה

ושיהיה בשעה טובה. בבריאות ושמחה.

השאלה אבל מתי מברריםהריון ולידה

כי לפי המזכירה של הרופאה בשערי צדק זה משהו שמדברים עליו רק בטרום ניתוח...

אבל טוב, אולי באמת אנסה את הדרך הזו. לברר קודם בבית החולים ורק אחר כך לחפש רופאה פרטית בהתאם...

תודה!

לא חושבת שהיא צודקת.מוריה

יש נהלים לבי"ח.

ובד"כ הם נקבעו כבר מראש. אלא אם יש שינוי בנושא.

 

אולי האתר הזה ייתן לך מענה-

האתר והמדריך הרשמי להורים - ארגון אפס הפרדה בישראל

 

מסכימה. זה גם מה שאנ יודעת.המקורית

אני ילדתי בבית חולים עם אפס הפרדה מראש. זה מוגדר כנוהל ולא החלטה של אף אחד באופן אישי

כן, כבר חפרתי באתר שםהריון ולידה

נדמה לי שהוא לא מאוד עדכני (כי עדיין כתוב שם מה הנהלים לחולות קורונה ולמבודדות), אבל פניתי אליהם במייל. הם כתבו לי שאין אפס הפרדה אחרי קיסרי בירושלים, ושכדאי שאפנה אליהם במייל ו"אאיים" עליהם שאם הם לא מאפשרים אפס הפרדה בקיסרי לא אבוא ללדת אצלם.

אבל לא רואה טעם בזה... כי בשביל שהם ישנו נהלים צריך שהרבה יולדות יפנו אליהם בבקשה הזו, וזה משהו שעלול לקחת זמן, שאין לי... מה גם שאולי כן אחליט לוותר על החלום המלא של אפס הפרדה בשביל הקרבה לבית,ואז זה יהיה כאילו שקר אם אומר להם שלא אבןא ללדת שם אם אין...

ל'בעלות' האתר יש גם קבוצה בפייסבוקבארץ אהבתי

שבה מתרחשת רוב הפעילות שלהן.

את האתר הן הקימו באיזשהו שלב כדי שגם מי שלא בפייסבוק תוכל להיחשף לתכנים שלהן, אבל הגיוני שהם לא מתחזקות ומעדכנות אותו כל הזמן, כי גם ככה העבודה שלהן בזה היא די בהתנדבות.


אם כבר שאלת אותן לגבי אפס הפרדה בירושלים והן אמרו לך שאין, אז כנראה שזה כן מידע מעודכן.

בכל מקרה, אם את כן רוצה לשקול בית חולים מחוץ לירושלים, אז אני יכולה לנסות לבדוק בשבילך דרך הקבוצת פייסבוק.

(אני לא יודעת מידי פעילה בפייסבוק, אבל כן מחוברת לכמה קבוצות עם תכנים שרלוונטיים אלי, מנצלת את זה בעיקר לשאלות, כשיש לי...)

רק אם תוכלי, אז באמת אשמח שתבררי...הריון ולידה

או שאשלח שוב מייל למנהלות של האתר...

תודה!

אני לא יודעת לגבי קיסרימשמעת עצמית

כלום.

רק מה שברור ששערי צדק נחשב בית חולים הרבה יותר שמרן בתפיסה של מה בבחירה של המטופל ומה בהחלטה של הצוות הרפואי.

ילדתי שתי לידות בשע"צ ועכשיו ילדתי בעין כרם וזה היה מורגש מאוד ההבדל בגישות. בהדסה הם באים בגישה הרבה יותר פתוחה ונותנים להחלטת היולדת את רוב הדברים. אני מניחה שזה משמעותי מאוד גם בשאלה כמו שלך . יש להם אופציה של תכנון ושיחה עם מיילדת לפני הלידה, ממליצה ממש ללכת ולשמוע מה הם אומרים.


בהצלחה!

יודעת להגיד לגבי עין כרםחיים חדשים🍃

שכשהייתי שם במחלקת אפס הפרדה הייתה איתי מישהי בחדר אחרי קיסרי

 

מניחה שבגלל שהם נחשבים פחות ״שמרניים״ משערי צדק הם יותר יאהבו את זה...

 

בהצלחה ובשעה טובה!

את מתכוונת לבעות מלא... אפס הפרדה זהמקרמה
שאת כל הבדיקות לתינוק עושים בחדר של היולדת


אחרי ניתוח זה אומר- בידר ניתוח 

אה, תודה על הדיוק...חיים חדשים🍃

באמת לא ידעתי שיש הבדל

אני הייתי בעין כרם בביות מלא (לידה רגילה)השקט הזה

ובחדר לידה כמעט לא בדקו שום דבר..

רק אחרי ההתאוששות עלינו למחלקה ושם עשו כמה בדיקות בחדר בדיקות (כשאני איתה) ואחכ הלכתי איתה לחדר. שאר הבדיקות שעשו לה היו בחדר.

לא ככ מבינה את ההבדל ואת הדקויות בין זה לבין אפס הפרדה

אפס הפרדה כשמו כן הואמקרמה

שהתינוק והאמא לא נפרדים אפילו לא לרגע.

בלידות תקינות באמת עושיםנטת המינימום בחדר לידה

ואז בדרך למחלקה עוצרים בחדר ילודים, מריצים מה שצריך בנוכחות האמא ואז עוברים למחלקה

אבל כשהלידה לא משעממת והאמא זקוקה להתאוששות כמו אחרי ניתוח או אם יש סיבוך אחא- אפס הפרדה כבר פחות מסתדר

----

ביות מלא/חלקי מתייחס לאופי האשפוז במלקה

אני הייתי בעין כרם באפס הפרדהאושר אקספרס
והיו שם כמה נשים אחרי קיסרי
השאלה ממתי אחרי הניתוח היא הייתה שםהריון ולידה

כי גם בשערי צדק הייתי בביות מלא אחרי קיסרי, אבל רק יממה אחרי הניתוח... (לפני כן הייתי כבולה - כן, ככה הרגשתי - למחלקה הרגילה, והאחיות שם בקושי הקשיבו לי כשביקשתי שיביאו אליי את התינוקת...)

בכל אופן, נשמע מכן שבאמת כדאי לי להתקשר להדסה עין כרם ולברר. בתקווה שלא יגידו לי לחזור בעוד חודשיים...

למי בדיוק להתקשר שם? למחלקת יולדות? מחלקת נשים? לא מכירה מספיק בשביל לדעת איך זה בנוי שם...

הייתי מתחילה בלהתקשר לעין כרםשלומית.

שהם נחשבים בית חולים יותר בגישה טבעית ולברר איך זה שם.

באחת הלידות שלי הייתה איתי בחדר במחלקת אפס הפרדה מישהי אחרי קיסרי אקטיבי. לא יודעת אם באמת זה היה 100 אחוז אפס הפרדה אבל ייתכן שהם יותר פתוחים לרעיון משערי צדק.

בהצלחה רבה!

תודה! את זוכרת כמה זמן אחרי הניתוח היא הגיעה לשם?הריון ולידה

אם מיד יחסית או אחרי יממה? (שככה עושים בשערי צדק)

ולאן בדיוק כדאי להתקשר כדי לברר? מחלקת יולדות?

בעין כרם אין אפס הפרדהאופק המדבר

בהתאוששות נמצאים שעתיים בחדר התאוששות כללי ללא התינוק.

אח"כ יכול לחזור אלייך. 

ואין להם שום אפשרות לגמישות בזה? הריון ולידה
הפתרון שחשבתי - להיות בהתאוששות במחלקה עצמה. האמת שאם צריך אז אפילו לא אכפת לי לשלם לאחות פרטית ש"תשמור" עליי שם בהתאוששות. השאלה אם יש כזה דבר בכלל...
..oo
דיברתי עם רופא פרטיאופק המדבר

ואמר שלא

אני גם לא מבינה למה לא לעשות התאוששות ליולדות בלבד, כי זה עולה להם עוד כסף והם מעדיפים לא לבזבז אותו על יולדות... מתסכל מאוד! 

אז מבינה שאין לי מה להתקשר כדי לברר הריון ולידה
מתי עשית את הבירורים האלה? אולי יש סיכוי שמשהו השתנה?
לאחרונה ממשאופק המדבר

אני לקראת לידה בעז"ה ולצערי אין מקום מושלם.

אני העדפתי להתמקד במקצועיות הרופא ושיטת הניתוח, החיסרון היחיד זה שעתיים(! ) בהתאוששות...

מעדיפה לא לחשוב על זה😔

חוץ מזהאופק המדבר
זה הבי"ח שנתן לי הרגשה הכי טובה עד כה עוד לפני הניתוח. 
חיבוק גדול ומזדהה לך...הריון ולידה

לא יודעת מה אבחר בסוף בכצמי, כי גם לי חשובה המקצועיות... בכל זאת, זה קיסרי רביעי...

מקווה שזה יעבור לך בשלום.

רק ממליצה לך למצוא מישהו שיהיה איתך בהתאוששות (בזמן שבעלך נמצא עם התינוק), כי להיות לבד בהתאוששות זה הכי נורא...

זה באמת לא נעים ההתאוששותאופק המדבר

אבל אין לי ממש מי שיהיה איתי...

נקווה שיעבור טוב

את ההתאוששות בניתוח האחרון שרדתי בזכות המוזיקההריון ולידה

שמעתי באוזניות שירים אמוניים מחזקים (מפלייליסט שהכנתי לי בשביל ללוות לידה רגילה...) וזה איכשהו עודד והחזיק אותי.

אולי זה יעזור גם לך... ❤️

רעיון! בהחלט אפשראופק המדבר
לנצל את זה להרפיה טובה. 
לא יודעת אם זה אופציה מבחינתךאני10
אבל האבא יכול ללכת עם התינוק לבדיקות כשאת בהתאוששות ולהחזיר אותו אלייך כשתעלי למחלקה
זה מה שעושים בדרך כלל. לא מספק אותי...הריון ולידה
כמעט בטוחה שזה לא היה אחרי יממהשלומית.

אלא ישר מהתאוששות.

דרך אגב, בשערי צדק, אם מאוד מאוד מתעקשים איתם, הם נותנים ביות מלא גם אחרי ניתוח, בתנאי שיש לך מלווה ל24 שעות הראשונות.

בשביל זה את צריכה מלווה, ולדעת להתעקש...

כן, אני חושבת שבאמת אתעקש על ביות מלא ומלווההריון ולידה
השאלה אם לעשות את זה רק בטרום הניתוח או שעדיף לפני...
לא נראה לי שיש לך מה להתעקש לפני כי כל עוד את לאפרח חדש

בלידה או לא בטרום ניתוח

את לא בדיוק 'נספרת' שם.

לא יהיה להם איך לרשום סיכומים ביניכם וכו'

אז מה אני יכולה לעשות? הרי זה אחד הפרמטריםהריון ולידה
שלפיו אבחר בית חולים ללדת בו, אני לא יכולה לעשות את זה ברגע האחרון...
כמה זמן לפני הניתוח זה הטרום ניתוח?פרח חדש
אוקי. אז נראה לי תלכי לבית החולים הרצויפרח חדש

שם תתחילי בלשאול אותם מה המדיניות בקיסרי והאם יש פתח להתגמשות.

אם את רואה שהם לא בעניין לשתף פעולה, תסעי למקום אחר.

וככה עד שתגיעי למקום שיהיו קשובים לך.

תתחילי מהמקום שהכי נוח לך מבחינת מיקום/רופאים/מקצועיות


אני יודעת שזה נשמע מאוד קל וסבבה אבל בפועל זה מסורבל. אבל לא רואה דרך אחרת.

מה פתאם, לי עשו יום לפנישריקה

טרום ניתוח זה כמה ימים בודדים לפני ניתוח

בוולפסון בקיסרי זהב?התחברתי במיוחד
סליחההתחברתי במיוחד

כשהגבתי שבערך חודש לפני- חשבתי שאני מגיבה  להתכתבות שלי עם הפתוחת

בקיסרי זהב זה כמה שבועות לפני

באמת בשאר זה בד"כ יום לפני או משהו כזה 

בשערי צדק זה יום או כמה ימים לפני...הריון ולידה
אם זיהיתי אותך, אז מזל טוב🙂וגם אם לאבוקר אור
לא יודעת לענות אבל אולי אלמד מהתשובות גם בשבילי
❤️❤️ בהצלחה גם לך בזה...הריון ולידה
אני לא חושבת שבשע"צ זה אפשריאמא חדשהה

כי ההתאוששות שם היא בחדר התאוששות כללי שאי אפשר להכניס אליו תינוקות

כדאי להסתכל קצת בקבוצה אפס הפרדה באינטרנט ו/או באתר

בתי חולים שמאפשרים אפס הפרדה אחרי קיסרי זה במקום שמקצים יום מיוחד לקיסריים כאלה ואז יש חדר התאוששות ייעודי לקיסריות

תודה רבה!הריון ולידה
וולפסוןהתחברתי במיוחד
מבינה אותך מאד


אני גרה באזור ירושלים ובשביל אפס הפרדה לאחר קיסרי נסעתי במיוחד לבית חולים וולפסון. יש להם משהו שנקרא "קיסרי זהב" ואפס הפרדה בקיסרי. כולל הנקה וזה שהתינוק.ת לא עוזב אותך כבר בחדר הניתוח. ההתאוששות היא גם עם התינוק.


עוד בונוס זה שהחדרים במחלקת יולדות פרטיים


במחקר שאני עשיתי- זה בית החולים היחיד שמאפשר קיסרי בצורה כזו.


לי הניתוח עצמו היה ממש חוויה מתקנת.


בחירת רופאההתחברתי במיוחד
אגב, בקיסרי זהב אפשר גם לבחור מנתח/ת מהצוות שלהם. אותי ניתחה ד"ר נעה גונן והיא הייתה מדהימה. הרגשתי שאני מטופלת ברפואה פרטית למרות שלא שילמתי שקל.


את בית החולים עצמו אי אפשר להשוות לבתי חולים בירושלים (לרעת וולפסון) אבל לי זה היה שווה את זה לגמרי 

וואו,תודה! נשמע הכי טוב עד כה!הריון ולידה

מה לא טוב בוולפסון לעומת בתי החולים בירושלים?

איך הם מבחינת נתינת מקום לדתיות?

ואיפה בדיוק הם ממוקמים?🤔

זה בחולוןשושנושי
הבדלהתחברתי במיוחד

זה בית חולים ישן הרבה יותר, בחוויה שלי צוות האחיות הרבה פחות נחמד ובכלל פחות נעים שם.


מבחינה דתית- זה לא בית חולים דתי ואין הרבה צוות ומטופלות דתיות.  בשבת בשבילי היה יותר מאתגר אבל הסתדרנו. זה שיש חדר לבד כבר מקל מאד ויש מקום לבן הזוג (או למלווה אחר) לישון לידך (יש לו אפילו ספה נפתחת)


ממליצה לך לחפש בפייסבוק על קיסרי זהב בקבוצת "קיסרי נולד" ובקבוצה של אפס הפרדה.

תודה רבה!הריון ולידה

האמת שאחיות לא נחמדות זה באמת חיסרון... במה זה מתבטא? (בקיסריים הקודמים שלי חוויתי חוסר הבנה מצד האחיות כשרציתי להיו  כמה שיותר עם התינוק, אבל אלה היו אחיות במחלקה הרגילה. בביות הן היו מקסימות ממש)

ישן וכאלה לא אכפת לי. כן קצת חשוב לי שתהיה מיטה נוחה, כי קשה לי לישון על מיטה לא נוחה. אבל ראיתי שהם משחררים שם אחרי 48 שעות מקיסרי, שזה פלוס גדול מבחינתי.

עוד שאלה - איזה מספר קיסרי ילדת שם? חוששת שאולי מכיוון שבשבילי זה קיסרי רביעי, עדיף לי לבחור ברופא מקצועי מאוד...

עונה ומפרטתהתחברתי במיוחד

גם לי זה היה קיסרי רביעי (לצערי הלידות שלי היו רק בקיסרי)


המיטות מתכווננות חשמליות אז זה ממש נוח אחרי קיסרי (ולא רלוונטי בשבת למי ששומרת שבת)


לא כ"כ יודעת להסביר על חוסר הנחמדות- חלק ממי שפגשנו גם היו ממש בסדר ואף אחת לא הייתה באמת לא נחמדה. פשוט לעומת בתי החולים האחרים שילדתי בהם (בירושלים ובמרכז) שם האחיות היו הרבה יותר סבלניות ומאירות פנים.


בהקשר לאפס הפרדה- קחי בחשבון שאת כל הבדיקות לאורך האשפוז צריך לעשות בתינוקייה (את עדיין צמודה לתינוק. פשוט צריכה ללכת לתינוקייה לבדיקת רופאה, שקילה וכו ולא באים אלייך כמו בביות מלא בבתי חולים אחרים).


אפרט על הקיסרי זהב

כמה שבועות לפני הקיסרי את מגיעה לבית החולים להיכרות, תיאום ציפיות (האם בן הזוג רוצה לחתוך את חבל הטבור? האם רוצים לרחוץ את התינוק מייד אחרי הלידה? בקשות מיוחדות?) וגם מעבר על התיק הרפואי. אז את גם מבקשת מי ינתח אותך. הם מביאים דף הסבר (נניח מציעים להכין פליליסט שהם ישמיעו במהלך הניתוח) וגם זמינים בווטצאפ

ערב לפני הניתוח יש זום קצר עם הצוות המנתח (מנתחת, עוד רופא, מיילדת, דולה) להיכרות  ותיאום ציפיות

בניתוח עצמו (לפחות אצלי שדר גונן ניתחה והייתה גם מיילדת פשוט מדהימה שלא עזבה אותה לרגע) הסבירו לי כל מה שעשו (עד שלא התאים לי) וממש התייחסו אלי. כשהתינוקת יצאה לא שקלו אותה ולא רחצו אלא מייד העבירו אלי והיא הייתה עלי עד סוף הניתוח והמיילדת עזרה לי להניק. משם לקחו אותנו להתאוששות ביחד (יחד עם בן הזוג שלי). בחדר היה עוד זוג אחד (היה וילון מפריד)


באשפוז עצמו אני לא יכולה להגיד בכלל שהרגשתי ששאר האחיות בקטע של ביות מלא או אפס הפרדה אבל הם גם לא הפריעו לנו...


לי זאת הייתה חוויה אחרת לגמרי מהניתוחים הקודמים

תודה רבה על הפירוט!הריון ולידה
התיאור של הניתוח עצמו נשמע ממש טוב, אבל התיאור של האשפוז קצת פחות... לא היה לך קשה ללכת לתינוקייה בכל פעם בשביל הבדיקות? נשמע לי קשה...
היה מבאסהתחברתי במיוחד

היה קשה- ביום הראשון לדעתי לא היינו צריכים ללכת בכלל כי בהתאוששות כן בדקו אותה אילנו.

בהתחלה רק בן הזוג שלי הלך איתה (זה לכמה דקות) ובשבת כבר הצטרפתי גם. הכריח אותי ללכת אחרי הקיסרי...


לי זה היה לגמרי שווה את זה

יש בזה משהו נכוןהריון ולידה

(אני בקיסרי הראשון שלי הייתי חייבת ללכת לפגייה, ואין ספק שזה עזר להחלמה המהירה יחסית שלי אז. אם כי זה קשור גם לזה שזה היה קיסרי ראשון ולא מתקדם, מן הסתם...)

אבל עדיין אני מעדיפה שהכרח ללכת יבוא ממני ולא בגלל אילוצים כאלה...

זה בדיוק מה שהפותחת רצתהשושנושי

אלופה על העדכון! 

שמחה בשבילה..

חיבוקמנסה לעזור

אין לי המלצה לגבי בי"ח מתאים

רק עצה שלי, מנסיון: לא להתייאש ולהתפלל על זה המון!!
במקביל לבירורים ולבחירת רופא/ בי"ח מתאים- כל הזמן להתפלל על זה!! לא להפסיק!!
 

שיהיה בהצלחה ובשורות טובות!!

ונראה לי זיהיתי..

המון ס"ד, בריאות ונחת. אמן

 

אמן! תןדה על התזכורת להתפללהריון ולידה
בכל פעם שאני מתחילה לבכות מהמחשבה על זה - אני צריכה להפנות את הבכי לתפילה... עושה את זה, אבל לא מספיק. אז תודה!
בהצלחה ובשורות טובות!!מנסה לעזור

מזכירה את זה גם לעצמי לגבי דברים אחרים..

 

בתור קיסריתYaelL
מבינה אותך ממש, גם אני הייתי רוצה דבר כזה אחרי הלידות הקודמות. שמעתי שיש בשיבא אופציה כזו, אפס הפרדה וקיסרי ידידותי, אם זה מסתדר לך מבחינה גאוגרפית.
תודה! אכן בגוגל ראיתי את זה.הריון ולידה
את יודעת אם יש בשיבא רופאות פרטיות טובות לקיסרי?
אין פרטי ברפואה ציבוריתאופק המדבר
רק בירושלים יש שר"פ לפי מה שביררתי
אה, כן? רק בירושלים יש רופאים פרטיים?הריון ולידה
אוף, זה קשוח כי שוב, יש לי דרישות מעבר לאפס הפרדה (שיהיה צוות נשי ככל האפשר, שאכיר את מי שעומד לנתח אותי וכו'...) ואת אלה אפשר לדרוש רק בפרטי...
נכוןאופק המדבר

ללדת בניתוח זה לא הבחירה הראשונית מן הסתם...

לי עדיף לוותר על השעתיים בלי התינוק כדי לקבל רופא מקצועי וניתוח שישמור טוב יותר על הגוף שלי מאשר הזמן אחרי הלידה.

יש רופאים שמנתחים בשיטה מינימלית יותר מהסטנדרט וזה יכול להשפיע על ההידבקויות בהמשך וכמובן ההחלמה קלה יותר. בעיניי זה בעדיפות ראשונה.

למרות שזה ניתוח לא ראשון בכלל בשבילי ועברתי תהליך יפה של השלמה, עדיין כל פעם הפצע נפתח מחדש, האכזבה וההחמצה שלא אחווה לידה רגילה...

אני מנסה לעשות את המקסימום האפשרי בנתונים הקיימים ושתהיה חוויית לידה טובה.

חיבוק גם לך, מזדהה מאוד עם תחושותייך... ❤️הריון ולידה
בדיוק מישהי כתבה על אפס הפרדה בוולפסוןאוויר לנשימה

שהיה לה אחרי קיסרי זהב, בקבוצת הפייסבוק של אפס הפרדה.

יש שם כמה פוסטים על זה עכשיו.

אחרי 3 פעמים אפס הפרדה מבינה אותך וממש מקווה בשבילך שיצליח!!!! בקלות ובבריאות

אמן ותודה!הריון ולידה
בעין כרםlizi
הייתה איתי בחדר אישה שילדה בקיסרי (חירום אני חושבת) והיא עברה לאפס הפרדה אחר יום מהניתוח
יום אחרי יש גם בשערי צדקהריון ולידה

אבל זה לא אפס הפרדה אלא ביות מלא. וזה לא מספיק לי...

תודה!

את מתכוונת לזה שבהתאוששות כבר תהיי עם התינוק?אושר אקספרס

אם כן אז לדעתי תשאלי בוולפסון ובתל השומר.

לא נראה לי שזה קיים בירושלים, אבל אולי אני טועה 🤷‍♀️💜

כן, זה מה שהייתי רוצההריון ולידה
אני יודעת שעקרונית לא קיים כזה דבר בירושלים, אבל חשבתי אולי יוכלו לסדר לי משהו כזה, התאוששות במחלקה עם אחות בתשלום, או משהו כזה... השאלה איפה אני יכולה לברר ולשאול על זה...
לא מאמינה שיתנו להתאושש במחלקהאורוש3

פשוט לא עושים את זה.

צריך חדר התאוששות ייעודי אבל כנראה זה לא בראש מעייניהם. בטח כשאין תחרות. ברגע שאחד מהם יעשה בירושלים בטח גם האחרים.

הלוואי שעד שאחזור לעין כרם יהיה כבר. את שאלת שם? למרות שמהתגובות פה לא נשמע מבטיח. 

אוף, אולי באמת אין סיכוי הריון ולידה

עוד לא שאלתי בעין כרם, אבל נשמע מכאן שזה די אותו דבר...

(היום ממש הרגשתי בדיכאון מכל זה... רק בכיתי ולא הייתי מסוגלת להמשיך בבירורים על זה...)

חיבוק נשמהאורוש3

אני איתך לגמרי ברעיון של אפס הפרדה. מאמינה בזה בכל ליבי. אבל אהובה זה לא מה שאת רוצה לשמוע אבל אני ממליצה לך ממש ממש לשחרר את זה.

תשלחי את הבעל עם התינוק כמוני. הם יכולים להמתין להנקה שעתיים. הם נולדים עם מספיק מזון בגוף. שיחזיק עור לעור או יכרבל קרוב אליו בכל הטיפולים. לכי לאחד מבתי החולים בירושלים שאת מכירה ושהגיוני גם כדי שהבעל יוכל יותר להגיע. הם בתי חולים מצויינים. תביאי עזרה בתשלום ליממה הראשונה.

התינוק רגיל גם לאבא. מכיר את הקול שלו מהבטן. זה באמת באמת בסדר גמור.

החיים לא אידאליים. אנחנו רק עושים את המקסימום. ונותנים גם מקום לקב''ה.

ואני באמת כותבת בתור אחת שאיתך לגמרי. את לא צריכה לשכנע אותי בחשיבות.

אבל זה זולל לך אנרגיה ברמה שזה פלוס האנרגיה שתידרש להיות מחוץ לירושלים מרגישים לי מחיר גבוה מדי.

יש לך עוד קטנים בבית גם. הבעל יתמרן. הם ירצו לבקר. בסוף כל אלה גם ישפיעו על הרווחה הנפשית שלך ועל התינוק.

אני כן נוסעת לעין כרם מעל שעה. בגלל סיבות אאוטינג. אבל כמעט כל בי''ח הוא בטווח השעה פלוס מינוס מאיפה שאני אז ההבדל פחות דרמטי.

החלטות טובות...

את מותק, תודה!הריון ולידה

יש מצב שבאמת אצטרך לשחרר בסוף... אבל כנראה שזה יהיה תהליך ארוך

בכל אופן אני כן רוצה לבדוק את כל האפשרויות הרלוונטיות לפני שאני מוותרת על החלום...

אז אוליאורוש3
תחליטי שכל יום את מרימה טלפון אחד. תעשי תזכורת בשעה קבועה. כל יום צעד. שלא ירגיש כמו הר שחור. יש לך מספיק זמן לזה ❤️
בכל מקרה אני לא מסוגלת ליותר מזה 🙈הריון ולידה

טלפונים בשבילי זה הר...

מקווה מחר להצליח קצת. תודה!

יקרה, בשעה טובה!שריקה

לא יודעת לענות לך לגבי ירושלים באופן ספציפי

כן מחשבות שלי לגבי מה שכדאי לך לבדוק

 

א. קודם כל - אין כזה דבר לקבל מידע רק יומיים לפני הניתוח

לבית חולים אמור להיות מידע לגבי נהלים שלהם בניתוח קיסרי,

לא יודעת אם באתר

או מול חדרי לידה

או סיור בחדרי לידה עם אופציות לשאלות

חייב להיות שיש דרך של קבלת מידע עדכני על נהלים!

 

ב. את רוצה אשפוז באפס הפרדה או ניתוח באפס הפרדה?

אלו שני דברים שונים

אני עברתי ברמב"ם קיסרי אלקטיבי שמוגדר כאפס הפרדה

הניתוח היה באפס הפרדה, והיו נהלים שאני מבינה שזה מה שאת מחפשת, אבל האשפוז לא הייי באפס הפרדה שלי זה התאים.

מבחינת נהלי ניתוח: התינוקת היתה עליי זמן מסוים אחרי שנולדה ולא הוציאו מייד מחדר ניתוח (בערך 20 דק' נראה לי), כן הוציאו בשלב מסוים - אותה ואת בעלי - לא לתינוקיה אלא חיכו לי בחדר התאוששות עם אחות תינוקיה (שטיפלה בה בינתיים טיפול ראשוני, עד שיצאתי מהניתוח. כמובן בעלי היה שם צמוד, נתן לתינוקת יד ודיבר איתה). בזמן התאוששות שלי שניהם היו איתי בחדר התאוששות, עם אחות תינוקיה, הנקתי שם (בהתאוששות, לא תוכ"ד ניתוח), והם גם עלו איתי למחלקה והתינוקת היתה איתי כל היום.

 

את צריכה לברר בבתי חולים על נהלים לקיסרי יותר ידידותי, לא משנה איך קוראים לזה - מניחה שיש לכל בית חולים שם אחר-

קיסרי באפס הפרדה, קיסרי ידידותי, קיסרי זהב וכו'

 

כמובן חוץ מזה - לקבל מידע שחשוב לך על נהלי אשפוז, אבל זה שני דברים שונים מנהלי ניתוח

 

 

בהצלחה רבה!

שיעבור בקלות ובשמחה!

 

(ובהנחה שזיהיתי נכון, יש לי משהו באישי)

תודה רבה!הריון ולידה

אני רוצה את שניהם - לא להיפרד לרגע אחד מהתינוק.

רמב"ם רחוק מדי בשבילי... אבל באמת אני צריכה לברר כבר מעכשיו בבתי החולים הרלוונטיים מה האפשרויות. רק הלכתי לאיבוד למי בדיוק לפנות בכל מקום...

ואת מוזמנת לפנות אליי באישי ולראות אם צדקת בזיהוי

בעיקרון אפס הפרדה היא זכות של היולדתהמקורית
לא אופציה שבית החולים נותן למרות שכך זה נראה כי זה נהלים. נהלים לא גוברים על הזכות שלך ואת יכולה להתעקש על זה שיתנו לך. אבל צריך כח ואסרטיביות בשביל זה, ולא לכל יולדת יש כח לעמוד על זה
זה מה שאני שואלת, איך מתעקשים...הריון ולידה

ומול מי אני צריכה לעשות את זה...

חשבתי שאם אקח רופא פרטי אז הוא זה שיעשה בשבילי את ה"מלחמות" (אחרי שהוא יסכים איתי שהן צודקות), אבל אני רואה שלא...

אני לא חושבת שרופא פרטי קשור לזההמקורית

זה נטו להביע רצון, כמובן במידה ויתאפשר מבחינה רפואית ומסוגלות שלך.

כמובן שהכול תלוי במצב הרפואי שלי ושל התינוקהריון ולידה
אבל אם אין בעיות מיוחדות בקיסרי, לא אמורה להיות סיבה שלא תאפשר לעשות אפס הפרדה (עם ליווי ביום הראשון). השאלה כמה בית החולים זורם עם זה, או מקובע על תפיסות ישנות...
ברור. וגם - כמה תעמדי על זה.המקורית

לא ייקחו ממך את התינוק/ת בכח. אבל זה יכול לגרור אי נעימות. כדאי להיערך לזה אם זה מה שאת רוצה.

סופו של דבר את האמא וזה הילד שלך.

זו הגישה שלי לפחות

נכון, אבל השאלה כמה אחרי ניתוח יהיה לי כוחהריון ולידה
לעמוד על שלי... וכמה זה ישפיע עליי מבחינה רגשית אם אצטרך לעמוד על שלי ולא ארגיש הכלה מהצוות... (אפשר לומר שככה היה לי בקיסרי השני שלי, שלכאורה עמדתי על שלי בחלק מהדברים אבל זה גבה ממני כוחות נפש גדולים, וגרם לי לשנוא כל רגע שהייתי באשפוז...)
בעינייoo
אחרי ניתוח זה לא זמן טוב לעמוד על שלך, זה דורש אנרגיות שאינם ולא שווה את זה.


אני פחות מבינה את המלחמות עבור אפס הפרדה אחרי ניתוח (הייתי מעדיפה לנוח ולהתאושש מאשר לטפל בתינוק) חוויתי אפס הפרדה רק בקטן (אצל הגדולים זה לא היה קיים) זה היה קסום, אבל גם בלידות האחרות בלי אפילו ביות מלא (ביות חלקי/ רוב הזמן בתינוקיה) היה בסדר.


בעיניי לוקחים את התפיסה קצת לקיצון שנלחמים מול בית חולים (שרוצה למנוע סיבוכים וסיכונים) למצב פחות הגיוני של אפס הפרדה אחרי ניתוח. 

אני לא מבינה למה אמא שמסוגלתהמקורית

מבחינה בריאותית צריכה להיפרד מהתינוק שלה שרק יצא ממנה, בגלל נהלים

הלוחמנות נולדה מהסיבה שיש קבעון מחשבתי בנוגע לזה שאישה חייבת לנוח אחרי הלידה, רחוק מהתינוק שלה.

כשידוע היום לפחות שהזמן שבו מופרש אוקסיטוצין הוא במהלך ואחרי הלידה מיד וזה תורם חבריאות הנפשית של האמא ולבונדינג


 

בתי החולים לוקחים בעלות על התינוק היום, כשזה לא בהכרח צורך בריאותי. אלא כי ככה הם קבעו.

מי שזה טוב לה - אחלה.

אבל הנה יש נשים שלא, וכך קם העניין הזה של אפס הפרדה שאני לפחות מברכת עליו

כמו שלא צריכה להיות לוחמנות לצד של מי שרוצה תינוקייה וביקורת, גם לא הפוך. כך לדעתי. עצם זה שיש התנגדות לדבר שבעיניי לפחות הוא ממש מובן מאליו, אומר שיש עוד לאן להתקדם בעניין.

וכמובן שהאמור הוא - ברצון וביכולת של היולדת, לטובתה הנפשית ולרווחתה

אישה שעברה הרגע ניתוחoo

לא מסוגלת לטפל בתינוק. אני לא הייתי מסוגלת לקום מהמיטה נורמלי כמה ימים. אי אפשר לסמוך באופן מוחלט על מלווה, מלווה הוא לא אמא.

אחרי לידה רגילה אם האמא מרגישה טוב, נהדר, אם לא זה בעייתי.

נכון מאוד לכן אם זה בנפשהאורוש3

היא תתארגן על זה. עד כמה שניתן.

אני עברתי שני חירום ואכן קרו דברים שבדיעבד אני מצטערת עליהם. אבל בסופו של דבר, זה כמה ימים מתוך חיים שלמים והחיים לא תמיד אידאליים והקשר האוהב אח''כ בנה לנו מספיק אהבה וביטחון.

אבל אצל הקטן שהיה ניתוח מתוכנן שמרתי את סל ההריון לליווי של דולה בלילה הראשון ובלילות אח''כ באה אחות, באה גיסה. ביום הבעל ואמא.

כי נכון אני לא מסוגלת לטפל בשבוע הזה באופן מלא.

ברור לי לחלוטין שללא התמיכה המשפחתית זה לא היה קורה בכל מקרה, והייתי נעזרת בתינוקיה למרות שזה רחוק מאידאלי בעיני. אבל בסדר גמור במציאות כזו של ניתוח וחוסר ברירה. 

מי קבע שהיא לא מסוגלת?חילזון 123

אני בניתוח הקיסרי שלי בשניה שההרדמה פגה והרשו לי לקום מהמיטה הלכתי ברגל לפגיה לראות את התינוקת.

כמובן שהייתי מעדיפה שיביאו לי אותה אבל מכיוון שזה לא התאפשר, והיה לילה, ולא היה מי שיעזור אז הלכתי בעצמי. לי זה היה חשוב יותר מכל דבר אחר ועשיתי מאמצים.


ולמה על מלווה אי אפשר לסמוך?

על אחות שמטפלת בעוד 20 תינוקות כן אפשר לסמוך?

וגם לסמוך באיזה מובן? כולם יודעים שלתינוק הכי טוב להיות בקרבת אימו (וגם לאמא זה הכי בריא נפשית) *אם זה רק מתאפשר*, אז למה אי אפשר לסמוך על אבא או מלווה אחרת שתגרום לזה לקרות?

כאילו שעוד יום יומיים כשהן יצאו מבית החולים האבא או האמא/הדודה לא יעזרו לטפל בתינוק הזה?

אפס הפרדה זה אומר שהתינוק נמצאפרח חדש

עם האמא גם בחדר התאוששות.

האם שם ניתן להיות עם מלווה? 

לא הבנתי למה את שואלת אותיחילזון 123
איך זה קשור למה שכתבתי?
כי כתבת שאם יש ליולדת מלווה אזפרח חדש

מה ההבדל בין זה שהמלווה עוזר בטיפול בתינוק או האחיות בתינוקיה.

את צודקת בעיקרון אבל אני מנסה להבין אם בחדר התאוששות יש אפשרות להיות אם מלווה. כי אם לא, אז ברור למה אין אפילו על מה לדבר על אפס הפרדה. 

אבל זה מה שהפותחת חיפשהחילזון 123
עבר עריכה על ידי חילזון 123 בתאריך כ"ה בסיוון תשפ"ד 23:19

בית חולים ש*כן* מאפשר את זה שיהיה מלווה החדר התאוששות...

נכון שרובם לא מאפשרים אבל יש אחדים שכן.

 

הנה למשל פה-

ניתוח קיסרי באפס הפרדה -

כשיש אפס הפרדה אז כן, יש מלווה בהתאוששותשריקה

אני עשיתי ניתוח באפס הפרדה

(רק ניתוח, לא אשפוז כזה)

 

בעלי והתינוקת היו איתי בחדר התאוששות

וגם אחות תינוקיה שהיתה צמודה אלינו

(מבחינת "נהלים" - אני בהשגחת צוות חדר ניתוח, והתינוקת בהשגחת האחות תינוקיה.

לכן ברמב"ם זה רק בימים מסוימים ובתיאום עם התינוקיה)

 

ובגלל התינוקת היה לי חדר התאוששות פרטי

(יש שם שני חדרי התאוששות לכל החדרי ניתוח, יולדת לפניי הוכנסה לבד לחדר התאוששות כללי עם עוד אנשים, ואני הייתי בחדר צמוד, לבד)

ואז גם נתנו לאמא שלי להיכנס

זה לא בנהלים..

אבל בגלל שהייתי לבד - לא היה אכפת להם

נשמע חלוםאורוש3
נכוןשריקה

היתה לי התאוששות זוועהההה מהניתוח

אבל מהחווית לידה עצמה יש לי חוויה מהממת

 

ממש ממליצה על אלקטיבי באפס הפרדה ברמב"ם, למי שלרוונטי

 

במיוחד שזה לא משפיע על האשפוז

ואפשר לבחור לפי הכוחות שלך אחרי זה מתאים

 

כשאני הייתי שם לפני שנה ו7 - לא היתה הגדרה לסוג האשפוז

יש מחלקת יולדות

יש תינוקיה

כשאת רוצה - התינוק אצלך, כשאת רוצה - בתינוקיה

אין הגדרה, אין מחויבות לשעות מסוימות וכו', לא צריך להחליט מראש

 

לי היה ממש נוח

כשבעלי היה - התינוקת היתה איתנו. (היה איתי כל ימי האשפוז, ממש רוב היום)

כשהיה צריך ללכת, אפילו לסופר פארם וחששתי להישאר איתה לבד- לקח לתינוקיה והיתה שם עד שחזר

 

זה נקרא ביות גמישאולי בקרוב
גם באסותא היה לי ככה, יכולתי לבחור ככה להיות איתה וכמה לשים בתינוקיה. בעיקרון הינם צריכים לבוא איתה לתינוקיה לבדיקות אבל בפועל גם באו לפעמים לחדר לבדוק אותה. אנו עברתי קיסרי חירום אז לא ממש יודעת להגיד כן יכולה להגיד שיש באישפוז חדרים לבד למי שאחרי קיסרי אבל על התאוששות אחרי הניתוח עם התינוק אני לא יודעת להגיד.. לי היה מספיק שבעלי איתה. מאד ביאס אותי שלא יכולתי להניק מיד ושלא הציעו לי לשאוב אבל אולי זה קשור לזה שהיה חירום? אני חושבת גם שהיו דברים שדרשו שהיא תהיה בתינוקיה (אחרי סכרת, היו ירידות דופק, הייתה קטנטנה..)
באסה שהתאוששת לא טובאורוש3
ב''ה על כל הטוב שכן היה
דברתי על אפס הפרדהoo
כלומר שניה אחרי הניתוח, שום אישה לא יכולה לטפל, ללכת לפגיה כמה שעות אחרי הניתוח זה גם יוצא דופן וגם לא כמו לטפל בתינוק כל הזמן. לכן הגיוני שבתי החולים לא נותנים אפס הפרדה.


ביות מלא זה שונה ולא התייחסתי אליו, אם כי נראה לי שרוב הנשים אחרי ניתוח לא מסוגלות לטפל בתינוק בימים הראשונים ללא עזרה צמודה.

קודם כל כתבתחילזון 123

שלא היית מסוגלת לקום כמה ימים ולכן אשה אחרי ניתוח לא מסוגלת לטפל בתינוק.

אז חלק כן יכולות חלק לא. 
 

דבר שני והכי חשוב-

ברור שאשה בכמה שעות שאחרי ניתוח צריכה עוד לשכב. בטח עם ההרדמה והכל. מה זה מוכיח?

זה אומר שלא יכולים לשים לידה עריסת תינוק ושמישהו יניח אותו לידה החלק מהזמן? יתן לה לראות אותו? להניח עליו יד? אפילו להניק בשכיבה?

אין שום דבר הגיוני להמנע מזה.

שוב למי שרוצה את זה כמובן!
 

ונכון, ביות זה נושא נוסף...

נגיד שהרוב לא יכולות לטםל לבד, מה זה אומר?

שמי שכן יכולה צריכה להמנע מזה? למה?

וגם מה הבעיה שתהיה לידה מלווה שתעזור לה? גם ליולדות רגילות בלי ניתוח יש אפשרות למישהי שתהיה לידן ותעזור

בעיקרון המקובעות הזאת בבתי החולים נובעתפרח חדש

מזה שהם מסתכלים על אישה שעברה קיסרי נטו כאישה שעברה ניתוח, ולא כיולדת. כי יש להם גם את האחריות הרפואית הזאת לעשות הכל לפי הפרוטוקול של אחרי ניתוח.

התינוק זה נושא אחר, שעובר לטיפול במחלקה היעודית, מחלקת יילודים.

לכן לא תראי אישה בחדר התאוששות עם תינוק שברגע נולד (בחלק מבתי החולים אפילו החדר התאוששות הוא משותף לכלל המנותחים, לא רק קיסריות)


ולכן כדאי ללכת לבית חולים שדוגל בזה (אם יש)

כי אחרת כנראה שזאת מלחמה אבודה מראש...


תקראי שובoo
יש נקודה אחרי המשפט הראשון, המשפט השני אינו הסיבה לחוסר יכולת לטפל שניה אחרי ניתוח.


כל הנשים לא מסוגלות לטפל בתינוק כשנגמר הניתוח, כולן נקודה, בלי סיבה נוספת מעבר לניתוח. זה אפס הפרדה, ברגע שהניתוח מסתיים.


בעיניי גם ביות מלא הוא מורכב ולכן כתבתי את זה, אבל מה שכתבתי לגבי בתי החולים כוון רק לאפס הפרדה.

אוקיי הבנתי עכשיו מה כתבת קודםחילזון 123

אני עדיין לא ממש מבינה מה כתבת בהודעה הזאת.

לא מבינה מה מפריע לך.


יש בתי חולים שמאפשרים טכנית שהייה של התינוק והאמא יחד, מייד אחרי הניתוח. ברור שלא לבד! ובהשגחה של מלווה/אחות/מיילדת מי שצריך.

למה זה לא נראה לך לא בסדר?

לא מצליחה להבין למה לכתוב שזה לא טוב, לא אפשרי, האמא לא יכולה לטפל וכו'.

היא לא יכולה לטפל, אבל יכולה להיות קרוב לתינוק ושיעזרו לה. זהו

לא מפריע ליoo
אלא הגיוני בעיניי שרוב בתי החולים לא מאפשרים זאת, כי הרבה נשים לא מגיעות עם ליווי צמוד שישאר איתן אחרי הלידה ואז זה סכנה לאמא ולתינוק.
טוב זה כבר הדיעה האישית שלךחילזון 123

הדעה האישית שלי שהם לא מאפשרים זאת כי ככה הם התרגלו, וככה נח להם.

תמיד לשנות נהלים זה קצת לצאת מאזור הנוחות.


ולהפך, רוב הנשים היום מגיעות ללידה עם מלווה אחד או שניים. מעט יגיעו סתם ככה לבד.

אחרי יממה מהניתוחים שהיו ליהריון ולידה

כבר יכולתי בהחלט לטפל בתינוק לבד. לאט, עם כאבים, אולי בלי הרבה מקלחות (שגם ככה לא בהכרח טובות לתינוק), אבל בהחלט טיפול כמו שצריך.

ולכן התכנון שלי הוא להביא מלווה רק ליום הראשון, שהעזרה העיקרית שלה תסתכם בלהביא אליי את התינוק ולהביא אליי את אביזרי הטיפול בו (אולי בהתחלה גם לחתל אותו).

בסופו של דבר תינוק קטנטן בעיקר צריך להיות צמוד לאמא שלו ולינוק...

לכן אני רוצה לעשות את ה"מלחמות" לפני הניתוחהריון ולידה

וכמובן מעדיפה למצוא בית חולים שמוכן לזה מלכתחילה...

לגבי החוויה של אפס הפרדה, זה אינדיבידואלי. לי זה ממש ממש חשוב. לא מסוגלת לנוח כשהתינוק לא לידי. לא מסוגלת לחוות את תחושת הבדידות הזו שחוויתי בניתוחים שהיו לי (בניתוח האחרון גם בעלי לא היה יכול להיות איתי מסיבה מסוימת, והבדידות הזאת הייתה פשוט נוראית )

ולכן אני אעשה כל מאמץ כדי לחוות הפעם משהו אחר. שאולי גם יהיה קצת חוויה מתקנת למה שחוויתי בעבר.

(וכאן דיברתי רק על עצמי, ואפילו לא על התינוק, למרות שאני יודעת וראיתי בעיניי כמה זה חשוב לו להיפרד מאמא רגע אחרי שהיה בתוכה תשעה חודשים צמודים...)

וכמובן - אם יהיה סיבוך כלשהו בניתוח אז ברור שלא אמשיך להתעקש על אפס הפרדה. אבל בניתוח תקין אין שום סיבה לא לממש את זה, וזה שזה עדיין לא קיים בכל בתי החולים נובע נטו מנוחות של הצוות...

הרבה פעמים ניתוח אלקטיבי קל יוצרבוקר אור

מלידות "רגילות " שקצת מסתבכות

אם האמא יכולה לטפל בתינוק עם קצת עזרה, מה ההבדל?

(מודה שלי לא קריטי אפס הפרדה כל עוד יש ביות מלא, אבל בעיניי אין הבדל בהכרח בין ניתוח ללידה וגינלית אם המצב מאפשר)

כיoo
בלידה רגילה רוב הנשים מסוגלות לקום לתינוק אחרי זמן קצר, בניתוח כל הנשים לא יכולות לקום בשעות הראשונות.


מבינה שיש נשים שרוצות את התינוק מיד אחרי הניתוח, אבל יש נשים שלא רוצות/ לא אפשרי להן, לבית חולים זה מורכב להיות מאורגנים לשתי האופציות כל הזמן ולוודא שאין סיכון לאם ולתינוק.

בלידה רגילה רוב הנשים מסוגלות לקוםבוקר אור

תוך שעתיים לתינוק? להרים אותו לחתל להניק?

לא ממה שאני מכירה סביבי.. בטח לא עם אפידורל או אם היה סיבוך קטן בלידה..רובן נמצאות עם מלווה שעוזר בהתחלה

אחרי כמה שעות כן, אבל אז כבר זה ביות מלא ולא קשור לאפס הפרדה

אניoo
ילדתי עם אפידורל, בערך שעתיים אחרי לידה לקחו אותי מחדר לידה בכיסא גלגלים עם התינוק לחדר טיפולים ואחרי כחצי שעה של טיפול לתינוק בנוכחותי לקחו למחלקה, במחלקה הייתי מסוגלת לקום לתינוק.


שעתיים פלוס אחרי ניתוח אי אפשר לעמוד על הרגלים (כנראה גם אסור)


יכול להיות שיש יולדות שמתקשות לקום אחרי לידה רגילה, אבל יש הבדל גדול בין נשים שלא יכולות בכלל (אחרי ניתוח) לבין חלק שמתקשות (לידה רגילה)

וזה אפס הפרדהoo
תינוק נמצא בחדר לידה, מקבל טיפולים בנוכחות האמא/ האבא, ועובר למחלקה עם האמא, כלומר לא נפרד מהלידה. כל שאר הסיטואציות אינם אפס הפרדה אלא דברים דומים.
זה בדיןק מה שכתבתיבוקר אור

אפס הפרדה זה ברוב בתי החולים בשלוש ארבע שעות שאחרי לידה. כשמגיעים למחלקה אפשר לבחור ביות מלא או לא וזה בלי קשר לאפס הפרדה. ובגלל שבשעתיים שלוש הראשונות כמו שאת כותבת גם ככה לא היית יכולה לטפל בתינוק ורק עשו את הטיפולים בנוכחותך, זה לא רלוונטי לקושי שאחרי ניתוח או אחרי לידה רגילה כי הוא קיים בשניהם בשעות הראשונות ולא מונע נוכחות שלך ליד התינוק.

ממה שאני מכירה הבעייתיות באפס הפרדה היא בגלל החדר התאוששות אחרי הניתוח כי היולדת חייבת להיות בהשגחה והוא לרוב משותף לכל הניתוחים, אין משהו מסודר לנשים אחרי ניתוח, ולא נוח לבתי חולים לשנות את זה (שזה הגיוני, אבל מבאס בשביל מי שכן רוצה)

זה לא רק לא נוחoo
זה קשה להיות מאורגנים לאפס הפרדה בניתוח.


כל הרעיון של אפס הפרדה הוא לא רק בשעות אחרי הלידה אלא בכל האשפוז, מה האישו הגדול בשעות לאחר הלידה ולא בשאר ימי האשפוז?

שאר ימי האשפוז לא קשור לאפס הפרדהבוקר אור

זה הרבה פעמים הולך ביחד, אבל אחרי השעות הראשונות כשמגיעים למחלקה זה ביות מלא אם התינוק איתך 

ורוב בתי החולים ערוכים לביןת מלא אחרי ניתוח, בטח ניתוח אלקטיבי. זאת אומרת שאין להן בעיה שאחרי שעתיים שלוש התינוק יהיה אצל האמא כל היום. אפס הפרדה מתייחס לשעות הראשונות שאחרי לידה עד שעולים למחלקה (לפחות רשמית זו ההגדרה)

מבחינת בתי החולים האישו זה חדר הניתוח וחדר ההתאוששות. מבחינת נשים זה תלוי אישה,יש כאלה שלא רוצות להיפרד מהתינוק בכלל ולכן זה קריטי להם. מבחינתי כמו שכתבתי זה לא אישו ולא מפריע לי

את עובדת בבית חולים שאץ מחליטה כך?חילזון 123

את כל הזמן חוזרת על זה ש**לדעתך** זה קשה להיות מאורגנים לזה...

עובדה שיש בתי חולים שהתארגנו לזה והכל בסדר

ומי שרוצה את זה זה אפשרי.

גם קשה לאפשר שהבעל יהיה נוכח בזמן ניתוח ועובדה שכבר מזמן כל בתי החולים התארגנו לזה. וקשה לאפשר אור סגול בביות מלא ויש מקומות שארגנו את זה והכל סבבה. ועוד מלא דברים בסגנון שפשוט היה ביקוש וזה הסתדר איכשהו...


אז אני לא מבינה מה ההתעקשות להחליט שזה קשה ולא אפשרי.

לך או למישהי אחרת זה לא מתאים- אין בעיה זכותך.

יש כאלו שזה הכרחי לבריאות הנפשית שלהן ולמה להתעשק שוב ושוב שזה מורכב ולא אפשרי?

זו הדעה שליoo
ואני אחזור עליה כמה שאני ארצה, למי שרוצה לקרוא ואולי יעזור לה לבריאות הנפשית גם אם היא תיפרד מהתינוק כמה זמן אחרי הלידה.
נכון תחזרי סבבהחילזון 123

אבל כדאי שוב לציין שזו הדעה האישית שלך.

ולא איזה אמת מוחלטת ואובייקטיבית שבגללה בתי החולים החליטו כך.

 

אגב מה הטעם לכתוב שוב?

היא כתבה כבר 500 פעם ש*לה* זה לא יעזור לבריאות הנפשית.

ואת כתבת כבר מליון פעם שלך זה כן עזר.

בסדר כל אחת מה שמתאים לה.

 

אני חושבת שזה בסדר שמתאים לכל אחת משהו אחר. וציינתי כמה פעמים את זה.

ואת משום מה מתעקשת שרק הדיעה שלך טובה יותר  .

זה שרשור ציבוריoo
עולות פה דעות שונות ואני לא צריכה הדרכה איך ומה לכתוב. 
הממ טוב תהניחילזון 123
איזה סיבוכים הוא מונע?אושר אקספרס
מה יותר טוב לתינוק מלהיות עם אמא ואבא שלו?
להיותoo
עם מישהו שמסוגל לטפל בו
זו לא אקסיומה שאישה אחרי קיסרי לאאושר אקספרס

יכולה לטפל בתינוק ואישה אחרי לידה רגילה כן יכולה.

חשוב להדגיששש 😅

יש כאלה ויש כאלה ואם בית רפואה באמת רוצה אז הוא יכול לאפשר למלווה להיכנס לחדר התאוששות והכל בסדר.

זה די אקסיומה שאשה אחרי קיסריתוהה לעצמי

לא יכולה לטפל בתינוק לבד. אפילו להתיישב לבד זה קשה, להרים אותו מהעריסה בשעות הראשונות זה בלתי אפשרי.

אני בהחלט בעד אפס הפרדה, אבל לחשוב שאשה אחרי קיסרי יכולה לטפל לבד בתינוק בשעתיים הראשונות זה מופרך בעיני. מלווה זו אופציה הגיונית יותר.

אבא מסוגל לטפל בתינוק...חילזון 123
חלק מהאבות לא מסוגליםoo
וחלקם לא נשארים אחרי הלידה
אוקיי. מה ההבדל בין אמא לאבא לצורך הזה?חילזון 123

היית גם אוסרת על אמא (נגיד לא בניתוח, סתם בלידה) לטפל בתינוק כי זה יכול למנוע סיבוכים?

אין שום הגיון בזה


אם יש מישהו שיכול להיות נוכח אבא או אמא אז כבר אין מה לחשוש מסיבוכים...

אםoo

היא לא מסוגלת לטפל בתינוק, ברור שמישהו אחר צריך לטפל בו.

בניגוד לאמהות, יש הרבה אבות שאינם מסוגלים לטפל בתינוקות בני יומם, אז הסיטואציה הזו שהאבא מטפל בתינוק אחרי הלידה לא כזו שכיחה ולכן קשה להסתמך על זה.

טוב כשמישהו מסמן את המטרה קשה לבלבל אותו עם עובדותחילזון 123
אז את צריכה לבחור, כי אין הכלהמקורית

וגם מאוד ייתכן שלא בהכרח תרגישי טוב כדי להיות עם התינוק.

אני מבינה שאת רוצה וודאות ואופציות אבל לידה היא פחות הזמן לכך לצערנו. בטח לא רגע אחרי.

 

אגב, אם את נמנעת מעימותים בדרכ ומרגישה רע אחרי -- זה באמת לא הזמן. ממליצה להתאמן על זה בהזדמנויות אחרת למען רווחתך הנפשית

אני מבינה לאט לאט שאצטרך לוותר על משהוהריון ולידה

אבל לכן אני מתכננת את כל ה"עימותים" לעשות לפני הלידה, ועדיף כמה שיותר מוקדם.

(אם כי גם עכשיו אני בלי הרבה כוחות לזה, אפילו לבירורים לא יודעת מה יהיה...)

ממה שקראתי עכשיו אני מבינההמקורית

שלא בכל הלידות שלך בעלך היה איתך.

תדאגי לך למלווה שידע לעמוד על הרצונות שלך.

אם יש לך מסוגלות פיזית להניק ולהחזיק תינוק, זה רק לבקש באסרטיביות שיישאר לידך.

אני שוב חוזרת - את האמא. הוא הילד שלך. את רוצה אותו לידך ומסוגלת? לכי על זה. בכל בית חולים. ושיהיה איתך מלווה שיעזור לך בזה. זו ההשתדלות שהייתי עושה. ומעבר לזה - את לא אחראית לתוצאה.

ובלי קשר, אם יש לך חווית לידה שלילית שלא בהכרח תוכלי לתקן מפאת הנסיבות למרות שאני מקווה שכן - כדאי לדאוג לליווי רגשי ועיבוד 

תודה! באמת אצטרך לחפש מלווה טובההריון ולידה

אפתח על זה שרשור אחר בהמשך, אם מישהי מכירה דולה לליווי קיסרי ולליווי אחרי קיסרי...

וכנ"ל לגבי עיבוד לידה, למרות שזה לא עיבוד לידה רגיל...

אולי המלווה יכול לעזור בזה?אושר אקספרס
זו גם אפשרות. צריכה בשביל למצוא מלווה טובההריון ולידה
דולה שמיוחדת לליווי קיסרי ואחריו (כי בעלי לא יהיה מסוגל להיות אסרטיבי כל כך...)
אשמח לשלוח לך מספר של דולה אסרטיבית בפרטיאושר אקספרס
זה לא מציאותיאופק המדבר
בתכלס זה נכון אבל לא עומד במבחן המציאות
בשעה טובה נשמה, מרגשאורוש3

אני ילדתי בעין כרם לפני כמה שנים טובות כבר. ואז דובר שהם מתכננים לפתוח חדר התאוששות מקיסרי בחדרי לידה ושאז לא צריך להיפרד מהתינוק כשעוברים להתאוששות הכללית.

אז שווה להתקשר לבדוק אם זה אכן קרה. לדעתי זו לא בעיה להרים טלפון לחדרי לידה ולשאול.

באמת לא קשור לרופא הפרטי.

בעין כרם יש שר''פ אז את יכולה בהחלט לבחור רופאה (ולשלם בהתאם כמובן).

אגב, אני מאוד מבינה אותך. אבל בפועל זה מדובר רק על בערך שעתיים. אני שלחתי את בעלי עם הקטן. והוא זרם והניח אותו עור לעור. לא האכילו והנקתי במחלקה ועשינו ביות מלא. עם ליווי כמובן. לא הצלחתי להניק בחדר ניתוח למרות שזרמו איתי תאורטית. כי הקטן כן היה צריך עזרה להחלץ ואז להשגחה.

למרות שהתאכזבתי זו עדיין הייתה חוויה הרבה יותר טובה מניתוחי החרום בהם לא שאלו אותי כלום, העלו למחלקות הרגילות (ביום עם האמא בלילה תינוקיה) והאכילו במטרנה.

בהצלחה רבה!

עורכת- את יכולה לברר על קיסרי צרפתי גם. יש דעות לכאן ולכאן. בגדול כרגע זה בבי''ח פרטי בנצרת עם רופא ספציפי עם בת הזוג שלו שהיא פיזיותרפיסטית, ולדעתי שם את יותר יכולה להחליט. ואומרים שההתאוששות מעולה. חברה שלי מאוד שמחה עם זה. לא בררתי לעומק כי לא רלוונטי כרגע. 

 

תודה רבה! אז אתקשר באמת לברר שםהריון ולידה

מקווה ממש שמשהו השתנה...

לגבי קיסרי צרפתי - די ויתרתי על הרעיון, גם בגלל המרחק וגם כי זה רופא גבר ואני מעדיפה רופאה...

בעין כרם אני יודעתאורוש3
שאוהבים את נילי ינאי. 
אני גם אוהבת אותה (הייתי אצלה בסקירות כמה פעמים)הריון ולידה

אבל לפני כמה שנים ביררתי עליה ללידה אחרת והבנתי שהיא  כבר לא מקבלת ללידות פרטיות כאלה שלא היו אצלה במעקב היריון (פרטי) מההתחלה...

מישהי יודעת אם זה אכן כך?

אז שאלתי מישהיאורוש3

והוא חושבת שד''ר ינאי כבר לא מקבלת לידות בגדול, גם לא את מי שעושה אצלה מעקב.

אני לא מכירה (גם אותה לא מכירה אישית רק מקרובות) עוד רופאה אבל מאמינה שיש. 

תודה רבה שביררת בשבילי!הריון ולידה
בכיף. למה לא הולך הפעם עם הרופאהאורוש3
שתמיד הלכת אליה? בעצם מה השתנה לעומת הפעם הקודמת?
בכל קיסרי לקחתי רופאה אחרתהריון ולידה
אחת עברה לבית חולים אחר, אחת יצאה לפנסיה והשלישית - כנראה שאקח אותה בסוף, אבל אני לא בטוחה שהיא בגישה טבעית כל כך... (היא מאוד מקצועית וגם מאוד נחמדה, אבל יש לי הרגשה שהיא כן מתייחסת לקיסרי יותר כמו ניתוח ופחות כמו לידה...)
אם את משלמת פרטיאורוש3

את בהחלט יכולה לבקש את זה. הרופא שהיה לי בניתוח השלישי גם לא היה נראה הכי בקטע אבל לגמרי עשה מה שבקשתי במסגרת האפשר.

דווקא רופאה אישה אחרת שסתם הצטרפה כדי לראות אותו הייתה די חצופה וזלזלה. וסטז'רית כמעט התעלפה. לא היה משעמם בכלל.

אבל באמת לא משנה איזה רופא תקחי את תחת נהלי בית החולים. 

זהו, זה מה שהמזכירה של הרופאה אמרההריון ולידה
שגם הרופאה הפרטית תלויה בנהלי בית החולים...
חיבוק מאחלת לך שתמצאי את המקום המושלם בשבילךחילזון 123
וממליצה לך לבדוק אוליחילזון 123

את אסף הרופא. (זה קצת ליד רמלה כזה) הבנתי שיש שם ימים מסויימים בשבוע שיש אפס הפרדה מוחלט. ואולי יש גם מלונית. 
 

תתקשרי לחדרי לידה לברר

תודה! באמת ראיתי אותם בגוגלהריון ולידה
(יש לי קצת רתיעה משם, כי עברנו שם אשפוזים לא נעימים במשפחה, אבל אולי אצליח להתגבר...)
אולי בכל זאת דברים השתנוחילזון 123

וגם חדר לידה זה לא כמו מחלקה אחרת

תלכי לסיור אולי, תשמעי מקרוב וכו'

תודה רבה!הריון ולידה
לא יודעת אם אוכל ממש ללכת לסיור - בכל זאת זה רחוק מהבית שלי... אבל אנסה לברר.
באסף ברופא זה תלוי באיזה יום מתבצע הניתוח,אושר אקספרס

בתל השומר אפשרי וזה קורה די הרבה לפי מה שהבנתי.

בירושלים בעין כרם גם כן אפשרי.

תתקשרי לשאול...

בהצלחה! בידיים מלאות וחוויה טובה💜

בעין כרם את יודעת בוודאות שאפשרי? כי כתבו פה שלא..הריון ולידה
בינתיים עוד לא מצאתי כוחות להתחיל להתקשר ולברר
עברתי קיסרי פרטי לפני שנה+ בשעצקפצתי לבקר

גם אני מאוד רציתי אפס הפרדה, אבל הרצון במקצועיות גבר..

בניתוח עצמו ראיתי איך מוציאים אותו, והוא היה עלי די הרבה עד שלקחו אותו לבדיקות. (בכל הניתוחים הרגשתי ממש רע בגלל החומרי הרדמה אז לי אישית זה היה קשה, והנקה בכלל לא היה ריאלי)

התאוששות שעה וחצי בערך בחדר התאוששות כללי של כל הביח, בנתיים בעלי היה עם התינוק, עשו רק בדיקה ממש בסיסית וחיכו לי בחדר.

עליתי לחדר וישר הנקתי, ואח"כ זריקות בחדר, בדיקת רופא לא זוכרת אם בחדר או בתינוקיה צמוד אלי.

בעיקרון לא מאפשרים אפס הפרדה בלילה הראשון ואומרים שצריך להביא לתינוקיה. בפועל הוא היה צמוד אלי ואף אחד לא אמר לי כלום, ובבוקר עברתי לחדרים של אפס הפרדה.

רוב הבדיקות היו בחדר, היה ממש נעים. לפני שחרור יש מסדר די מעייף בתינוקיה והיה מלא המתנה.

בגדול היתה לי חוויה ממש טובה, אחרי הפרדות מאוד ארוכות הניתוחים קודמים (14 שעות ו8 שעות)

וברמה האישית- אני כ"כ חלשה מייד אחרי הניתוח, עם רעידות קשות וחולשה נוראית שלא הייתי מסוגלת לטפל בתינוק בשום צורה מייד אחרי.


אם יש לך שאלות נוספות מוזמנת בשמחה..

תודה! את מתארת פחות או יותר מה שהיה לי בקיסריהריון ולידה

האחרון שלי (היה חצי אלקטיבי). אולי רק חוץ מחוויית האשפוז בהתחחה, שאצלך הייתה יותר טובה, אבל תכל'ס זה תלוי באחיות שבדיוק יש...

זה היה טוב יותר מהניתוחים הקודמים, אבל זה עדיין לא מספיק לי... אני רוצה ממש אפס הפרדה, ואני חושבת שאני מסוגלת לזה מבחינה פיזית (עם עזרה בהתחלה) אם לשפוט לפי הניתוחים הקודמים, ואני מבינה שבשערי צדק לא אקבל את זה...

אגב, מי הרופא שניתח אותך?

פלוטקיןקפצתי לבקר
כן, הוא אחד הטובים הריון ולידה
(אני מעדיפה רופאה אישה אז לא אקח אותו, אבל שמעתי עליו טובות...)
אפשר לשאול איפה ילדתאופק המדבר

ומי המנתח? כמובן אם מתאים לך

אופספ עכשיו ראיתי, 

הורידו לך את הווילון כשהוא יצא? 

כן, הורידו וילוןקפצתי לבקר
יפה!אופק המדבר
ואז ישר שמו עליך? 
לי בשעצ לפני חצי שנהאמא חדשהה

נתנו להיות עם התינוק גם בלילה הראשון עם מלווה צמוד. ההפרדה שהייתה היא רק עד שעליתי מהחדר התאוששות למחלקה

הייתי די נחרצת בעניין ולא שמעתי התנגדות לזה

אחרי קרוב ל24 שעות העבירו אותי לביות מלא שזה מסדרון אחר באותה מחלקה

תודה! זה מעודד לשמוע שנקודה אחת מתוך הדרישות שליהריון ולידה

אפשרית בשערי צדק...

אבל עם הקטע של ההתאוששות אני מבינה שאין לי סיכוי שם

בכל אופן, בלילה הראשון היית שם במחלקה הרגילה? היה שם מקום בכלל למלווה? (זוכרת שבלידה האחרונה הייתי שם בחדר של שלוש, בווילון האמצעי, ובקושי היה מקום לזוז... באמת במחלקת ביות היה הרבה הרבה יותר טוב)

המחלקה הרגילה לא מרווחת כמו הביות מלאאמא חדשהה

אבל הסתדרנו

ההתאוששות זה חלק מההתאוששות הכללית אז אין אפשרות להכניס לשם תינוק. אני ממש ממש מבינה את הבאסה על זה.

בעלי היה איתו בתינוקיה וחיכו לי עם כל הבדיקות

בגלל שידעתי שהוא לא סתם צורח בתינוקיה לבד אז הייתי ממש רגועה ואחרי 3 שעות בערך (ששעה מתוכם ישנתי..) נפגשנו והנקתי וכו'

אם זה יהיה רלוונטי, תבקשי שישאירו לך את הפלאפוןאמא חדשהה

זה ממש יכול להרגיע שאת יכולה להתכתב ולשמוע מה קורה עם התינוק

וגם מעביר את הזמן

תודה לך!הריון ולידה

הייתי עם הפלאפון בקיסרי האחרון (בעיקר השתמשתי בו כדי לשמוע שירים מרגיעים), אבל עדיין היה לי סיוט... הייתי לבד, ואין שם פרטיות (כי האחיות לכאורה צריכות לראות את כל המתאוששים), והייתי צריכה לשמוע את המתאוששים האחרים, שהתאוששו מניתוחים פחות נחמדים... ממש ממש לא רוצה לחזור על זה

אוף...

את היית לבד בהתאוששות?

האמת שהייתי די מטושטשת ומותשתאמא חדשהה

אז הזמן פשוט עבר

נתנו להיכנס כי היה שם די רגוע, הוציאו בהחלפת משמרות

הבנתי שלא תמיד מכניסים מלווים

מבאס ממש על החוויה! נשמע לא קל בכלל.

מקווה שתמצאי את הדרך ליצור לעצמך חויה מתקנת!! 

אמן ותודה!הריון ולידהאחרונה
אני מטאטאת ערימה ענקית של בלגן לכיוון הכניסה לביתתודה לה''
מכל הסלון והחדרים,


בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣


מי זורמת על שרשור יציאות של הבעל (על משקל פניני ילדים)?

חחחח יואו איך צחקתישושנושי
גם אני🤣🤣🤣תודה לה''
הוא גאון! אולי לשכנים יהיה חשק לסדר לנו😂😂יעל מהדרום
כן אה.. אני אמרתי לו שנגיד לכולם שהשהשכנים הוציאותודה לה''
ואיזה לא יפה זה😅😅🤣😂🤭🤭
😅😅מתואמת

אבל אני נתפסתי על משהו אחר -

את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭


בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)

צודקת אבל די אין איפה לדרוך זה חונק אותי...תודה לה''

ובעלי לא יודע לטאטא..

כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...

מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח


אבל תודה על התזכורת!!

מבינה אותך... אבל לפחות באמת תני לו לאסוף🤭מתואמת
חחח מבחינתי שתישאר שם בחודש הקרובתודה לה''

גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..

רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭

😅 העיקר שמסודר לך בעיניים...מתואמת
לפני עשור בערך בית מלא צפופים ב"ה ורצפה שחורהאנונימית בהו"ל
ברגע של שקט אמרתי יאללה  נרים כיסאות ונשטוף קצת, בסוף אחד הקטנים התעורר והורדתי את הכיסאות בלי לשטוף ובלי כלום והרצפה חיכתה שחורה בסבלנות.  


יום למחרת ניסיתי שוב,  הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??


מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול 

אוי קורעעעעע😂😂😂😂תודה לה''
האמת שגם בעלי לא היה מבדיל אם כבר שטפתייעל מהדרום
לק"י


או רק סידרתי לקראת שטיפה.....

מזכיר לי משהו חכם ששמעתי פעם124816
הייתי בשרות לאומי והתארחתי אצל מישהי עם ילדים קטנים והכיסאות היו למעלה, אחרי שטיפה, הצעתי לה שאני הוריד את הכיסאות, אז היא אמרה לי, אני משאירה אותם למעלה בכוונה, בעלי חוזר בערב מהעבודה, עד שהוא יגיע הילדים כבר יספיקו ללכלך את הרצפה, אם הכסאות למעלה הוא לפחות ידע ששטפתי וצריך לפרגן...
יצירתי😂יעל מהדרום
בדיוק!!גלויה

גם אני בשירות לאומי (רווחה) למדתי מעו"ס שתמיד צריך לפרסם את מה שעושים... אז לכן אני משאירה ערמות כביסה מקופלת (כשזה כן קורה...) עד שבעלי יגיע.

 

חשבתי שזה המצאה שליחנוקה

להשאיר ערימות כביסה..

פיזורים זה צטלה בפני עצמה אצלינו...

האמת שאני בגלל זה מקפלת ישרשלומית.
לארון, כי אם לא הבגדים פשוט נשארים מקופלים עד שהם מתבלגנים כי הפיזור זו משימה ממש מעצבנת 
אני מצלמת לו🤣פלאי 1234
עושה קניות, מצלמת את העגלה ליד האוטו , מקפלת כביסה מצלמת לו את הכביסה מקופלת. וכן הלאה.
חחחחחחחחשירה_11

יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!

נכוןןןןן בחיים לא היה עולה על דעתי..תודה לה''
לא נעים לי להגידבאתי מפעם
כשהייתי ילדה ביסודי הייתי תורנית בכיתה ובסוף הלימודים צריך לטאטא את הכיתה, אני וחברה טיטאנו ובסוף הופנו הכל החוצה לפרוזדור 🫣🫣🫣
הילדים שלי עושים את זה כמעט קבוע בחדרים שלהם🤭מתואמת
מגניב!😅מתואמתאחרונה
(עבר הרבה זמן לא קיבלנו ספרים של ספריית פיג'מה, אז לא הכרתי את הספר)
טרי מהערבהשקט הזה

אני עומדת מטגנת לביבות לקראת יציאה מהבית. בעלי חוזר מתפילת ערבית, מבקשת ממנו לארגן תיק לנסיעה עם טיטולים, מגבונים, בגדי החלפה ובקבוקים לבנות.

אחרי חמש דקות בערך אני רואה אותו יושב על הספה, שואלת אותו "ארגנת את התיק?" תשובתו המופלאה: "ביקשתי ממני לפני דקה, מתי הייתי אמור להספיק לארגן?" מממ.. בדקה (חמש כאמור) הזו במקום לשבת על הספה?

כמובן שווידאתי לפני היציאה שיש בתיק מה שביקשתי ולא היו מגבונים..


חח יצאה לי חצי פריקה.. פשוט היה לי אחהצ עמוס ומלא במשימות והפרופורציות ביני לבינו הדהימו..

וואאא!! השלוות נפש הזאת מחרפנת לפעמים...יעל מהדרום
חחח כןןןן יש להם שלווה כזו.. הם בקצב חיים אחרתודה לה''
אין ספק אבל שיש מה ללמוד מזה...
ממשהשקט הזה
לפעמים באמצע יום שישי הוא פשוט מתיישב על הספה.


עכשיו שלא תבינו לא נכון, הוא עושה מלא בבית. אבל היכולת המופלאה הזו פשוט להתיישב לנוח מדהימה אותי😅


אני מתיישבת להניק וכל ההנקה אני על קוצים במחשבה על כמה דברים יכולתי להספיק עכשיו במקום זה

משהו חמוד שהיה השבועגלויה

בעלי הלביש לפוצון ציצית 

ושר: 

"בוקר טוב עולם... (במנגינת פינוקיו)

אני מסדר את החוטים

אני כבר ילד יהודי"

 

 

רציתי להעלות לפורום אז הנה הזדמנות. 

 

וואו, נאמץ בדוק!דיאט ספרייט
איזה יופי!גלויה
אניoo

באה לשים פסולת בפח ואין שקית

רואה צלחת עם פסולת על השיש ומוסיפה את שלי

באה אחרי 5 דקות שוב לפח

עדיין אין שקית

אבל הצלחת עם הפסולת נעלמה

(הוא שם אותה בשקית שהוא הוציא החוצה ועוד לא שֹם בצפרדע)

נכנעתי ושמתי שקית בפח

מה? יפה שהוא לקח את הצלחת!!!תודה לה''
אבל כן לשים שקית בפח זה כאילו לא ברפרטואר הדברים שהם יודעים לעשות חחחח
אצלינו זה התפקיד של בעלייעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ו בכסלו תשפ"ו 23:29

לק"י

 

אני פותחת עוד שקית ומניחה איפושהו.

עד שהוא מוציא את המלאה מהפח, ושם חדשה....

משהו שתמיד מצחיק אותיהשם שלי

בדרך כלל בלידות בעלי נמצא איתי והילדים אצל ההורים שלו.

אחרי שנגמרת הלידה, במקום לנסוע להורים שלו להיות עם הילדים ולעזור להם, הוא חוזר הביתה לבד.

מפיל את הילדים על ההורים שלו, ונהנה מבית ריק.

תכלס צריך לעבד את החוויה... לא? אבל כן זה הכי גבריתודה לה''
שיש
גם בעלי עושה את זה לפעמים. בלי שאהיה אחרי לידההמקורית

בעיניי לגיטימי. ווין ווין סיטואיישן

אהממממחנוקה

בכנות בעלי עושה את רב תחזוקת הבית

אז מי אני שארד עליו

אבל כן יש כמה דברים שאני נושכת שפתיים

 

הוא מטאטא (יסודי ומעולה, משהו נדיר!)

ומשאיר את הערימה באמצע החדר

אני מתפחלצת כי תכף יבואו הילדים וידרכו והוא מבחינתו זה 2 משימות נפרדות לחלוטין

יש לטאטא

יש ליעות

יום יבוא והוא יאסוף

(ברגיל אני לא מתאפקת ותמיד מרימה אלב עכשיו בסוף הריון אז מוותרת)

 

הוא שוטף כלים מנקה את הכיור מנקה את השיש

ואז תולש את מגבת הידיים מהמתלה

ומנגב איתה את השיש המקורצף

נשמע לו ממש מיותר גם לנגב בסמרטוט רטוב וגם לנגב ביבש

וזה מגרדדדדדדדד לי בעיניים.

משתדלת פשוט לא לראות.

 

מה עוד?

קבוע, קבוע

הוא מקלח את הילדים

ומוציא אותם במגבות שלנו.

למהההה בשביל מה לכל ילד בבית יש מגבת אחרת?

כדי שלא אצטרך כל היום לכבס

אבל לו זה לא מפריע וקשה לו להבין שזה מפריע לי...

וואי חנקת עם המגבות חחחאפרסקה
אפשר לפרוק? בתקווה שלא יהיה אווטינגאנונימית בהו"ל

יש לי גיס דתל"ש, בזוגיות עם קונסרבטיבית.

אנחנו דוסים מתנחלים.

היא טבעונית.

הם פציפסטים.


עד כאן רקע.

הם עשו חנוכת בית אצלם, כיבדנו

מפה לשם בעלי התבקש להגיע בלי האקדח. כיבדנו


אני אחרי שיחה קשוחה עם בעלי על מצבנו, אחרי התברברות בדרך כי שלחו לנו כתובת לא ברורה+ פקקים של המרכז

אני כבר עייפה, רעבה ועצבנית, אבל בשעה טובה הגענו.


נכנסים לריח של מרק טוב, שבושל בבית. אני נזכרת שהוא אמר שהוא אוכל גם טרפות. מבינה שאני צריכה לוותר על המרק.

רואה פיצה קנויה, נרגעת, מגלה שהוא מחמם אותה בתנור.

מישהי דתייה מהמשפחה מביאה לביבות, אני בונה על זה, מגלה שגם אותם הוא מחמם.

מסתכלת מאיזו פיצרייה הפיצה, בודקת עליה בגוגל, כתוב שהיא כשרה ללא תעודה. מבינה שגם עליה אני נאלצת לוותר.


נזכרת באירוע חלבי שעשינו לא מזמן, כמה השקעתי שיהיה מכל סוג גם משהו טבעוני...


בעלי מרים טלפון לפיצריה ומבין שיש תעודה, עוצר את גיסי מלחמם את שאירות המגש של חומם. אוכלת משולש פיצה קרה, עם תוספות שאני ממש לא אוהבת. וזהו, כי אכלו מהמגש הזה גם כאלה שלא אכפת להם מכשרות...


וככה אני מסיימת את הערב עם אכזבה גדולה, עייפות, רעב, עצבים

אהה ושיעמום מנושאי שיחה לא מעניינים.

וואי חיבוקשירה_11

רצף אירועים ממש מרגיזים ועוד מלווים בהרגשה של חוסר התחשבות

חיבוק

מכירה את זה ככ. הרגשה מגעילה!Pandi99
ממש קשוחתהילנה
אני למדתי מראש לא להתבייש לשאול: מה יהיה לאכול? באיזה כשרות? מבחינתי זה הבייסיק של ההתארחות
לגמריאיזמרגד1

או לשאול, או להגיע מראש שבעים...

אבל זה אחד המבאסים גם להיות באירוע ולא לאכול וגם הקטע שלא מתחשבים...

דיברתי עם חמותיאנונימית בהו"ל

אמרה שהוא ידאג לנו.

היא גם הרשתה לעצמה לאכול משהו בטענה שזה טבעוני, אני לא חושבת שהיתה אוכלת אם היתה יודעת שהוא אוכל טרף

ציפיתי שכמישהו שגדל כדתי תיהיה התחשבותאנונימית בהו"ל

בסוף הוא יודע הכל

מבינה שציפיתי יותר מידי

איזה מתסכלללצוצקהלה

נשמע סופר קשוח, ובפרט שכשארחת כל כך טרחת והתחשבת..

אני בסיטואציות כאלו דואגת להביא איתי משהו- סלט/ פשטידה/ עוגה שאני אוהבת (אפילו קנוי...) ואז יודעת שבכל מצב יהיה לנו משהו לנשנש...

רעיון טוב להבא!אנונימית בהו"ל
למרות שהודעתי לבעלי שאני לא חושבת שאגיע לאירוע שלהם, ואם כן זה יהיה אחרי הרבה מחשבה
איזה מבאס!!שלומית.

האמת אני חושבת שצריך לדבר איתו ברחל בתל הקטנה. בסוף הוא גדל כדתי והוא מכיר את ההלכות. אז נראה לי בסיסי שאם הוא מארח את המשפחה הדתית שלו הוא יתחשב.

(אצלינו במשפחה גם יש דתל"ש שמארח ודואגים שהכל יהיה כשר... אולי ההבדל הוא שהוא דתל"ש כבר מעל 30 שנה ועבר מזמן את הקטע של לעשות דווקא.)

וזה בלי לדבר על הקטע של להתארח אצל זוג לא נשוי אבל זה כבר עניין שלכם...

קיצור, אני חושבת שאפשר לדבר איתו כאדם בוגר בתקוה להבנה

לא תארתי לעצמי שאדם כזה יהיה חסר מחשבהאנונימית בהו"ל

בסוף כשבעלי אמר לו שיש בעיה עם זה שהוא מחמם בתנור הוא נעצר, אבל זה היה מאוחר מידי.

אני לא חושבת שזה היה דווקא כמו פשוט חוסר מחשבה עלינו.


ולגבי זה שהם זוג לא נשוי- יש דברים מורכבים בין משפחות...

יש צפרדעים שבולעים

בואי, גם זה שהיא קונסרבטיבית זה לא מציאה, אפילו שהיא חמודה ממש

וזה שהיא מסיתה אותו שמאלה שמאלה שמאלה

מצב קשוח.

ומנסים לאזן, די למען כיבוד הורים/חמים

אז כנראה באמת פשוט להעלות למודעותשלומית.אחרונה

ולתזכר אותו ....

ובאמת נשמע מצב מאתגר, בהצלחה!!

וואי...איזה לא נעיםיעל מהדרום

לק"י


למשפחה קרובה מן הראוי לדאוג.

זה גם לא מישהו בודד ששומר כשרות. מן הסתם שהיו לא מעט.

האמת שבסוף היה אירוע לא גדולאנונימית בהו"ל
אבל היינו חצי דתיים, מספיק חשוב להתאים משהו אלינו
לגמרי....יעל מהדרום

לק"י


לי יש אחות טבעונית, אז הכי הגיוני שאני אדאג לה לאוכל באירועים. לא חייבים שיהיה לה הכל, אבל שיהיה מה.

היא משפחה קרובה, לא איזה סבתא של הבת דודה מהצד השני.

מוכר מאוד!זמינה

ותחשבי שהייתי במצבים כאלו עם ילדים שצריך לומר להם לא לגעת בכלום

למדתי להאכיל את כולם לפני (קונה להם פיצות אז הם מאושרים)  ולשמוח ביחד המשפחתי

גם אצלינו נושאי שיחה זה קשוח ביותר בטח מאז הבלאגנים של הרפורמה ועוד יותר מאז המלחמה בעזה, אני מנסה למצוא נושאי שיחה לא נפיצים, להחמיא על מה שאפשר, לשתוק הרבה גם כששומעת דברים כואבים וללכת הביתה בידיעה שעשיתי מה שיכולתי.


משערת שגם לצד השני יש מה לומר עלינו כי כל אחד רגיש לדברים אחרים.


הסרת משקפיים- שואלת בשביל אחותיהשם גדולל

עם משקפים מהיסודי

מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר

רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?

תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר

עשיתי לפני ההריונותאחת כמוני

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

איזה סוג עשית?השם גדולל
איך הייתה ההחלמה שלו?השם גדולל
היא ממש חוששת לעשות אותו עם מספר ילדים בבית
מהניסיון שליואני שר

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.


ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

תודה רבההשם גדולל
ככהאחת כמוני

יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.

אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.

חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.

אני עשיתימחכה להריון
היו לי שני ילדים שעשיתי.. היום אני עם ארבעה ולא חזר רואה מצוין ברוך השם
איזה סוג עשית?השם גדולל
מכירה מישהיניגון של הלב

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

מעניין למה זה חוזר.. מבאס לשמועהשם גדולל
עשיתי בתור רווקהשומשומ

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

איזה כיף, ב"ההשם גדולל
ליאיזמרגד1

היה מספר ממש גבוה, עשיתי לפני החתונה ומלכתחילה נשארה מידה נמוכה. אני חושבת שעלה לי עוד קצת אחרי, אבל אני עדיין לא משתמשת במשקפיים

מבחינת ההחלמה היה לי כמה ימים קשים. אני חושבת שאי אפשר לדעת מראש איך יהיה אז כדאי להיערך מראש לכמה ימים- שבוע של תפקוד נמוך יותר ועזרה בבית עם הילדים.

איזה מספר, אם אפשר לשאול...השם גדולל
היה לי מעל 10איזמרגד1

עכשיו יש 1-2.

אגב רואה ששאלת לגבי ניתוח נוסף, אני עשיתי בקייר לייזר והם מתחייבים שאם המידה עולה ומבחינה רפואית אפשר לעשות עוד ניתוח הם עושים ניתוח חוזר חינם...

מעולה,תודההשם גדולל
עשיתי וחזרכובע שמש

עשיתי לפני החתונה בגיל 19, אחרי לידה רביעית חזר לי למספר הקודם. 

באסותא טוענים שהמחקרים מראים שאין קשר ללידות (קשה לי להסכים איתם)

בכל מקרה עכשיו מחכה לפני שאעשה ניתוח נוסף.

חייבת לציין שלא מתחרטת. היה שווה להיות בלי משקפיים 11 שנה...

וואו, יש אפשרות לעשות ניתוח נוסף?השם גדולל
לי כחודשיים אחרי כל לידהואילו פינו

עלה המספר

במספר שלם..

אז חוששת מאוד לעשות לייזר ושיחזור לי...

והיה לך מספר משמעותי?השם גדולל
סתם מעניין לדעת.. ברור לי שאצל כל אחת זה שונה
שאלה נוספת: מה הטווח מחיריםהשם גדוללאחרונה

למי שיש הסדר עם הקופ"ח? נכון לתקופה זו..

והאם אפשר לשלם בתשלומים? 

עקירת שן בינה - איך מרגישים אחרי?מחי
קבעתי מזמן לעקור שן בינה ביום חמישי, וגם קבעתי יום הולדת לבן שלי עם כמה חברים ביום ראשון, ולא שמתי לב שזה יוצא 3 ימים אחרי העקירה. אני לא רוצה לבטל, אבל חוששת מאוד... מישהי יכולה לשתף מניסיונה אם אחרי 3 ימים כבר אמורים לחזור לתפקוד? יש כאבים עדיין?
אחרי שלשה ימים זה עדיין לא קלEliana a

לוקח זמן להתאושש

תלוי אם שן היה תחתונה או עליונה

תחתונה זה יותר זמן להתאושש

אם זו עקירה רגילה ולא כירורגיתנשימה עמוקה
יום יומיים גג להתאושש.. לפחות כך היה אצלי ועקרתי את כולן. חלק היה יותר קשה והייתי צריכה משככי כאבים יום יומיים חלק היה קליל וכבר באותו יום הרגשתי יותר טוב.
מאד אינדיבידואלי.. איך את בדכ כשכואב לך?כורסא ירוקה

אני לרוב סבבה במחלות/כאבים, וגם אחרי העקירות (כירורגיות) תוך יום יומיים הייתי בסדר.

בעלי חולה הרבה יותר בקלות וכל כאב חמור יותר אצלו ולדעתי לקח לו שבוע פלוס אחרי עקירה כזאת.

אני עקרתי לא מזמןחנוקה

מאד הזהירו אותי אבל תכלס עבר בשלום.

עם משככי כאבים לא הרגשתי כלום.


הרופא אמר לי שזה נורא משתנה משן אחת לשניה, תלוי מה י ש מתחת לשורש. לפעמים עובר שם משהו חשוב.

בנוסף מה זכן משמעותי אולי זה שי שהרבה הגבלה באכילה, ולפעמים נוטלים אנטיביוטיקה שזה בעצמו מחליש.

זה ממש תלוי מיקום ומיומנות של רופא וכו'אמהלה

בעקירה אחת לקחתי משכך כאבים שחזרתי הביתה וממחרת לא הרגשתי כלום

בעיקרה אחרת, אצל אותו רופא, היו ביומיים הראשונים כאבים חזקים שהצריכו משככי כאבים ועוד כשבוע+ כאבים שהסתדרתי בלי משכך.

 

מאוד משתנה. תלוי איך השן יושבת בתוך הפהואילו פינו

תלוי איפה השן..

ממליצה להיערך עם מלא משככי כאבים, אוכל קר ורך..

אחרי 3 ימים בדרכ הרגשתי יותר טוב.. לבעלי השן הייתה באלכסון ולקח המון זמן לעקור אותה וההתאוששות הייתה ממש קשה.. 

תלוי מאוד באופי העקירהכבת שבעיםאחרונה

לי היתה עקירה ממש פשוטה, יצאתי מהעבודה, הלכתי לעקירה וחזרתי מיד לעבוד... לדעתי אפילו לא לקחתי שום משכך כאבים

שאלה- טלויזיה בבוקר לילדאובדת חצות

יש לי נטיה לשים להם טלויזיה בבוקר

עוזר לי להתארגנות

והם כבר מבקשים באופן קבוע

זה נורא? שעה בבוקר?

איך אתן מתארגנות בבוקר בלי זה?אובדת חצות
הם קוראים ספרים או משחקים במשהו אצליכורסא ירוקה
אבל אם באופן כללי אין לך בעיה עם טלוויזיה, ואין לך קושי להרים אותם משם כשצריך לצאת אז לכי על זה 
אני בד"כ מארגנת ומיד יוצאיםשלומית.

אין זמן ביניים שהם משועממים.

קמים, מתלבשים, יוצאים.

אם יש לי ארגונים מעבר, משתדלת לעשות לפני שהם קמים 

לנו אין מסכים אז זה לא אופציה והילדים לא מכיריםהמקוריתאחרונה

שום דבר אחר

קמים, מתארגנים, ויושבים לשחק או לקרוא נגיד

אוכלים משהו

ויוצאים

מבחינות מסוימות זה פחות טובחנוקה

זה משבש מאד את ההורמון הטבעי של היום/לילה (מלטונין)

מצד שני בוקר באמת זמן מאתגר.

בכנות זה ענין של הרגל

מבינה לגמרי שאחרי שהתרגלת לזה וגם הם, קשה להחזיר את הגלגל אחורנית.

מצד שני אני לא נותנת בכלל מסך לילדים.. אז אני לא הבן אדם לענות על זה (יש לי עוד קטנים, ומשתדלת להשאיר את זה כמה שאפשר מחוץ לתחום. יודעת שזה בלתי נמנע בסוף)

האמת ששעה זה הרבהמחי

במקרה חירום של ילדון צורח ואני באיחור כן אתן לו לראות איזה סרטון של שיר בפלאפון ל5 דקות, אבל זה לא חלק מסדר בוקר שלנו. ראה?

אם בעלי בבית, עושים תורנות מי מתארגן ומי שומר על הילדים. אם הוא לא, אז מתמרנים... מנסה לנצל רגע שהם משחקים יפה לרוץ להתלבש, או שמה להם צלחת עם אוכל ורצה. לומדים להתארגן בצ'יק.

פעם הייתי קמה לפניהם ומעירה אותם כשכבר הייתי מוכנה לגמרי. היום הם משכימים קום לפניי אז זה לא עובד.

שעה זה הרבה...מתואמת

(בשעה אפשר להספיק גם להעיר, גם להלביש, גם להתארגן וגם לשלוח כבר למוסדות...)

אנחנו מפעילים לפעמים סרטונים בטלפון לילדונת, אבל היא היחידה שאנחנו עושים לה את זה, כי היא מאתגרת מאוד-מאוד בהתארגנות בבוקר (על הרצף האוטיסטי) ואנחנו מחפשים כל דרך להקל. בכל אופן, מדובר בלא יותר מרבע שעה, שתוך כדי אנחנו מנסים לארגן אותה.

לשאר הילדים אנחנו מפעילים לפעמים שירים כדי לעורר אותם. לעתים רחוקות מי שכבר מאורגן זוכה לצפות בסרטון, אבל זה לא בשגרה.

(אני לא כזו אלופה בהישמרות ממסכים... לצערי הילדים שלי רואים יותר מדי מסכים במהלך היום. אבל איפה שאפשר משתדלת להמעיט...)

מה את חושבת על זה?המקורית
אירוע ברית במשפחה ממש קטנהאנונימית בהו"ל

יש לנו משהו כמו 15-20 מוזמנים

מצד אחד ממש הייתי רוצה לחגוג, לשמוח על הנס המדהים הזה

ומצד שני חושבת איפה לעשות וכמה להשקיע כי קייטרינג לא יעשה מספר כל כך מצומצם של מנות וגם לשכור אולם זה לא זול.


לצערי אין לנו עזרה של משפחה. אני ובעלי והקב"ה, אז צריכים לחשוב קצת מראש מה עושים ואיך.

לעשות ברית בבית זה פחות אופציה כי אחר כך נשאר לנו כל הבאלגן לסדר וגם אין לנו חצר וכאלה.


כל כך הייתי רוצה גם להביא צלם ולעשות קיר בלונים וכו אבל מרגישה שזה יהיה בזבוז...


אשמח לכל דעה או רעיון

קלאסי למסעדה. וזה גם הכי כיףירושלמית במקור
ובחדר פרטי שם תוכלו לקשט קיר כרצונכםירושלמית במקור
מה עם לסגור מקום בבית קפה או מסעדה?ואני שר

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

אנחנו עשינו במסעדה לכמות של 20 איששושנושי

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

אפשר לשאול איזו מסעדה?אנונימית בהו"ל

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

רודריגז בהר חוצבים ירושליםשושנושי

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

כמה עולה דבר כזה? סתם מעניין אותיתודה לה''
ברית שהיתה לנו בגודל כזה בערך הזמנו מהולי ביייגל כמה מגשי אירוח עלה 2000 בערך לדעתי 
יצא לנו באזור ה 4שושנושי

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

 

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

 

 

אה לא זול...תודה לה''
יותר זול מלקחת אולם קייטרינגשושנושי

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

ילדת כבר או שאת במחשבות מראש?איכה
אם עוד לא ילדת, אפשר להזמין עיצובי בלונים וכל מיני דברים כאלו משיין ואליאקספרס.


זה זול ומרשים.


ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

למשל -איכה

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

איך אני אוהבת את הדברים האלו 😍איכה

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות


אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

אפשר גם להזמין טייק אווי ממסעדה לאולםאחת כמוני
רק לקחת בחשבון כלים, עריכה ומילצור
לפעמים יש נשיםבאתי מפעם

שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...

אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי. 

יש כמה אופצייתתהילה 3>אחרונה

או לעשות במסעדה שיש בה אופציה

או להזמין מגשי אירוח שיש בהרבה קייטרינגים, ואז לעשות בופה יפה ומכובד

או מסעדה שעושה משלוחים

ולפעמים יש גם קייטרינג שעושים דברים קטנים, בעיקר מתחילים וכאלה.


מזל טוב!!!

אני רוצה לפרוקשושנושי

סיפרנו לגדול (3.3) לפני יומיים שסבתא מגיעה לערב לביבות,

שעתיים אחרי מתחיל להתלונן על כאבי בטן ממש מתכווץ מכאב

אחרי כמה התקפי צרחות עם תלונה על כאבים הולכים למוקד לילה

מחכים שעות עד שיואיל בטובו בכלל לשתות קצת מים כדי לעשות בדיקת שתן.

דם צילום הכל תקין.

חוזרים לבית עם המלצה לבדיקה בקופה

אני לוקחת יום חופש ונשארת בבית וכל שעה שעה וחצי שוב התקף צרחות

רצה לקופת חולים הרופא אומר שבסהכ אם אין חום שלשלוים הקאות - להמשיך לעקוב.

בבית הוא כל היום על יוטיוב ורק זה מצליח קצת להסיח את דעתו מהכאבים (למרות שעדיין מידי פעם מתכווץ מחדש).

לאורך כל הזמן הזה התלבטתי אם יש קשר לרגשי כי באופן כללי קשה לו עם יציאה מהשגרה.

וגם אני לפני אירועים מתהפכת לי הבטן מהלחץ וההתרגשות (לא אוהבת בכלל בכלל אירועים)

בקיצור סבא סבתא וכל הדודים הגיעו, היה ב"ה מדהים וטעים (לראשונה חמותי מתארחת אצלי מאז החתונה , ולא התחתנתי לפני שנתיים..)

אני ובעלי היינו ממש בטוב. הזמנו אותם מתוך מקום שלם שזה הבית וזה האוכל - זה לא שנכנסנו לאיזה טירוף סביב ההכנות.

אחרי שהם הולכים הילד אוכל לראשונה מזה יום וחצי שלא אכל כלום לא בבית ולא בגן - 2 לחמניות ועוד מלא תוספות.

5 דקות לאחר מכן אומר לי זהו כבר לא כואבת לי הבטן.

היום בבוקר מתעורר שואל על הרגע הראשון סבא וסבתא מגיעים היום? 

לא. 

אז לא כואבת לי הבטן.

 

אין לי כח לאתגרים.

מיציתי.

 

וואייי חיבוק💙ואז את תראי

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?


יוצא לכם לראות אותם הרבה?

שאלתי אותו אם רוצה שלא יגיעושושנושי

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

 

וזה קורה רק עם סבא וסבתא האלו? איזה חמודיPandi99
מעולם לא נתקלתי בתופעה כזאת, ככה שכן - רק איתם.שושנושי
הייתי כן מעוררת אותו לשיח מותאם לגיל בנושאPandi99
האם יש משהו בסבתא הזו שמאיים או מפחיד?
הסבתא הזו שהיא חמותי ברור שבעיניי היא בלתי חחחשושנושי

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

יש זמנים שהיא עם הילדים לבד?כורסא ירוקה

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.


ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

אני לא מצליחה לחשוב על סיטואציה כזאתשושנושי

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

 

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

 

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

 

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

 

 

 

זה לא פתרון לא להפגישתודה לה''

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

הוא במפגשים גם ככה איתנו כל הזמןשושנושי

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

 

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

סורי שאני אולי נשמעת תוקפניתשושנושי

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

הבן שלי גם היה רגיש ככהבתאל1אחרונה

לא בדיוק סיטואציות כאלה. אבל כן כשבאנו למפגש משפחתי הוא לא הסכים להכנס ולקח לו הרבה זמן להפשיר (חוץ מזה שבחוץ היה קפוא אז באמת היה צריך להפשיר חחח)

אם היינו מגיעים לאירוע המוני אפילו בחוץ - הוא רצה לחזור הביתה.

בכלל היה לוקח לו זמן להתרגל.

וגם לחלק מהאחיות שלו לקח זמן להתרגל כשנפגשים עם משפחה. בסוף לאט לאט זה עבר והם גדלו ועכשיו זה פחות משמעותי.

כן יכולה להגיד שהוא רגיש. וכנראה זה בגלל זה התגובה שלו. 

את לא נשמעת תוקפניתתודה לה''

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

זה לא הכיווןשושנושי

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

אתם נשמעים אלופים!!!תודה לה''
לא אמרתי לא להפגישכורסא ירוקה
אנחנו מפגישים ודואגים שלא ישארו איתה לבד, ככה שזה גם מפחית סיטואציות בעייתיות, וגם במידה ומשהו נאמר אנחנו יכולים לשים גבול במיידי. כבר יצא לי להעיר לה מול הילד כי היא העירה לו משהו שמבחינתה היה בדיחה אבל הוא לא הבין ונעלב עד עמקי נשמתו כי אם זה היה משפט מאיתנו זה היה נזיפה קשה והוא באמת לא עשה שום דבר. 
וכן יכול להיות שזה משהו שקרה מזמןכורסא ירוקה
אין מה לעשות. פשוט לתת לו את הזמן ולהתעקש שגם היא תיתן לו. וגם אם יקח עוד הרבה פעמים לתקן את הקשר ביניהם, בסוף זה יקרה
איזה חמודיאורוש3
צריך לאט ללמד אותו שיח רגשי. הוא עוד קטן,אבל מלא דוגמא אישית. אני ממש מתרגשת לחזור היום לעבודה אחרי חופש, זה קצת מפחיד אותי כי התרגלתי לחופש. אני קצת עצובה היום כי..., היום ממש שמחתי בעבודה כי... לחשוף לחשוף לחשוף. לדעת שהוא ''מועד'' להתרגשויות משינויים ולדבר את זה. אני רואה שאתה קצת לא מרגיש טוב, אתה יודע שלפעמים כואבת לי הבטן כשאני מתרגשת? זה בסדר, בא נכין תה חם. זה לא שזה קסם. זה תהליך. היו לנו כמה חתונות קרובות בטווח של כמה שנים קרובות. אחד הילדים שלי היה פשוט מעלה חום. לפני החתונה האחרונה דברנו מלא על כמה זה מרגש ומה הולך להיות, המחזנו בבית את החופה. וואלה היה שמח והרגיש מעולה... 
יש בבית מלא שיח רגשישושנושי

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

וואו, איזה ילד רגיש!מתואמת

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

קראתי על זה קצת - בדיוק מה שקורה אצלנושושנושי

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

אויש, חיבוקמתואמת

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)


בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

מהההשירה_11

וואוו

לא ציפיתי


יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור


חיבוק ענק בטח את בשוק

נשמע לי שזה ההמון, לא הסבתארקלתשוהנ

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

 

מעודד לשמוע על הילדון שהיו כאבי בטן רק כשהיו אורחישושנושי

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

דיייי...באתי מפעם

וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.

חיבוק גדול.

תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.

ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!! 

איך אנשים עם המון לחץ בעבודה רזים ואני לא?אובדת חצות

כשיש עליי סטרס או עומס או תחושת רחמים עצמיים על עומס, אני אוכלת לא מסודר, הרבה ומשמין כדי לפצות.

אכילה רגשית. אבל - איך יש מנהלות רזות, רכזות רזות, והרבה נשים במשרות בכירות שעדיין רזות? הרי עליהן מן הסתם יש יותר לחץ ועומס ואחריות- להן בטח יש פחות זמן להתמיד באוכל בריא או פילאטיס, אז איך זה הגיוני?

לפעמים זה גניםואני שר

לפעמים אוכלות פחות מהלחץ

לפעמים מנוהלות מספיק כדי שלמור על בריאות גם בעומס


מבינה את התסכול

אבל לא יודעת איך זה עוזר לך

עזבי את זה ותתרכזי במה נכון וטוב ואפשרי לך

אני כמוך124816
אבל רואה סביבי גם נשים שהטבע שלהן שונה ודוקא כשהן עמוסות ולחוצות הן לא מוצאות זמן לאכול/ אין להן תאבון וכדו'... גם שם זה לא אידיאלי וגם אם לא גורם להשמנה יכול לגרום לבעיות אחרות...


ומאמינה שיש גם את הבודדות שיכולות גם לעמוד בעומס וגם להתמיד באוכל בריא והתעמלות, אבל אותן אני פחות רואה סביבי...

לאנשיםoo

במשרות בכירות לרוב יהיה תכונות אישיות גבוהות

מה שעזר להם להגיע למשרה

וזה גם מה שעוזר להם לתזונה נכונה ומשקל תקין

מודעות תכנון ושליטה עצמית


בנוסף אם לומדים ניהול זמן ואנרגיה נכונים

אפשר להספיק בחיים גם קריירה וגם אורח חיים בריא (וגם עוד דברים)

איך לומדים את זה?..שוקולד פרהאחרונה
חחח שאלת חייאפרסקה
עם כמות הזמן שאני מבלה בעבודה בלהתרוצץ ממקום למקום, הייתי צריכה להיות כבר מקל 😂
לפעמים זה הנס קפההשם גדולל

שסוגר את התאבון..

אולי יעניין אותך