מתחשק לי לבכות (קיסרי באפס הפרדה - מבוי סתום)הריון ולידה

כל כך רוצה הפעם ללדת בקיסרי באפס הפרדה. חושבת על הקיסריים הקודמים ודמעות עולות לי בעיניים (הניתוק מהתינוק, ההתאוששות לבד, ההנקה שהגיעה רק בשלב מאוחר, האזפוז בהתחלה בנפרד מן התינוק... אוף )

ילדתי עד כה בשערי צדק. חשבתי שאם אקבע תור לרופאה פרטית ואגיד לה מראש את כל הדרישות שלי, היא תוכל לסדר לי שהן יקרו. עכשיו דיברתי עם המזכירה של הרופאה שאותה לקחתי בניתוח הקודם. היא אמרה לי שהדברים האלה בכלל לא תלויים ברופאה, אלא במיילדת האחראית על חדרי הניתוח. ומתי אפשר לדבר איתה על זה? בטרום ניתוח, כלומר יום או יומיים-שלושה לפני הניתוח עצמו.

וזה פשוט מאוחר מדי! אני רוצה לבחור בית חולים לפי האפשרות שלו לאפס הפרדה בקיסרי! אני לא יכולה לעשות אץ זה בטרום ניתוח...

אני ממש בוכה עכשיו... למה אם כבר נגזלה ממני האפשרות ללדת רגיל, צריך לגזול ממני גם את האפשרות להתחבר לתינוק כמו שצריך מיד לידתו??


מישהי יודעת אם יש סיכוי שבעין כרם או בהר הצופים תהיה יותר אפשרות לאפס הפרדה בקיסרי?

או לחלופין, בית חולים במרכז הארץ עם אפס הפרדה בקיסרי ועם אפשרות לרופאה פרטית? (זה גם חשוב לי מאוד... שאדע מראש בידיים של מי אני נמצאת, ושיהיה צוות נשי ככל האפשר בחדר הניתוח...)



מניחה שיש מי שזיהתה אותי לפי ההודעה הזו...

לא נורא, מתכננת גם ככה עוד מעט לכתוב על ההיריון תחת הניק שלי

חיבוק. מקווה מאוד שתצליחי להגשים את החלום שלך ❤️פרח חדש

רק תוהה

את חושבת שטכנית באמת אפשרי להיות באפס הפרדה אחרי קיסרי? זה אולי אפשרי אם יהיה לך מישהו צמוד איתך 24 שעות.

 

וזיהיתי אותך כבר מזמן 😉

העיקר שיהיה בשעה טובה ומוצלחת

תינוק בריא ושלם ואמא בריאה ושלימה 🌷

 


 

 

כן, זה חלק מהתכנון שלי, שתהיה איתי מישהי בהתחלההריון ולידה

כנראה לא קרובת משפחה, כי אין בדיוק מישהי שתתאים ושיתאים לה, אבל כן מישהי בתשלום, מעין דולה של אחרי לידה.

ובהתחלה ממש, לפני הלילה, גם בעלי יוכל להיות...

בשיבא אין בעיה לגבי אפס הפרדהריבוזום
לגבי רופאה פרטית אני לא יודעת.


בשעה טובה ושהכל יסתדר לך בע"ה בנחת, בשמחה ובבריאות!

תודה! את יודעת לומר לי איך מתנהל שם אפס הפרדה?הריון ולידה

או שבעצם אנסה לקרוא בגוגל...

(אוף, צריכה להיפתח בכלל לרעיון של ללדת מחוץ לירושלים ולהרחיק מהבית עד כדי כך... וגם לרעיון של אשפוז בבית חולים לא דתי... אמנם מקווה שלא אצטרך להיות שם בשבת, אבל עדיין האווירה כולה יכולה להיות שונה...)

יש שם המון חרדיות. היינו בשבת היה אחלהלא מחוברת
ובאמת יש אפס הפרדה אחרי קיסרי שם 
תודה רבה! שווה בירור...הריון ולידה
לי היתה חויה טובה שם בשבת, למרות שרוב הזמן הייתיאושר אקספרס
בהמתנה לחדר 🤣
איזה חדר? חדר לידה, חדר ניתוח או חדר במחלקה?הריון ולידה
חיכיתי לחדר במחלקה של אפס הפרדהאושר אקספרס
מה שיש לי לומר קצת שונה מאיך שאת רואה את זהים...

מבינה אותך אבל בעיניי זה לא כזה משמעותי

גם אני ילדתי בקיסרי, ולא כזה רואה חשיבות בבונדינג הראשוני, אלא קודם כל ההתאוששות שלך

הבונדינג כבר יגיע.... והם כן נותנים לך את התינוק קצת אחרי שנולד. להניק לא רואה אפשרות פיסית אחרי קיסרי אבל אולי יש מקומות שונים. מה גם שהתינוק לא נולד רעב.

ילדתי תאומים בקיסרי, כל האישפוז יותר התחברנו לתינוק B כי הוא היה יותר קולני ותינוק A היה שקט יותר ונוח להם בתינוקייה...

הרגשתי רע שאני לא מספיק מחוברת לתינוק A, היום אני מרגישה רע שאני לא מספיק מחוברת לילד B. וצריכה להקדיש יותר זמן לאחד על אחד איתו

בקיצור, פחות רואה חשיבות בשעות הראשונות לאחר הלידה, אלא על המשך הגידול של הילדים.

אז תנסי לעשות מה שטוב לך, אבל זה לא סוף העולם. העיקר הבריאות ובע"ה יש לך עוד חיים שלמים לגדל את הילדים ולהתחבר אליהם ולבנות את הקשר שלך אליהם.

 

מבחינתך זה לא סוף העולם, מבחינתי כןהריון ולידה

וילדתי כבר כמה קיסריים, אז אני בהחלט יודעת איך זה...

ברור שהחיבור מגיע גם אחר כך, אבל מבחינתי אין תחליף לרגעים הראשונים. גם בשביל התינוק אבל בעיקר בשבילי.

תודה בכל אופן!

בפעמים הקודמות -שושנושי

חווית אפס הפרדה אחרי קיסרי?

אם כן - למה לא ללכת לשם?


 

שמעתי בעבר במעומעם על לניאדו שמאפשרים את זה, אולי כדאי לבדוק את זה. 

לא הייתי באפס הפרדה כי הם לא היו אלקטיביים...הריון ולידה
ועל זה בעצם אני בוכה כי לא מסוגלת לעבור שוב אל החוויה שעברתי בקיסריים הקודמים... (עברתי גם לידות רגילות, ולמרות שחלקן היו לא פשוטות, החוויה שאחרי פשוט אחרת לגמרי! חיבור מיידי לתינוק, הנקה - לפעמים מיידית, לפעמים קצת אח"כ... אפס הפרדה ממש לא היה לי אף פעם, כי זה משהו חדש בשערי צדק. אבל כן הייתי בביות מלא...)
נכון שלטווח הארוך זה אולי לא משנהYaelL
אני עד היום נזכרת עם צביטה בלב שכשילדתי את התאומים שלי בניתוח אחד היה אצלי יותר והשניה היתה יותר בתינוקיה כי נזקקה לעירוי סוכר, ומרגישה שהזנחתי אותה, וכיום הם בני 11... אז בהחלט מבינה גם את הפותחת ובהחלט יש לזה חשיבות ידועה לגבי הנקה ויצירת קשר. נכון שכנראה סוף העולם זה לא אבל אם אפשר להיות ביחד ולא להפריד להמון שעות זה בוודאי עדיף ומשפר את חווית הלידה משמעותית.
רשמתי שתעשה מה שיכולהים...

אבל בכוונה הדגשתי את הצד השני, כי אם לא תצליח שתדע שזה לא נורא....

אני חושבת שצריך לברר את זה מול בית החולים.מוריה

ושיהיה בשעה טובה. בבריאות ושמחה.

השאלה אבל מתי מברריםהריון ולידה

כי לפי המזכירה של הרופאה בשערי צדק זה משהו שמדברים עליו רק בטרום ניתוח...

אבל טוב, אולי באמת אנסה את הדרך הזו. לברר קודם בבית החולים ורק אחר כך לחפש רופאה פרטית בהתאם...

תודה!

לא חושבת שהיא צודקת.מוריה

יש נהלים לבי"ח.

ובד"כ הם נקבעו כבר מראש. אלא אם יש שינוי בנושא.

 

אולי האתר הזה ייתן לך מענה-

האתר והמדריך הרשמי להורים - ארגון אפס הפרדה בישראל

 

מסכימה. זה גם מה שאנ יודעת.המקורית

אני ילדתי בבית חולים עם אפס הפרדה מראש. זה מוגדר כנוהל ולא החלטה של אף אחד באופן אישי

כן, כבר חפרתי באתר שםהריון ולידה

נדמה לי שהוא לא מאוד עדכני (כי עדיין כתוב שם מה הנהלים לחולות קורונה ולמבודדות), אבל פניתי אליהם במייל. הם כתבו לי שאין אפס הפרדה אחרי קיסרי בירושלים, ושכדאי שאפנה אליהם במייל ו"אאיים" עליהם שאם הם לא מאפשרים אפס הפרדה בקיסרי לא אבוא ללדת אצלם.

אבל לא רואה טעם בזה... כי בשביל שהם ישנו נהלים צריך שהרבה יולדות יפנו אליהם בבקשה הזו, וזה משהו שעלול לקחת זמן, שאין לי... מה גם שאולי כן אחליט לוותר על החלום המלא של אפס הפרדה בשביל הקרבה לבית,ואז זה יהיה כאילו שקר אם אומר להם שלא אבןא ללדת שם אם אין...

ל'בעלות' האתר יש גם קבוצה בפייסבוקבארץ אהבתי

שבה מתרחשת רוב הפעילות שלהן.

את האתר הן הקימו באיזשהו שלב כדי שגם מי שלא בפייסבוק תוכל להיחשף לתכנים שלהן, אבל הגיוני שהם לא מתחזקות ומעדכנות אותו כל הזמן, כי גם ככה העבודה שלהן בזה היא די בהתנדבות.


אם כבר שאלת אותן לגבי אפס הפרדה בירושלים והן אמרו לך שאין, אז כנראה שזה כן מידע מעודכן.

בכל מקרה, אם את כן רוצה לשקול בית חולים מחוץ לירושלים, אז אני יכולה לנסות לבדוק בשבילך דרך הקבוצת פייסבוק.

(אני לא יודעת מידי פעילה בפייסבוק, אבל כן מחוברת לכמה קבוצות עם תכנים שרלוונטיים אלי, מנצלת את זה בעיקר לשאלות, כשיש לי...)

רק אם תוכלי, אז באמת אשמח שתבררי...הריון ולידה

או שאשלח שוב מייל למנהלות של האתר...

תודה!

אני לא יודעת לגבי קיסרימשמעת עצמית

כלום.

רק מה שברור ששערי צדק נחשב בית חולים הרבה יותר שמרן בתפיסה של מה בבחירה של המטופל ומה בהחלטה של הצוות הרפואי.

ילדתי שתי לידות בשע"צ ועכשיו ילדתי בעין כרם וזה היה מורגש מאוד ההבדל בגישות. בהדסה הם באים בגישה הרבה יותר פתוחה ונותנים להחלטת היולדת את רוב הדברים. אני מניחה שזה משמעותי מאוד גם בשאלה כמו שלך . יש להם אופציה של תכנון ושיחה עם מיילדת לפני הלידה, ממליצה ממש ללכת ולשמוע מה הם אומרים.


בהצלחה!

יודעת להגיד לגבי עין כרםחיים חדשים🍃

שכשהייתי שם במחלקת אפס הפרדה הייתה איתי מישהי בחדר אחרי קיסרי

 

מניחה שבגלל שהם נחשבים פחות ״שמרניים״ משערי צדק הם יותר יאהבו את זה...

 

בהצלחה ובשעה טובה!

את מתכוונת לבעות מלא... אפס הפרדה זהמקרמה
שאת כל הבדיקות לתינוק עושים בחדר של היולדת


אחרי ניתוח זה אומר- בידר ניתוח 

אה, תודה על הדיוק...חיים חדשים🍃

באמת לא ידעתי שיש הבדל

אני הייתי בעין כרם בביות מלא (לידה רגילה)השקט הזה

ובחדר לידה כמעט לא בדקו שום דבר..

רק אחרי ההתאוששות עלינו למחלקה ושם עשו כמה בדיקות בחדר בדיקות (כשאני איתה) ואחכ הלכתי איתה לחדר. שאר הבדיקות שעשו לה היו בחדר.

לא ככ מבינה את ההבדל ואת הדקויות בין זה לבין אפס הפרדה

אפס הפרדה כשמו כן הואמקרמה

שהתינוק והאמא לא נפרדים אפילו לא לרגע.

בלידות תקינות באמת עושיםנטת המינימום בחדר לידה

ואז בדרך למחלקה עוצרים בחדר ילודים, מריצים מה שצריך בנוכחות האמא ואז עוברים למחלקה

אבל כשהלידה לא משעממת והאמא זקוקה להתאוששות כמו אחרי ניתוח או אם יש סיבוך אחא- אפס הפרדה כבר פחות מסתדר

----

ביות מלא/חלקי מתייחס לאופי האשפוז במלקה

אני הייתי בעין כרם באפס הפרדהאושר אקספרס
והיו שם כמה נשים אחרי קיסרי
השאלה ממתי אחרי הניתוח היא הייתה שםהריון ולידה

כי גם בשערי צדק הייתי בביות מלא אחרי קיסרי, אבל רק יממה אחרי הניתוח... (לפני כן הייתי כבולה - כן, ככה הרגשתי - למחלקה הרגילה, והאחיות שם בקושי הקשיבו לי כשביקשתי שיביאו אליי את התינוקת...)

בכל אופן, נשמע מכן שבאמת כדאי לי להתקשר להדסה עין כרם ולברר. בתקווה שלא יגידו לי לחזור בעוד חודשיים...

למי בדיוק להתקשר שם? למחלקת יולדות? מחלקת נשים? לא מכירה מספיק בשביל לדעת איך זה בנוי שם...

הייתי מתחילה בלהתקשר לעין כרםשלומית.

שהם נחשבים בית חולים יותר בגישה טבעית ולברר איך זה שם.

באחת הלידות שלי הייתה איתי בחדר במחלקת אפס הפרדה מישהי אחרי קיסרי אקטיבי. לא יודעת אם באמת זה היה 100 אחוז אפס הפרדה אבל ייתכן שהם יותר פתוחים לרעיון משערי צדק.

בהצלחה רבה!

תודה! את זוכרת כמה זמן אחרי הניתוח היא הגיעה לשם?הריון ולידה

אם מיד יחסית או אחרי יממה? (שככה עושים בשערי צדק)

ולאן בדיוק כדאי להתקשר כדי לברר? מחלקת יולדות?

בעין כרם אין אפס הפרדהאופק המדבר

בהתאוששות נמצאים שעתיים בחדר התאוששות כללי ללא התינוק.

אח"כ יכול לחזור אלייך. 

ואין להם שום אפשרות לגמישות בזה? הריון ולידה
הפתרון שחשבתי - להיות בהתאוששות במחלקה עצמה. האמת שאם צריך אז אפילו לא אכפת לי לשלם לאחות פרטית ש"תשמור" עליי שם בהתאוששות. השאלה אם יש כזה דבר בכלל...
..oo
דיברתי עם רופא פרטיאופק המדבר

ואמר שלא

אני גם לא מבינה למה לא לעשות התאוששות ליולדות בלבד, כי זה עולה להם עוד כסף והם מעדיפים לא לבזבז אותו על יולדות... מתסכל מאוד! 

אז מבינה שאין לי מה להתקשר כדי לברר הריון ולידה
מתי עשית את הבירורים האלה? אולי יש סיכוי שמשהו השתנה?
לאחרונה ממשאופק המדבר

אני לקראת לידה בעז"ה ולצערי אין מקום מושלם.

אני העדפתי להתמקד במקצועיות הרופא ושיטת הניתוח, החיסרון היחיד זה שעתיים(! ) בהתאוששות...

מעדיפה לא לחשוב על זה😔

חוץ מזהאופק המדבר
זה הבי"ח שנתן לי הרגשה הכי טובה עד כה עוד לפני הניתוח. 
חיבוק גדול ומזדהה לך...הריון ולידה

לא יודעת מה אבחר בסוף בכצמי, כי גם לי חשובה המקצועיות... בכל זאת, זה קיסרי רביעי...

מקווה שזה יעבור לך בשלום.

רק ממליצה לך למצוא מישהו שיהיה איתך בהתאוששות (בזמן שבעלך נמצא עם התינוק), כי להיות לבד בהתאוששות זה הכי נורא...

זה באמת לא נעים ההתאוששותאופק המדבר

אבל אין לי ממש מי שיהיה איתי...

נקווה שיעבור טוב

את ההתאוששות בניתוח האחרון שרדתי בזכות המוזיקההריון ולידה

שמעתי באוזניות שירים אמוניים מחזקים (מפלייליסט שהכנתי לי בשביל ללוות לידה רגילה...) וזה איכשהו עודד והחזיק אותי.

אולי זה יעזור גם לך... ❤️

רעיון! בהחלט אפשראופק המדבר
לנצל את זה להרפיה טובה. 
לא יודעת אם זה אופציה מבחינתךאני10
אבל האבא יכול ללכת עם התינוק לבדיקות כשאת בהתאוששות ולהחזיר אותו אלייך כשתעלי למחלקה
זה מה שעושים בדרך כלל. לא מספק אותי...הריון ולידה
כמעט בטוחה שזה לא היה אחרי יממהשלומית.

אלא ישר מהתאוששות.

דרך אגב, בשערי צדק, אם מאוד מאוד מתעקשים איתם, הם נותנים ביות מלא גם אחרי ניתוח, בתנאי שיש לך מלווה ל24 שעות הראשונות.

בשביל זה את צריכה מלווה, ולדעת להתעקש...

כן, אני חושבת שבאמת אתעקש על ביות מלא ומלווההריון ולידה
השאלה אם לעשות את זה רק בטרום הניתוח או שעדיף לפני...
לא נראה לי שיש לך מה להתעקש לפני כי כל עוד את לאפרח חדש

בלידה או לא בטרום ניתוח

את לא בדיוק 'נספרת' שם.

לא יהיה להם איך לרשום סיכומים ביניכם וכו'

אז מה אני יכולה לעשות? הרי זה אחד הפרמטריםהריון ולידה
שלפיו אבחר בית חולים ללדת בו, אני לא יכולה לעשות את זה ברגע האחרון...
כמה זמן לפני הניתוח זה הטרום ניתוח?פרח חדש
אוקי. אז נראה לי תלכי לבית החולים הרצויפרח חדש

שם תתחילי בלשאול אותם מה המדיניות בקיסרי והאם יש פתח להתגמשות.

אם את רואה שהם לא בעניין לשתף פעולה, תסעי למקום אחר.

וככה עד שתגיעי למקום שיהיו קשובים לך.

תתחילי מהמקום שהכי נוח לך מבחינת מיקום/רופאים/מקצועיות


אני יודעת שזה נשמע מאוד קל וסבבה אבל בפועל זה מסורבל. אבל לא רואה דרך אחרת.

מה פתאם, לי עשו יום לפנישריקה

טרום ניתוח זה כמה ימים בודדים לפני ניתוח

בוולפסון בקיסרי זהב?התחברתי במיוחד
סליחההתחברתי במיוחד

כשהגבתי שבערך חודש לפני- חשבתי שאני מגיבה  להתכתבות שלי עם הפתוחת

בקיסרי זהב זה כמה שבועות לפני

באמת בשאר זה בד"כ יום לפני או משהו כזה 

בשערי צדק זה יום או כמה ימים לפני...הריון ולידה
אם זיהיתי אותך, אז מזל טוב🙂וגם אם לאבוקר אור
לא יודעת לענות אבל אולי אלמד מהתשובות גם בשבילי
❤️❤️ בהצלחה גם לך בזה...הריון ולידה
אני לא חושבת שבשע"צ זה אפשריאמא חדשהה

כי ההתאוששות שם היא בחדר התאוששות כללי שאי אפשר להכניס אליו תינוקות

כדאי להסתכל קצת בקבוצה אפס הפרדה באינטרנט ו/או באתר

בתי חולים שמאפשרים אפס הפרדה אחרי קיסרי זה במקום שמקצים יום מיוחד לקיסריים כאלה ואז יש חדר התאוששות ייעודי לקיסריות

תודה רבה!הריון ולידה
וולפסוןהתחברתי במיוחד
מבינה אותך מאד


אני גרה באזור ירושלים ובשביל אפס הפרדה לאחר קיסרי נסעתי במיוחד לבית חולים וולפסון. יש להם משהו שנקרא "קיסרי זהב" ואפס הפרדה בקיסרי. כולל הנקה וזה שהתינוק.ת לא עוזב אותך כבר בחדר הניתוח. ההתאוששות היא גם עם התינוק.


עוד בונוס זה שהחדרים במחלקת יולדות פרטיים


במחקר שאני עשיתי- זה בית החולים היחיד שמאפשר קיסרי בצורה כזו.


לי הניתוח עצמו היה ממש חוויה מתקנת.


בחירת רופאההתחברתי במיוחד
אגב, בקיסרי זהב אפשר גם לבחור מנתח/ת מהצוות שלהם. אותי ניתחה ד"ר נעה גונן והיא הייתה מדהימה. הרגשתי שאני מטופלת ברפואה פרטית למרות שלא שילמתי שקל.


את בית החולים עצמו אי אפשר להשוות לבתי חולים בירושלים (לרעת וולפסון) אבל לי זה היה שווה את זה לגמרי 

וואו,תודה! נשמע הכי טוב עד כה!הריון ולידה

מה לא טוב בוולפסון לעומת בתי החולים בירושלים?

איך הם מבחינת נתינת מקום לדתיות?

ואיפה בדיוק הם ממוקמים?🤔

זה בחולוןשושנושי
הבדלהתחברתי במיוחד

זה בית חולים ישן הרבה יותר, בחוויה שלי צוות האחיות הרבה פחות נחמד ובכלל פחות נעים שם.


מבחינה דתית- זה לא בית חולים דתי ואין הרבה צוות ומטופלות דתיות.  בשבת בשבילי היה יותר מאתגר אבל הסתדרנו. זה שיש חדר לבד כבר מקל מאד ויש מקום לבן הזוג (או למלווה אחר) לישון לידך (יש לו אפילו ספה נפתחת)


ממליצה לך לחפש בפייסבוק על קיסרי זהב בקבוצת "קיסרי נולד" ובקבוצה של אפס הפרדה.

תודה רבה!הריון ולידה

האמת שאחיות לא נחמדות זה באמת חיסרון... במה זה מתבטא? (בקיסריים הקודמים שלי חוויתי חוסר הבנה מצד האחיות כשרציתי להיו  כמה שיותר עם התינוק, אבל אלה היו אחיות במחלקה הרגילה. בביות הן היו מקסימות ממש)

ישן וכאלה לא אכפת לי. כן קצת חשוב לי שתהיה מיטה נוחה, כי קשה לי לישון על מיטה לא נוחה. אבל ראיתי שהם משחררים שם אחרי 48 שעות מקיסרי, שזה פלוס גדול מבחינתי.

עוד שאלה - איזה מספר קיסרי ילדת שם? חוששת שאולי מכיוון שבשבילי זה קיסרי רביעי, עדיף לי לבחור ברופא מקצועי מאוד...

עונה ומפרטתהתחברתי במיוחד

גם לי זה היה קיסרי רביעי (לצערי הלידות שלי היו רק בקיסרי)


המיטות מתכווננות חשמליות אז זה ממש נוח אחרי קיסרי (ולא רלוונטי בשבת למי ששומרת שבת)


לא כ"כ יודעת להסביר על חוסר הנחמדות- חלק ממי שפגשנו גם היו ממש בסדר ואף אחת לא הייתה באמת לא נחמדה. פשוט לעומת בתי החולים האחרים שילדתי בהם (בירושלים ובמרכז) שם האחיות היו הרבה יותר סבלניות ומאירות פנים.


בהקשר לאפס הפרדה- קחי בחשבון שאת כל הבדיקות לאורך האשפוז צריך לעשות בתינוקייה (את עדיין צמודה לתינוק. פשוט צריכה ללכת לתינוקייה לבדיקת רופאה, שקילה וכו ולא באים אלייך כמו בביות מלא בבתי חולים אחרים).


אפרט על הקיסרי זהב

כמה שבועות לפני הקיסרי את מגיעה לבית החולים להיכרות, תיאום ציפיות (האם בן הזוג רוצה לחתוך את חבל הטבור? האם רוצים לרחוץ את התינוק מייד אחרי הלידה? בקשות מיוחדות?) וגם מעבר על התיק הרפואי. אז את גם מבקשת מי ינתח אותך. הם מביאים דף הסבר (נניח מציעים להכין פליליסט שהם ישמיעו במהלך הניתוח) וגם זמינים בווטצאפ

ערב לפני הניתוח יש זום קצר עם הצוות המנתח (מנתחת, עוד רופא, מיילדת, דולה) להיכרות  ותיאום ציפיות

בניתוח עצמו (לפחות אצלי שדר גונן ניתחה והייתה גם מיילדת פשוט מדהימה שלא עזבה אותה לרגע) הסבירו לי כל מה שעשו (עד שלא התאים לי) וממש התייחסו אלי. כשהתינוקת יצאה לא שקלו אותה ולא רחצו אלא מייד העבירו אלי והיא הייתה עלי עד סוף הניתוח והמיילדת עזרה לי להניק. משם לקחו אותנו להתאוששות ביחד (יחד עם בן הזוג שלי). בחדר היה עוד זוג אחד (היה וילון מפריד)


באשפוז עצמו אני לא יכולה להגיד בכלל שהרגשתי ששאר האחיות בקטע של ביות מלא או אפס הפרדה אבל הם גם לא הפריעו לנו...


לי זאת הייתה חוויה אחרת לגמרי מהניתוחים הקודמים

תודה רבה על הפירוט!הריון ולידה
התיאור של הניתוח עצמו נשמע ממש טוב, אבל התיאור של האשפוז קצת פחות... לא היה לך קשה ללכת לתינוקייה בכל פעם בשביל הבדיקות? נשמע לי קשה...
היה מבאסהתחברתי במיוחד

היה קשה- ביום הראשון לדעתי לא היינו צריכים ללכת בכלל כי בהתאוששות כן בדקו אותה אילנו.

בהתחלה רק בן הזוג שלי הלך איתה (זה לכמה דקות) ובשבת כבר הצטרפתי גם. הכריח אותי ללכת אחרי הקיסרי...


לי זה היה לגמרי שווה את זה

יש בזה משהו נכוןהריון ולידה

(אני בקיסרי הראשון שלי הייתי חייבת ללכת לפגייה, ואין ספק שזה עזר להחלמה המהירה יחסית שלי אז. אם כי זה קשור גם לזה שזה היה קיסרי ראשון ולא מתקדם, מן הסתם...)

אבל עדיין אני מעדיפה שהכרח ללכת יבוא ממני ולא בגלל אילוצים כאלה...

זה בדיוק מה שהפותחת רצתהשושנושי

אלופה על העדכון! 

שמחה בשבילה..

חיבוקמנסה לעזור

אין לי המלצה לגבי בי"ח מתאים

רק עצה שלי, מנסיון: לא להתייאש ולהתפלל על זה המון!!
במקביל לבירורים ולבחירת רופא/ בי"ח מתאים- כל הזמן להתפלל על זה!! לא להפסיק!!
 

שיהיה בהצלחה ובשורות טובות!!

ונראה לי זיהיתי..

המון ס"ד, בריאות ונחת. אמן

 

אמן! תןדה על התזכורת להתפללהריון ולידה
בכל פעם שאני מתחילה לבכות מהמחשבה על זה - אני צריכה להפנות את הבכי לתפילה... עושה את זה, אבל לא מספיק. אז תודה!
בהצלחה ובשורות טובות!!מנסה לעזור

מזכירה את זה גם לעצמי לגבי דברים אחרים..

 

בתור קיסריתYaelL
מבינה אותך ממש, גם אני הייתי רוצה דבר כזה אחרי הלידות הקודמות. שמעתי שיש בשיבא אופציה כזו, אפס הפרדה וקיסרי ידידותי, אם זה מסתדר לך מבחינה גאוגרפית.
תודה! אכן בגוגל ראיתי את זה.הריון ולידה
את יודעת אם יש בשיבא רופאות פרטיות טובות לקיסרי?
אין פרטי ברפואה ציבוריתאופק המדבר
רק בירושלים יש שר"פ לפי מה שביררתי
אה, כן? רק בירושלים יש רופאים פרטיים?הריון ולידה
אוף, זה קשוח כי שוב, יש לי דרישות מעבר לאפס הפרדה (שיהיה צוות נשי ככל האפשר, שאכיר את מי שעומד לנתח אותי וכו'...) ואת אלה אפשר לדרוש רק בפרטי...
נכוןאופק המדבר

ללדת בניתוח זה לא הבחירה הראשונית מן הסתם...

לי עדיף לוותר על השעתיים בלי התינוק כדי לקבל רופא מקצועי וניתוח שישמור טוב יותר על הגוף שלי מאשר הזמן אחרי הלידה.

יש רופאים שמנתחים בשיטה מינימלית יותר מהסטנדרט וזה יכול להשפיע על ההידבקויות בהמשך וכמובן ההחלמה קלה יותר. בעיניי זה בעדיפות ראשונה.

למרות שזה ניתוח לא ראשון בכלל בשבילי ועברתי תהליך יפה של השלמה, עדיין כל פעם הפצע נפתח מחדש, האכזבה וההחמצה שלא אחווה לידה רגילה...

אני מנסה לעשות את המקסימום האפשרי בנתונים הקיימים ושתהיה חוויית לידה טובה.

חיבוק גם לך, מזדהה מאוד עם תחושותייך... ❤️הריון ולידה
בדיוק מישהי כתבה על אפס הפרדה בוולפסוןאוויר לנשימה

שהיה לה אחרי קיסרי זהב, בקבוצת הפייסבוק של אפס הפרדה.

יש שם כמה פוסטים על זה עכשיו.

אחרי 3 פעמים אפס הפרדה מבינה אותך וממש מקווה בשבילך שיצליח!!!! בקלות ובבריאות

אמן ותודה!הריון ולידה
בעין כרםlizi
הייתה איתי בחדר אישה שילדה בקיסרי (חירום אני חושבת) והיא עברה לאפס הפרדה אחר יום מהניתוח
יום אחרי יש גם בשערי צדקהריון ולידה

אבל זה לא אפס הפרדה אלא ביות מלא. וזה לא מספיק לי...

תודה!

את מתכוונת לזה שבהתאוששות כבר תהיי עם התינוק?אושר אקספרס

אם כן אז לדעתי תשאלי בוולפסון ובתל השומר.

לא נראה לי שזה קיים בירושלים, אבל אולי אני טועה 🤷‍♀️💜

כן, זה מה שהייתי רוצההריון ולידה
אני יודעת שעקרונית לא קיים כזה דבר בירושלים, אבל חשבתי אולי יוכלו לסדר לי משהו כזה, התאוששות במחלקה עם אחות בתשלום, או משהו כזה... השאלה איפה אני יכולה לברר ולשאול על זה...
לא מאמינה שיתנו להתאושש במחלקהאורוש3

פשוט לא עושים את זה.

צריך חדר התאוששות ייעודי אבל כנראה זה לא בראש מעייניהם. בטח כשאין תחרות. ברגע שאחד מהם יעשה בירושלים בטח גם האחרים.

הלוואי שעד שאחזור לעין כרם יהיה כבר. את שאלת שם? למרות שמהתגובות פה לא נשמע מבטיח. 

אוף, אולי באמת אין סיכוי הריון ולידה

עוד לא שאלתי בעין כרם, אבל נשמע מכאן שזה די אותו דבר...

(היום ממש הרגשתי בדיכאון מכל זה... רק בכיתי ולא הייתי מסוגלת להמשיך בבירורים על זה...)

חיבוק נשמהאורוש3

אני איתך לגמרי ברעיון של אפס הפרדה. מאמינה בזה בכל ליבי. אבל אהובה זה לא מה שאת רוצה לשמוע אבל אני ממליצה לך ממש ממש לשחרר את זה.

תשלחי את הבעל עם התינוק כמוני. הם יכולים להמתין להנקה שעתיים. הם נולדים עם מספיק מזון בגוף. שיחזיק עור לעור או יכרבל קרוב אליו בכל הטיפולים. לכי לאחד מבתי החולים בירושלים שאת מכירה ושהגיוני גם כדי שהבעל יוכל יותר להגיע. הם בתי חולים מצויינים. תביאי עזרה בתשלום ליממה הראשונה.

התינוק רגיל גם לאבא. מכיר את הקול שלו מהבטן. זה באמת באמת בסדר גמור.

החיים לא אידאליים. אנחנו רק עושים את המקסימום. ונותנים גם מקום לקב''ה.

ואני באמת כותבת בתור אחת שאיתך לגמרי. את לא צריכה לשכנע אותי בחשיבות.

אבל זה זולל לך אנרגיה ברמה שזה פלוס האנרגיה שתידרש להיות מחוץ לירושלים מרגישים לי מחיר גבוה מדי.

יש לך עוד קטנים בבית גם. הבעל יתמרן. הם ירצו לבקר. בסוף כל אלה גם ישפיעו על הרווחה הנפשית שלך ועל התינוק.

אני כן נוסעת לעין כרם מעל שעה. בגלל סיבות אאוטינג. אבל כמעט כל בי''ח הוא בטווח השעה פלוס מינוס מאיפה שאני אז ההבדל פחות דרמטי.

החלטות טובות...

את מותק, תודה!הריון ולידה

יש מצב שבאמת אצטרך לשחרר בסוף... אבל כנראה שזה יהיה תהליך ארוך

בכל אופן אני כן רוצה לבדוק את כל האפשרויות הרלוונטיות לפני שאני מוותרת על החלום...

אז אוליאורוש3
תחליטי שכל יום את מרימה טלפון אחד. תעשי תזכורת בשעה קבועה. כל יום צעד. שלא ירגיש כמו הר שחור. יש לך מספיק זמן לזה ❤️
בכל מקרה אני לא מסוגלת ליותר מזה 🙈הריון ולידה

טלפונים בשבילי זה הר...

מקווה מחר להצליח קצת. תודה!

יקרה, בשעה טובה!שריקה

לא יודעת לענות לך לגבי ירושלים באופן ספציפי

כן מחשבות שלי לגבי מה שכדאי לך לבדוק

 

א. קודם כל - אין כזה דבר לקבל מידע רק יומיים לפני הניתוח

לבית חולים אמור להיות מידע לגבי נהלים שלהם בניתוח קיסרי,

לא יודעת אם באתר

או מול חדרי לידה

או סיור בחדרי לידה עם אופציות לשאלות

חייב להיות שיש דרך של קבלת מידע עדכני על נהלים!

 

ב. את רוצה אשפוז באפס הפרדה או ניתוח באפס הפרדה?

אלו שני דברים שונים

אני עברתי ברמב"ם קיסרי אלקטיבי שמוגדר כאפס הפרדה

הניתוח היה באפס הפרדה, והיו נהלים שאני מבינה שזה מה שאת מחפשת, אבל האשפוז לא הייי באפס הפרדה שלי זה התאים.

מבחינת נהלי ניתוח: התינוקת היתה עליי זמן מסוים אחרי שנולדה ולא הוציאו מייד מחדר ניתוח (בערך 20 דק' נראה לי), כן הוציאו בשלב מסוים - אותה ואת בעלי - לא לתינוקיה אלא חיכו לי בחדר התאוששות עם אחות תינוקיה (שטיפלה בה בינתיים טיפול ראשוני, עד שיצאתי מהניתוח. כמובן בעלי היה שם צמוד, נתן לתינוקת יד ודיבר איתה). בזמן התאוששות שלי שניהם היו איתי בחדר התאוששות, עם אחות תינוקיה, הנקתי שם (בהתאוששות, לא תוכ"ד ניתוח), והם גם עלו איתי למחלקה והתינוקת היתה איתי כל היום.

 

את צריכה לברר בבתי חולים על נהלים לקיסרי יותר ידידותי, לא משנה איך קוראים לזה - מניחה שיש לכל בית חולים שם אחר-

קיסרי באפס הפרדה, קיסרי ידידותי, קיסרי זהב וכו'

 

כמובן חוץ מזה - לקבל מידע שחשוב לך על נהלי אשפוז, אבל זה שני דברים שונים מנהלי ניתוח

 

 

בהצלחה רבה!

שיעבור בקלות ובשמחה!

 

(ובהנחה שזיהיתי נכון, יש לי משהו באישי)

תודה רבה!הריון ולידה

אני רוצה את שניהם - לא להיפרד לרגע אחד מהתינוק.

רמב"ם רחוק מדי בשבילי... אבל באמת אני צריכה לברר כבר מעכשיו בבתי החולים הרלוונטיים מה האפשרויות. רק הלכתי לאיבוד למי בדיוק לפנות בכל מקום...

ואת מוזמנת לפנות אליי באישי ולראות אם צדקת בזיהוי

בעיקרון אפס הפרדה היא זכות של היולדתהמקורית
לא אופציה שבית החולים נותן למרות שכך זה נראה כי זה נהלים. נהלים לא גוברים על הזכות שלך ואת יכולה להתעקש על זה שיתנו לך. אבל צריך כח ואסרטיביות בשביל זה, ולא לכל יולדת יש כח לעמוד על זה
זה מה שאני שואלת, איך מתעקשים...הריון ולידה

ומול מי אני צריכה לעשות את זה...

חשבתי שאם אקח רופא פרטי אז הוא זה שיעשה בשבילי את ה"מלחמות" (אחרי שהוא יסכים איתי שהן צודקות), אבל אני רואה שלא...

אני לא חושבת שרופא פרטי קשור לזההמקורית

זה נטו להביע רצון, כמובן במידה ויתאפשר מבחינה רפואית ומסוגלות שלך.

כמובן שהכול תלוי במצב הרפואי שלי ושל התינוקהריון ולידה
אבל אם אין בעיות מיוחדות בקיסרי, לא אמורה להיות סיבה שלא תאפשר לעשות אפס הפרדה (עם ליווי ביום הראשון). השאלה כמה בית החולים זורם עם זה, או מקובע על תפיסות ישנות...
ברור. וגם - כמה תעמדי על זה.המקורית

לא ייקחו ממך את התינוק/ת בכח. אבל זה יכול לגרור אי נעימות. כדאי להיערך לזה אם זה מה שאת רוצה.

סופו של דבר את האמא וזה הילד שלך.

זו הגישה שלי לפחות

נכון, אבל השאלה כמה אחרי ניתוח יהיה לי כוחהריון ולידה
לעמוד על שלי... וכמה זה ישפיע עליי מבחינה רגשית אם אצטרך לעמוד על שלי ולא ארגיש הכלה מהצוות... (אפשר לומר שככה היה לי בקיסרי השני שלי, שלכאורה עמדתי על שלי בחלק מהדברים אבל זה גבה ממני כוחות נפש גדולים, וגרם לי לשנוא כל רגע שהייתי באשפוז...)
בעינייoo
אחרי ניתוח זה לא זמן טוב לעמוד על שלך, זה דורש אנרגיות שאינם ולא שווה את זה.


אני פחות מבינה את המלחמות עבור אפס הפרדה אחרי ניתוח (הייתי מעדיפה לנוח ולהתאושש מאשר לטפל בתינוק) חוויתי אפס הפרדה רק בקטן (אצל הגדולים זה לא היה קיים) זה היה קסום, אבל גם בלידות האחרות בלי אפילו ביות מלא (ביות חלקי/ רוב הזמן בתינוקיה) היה בסדר.


בעיניי לוקחים את התפיסה קצת לקיצון שנלחמים מול בית חולים (שרוצה למנוע סיבוכים וסיכונים) למצב פחות הגיוני של אפס הפרדה אחרי ניתוח. 

אני לא מבינה למה אמא שמסוגלתהמקורית

מבחינה בריאותית צריכה להיפרד מהתינוק שלה שרק יצא ממנה, בגלל נהלים

הלוחמנות נולדה מהסיבה שיש קבעון מחשבתי בנוגע לזה שאישה חייבת לנוח אחרי הלידה, רחוק מהתינוק שלה.

כשידוע היום לפחות שהזמן שבו מופרש אוקסיטוצין הוא במהלך ואחרי הלידה מיד וזה תורם חבריאות הנפשית של האמא ולבונדינג


 

בתי החולים לוקחים בעלות על התינוק היום, כשזה לא בהכרח צורך בריאותי. אלא כי ככה הם קבעו.

מי שזה טוב לה - אחלה.

אבל הנה יש נשים שלא, וכך קם העניין הזה של אפס הפרדה שאני לפחות מברכת עליו

כמו שלא צריכה להיות לוחמנות לצד של מי שרוצה תינוקייה וביקורת, גם לא הפוך. כך לדעתי. עצם זה שיש התנגדות לדבר שבעיניי לפחות הוא ממש מובן מאליו, אומר שיש עוד לאן להתקדם בעניין.

וכמובן שהאמור הוא - ברצון וביכולת של היולדת, לטובתה הנפשית ולרווחתה

אישה שעברה הרגע ניתוחoo

לא מסוגלת לטפל בתינוק. אני לא הייתי מסוגלת לקום מהמיטה נורמלי כמה ימים. אי אפשר לסמוך באופן מוחלט על מלווה, מלווה הוא לא אמא.

אחרי לידה רגילה אם האמא מרגישה טוב, נהדר, אם לא זה בעייתי.

נכון מאוד לכן אם זה בנפשהאורוש3

היא תתארגן על זה. עד כמה שניתן.

אני עברתי שני חירום ואכן קרו דברים שבדיעבד אני מצטערת עליהם. אבל בסופו של דבר, זה כמה ימים מתוך חיים שלמים והחיים לא תמיד אידאליים והקשר האוהב אח''כ בנה לנו מספיק אהבה וביטחון.

אבל אצל הקטן שהיה ניתוח מתוכנן שמרתי את סל ההריון לליווי של דולה בלילה הראשון ובלילות אח''כ באה אחות, באה גיסה. ביום הבעל ואמא.

כי נכון אני לא מסוגלת לטפל בשבוע הזה באופן מלא.

ברור לי לחלוטין שללא התמיכה המשפחתית זה לא היה קורה בכל מקרה, והייתי נעזרת בתינוקיה למרות שזה רחוק מאידאלי בעיני. אבל בסדר גמור במציאות כזו של ניתוח וחוסר ברירה. 

מי קבע שהיא לא מסוגלת?חילזון 123

אני בניתוח הקיסרי שלי בשניה שההרדמה פגה והרשו לי לקום מהמיטה הלכתי ברגל לפגיה לראות את התינוקת.

כמובן שהייתי מעדיפה שיביאו לי אותה אבל מכיוון שזה לא התאפשר, והיה לילה, ולא היה מי שיעזור אז הלכתי בעצמי. לי זה היה חשוב יותר מכל דבר אחר ועשיתי מאמצים.


ולמה על מלווה אי אפשר לסמוך?

על אחות שמטפלת בעוד 20 תינוקות כן אפשר לסמוך?

וגם לסמוך באיזה מובן? כולם יודעים שלתינוק הכי טוב להיות בקרבת אימו (וגם לאמא זה הכי בריא נפשית) *אם זה רק מתאפשר*, אז למה אי אפשר לסמוך על אבא או מלווה אחרת שתגרום לזה לקרות?

כאילו שעוד יום יומיים כשהן יצאו מבית החולים האבא או האמא/הדודה לא יעזרו לטפל בתינוק הזה?

אפס הפרדה זה אומר שהתינוק נמצאפרח חדש

עם האמא גם בחדר התאוששות.

האם שם ניתן להיות עם מלווה? 

לא הבנתי למה את שואלת אותיחילזון 123
איך זה קשור למה שכתבתי?
כי כתבת שאם יש ליולדת מלווה אזפרח חדש

מה ההבדל בין זה שהמלווה עוזר בטיפול בתינוק או האחיות בתינוקיה.

את צודקת בעיקרון אבל אני מנסה להבין אם בחדר התאוששות יש אפשרות להיות אם מלווה. כי אם לא, אז ברור למה אין אפילו על מה לדבר על אפס הפרדה. 

אבל זה מה שהפותחת חיפשהחילזון 123
עבר עריכה על ידי חילזון 123 בתאריך כ"ה בסיוון תשפ"ד 23:19

בית חולים ש*כן* מאפשר את זה שיהיה מלווה החדר התאוששות...

נכון שרובם לא מאפשרים אבל יש אחדים שכן.

 

הנה למשל פה-

ניתוח קיסרי באפס הפרדה -

כשיש אפס הפרדה אז כן, יש מלווה בהתאוששותשריקה

אני עשיתי ניתוח באפס הפרדה

(רק ניתוח, לא אשפוז כזה)

 

בעלי והתינוקת היו איתי בחדר התאוששות

וגם אחות תינוקיה שהיתה צמודה אלינו

(מבחינת "נהלים" - אני בהשגחת צוות חדר ניתוח, והתינוקת בהשגחת האחות תינוקיה.

לכן ברמב"ם זה רק בימים מסוימים ובתיאום עם התינוקיה)

 

ובגלל התינוקת היה לי חדר התאוששות פרטי

(יש שם שני חדרי התאוששות לכל החדרי ניתוח, יולדת לפניי הוכנסה לבד לחדר התאוששות כללי עם עוד אנשים, ואני הייתי בחדר צמוד, לבד)

ואז גם נתנו לאמא שלי להיכנס

זה לא בנהלים..

אבל בגלל שהייתי לבד - לא היה אכפת להם

נשמע חלוםאורוש3
נכוןשריקה

היתה לי התאוששות זוועהההה מהניתוח

אבל מהחווית לידה עצמה יש לי חוויה מהממת

 

ממש ממליצה על אלקטיבי באפס הפרדה ברמב"ם, למי שלרוונטי

 

במיוחד שזה לא משפיע על האשפוז

ואפשר לבחור לפי הכוחות שלך אחרי זה מתאים

 

כשאני הייתי שם לפני שנה ו7 - לא היתה הגדרה לסוג האשפוז

יש מחלקת יולדות

יש תינוקיה

כשאת רוצה - התינוק אצלך, כשאת רוצה - בתינוקיה

אין הגדרה, אין מחויבות לשעות מסוימות וכו', לא צריך להחליט מראש

 

לי היה ממש נוח

כשבעלי היה - התינוקת היתה איתנו. (היה איתי כל ימי האשפוז, ממש רוב היום)

כשהיה צריך ללכת, אפילו לסופר פארם וחששתי להישאר איתה לבד- לקח לתינוקיה והיתה שם עד שחזר

 

זה נקרא ביות גמישאולי בקרוב
גם באסותא היה לי ככה, יכולתי לבחור ככה להיות איתה וכמה לשים בתינוקיה. בעיקרון הינם צריכים לבוא איתה לתינוקיה לבדיקות אבל בפועל גם באו לפעמים לחדר לבדוק אותה. אנו עברתי קיסרי חירום אז לא ממש יודעת להגיד כן יכולה להגיד שיש באישפוז חדרים לבד למי שאחרי קיסרי אבל על התאוששות אחרי הניתוח עם התינוק אני לא יודעת להגיד.. לי היה מספיק שבעלי איתה. מאד ביאס אותי שלא יכולתי להניק מיד ושלא הציעו לי לשאוב אבל אולי זה קשור לזה שהיה חירום? אני חושבת גם שהיו דברים שדרשו שהיא תהיה בתינוקיה (אחרי סכרת, היו ירידות דופק, הייתה קטנטנה..)
באסה שהתאוששת לא טובאורוש3
ב''ה על כל הטוב שכן היה
דברתי על אפס הפרדהoo
כלומר שניה אחרי הניתוח, שום אישה לא יכולה לטפל, ללכת לפגיה כמה שעות אחרי הניתוח זה גם יוצא דופן וגם לא כמו לטפל בתינוק כל הזמן. לכן הגיוני שבתי החולים לא נותנים אפס הפרדה.


ביות מלא זה שונה ולא התייחסתי אליו, אם כי נראה לי שרוב הנשים אחרי ניתוח לא מסוגלות לטפל בתינוק בימים הראשונים ללא עזרה צמודה.

קודם כל כתבתחילזון 123

שלא היית מסוגלת לקום כמה ימים ולכן אשה אחרי ניתוח לא מסוגלת לטפל בתינוק.

אז חלק כן יכולות חלק לא. 
 

דבר שני והכי חשוב-

ברור שאשה בכמה שעות שאחרי ניתוח צריכה עוד לשכב. בטח עם ההרדמה והכל. מה זה מוכיח?

זה אומר שלא יכולים לשים לידה עריסת תינוק ושמישהו יניח אותו לידה החלק מהזמן? יתן לה לראות אותו? להניח עליו יד? אפילו להניק בשכיבה?

אין שום דבר הגיוני להמנע מזה.

שוב למי שרוצה את זה כמובן!
 

ונכון, ביות זה נושא נוסף...

נגיד שהרוב לא יכולות לטםל לבד, מה זה אומר?

שמי שכן יכולה צריכה להמנע מזה? למה?

וגם מה הבעיה שתהיה לידה מלווה שתעזור לה? גם ליולדות רגילות בלי ניתוח יש אפשרות למישהי שתהיה לידן ותעזור

בעיקרון המקובעות הזאת בבתי החולים נובעתפרח חדש

מזה שהם מסתכלים על אישה שעברה קיסרי נטו כאישה שעברה ניתוח, ולא כיולדת. כי יש להם גם את האחריות הרפואית הזאת לעשות הכל לפי הפרוטוקול של אחרי ניתוח.

התינוק זה נושא אחר, שעובר לטיפול במחלקה היעודית, מחלקת יילודים.

לכן לא תראי אישה בחדר התאוששות עם תינוק שברגע נולד (בחלק מבתי החולים אפילו החדר התאוששות הוא משותף לכלל המנותחים, לא רק קיסריות)


ולכן כדאי ללכת לבית חולים שדוגל בזה (אם יש)

כי אחרת כנראה שזאת מלחמה אבודה מראש...


תקראי שובoo
יש נקודה אחרי המשפט הראשון, המשפט השני אינו הסיבה לחוסר יכולת לטפל שניה אחרי ניתוח.


כל הנשים לא מסוגלות לטפל בתינוק כשנגמר הניתוח, כולן נקודה, בלי סיבה נוספת מעבר לניתוח. זה אפס הפרדה, ברגע שהניתוח מסתיים.


בעיניי גם ביות מלא הוא מורכב ולכן כתבתי את זה, אבל מה שכתבתי לגבי בתי החולים כוון רק לאפס הפרדה.

אוקיי הבנתי עכשיו מה כתבת קודםחילזון 123

אני עדיין לא ממש מבינה מה כתבת בהודעה הזאת.

לא מבינה מה מפריע לך.


יש בתי חולים שמאפשרים טכנית שהייה של התינוק והאמא יחד, מייד אחרי הניתוח. ברור שלא לבד! ובהשגחה של מלווה/אחות/מיילדת מי שצריך.

למה זה לא נראה לך לא בסדר?

לא מצליחה להבין למה לכתוב שזה לא טוב, לא אפשרי, האמא לא יכולה לטפל וכו'.

היא לא יכולה לטפל, אבל יכולה להיות קרוב לתינוק ושיעזרו לה. זהו

לא מפריע ליoo
אלא הגיוני בעיניי שרוב בתי החולים לא מאפשרים זאת, כי הרבה נשים לא מגיעות עם ליווי צמוד שישאר איתן אחרי הלידה ואז זה סכנה לאמא ולתינוק.
טוב זה כבר הדיעה האישית שלךחילזון 123

הדעה האישית שלי שהם לא מאפשרים זאת כי ככה הם התרגלו, וככה נח להם.

תמיד לשנות נהלים זה קצת לצאת מאזור הנוחות.


ולהפך, רוב הנשים היום מגיעות ללידה עם מלווה אחד או שניים. מעט יגיעו סתם ככה לבד.

אחרי יממה מהניתוחים שהיו ליהריון ולידה

כבר יכולתי בהחלט לטפל בתינוק לבד. לאט, עם כאבים, אולי בלי הרבה מקלחות (שגם ככה לא בהכרח טובות לתינוק), אבל בהחלט טיפול כמו שצריך.

ולכן התכנון שלי הוא להביא מלווה רק ליום הראשון, שהעזרה העיקרית שלה תסתכם בלהביא אליי את התינוק ולהביא אליי את אביזרי הטיפול בו (אולי בהתחלה גם לחתל אותו).

בסופו של דבר תינוק קטנטן בעיקר צריך להיות צמוד לאמא שלו ולינוק...

לכן אני רוצה לעשות את ה"מלחמות" לפני הניתוחהריון ולידה

וכמובן מעדיפה למצוא בית חולים שמוכן לזה מלכתחילה...

לגבי החוויה של אפס הפרדה, זה אינדיבידואלי. לי זה ממש ממש חשוב. לא מסוגלת לנוח כשהתינוק לא לידי. לא מסוגלת לחוות את תחושת הבדידות הזו שחוויתי בניתוחים שהיו לי (בניתוח האחרון גם בעלי לא היה יכול להיות איתי מסיבה מסוימת, והבדידות הזאת הייתה פשוט נוראית )

ולכן אני אעשה כל מאמץ כדי לחוות הפעם משהו אחר. שאולי גם יהיה קצת חוויה מתקנת למה שחוויתי בעבר.

(וכאן דיברתי רק על עצמי, ואפילו לא על התינוק, למרות שאני יודעת וראיתי בעיניי כמה זה חשוב לו להיפרד מאמא רגע אחרי שהיה בתוכה תשעה חודשים צמודים...)

וכמובן - אם יהיה סיבוך כלשהו בניתוח אז ברור שלא אמשיך להתעקש על אפס הפרדה. אבל בניתוח תקין אין שום סיבה לא לממש את זה, וזה שזה עדיין לא קיים בכל בתי החולים נובע נטו מנוחות של הצוות...

הרבה פעמים ניתוח אלקטיבי קל יוצרבוקר אור

מלידות "רגילות " שקצת מסתבכות

אם האמא יכולה לטפל בתינוק עם קצת עזרה, מה ההבדל?

(מודה שלי לא קריטי אפס הפרדה כל עוד יש ביות מלא, אבל בעיניי אין הבדל בהכרח בין ניתוח ללידה וגינלית אם המצב מאפשר)

כיoo
בלידה רגילה רוב הנשים מסוגלות לקום לתינוק אחרי זמן קצר, בניתוח כל הנשים לא יכולות לקום בשעות הראשונות.


מבינה שיש נשים שרוצות את התינוק מיד אחרי הניתוח, אבל יש נשים שלא רוצות/ לא אפשרי להן, לבית חולים זה מורכב להיות מאורגנים לשתי האופציות כל הזמן ולוודא שאין סיכון לאם ולתינוק.

בלידה רגילה רוב הנשים מסוגלות לקוםבוקר אור

תוך שעתיים לתינוק? להרים אותו לחתל להניק?

לא ממה שאני מכירה סביבי.. בטח לא עם אפידורל או אם היה סיבוך קטן בלידה..רובן נמצאות עם מלווה שעוזר בהתחלה

אחרי כמה שעות כן, אבל אז כבר זה ביות מלא ולא קשור לאפס הפרדה

אניoo
ילדתי עם אפידורל, בערך שעתיים אחרי לידה לקחו אותי מחדר לידה בכיסא גלגלים עם התינוק לחדר טיפולים ואחרי כחצי שעה של טיפול לתינוק בנוכחותי לקחו למחלקה, במחלקה הייתי מסוגלת לקום לתינוק.


שעתיים פלוס אחרי ניתוח אי אפשר לעמוד על הרגלים (כנראה גם אסור)


יכול להיות שיש יולדות שמתקשות לקום אחרי לידה רגילה, אבל יש הבדל גדול בין נשים שלא יכולות בכלל (אחרי ניתוח) לבין חלק שמתקשות (לידה רגילה)

וזה אפס הפרדהoo
תינוק נמצא בחדר לידה, מקבל טיפולים בנוכחות האמא/ האבא, ועובר למחלקה עם האמא, כלומר לא נפרד מהלידה. כל שאר הסיטואציות אינם אפס הפרדה אלא דברים דומים.
זה בדיןק מה שכתבתיבוקר אור

אפס הפרדה זה ברוב בתי החולים בשלוש ארבע שעות שאחרי לידה. כשמגיעים למחלקה אפשר לבחור ביות מלא או לא וזה בלי קשר לאפס הפרדה. ובגלל שבשעתיים שלוש הראשונות כמו שאת כותבת גם ככה לא היית יכולה לטפל בתינוק ורק עשו את הטיפולים בנוכחותך, זה לא רלוונטי לקושי שאחרי ניתוח או אחרי לידה רגילה כי הוא קיים בשניהם בשעות הראשונות ולא מונע נוכחות שלך ליד התינוק.

ממה שאני מכירה הבעייתיות באפס הפרדה היא בגלל החדר התאוששות אחרי הניתוח כי היולדת חייבת להיות בהשגחה והוא לרוב משותף לכל הניתוחים, אין משהו מסודר לנשים אחרי ניתוח, ולא נוח לבתי חולים לשנות את זה (שזה הגיוני, אבל מבאס בשביל מי שכן רוצה)

זה לא רק לא נוחoo
זה קשה להיות מאורגנים לאפס הפרדה בניתוח.


כל הרעיון של אפס הפרדה הוא לא רק בשעות אחרי הלידה אלא בכל האשפוז, מה האישו הגדול בשעות לאחר הלידה ולא בשאר ימי האשפוז?

שאר ימי האשפוז לא קשור לאפס הפרדהבוקר אור

זה הרבה פעמים הולך ביחד, אבל אחרי השעות הראשונות כשמגיעים למחלקה זה ביות מלא אם התינוק איתך 

ורוב בתי החולים ערוכים לביןת מלא אחרי ניתוח, בטח ניתוח אלקטיבי. זאת אומרת שאין להן בעיה שאחרי שעתיים שלוש התינוק יהיה אצל האמא כל היום. אפס הפרדה מתייחס לשעות הראשונות שאחרי לידה עד שעולים למחלקה (לפחות רשמית זו ההגדרה)

מבחינת בתי החולים האישו זה חדר הניתוח וחדר ההתאוששות. מבחינת נשים זה תלוי אישה,יש כאלה שלא רוצות להיפרד מהתינוק בכלל ולכן זה קריטי להם. מבחינתי כמו שכתבתי זה לא אישו ולא מפריע לי

את עובדת בבית חולים שאץ מחליטה כך?חילזון 123

את כל הזמן חוזרת על זה ש**לדעתך** זה קשה להיות מאורגנים לזה...

עובדה שיש בתי חולים שהתארגנו לזה והכל בסדר

ומי שרוצה את זה זה אפשרי.

גם קשה לאפשר שהבעל יהיה נוכח בזמן ניתוח ועובדה שכבר מזמן כל בתי החולים התארגנו לזה. וקשה לאפשר אור סגול בביות מלא ויש מקומות שארגנו את זה והכל סבבה. ועוד מלא דברים בסגנון שפשוט היה ביקוש וזה הסתדר איכשהו...


אז אני לא מבינה מה ההתעקשות להחליט שזה קשה ולא אפשרי.

לך או למישהי אחרת זה לא מתאים- אין בעיה זכותך.

יש כאלו שזה הכרחי לבריאות הנפשית שלהן ולמה להתעשק שוב ושוב שזה מורכב ולא אפשרי?

זו הדעה שליoo
ואני אחזור עליה כמה שאני ארצה, למי שרוצה לקרוא ואולי יעזור לה לבריאות הנפשית גם אם היא תיפרד מהתינוק כמה זמן אחרי הלידה.
נכון תחזרי סבבהחילזון 123

אבל כדאי שוב לציין שזו הדעה האישית שלך.

ולא איזה אמת מוחלטת ואובייקטיבית שבגללה בתי החולים החליטו כך.

 

אגב מה הטעם לכתוב שוב?

היא כתבה כבר 500 פעם ש*לה* זה לא יעזור לבריאות הנפשית.

ואת כתבת כבר מליון פעם שלך זה כן עזר.

בסדר כל אחת מה שמתאים לה.

 

אני חושבת שזה בסדר שמתאים לכל אחת משהו אחר. וציינתי כמה פעמים את זה.

ואת משום מה מתעקשת שרק הדיעה שלך טובה יותר  .

זה שרשור ציבוריoo
עולות פה דעות שונות ואני לא צריכה הדרכה איך ומה לכתוב. 
הממ טוב תהניחילזון 123
איזה סיבוכים הוא מונע?אושר אקספרס
מה יותר טוב לתינוק מלהיות עם אמא ואבא שלו?
להיותoo
עם מישהו שמסוגל לטפל בו
זו לא אקסיומה שאישה אחרי קיסרי לאאושר אקספרס

יכולה לטפל בתינוק ואישה אחרי לידה רגילה כן יכולה.

חשוב להדגיששש 😅

יש כאלה ויש כאלה ואם בית רפואה באמת רוצה אז הוא יכול לאפשר למלווה להיכנס לחדר התאוששות והכל בסדר.

זה די אקסיומה שאשה אחרי קיסריתוהה לעצמי

לא יכולה לטפל בתינוק לבד. אפילו להתיישב לבד זה קשה, להרים אותו מהעריסה בשעות הראשונות זה בלתי אפשרי.

אני בהחלט בעד אפס הפרדה, אבל לחשוב שאשה אחרי קיסרי יכולה לטפל לבד בתינוק בשעתיים הראשונות זה מופרך בעיני. מלווה זו אופציה הגיונית יותר.

אבא מסוגל לטפל בתינוק...חילזון 123
חלק מהאבות לא מסוגליםoo
וחלקם לא נשארים אחרי הלידה
אוקיי. מה ההבדל בין אמא לאבא לצורך הזה?חילזון 123

היית גם אוסרת על אמא (נגיד לא בניתוח, סתם בלידה) לטפל בתינוק כי זה יכול למנוע סיבוכים?

אין שום הגיון בזה


אם יש מישהו שיכול להיות נוכח אבא או אמא אז כבר אין מה לחשוש מסיבוכים...

אםoo

היא לא מסוגלת לטפל בתינוק, ברור שמישהו אחר צריך לטפל בו.

בניגוד לאמהות, יש הרבה אבות שאינם מסוגלים לטפל בתינוקות בני יומם, אז הסיטואציה הזו שהאבא מטפל בתינוק אחרי הלידה לא כזו שכיחה ולכן קשה להסתמך על זה.

טוב כשמישהו מסמן את המטרה קשה לבלבל אותו עם עובדותחילזון 123
אז את צריכה לבחור, כי אין הכלהמקורית

וגם מאוד ייתכן שלא בהכרח תרגישי טוב כדי להיות עם התינוק.

אני מבינה שאת רוצה וודאות ואופציות אבל לידה היא פחות הזמן לכך לצערנו. בטח לא רגע אחרי.

 

אגב, אם את נמנעת מעימותים בדרכ ומרגישה רע אחרי -- זה באמת לא הזמן. ממליצה להתאמן על זה בהזדמנויות אחרת למען רווחתך הנפשית

אני מבינה לאט לאט שאצטרך לוותר על משהוהריון ולידה

אבל לכן אני מתכננת את כל ה"עימותים" לעשות לפני הלידה, ועדיף כמה שיותר מוקדם.

(אם כי גם עכשיו אני בלי הרבה כוחות לזה, אפילו לבירורים לא יודעת מה יהיה...)

ממה שקראתי עכשיו אני מבינההמקורית

שלא בכל הלידות שלך בעלך היה איתך.

תדאגי לך למלווה שידע לעמוד על הרצונות שלך.

אם יש לך מסוגלות פיזית להניק ולהחזיק תינוק, זה רק לבקש באסרטיביות שיישאר לידך.

אני שוב חוזרת - את האמא. הוא הילד שלך. את רוצה אותו לידך ומסוגלת? לכי על זה. בכל בית חולים. ושיהיה איתך מלווה שיעזור לך בזה. זו ההשתדלות שהייתי עושה. ומעבר לזה - את לא אחראית לתוצאה.

ובלי קשר, אם יש לך חווית לידה שלילית שלא בהכרח תוכלי לתקן מפאת הנסיבות למרות שאני מקווה שכן - כדאי לדאוג לליווי רגשי ועיבוד 

תודה! באמת אצטרך לחפש מלווה טובההריון ולידה

אפתח על זה שרשור אחר בהמשך, אם מישהי מכירה דולה לליווי קיסרי ולליווי אחרי קיסרי...

וכנ"ל לגבי עיבוד לידה, למרות שזה לא עיבוד לידה רגיל...

אולי המלווה יכול לעזור בזה?אושר אקספרס
זו גם אפשרות. צריכה בשביל למצוא מלווה טובההריון ולידה
דולה שמיוחדת לליווי קיסרי ואחריו (כי בעלי לא יהיה מסוגל להיות אסרטיבי כל כך...)
אשמח לשלוח לך מספר של דולה אסרטיבית בפרטיאושר אקספרס
זה לא מציאותיאופק המדבר
בתכלס זה נכון אבל לא עומד במבחן המציאות
בשעה טובה נשמה, מרגשאורוש3

אני ילדתי בעין כרם לפני כמה שנים טובות כבר. ואז דובר שהם מתכננים לפתוח חדר התאוששות מקיסרי בחדרי לידה ושאז לא צריך להיפרד מהתינוק כשעוברים להתאוששות הכללית.

אז שווה להתקשר לבדוק אם זה אכן קרה. לדעתי זו לא בעיה להרים טלפון לחדרי לידה ולשאול.

באמת לא קשור לרופא הפרטי.

בעין כרם יש שר''פ אז את יכולה בהחלט לבחור רופאה (ולשלם בהתאם כמובן).

אגב, אני מאוד מבינה אותך. אבל בפועל זה מדובר רק על בערך שעתיים. אני שלחתי את בעלי עם הקטן. והוא זרם והניח אותו עור לעור. לא האכילו והנקתי במחלקה ועשינו ביות מלא. עם ליווי כמובן. לא הצלחתי להניק בחדר ניתוח למרות שזרמו איתי תאורטית. כי הקטן כן היה צריך עזרה להחלץ ואז להשגחה.

למרות שהתאכזבתי זו עדיין הייתה חוויה הרבה יותר טובה מניתוחי החרום בהם לא שאלו אותי כלום, העלו למחלקות הרגילות (ביום עם האמא בלילה תינוקיה) והאכילו במטרנה.

בהצלחה רבה!

עורכת- את יכולה לברר על קיסרי צרפתי גם. יש דעות לכאן ולכאן. בגדול כרגע זה בבי''ח פרטי בנצרת עם רופא ספציפי עם בת הזוג שלו שהיא פיזיותרפיסטית, ולדעתי שם את יותר יכולה להחליט. ואומרים שההתאוששות מעולה. חברה שלי מאוד שמחה עם זה. לא בררתי לעומק כי לא רלוונטי כרגע. 

 

תודה רבה! אז אתקשר באמת לברר שםהריון ולידה

מקווה ממש שמשהו השתנה...

לגבי קיסרי צרפתי - די ויתרתי על הרעיון, גם בגלל המרחק וגם כי זה רופא גבר ואני מעדיפה רופאה...

בעין כרם אני יודעתאורוש3
שאוהבים את נילי ינאי. 
אני גם אוהבת אותה (הייתי אצלה בסקירות כמה פעמים)הריון ולידה

אבל לפני כמה שנים ביררתי עליה ללידה אחרת והבנתי שהיא  כבר לא מקבלת ללידות פרטיות כאלה שלא היו אצלה במעקב היריון (פרטי) מההתחלה...

מישהי יודעת אם זה אכן כך?

אז שאלתי מישהיאורוש3

והוא חושבת שד''ר ינאי כבר לא מקבלת לידות בגדול, גם לא את מי שעושה אצלה מעקב.

אני לא מכירה (גם אותה לא מכירה אישית רק מקרובות) עוד רופאה אבל מאמינה שיש. 

תודה רבה שביררת בשבילי!הריון ולידה
בכיף. למה לא הולך הפעם עם הרופאהאורוש3
שתמיד הלכת אליה? בעצם מה השתנה לעומת הפעם הקודמת?
בכל קיסרי לקחתי רופאה אחרתהריון ולידה
אחת עברה לבית חולים אחר, אחת יצאה לפנסיה והשלישית - כנראה שאקח אותה בסוף, אבל אני לא בטוחה שהיא בגישה טבעית כל כך... (היא מאוד מקצועית וגם מאוד נחמדה, אבל יש לי הרגשה שהיא כן מתייחסת לקיסרי יותר כמו ניתוח ופחות כמו לידה...)
אם את משלמת פרטיאורוש3

את בהחלט יכולה לבקש את זה. הרופא שהיה לי בניתוח השלישי גם לא היה נראה הכי בקטע אבל לגמרי עשה מה שבקשתי במסגרת האפשר.

דווקא רופאה אישה אחרת שסתם הצטרפה כדי לראות אותו הייתה די חצופה וזלזלה. וסטז'רית כמעט התעלפה. לא היה משעמם בכלל.

אבל באמת לא משנה איזה רופא תקחי את תחת נהלי בית החולים. 

זהו, זה מה שהמזכירה של הרופאה אמרההריון ולידה
שגם הרופאה הפרטית תלויה בנהלי בית החולים...
חיבוק מאחלת לך שתמצאי את המקום המושלם בשבילךחילזון 123
וממליצה לך לבדוק אוליחילזון 123

את אסף הרופא. (זה קצת ליד רמלה כזה) הבנתי שיש שם ימים מסויימים בשבוע שיש אפס הפרדה מוחלט. ואולי יש גם מלונית. 
 

תתקשרי לחדרי לידה לברר

תודה! באמת ראיתי אותם בגוגלהריון ולידה
(יש לי קצת רתיעה משם, כי עברנו שם אשפוזים לא נעימים במשפחה, אבל אולי אצליח להתגבר...)
אולי בכל זאת דברים השתנוחילזון 123

וגם חדר לידה זה לא כמו מחלקה אחרת

תלכי לסיור אולי, תשמעי מקרוב וכו'

תודה רבה!הריון ולידה
לא יודעת אם אוכל ממש ללכת לסיור - בכל זאת זה רחוק מהבית שלי... אבל אנסה לברר.
באסף ברופא זה תלוי באיזה יום מתבצע הניתוח,אושר אקספרס

בתל השומר אפשרי וזה קורה די הרבה לפי מה שהבנתי.

בירושלים בעין כרם גם כן אפשרי.

תתקשרי לשאול...

בהצלחה! בידיים מלאות וחוויה טובה💜

בעין כרם את יודעת בוודאות שאפשרי? כי כתבו פה שלא..הריון ולידה
בינתיים עוד לא מצאתי כוחות להתחיל להתקשר ולברר
עברתי קיסרי פרטי לפני שנה+ בשעצקפצתי לבקר

גם אני מאוד רציתי אפס הפרדה, אבל הרצון במקצועיות גבר..

בניתוח עצמו ראיתי איך מוציאים אותו, והוא היה עלי די הרבה עד שלקחו אותו לבדיקות. (בכל הניתוחים הרגשתי ממש רע בגלל החומרי הרדמה אז לי אישית זה היה קשה, והנקה בכלל לא היה ריאלי)

התאוששות שעה וחצי בערך בחדר התאוששות כללי של כל הביח, בנתיים בעלי היה עם התינוק, עשו רק בדיקה ממש בסיסית וחיכו לי בחדר.

עליתי לחדר וישר הנקתי, ואח"כ זריקות בחדר, בדיקת רופא לא זוכרת אם בחדר או בתינוקיה צמוד אלי.

בעיקרון לא מאפשרים אפס הפרדה בלילה הראשון ואומרים שצריך להביא לתינוקיה. בפועל הוא היה צמוד אלי ואף אחד לא אמר לי כלום, ובבוקר עברתי לחדרים של אפס הפרדה.

רוב הבדיקות היו בחדר, היה ממש נעים. לפני שחרור יש מסדר די מעייף בתינוקיה והיה מלא המתנה.

בגדול היתה לי חוויה ממש טובה, אחרי הפרדות מאוד ארוכות הניתוחים קודמים (14 שעות ו8 שעות)

וברמה האישית- אני כ"כ חלשה מייד אחרי הניתוח, עם רעידות קשות וחולשה נוראית שלא הייתי מסוגלת לטפל בתינוק בשום צורה מייד אחרי.


אם יש לך שאלות נוספות מוזמנת בשמחה..

תודה! את מתארת פחות או יותר מה שהיה לי בקיסריהריון ולידה

האחרון שלי (היה חצי אלקטיבי). אולי רק חוץ מחוויית האשפוז בהתחחה, שאצלך הייתה יותר טובה, אבל תכל'ס זה תלוי באחיות שבדיוק יש...

זה היה טוב יותר מהניתוחים הקודמים, אבל זה עדיין לא מספיק לי... אני רוצה ממש אפס הפרדה, ואני חושבת שאני מסוגלת לזה מבחינה פיזית (עם עזרה בהתחלה) אם לשפוט לפי הניתוחים הקודמים, ואני מבינה שבשערי צדק לא אקבל את זה...

אגב, מי הרופא שניתח אותך?

פלוטקיןקפצתי לבקר
כן, הוא אחד הטובים הריון ולידה
(אני מעדיפה רופאה אישה אז לא אקח אותו, אבל שמעתי עליו טובות...)
אפשר לשאול איפה ילדתאופק המדבר

ומי המנתח? כמובן אם מתאים לך

אופספ עכשיו ראיתי, 

הורידו לך את הווילון כשהוא יצא? 

כן, הורידו וילוןקפצתי לבקר
יפה!אופק המדבר
ואז ישר שמו עליך? 
לי בשעצ לפני חצי שנהאמא חדשהה

נתנו להיות עם התינוק גם בלילה הראשון עם מלווה צמוד. ההפרדה שהייתה היא רק עד שעליתי מהחדר התאוששות למחלקה

הייתי די נחרצת בעניין ולא שמעתי התנגדות לזה

אחרי קרוב ל24 שעות העבירו אותי לביות מלא שזה מסדרון אחר באותה מחלקה

תודה! זה מעודד לשמוע שנקודה אחת מתוך הדרישות שליהריון ולידה

אפשרית בשערי צדק...

אבל עם הקטע של ההתאוששות אני מבינה שאין לי סיכוי שם

בכל אופן, בלילה הראשון היית שם במחלקה הרגילה? היה שם מקום בכלל למלווה? (זוכרת שבלידה האחרונה הייתי שם בחדר של שלוש, בווילון האמצעי, ובקושי היה מקום לזוז... באמת במחלקת ביות היה הרבה הרבה יותר טוב)

המחלקה הרגילה לא מרווחת כמו הביות מלאאמא חדשהה

אבל הסתדרנו

ההתאוששות זה חלק מההתאוששות הכללית אז אין אפשרות להכניס לשם תינוק. אני ממש ממש מבינה את הבאסה על זה.

בעלי היה איתו בתינוקיה וחיכו לי עם כל הבדיקות

בגלל שידעתי שהוא לא סתם צורח בתינוקיה לבד אז הייתי ממש רגועה ואחרי 3 שעות בערך (ששעה מתוכם ישנתי..) נפגשנו והנקתי וכו'

אם זה יהיה רלוונטי, תבקשי שישאירו לך את הפלאפוןאמא חדשהה

זה ממש יכול להרגיע שאת יכולה להתכתב ולשמוע מה קורה עם התינוק

וגם מעביר את הזמן

תודה לך!הריון ולידה

הייתי עם הפלאפון בקיסרי האחרון (בעיקר השתמשתי בו כדי לשמוע שירים מרגיעים), אבל עדיין היה לי סיוט... הייתי לבד, ואין שם פרטיות (כי האחיות לכאורה צריכות לראות את כל המתאוששים), והייתי צריכה לשמוע את המתאוששים האחרים, שהתאוששו מניתוחים פחות נחמדים... ממש ממש לא רוצה לחזור על זה

אוף...

את היית לבד בהתאוששות?

האמת שהייתי די מטושטשת ומותשתאמא חדשהה

אז הזמן פשוט עבר

נתנו להיכנס כי היה שם די רגוע, הוציאו בהחלפת משמרות

הבנתי שלא תמיד מכניסים מלווים

מבאס ממש על החוויה! נשמע לא קל בכלל.

מקווה שתמצאי את הדרך ליצור לעצמך חויה מתקנת!! 

אמן ותודה!הריון ולידהאחרונה
אובדת עצות- חום אחרי ניתוחshiran30005

בת 2.5 רביעי שעבר בבוקר עברה הקטנת שקדים, שקד שלישי וכפתורים. מיום שישי בבוקר היא עם חום. בשישי בערב נבדקה במיון עשינו רק צילום חזה שיצא תקין ושחררו. אמרו שאם עד יום ראשון עדיין יהיה חום לחזור ונעשה בירור יותר. היום היינו שוב במיון כי החום ממשיך התלבטו ובסוף אמרו שאין צורך לבצע בדיקות דם כי זה רק יום 3 לחום , הניתוח נראה בסדר והם לא רואים צורך כרגע. מה גם שהיא שותה "יחסית" בסדר.

החום עדיין ממשיך והיא פתאום מסרבת לקחת אקמול או נורופן גם,נר היא ממש בןכה וגם פולטת את זה החוצה. ככה היא נרדמה


מה עושים במקרה כזה? נתנו לה במיון אופטלגין היום בכוח וכנראה בגלל זה היא לא מוכנה לקחת כלום עכשיו

לא יןדעת מה לעשות איתה, ולמה הרופאים לא עשו בירור כבר?

היא ממש עקשנית לתרופות וזה כל הקושי. היא גם חכמה שלא מוכנה לשתות פטל/מיץ/מים כלום עכשיו.


גם אנטיביוטיקה לא נתנו בטענה שהם לא יודעים מה המקור של החום ולכל דבר יש סוג אחר של אנטיביוטיקה 

אוףףף. מה עם ליצור קשר עם המחלקה של הניתוחאורוש3
לבקש שיעבירו שאלה לרופא?
היינו במיון איפה שעשתה ניתוחshiran30005

הם התייעצו עם אאג

סתם מעצבן ומלחיץ 

ממש, שיעבור מהרראורוש3
נר אקמול או נר נורופן!התייעצות הריון
נר היא מוציאהshiran30005
כנראה לוחצת אחכ חזק וזה יוצא..
איזה מוזרשושנושי

אנחנו עשינו ניתוח שקדים ושקד שלישי - ומראש קיבלנו המלצה לקחת אנטיביוטיקה.

שכנתי לחדר עשתה רק כפתורים ואני זוכרת ממש איך הרופא אמר לה בשחרור - להתחיל להביא אנטיביוטיקה ברגע שמתחיל חום.

איזה קטע שלא קיבלתם המלצה כזאת.

אני ממש מקווה איתך לטוב. 

גם אחותי עשתה שקדים וקיבלה מראשshiran30005

אנטיבייטיקה למקרה שיתחיל חום

אבל פה הם לא מןכנים לתת, רופא ילדים לא לוקח סיכון ושולח למיון, גם מוקד שולח למיון

לדעתי, את חייבת להתעקש על ברור יותר רציני. לא לוותנק-ניק
בעיני זה משהו שצריך לנדנד לרופאים למצוא את מקור הבעיה ולא שהפתרון שלהם זה לתת אופטלגין בכח
אמרו שכנראה נדבקה בלי קשר במשהו ולכןshiran30005

הבירור הוא מהיום ה 5 לחום, היום זה היום ה 3

נכון מוזר? מצד שני היינו בביח גדול תל השומר והם התייעצו עם עוד רופאים

ממה שאני גם יודעת נותנים די בקלות אנטיביוטיקהאורוש3

אחרי ניתוח. לנו נתנו מוקסיפן כשיצא ריח כזה לא טוב מהפה שלו.

גם לה יש ריח נוראי מהפה אבלshiran30005

אמרו שזה תהליך תקין של אחרי ניתוח

כדאי מחר ללכת שוב ולהתעקש על בדיקות או משהו? במידה והחום ממשיך או לחכות לשלישי כבר

הייתי מבקשת מהרופא ילדים שייתן מוקסיפן ושלוםאורוש3אחרונה
יוצאות עם הילדים לנופש?מולהבולה

בעלי ממש לא אוהב את זה....אומר שזה קשוח.אנחנו עם קטנים

ולפני שנתיים יצאנו והילדים היו בחוויה מה זה טובה !!!!!

אשמח לשמוע מכם לאן אתן יוצאות אם כן

לא בתי מלון כי זה סופר יקר

בעבר יצאנו לקמפינגרוני 1234

השנה לקחנו דירת איירביאנד בי

היו גם שנים שנשארנו בבית אבל כל יום יצאנו לאנשהו (מעין, מוזיאון וכו).

זה באמת עבודה קשה עם קטנים אבל אנחנו מאד נהנים בכל זאת.

אנחנו פחות, יותר טיולים של יוםשיפור
זה הרבה עבודה, הרבה כסף, הילדים לא תמיד ישנים טוב מחוץ לבית, יותר נוח לי לחזור בסוף יום מעייף איתם למקום המוכר והידוע.
וואי זה סגנון אישיואני שר

כילדה יצאנו כל שנה ל3 ימים,

שינה בבית ספר שדה בעיקר

והתוכנית היתה מסלולים...

ההורים שלי תמיד אמרו שדווקא כשהיינו קטנים היה יותר קל כי הלכנו יפה וכשגדלנו התחלנו להתלונן  😅


אני היום כאמא פחות אעשה את זה כי מסלולים זה פחות בשבילי ואז אם הילדים לא מתרגלים זה באמת לא הכי מתאים...


עדיין אפשר לחשוב על מקומות לא יקרים מדי (למרות שאולי עכשו זה שלב די מאוחר) - בית ספר שדה, אנא, מקומות אירוח אולי לא במקומות קלאסיים של הצפון שמבוקשים מאוד ולבנות תוכנית באיזור - ים, מעין, מסלול קטן... תלוי מה האופי שלכם.


מניסיון משפחתי בשנים האחרונות (כשיוצאים עם ההורים שלי ואנחנו כבר נשואים עם ילדים אז זה נהיה שבט) - באמת המקומות הפשוטים באיזורים לא מבוקשים מאוד הופכים את המחיר לריאלי יותר - הבית הארחה בהר ברכה, בסוסיא וכאלה... זה לא צפון כמו שמדמיינים קיץ אבל מאפשר.


וגם לצאת לימים בודדים זה פתרון.


אני חושבת שכדאי לעשות תכנון של הקיץ ככה שלכם ולילדים יהיה מול העיניים למה לצפות.

אצלנו היו שנים שכן והיו שנים שלאמתואמת

בעיקרון כל עוד הרכב הכיל את כולנו - יצאנו כמעט כל שנה לצימר. היו פעמים שהיה מוצלח, והיו פעמים שפחות...

אחר כך עשינו הפסקה ארוכה בנופשים העצמיים שלנו (כן הצטרפנו למשפחה שלי לנופש משפחתי מורחב, שלפעמים בכלל היה אצל ההורים שלי בבית), ולפני שנה הרגשנו שהמשפחה האישית שלנו חייבת את זה, ויצאנו שוב לנופש משלנו בצימר. (בחרנו מקום נגיש בתחבורה ציבורית, כדי שנוכל לנסוע וגם להתנייד במהלך הנופש)

היה לנו טוב מאוד, אבל גם מתיש... כך שאני מבינה את בעלך ומבינה גם אותך.

השנה אנחנו חושבים לצאת לקמפינג, גם מבחינת המחיר וגם כדי שלא נצטרך להתארגן על זה מראש יותר מדי. נקווה שיהיה טוב...

אני חושבת שיש בזה משהו שמאוד מאחד משפחתית, לצאת לנופש משותף. מצד שני, אפשר גם ליצור חוויות משפחתיות מאחדות אחרות, שכוללות לינה בבית... (אנחנו למשל כמה פעמים הפכנו את הבית לבית מלון, וזה היה כיף מאוד לילדים ומגבש)

אני רקאורוש3

קמפינג בלי להתארגן יותר מדי?? 🫣😁

סתם הבנתי שהתכוונת ללסגור מראש. אבל זה יצא מבדר. 

נכון, התכוונתי שלא צריך לקבוע את זה מראשמתואמת
מתכננים ללכת למקום חינמי... נצטרך כמובן לקנות כל מיני דברים, אבל אפשר לעשות זאת שבוע מראש.
קמפינג זה טונות התארגנות....אורוש3
טוב שאת מזהירה אותנו🙈מתואמת
בכל אופן, מתכוונים ללכת למקום לא רחוק מאוד מהבית, אז "מקסימום" נוכל לחזור הביתה אם נשכח דברים...
היינו השבת בנופש במושב "רחוב"שוקולד פרה.

בצפון.

אז לא ישנו ברחוב...

ישנו בצימר. היה מאוד מאוד נחמד. הילדים שלו בברכה ביום שישי, ובשבת עצמה היו בג'קוזי בלי להפעיל אותו.

הכל כולל אוכל מוכן עלה לנו- 1350.

הלכנו לבית הכנסת, לגן השעשועים, טיילנו באזור של בננות, יש גם מתחם לצימר עם טניס שולחן, כדורסל, נדנדות.

ברוך ה' שמחנו מאוד

הוא רצה 1100שוקולד פרה.

שזה תשלום יחסית נמוך לשבת, אבל זה כי היינו בצימר הזוגי ופשוט הוספנו מיטה, מזרון ולול.

בסוף שילמנו 1200 כי הוא רצה מזומן והיה לנו רק ביט

יש לך מספר?יערת דבש
דוד אוחנהשוקולד פרה.
0584464698
לאDoughnut
עם ילדים מעדיפה לצאת לטיולים של יום ולחזור בלילה להתארגן בבית בנוחות שלנו. אולי כשיגדלו...
כן לוקחים דירה בצפוןאמאשוני

עולה 3500-4000 ל3 לילות, אפילו פחות. סוגרים כבר בחורף, מחפשים המלצות בבוקינג.

3 חדרי שינה פחוס סלון פלוס מטבח פחוס שני חדרי רחמה לפחות. אנחנו צריכים 6 מיטות אבל תמיד היה יותר.

עד היום הדירות היו ממש טובות (בסטדרטים שלנו)

מטיילים באתרי שמורות הטבע, אוכלים בעיר, עושים קניות בסופר גדול באיזור (רמי לוי וכאלה)

מביאים מהבית כלים לבשל.

שווה לקחת דירה עם מכונת כביסה, מאוד נוח שאפשר לכבס מגבות ובגדי ים ובגדים שהילדים אוהבים לטיולים. מחליפים הרבה בטיולים האלו,

כי אנחנו אוהבים להיכנס לנחלים, מעיינות, הכינרת וכו' וגם טיולעם יבשים מלכלכים.

תבדקו קירבה לבתי כנסת.

שני רכבים.

כתבו אותי ואת בעלי בעצם 🙂מולהבולה

חלק כתבו שלא מעדיפים לישון בבית בסוף יום-בעלי

וחלק כתבו שכן לוקחים צימר ונהנו-מה שאני אומרת


ברור שהכי כיף לישון בסוף בבית

אבל זו החוויה יותר לילדים,הם כל הזמן מתבאסים שכל החברים יוצאים

בחופש לכמה ימים ואנחנו כמעט ולא...,

ברור לי שלא כולם יוצאים,זה יקר וקשוח לכולם


השאלה אם טיולים יומיים לא יוצא כבר יותר יקר מכמה לילות בצימר...כי החופש ארוך 🤦

אז תעשו שנה-שנהרוני 1234
או נופש עם לינה בחוץ רק פעם בשלוש שנים. ככה זה מאזן את הצורך בחוויות עם ההוצאה הכספית הגדולה וה"התשה" להורים.
לדעתי לינה בבית זה לא בר השוואהאמאשוני

זו חוויה אחרת. כשיש רק קטנטנים וזו המון עבודה להיות מחוץ לבית, באמת עדיף טיולים יומיים.

כשהילדים גדלים, בשביל להיפתח ולהתנתק ולהחליף אווירה עדיף לצאת כמה ימים (אם יש אפשרות כלכלית)

טיולים יומיים כשיש גם בנים וגם בנות, גם גדולים וגם קטנים,

זה אומר שרוב הסיכויים שחלק לא יבואו. זה גם שיקול מבחינתי.

נסיעה לצפון הרחוק יותר, אני לא אעשה בנסיעות יומיות..

אבל מה שטוב לכם 🙂

יוצאים כל שנה לפעמיים פעמיים בשנהעדיין טרייה

בשנתיים האחרונות גם התחלנו לצאת לטיול משפחתי בחו"ל (במקום חופשה אחת בארץ. לצערי בארץ צפון היה יחסית בעייתי בתקופה האחרונה).

מבחינתי אני לא אצא בלי הילדים (מקסימום לילה אחד עם בעלי במקום קרוב) אז נופש זה רק כולנו יחד. בתחושה שלי זה מאוד מגבש ונזכרים תמיד בחוויות שהיו לנו יחד. כמובן שזה תלוי תקציב היו תקופות שהיינו הולכים לקמפיינג או מתאימים את החופשה למשהו פשוט יותר תלוי תקציב. בארץ אנחנו הכי נהנים מצימר עדיף עם בריכה פרטית שם אנחנו מתארגנים על על האש/ארוחות בוקר ורוב היום מטיילים בחוץ. מרגיש לי יותר זורם עם ילדים בניגוד למלון (מה גם שחדר במלון מוגבל בדרך כלל להורים +2 ילדים).

אשמח להמלצה לצימר עם בריכהרוני 1234
אפשר גם בפרטי
ממה שאני זוכרתעדיין טרייה

היינו פעם ברוח ברמה ברוכים קלע אלון המקום היה ממש מהמם חיסרון אחד שהבריכה לא מגודרת יש רק אפשרות לנעול את הצימר עצמו (עם ילדים קטנים ולא שוחים יותר בעייתי)


באילת היינו ביאלרנט דירות אפרסמון זה בריכה לאיזה 3-4 דירות אבל למזלנו זה היה אנחנו ועוד משפחה והתחלקנו בשעות על הבריכה.


היינו גם ביאלרנט במגדל עם בריכה


לרוב יותר קל למצוא צימר עם ג'קוזי פרטי בריכות יש בדרך כלל למתחם של 2 צימרים ומעלה זה היינו הרבה פעמים עם עוד משפחה אחת שנסענו יחד. כבר לא זוכרת את השמות של המקומות.

נראה לי שכל הקונספט של ילדים זה קשוחהבוקר יעלה

אבל אין מצב לוותר על נופש, כל שנה בשביל הילדים.

מתיש נכון אבל כ"כ חשוב להם לביחד ושלא ינטרו לך טינה בגיל גדול, לא חשוב איך אני יודעת 😉 

אנחנו יוצאים עם עוד משפחהשומשומ

מתאמים עם האחים (לפעמים ממש מאורגן כולם  לפעמים יותר ספונטני)  ואז כל נושא הילדים פחות קשוח 😉

יש להם חברה ותעסוקה

וגם להורים כיף

בקיצור קונספט מומלץ ממש 

אשמח להמלצות של צימריםמולהבולה

וגם טיולים יומיים אם יש לכן

ממש תודה על התגובות! החכמתן אותי

תצאו לסגנון טיול שמתאים לכם ואתם נהנים ממנו...חילזון 123

מצד שני אני כן חושבת שיש מקום גם לצאת לטייל למשהו שאתם לא מאד נהנים ממנו כדי שלילדים תהיה חוויה של טיול וזמן איתכם.

אז צריך לאזן ולנסוע למשהו שמתאים לכם אבל לא לצפות שזה יהיה נופש של רגל על רגל...


אנחנו אוהבים קמפינג וטיולים בטבע

אם את מחפשת במחיר יותר זול ממחיר בדר'כקנמון

יש בצפת קבוצות וואטצפ של אנשים שמשכירים את הדירה שלהם במחיר יותר זול מצימר.

כמובן התנאים הם לא תנאים של צימר (אין בריכה, אין ג'קוזי) וגם צריך להיות זהירים ליפול על בית נקי (להתבונן היטב בתמונות!)

אבל זה נחמד

ולילדים קטנים החוויה של בית אחר עם משחקים אחרים (במידה שהמארחים מאשרים לשחק בהם) היא חוויה ממש נחמדה.

אם מוצאים בית בעתיקה זה בכלל שווה.

חלק מציעים גם צימרים ממש..

קיצר שווה להכנס לקבוצה כזו ולבדוק אופציות.

אולי למישהי פה יהיה קישור עדכני לקבוצה כזו

כן. אבל זה לא נופשמקרמה

אנחנו יוצאים פעמיים בשנה

כי זה חשוב לנו

זה צבירת חוויות עם הילדים

ואנחנו עובדים קשה מאוד בזמן הזה

וחוזרים עייפים


אבל זה שווה לנו


אוהבים מאוד את אנ"א

אנחנו יוצאים לא בהכרח לנופשאפונה

אבל בעיני הדגש הוא על פניות.

לצאת כולל לינה זה ממש קשוח, לפעמים אנחנו עושים את זה אבל לא כל שנה,

ולפעמים ישנים אצל חמותי או אחים שלנו שזה יותר קל מבחינה לוגיסטית.


יציאות יומיות הרבה יותר קל, זול, ומועיל לנו. זה ממש לא צריך להיות מפוצץ.

זה מעיין שלא מכירים, פארק שווה, בישול בשטח, לפעמים מסלול (לצערי לא לקחנו את הילדים כ"כ למסלולי הליכה, אנחנו צריכים להכיר להם את זה יותר). מזרקות, אתרי עתיקות/מורשת...

פעם ב... אטרקציה בתשלום כמו קיר טיפוס וכאלה.

צריך להיות על זה, להגיע מאורגנים ולדעת לאן הולכים ומה עושים, להצטייד כמו שצריך - בעיקר אוכל אבל גם משחקים לשטח - אפילו ברמת הכדור/מטקות/צלחת מעופפת. אפשר להשקיע יותר עם מחצלת, ערסל, ציליה, ועוד ועוד זה כיף ממש. העיקר הפניות וההנאה שלנו ההורים שאנחנו על זה, במצב רוח טוב, שמחים, פתוחים להתנסות ומשחק.

גם לנו זה קשוח האמתהמקורית

אבל עד עכשיו יצאנו, בעיקר לבתי מלון

לא יוצאים ליותר מלילה גג שניים. ממצים לגמרי מבחינתו

השנה לא קבענו כלום האמת. עדיין.

כן יוצאיםבשורות משמחותאחרונה

ליצור חוויות של טיול פעם-פעמיים בשנה זה השקעה משפחתית חשובה לדעתי גם אם זה מורכב

יוצאים לטיולים של 3 ימים במהלך השבוע/חמשוש

דירת אירוח, צימר, אירוח כפרי מכבד לא להתכלב אבל כן ברמה נורמלית

במקומות שמתאים לילדים להסתובב חופשי ומרחבים שהם יכולים לשחק אז לעניין הזה מלון ממילא לא רלוונטי בעיני

קמפינג אני לא אוהבת אז פחות בקטע, אבל כן עושים להם פעילויות שטח כמו סאג', מדורה, יצירות מהטבע וכד'

 

ריפלוקס סמוי והנקהאן#שרלי

שלום לכולן, אשמח לכמה שאלות

1. תינוקת בת חודש וחצי כנראה עם ריפלוקס סמוי, נותנים תרופה עדיין ללא השפעה מספקת. רציתי לשאול איך מניקים תינוק ככה? היא אוכלת בחוסר נוחות גדול, מתחברת ומתנתקת גם עם הבקבוק, לוקחת שלוק וצורחת.. יוצא שפשוט אני כמעט לא מניקה כי לא פיצחתי את השיטה.. קשה לי לדחוף לה את השד כל פעם לשלוק ושהמאבק הזה קורה בגוף שלי.  ומאוד הייתי רוצה לעבור משאיבות להנקה. (היא יודעת לינוק בסדר, אני נותנת לה עדיין לפעמים לכמה דקות כשהיא רגועה). אשמח מאד לטיפים או אפילו הזדהות, להרגיש נורמלית. נראה לי כאילו כולן סביבי מניקות בסבבה ורק אני מסתבכת..

2. איחור בנטילת סרזט - של שלוש וחצי שעות. לקחתי מיד כשנזכרתי.  את הגלולה הבאה צריך לקחת בשעה הרגילה או בשעה החדשה שנזכרתי?

3. כמה משמעותי שאיבות (או הנקות) בדיוק בזמן כדי למנוע דימומים עם הגלולות?

תודה רבה לכן!!

עונההשם שלי

לגבי 1, אין לי ניסיון. אולי כדאי לנסות להניק בתנוחות שונות, ולמצוא איך הכי נח לה.


2. תמשיכי בשעה הרגילה.


3. לא שמעתי שיש קשר לזמנים הנקה ושאיבה.

אני יודעת שזמן לקחתי הגלולות יכול להשפיע.


לי אישית לא היו כתמים, גם כשלא הקפדתי על השעה. וגם עם הנקות ושאיבות לא דווקא בשעות בלי קשר לזמנים.

אני רק אזדהה בקשר לקושי בהנקה...מתואמת

לי למזלי היו כמה וכמה הנקות מוצלחות לפני כן, אז ידעתי שה"בעיה" לא בי...

אני לא יודעת אם באמת היה לה רפלוקס סמוי או לא (הרופא לא שלל ולא אישר, וגם לא נתן תרופה) - רק יודעת לומר לפי הרופא שצריך להיניק כשהתינוק כמה שיותר בישיבה (לא יודעת איך עושים את זה תכל'ס🙄 אבל אולי תנסי), ואחרי ההאכלה להניח אותו באלכסון (בטרמפולינה זה הכי טוב. הוצאנו מהמחסן את הטרמפולינה שקיבלנו בילד השני ולא באה לידי שימוש, והבת שלי חצי גרה שם...)

עוד דבר שכדאי לבדוק הוא לשון קשורה. לבת שלי הייתה מסתבר לשון קשורה, שאף אחד (מהרופאים בבית החולים ועד לרופא הילדים) לא זיהה רק יועצת הנקה שהגעתי אליה בגיל עשרה חודשים זיהתה את זה...

ואם גם בבקבוק היא מסתבכת - מציעה לנסות את הבקבוק של לנסינו. זה הבקבוק היחיד שהבת שלי הסכימה לקחת.


בהצלחה יקרה! זה באמת קשה ומתסכל❤️

תודה רבה על הנירמולאן#שרלי

לשים בטרמפולינה לישון פשוט?

בסהכ מה שהיא עושה רוב היום זה לאכול ולישון הרי.

ולגבי הבקבוק

חשבתי שזה הגיוני שגם עם הבקבוק לא נעים לה לאכול, כי זה כואב /צורב במידה דומה להנקה, לא? היא אוכלת מהבקבוק ותוך כדי מתחילה להתפתל אז לא חשבתי שזו בעיה עם הבקבוק דווקא כי אנחנו משתמשים בכמה סוגים.. אבל אולי אני טועה?

כרגע תשכיבי אותה לישון (וקודם כדי שתעשה גרפס)מתואמת

בהמשך היא תתחיל גם קצת לשחק שם.

ולא יודעת לומר בקשר לבקבוק, בעצם... יכול להיות שאצלנו היא לא הסתדרה עם בקבוקים אחרים בגלל הלשון הקשורה, וזה לא קשור לרפלוקס שאולי היה לה ואולי לא.

בכל אופן, את יכולה לנסות להאכיל אותה בבקבוק כשהיא שוכבת בטרמפולינה, אני חושבת שזה גם יכול לעזור.

תודה רבהאן#שרלי
ההמלצה היא להניק בתנוחות זקופותאנונימית בהו"ל
נגיד התנוחה הפיזיולוגית

כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה ברמה גבוהה, יכולה לעזור למצוא פתרונות 

האמת שהייתי בייעוץ עם מישהי ממש נחשבת וטובהאן#שרלי

אבל לעניין הזה בינתיים לא מצאתי פתרון

כי גם אם אני מניקה בתנוחה זקופה, אם היא לא נינוחה היא פשוט זורקת את הראש אחורה ומקשיתה את הגב וצורחת מרעב וכאב

קיבלת הנחיה מהרופא שרשם את התרופהקופצת רגע

מה לעשות אם זה לא עוזר?

נראה לי שצריך לחזור אליו, לא? 

רק ממליצה לבדוק לשון קשורהצלולה

אצלי זה היה קשור באופן ישיר לריפלוקס. וזה מאוד משפיע על היכולת להתחבר כמו שצריך בהנקה.

צריך לבדוק אצל רופא שמבין בזה, המון רופאי ילדים לא יודעים לזהות לשון קשורה אחורית (אצלי שלושה רופאים אמרו לי שאני טועה, עד שלקחתי לרופאה מומחית וראיתי ישועות).

וואו. שני רופאים בדקו אותהאן#שרלי

וגם יועצת הנקה שנחשבת מאד מקצועית. אבל עכשיו אני דואגת שאולי כן יש לשון קשורה ולא עלו על זה?

מה שם הרופאה אם אפשר לשאול?

יש רופא שמומחה לזה - ד"ר רפאל יודסיןמתואמת

ויועצת ההנקה שבדקה את הבת שלי היא אודליה גור אריה.

שניהם בירושלים, אם נגיש לך.

יש מרפאת לשון קשורה באיכילובאנונימית בהו"ל

תפני אליהם

יעל דובסטר גם נחשבת מעולה

נכון על מי שכתבו לךצלולה

אני מאוד התרשמתי מד''ר יעל דובסטר.

גם ד''ר בוצר אמור להיות מקצועי מאוד בתחום.

באיזה אזור נוח לך?

אזור ירושליםאן#שרלי
אז באמת ד''ר יודסיןצלולהאחרונה
אני חושבת שהוא יודע לזהות. בעיני אין על ד''ר דובסטר (שהיא זאת שזיהתה את הלשון הקשורה האחורית של הקטנה שלי ועשתה התרה יסודית, בהשוואה לחוויה שלי אצל ד''ר יודסין) אבל נראה לי שגם ד''ר יודסין יודע לזהות.
אוסתאופתאפונה

הציל אותנו ככל הנראה מריפלוקס סמוי, אמנם ההנקה הרגיעה אותה אבל היא לא היתה רגועה בשום מצב אחר חוץ מהנקה ו/או מנשא.

ממליצה על יעקב דרמון מירושלים.

בטיפול הראשון כאילו לא קרה כלום, בטיפול השני פשוט קסם, אי אפשר להסביר.

באיזה שבוע סיפרתם על ההריון?אנונימית בהו"ל

מלתבטת כזה מה לעשות..

תלוי למיאיזמרגד1

להורים סיפרנו בהריון הראשון מיד בבדיקה החיובית, בשני אחרי אולטרסאונד עם דופק

אחיות שלי ראו עלי ממש בהתחלה, הרבה לפני שסיפרתי. מצידי הייתי מספרת כנראה בחודש שלישי- רביעי כזה

לחברות בחודש רביעי- חמישי

עונהמולהבולה

להורים סוף שלישי

לאחים חודש חמישי

תחילת רביעישיפור
חח וואיואני שר

מרוב שהייתי בחרדות שזה יגמר לא העזתי לספר

להורים סיפרנו אחרי סקירה ראשונה

ואח"כ לאט לאט לאחים

לחברות קרובות

בעבודה


לא חושבת שיש בזה נכון ולא נכון (חוץ מבעבודה שיש חוק),

אתם צריכים להרגיש בנוח

זהו הייתי כבר בסקירהאנונימית בהו"ל

ואני תוהה מתי לספר


נגיד בעבודה מתחשק לי למשוך עד שבוע 20+

אבל מסביב אני מתלבטת 

למעסיק צריך עד שבוע 20ואני שר

בגדול הייתי מספרת למי שחשוב לי לפני שרואים

כי אז זה כבר מתחיל להיות קצת מביך


החלטות טובות!

שבוע 16 השבוע פרסמתי לכולםהרמה
גם רואים עלי למרות כל המאמץ שלי להסתיר..
תלוימתיכון ועד מעון

בהריון ראשון לאמא שלי ממש ממש בהתחלה, קצת אחרי שגיליתי, ביתר ההריונות קצת יותר מאוחר סביב שבוע 10, לחמותי טיפה אח"כ, ולאחים מתי שהסתדר.

לחברות טובות מתי שהתחשק לי, לרוב מוקדם מאוד, בהתאם לתמיכה שהייתי זקוקה לה. לחברות פחות טובות מתי שראו, לא טרחתי לספר.

בעבודה- ממש מוקדם, הרבה לפני שצריך.

תלוי באיזה הריון..רק טוב=)

ממש השתנה.

לאמא שלי בדרך כלל ספרתי אחרי הדופק או לפני אם הרגשתי ממש לא טוב,  להורים של בעלי בהריון הראשון בשבוע 9 ובשבוע 13 חמותי סיפרה לכולם אז מאז אנחנו מספרים לה רק אחרי סקירה ראשונה

לאמא שלי- אחרי הדופקהשקט הזה

לחמי וחמותי אזור שבוע 10 כזה

לאחים וכו אחרי סקירה ראשונה

ולשאר העולם בדכ נותנת לגלות לבד😅

לאמא שלי מספרת מיד אחרי הבדיקה הביתיתכחלאחרונה

מבחינתי גם שבעלי יספר להורים שלו באותו זמן, לא רואה הבדל בין ההורים

ואכן סיפר להם בערך ככה או ממש כמה ימים אחרי, אבל סתם בלי סיבה מיוחדת לא יצא שסיפר ממש מיד..

לאחים והאחיות מספרים בתחילת חודש חמישי (למרות שהאחיות הקרובות שלי חשדו לפני🤭)

לשאר העולם, נותנת לגלות לבד, ומשוחחת על זה חופשי מחודש חמישי 

אתן מצליחות לשתות מים בתחילת ההריון? ממש מענייןפומלה
אותי
כשלא הצלחתי- שתיתי מים עם תרכיז וכדומהיעל מהדרום
ממשלאשירה_11
בעיקר שתיה מוגזת.. או שלוקים קטנים של מים...ליני(:
תודה לכן!! ממש קשוחפומלה
או מים עם מלא קרח או עם מיץ אחרת לא שותה....דיאן ד.
בקושירק טוב!אחרונה

שתיה מוגזת

תה

מים קרים

קרטיבים

גלידה

במצטבר היה יכול לצאת פחות מ4 כוסות ביום. לפעמים חלק מזה היה יוצא בהקאות..

ממש ממש מחפשת שיעורים טובים בנושא חינוך ילדיםרק טוב=)

בעיקר בנושא כעס על ילדים ואיך להיות איתם יותר סבלניים.

בתקופה האחרונה אנחנו ממש עמוסים ומרגישה שאנחנו במקום לא טוב איתם

ההמלצה הקבועה שלימדברה כעדן.

פודקאסט של אפרת וקסלר.

הכעס מגיע כתוצאה מהשורש.... בהצלחה 

תודה רבה!!רק טוב=)
אני לא מוצאת את הפודקאסט הזה..הילושש

תוכלי לשלוח לי קישור בבקשה?

 

 

מענין אותי גם אז חיפשתיאונמר

זה האתר שלה ארכיון Podcasts - אפרת וקסלר - הורות מגדלת ומובילה

וזה בספוטיפיי https://open.spotify.com/show/3a5OZ3OiuK5kTOQOqgTuyV

לאחרונההילושש

התחברתי לשיעורים של הרבנית מיטל דאודי- ביוטיוב.. 

 

תודה!!רק טוב=)
שיעורים ששמעתי בעבר ואהבתי:מתואמת

של הרבנית חבצלת סולטין ושל הרבנית דינה ראפ.

לא זוכרת אם יש שם התייחסות ספציפית לנושא הכעס...

הרבנית חבצלת מעולה, שמעתי את כל הסדרה..רק טוב=)
הרבנית דינה לא יצא לי, נבדוק.. תודה רבה!
יכולה לשרשר לי את הסדרה? רק אם לא קשה לךנפש חיה.
תודה מראש
אני ממליצה ללמוד על ויסות רגשיאפונהאחרונה

הרי הסיפור הוא לא הילדים ומה שהם עושים אלא היכולת שלנו לנהל את האנרגיות הרגשיות שלנו.

סליחה שאני לא מציעה מקור מידע ספציפי, אוכל לחפש לך בהמשך, אולי מחר, אבל אצטרך תזכורת.

הרגשה אחרי הפלהכמהה ליותר

מאוד התלבטתי אם לשאול ואיך לשאול, אבל ממש בוער בי.

אני רואה פה בפורום, וגם מסביבי, שהפלה היא אירוע מאוד קשה לאישה, שזה דבר שממש מרסק נפשית, שנשים בוכות אחר כך הרבה, במשך תקופה לא מפסיקות לחשוב על האובדן, ושזה ממש קשה להם.

כמו ששיתפתי, ביום ראשון האחרון גילינו שאין דופק, וביום חמישי החרון עברתי גרידה. שבוע 13+3.

כמובן שהיה לי ממש הלם וקשה כהודיעו שאין דופק, אבל לא פרציתי בבכי או משהו כזה , וגם בהמשך חוותי את זה בצורה די קלילה.
וזה לא שלא חיכיתי להריון, חיכיתי מאוד, התרגשתי מאוד, כשראיתי דופק פעם ראשונה, ממש בכיתי. דיברתי אל העובר, תיכננתי כבר שמות אם זה יהיה בן ואם זה יהיה בת, קניתי עגלה חדשה, הייתי ממש בהתרגשות סביב זה.
אבל מרגע שנודע לי שאין דופק, לא נשברתי ולא התרסקתי בשום צורה. בכיתי טיפה, אבל בעיקר הרגשתי אדישות, הרגשתי סוג של תחושה של "הייתי בטוחה שזה יקרה לי, לא באמת מגיע לי עוד תינוק".
אני מרגישה מצויין מבחינה נפשית, אני מרגישה שמחה, אני מאושרת שזכיתי שיש לי כבר שני ילדים. אני ממש מרגישה ומשדרת אושר.

אני לא מבינה אם משהו דפוק בי שאני לא מקבלת את זה כל כך קשה.
אני מרגישה שהמשפחה והחברות שלי, מקבלות את הידיעה הזאת על זה שאני כבר לא בהריון, בצורה הרבה יותר קשה ממני.
כשהודענו לחמי וחמותי, חמי ממש בכה, בדמעות. כאב לי הלב הלב בשבילו, לא הבנתי איך הוא מקבלת את זה יותר קשה ממני.

בעלי לא אומר לי כלום, אבל מתחת לפני השטח, אני מרגישה כאילו הוא מצפה ממני להגיב אחרת ממה שאני מגיבה.
הוא לא מבין למה אני כל כך שמחה, למה כל מי ששואל אותי איך אני מרגישה, אני אומרת לו שהכל בסדר, שאני מרגישה מעולה.

היום החלטתי לחזור לעבוד, אני בסך הכל עובדת מהבית בעבודה מחשבית, לקחתי חופש כבר מיום שני האחרון, והרגשתי שזה די והותר, במיוחד שאני מרגישה מצוין, פיזית ונפשית, 
ובעלי די הזדעזע מההחלטה, הוא לא מבין למה אני לא מנצלת את זה שאמרו לי בבית חולים לקחת 3 ימי חופשת מחלה, בהוא ממש משדר לי כאילו אני אוצה לרצות את כולם ואת העבודה על חשבון עצמי, אבל אני ממש לא מרגישה שזה על חשבוני, כי אני באמת מרגישה מצויין.

תודה למי שקראה עד עכשיו, כתבתי ממש הרבה, ומבולגן, ונראה לי שחזרתי על עצמי עשרות פעמים, ואני גם לא ממש יודעת מה אני רוצה ממכם 🤷‍♀️
אולי סתם לשמוע מה אתם חושבות. השיחה עם בעלי הבוקר ממש עירערה אותי, ואני תוהה אם משהו בי באמת לא נורמלי שאני רוצה לחזור לעבוד יומיים אחרי גרידה.

אניoo

לא עברתי הפלה

אבל

הכי נורמלי בעולם להקשיב למה שאת מרגישה ולרצות לחזור לשגרה


אף אחד לא אמור להגיד לך איך את מרגישה

זה הגוף שלך

את עברת את זה

אחרים עברו את זה יותר ממרחק

שלא יתערבו לך

ואם הם כן מתערבים

תבקשי מהם שלא

את נורמלית לגמרידיאן ד.

אין שום ספר הדרכות איך להרגיש אחרי הפלה ולכן כל אחת יכולה להרגיש ולחוש איך שמתאים לה.

 

אני גם לא חושבת שכולן חוות הפלה בצורה כל כך קשה כמו שנראה לך.

פשוט מי שחווה את זה בצורה מאוד קשה אז נוטה יותר לשתף את זה כאן או בחיים האמיתיים.

 

אני ראיתי את אחיות שלי שמאוד קרובות אלי שעברו הפלות בשבועות מוקדמים יחסית

אצל אף אחת זה לא היה טראומטי במיוחד, כן עצוב וכואב אבל נורא מהר חזרו לשגרה.

(רק אחת מהן שעברה הפלה אחרי שחיכתה הרבה שנים להריון אז זה באמת היה ממש ממש כואב ועצוב)

את מדהימהרוני 1234

כנראה יש לך חוסן אישי מאד גבוה וזה מעולה.

תקשיבי ללב שלך ותהי הכי כנה עם עצמך (נראה שדוקא במקרה הזה לרצות אחרים יהיה להיות שבורה "בכח").

לפעמים גם האסימון נופל באיחור והעצב מגיע אחרי כמה שבועות/חודשים וזה גם בסדר, תמשיכי להיות קשובה לעצמך.

אגב, פה בפורום הכי טבעי שהנשים שלקחו את זה יותר קשה יכתבו פה בניגוד לנשים האחרות. מי שלא לקחה את זה קשה פחות תרגיש צורך לשתף ולחפש תמיכה.

אני עברתי הפלהעדינה אבל בשטח
אחרי ציפייה מאוד גדולה טארוכה, ואכן נשברתי מזה ממש. אני מניחה שאם הייתי עוברת הפלה בתקופת פוריות רגילה וללא המתנה, כנראה הייתי עוברת את זה יותר בקלות. כל אחת והסיפור שלה, כל אחת ומבנה הנפש שלה, כל אחת והמצב הרגישי שהיא נמצאת בו לאותה נקודת זמן, אף אחד לא יכול להגיד לאף אחת איך להרגיש בשום מצב. רגש זה רגש. אולי את אופטימית מטבעך, אותי מלאת אמונה, ואולי חזקה, אותי את אחת שנאחזת בדברים הטובים, הכל יכול להיות. ואם את מרגישה טוב, למה להישאר בבית. כל מה שאת מרגישה לגיטימי לגמרי, תרגישי טוב בגוף ובנפש, בשורות טובות תמיד ♥️
נשמע לי ממש תקיןמתיכון ועד מעון

הייתה לי הפלה בעבר, בשלב קצת יותר מוקדם ממה שתיארת. הצטערתי, התבאסתי, ועברתי הלאה. ממש לא חוויתי את זה באופן דרמטי.

ולגבי לקחת חופשת מחלה, תעשי מה שטוב לך! אני יכולה לספר לך שעברתי בעבר הפלה בשלב מאוחר בהריון וקיבלתי חל"ד מלא וניצלתי רק 9 שבועות במקום 15 ומלא אנשים העירו לי שזה טעות, אבל עבורי זה היה הרבה יותר מתאים.

אין נכון או לא נכון, על אחת ומה שמתאים לה, זה לא אומר עליך שום דבר רע!!!

גם אני לא הרגשתי אבל כשעברתי הפלהמתואמת

(היו לי תחושות קשות אחרות, שנבעו מהטראומה שצפה לי מבתי חולים)

אבל העובר הפסיק להתפתח בשלב מוקדם מאוד, וממהתחלה הייתה הרגשה שההיריון לא תקין. והוא גם הגיע קצת בהפתעה, שנה וקצת אחרי הולדת תאומים, ובדיעבד אני שמחה שלא נולד לי אז תינוק, כי זה היה צפוף מדי עם התאומים.

אז לא יודעת מה לומר עלייך, אם התחושות שלך כרגע נורמליות או לא. יכול להיות שהן נובעות מבריאות נפשית - של עיכול והבנה שאם כבר אין, אז אין מה לבכות, כי זה לא יעזור.

אבל יכול להיות גם שזו מעין הדחקה, ולכן אני חושבת שכדאי לך לשים לב לעצמך בהמשך, כי אולי תחושות האבל יצופו פתאום בעוד חודש-חודשיים, ואז תצטרכי לתת להן מקום אף שלכאורה כבר התקדמת הלאה...

בשורות טובות❤️

כאחת שעברה לצערי ארבע הפלות בשבועות כאלהשמיכת פוך

יכולה לומר לך מניסיוני שכנראה את עדיין לא מעכלת.. את עדיין בהדחקה.

באיזה שהוא שלב יפול לך האסימון ותרגישי את הכאב הזה.

יש הרבה טריגרים שיכולים לגרום לך לכאוב... זה יכול להיות לפני המקווה או כשתקבלי מחזור שוב או כשתראי נשים בהריון בשלב שלך.

אל תלחיצי את עצמך עכשיו להתאבל. אבל כשזה יגיע תתני מקום להתאבל ולבכות. אל תדחיקי את זה.

חיבוק גדול ממני❤️❤️❤️

את עדיין קרובה לאירועאמאשוני

יכול להיות שבהמשך תחווי תחושת פספוס או אובדן. תהיי קשובה לעצמך, לעבוד מהבית נשמע מעולה, להיות בחוסר מעש זה גם לא בריא.

אם בהמשך תרגישי שאת צריכה אוורור תתני לעצמך את זה, ולכן חשוב לדעתי להשאיר את התגובה שלך לאירוע לא סופית עדיין, אלא לפעול לפי מה שמרגיש לך נכון באותו זמן.

חיבוק. בעיני יש פער גדול בין התחושה שציינתירושלמית במקור

של "לא מגיע לי תינוק", לתחושות של השלמה או אפילו המונח אושר בו נקטת. תשהי עוד קצת בפער הזה...

(ובלי קשר, רבות חשות מגוון של עוצמות ביחס להרגשות שלהן, בטח סביב הפלה. אישית ההרגשה בהפלה הראשונה שלי היתה של אכזבה קלה, יחד עם ציפיה ותקווה, ובכל הפלה נוספת - היו 3 רצופות - ההרגשה החמירה)

סך הכל נשמע לי ממש הגיוני חוץ מ"לא מגיע לי תינוק"שיפור
על זה נראה לי כדאי להתעכב, שאת כן ראויה. וזה שקרה ככה לא מראה שאת לא ראויה. 
גם אני כמוך. הצטערתי על הפוטנציאל שלא זכהכתבתנו

להגיע למימוש, אבל מצד שני לא בכיתי, לא הרגשתי רגשות אשמה, זה היה נראה לי די טבעי וחלק מחבילת הפוריות של העידן הזה.

השתדלתי לשמור על מנוחה בהתאם לכוחות שלי בימים שאחרי, אבל לא נמנעתי נגיד מארוע משפחתי שהיה למחרת הגרידה. לא רקדתי כמובן.

גם לא היו רגשות שליליים שהופיעו מאוחר יותר, אבל תהיי קשובה לעצמך ואם את רואה שכן מגיעות תחושות יותר של דאון, לא להתנגד להן. תני מקום, תשהי בהן כמה שהן מבקשות ממך כדי שיעלמו ברגע הנכון ולא ימשיכו לזמזם כשאנחנו לפעמים בהתנגדות לחוויה כלשהי. תרגישי טוב, ובעיקר תרגישי טוב עם עצמך בכל תחושה שעולה לך, את ממש נורמלית.

זה בסדר גמור, כל אחת חווה את זה אחרתמחיאחרונה
הדבר היחיד שבלט לי זו המחשבה שלא מגיע לי תינוק. מה? למה?
אשמח לרעיונות איזה מאכלים לתת לתינוקתבכינוי אחר

בת 8 חודשים,

היא אוהבת ביצה,

נתתי לה גם לטעום דג סלמון

וגם בטטה ותפו"א ממרק קוסקוס.

אני רוצה שתהיה לה ארוחה אחת קבועה ביום.

מה אפשר להוסיף לביצה שיתאים לארוחת בוקר?

כרגע אסור לה מוצרי חלב.

תודה 🙏

קוואקר.מוריה
סתכלי באתר 'המתכוניה'רק טוב!

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

תודה, האמת שהסתכלתיבכינוי אחר
ולא מצאתי לגיל שלה, אם יש לך אפשרות לצלם מסך אשמח. תודה 
את רוצה דווקא לארוחת בוקר?מישהי מאיפשהו

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

אבוקדו/ תפואהמקורית
אבוקדו, טחינה, חביתה עם קצת מיץ של עגבניהראשונית

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים


להחליף ממש ארוחהמדברה כעדן.

זה לפי התגובה שלה... שאת רואה שהיא לא צריכה השלמת הנקה/תמ"ל אחרי הארוחה....


טונה

אבוקדו

חביתה/ביצים קשות מעוכות עם מלח ושמן זית

פשטידות

דייסת קוואקר (עם מים, כך אני תמיד עושה)

מרקים

קציצות טונה וקינואה

פירות מעוכים/ טחונים עם טחינה/ חמאת בוטניםיעל מהדרום

לק"י


חתיכות קטנות של לחם עם אבוקדו/ טחינה/ חומוס. עם זה אפשר גם חביתה.

לחם מטוגן

החלק הפנימי של המלפפון מגורד. או לתת לה רצועות מלפפון עם הקליפה, שתכרסם את הפנים שלו. רק לשים לב שהיא לא חותכת חתיכות גדולות.


ירקות מעוכים. אפשר להוסיף עם עוף או קציצות רכות.


אני מועכת הכל במזלג.

תודה לכולן על כל הרעיונות!בכינוי אחר
זה ממש משתנה מילד לילדרק טוב=)

יש לי ילדים שבגיל הזה אכלו רק גרבר, והתינוק הנוכחי למשל כבר אוכל הכל כמעט..

בבוקר- חתיכות לחם קטנטנות טבולות בטחינה וחביתה

צהריים- אורז וקציצות מרוסק גס, קוסקוס ומרק (בגדןל מה שאנחנו אוכלים אא"כ זה לא מתאים עדיין אז משתדלת שיהיה לו מרק טחון)

ערב- משתנה. מרק/ לחם מטוגן/ פנקייק מקמח מלא/ שאריות מא. צהריים/ ביצה קשה מרוסקת עם טחינה/ פשטידה כלשהיא/ אבוקדו

אני מוסיפה אבוקדו לביצהמולהבולהאחרונה
או ביצה עם קוטג'

אולי יעניין אותך