שזה משבוע 14. מעניין אותי לשאול אם אני יכולה לראות לבד באולטרסאונד לפני שבוע 14 בלי לשלוח לתשובה של רופאים.

וגם בכללי אם כל פעם שסתם בא לי להסתכל זה ישר נשלח אליהם

יש מכשיר אולטרסאונד ביתי שמתחבר לטלפון הנייד. האשה מצלמת לפי ההנחיות והצילומים נשלחים לרופא שמחזיר פיענוח.

וגם זה בעלות כמובן ומוגבל עד 50 בדיקות בכל ההריון.

היו דימומים אז זה הרגיע עד לתנועות

עולה סהכ 250 שח שזה כמו לנסוע פעמיים שלוש למיון רחוק בדלק.

היה מאוד שווה את זה

ואף אחת לא מממשת את כל ה50

תחשבי שיש בהריון 40 שבועות

ככה שאחד לשבוע לגמרי אמור להספיק לדעתי.. 

לא לכמות בדיקות.

וזה באמת עולה 350

קרינה באולטרסאונד..

אולטרסאונד- בעברית : על קולי.  

מפיק גלי קול שהאוזן לא שומעת.  

שמפיק כל מכשיר חשמלי? אם כי אין מה להשוות כמובן לסכנה של המכשירים שהזכרת. 

המושג הפיזיקלי״אלקטרומגנטי״ לא צריך להפחיד לחינם.  

הקרינה האלקטרומגנטית מתחלקת לשני סוגים עיקריים: קרינה מייננת וקרינה בלתי מיננת.

קרינה מייננת כוללת: קרינת רנטגן, קרינה מחומרים רדיואקטיביים מלאכותיים וטבעיים, כורים גרעינים.

קרינה בלתי מייננת כוללת: שידורי רדיו, טלוויזיה, קרינה סלולרית, אינטרנט אלחוטי בבית, שדות מגנטיים ליד לוח חשמל, שדות מגנטיים ליד שנאים, ליזרים ,אולטרה סגול וקרינת אינפראדום.

גם האור הנראה לעין הוא קרינה אלקטרומגנטית.

הזהירות המתבקשת היא רק מקרינה אלקטרומגנטית מייננת.  לא מסתם קרינה אלקטרומגנטית.  

(צילום רנטגן, CT, הם המקרים הנפוצים לקרינה מייננת ). 

לי זה נשמע הזוי ממש...

אבל בכל מקרה אמור להיות צור לרופא נשים כל שישה שבועות, לא? 

ואת הכל.. אם יש לך הבנה בסיסית באולטרסאונד.

למשל לזהות את הפעימה של הלב (וזה מספיק בשביל להרגע)

בואי אם אפשר אולטראסאונד לבד, אז למה צריך רופאים?

זה אחד הדברים המורכבים שמצריכים המון ידע, נשמע לי מוזר לחלק את זה לכל אחת בבית 

התמונות נשלחות לרופא לפענוח..

לדעתי לא רק תמונות נשלחות אלא ממש סרטון של הבדיקה

תחשבי כמה זה יכול להקל בשבוע 16 שהאמא בהיסטריה וממציאה כאבים בשביל ללכת לראות בבריאות האישה

או בשבוע 30 שסתם רוצה לראות את הדופק..

הבנתי שזה יועד בהתחלה לנשים עם בהריון בסיכון, כדי לחסוך את הביקורים התכופים בקופה

בהמשך הוציאו לכלל האוכלוסייה, אלה לוקחות את זה סתם לקטע

במכונים ובמרפאות ובבתי החולים.    

הביתי מציג שלושה מדדים עיקריים וחיוניים לבריאות העובר:

• דופק עוברי.

• תנועות העובר.

• כמות מי השפיר.

הוא לא נועד לבדיקות מדויקות של איברים וסקירת מערכות ואין לו את יכולות ההדמיה המדהימות של המכשיר הרפואי.  

אותו בצורה שלמה על המסך של הטלפון אבל לא התנסתי.

אם את רק רוצה לדעת שהוא חי יש דופלר שאפשר לשמוע דרכו דופק גם בזה אין לי ניסיון אבל אולי לבנות אחרות פה יהיה המלצות בשבילך 

בכל מכשיר לא רואים צורה של תינוק בשליש האחרון כי העובר פשוט גדול כבר וצפוף לו ויש פחות מים באופן יחסי וקשה יותר לראות. זה לא כמו בסקירות.

מה שהקב"ה ברא רחוק מהעין - ככה הוא צריך להיות. כלומר בעיני זה ככה, פשוט.

בהיריון התינוק מוסתר, זה המצב התקין. ולא צריך לדאוג לו או לבדוק כל יום או כל שבוע מה קורה איתו. ואם יש חרדות אז לטפל בחרדה, לא להאכיל אותה...

מכשיר האולטראסאונד וגם ברא אפידורל.

מה לעשות שיש ירידות הדורות.

מה שאימותינו ילדו בלי אפידורל אנחנו לא מסוגלות,

מה שאימותנו היו מאמינות באמונה תמימה, זכה ופשוטה אנחנו לא כ"כ מסוגלות.

צריך לטפל בפחדים אם יש,

צריך לסגל אמונה בהשגחה פרטית,

אבל אם יש קושי מסויים וניתן להרגיע אותו על ידי צילום שאורך מה? רבע שעה?

במקום לצאת שעתיים למיון ולהשאיר את הילדים אצל השכנה נראה לח שזה ממש בסדר. 

יכולה להיות ברכה וגם קללה.

היא ברכה אם משתמשים בה לפי צורך רפואי.

לחלק מהדברים עשויים להיות נזקים ישירים (כמו אפידורל) וחלקם נזקים עקיפים.

להבנתי אשה שמחזיקה את המכשיר הזה בבית זה לא בשביל לחסוך נסיעה למיון.

(כמה פעמים צריך לרוץ למיון בהיריון? אני ב"ה בהיריון שישי ועוד לא זכיתי) אלא בשביל לראות ולהרגיש את התינוק יותר, כמו שכתבה הפותחת.

זה ממש מזכיר לי את העיסוק של נשים בשאלה כמה התינוק שלהן אכל, מה שאי אפשר לדעת ההנקה. חמותי לא היניקה את ילדיה רק בגלל שלא היתה מסוגלת להתמודד עם הנעלם הזה.

יכול להיות שלאימהות שלנו היו פחות אפשרויות אבל גם לנו יש את הבחירה באיזה מהאפשרויות להשתמש ולא לקחת כל שטות.

אני בהיריון תשיעי, ועד ההיריון הזה גם ב"ה לא יצא לי להיות אף פעם במיון - וגם עכשיו בדיקה בא"ס ביתי לא הייתה עוזרת לי. (כן היה היריון אחד שהגעתי לחצי מיון כזה אבל רק כי הרופאה המליצה לי להגיע לשם כדי שכבר יוכלו לעשות לי בירור מקיף בקשר למשהו ולא אצטרך להתרוצץ בין מרפאות, והיה את ההיריון שנפל בשלב מוקדם ואז הפנו אותי למיון כדי לערוך שם את ההפלה - אבל בסוף חזרתי הביתה כדי לעבור את התהליך בצורה טבעית...)

אבל יש כאלה שזה יכול לקרות להן מדי פעם בהיריון, בין אם זה כי הן לחוצות יותר ובין אם כי באמת "התמזל מזלן" לרעה... (נגיד אם חלילה נופלים בהיריון אז צריך ללכת להיבדק... תכל'ס לא יודעת אם אולטרסראונד ביתי יספיק לזה. ושה אחד הפחדים הגדולים שלי בהיריונות...)

אה, ובשעה טובה לך שיעבור בקלות ובבריאות שלמה לך ולעובר!

(סליחה שכותבת מאנונימי, פשוט עוד לא כתבתי פה על ההיריון מהניק שלי...)

אבל להגיד שאת בהריון שישי ולא הזדקקת לנסוע למיון זה לא מה שמוכיח שאין צורך לאולטראסאונד שיחסוך נסיעה למיון.

עברתי 5 הריונות,הפלה אחת ושני כימי ותתפלאי הםעמים שהגעתי בהם למיון היו בהריונות. כן שכיתי להריונות שנאלצתי חהגיע למיון כל שבוע ואם חא מיון אז מעקב צמוד ממש בבריאות האישה. אולטראסאונד ביתי יכל בהחלט להחליף אצלי לא מעט נסיעות. ולא הגעתי למיון בגלל חרדות יתר. החרדות יתר התפתחו בעקבות המצבים המורכבים.

מצטערת אם נשמע קצת מתקיף לא זו כונתי כמובן.

פשוט באמת יש כל כך הרבה נשים שעוברות הריונות סופר מורכבים הלוואי שלכולם יהיו הריונות משעממים ממש.  

יש מצבים רפואיים מורכבים.

זה לא הצורך שהעלתה הפותחת...

בשביל לחסוך נסיעה למיון.

או לפחות נסיעה מיידית ולחוצה.

אני מסכימה שלא כל אחת צריכה להחזיק את המכשיר הזה בבית.. אולי אפילו הרוב לא.

אבל לי זה פשוט נפלא שיש לי את האופציה.

וכן זה מרגיע לי איזשהי חרדה ואני לא רואה בזה שום רע.

כמו שכתבתי למעלה בעלי הרבה מהזמן לא זמין ואני עם ילדים קטנים. וכן זה מרגיע אותי שיש לי מכשיר כזה בבית... ואני ממש לא משתמשת בו סתם כדי להציץ בעובר... וגם אם יש מישהי שעושה את זה אני לא רואה בזה שום רע.

זה כמו שתגידי שפעם במילואים הבעלים בכלל לא היו מתקשרים כי לא היו פלאפונים אז גם היום לא צריך להתקשר... בעיני אם יש התפתחות טכנולוגית שיכולה לעשות טוב לאנשים, ולהרגיע, זה מבורך מאד.

וכן, יש היום טכנולוגיות מצילות חיים.

פעם הרבה נשים היו מתות בלידה וגם העוברים שלהם. ב"ה שיש לנו התפתחות מדעית וטכנולוגית ... הרבה אנשים ניצלים בזכות זה. והקב"ה נתן שכל לאנשים לפתח אותה. כל הגוף שלנו מוסתר והיום יש המון טכנולוגיות מדהימות שרואות ומצילות עד הדברים הכי זעירים שיש. ב"ה.

יש יכולת לברור עוברים ולבחור תכונות ספציפיות, כדי שיהיו לנו תינוקות משובחים יותר, מה לא נשתמש? לא, אלא במקרים שיש צורך רפואי.

גם הגאדג'ט הזה.

שלוות הנפש בהיריון לא אמורה להיות תלויה במיכשור רפואי בעיני. לכן בעיני זה הזוי להתאבזר במכשיר הזה סתם, ושימי לב שיש לזה מחירים נוספים - העלויות של ההגזמה הזאת (סיבסוד של המכשיר והרופאים שמפענחים את הבדיקה אם הבנתי נכון) מעמיסים על קופות החולים שאמורות להפנות את המשאבים המוגבלים שלהן לשירותים רפואיים.

סגפנית וקצת סוגרת.

למה תמיד אנחנו צריכים לראות דברים רק כשיש בעיות?

אם למישהי זה עושה אושר לראות את העובר שלה בבטן, למה לא?

וזה לא השוואה לברירת עוברים שזאת פרוצדורה רפואית. לעשות אולטרסאונד בבית זה לא עושה נזק לאף אחד. ואם זה עושה שמחה ונחת למישהי בלב, אין עם זה שום בעיה.

ולגבי העמסה על קופות חולים - רוצה לשמוע משהו מידיעה קרובה מאד מאד? כמעט כל המערכת הרפואית מנוהלת בעיקר על ידי משהו אחד(לצערי) וזאת המילה *כסף*. אני יודעת כמה הרבה רופאים ממהרים לנתח וכו' כי זה שווה להם כספית. תאמיני לי שהאולטרסאונד הזה לא תופס משאבים לאף אחד... זה נותן כסף למי שרוצה כסף. ואם הם לא יעשו את השירות הזה הם ילכו על עסק אחר שמכניס להם כסף(כולל לעשות הזרקות בוטוקס וכו') 

אבל אפילו אישה שהריחה מאכל והיא מתאווה עליו ביים הכיפורים (בתנאים מסויימים) מותר לה לאכול.

משמע, חז"ל הבינו לנפש האישה ולמצב המורכב והרגיש בו היא נמצאת.

אז אפשר היה להגיד,

זו עבודה עצמית,

זהו עיצומו של יום

אבל לא.

זה הרגש שלה ויש לו מקום.

אז אישה שיש לה חרדה בהריון,

זה הרגש שלה ויש לו מקום.

יש מקום לעבודה עצמית,

להתחזר באמונה,

אבל עד שזה יגיע זה פיתרון הולם.

אין לי מכשיר כזה וכנראה גם לא יהיה, אבל לקרוא לפיתרון שמרגיע הרבה נשים פיתרון הזוי זה מעט שיפוט יתר. 

האם מעקב תנועות עצמאי, שממילא מתחיל סביב גבול החיות של העובר, לא מספק את הצורך הרפואי של השגחה על העובר?

אני מדברת על הריונות רגילים ולא הריונות בסיכון גבוה שיש בהם צורך במעקב יוצא דופן.

אם זה בא להחליף ביקור במיון - מעולה. זה ממש לא הצורך שהפותחת מתארת.

אני לא יודעת למה אין לך שלוות נפש בהיריון, אני מניחה שיש מחירים שלא תשלומי תמורת השגחה על העובר (לא תתחברי לניטור רציף לאורך תשעה חודשים, נכון? יש דברים שהם פשוט מיותרים?)

(אזהרת טריגר: הפלות)

יש שלבים שפשוט אין שום דרך לדעת אם העובר חי או לא.

מי שמצליחה להיות ברוגע בשלבים האלה - נהדר.

לאישה עם רקע של הפלות, היכולת לוודא שהעובר בסדר, בלי לחכות כמה שבועות עד הבדיקה הבאה אצל הרופא, יכולה להיות משמעותית מאוד - גם לשלוות הנפש, וגם אם חלילה יש בעיה שעדיף לטפל בה בהקדם. 

שאני לא דוגמא כי יש לי גישה לאולטרסאונד כל הזמן בעבודה וכן יצא לי גם לעשות לעצמי אולטרסאונד בעבר. לא בהגזמה, פעמים בודדות. אבל אין לי צורך בגלל זה באולטרסאונד ביתי. כשאני מנתחת את זה עם עצמי אני חושבת שחוסר שלוות הנפש שלי היא יותר מדברים שלא ניתן לראות באולטרסאונד כמו פגמים גנטיים, שתהיה בעיה עם העובר (דברים שהם מעבר לאולטרסאונד בסיסי) ושיקרה משהו שלא ניתן בהכרח לצפות כמו ירידת מים בשבוע מוקדם מאוד מאוד (סיפור אמיתי), כך שלחששות שלי אישית זה פחות היה נותן מענה. אבל רואה הרבה נשים, בעיקר עם עבר של הפלות שזה מרגיע אותן ועוזר להן להתמודד עם חרדה ולכן זה בעיני מבורך ונחוץ.

לשאלתך- כן, מעקב תנועות אמור להיות מספק מבחינה רפואית נטו, זה לא שכל אחת "צריכה" אבל יש את השלב שבו לא מרגישים תנועות. ובשלבים המתקדמים זה עוזר להרגיע במצב שבו לא מצליחים להרגיש. 

היו שנים שהיה מותר לקחת מיילדת פרטית מתוך הצוות הקיים והוחלט שזו אפלייה בין נשים במצבים כלכליים שונים.

אני מבינה שהיום מותר חקחת אבל היא בתור מלווה ולא במקום המיילדת במשמרת

עשיתי אצל אחת כזאת קןרס הכנה ללידה ראשונה

לא יודעת אם מלווה במרכז

אני לא מהמרכז

אבל מאמינה שיש שם כאלה

ונשמע לי גם שיכולה להתאים דולה ביומכנית

מבחינת הגישה

ליוותה אותי פעמיים והייתה ממש פרקטית. ממש לא עצות וסגולות

זה הדבר היחיד ה"חמור" שעליו היית רוצה לדבר איתה?

אין לי בגיל הזה עדיין אבל בגלל שהיא ילדה בת עשר אז מה שציינת זה בעיני סופר טבעי לגיל ולא מעיד על ההמשך... אני רק בסוף התיכון חשבתי על מדרשה וגם לי הכל עד אז היה נראה כמו עול. וסופר נהניתי אחר כך במדרשה. והחיים הדתיים שלי מאד מושפעים מהמדרשה, ואפילו קצת מהאולפנא, עד היום.

כך גם לא אהבתי בגיל ההוא את התפילה ויתר הדברים שציינת.

אז לא הייתי מרגישה בגלל זה כשלון בחינוך. את עשית בגילה את מה שציינת לגבי תורה ותפילה?

באמת סקרנית מאיפה הציפיה פשוט.

והיסחפות עם חברה למילים לא יפות אל מול מחשב ריק מנשמה... תראי, יש כאן גם שאלה מה זה חינוך... כשלון בחינוך זה בעיני התנהגות לזולת. הגיוני שרצו "לבחון" את הצ'ט ובטח אם זה כשנמצאים עם חברה. יפה שמילים לא יפות מצאו את דרכן רק שם במחשב... את כילדה לא חיפשת במילון מילים לא יפות? סקרנות טבעית בעיני שלא מעידה על ההמשך ואם כבר, הפוך.

ובאופן כללי גיל ההתבגרות עבר עלינו בלי דרמות מיותרות.

מבחינתי אמונה ודרך ארץ זה דברים כל כך בסייסים ומוטמעים מצד אחד, מצד שני לא מרגישה שזה עובר הלאה לדור הבא.

מדרשה זה שם מפוצץ, בפועל זה ערב נחמד עם בנות ואפילו חברות מהשכבה, לא מצליחה להבין למה לא ללכת לנסות דבר כזה..

לתחושתי ולא רק בצפייה מהצד

זאת אומרת את רוצה שתלך לערב מדרשייה? אם זה בילוי עם אמא זה כבר נראה אחרת

ברכות השחר? אחת עונה לשנייה אמן

לקחת אותה איתך לבית הכנסת מדי פעם

לקנות לה סידור תפילה יפה עבורה עם חריטה מתנה מאמא

ממש לבנות את הקשר ביניכם לילדים דרך המצוות

אבא לומד עם ילד משנה זה לא כמו שמצפים ממנו לשבת לשנן לבד

שיילך עם אבא לשיעורים מדי פעם

שהמצווה תהיה דרך חוויה מול ההורה מצד אחד אבל מצד שני לא תבטל את הילד שבו

לגיטימי שלא תמיד היא תרמה

ומתחברת למה ש @אמאשוני כתבה על הצ'אט. בחיים לא אשאיר ילדים איתו לבד.

לגבי הצאט- טוב שראית, זה מזמן שיחה ויכול לפתוח דברים חשובים.

שימי לב שיכול להיות שזו בכלל החברה ששוחחה עם הצאט.. אבל גם ככה וגם ככה -זו הזדמנות מצוינת לפתוח את נושא הדיבור והכתיבה, ולמה זה לא טוב להדתמש במילים כאלו אפילו מול רובוט שלא נפגע וק"ו מול אנשים.

לגבי המצב התורני- באמת הכי חשוב זה דוגמא אישית ותפילות, ואת זה אתם עושים. וגם לייצר הרבה חוויות משמחות של קדושה. יש הופעה תורנית? הולכים. ערב מיוחד שמתאים גם לילדים? אנחנו שם. בקיץ כשנוסעים לטיוך- מוסיפים עצירה ברשב"י שכוללת פינוקים..

ממש לייצר חוויות של כמה כיף להיות מחוברים לקודש.

ובלי רגשות מצפון!! אתם עושים את המירב, התוצאות לא בידיים שלכם.

חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לה'!

משתדלים מאוד לעשות גם חוויות סביב קודש, אבל באמת צריך לשים על זה יותר דגש..

איך היית עושה שיחה כזאת?

קודם כל בהרבה אהבה אליה והרבה אמון בטוב שבה ושהיא רוצה להיות טובה.

לפתוח ולומר-

שירה אהובה, היום רציתי לשאול משהו את הצאט ופתאום ראיתי שיחה שהיתה שם לפני כמה ימים. הבנתי שזה מהזמן שלמדת עם דינה למבחן והיה לי קצת עצוב לראות מה שהיה שם. את יודעת למה?

ומשם לפתוח את מה שחשוב לך, לחזק אותה שהיא טובה ובגור לך שזה חד פעמי ואת סומכת עליה.

לסיים בחיבוק..

זה ריגוש באפשרות לפרוץ גבולות.

בינה מלאכותית זה ממש מסוכן לילדים.

לפעמים אני נותנת לילדים לידי לשאול את הצאט שאלות (מקליטה ומשמיעה את התשובה)

פעם אחת הייתי צריכה לעשות משהו כמה דקות, אני שומעת את הצאט נותן להם הוראות קפיצה למרחק, אומר להם 4 משבצות, ואז לנסות 5.

הייתי בשוק איל בשניה הגיען לזה,

טוב שלא אמר להם לקפוץ מדרגות.

(זה היה בהקשר של הדגמה של קפיצת קנגרו) אבל לא משנה ההקשר, בינה מלאכותית נותנת לכם הוראות מה לעשות בעולם הפיזי, והם היו דקות בודדות ממש בלעדי.

בקיצור ממש לא לתת גישה לצאט, זה לא כמו לתת קנבה נגיד ולהתרחק קצת.. זה ממש חייב להיות צמוד.

זה מאוד מצחיק לדבר עם מישהו שבעצם אין לו מח ואין לו רגשות מצד אחד, ומצד שני הוא עונה לך לעניין..

זה נורא ילדותי ומצחיק לקלל אותו ולדבר שטויות במיוחד שאת עם חברה... זה נראה לי מאוד טבעי ואפילו מבוגרים לפעמים אומרים לצ'אט- יואו , איזה טיפש אתה! אמרתי לך כך וכך ואתה לא קולט! ..

זה קצת משעשע.. אז לא שזה בסדר לקלל! אבל זה לא היה כ"כ מבהיל אותי.

לגבי החינוך, קודם כל שאפו על 3 תפילות ביום, וואו. דבר שני, הרבה ילדים וגם נוער ומבוגרים נרתעים מלחץ, יכול להיות שיש לחץ סמוי סביב המצוות? כשמדברים הרבה על מצוות ולימוד תורה זה יכול להיות מאוד חופר/ מעיק/ מלחיץ , לקיים בנחת בעצמכם.

אבל האמת שבסוף חינוך זה בעיקר תפילות שבסוף זו בחירה של הילד מה לעשות בחייו, אנחנו רק יכולים לנסות להוביל...

וגם הורי חזרו בתשובה לפני שנולדתי.

הילדים חשופים לכל מיני סגנונות במשפחה.

אבל אני מרגישה שהילדים לא מספיק נושאים אלינו עיניים, כאילו אבא ואמא עושים ככה או אומרים ככה, אין לזה הרבה משמעות, ככה זה נראה לפחות כלפי חוץ, ולכן כל הדברים שאנחנו עושים (בשביל עצמנו כן?), לא מחלחלים אליהם..

אני חושבת שמה שהכי חשוב זה הקשר בבית.

שהילדים ירגישו מחוברים לבית ולהורים.

שתהיה אווירה טובה, נעימה ורגועה.

כמה שפחות לחץ או יותר נכון אפס לחץ לגבי קיום מצוות.

אני חושבת שלא כדאי לך להציע להם ללכת למדרשה ולא להגיד לילדים ללכת לתפילות.

פשוט לתת דוגמא אישית ולא מתוך הטפה וכמה שיותר קשר טוב וחזק בינכם לבין הילדים.

להתעניין בהם, בחיים שלהם, בחוויות שלהם.

אני חושבת שכשלילד יש קשר טוב עם אבא ואמא באופן טבעי הוא הולך בדרכיהם.

וכמובן הרבה מאוד תפילות.

אתם עושים השתדלות, הקב"ה עושה את השאר.

הם לא הולכים ולא ילכו מעצמם, אבל למה לא להציע? זה כמו שיגידו לא לצחצח לילד אם הוא לא רוצה, או שיילך לישון מתי שרוצה.

מבחינתי קיום מצוות זה ברמה הזאת..

ברור שאני רוצה שזה יבוא ממנו, כמו שאני רוצה שיצחצח שיניים ויילך לישון בשעה סבירה, אבל אם לא - לא להעלות את זה?

מרגישה שככה הלכנו עד עכשיו וזה בעוכרינו..

ומרגיש לי כאילו הכל נהיה חשוב, אבל רק בנוגע למצוות וקדושה צריך לתת את המרחב, ככה הילד יקלוט מה חשוב?

עד שאני בכלל מצליחה למצוא את הזמן להתקשר (בבוקר עובדת, אחה"צ עם הילדים, הבוקר הבת שלי חולה אז אני מנסה לנצל את הזמן...) וזה לוקח כל כך הרבה זמן. עד שעוברים את כל ה'ניתוב שיחות', עד שבסוף מגיעים לנציג ועד שהוא עונה (וכמה פעמים שבכלל אין מענה והטלפון מתנתק בשלב הזה), ואז לפעמים מגלים שצריך התחייבות בשביל שיהיה אפשר לקבוע את התור, או שאין תורים, וכדו'...

וגם כשיש תורים - להסביר את עצמי לנציגה (הפעם ערביה, והייתי צריכה לחזור על עצמי על כל דבר כמה פעמים כדי שהיא תבין מה אני רוצה), ואז למצוא מקום הגיוני שמקבלים בו (והיא לא באמת מבינה מה מהאפשרויות הגיוני בשבילי, ולא מתנדבת להגיד לי את כל האפשרויות הרלוונטיות, אז אני צריכה 'לסחוט' ממנה מידע ולבקש את כל האופציות שעולות בדעתי עד שמגלה מקום נוח שיש בו את התור שאני צריכה).

ורק להחזיק ראש עם כל התורים שאני צריכה לקבוע... אני צריכה להחזיק מזכירה רק בשביל זה...

נשמע מוזר שאין תורים זמינים.

הייתי מנסה להתקשר שוב ומקווה שהפעם תענה מוקדנית אחרת.

ויש הרבה תחומים שאפשר לקבוע תור דרך האפליקציה ואז זה הרבה יותר פשוט.

קרה לי כבר שהתקשרתי שוב אחרי יום, ומוקדנית אחרת הצליחה למצוא תור פנוי בלי בעיה.

זה סה"כ אולטרסאונד פשוט כדי לוודא שההתקן במקום.

הרופאה כתבה הפניה ל'אולטרסאונד דופלקס גניקולוגי'. אין אפשרות לקבוע לזה תור דרך האפליקציה, רק בטלפון.

אולי זה בכלל טעות של הרופאה? למישהי פה יש ניסיון עם זה?

את צריכה הפנייה לאוחטרסונד גינוקולגי רגיל..

ואת יכולה לנסות גם להתקשר למרפאת האם אולי המזכירה תוכל לעזור או לכוון אותך..

)אני מהתחום(

אולטרסאונד דופלר קשה למצוא תורים, לעומת או"ס וגינלי רגיל/אגן קטן יש

זה לפי מה שידוע לי. דופלר זה בדיקה מיוחדת של זרימות ואת לא צריכה את זה בכלל

אצלנו אם יש הפניה לאולטרסאונד לא קובעים תור פשוט מגיעים והמזכירה מכניסה אותך.

ומבינה מאד את סיפור הקביעת תורות...

מרגישה לפעמים שזו עבודה בפני עצמה

ולברר אצלם מתי יש תורים ואיך קובעים.

כשאני קובעת תורים לאולטרסאונד, למעקב גדילה בהריון, בדרך כלל אני צריכה לקבוע 3-4 שבועות מראש.

קשה למצוא תור בטווח יותר קרוב.

אם אני אצטרך תור יותר מיידי, אני מקווה שאני אצליח למצוא ולא אצטרך ללכת למוקד.

זה מוזר שאמרו שאין תורים בכלל.

או שמי שענתה לך לא יודעת, או שצריך לקבוע מול המרפאה ולא דרך המוקד הטלפוני.

תנסי להתקשר שוב למוקד, או להתקשר למרפאה שבה אפשר לעשות אולטרסאונד.

אבל זה שאין תורים בכלל זה נשמע מוזר מידי.

זה באמת נשמע שהיא לא ממש יודעת מה היא אומרת.

אני אנסה שוב, כשיהיה לי שוב זמן...

בהתכתבות במספר ווטצפ הזה 0508862700.

לדעתי ככה פחות חופר

אין אפשרות לקבוע תור לאולטרסאונד דרך האפליקציה.

אפשר באפליקציה לעשות צ'אט עם נציג ולקבוע דרכו, אבל כשאני ניסיתי הוא נתן לי פחות אפשרויות ממה שנתנו לי בטלפון.

פשוט מגיעים ומוציאים מספר אצל המזכירה ומחכים עד שיגיע תורך

גם אני הייתי מתעצבנת, אבל אולי אולי אולי, הם רצו לתת לכם להתאושש, אם את יכולה לחשוב בכיוון, אז תנסי..

מאמינה שהם אנשים טובים ושכנראה לא רוצים להפריע..

בזמנו ממש נפגעתי ונהיית מריבה גדולה. לא מומלץ..

השאלה מה לעשות עם העצבים.

אלו דברים שמאוד תלויים בדינמיקה המשפחתית ובציפיות שלך.

יכול להיות שהם בכוונה חיכו, כי לא רצו להכניס עליכם.

אצלם

או שתזמו אתם את הקשר.

אפשר גם לא לשתף אותם בכלל.

אני לא עונה

שיתקשרו לבעלי

אם זה עוזר לך,

לי נפל האסימון אחרי כמה שנות נישואין שהסטנדרטים המשפחתיים שאני מגיעה איתם זה לא הסטנדרטיים שלהם.

ואם לי זה ברור שכשקורה X חייבים להתקשר להתעניין

ושכשקורה Y חייבים לבוא לבקר וכן הלאה וכן הלאה

להם זה לא ברור, ומבחינתם אין ציפיות כאלו.

והקשרים קצת פחות הדוקים מצד אחד, מצד שני פחות תובעניים.

ויש לזה גם יתרונות.

לא יודעת איך זה אצלכם, אבל ככה אני חווה בצד של בעלי.

אני ומשפחה שלי מול המשפחה של בעלי

אלא אם כן הם כאלו שכל הזמן על הטלפון והואטסאפ. ואז היה הגיוני שיכתבו משהו וכו'

אולי לא רצו להפריע לכם?

אולי חשבו שכשיתאים לכם אז אתם תתקשרו או תתנו לילדה לדבר איתם?

פשוט לא בראש מעייניהם

אם זה הסגנון המוכר שלהם עדיף לטובתך להתאים ציפיות ולא לקחת אישית.

במצב כזה אני הייתי שולחת הודעה מעצמי

"עבר בשלום ב"ה, הכל בסדר או משהו כזה.

אני גם כזו

גיסה שיולדת, אפילו אחותי

מתקשרת לברך ולאחל ושולחת מזל טוב רק אחרי יומיים שלושה.

כי מבינה שהן עמוסות ויודעת שכל העולם מתקשר ורק אני חסרה לה עכשיו.

רוצה שהאיחול והברכה יהיו במקום וראויים ויתקבלו. אז רוצה בזמן שאני יודעת שכבר אין את כל הטלפונים וכו...

במקרה שלך, אולי הם חיכו שתתאוששו ולא רצו להפריע? כשהם התקשרו זה היה קצר וקולע ולסמן וי? או אמיתי וכנה עם איחולים והתעניינות מהלב?

אני חושבת שתוכן השיחה חשוב יותר מעת השיחה.

אבל מרגיש לי שאם זה היה מספיק חשוב היו מתקשרים...

נשמע לי הזוי לא להתקשר

אז היום חמותי התקשרה מלא פעמים כי לא עניתי לה

סתם כי יש לה יום חופש זה מביא לי עוד יותר עצבים ואני לא עונה,לא מסוגלת

שתתקשר לבעלי מה היא רוצה ממני

וטוב שאת מעבירה את זה לבעלך.

אבל אם את רוצה שזה יהיה אחרת בפעם הבאה - צריך לחשוב איך להעביר את המסר ככה שהיא תדע מה הציפיות שלך.

כי יכול להיות שהיא תסיק ממה שקורה עכשיו שבעצם את מעדיפה שהיא בכלל לא תתקשר ושהכל יהיה דרך בעלך.

אולי אפילו שווה להיות כנים ולהגיד ישירות (לא את, שבעלך יגיד להורים שלו שהיית שמחה אם הם היו מתקשרים מוקדם יותר..). כמובן לא מכירה את נפשות הפועלות אז לא יודעת אם מתאים.

😄

אני מסוג האנשים שאם מתקשרים אלי באותו יום אני מתחרפנת

צריכה ספייס ולהיות מרוכזת בילדה המאושפזת ולג'נגל עם הילדים שבבית וממש אין לי זמן לשיחות התעניינות ונימוסים.

לא תמיד אפשר לדעת מי מתאים להתקשר, ולפעמים יש עניינים ורוצים לשוחח בנחת.

עכשיו אני קולטת שזה לא 3 ימים מהניתוח, אלא מהשחרור.

בכל אופן, אולי יש פערי מנטליות, אולי חוסר תשומת לב, מבאס בכל מקרה.

העיקר הבריאות.

איך את אחרי האשפוז והחזאה הביתה? 🤗

שולחת איחולי החלמה, הרבה כוחו., וחזרה לשגרה.

חווה את זה עכשיו מהמקום שלי- אני הייתי חולה שבוע שעבר (עדיין, סיפור ארוך), ההורים שלו ידעו על זה מיום שני, רק ביום שישי קיבלתי הודעה מחמותי. מאז כלום.

מאוד מזדהה

חמותי היא סוג נורא מפחדת לחפור

ואף פעם אחרי לידות למשל היא לא מתקשרת... (כן כותבת לבעלי מזל טוב אבל לא מעבר)

בהתחלה לא הבנתי מה הסיפור עד שפעם יצא לי לשמוע במקרה את דעתה על חמיות שחופרות ומגיעות לבקר את הכלה בבי"ח וכו' אז קלטתי שמשם זה בא...

מאותו מקום יכולה החמות להגיד- הנכדה שלי עברה פרוצדורה רפואית, האבא והאמא לא מתקשרים לעדכן שהכל בסדר,הם יודעים שאני מחכה לטלפון! אני לא רוצה להפריע אבל בחייאת, למה הם לא מרימים טלפון?! אנחנו במתח דואגים, בסוף נשבר לי אחרי שלושה ימים אני מתקשרת אבל הם אפילו לא טורחים לענות...

סתם מנסה לחשוב על הראש שלה... לא תמיד נעים להתקשר לשאול, אלא מחכים לעדכון.

אבל ממש מתאים לי לעשות דבר כזה. לא כי לא אכפת לי. פשוט כי מה שלא קורה איפה שאני נמצאת לא בראש שלי. ואני יכולה ממש לרחף ולשכוח שזה קרה באותו יום, ואז יום אחר כך להזכר להתקשר בדיוק כשאני באמצע להכניס כביסה ולתכנן להתקשר כשאסיים ואז לשכוח עד 23:00 בלילה ולהתלבט אם מאוחר מדי ולהחליט להתקשר מחר, וכן הלאה..

רופאת הנשים התקשרה אלי באותו ערב להגיד לי שאני צריכה לקחת זריקות B12.

היו פעמים שאני הייתי צריכה לפנות לרופא

הרופאה התקשרה אלי בקשר לברזל נמוך.

ולילדים, יצא כמה פעמים שרופאת ילדים התקשרה לגבי תוצאות של בדיקות.

לא יודעת אם קופצת להם התראה כשיש תוצאה חריגה, או שהם מקבלים עדכון שהגיעו תוצאות שנכנסים לבדוק אם תקין.

יכול להיות גם מצב שהרופא ראה את התוצאות, אבל לא לחוץ לו להתקשר, או שהוא רואה רק בזמנים שהוא עובד, וזה יכול לקחת כמה ימים.

יש לך אפשרות לשלוח לרופא פנייה באפליקציה?

יצא לי לפחות פעם אחת שעשיתי בדיקות דם ואחה"צ הרופא התקשר אלי ששולח לי הפניה למיון.

גם רופא נשים וגם רופא משפחה/ילדים ולפעמים שתיהם התקשרו.

מי אגסים

בצלים חתוך ליד המיטה

טיפת שמן איקליפטוס על החולצה/ כרית.

לק"י

האף שלו לא סתום ב"ה.

ומי אגסים- זה לבשל אגסים ולתת לו את המים?

ותודה!

נותנת טיפות פנסטיל בשביל לייבש נזלת.

לק"י

בסוף זו תרופה במרשם. ולא סתם.

זה ריכוז גבוה יותר של מלח.

אם את עושה לו אמבטיה חמה, זה בעיני זמן טוב לשים לו ספריי, האדים החמים פותחים את דרכי הנשימה.

כשהילדים היו קטנים רופאת הילדים שלנו טענה שחייבים לטפל בנזלת - לשחרר ולייבש, באמצעות ספריי מי מלח, אולי גם באמצעות אינהלציות אנחנו לרוב לא הגענו לזה - ואז זה מונע ליחה, שיעול, דלקות אוזניים וכל מה שקשור לעודף ליחה ונוזלים.

גם אני הבנתי שטיפות פניסטיל יכולות לעזור, זה נראה לי תלוי ברופא יש כאלה שיותר יתנו למקרים כאלה של צינון ויש כאלה שפחות.

לנו הרופאה הביאה גם איזה תרופה לאינהלציה

זה מאוד עזר לנו

יש לי תרופת סבתא שעובדת מעולה,

חותכים בכלי (אני שמה בחצי ליטר ח.פ.) בצל פרוס ומעל זה שופכים דבש,

שמים במקרר, הבצל מפריש נוזלים ונותנים לילד כף בבוקר ובערב.

הפעם הראשונה אחרי שזה עמד כמה שעות.

(בהתחלה אפשר לתת יותר)

רפואה שלימה.

ספריי מלח מאוד עוזר.

וכדי למנוע פצעים בגלל קינוח- לעבור למגבוני אף. אם יש כבר פצעים אז זה ממש כואב להשתמש בזה, אז להשתמש בטישו של קלינקס, שמתי לב שהוא מאוד רך יחסית לסוגים אחרים

לי למשל פינוק טוב בגוף אם זה מגבת חדשה, קרמים, טיפוח של העור

ממש עושה לי תחושה של כייף והתרגשות

הייתי שומרת לקראת המקווה כאלה דברים חדשים ואז היה לי ציפייה

אולי להזמין אוכל שווה? לדעת שזה לכבוד האירוע

תחשבי מה משמח אותך בכללי ותשייכי את זה לאותו ערב, אולי יעורר את הציפייה

בהצלחה!

לא יודעת אם לזה התכוונת, אצלנו אחרי כמה לידות כבר ברור לנו שהערב הזה הוא לא ליל מקוה רגיל, ושנינו מוותרים במודע על הצורך בקיום המצוה. האזור עוד רגיש ועלול לכאוב, אני ממש לא שם פיזית ונפשית, גם טכנית זה לא ממש מתאפשר עם לו"ז לא ברור של ניובורן. מה שכן, אנחנו מתרגשים להתקרב אחד לשני פיזית, חיבוק ראשון אחרי הלידה, מתלהבים שנוכל להפסיק להסתבך באיך להעביר את התינוק אחד לשני ופשוט נהנים מהקירבה אחרי הפסקה ארוכה, אבל בלי ציפיות מעבר.

חשבתי שאתרגש ואחכה יותר לחיבוק ולמגע רגיל בלי קשר למצווה ממש ומשום מה גם לזה אני די אדישה.. ממש בא לי לחכות לזה איכשהו

הייתי מידי עסוקה עם התינוק

והוא היה סביב הגדולה

ולא ממש התכוננו לזה נפשית ולא התרגשנו מספיק

תכלס בפועל כשזה בא זה כן היה מרגש

ולא הבנו איך הסתדרנו תקופה כל כך ארוכה לישון בנפרד

יהיה ככה טבעי וכיף בכל זאת

תודה על התגובה!

מרגישה שסוף סוף בעלי ואני נהנים מהלידה והחוויה מושלמת.

(פעם אישה הייתה טובלת לילה לפני הברית, לבל יהיו אביו ואימו עצבים)

מסכימה עם @מבורכת שלא תמיד מגיעים לדבכים אלא פשוט נהנים אחד מהשניה.

אני ספציפית יעדיף לצאת לאנשהו אם לא קר לניובורן.

מה שכיף שאני בחל‘ד ואז יודעת שלא אצטרך לקום בבוקר. ובעלי יעשה את ההוצאות ביום הזה גם אם אני כבר חזרתי לתפקוד וככה אני יכולה בכיף שלי עד שמרגישה בטוח.

זו הסתכלות מהממת שזו שמחה שלמה על הלידה ביחד, באמת מוסיף לזה יופי והתרגשות!

למה פעם טבלו לפני הברית ועכשיו מחכים חודש וחצי?

היה דימום ארוך אבל הוא נחשב דם טוהר.

אישה על פי תורה היתה יכולה לטבול 7 ימים אחרי הולדת בן ו14 ימים אחרי הולדת בת.

למרות שהיתה מדממת בזמן ואחרי המקווה זה היה נחשב דם טוהר שלא מטמא (כל דם שהיה יוצא במשך חודש אחרי טבילת לידה של בן וחודשיים אחרי טבילת לידת בת, לא היה מטמא)

בזמן הגמרא חכמים גזרו חומרות שהדם כן מטמא.

אבל לא הגיע הזמן לשנות את זה

יש משהו לא שפוי בגזרות האלו.

אחרי החוויה כזאת מטלטלת כל הריחוק הזה.. גם ככה קשה עם הטיפול בתינוק הכאבים ההורמונים, ואי אפשר לתת אפילו חיבוק. וואי זה אחד הדברים שהכי קשים לי

צריך סנהדרין בשביל זה..

כתוב מפורש מפסקת בטהרה וטובלת...

אז היה דימום קצר יותר, היה ניתן לעשות הפסק טהרה אחרי שבוע מהלידה. ורק אם אחר כך היה דם הוא היה נחשב טהור.

לאחר מספר ימים קבוע, הוא לא היה נחשב מטמא.

זה לא מצביע בהכרח שהיום מדממים יותר אחרי לידה, אם כך הם לא היו צריכים בעבר את היתר של דמי טהרה.

אני גם מרגישה שהגוף שלי עוד לא חזר לעצמו כמובן וזה ממש משפיע עלי

וגם בקבוע התינוק מתעורר בדיוק כש... וזה מבאס אותי עוד מראש ואין לי כח🤦‍♀️

וגם אין מה לעשות הריחוק הפיזי בקבוע מביא אותי לריחוק נפשי כשזה ככ הרבה זמן... והכל נהיה יותר רגיש, נפגעת בקלות, כועסת בקלות... אז זה לגמרי לא מוסיף לחשק...

אשכרה הדבר היחיד שבגללו מתחשק לי זה הקטע של הלהעביר את התינוק אחד לשני והדברים הטכניים האלה (אפילו הרווח במיטה מרגיש לי טכני מעצבן)

וזה ככ מבאס אותי

ונהנית ממש להיזכר בניקיות ישנות וחמודות.

וואי, אחד השירשורים השופכייים

בכל מקרה- @מתואמת , קבלי דש מצחיק:

(אגב, יש כאן גם דש לקרן הפוך, שבטח עדיין מסתובב פה בשם אחר... קצת מצחיק לגלות שמה שהוא כתב זה שכדאי להיזהר כי כל המידע בפורומים נשמר לתמיד..)

שלכל מי שקופות, קופץ אותו הדבר.

אבל לא לכולם קופץ כל פעם.

נו, זה עוד שנתיים מעניין אם באמת היא תקרא את זה🤭

לק"י

תגידו- מה הקטע שבחלק מההודעות במקום תוכן בתוך ההודעה מופיעה פרסומת או רצף סמיילים?!

ודווקא בהודעות שנראות הכי מעניינות 🤭

אלה עם התגובות הכי דרמטיות

פתחתי את זה בשיעור

וכל שניה אני מחייכת פה לעצמי מתאפקת לא לצחוק

מקווה שהמרצה לא נעלבת חחחחח

אין מצב אני נראית משוגעת צוחקת עם עצמי ככה 🤣🤣🤣

סוגרת את השרשור לקרוא אותו בבית

לא מופיע תוכן בהודעה אלא תמונה של מודעה על הפגנה?

מודעה על אהוביה

ודווקא בהודעות שנראות הכי מעניינות

ואני כבר קראתי את השרשור ההוא בזמן אמת, אז כבר בזבזתי את השעה הזאת 😅

התיישבתי בספה ולא זזתי

אפשר לעשות עוד אחד כזה. !!!!!!!!!!!!