חפירה פריקה ושאלהמחי

בתור סוג של תחביב והכנסה קטנה מהצד (לא באמת מרוויחה מזה כי כמעט לא עובדת בזה) אני חופפת פאות מדי פעם לחברות.

שבוע שעבר מישהי נתנה לי את הפאה שלה לחפיפה וביקשה שאחזיר אחרי שבוע. היה לי שבוע עמוס בטירוף ובסוף הספקתי לחפוף את הפאה רק בבוקר של אותו יום שהייתי צריכה להחזיר לה. בדרך כלל אני משאירה את הפאה לייבוש טבעי, הפעם ייבשתי עם פן כדי לזרז תהליכים, אבל לא הספקתי לייבש אותה לגמרי. מבחוץ היא היתה יבשה, מבפנים היתה קצת לחה עדיין (לא נוטפת מים ולא רטובה, קצת לחה) היא ביקשה שאביא לה אותו בצהריים כי היא נוסעת ביום הבא, אז לא היתה לי אפשרות להעמיד אותה לייבוש עד הערב והבאתי לה אותה ככה. תכננתי להסביר לה שהיא טיפה לחה עדיין ושתעמיד אותה ככה שעד הערב היא כבר תתייבש לגמרי, אבל היא יצאה מהר ולא הספקתי להחליף מילה איתה.

רבע שעה אחר כך אני מקבלת הודעה כעוסה ממנה שהפאה רטובה ומה היא אמורה לעשות. עניתי בנחת שכן, לא הספקתי לומר לה שהיא עדיין קצת לחה בחלק הפנימי, היא לא צריכה לעשות כלום, רק להעמיד אותה והיא תתייבש עד הלילה.

היא הקלידה ומחקה מלא זמן, ובסוף כתבה שהיא מאוד מקווה שזה יתייבש בזמן (מותק תסמכי עלי, זה לוקח כמה שעות, ובמצב הכמעט ייבש שהבאתי לה זה לוקח גג שעתיים) היא צריכה את הפאה לחתונה והיא לא מתכננת לשלם על זה מחיר מלא ושאגיד לה כמה לשלם (במילים אחרות, איזה שרות מזעזע)

האמת שנפגעתי מאוד. חפפתי את הפאה שלה במלא המסירות והזהירות, הוצאתי קשרים, השארתי אותה נקיה וריחנית, עבדתי על הייבוש שלה, לא גרמתי שום נזק לפאה והבאתי לה אותה בדיוק כמו שהיא ביקשה, היא רק היתה טיפה לחה עדיין. זה לא הורס את הפאה בשום צורה, זו פאה שמתייבשת לבד ביבוש טבעי, על מה הכעס הגדול? אוקי אולי השרות לא היה מאה אחוז מושלם, אבל הוא גם לא היה גרוע.

לא ידעתי מה לענות לה, בסוף אמרתי לה שלא תדאג והפאה תספיק להתייבש, אם היא רוצה היא יכולה לשים אותה ליד חלון פתוח (יותר בשביל להרגיע את העצבים, הפאה לא זקוקה לזה באמת) ושתשלם כמה שהיא רוצה.

מבחינתי כבר מחלתי על הכסף הזה, לא רוצה לשלם לא צריך, נסיים את הסיפור בטוב (רק שאני לא אסכים לחפוף שוב את הפאה שלה כמובן, לא צריכה לקוחות כאלה).

היום קיבלתי את הכסף ואני רואה שהיא שילמה מחיר מלא. עכשיו בכלל לא הבנתי את הקטע שלה. בכל אופן מרגישה שהכסף הזה עושה לי רע ואני לא רוצה להנות ממנו. אולי אתן אותו לצדקה, או לפחות חצי ממנו (חשבתי שהיא תשלם חצי מחיר).

אבל מרגישה קצת לא נח עם עצמי. כאילו רציתי שהיא לא תשלם או תשלם קצת כדי להרגיש שאני הצודקת והיא הרעה פה בסיפור? למה זה עושה לי רע שהיא התחרטה על ההתנהגות שלה והחליטה לשלם את מה שהיא היתה צריכה לשלם? לא יודעת. מרגישה שאני כבר התנתקתי מהכסף הזה, לא רוצה אותו, לא צריך טובות, כאילו אני עושקת אותה או משהו. את מרגישה שנעשה לך אי צדק ואת לא צריכה לשלם? בסדר, אז אל תאיימי ותשלמי מחיר מלא בסוף, בשביל מה המשחקים האלה. בשביל מה פגעת בי ככה כדי לשלם הכל בסופו של דבר?


כדי להוסיף אקשן לסיפור, האשה הזו היא גיסתי היחסים בינינו חווים עליות וירידות, מהצד שלה, תלוי איך היא קמה בבוקר.

אמממ נשמע שזה העיקר, הקשר המשפחתיירושלמית במקור
להבא שייך לוותר על קבלת עבודות מבנות משפחה? נשמע לי בריא יותר...


ומניחה שכל אחת רצתה להרגיש שהיא זו שיוצאת בסדר. טבעי לשני הצדדים. הכסף פה הוא בעיקר אמצעי, ולא העניין המהותי.

בהחלטמחי
הבנתי את המסר מהסיפור שלא כדאי לערבב עסקים ומשפחה 
יקרהאמאשוני

זאת ההזדמנות לעבוד על הפרדה.

מה ששלך, שלך.

מה ששלה, שלה.


זה יכול לקרות עם כל לקוחה, וזה יכול לקרות עם כל השכנה או בן משפחה.

את העבודה שלך עשית, את חושבת שנתת שירות טוב וקבלת את התמורה.

מהצד שלך הכל בסדר.


את התסבוכים שלה עם עצמה תשאירי לה.


אין שום סיבה שלא תרגישי טוב עם הכסף הזה, הרווחת אותו ביושר תמורת עבודה מקצועית. לא קיבלת אותו מן הצדקה.


תחזקי את הביטחון העצמי ותהני מעמל ידייך. 

תודהמחי

בשכל אני מבינה שהכסף הזה מגיע לי ביושר,

אבל בסופו של דבר יש פה גם רגש. אני לא מרגישה שהכסף לא מגיע לי, אני מרגישה שאחרי ההרגשה הרעה שהיא נתנה לי אני לא רוצה את הכסף שלה

יאוו איזה הרגשה מבאסתאני זה א

גם אני הייתי מרגישה לא בטוב עם הכסף של זה. את יכולה בהחלט לשים לצדקה אולי זה ישפר קצת את ההרגשה.

בתחילת הסיםור שכתבת שלא הספקת להגיד לה על זה שהפאה לא לגמרי יבשה מודה קצת הבנתי אותה יותר מאשר אותך אבל בסוף שציינת שזו גיסתך דוקא הבנתי אותך ואני אסביר למה כי כלקוחה אם נותנת שירות היתה מביאה לי מוצר בצורה כזו בלי להגיד לי הייתי מתבאסת אם היתה אומרת לי במעמד האיסוף לא היה מפריע לי. אבל באמת אם בת משפחה היצה אומרת לי כזה דבר גם כשזה אחרי לא היה מפריע לי כי הקשר לפחות אצלי שונה ..

ואולי תחכי שקצת יעבור זמן ותגידי לה הרגשתי שהתאכזבת ממני על הפאה ואולי עדיף שתמצאי מישהיא אחרת שתהיי מרוצה ממנה וזה בסדר ולא התכוונת לבאס אותה עם הפאה ושזה קצת פגע בך התגובה שלה וזהו..

תודה גם לך מחי

האמת שעכשיו עלה לי רעיון, עוד מעט יש לבת שלה יום הולדת אז אשתמש בכסף הזה לקנות לה מתנה יותר גדולה ממה שהייתי קונה בדרך כלל. ככה אחזיר לה את הכסף בלי שהיא תדע שהחזרתי לה אותו 🙃

 

ובקשר לפאה, את צודקת שהייתי צריכה להגיד לה מיד. פשוט היינו אצל חמותי, הבאתי לה את הפאה תוך כדי שהייתי עסוקה עם הילדים והכל, ואז תוך שניה היא יצאה. כמובן שאם היה לי סלון פאות ווהסיטואציה היתה קורית שם אז זה היה ממש לא בסדר מצידי לא להגיד כלום ולתת לה לגלות את ההפתעה כשהיא תגיע הביתה 

לא התכונתי להאשים אותך וממשפחהאני זה א

אני מצפה להבנה יותר גדולה מסתם לקוחה. רק ניסיתי לשקף לך גם למה יכול להיות שהגיבה ככה.

ובטח שזה מבאס אני בטוחה שגם הייתי נעלבת

מצד אחדoo
אני מבינה את הכעס שלה, פאה לחה בהפתעה, מצד שני אין ספק שהתגובה שלה דרמטית ומגעילה, מגיסה הייתי מצפה להתנהגות יותר מאופקת.


אני הייתי מתרחקת ממנה ולא חופפת לה יותר, הכסף הוא כבר לא אישו, הייתי משתמשת בו חופשי.

תודה שאת עוזרת לי להבין גם את הצד שלהמחי

זה עוזר לי לכעוס עליה פחות, כשאני מבינה שבאמת הייתי צריכה להגיד לה מיד ולא לתת לה לגלות את זה בבית.

וכן, אני מסכימה שגם התגובה שלה יותר מדי דרמטית וזה לא הגיע לי.

כמובן שלא אחפוף לה יותר. אני רק מתלבטת אם בפעם הבאה שהיא תבקש (אם היא תבקש. יכול להיות שגם מבחינתה היא לא תבקש יותר) אגיד לה שאני מעדיפה שלא בשביל לא לערבב עסקים ומשפחה, או שאגיד לה שעדיף שתמצא מישהי אחרת כדי שהיא תהיה מרוצה מהתוצאה (=רומזת לה שהיא אשמה בזה שלא אחפוף לה יותר) 

אניoo

אוהבת להיות ישירה ולהגיד בסגנון של ׳לא מתאים לי יותר לחפוף לך׳

לאנשים שדברו אלי לא יפה אני מחזירה בחזרה, לרוב הם לא מעיזים יותר לדבר אלי בצורה כזו.

בכנותהמקורית

אם לקחת על עצמך אחריות ותיאום הציפיות הוא פאה יבשה - גם אני הייתי מתאכזבת.

במיוחד שאת גיסתי.

מן הראוי לדעתי להודיע מראש.

וצריך לדעת שבעסק החלק היותר קשה הוא לגמרי יחסי האנוש. יש אנשים עקרוניים שגם אם התוצאה היא סבירה וקרובה למה שהובטח מאוד, יתעקשו על העיקרוו/ יתאכזבו ממנו כי הם פחות גמישים מחשבתית וזה חלק מהעניין.  בקרבה משפחתית זה אחרת כי יש עניין של אמון/ תחושת חוסר חשיבות כי ללקוח שהוא לא קרוב משפחה לא עושים לעצמנו הנחות בדרכ (אני מכירה את זה מקרוב אחרי שכמה בני משפחה קרובים עבדו אצלי ולא אעשה את זה יותר בלי נדר)

איך להגיד ומה זה משהו אחר, אבל לדעתי להתאכזב זה לגיטימי. וכן, גם לקבל הנחה אם המוצר הוא לא 100 אחוז.

על זה שהיא שילמה בסוף מלא - לא הייתי מתלבטת מה לעשות בכסף והייתי משתמשת. נתת את הביירה והיא החליטה כמה לשלם

תודה, מקבלתמחי

אנשים שפחות גמישים מחשבתית זו הגדרה טובה והיא אכן כזו.

לגבי זה שהיא בת משפחה, אני מבינה מה שאת אומרת אבל במקרה הזה זה לא היה המצב, זה היה קורה עם כל אחת אחרת. לא היתה לי אפשרות לעשות את זה לפני, בדיעבד באמת לא הייתי צריכה לקחת את זה על עצמי, רק שלא היה לי מושג איזה שבוע מטורף יהיה לי וחשבתי שכן אספיק. למדתי מזה להבא. ההבדל הוא שאם זו היתה מישהי אחרת הפאה היתה מספיקה להתייבש והייתי מביאה לה אותה בערב. כאן היא ביקשה ממני להביא בצהריים כי נפגשנו אצל חמותי אז זה מה שקרה. 

ומסכימה לגמרי שהיה ראוי להודיע מראשמחי
זה חלק מהבעיה איתה... שהתגובות שלה לא צפויות אז אני נמנעת מלכתוב לה הודעות כשאני לא חייבת כי לפעמים היא מבינה אותן בצורה שונה ממה שהתכוונתי, אז העדפתי להגיד לה פנים אל פנים, ואז היא פשוט נעלמה
בעיקרון, זה משו שיכול לקרות גם עם עוד אנשיםהמקורית

ותצטרכי כנראה ללמוד להתנהל עם זה

היא ביקשה את הפאה מוקדם יותר ממה שסוכם בהפתעה..? את תעשי את שלך ותגידי שזה ככל הנראה לא יהיה מושלם כי זה לא לפי תיאום הציפיות המקורי

מה שהיא תגיב זה שלה

אבל הלכתחילה תמיד עדיף על הבדיעבד

זהו הסוף שבר אותי...גיסתךךךךךךנהורה

🥵🥵🥵


ממני רק חיבוק!!


נשימה ארוכה.


ולדעתי, קחי מעשר שימי בצדקה.

השאר תהני מעמלך!!!

איך שאני מבינה אותה,יראת גאולה

היא הופתעה לקבל פאה לחה, אולי אפילו נבהלה,

ובעיקר בעיקר היא לחוצה, היא צריכה לצאת לחתונה, לנסוע,

וההפתעה של פאה רטובה לא הגיעה לה בטוב.

נכון, יש צורה להתנסח גם כשאת בלחץ, אבל יש אנשים שפחות יש להם את זה, ויכול לה שאת 'שמעת' טון קצת יותר עצבני ממה שהיא התכוונה.

לדעתי מה שקרה בסוף, הפאה אכן התייבשה והייתה במצב מעולה, ושימשה אותה לפי כל הציפיות,

ולכן כשנרגעה העבירה לך את מלוא הסכום.

אולי לא ראתה צורך להתנצל כי מבחינתה עדיין את אכזבת אותה, ולא מלאת את השירות לגמרי כי היא קבעה יום מסוים והתכוונה לקבל פאה ראויה לשימוש מיידי בעוד שאת הבאת לה פאה שלא עומדת בקריטריון הזה.

נראה שהסוף די ממצה את הסיפורמקרמהאחרונה

יש לי הרגשה שהכל יושב על זה.


 

אם זה היה העסק שלך והיא היתה לקוחה שאת לא מכירה- השירות שלך היה אחר

ועצם זה שהיא גיסתך אפשר לך קצת לחרוג מהסטנדרט המקובל שלך (כמו לדוג להחזיר את הפאה אצל חמותך שכל הילדים על הראש בלי היכולת לעדכן אותה מה הסטטוס שלה...)


 

ומהצד שלה- עצם זה שאת גיסתה אפשר לה לצאת עלייך ב100 קמש על חריגה קטנה מהסטנדרט


 

מבינה את הבאסה ואת ההרגשה הרעה של שניכן אבל כדאי להחליק... ועל זה נאמר- חפיף

ובאירוע הבא שהיא תהיה עם הפאה תגידי לה בקריצה  שהיא חייבת להחליף חופפת


 

עדיף להצמד לטייטל גיסות מאשר נותנת שירות ולקוחה

צום גדליהאנונימית בהו"ל

ב"ה לא צמתי הרבה שנים בעקבות הריון והנקה.

כביכול אין לי סיבה לא לצום השנה, סיימתי להניק לפני חודש ומחכה לראות אם בע"ה נקלטתי להריון.

תינוקי מתקרב לגיל שנה.

אבל גם מרגיש לי מוזר ולא שייך לצום..

לא שואלת בקטע הלכתי, יותר מסקרנות.

אתם צמות? מתי יודעות אם לדחוף את עצמכם לצום או לפחות להתחיל את הצום ומתי לשחרר?

בטח שיש כלל גורף כזהבוקר אור

אולי יש פוסקים שלא פוסקים ככה, אבל הפסיקה שאני ועוד הרבה הולכות לפיה זה שלא צמים בהריון ובהנקה מלכתחילה צומות קלים. אולי יש דיון על מה זה נקרא הנקה ואם תינוק מעל גיל שנה עדיין נחשב יונק לעניין הזה, אבל ככלל יש כלל גורף כזה

רעיון למתנה לגיל שנה? שאלו אותנו מה אנחנו רוציםאנמונימי

אשמח לרעיונות

מגנטיםילדה של אבא

בימבה ג'וק- מצאים יותר לשנה וחצי, תלוי בגובה של הילד

חיות קופצות

שטיח פעילות לחדר

מצעים

ספר מנגן

בן או בת?

משחקים לאמבטיהואני שר

ספרים

המשחק הזה של חיות קופצות כשלוחצים

כולם אומרים מטבח

וואלה אני הרגשתי בגיל שנה שכלום לא מעניין במיוחד וזה בעיקר מתנה שנותנת יחס לנו 😅

מה שלא תבחרו תקחו בחשבון שזה יותר להמשך...

בובה, ספר גדול, צבעים לילדים קטניםברונזה

לא יודעת מה התקציב אולי מנוי לאטרקציה כמו גימבורי/גן חיות

תודה על הרעיונות, מרגישה שכל משחק חדש משעמםאנמונימי

אותו אחרי כמה ימים, אז מה הקטע לקנות?

מצד שני טוב שיהיה לו הרבה מגוון, אין לנו כל-כך הרבה

יש משחקים מסויימים שהולכים עם הילד שניםעדיין טרייה

גם אם עכשיו נראה לך שמשעמם אותו. למשל מגנטים זה לגמרי משחק למלא שנים שמשחקים אצלנו כמעט כל יום.

בימבה/בימבה גוקטארקו

מגנטים

משחקי התפתחות כמו הך פטיש ומגדל כדורים

בובה עם או בלי עגלה

וגם ספרים מתחילים לעניין בגיל הזהטארקו

תכלס גיל שנה זה עוד לא ממש אבל בגיל שנה וחצי זה כיף שיש את המשחקים שנקנו לגיל שנה..

הליכון כזה עם משחקים זה טוב? או שזה לא להמשך?אנמונימי

הבן שלי אוהב מכוניות. גם חוגג שנה עוד מעטיעל מהדרום

לק"י

אני גם חושבת מה לקנות לו מתנה.

בימבה!!!דיאן ד.אחרונה

גם ספרים גדולים עם תמונות זה ממש כייף בגיל הזה.

הקטנה שלי חוגגת עוד יומיים יום הולדת שנתייםמתואמת

ואני רוצה לקנות לה מתנה

לשם שינוי אני רוצה מתנה שתועיל לה, ולא רק שיהיה לה כיף איתה.

מתלבטת אם לקנות לה בובת פרווה נוספת (יש לה דובי שהיא מחוברת אליו ברמות קשות) - כשהמטרה היא שהיא תתחבר גם אליה וקצת תרחיב את "מעגל הידידות" שלה עם בובות. (היא מתלהבת מאוד כשרואה בובות אחרות, אבל בסופו של דבר תמיד חוזרת לדובי האהוב)

כמה זה באמת נורא שיש לה בובה אחת שהיא מחוברת אליה נורא? (קלינאית התקשורת שהלכנו אליה עד לפני חודשיים רמזה לי שזה בעייתי, לפחות אם זה ימשיך כך גם בגיל גדול יותר)

לחלופין - אולי בכלל כדאי לקנות לה משחק מעודד התפתחות כלשהו? (יש לה עיכוב בדיבור, וגם קצת עיכוב בגיוון משחקי)

אם כן - אז איזה משחק כדאי?

אם יש כאן מומחיות ומבינות דבר - אשמח לשמוע...

(ואולי אני צריכה לזרוק בצד את השכל שאומר שצריך מתנה שתסייע לה, ופשוט לקנות לה מתנה לפי הלב כמו תמיד?...)

תראיאורוש3

חפץ מעבר זה דבר טוב בעיקרון בעיני כאמא. עוזר להרדם, להרגע, להיפרד. בלי להרוס את הפה ואת נשימת האף למשל כמו מוצץ או בקבוק.

פשוט אצל המתוקה שלך זה נשמע קצת קיצוני. בפארק ובכל מקום. אז אפשר לעשות איזו חשיבה כמו שאז דובר בשרשור ההוא.

אני לא בטוחה שבובה חדשה תועיל לזה ספציפית. אין עוד בובות בבית? אפשר לעודד אותה להרחיב ולשחק גם איתן. לשחק איתה קצת ואז לשחרר אבל לא מאמינה שזה יתקרב לאיך שהיא עם הדובון...

לגבי מתנה אני בעד מה שכיף לגיל שנתיים- בובה ילדה ועגלה קטנה, מגנטים, כלי מטבח, פירות לחיתוך, אפשר ערכות כאלה של מליסה ודאג של גלידה, פיצה וכד'. ממש אוהבים בגיל הזה. וזה מעודד דיבור בשפה באופן טבעי משחקי ונכון לגיל... עם מגנטים אפשר לבנות בתים לחיות. בגיל הזה העבודה טבעית וכיפית עם כל האמצעים שהילדים אוהבים. את יכולה להכין איתה ארוחה לדובי ולעוד כמה בובות. להתחיל לשחק שהן משמיעות קולות או מדברות אם היא בשלה ואם לא אז עדיין לפעול עליהן בלי לתפעל אותן.

חשבתי שאם היא תבחר בעצמה בחנות בובהמתואמת

אז זה יעזור לה להתחבר אליה טוב יותר מאשר בובה שקיימת בבית... (אבל לא בטוח שזה יעבוד - לפני כמה זמן הלכתי איתה ועם אחותה הגדולה יותר, שרצתה בובה של חתולה, ואחרי שבחרתי בשבילה הצעתי לקטנה שתי בובות קטנות וזולות שתבחר אחת מהן, והיא בחרה בדובי קטן בהתלהבות - אבל כמה רגעים אחר כך זרקה אותו לרצפה בחוסר אכפתיות...)

אני אתייעץ גם עם קלינאית התקשורת שיש לה עכשיו, אבל בכל זאת - יש לך רעיונות איך למתן את הקשר שלה עם הדובי? והאם באמת צריך לעשות את זה כבר בגיל הזה?

תודה על שאר הרעיונות!

מגנטים יש לנו בבית והיא לא ממש מתעניינת בהם. עגלה ובובה היא אוהבת מאוד (יש לנו עגלה אחת, קצת מפורקת, אולי באמת אפשר לקנות חדש), אבל היא לא מגוונת את המשחק בבובה ככה (ולרןב שמה בעגלה את הדובי שלה). שאר המשחקים שהכרת באמת פגשנו אצל קלינאית התקשורת והיא נהנתה. החשש שלי שהחלקים של המשחק יתפזרו מהר מאוד ולא יהיו שמישים למשחק, כמו שקרה להרבה משחקים אחרים שקניתי במהלך השנים...

אבל אולי באמת צריך להשתדל עם זה באופן מיוחד, ולקנות משהו ולשמור עליו באדיקות בשבילה... (זה או ר גם לשמור עליו מפניה לפעמים🙈)

לכן אמרתיאורוש3

שאם זו מטרה איתה אז צריך איכשהו לעבוד על להרחיב גם אם לא קורה לבד. קצת להאכיל, לנדנד, לתת בקבוק... כמובן עם מלל מתאים וחזרתי. העבודה בעצם על השפה משולבת בעבודה על המשחק בגיל הזה. אם היא לא מוותרת על הדובי אז לגוון בסוג המשחק איתו. אם מוכנה לבובה אחרת אז אפשר אותו דבר כמו שעשתה עם הדובי, הבנת את הרעיון? לגוון בדבר אחד שישאיר אותה באזור בטוח שהיא תוכל להתפתח בו.

יכול להיות שאם היא תבחר בובה יפה בעצמה היא יותר תשחק. וגם עגלה זה אחלה לגיל הזה אם מה שיש כבר עשה את שלו. ומגנטים, שוב, צריך קצת ללמד, קצת לשבת, לתת ביטחון... נגיד בשבת אפילו קצת להקדיש לזה. לא צריך שעות.

לגבי הדובי בכללי, היא באמת קטנה... פשוט כמוך הייתי נגעלת מזה בפארק בקופ''ח או בקניון. אז משאירה באוטו או בתיק. או דברנו אז נראה לי על שקית מיוחדת שתהיה ''הבית שלו''. ברמה הזאת. לא צריך גמילה בגיל שנתיים. בעיני לפחות.

יכול להיות שבעבר משחקים נעלמו כי היו לך הרבה קטנים? אולי זה יהיה שונה עכשיו. ברור שזה קורה אבל אצלי נגיד לא בקצב וברמה שאת מתארת. אבל זה גם הרבה פחות ילדים. בכל מקרה גם בובה ועגלה עובד. ובלי קשר לשפה גם בימבות כיפיות לגיל... לכי עם הלב.

לבן שליoo

(6.5) יש בובה שהוא מאד אוהב ושמיכה שהוא מאד אוהב

לא רואה בזה בעיה

כן הרחבנו את מעגל השמיכות והבובות

אבל הוא שומר אמונים לאלה האהובים

ולפעמים אנחנו צריכים לחפש אותם כשהם נאבדים והוא לא יכול לישון בלעדיהם

נראה לי קצת דרמטי לדבר על בעיות כאלה בגיל שנתיים

זה טבעי שיש בובה אהובה

אלא אם היא הולכת איתה כל הזמן צמוד גם נניח לגן

היא אכן הולכת איתו לגן...מתואמת

כרגע זה טוב מבחינתי, כי היא עדיין בשלב ההסתגלות.

באמת זו שאלה, אם זה באמת לא טוב...

(יש לי עוד בת שהייתה לה בובה מסוימת אהובה בגיל הזה, אבל לאט לאט נוספו לה עוד בובות. ובגיל חמש בערך היא איבדה בהן עניין לגמרי... ועוד בת שאהבה לישון עם חיתול טטרה מגיל צעיר מאוד, ונגמלה מזה רק בגיל שמונה בערך. אני לא ראיתי בזה רע, אבל חמותי ששמעה על זה הייתה בהלם... וגם הילדונת שמעליה מכורה לכרית מסוימת, אבל בעיקר בשינה או כשהיא צריכה התפנקות, היא לא צריכה אותה בגן למשל... מעניין שאצלי רק הבנות התמכרו לחפץ מעבר🙃 ויש אחת שלא...)

השאלהoo

אם היא עוזבת אותה לפעמים או ממש צמודה אליה

אצלי רק הוא עם חפצים כאלה

(ועוד אחד היה מחובר למוצצים שלו)

אבל הוא אף פעם לא לקח לגן את השמיכה/ בובה

היא עוזב אותו לפעמים, אבל רוב היום הוא בידיים שלה.מתואמת

היא כן מסוגלת להסכים לעזוב אותו כשחייבים, למשל כשנוטלים ידיים בבוקר או כשמתקלחים (אבל לפעמים קשה לה).

זהoo

נשמע קצת יותר מדי

אבל היא עדיין קטנה

יש לזה הרבה זמן להתאזן לבד

תודה! מקווה...מתואמת

יש לה עגלה לבובה?רקאני

אני לא מבינה בזה

אבל הבת שלי בגיל שלה וכרגע היא מאוד מאוד אוהבת עגלות של בובות

ימים שלמים היא משחקת בזה

גם בימבה היא אוהבת

כן, יש לה (קצת מפורקת), גם בימבה ישמתואמת

אבל אולי צריך לגוון לה את יכולות המשחק, וזה מה שאני מתלבטת...

עונהקל"ת

אני חושבת שזה ממש לגיטימי וטוב להתפתחות הרגשית שיש בובת מעבר בגיל הזה ואף לא רואה חשש שזה ימשיך לגיל מאוחר יותר. בסופו של דבר אף ילד לא ימשיך להידבק לדובי לעולמי עד, זה עובר לבד..(בניגוד למוצץ שכן יש חשיבות להפסיק עד גיל מסויים כי זה משפיע על תפקודי הפה).

את אמא שלה ומכירה את הבת שלך הכי טוב, תקני לה מה שהיא אוהבת כל משחק יכול לשרת אותה שפתית, זה הכל תלוי באיך המבוגר שלידה מעשיר אותה שפתית תוך כדי המשחק ונותן לה מודל לחיקוי.

בגיל הזה לאט לאט מתפתח משחק דמיוני. לכן אני מאד אוהבת בגיל הזה לקנות כלי מטבח, כלי רופא, אמבטייה לבובה, כלי עבודה (יותר לבנים..).

בהצלחה!

תודה רבה!מתואמת

ואם המבוגר שלידה לא תמיד זמין כדי להעשיר לה את המשחק?...🙈

(ועכשיו אני קולטת שראשי התיבות שלך הם בעצם קלינאית תקשורת! נכון?)

אכן😉קל"ת

הכל טוב, ברור שההורים לא תמיד יושבים צמוד לילד ומשחקים איתו, אבל כשכן יש את הזמן איכות אחד על אחד אז זה משמעותי- ומההיבט של קלינאית זה משמעותי איך משחקים ופחות במה משחקים..;)

וחוץ מזה שלא חייב לשבת לשחק כדי להעשיר את השפה, אפשר גם בשגרת היומיום- בזמן אוכל, זמן אמבטייה וכו'

את זה אני עושה כל הזמן, כמובןמתואמת

אבל כנראה שבשבילה זה לא מספיק... (היא מתקדמת ב"ה, אבל לאט...)

למה חפץ מעבר בעייתי?מתיכון ועד מעון

ממש לא מסכימה.

חפץ מעבר זה צורך נפשי בסיסי שממש לא הייתי נלחמת בו, ואף להפך. חפץ מעבר נושר מעצמו שהצורך מגיע לסיפוק

תודה! אין גבול לרמת החיבור הבריא לחפץ המעבר?מתואמת

בגיל שנתיים לדעתי ממש נדיר שחורג מהתקיןמתיכון ועד מעון

אני גם אגיד בעדינות שקל''ת היא מומחית לתחומה, בתחום בריאות הנפש לא כלול בתוכו.

האם היא עסוקה רק בחפץ ולא פנויה לפעילות אחרת או שהוא מלווה אותה בפעילויות שונות?

כן, זה מה שקלינאית התקשורת אמרהמתואמת

שבדובי מפריע לה לפעמים לשתף פעולה בטיפול. גם השנייה אמרה את זה (אף שהיא לא אמרה שהדובי לא טוב בשביל הילדה).

ונכון, צודקת. נתייעץ על זה באמת גם עם מדריכת ההורים שלנו, שהיא פסיכולוגית...

לא שאלתי על הטיפולמתיכון ועד מעון

שאלתי על איך את מתרשמת ממנה כאמא שלה.

האם היא עסוקה כל הזמן בדובי, או שהיא נגיד משחקת והדובי נמצא איתה, זו כוונתי.

אני יכולה להבין שבטיפול הנוכחות של חפתץ המעבר עשויה להפריע, השאלה אם הוא מפריע להתנהלות היום יומית שלה, האם רק הוא מעסיק אותה, או שהוא חלק מהמרחב

הבנתי עכשיומתואמת

אני חושבת שהיא פשוט עושה את כל הדברים ביום יום עם הדובי (כמעט, לא ממש הכול), כלומר - הוא מתלווה אליה בכל מיני פעולות, וזה לא שהיא רק מתעסקת בו. יש לה עוד "תחומי עניין".

אז נשמע לי מהתיאור שלך שזה ממש בסדרמתיכון ועד מעון

מסייגת שכמובן לא ראיתי...

אבל נשמע ממש בתחום הסביר

תודה! הרגעת אותי...מתואמת

אם היא מחזיקה את הדובי כל הזמןאפונה

איך הוא לא מפריע לפעילויות אחרות?

מתואמת כתבה מקודם שהילדה מסכימה לפעמים להניח אותו כדי ליטול ידיים ולהתקלח, נשמע שבשאר הזמן הוא תופס לה יד, אלא אם הבנתי משהו לא נכון.

מסכימה מאד שלא להלחם בחפץ מעבר ושהוא ינשור כשהצורך יגיע לסיפוקו, אבל אם ילד מפתח תלות כל כך חזקה עם חפץ מעבר כדאי לחשוב מה הצורך שם כדי לספק אותו בתוך החיים והקשר עם ההורה.

נכון, כשחשבתי על זה אחר כךמתואמת

הגעתי למסקנה שהוא כן מפריע לה בפעילויות מסוימות, כמו לטפס, והיא כמעט לא מוכנה חעזוב אותו במצבים כאלה.

אבל היא כן משחקת גם בדברים אחרים, לא רק בו, אלא שפשוט לרוב הוא מתלווה אליה. (ויש גם זמנים שהוא נשכח בצד, זה לא שהם בלתי נפרדים בכלל)

בכל אופן, גם אליי היא נצמדת לא מעט... (לפעמים ברמה שאני לא עומדת בזה - בעיקר בגלל הרגישות התחושתית שלי - ואז אני מחפשת דרכים להעסיק אותה הרחק ממני...)

תקני לדובי מנשא 😂חילזון 123

חחח גם אני חשבתי על זהאפונהאחרונה

מתי יצאתן לחלד?הבוקר יעלה

או בעצם לחופשת מחלה שלפני?

אני שבוע 35 עייפה וכבדה, המצחיק שאני אחרי חודשיים חופש כי מורה. ובתכלס אמשוך עד אחרי החגים במילא אבל תוהה אם לצאת מיד אחרי.

ימי מחלה יש בשפע

להיות בבית זה מנוון אבל רוצה לנוח קצת לפני..

בקיצור ממש תוהה מה לעשות

אשמח לעצתכן ומה אתן עשיתן..

כשילדתי 🫣מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך ג' בתשרי תשפ"ז 16:51

ילדתי רגע לפני שבוע 37.

עבדתי עד הלידההשם שלי

חוץ מאחד ההריונות, שבאותה תקופה לא עבדתי.

אבל תמיד ילדתי לפני התאריך.

עבדתי עד הלידה, אבל אם יש לך מ"מ אז וימי מחלה בנחתשיפור

וזה יתקבל יפה, אז למה לא לצאת מיד אחרי החגים? בעיניי זה לא מנוון זה מאוורר...

משבוע 38, בהריון אחד גם בשבוע 37ואילו פינו

בהריון האחרוןoo

יצאתי בשבוע 35

קמתי בבוקר והבנתי שזה גדול עלי להיסחב לאוטו ומשם לעבודה

היו לי ממש מעט ימי מחלה ולקחתי על חשבוני

בשבילי זה היה מאד נכון

לנוח בבית להיות בקצב שלי

לא להטריד את הגוף במאמץ שגדול עליו

ולהגיע ללידה בנחת

בלידה אחת התארגנתי לצאת לעבודה ובסוף יצאתי לבי"חהשקט הזה

ובלידה אחריה ילדתי אחרי חודש וחצי בבית (עם כלביא שהתחבר כבר לחופש של התיכונים ולידה באמצע יולי😅)

יצאתי בתאריך המשוערתוהה לעצמי

אלא אם כן ילדתי לפני..

אני ניסיתי הרבה לפני וגם ממש לפני❤️

הכי טוב זה כמה ימים לפני

לא מידי הרבה

שיהיה בשעה טובה לידה קלה

כל לידה אחרתכורסא ירוקה.

בלידה הראשונה תכננתי לעבוד עד הלידה אבל בפועל כמה ימים לפני לא יכלתי כבר ולקחתי מחלה. תכננתי לחזור לעבוד אבל לא הספקתי...

אחכ בכל הלידות יצאתי מוקדם יותר מלכתחילה כדי לנוח לפני הלידה. בחלק ילדתי מיד וחלק היו לי כמה ימים בבית. אבל כחלד, לא מחלה

לרוב יצאתי קרוב לתל"מ. אבל ילדתי שבוע+- אחריויעל מהדרום

אני יוצאת קצת לפני בדכפרח חדש

בין שבוע לשבועיים

למה מנוון? גם לנוח כל היום זה מצויין לפני הלידה

תמיד הגעתי ככה מאוד רגועה ונינוחה ללידה..

בדכ השתמשתי בימי מחלה בימים האלו שלפני הלידה

אם אין לך אז אולי באמת השיקולים הם שונים

הפוך, יש לי מלאהבוקר יעלה

יודעת כל עובדת משרד החינוך שימי מחלה יש בשפע 🤣

אני אחרי חודשיים חופש ומרגיש שאני בקושי זזתי ועייפה. אבל התכלס אפשר לקשר את זה לסוף הריון, פריטין נמוך וכבדות כללית.

מהרגע שגיליתי על ההריון תכננתי את החלדהרמה

אני לא חושבת שמישהו ימחא לי כפיים אם אעבוד עד הסוף.

למדתי שאם את לא דואגת לעצמך אף אחד לא ידאג לך לצערי.

ולצאת הכי מוקדם שמתאפשר לך זו מתנה בעיניי למנוחה והכנת הגוף לקראת הלידה

וואי כ"כ נכוןהבוקר יעלה

איך יש לנו קטע דפוק לרצות אחרים, ואף אחד לא שם לב..

לקחתי לתשומת לבי.

אתן מחזקות אותי לצאת מיד אחרי החגים בע"ה

יצאתי בשבוע 40כחל

ילדתי אחרי שבוע

מבחינתי הייתי חייבת את הזמן קצת בבית לפני

בשתי הלידות תיכננתי לעבוד עד התל"מדיאן ד.

בפועל משבוע 38 כבר לא הייתי מסוגלת ללכת לעבוד וזה היה סיוט הפער בין הציפייה מעצמי ליכולת.

בעז"ה בהריון הנוכחי מתכננת מראש לצאת למחלה משבוע 38.

לדעתי הגוף צריך את הפסק זמן מנוחה הזה בבית.

ואם את יולדת מוקדם בדר"כ אז לצאת יותר מוקדםץ

ומתחברת מאוד למה שכתבו כאן שאף אחד לא ימחא לנו כפיים על מאמץ מעבר לגבולות היכולת שלנו אז ממש אין טעם לנסות לרצות...

אני יצאתי ב39נויה12345

אבל, בשבוע 37 לקחתי לי כמה ימי מחלה קצת לאפס את הבית, להכין בגדים לתינוק, לקנות דברים שרציתי, סתם לשבת בבית ולראות סדרה , לנשום לעשות דברים שאני אוהבת ואז ב39 כבר יצאתי לגמרי.

בסוף ילדתי ב41 אז הייתי בבית שבועיים חח אבל לא נורא;)

שבועיים לפניאמאשוני

והייתי זמינה מרחוק לבלתמים

זה ממש עזר שהיינו כבר אחרי חפיפה ורק היה צריך לעבוד לא הרבה

וגם יתרון שאחרי הלידה עוד יותר לא היו הפתעות כי היה להם שבועיים לפני הלידה לשאול את כל מה שהיה צריך.

הכנתי גם חפיפה כתובה אז היה יותר קל.

אני גם מתלבטתילד בכור

לידה אחת ילדתי בתאריך ולידה אחת בשבוע 38 ובה עבדתי עד הלידה כי לא דמיינתי שאני אלד לפני התאריך וזה היה ממש מבאס..

אז מתכננת לצאת ב38- אבל אם אני אלד ב38 שוב לא יהיה לי כמעט זמן בבית ואם אני אלד הרבה אחרי אז אני כבר אשתעמם בבית כמו שאני מכירה את עצמי

בלידהאפונה

חוץ מההיריון שבו עברתי את התאריך.

בפעם הראשונה בלידהרוני_רון

אבל ילדתי ב37

בפעמים השניה יצאתי שלושה שבועות לפני הלידה.

ובפעם השלישית באמצע 38, שבועיים לפני הלידה.

יצאתי כשהרגשתי את התחושות שלך, זה היה גדול עלי להמשיך לעבוד. פשוט לא הייתי מסוגלת.

הריכוז ממני והלאה, אני מלאת מכאובים, רוצה להגיע מתוך רוגע ללידה.

היו לי ימי מחלה, והכי הכי הכי מתאים אז לקחת אותם, הרופא רשם לי ימי מחלה בכיף. אם זה לא חולה, אז לא יודעת מה זה כן חולה.

בלידה האחרונה יצאתי מהעבודה והייתה לי ירידת מיםמתיכון ועד מעון

אני מעדיפה לצאת ברגע האחרון, לא מסוגלת לחשוב על להיות בבית צניחה שאטפס על הקירות

לרוב בלידהשומשומונית

יש לי 4 לידות שעבדתי בבוקר ובערב ילדתי.

אחת הייתי בשמירה בבית ואחכ באשפוז בביח

אחת לקראת סוף החופש, אז לא עבדתי

ואחת היתה לי דלקת מדבקת בעין, אז הייתי צריכה לקחת ימי מחלה וילדתי בסופם.

באתי לאזן את כל התגובות פה...אמא טובה---דיה!

תמיד יצאתי בתחילת תשיעי.

אומנם מסיבות רפואיות כי יש לי בעיות רציניות באגן ומתחילת שמיני כל תזוזה שלי היא כאבים מטורפים (לא סימפי, יש לי משהו אחר),

אבל אני רוצה להגיד שלמרות שהייתי חודש בבית ולא יכולתי לזוז כמעט בכלל החודש הזה היה לי כיף ומלא נחת, תכננתי לי בלו"ז הרבה דברים שלא דורשים תזוזה, הרבה הרפיות, הרבה נחת עם הילדים, הרבה דברים שאף פעם אין זמן לעשות.

הרגשתי שהגעתי ללידה ממש בנחת ועם הרבה כוחות.

אז אני ממליצה, ואם יש לך אפשרות לזוז - זה בכלל יכול להיות כיף.

תסעי, תבלי, זה זמן נהדר... עדיין אין תינוק שצריך לטפל בו, וזה זמן עם משמעות, כי את צוברת כוחות ללידה...

אה, בעצם מסייגת שאני גם עובדת מהבית בתור עצמאית,אמא טובה---דיה!

אז כן הייתה לי תעסוקה.

אבל שוב, אם את יכולה לזוז - תמלאי לך את הזמן בחוויות חיוביות וזה שווה ממש!

ואגב, יצאתי בלי ימי מחלה. פשוט ימי חופש על חשבוני.אמא טובה---דיה!

אז אם יש לך ימי מחלה - בכלל לא הייתי מתלבטת. (לא שאצלי התלבטתי, אבל בכל זאת...)

באה לאזן את התגובות😂אהבה.אחרונה

יצאתי ב37 וילדתי ב41++

הייתי עושה את זה שוב אם כי כנראה שהפעם אני כן אמשוך יותר בקטע כלכלי

אני מבינה שאני כנראה לא זכאית לדרגהשירה_11

כי ההכנסה שלנו גבוהה בגלל כל מיני לוספות של בעלי בחודשים האחרונים

המינוס שלנו גבוה גם הוא אבל את מי זה מעניין.

ואני ארלץ להוציא אותו מהמעון עם כל הקושי שבדבר ובאמת שקשה לי

ודבר שלישי והכי מעצבן!!! שאני משלמת מחיר שלקבוצת גיל 0-15 חודשים בגלל הפרש של חודש בלבד!!! בוא הוא יהפוך מ14 ל15 חודשים!!

למה הכל כל כך לא פייר כאן????

אם זה תוספות זמניותהשם שלי

אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?

תנסי לבקש שיסתכלו על ממוצע שנתי או על חודשים אחריםכורסא ירוקה.

תפני לחריגים

זה בטח יהיה סיפור ארוך עד שיתייחסו אליישירה_11

ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש

מבאס ממש ממש!!כורסא ירוקה.

איך 4500?שלומית.

מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)

השנה? זה עולה כל שנה.. המחיר בתמת אחידכורסא ירוקה.

ומשתנה בין קבוצות גיל

והקבוצות גיל האלהשירה_11

על חודש הפרש אני משלמת 1,000 שח יותר

וואי מטורףשלומית.

אני בשוק איך המחיר קופץ!!

זה היה שנה שעברה

יש אם הבדלים אם המעון למטרות רווחשיפור

ואם זאת תקינה מורחבת

אמלינו זה מתחלק ל11 חודשי תשלוםשירה_11

ובחודשים הראשונים גובים עוד כ200-300 שח לא יודעת על מה

או ביטוח או על אוגוסטכורסא ירוקה.

לגבי החודש, מבינה אותך....

תחשבי שילדים שמחכים בבטן עוד 5 דקות במקום לצאת כבר משלמים על עוד שנה שלמה במעון 🙈

מה האפשרויות האחרות שלך?דיאן ד.

כמה עולה אצלכם מעון/ מטפלת פרטית?

אני גם לא שולחת לתמ"ת כי אין לי הנחה והמחירים שלהם פשוט מטורפים בעיניי...

יש כל מינישירה_11

משפחתון או מעון פרטי עולה בערך 3,000

ויש גם באיזור ה2,000

ויש חצי יום ב1,000+ לא יודעת מה המטפלת נותנת שם שזה הסכום שהיא מבקשת

מזל שהפרטי אצלכם זול יותר מהציבוריכורסא ירוקה.

איפה שאנחנו הפרטי עולה עוד יותר וגם אין הבדלי גיל אז שילמתי בגיל 3 3800 לחודש לפני שנה, וזה הזול באזור שלנו

אוייי זה נוראאשירה_11

למה אף אחד לא עוצר את זה זה מזעזע

והם עוד קוראים לעצמם אגף לעידוד תעסוקת הורים

איזה מבאסים התמת האלו יאללה איתם.ממתקית

מה עכשיו תעשי?

מעצבן.

מחפשת משו פרטי אחרשירה_11

מבאס ממש

משתדלת להאמין שהכל משמים לטובה אבל קשוח

רק אומרת ששילמתי שנה שלמה מחיר של תינוקהשקט הזה

בגלל הפרש של 5 ימים.

אין מה לעשות, הגבול צריך לעבור איפשהו ומי שעל הגבול נדפק🙄

לא זוכרת איפה עובר הגבולאמאשוני

אבל אנחנו שילמנו על שנה שלמה במעון במקום להעלות לגן עירייה בגלל 5 ימים..

(והתשלום זו לא הצרה היחידה שהייתה עם זה, השנצ למשל הרג אותנו 🤪

כדאי לך לנסות להגיש בקשה להנחהשואלת12

אנחנו קיבלנו דרגה ממש מהר ואז תדעי בוודאות אם אתם זכאים או לא.

כמה מהר קיבלתם?שירה_11

ממש כמה ימיםשואלת12

פחות משבוע. ועוד חברות שהגישו איתי

הלוואישירה_11

אני כבר צריכה להחזיר תשובה למישהי אחרת אני ממש בדילמה רצינית

אני הייתי מנסהשואלת12

אם גם ככה את משלמת על החודש הזה

היה רשום לישירה_11

שחסר מסמך

השלמתי ולא קיבלתי מייל שהבקשה הועברה לטיפול אחרי השלמת המסמך

ידוע לך אוליי??

כל יום קריטי לי

אצלישואלת12

התעדכנה לי דרגה בלי שביקשו השלמת מסמכים אבל לא קיבלתי מייל שיש לי דרגה כמו בשנים קודמות.

אולי תבדקי במערכת אם התעדכנה לך דרגה?

רשום לי שאין בקשה בכללשירה_11

כשאני קיבלתי מייל על השלמת מסמכים

אני באמת לא נושמת טוב כבר מהלחץ הזה, אני במירוץ נגד הזמן.

צריכה לעדכן את המעון אם אני ממשיכה או לא ובכלל אין למ תשובה

ומשפחתון אחר רוצה תשובה עוד היום

דייייי אוף זה קשה ההחלטות האלה

אם המשפחתון שווה, קרוב לביתך, והוא טובממתקיתאחרונה

לא שווה כבר להעביר למשפחתון וזהו?ללכת על הכי בטוח.

יש ברזל שלא עושה עצירות??לב לבן

ב"ה בהריון

ההמוגלובין ירד

כל סוג ברזל שניסיתי, עושה לימעצירות בלתי נסבלת. הצעות??

תנסי אפרוסרקאני

לי האבקה של אלטמןשומשומונית

אם את ממש סובלת שווה להתייעץ עם הרופא על שילוב של נורמלקס\בנהפייבר.

לי עזר ברזל נוזלי של ספאטוןקנמון

ניסיתי, לצערי עצירותלב לבן

לי אקטיפרין לא עשה.מתואמת

אקוסאפנעומית

בנתיים עובד בסדר גמור

(אבל אני לא יודעת אם זה מיועד לזמני מחסור/אנמיה או רק לחיזוק)

ברזל עדין של סולגרסטודנטית אלופה

אפשר לקחת במקביל ויטמין סי. זה עושה את ההפךחילזון 123אחרונה
עבר עריכה על ידי חילזון 123 בתאריך ד' בתשרי תשפ"ז 9:30

וגם עוזר לספיגה של הברזל

לנשיםהריון ולידה
עבר עריכה על ידי הריון ולידה בתאריך ג' בתשרי תשפ"ז 19:57

עבר עריכה על ידי הריון ולידה בתאריך ג' בתשרי תשפ"ז 19:56

אני לא מסוגלת לריב איתו על כל דבר

מרגישה שהוא שולט ברגשות שלי

בוחן אותי בלא ידיעתי ואז בא בטענות אין סוף

נכון אתה עוזר

וזהו! זה הבית שלך זה הילדים שלך

גם אם קשה לי איתם כשהם נזרקים עלי בלי תיאום ציפיות כי החלטת ללכת למניין עכשיו בלי לדבר על זה כמו בני אדם

ואז הוא מתפלא שיש לי אנטי עצום מהדת

נכון שזה לא התפילה, זה יכל להסתדר עם התפילה

זה אתה, כי אתה לא מתווך ולא מתאם

למרות שכבר דיברנו בלי סוף על זה שאני צריכה תיאום ציפיות כי אני בן אדם אכזר

ואם אתה שואל ואני אומרת לא זה לא מעניין אותך בכלל

כבר עדיף שלא תשאל

לא מסוגלת להכיל יותר את זה

בא לי לזרוק אותו לפעמים

לקחת פסק זמן מהזוגיות הזאת בגלל משפטים כמו "בוא נראה אותך עושה את מה שאני עושה בבית גם בלי צום"

חצוף

נכון, ואז יוצאת ממני מפלצת

ואז אני מרגישה כישלון כבן אדם כאישה וכאימא

ולא מעניין אותי שכלפי חוץ אתה הבעל המושלם עאלק

איכס

יש עוד כמה דברים חשובים שלא יכולה לכתוב מאאוטינג

אין אופציה כרגע לטיפול זוגי אז אל תציעו

אז לפחות תקבלו בהבנה ותנו לי חיבוק

כי את החיבוק וההערכה על כל מה שאני כן -אני לא מקבלת מבעלי

אז לפחות מנשים זרות עם לב של אישה שמבין אותי וסליחה על הבלבול בין הגופים השונים

מוזמנות לתת עצות קטנות כדי שאחיה איכשהו

חיבוק!ואני שר

נשמע כואב ממש.

אוףאפרסקה

נשמע קשה ממש. שלא מתייחסים ולא מעריכים.

אין לי עצות, אז רק נותנת חיבוק ומקווה שתמצאי נחת 🙏

חיבוק ממשאונמר

לדעתי תחשבי רגע על משהו קטן שיעשה לך נעים כי את דואגת לעצמך. משהו שניתן לך חיבוק לעצמך.

שוקו חם.

עוגיה.

איזה שיר שמרגש אותך.

משו קליל שניתן לך חיבוק. מגיע לך.

ואחרי זה אני היתי יושבת לחשוב מה יעשה לזה סוף. משו כלשהו חייב להיות.

♥️

חיבוק גדול!רק טוב=)

את ראויה להרבה טוב 😘

זה הכי כואבoo

כשיש פער בין איך שזה נראה

לבין המציאות

שאי אפשר להתלונן

שיוצאים קטנים

קשוח

חיבוק!ניקזמני

דבר ראשון חיבוק, זה הרגשה נוראית לריב עם הבעל ולהרגיש לא מוערכת וכישלון..

שאלה מעצבנת מוזמנת לערוף לי את הראש וירטואלית - מה המצב ההורמונלי שלך?

שואלת רק! כי מזדהה כ"כ עם ההרגשה שהכל שחור ושהבעל מעצבן עד כדי רגשות הרהורי בריחה מהבית, ואז שבוע אחרי המחזור מגיע ואת כזה - אהה לכן הרגשתי ככה!

הרבה פעמים המצב בשעתו מרגיש נורא ואיום ושאין תקווה וש*הוא* כך וכך וכך

ובסוף בא הבוקר (או המחזור) והכל נראה יותר נורמלי

נשמע לימתיכון ועד מעון

שהוא עושה לך מניפולציות, אולי אפילו על גבול הגיזלייטינג, ממה שאת מתארת זה נשמע שהוא מסובב את הכל וגורם לך להיות אשמה.

זה נשמע לי קצת מטריד.

אני יודעת שזה קלישאתי אבל ממליצה על טיפול או זוגי ואם לא אז לפחות לעצמך, לקבל כוחות, שלא תכתבי על עצמך שוב שאץ אכזרית חס וחלילה

אם טיפול זוגי לא אופציהאיזמרגד1

מציעה ממש לחשוב על טיפול אישי... וחיבוק לך🫂

חיבוקרק רגע קט

מצטרפת ל @מתיכון ועד מעון , גם לי נשמע שיש פה מניפולטיביות לא בריאה שהוא מפעיל עלייך.

מחזקת אותך ללכת לטיפול אישי ולקבל כוחות.

בהצלחה❤️

דברהראשון למצוא את העוגן שלך בתוכךיום שני

את טוב גדול, יש בך כוחות.

בלי קשר למה שאת עושה, בהשוואה אליו או מול הילדים או במדידה של כמה מטלות.

שבי עם עצמך, עם דף או בעל פה

היית אישה מדהימה גם לפני שהתחתנת

גם לפני שהפכת לאמא

(לא סותר את זה שאת כנראה אמא נהדרת)

להיאחז בנקודות הכוח הפנימיות.

להיזכר מי את.

תמצאי משפטים חיוביים שמגדירים אותך

תיאחזי בזה, תשנני לעצמך ברגעי הקושי

או כל ערב

מתי שאת צריכה.

להגיד כל בוקר בכוונה "אלוקיי נשמה שנתת בי טהורה היא"

אחר כך יהיה לך כוח לבדוק מה מניפולציות, מה טעויות, מה חולשות שלו ומה אולי תקופה קשה.

כי זה נשמע שאת מודדת את עצמך רק בהשוואה אליו

יש אותך ויש בל הרבה טוב, אני בטוחה.

קודם כל את

למצוא את הכוח שלך

להאמין בעצמך.

חיבוקתהילה 3>אחרונה

נשמע קשוח וכואב.

ועצתי;

כשלומדים להבין את המנגנונים שמפעילים מב9נים את כל הסיבוך, וגם לנהל דינמיקה זוגית בריאה של גבר אישה, זה יכול מאד לעזור.

חזיות הנקה למידות גדולות(יותר מ די.. בואו) שאלה,שגרה ברוכה

חרושה אבל בעייתייייי הנושא הזה.

יש למישהי המלצות טובות ? שבאמת החזה יוחזק ולא אראה נעל? תודהההה

והשיטה הכי טובה למדידה מה המידה שלי? כי אני כבר לא יודעת..

ואני לא הולכת פיזית. רוצה אונליין.

(אז מחפשץ כמובן אתר שיש לו החזרה נוחה)

אין לי מושגמישהי חדשה:)

אבל יש בשיין בהלבשה תחתונה מידות גדולות, הייתי מחפשת שם דברים שנראים טוב ועם ביקורות טובות (ותראי תמונות שנשים מעלות!), מזמינה אחד מכל סוג, ומחליטה מה מתאים לי. בעיקרון אפשר להחזיר אבל תבדקי כל מוצר בנפרד שבאמת אפשר.

ממליצה גם על שיין!ילדה של אבא

בדרך כלל מזמינה 2-3 סוגים ותמיד הכל יוצא טוב!

מחירים מעולים

ואיכותי

יש לך קישור למשהו מומלץ?ברונזהאחרונה

אני קונה מהאתר של מעיין שטוב. לא ניסיתי להחזיריעל מהדרום

לק"י

ואני קונה בלי ברזלים.

מבחינתי זה בסדר, אבל לא לוקחת אחריות על מה שאת תחשבי....

הדגם נקרא מוניקה 8487.

לדעתי חייב פיסית ללכת למדודאנונימית בהו"ל

אני הפכתי חזיות טובות וחזקות לחזיות הנקה

אני מידה גדולה מאוד ( 34H )... אחרת המראה לא נחמד בכלל 😅

טריומףניק חדש2

הכי טוב שיש.

אבל אין כמו ללכת לקנות ולמדוד. אין לזה תחליף.

ועדיף מינימייזר.

אני קונה ונראה מעולה ומחזיק טוב.

יש אתר בשם תותיזעדיין טרייה

הזמנתי מהם ובהזמנה הראשונה היא התקשרה לפני המשלוח ושאלה כמה שאלות בשביל לדייק לי את המידה. יצא לה מידה מסויימת שונה ממה שהזמנתי זה היה נראה לי מוזר אבל כשהגיע זה ישב עלי בול. אני משתמשת בהן עד היום לא נעים אבל נראה לי שזה מאז שהבכורה שלי נולדה לפני כמעט 12 שנה...

אולי יעניין אותך