ארוחה ליולדת מהצד המכין. פריקה, שאלה ושיתוףאנונימית בהו"ל

בגדול אשמח לרעיונות למשהו קליל, אסתטי ומתאים לילדים מגיל 6 ומטה.


וסתם פריקה, כשאני ילדתי אף אחד לא הכין שום ארוחה

ב"ה יש לי משפחה מדהימה ותומכת ולא הייתי צריכה את זה (וכנראה גם לא הייתי מעיזה לאכול מזה אבל זה לא משהו שיודעים עלי).

עכשיו מארגנים לחברה אוכל וחברות שלה שהיו פעם חברות שלי צירפו אותי לקבוצת וואצאפ. אין שם הרבה נשים ואם אני לא אכין זה יהיה מורגש בהחלט.

מבינה שהן צרפו אותי מצד זה שאני חברה של היולדת ולא מצד זה שהן חברות שלי (כי אנחנו כבר באמת כבר לא ככ) אבל לדעתי זה עדייו חוסר טקט לבקש ממני.


באופן כללי אני לא בעניין של הדבר הזה.

היא גרה קרוב להורים שלה ואני יודעת שהם עוזרים הרבה ולא לזרוק עלי עגבניות אבל לא מבינה מה הבעיה ששבוע אחד יאכלו ארוחת ערב טבעול או פיתה עם שוקולד.

מלחיץ אותי, מכביד עלי בקיצור לא.


ואז שיתפתי את הבן שלי בן 5, שאלתי אותו מה הוא חושב

והממיס הזה אמר לי : אני חושב שהייתי מכין ארוחה כי ככה כשיהיה לנו עוד תינוק אז הם כן יכינו לנו, ובכלל את סיפרת להם שנולד לנו תינוק? , אז איך את רוצה שהם ידעו?

ואחרי 2 דקות הוא חוזר אלי: גם אם הם לא יכינו לנו בתינוק הבא אני חושב שכדאי לעשות את זה כי זה מעשה טוב ואנחנו אוהבים לעשות מצוות, אבל את לא חייבה (חייבת).

זהו, אין אותי. כזאת תמימות ופשטות.


בקיצור אני חוששת שהוא שיכנע אותי ועכשיו אני מחפשת רעיונות.


תודה למי שקראה עד כאן😊

אם הייתי צריכה לקחת חלקהמקורית

כנראה שהייתי מזמינה פיצה האמת, כי בקושי לילדים שלי אני מכינה. ובגדול, ארוחת ערב פה זה חביתה עם ירקות, ירקות עם ירקות וירקות עם טונה


אבל אם לא בא לך אז לא. את לא חייבת.

רק לעניין מה שאת לא מבינה - הרבה חסדים יכולים להראות לנו לא מובנים, כי מה הבעיה ש..

אנחנו לא בתפקיד השופטים לדעתי. אני מייחסת כן/ לא ליכולת ולכח שלי, לא לסטנדרט שלי מול מי שצריך לתת לו.

כל השאראנונימית בהו"ל

מכינות חלבון, פחמימה, סלט ומנה אחרונה

וכל אחת כותבת מה היא מכינה כדי שחלילה לא יחזרו על עצמם

באמת חשבתי לקנות פיצה אבל זה המשפחה של היולדת יכולה לעשות בעצמה, לא רוצה שזה יתפרש בתור: אין לכם כסף בשביל זה ואנחנו נקנה עבורכם (כי מתאים להם לחשוב ככה) וגם האמת לא נעים לי לכתוב פיצה אחרי כל התפריטים המשוגעים שהולכים שם.


ולגבי הסוף, צודקת.

מצטערת אבל אני לא מבינה את השיקולהמקורית

אם זה מה שנח לך, אז זה מה שיש.

לחלופין אפשר תבנית עוף עם אורז וסלט של עגבניות ומלפפונים אם את מחפשת אופציות

אבל בגדול אני באופן אישי לא מתנצלת על זה זאין לי כח לעמוד להכין בשביל אחרים. זו העזרה שאני יכולה לתת. באהבה באמת. אבל זו העזרה.

מי שמסתכל על זה עקום זו בעיה שלו

אולי ציפס ופיתות קנויות , וירקותרבע ל7
ירקות חתוכים או סלט


חומוס קנוי אולי , אצלי הילדים מעדיפים קטשופ


ואת יכולה גם לכתוב שהפעם לא מסתדר לך ולצאת מהקבוצה


בהצלחה!

רעיון מעולה!אנונימית בהו"ל

מה מביאים גם את הקטשופ?

זה נשמע לי משהו שיש בכל בית. לא?

נכון. אל תקני קטשופ בשבילם ;)רבע ל7

התכוונתי שאולי לצרף לזה חומוס קטן

(אצלי הילדים מעדיפים קטשופ שיש בבית אז לכן אולי לא צריך את החומוס)

אהה אוקי. נבהלתי כבר חחחאנונימית בהו"ל
נראה לי שצ'יפס בתנור וירקות חתוכים וביצים קשותאנונימית בע''מ

הז קל להכין


או סתם פסטה או פתיתים וירקות


ונכוןגם אצלינו ארוחתערב היא לא מבושלת-רק ביצים ופשוטה

אבל כשהילדים בצהרונים נגיד אז הרבה מעדיפות ערב


ותכלס

גם בלי לדעת למה


אם מתאים לך ךהכין תכיני פעם אחת לפי הכוחות והנוחות שלך


ואם לא תתנצלי שאת לא יכולה כרגע ותצאי

איזה ילד מהמםםםםם מה זה😍😍😍מאמאמיה 3

חינוך טוב 💞

אני תמיד בלחץ להכין לאחרים וגם הייתי כנראה מזמינה להם פיצה או משהו אחר.

אבל בפועל יצא לי להכין ליולדת שקשוקה, או פסטה

דברים שאי אפשר לטעות כל כך

סלט אולי בצד אם יש לך זמן וחשק

אבל מה שחשוב- תעשי את זה באהבה ולא כי הציבו לך עובדה. אם יש לך כח להכין רק פסטה או מאכל אחר אז מספיק, ואל תעייפי את עצמך כדי להרשים את שאר הבנות המפוצצות, הן מגזימות אז שלהן, כל אחת שלקחה חלק זו מצווה גם אם הביאה בקבוקי שתיה..

תודה!! הוא באמת ילד קסוםאנונימית בהו"ל

שקשוקה? וואו

איך מביאים את זה טכנית?

וצודקת, אני צריכה לא לנסות להרשים אחרות.

אצלנו זו שכונה מאוד קטנה, והיינו בקשר אז הבאתי להםמאמאמיה 3

יחד עם המחבת, בעודה חמה  שתהיה הרגשה של מסעדה😅

זה הדברים הקטנים האלה, כי תכלס מה זה שקשוקה? עגבניות וביצים על הגז?

אבל ההגשה הביאה רושם

אם כבר פתחת את זה..מה רבו מעשייך

מרגישה צורך לפרוק 🙈

אני יכולה להגיד שאצלנו זה מאוד מקובל שעוזרים ליולדת ומכינים לפחות לשבועיים.. אני אף פעם לא התגייסתי לזה.. מהסיבה הפשוטה שאין לי זמן וכוחות להכין למשפחה שלי (אני תמיד מכינה, כן?) אז כל שכן למשפחה אחרת.. ועכשיו שאני ילדתי הרבה שאלו אותי אם אני רוצה שיארגנו לי ארוחות ואחרתי שתודה אבל לא. גם קשה לי לאכול אוכל שמכינים אנשים שאני לא מכירה כ"כ, קצת בעייתית בזה וגם לא נעים לי.. אני לא במעגל הזה של להכין אז כל שכן לא אכנס בתור מישהי שמכינים בשבילה..

עכשיו הרבה הגיבו בהלם, של איך זה יכול להיות שאתם לא צריכים עזרה.. ואת יולדת ואין לכם משפחה פה.. אבל ב"ה אנחנו מסתדרים בחסדי השם.. אני יושבת וחותכת מכינה בישיבה מה שצריך ובעלי ליד הגז/תנור מכין (בעיקר צהריים או שבת כי את שאר הארוחות הוא מכין לבד) אז לא רואה בזה בעיה.. בקיצור לא יודעת למה רשמתי את זה.. אבל זה פשוט הכניס אותי לפינה מאוד לא נעימה.. 

גם אני לא מכינהoo

לא ליולדות ולא מתנדבת להכין לאירועים וגם שצריך להביא משהו לאנשהו, מביאה רק קנוי וגם מבשלת בבית רק לשבת ובשאר השבוע בעלי מבשל בקטנה ולא תמיד אוכלים מבושל.

כנ״ל אחרי לידה. היו כמה שהביאו מאכלים בלי לשאול, לא שהינו צריכים.

דווקא מרגישה טוב מאד ולא מרגישה צורך לעשות אחרת או להסביר למישהו משהו.

גם אני ממש כמוךמתואמת

לא מסוגלת להכין לאחרים, כשלמשפחה שלי אני בקושי מצליחה להכין דברים נורמליים (והילדים שלי עוד איכשהו אוהבים את מה שאני מכינה, אבל יודעת שהאוכל שלי לא נחשב טעים), וגם אני לא אוהבת לאכול אוכל שאחרים הכינו... (אבל לילדים שלי אין בעיה)

אז אני אף פעם לא מתנדבת להכין אוכל (ואם שואלים אותי אם אני יכולה אני אומרת יפה שלא), וגם כשמציעים לנו אוכל אחרי לידות אני אומרת שאנחנו מסתדרים ב"ה (אבל יש כאלה שמביאים בלי לשאול).

ואנחנו באמת מסתדרים! בלידות הראשונות אמא שלי וחמותי הביאו לפעמים אוכל, ובעלי גם יודע לבשל בקטנה (כאמור, אני עצמי לא בשלנית גדולה), וקונים הרבה אוכל מוכן או מהיר הכנה (גם בשגרה), ובלידה האחרונה גם הבת שלי הייתה כבר גדולה מספיק כדי לבשל (והיא מבשלת הרבה יותר טוב ממני...)


לפותחת - הבן שלך מקסים ממש ומתוק! רק בשבילו באמת אולי כדאי פעם אחת להתאמץ ולהכין להם ארוחה, אבל אחר כך להתנצל יפה בפני חברות הקבוצה שכרגע זה עמוס לך מדי, ולצאת ממנה...

אהבתי את הניסוחאנונימית בהו"ל

אני באמת חודשיים אחרי לידה עם כמה קטנים בבית וחופש גדול.

עומס זאת הגדרה מדויקת.

והזדהיתי עם כל מילה שלך אגב

רגע שניה את חודשיים אחרי לידה??מחי
אפס התנצלויות ולהרגיש רע, את בעצמך יולדת עדיין ולא צריכה לבשל לאף אחד 😲😲😲
חזרתי להודעה הפותחת ואני רואה שלא כתבתי את זהאנונימית בהו"ל

אז כן, ולכן זה גם טרי לי זה שהם לא בישלו לי...

טוב אני שמחה על הנחרצות שלך😘

וואי לגמרי, זה טרי ממשמחי

אם זורם לך להכין אז זו מצווה גדולה והכל,

בשבילי חודשיים אחרי לידה אני בקושי מתחילה להתאושש ולבשל בשבילנו (מבשלת כי אין ברירה וצריכים לאכול, אבל זה לא זורם לי בקלות, ובטח שלא לאחרים).

אם קשה לך זה לגמרי לא הזמן. לא מבינה מה עבר להם בראש שצירפו אותך לקבוצה, שיהיו בריאות 

ממש🙄אנונימית בהו"ל

סיפרתי לאמא שלי והיא אמרה שהן פשוט סתומות שלא חושבות😂

אני קצת יותר עדינה ממנה

במקרה כזהממשיכה לחלום

תרגישי ממש נעים לכתוב שאת עוד לא התאוששת מהלידה מספיק

ולצאת מהקבוצה 

חודשיים אחרי לידה???מתואמת

איך הן העזו בכלל לבקש ממך?

חודשיים אחרי לידה זה לגמרי עדיין שלב של הישרדות, אין סיכוי לבשל לאחרות ככה...

אז אם כל הכבוד אליהן ועם כל ההערכה לבן המקסים שלך - לגמרי תכתבי להן שעוד לא ממש התאוששת מהלידה, ולכן את לא יכולה להצטרף למערך הבישולים (ועל הדרך תרמזי להן ככה שלך הן לא התארגנו ככה...)

ולבן הצדיק שלך תאמרי שאת בעצם כבר מבשלת ליולדת - לך בעצמך, ושאת בעצמך עדיין לא לגמרי התאוששת מהלידה ולכן קשה לך כרגע לבשל לאחרים...

חייכת אותי🤭אנונימית בהו"ל

אתן מנרמלות לי את הסיטואציה.

האמת פחדתי שאני קצת מידי נוטרת או מתקטננת איתן.

איזה כיף שיש אתכן!

חודשיים אחרי לידה אני לא מבשלת לעצמי אפילודיאט ספרייט

אז בטח שאני לא מבשלת עבור אף אחת.

הרב מוצפי אומר שחסד זה בדיוק כמו שהיית טורח בשביל הבית שלך לא מעבר.

לא מכינה בלי שום נקיפות מצפון.

אני אגב גם לא חושבת שחובה להגיב בקבוצה.

מי שמכינה כותבת מה היא הכינה ומי שלא מכינה פשוט לא כותבת, בלי התנצלויות.

חודשיים אחרי לידה??רק לרגע9

התכוונתי לכתוב לך רעיונות לדברים פשוטים להביא, אבל אם את חודשיים אחרי לידה הייתי פשוט כותבת להן: היי, אני ממש אחרי לידה בעצמי, אז לא אוכל כרגע לבשל ליולדות אחרות. מצטערת...

ויוצאת מהקבוצה.

את ממש לא צריכה להרגיש רע עם זה, מבחינתי עד חצי שנה לפחות מהלידה לא שייך בכלל לבקש. אצלנו בכלל יש קבוצה של בישול ליולדות ומי שרוצה מצטרפת עצמאית, אך אחד לא מצרף אותך בכח. אני מכינה פעם המלא זמן כשזה מתאים לי או כשזו חברה טובה שילדה.

בעיני זה חסד שעושים רק כשזה בא בטוב.

מההה זה חוסר טאקט לבקש ממךלפניו ברננה!

להכין ארוחה ליולדת

את לגמרי יולדת בעצמך


ואני אומרת את זה בתור רכזת ארוחות ליולדות..

זה בול מה שניסיתי להגידאנונימית בהו"ל
רק שכתבת את זה הרבה יותר טוב ממני
איזה מתיקות של ילדרקלתשוהנ

ואני לגמרי בצד שלך, אני לא במעגל של המבשלות פה בקהילה למרות שיש המון יולדות וזה מערך שלם...

יותר מדי בשבילי, וגם אחרי הלידה אני מעדיפה שלא ישלחו.


אם מישהי קרובה יולדת אני שמחה לפנק מרצוני בלי להשתבץ, אבל להכין ארוחה שלמה זה ממש המון עבודה בשבילי, אני גם ככה במירוץ אחרי ארוחת צהריים שלנו...

תודה!אנונימית בהו"ל
וטוב לשמוע שיש עוד כמוני. במיוחד מהממת כמוך
אואה אני מסמיקהה😊רקלתשוהנ
וואי, אני מזדהה ממשעוד מעט פסח

אני לא סובלת שמכינים לי, וזה גם לא באמת עוזר ממליון סיבות. פעם כי הביאו משהו שחצי מהילדים לא אהבו, פעם כי לא הביאו מספיק (ואז יש מריבות מי יאכל מה) ופעם כי הביאו שעה וחצי אחרי שאצלנו רגילים לאכול... אז גם בימים שבהם אמרו שיעזרו לנו- תמיד בסוף צריך להכין אוכל נוסף, וזה רק מקשה ויוצר באלגן של הכנה ברגע האחרון עם ילדים רעבים מסביב.

וגם יש לנו הגבלה בריאותית שגורמת ללחץ גדול מאוכל שלא ברור בדיוק איך הכינו אותו...

(ואני לא אשכח פעם בקורונה שבעלי היה מבודד, ושאלו אותי אם ארצה ארוחת ערב וזרמתי ואמרתי כן. ואז הגיעה אלינו אישה שבאותו יום השתחררה מאשפוז (!) דחפה לי לידיים חביתה וירקות חתוכים ואמרה איזה משפט כמו 'לא הבנתי מה הבעיה שלך להכין בעצמך...'. אז מאז בכלל אין לי שום עניין לבקש כלום).

ונראה לי שבגלל שזו החוויה השלילית שלי- אז אני ממש לוקחת קשה כשאני צריכה להיות הצד שמכין. ואני מכינה כמות גדולה מדי, ורק דברים שבטוח יאהבו (שלרוב זה אומר יותר עבודה), ומנסה להביא כמה שיותר מוקדם, ובקיצור- המון לחץ וסטרס.

 

אז גם אני מצטרפת לכל מי שמחוץ למעגל הזה.

 

לא רוצה שיעזרו לי בארוחות. לא רוצה לבשל לאחרים.

 

תודה.

אמל'הבאתי מפעם

נשמטה לי הלסת 😲😲😲

המשפט שאמרה הגברת עם החבילה וירקות!!!

אני אשכרה לא הצלחתי להמשיך לקרוא, חזרתי שלוש פעמים מרוב הלם. וואו... איזה הרגשה מזעזעת! 

גמני😳😳בתנועה מתמדת
ממש!!!!רקאני
וואו הזויאני10

ממש חץ בלב...

ברמה שהייתי מדברת עם המארגנות ומספרת להן על החויה כי אף אישה שצריכה עזרה לא אמורה לקבל אותה ככה

הצילווואנונימית בהו"ל
אני לא מאמינה! פשוט הזיה!
ואי פספסה לגמרי את המטרה הגברת 🤐לפניו ברננה!
איזה ילד מתוק!אנונימית בהו"ל

וואו, כמה נחת


לעניין: לא יצא לי להכין ארוחות ליולדות אבל הכנתי למשפחות מגויסות, אז נראה לי אותו עקרון. בדרך כלל אני מכינה פשטידת פסטה גדולה (שאני מניחה שרוב הילדים אוהבים, וגם הרבה מבוגרים) סלט, חביתות, אולי גם סלט טונה, אבוקדו, ומוסיפה בקבוק שוקו ולחמניות (קנויות). פעם כשאמרו לי שהאמא עם דיאטה מאוד מוגבלת הכנתי סלט קינואה.

וזה לוקח לי לא מעט זמן. תמיד נשמע שלכל הנשים זה על הדרך ושטויות, ורק לי זה גוזל כמעט את כל הבוקר ואני צריכה לפנות זמן ולהיערך מראש גם עם קניות (אם כי הבקרים שלי גם כך קצרים בין הפיזורים לאיסופים), מעניין לראות בשרשור הזה זווית של עוד שפחות בא להן בטבעיות.


עוד אפשרות היא מרק, אבל זה עלול להיות יותר מסובך לשינוי - אפשר אולי בקופסאות סגורות היטב + נילון נצמד. (בקיץ אולי פחות הולך אבל?)

אולי פנקייקים ופירות?

תודה!!אנונימית בהו"ל

והבאת רעיונות מעולים!

איך את אורזת את החביתות?

הרבה מאוד נשים זה לא זורם להןלפניו ברננה!
והרבה גם מעדיפות להכין לשבת שגם ככה הן מבשלות אז להכין בכמות גדולה יותר
אני דווקא מהצד שאוהב לבשל, ועדיין לא שייך שהוסיפורוצה_לענות

אותך לקבוצה בלי לשאול.

הייתי מביאה משהו שפשוט לך להכנה (כי לא כל מה שפשוט לאחת פשוט לאחרת)

יש לי כמה רעיונות שאני אוהבת להביא כי מבחינתי זה לא קשה להגדיל בהם כמויות וגם המשפחה שלי נהנית מהאוכל:

פיצה/פוקצות וסלט (לא צריך סלט בטטה עם נבטוטים, בהחלט מספיק מלפפון ועגבניה חתוכים)

שקשוקה (אגב. שהביאו לי זה היה הדבר הכי מושלם שקיבלתי! הצטערתי שלא חשבתי על זה לפני)

צ'יפס בתנור ופלאפל (בהחלט אפשר לקנות כדורים, לקנות פיתות, להכין סלט ולחתוך חמוצים ולסדר הכל יפה. לרוב לא יוצא יקר, ונראה מהמם)

עוף עם תפא ואורז בתנור

מרק וקוסקוס (גם בורגול עושה מצויין את העבודה, ואז אפשר לנצל אותו גם לסלט נחמד)


וכמובן אפשר גם לשלוח שאת מתנצלת וארוחה פחות מתאימה לך ותדאגי לנישנושים בריאים בין הארוחות לאחד הימים.

צלחת ירקות חתוכה יפה, קרקרים שווים, טחינה, גבינה מתובלת.. ושלום.

הרעיון של הפלאפל מהמם!אנונימית בהו"ל
אחשוב על זה... ממש תודה על התגובה המושקעת!
אני חושבת שנתינה זה דבר מדהים רק שזה מגיע עם רצוןSeven

אם להיות כנה אני לא אוכלת אוכל שמבשלים לי אני נגעלת..

שאני יולדת לא שולחים לי ארוחות ואני תמיד מתארגנת מראש ומסתדרת..


 

אבל אני דווקא מבשלת להרבה יולדות באיזור באמת ממקום של הייתי רוצה לאכול/ לקבל את זה אחרי לידה ואני רוצה לעשות להם טוב על הלב

אבל זה לגמרי מרצון אישי ואף אחד לא יושב עם סטופר


 

אם את מבשלת לילדים צהריים אני פשוט מגדילה כמויות ושולחת בתבניות אלומיניום וזהו..

איזה מהממת את!אנונימית בהו"ל

ממש השראה

הלוואי וגם לי זה יבוא ככה בקלילות

איזה מותק של ילדבאתי מפעם

מעניין אותי איך שיתפת אותו בשאלה שלך אם להכין...

איכשהו אני תמיד מציגה לילדים שלי שעולם המבוגרים הוא סטרילי, ואין להיפגע או לכעוס ... סתם דפקה שלי, זה יפה בעיני ששיתפת ממקום אנושי.


חוצמיזה, אני מאוד אוהבת לעזור ולעשות טוב, אבל אם מישהו יכניס אותי לקבוצה כזאת זה יכול מאוד להרגיז אותי ולגרום לי להכין בחוסר שמחה ותסכול. תחליטי בינך לבין עצמך אם את מכינה- אז בשמחה, אם את לא רוצה - אל תכיני, ואת יכולה לכתוב שהיית מאוד רוצה אבל את כרגע בתקופה עמוסה ולצאת לך לשלום. אבל להכין מתוך מרמור זה סתם מבאס.


רעיונות-

-פשטידה חלבית , ביצים קשות וירקות חתוכים. זה קל להכנה.

-פסטה ברוטב אדום עם נקניקיות - גם קליל להכנה.

-פוקצ'ה עם שמן זית וזעתר, ביצים קשות וירקות חתוכים. את עושה קילו קמח ויש גם לביתך.

האמת שהכי טבעי בעולםאנונימית בהו"ל

פשוט סיפרתי לו שלנו לא בישלו וב"ה הסתדרנו אבל עכשיו כמה חברות התארגנו לבשל ושאלו אם גם אני רוצה וקשה לי עם זה ואני לא יודעת מה לעשות ואשמח לשמוע מה הוא היה עושה בסיטואציה דומה.

האמת שחשוב לי להראות לו שגם אנחנו אנושיים, נפגעים, שמחים, כועסים וכו ובעיקר מתמודדים ואיך.

זה לא תמיד קל לי אבל אני משתדלת למצוא מידי פעם נקודות כאלה ולדבר איתם עליהן...


ואיזה כיף לשמוע שגם את היית מתעצבנת אם היו מכניסים אותך🙈😂 חירפן אותי.


תודה על הרעיונות!

אני אגיד משהו קצת שונהאני10

אני רואה פה שהרוב לא רוצות לאכול משהו שמישהי אחרת הכינה ומסתדרות לבד, אז קודם כל - כל הכבוד לכן! ממש לא ברור מאליו..


אישית אני אחרי הלידה האחרונה (וגם לפניה, למכינות מראש...) לא הייתי במצב להכין שום דבר, והארוחות האלה ממש הצילו אותנו. זה לא צריך להיות משהו מורכב.. תבנית אינגליש קייק עם אורז/ציפס, עוד אחת עם ירקות חתוכים (מלפפון, גזר, עגבניה) ועוד אחת עם שניצלים, אפילו קנויים, או קציצות טונה או משהו כזה היו מבחינתנו ארוחת מלכים באותה תקופה. באמת שבכיתי מהתרגשות שהביאו לנו את זה.


לא יודעת אם חברה שלך צריכה או לא, ולפעמים גם קשה לדעת מה עובר על משפחה שנראית מבחוץ משהו אחד ויש מצב שהם עוברים משהו אחר.

גם לא חושבת שאת צריכה לקפוץ מעל הפופיק אם את לא יכולה אז אל תכיני, אבל את יכולה גם לקחת את זה כהזדמנות להכין ארוחה 'מושקעת' יחסית למשפחה שלך בכמויות כפולות ופשוט לחלק להם ולכם (אם את ממש רוצה מנה אחרונה - תחתכי אבטיח או מלון)


ולגבי לאכול טבעול או לחם עם שוקולד - יולדת,וגם הילדים שלה, צריכים אוכל מזין. הם ישרדו גם בלי, אבל אם אפשר להקל אז למה לא.. אל תעשי משהו שגדול עלייך, אבל תדעי שזה כן משמעותי וחשוב

תודה על הזוית הזאת!אנונימית בהו"ל
היה לי חשוב לשמוע גם את זה💜
וואי איזה מתוק! רואים שזה חינוך טובעוד אחת!

האמת בתור יולדת אתה גמור מעייפות בקושי דואג לעצמך..

לי הביאו ארוחות בוקר ואין דבר יותר משמח מזה שמישהו חשב עלי

באמת שלא צריך משהו גדול. זה בעיקר להרגשה . וגם מקל מאוד.


הכי פשוט - פסטה אדומה בסיר אחד . אם את רוצה מתכון קליל תגידי

הייתי מוסיפה ביצים קשות וסלט סוגר פינה

או משהו ליד הפסטה..


ואיזה מדהימה שאת מכינה

תמיד מעריצה את הנשים האלה שמשקיעות מהזמן שלהן ורואות את הסביבה..

באותה מידה יכולת להגיד שלא רלוונטי ולצאת הרי הן גם ככה לא חברות שלך ואת לא חייבת לאף אחת דין וחשבון

תודה!אנונימית בהו"ל
ותודה על התגובה שלך💓
ספגטי עם רוטב ונקניקיותאמאשוני

זה באמת לא הרבה עבודה והמתוק הזה יכול לעזור לחתוך את הנקניקיות לקוביות.

עקרונית הכל בסדר גם לא להביא,

אבל בגלל שכבר פתחת עם הבן שלך את הנושא, כדאי לעשות את העוד טיפה מאמץ הזה..

להבא אל תשתפי אותו בהחלטות שיש בהם מורכבות 😁

ילדים צריכים פשטות בחיים..

מבינה מה את אומרתאנונימית בהו"ל

לגבי השיתוף, רק שזה היה מן אנקדוטה באמצע היום

לא משהו שהוא הולך לחזור אלי ולשאול מה עשיתי בסוף

בטוחה שהוא שכח מזה מזמן

כנראה תלוי בטון ובצורה שזה נאמר ובכתיבה קצת קשה להעביר את זה😁

יש מצבאמאשוני

באמת קשה להבין את כל הסיטואציה מהכתיבה. אח"כ ראיתי שאת בעצמך יולדת!

אז ברור שאין לך טיפת גרם של אנרגיה לחשוב מעבר.. מובן ממש.

ואם הילדון בכל זאת חוזר אלייך עם הסיפור תגידי לו שיש מי שכבר מביא למשפחה הזאת והכל טוב, שלא ירגיש רע. וזה גם נכון, באמת יש מי שדואג להם.

כלומר פחות הייתי משתפת על הקושי שלך, כמו שמסבירה שהם בסדר.

👍 צודקתאנונימית בהו"ל

הוא גם כל הזמן הדגיש לי: את לא חייבה, את ממש לא חייבה.

(יש לו לב זהב והוא מוותר המון לאחיו הקטן אז אנחנו עובדים איתו על זה שזה בסדר גמור שמה ששייך לו הוא יחשוב אם מתאים לו לחלוק, כנראה זה משם).

איזה בונבון וחכם😘משמעת עצמית

אני רק: תודה לכל מי שכתבה שאחרי חודשיים את עדיין יולדת.

אני כמעט חודשיים אחרי לידה וממששש מרגישה עוד יולדת.😊

רק בגלל שאף אחת עדיין לא הגיבה את זה:ירושלמית במקור

אם את נשארת בקבוצה אז דווקא בגלל שהיתר שם עושות מושקע אז זה יהיה סופר לגיטימי שיום אחד הם ישחררו עם פיצה. ושזה יהיה כמובן את.


ואני מצטרפת למתקשות עד מסרבות לסייע בזה בעיקר כי נפשית לא ברור לי למה באזור שלנו אי אפשר, במקרים של משפחה נורמטיבית, לקנות או להזמין. לפחות אצלנו יש ירקניות, סופרים, מסעדות כשרות ומכולות - ממש בכל פינה. משלוחים היום זה מהיר. וכמובן וולט ודומיו.

וכאמור ע"י אחרות, גם לעצמנו אנחנו בקושי מכינים...

יש בזה..אנונימית בהו"ל
בסוף החלטתי לא להכין ונראה שזה התקבל בהבנה ב"ה!
כל הכבוד לך! באמתמיקי מאוס

להיות מודעת לצרכים שלך ושל המשפחה שלך גם מול הלחץ החיצוני זה לא קל.

חסד עושים כשזה מתאים 

תודה על המילים שלך!אנונימית בהו"ל
היה לי חשוב לשמוע את זה💜
אם מישהי מקבוצת הוואצאפ פה וזהית אותיאנונימית בהו"ל

אני מצטערת אם כתבתי בשרשור משהו בצורה תקיפה מידי או פוגעת, ממש לא התכוונתי. הייתי נסערת וזה יצא ככה.


בכל מקרה החלטתי לא להכין, כתבתי הודעה קצרה ושאני מעריכה את מי שכן מכינה.

לא ממש הגיבו לי אבל אני שמחה שזה מה שעשיתי.


תודה לכולכן!

עשית בחכמהרקאני

במיוחד אם את בעצמך חודשיים אחרי לידה!!!

לא כל מה שמתאים לאחרות מתאים לך..

את באמת לא חייבה!

חחח הצחקת אותי! תודה😍אנונימית בהו"ל
אני שמחה שהיית קשובה לעצמךממשיכה לחלוםאחרונה
אני חושבת שלגיטימי לכתובחילזון 123

''סליחה יקרות, אני בתקופה סופר מאתגרת ומתקשה לבשל עכשיו, אשמח לעזור בפעם אחרת'' ולצאת מהקבוצה....


את הילד לא הייתי משתפת בפעם אחרת בשאלות כאלו, זה מורכב מדי ונראה לי יכול להעמיס עליו יותר מדי...

אבל עכשיו ששיתפת... אולי כדאי שתקני משהו קנוי כמו עוגיות/עוגה או איזה פרי טעים ותשלחי לה ביום שישי עם ברכת מזל טוב לבבית וככה תצאי ידי חובת התייחסות....

לדעתי זה מחמם את הלב גם אם לא עבדת על זה בשעות שאין לך ביממה...



ובאופן כללי לדעתי הארוחות האלו כן עוזרות וזה משמח לקבל התייחסות ואוכל ביתי.

אבל לא הייתי רוצה שמישהי תטרח מעבר לכוחות שיש לה.

אגב פעם קיבלתי מחברה פיצות קנויות וזה בהחלט גם שימח אותנו מאד וחשבתי עליה רק טוב

הילד שלך פשוט מתוק!!!רקאני
בן 6 שמדבר על רצון למות ..חדשה ישנה4

היי יקרות. סליחה מראש על האורך

בני בן 6 ילד מאד חכם לגילו, כריזמתי, סקרן, עקשן ביותר, דעתן, רגיש ופגיע מאד, אהוב ביותר.

ההתנהלות איתו ביומיום מאד מאד מתישה מעייפת ומאתגרת, ממש כמו לטפל בעשר ילדים - מבחינה נפשית. הוא מאד מאתגר שובב היפר אקטיבי וגם מאד מאד רגיש

משקיעה בו המון בשיחות בהתאם לגילו על כל מיני נושאים שמעניינים אותו, בהסברים, בזמן איכות יחס חם ותשומת לב.

לאחרונה, על כל דבר שלא הולך לפי איך שבאלו ,או שלא מקבל מה שרוצה או שאני לרגע מאבדת סבלנות ולא האמא המכילה והסבלנית,  ובמיוחד כשמשעמם לו הוא ישר משתמש במילים- משפטים

"אני רוצה למות"

"אני לא רוצה לחיות בעולם הזה"

ובימים האחרונים זה הסלים ל-

"כשלא תראי אני יקח סכין וידקור את עצמי"

"נמאס לי כבר מהחיים האלו"

"אני יתפלל לאלוקים שאני רוצה למות כבר ולא להיות פה יותר"

התגובות שלי הן-

"אנחנו לא נתן לך למות אנחנו אוהבים אותך וצריכים אותך איתנו אתה חשוב לנו מאד"

"ה' הביא לך את החיים כי הוא רוצה שתחייה אותם ושיהיה לך טוב ותיהיה מאושר בריא ושמח"

"חס וחלילה זה מילים שלא אומרים אותם, אתה תיהיה בריא וה' ישמור עלייך"

ואז ממשיכה כרגיל בשגרה

וכמובן שהוא מתעקש בחזרה

"אני רוצה אבל למות" "אני יהרוג את עצמי"

(מציינת שהוא מבין את מלוא המשמעות של המילה מוות.)

יש לציין שבוודאות הוא לא שומע את המשפטים/מילים האלו מהסביבה הקרובה.

לדעתי דרך המשפטים האלו הוא מחפש ויתורים לגבולות שמציבים לו ולגיטמציה להתנהגות שלילית שלו.

דוגמא למשל כל ערב הוא מסרב להכנס למיטה ולישון, הוא ממש מתעקש להשתולל ולהציק לאחיות שלו, אני כועסת עליו ומסבירה לו שזה זמן לישון ושאחיות שלו עייפות ורוצות שקט, והוא כתגובה מאיים עליי שהוא ישן כל הלילה על הרצפה. אני אומרת לו בסדר תשן על הרצפה, רק תעלה לישון כבר עכשיו.

ואז הוא באמת שוכב על הרצפה וכל רגע אומר "איי כואב לי הגב איזה כואב לישון על הרצפה"

"קר לי ברצפה"

"אני סובל כלכך"

"אני ימות אמן"

וכשאני מזכירה לו את האפשרות לעלות למיטה שלו ולישון ברוגע ובחום הוא ממשיך להתעקש שהוא מעדיף לסבול על הרצפה.

(כל לילה יוצא שאנחנו מעבירים אותו מהרצפה למיטה🥵)

(ובבוקר הוא כועס ורב איתנו על זה שהעברנו אותו למיטה שלו)

בחזרה לנושא- ב"ה בפועל כרגע הוא ילד ששומר על עצמו מאד, די פחדן מאד זהיר ושקול במעשיו.

מה לדעתכן ראוי להגיב לו?

האם צריך איש מקצוע או לתת לזה עוד קצת זמן אולי יחלוף?

בגיל הזה זה כן נדירמתיכון ועד מעון

בגיל בוגר יותר זה כבר הרבה פחות

הכוונה האמירות הספציפיות

למה אנשים כאלה רשעים???אמא טובה---דיה!

מי שזוכרת את השרשורים שלי על השוכרים שלא משלמים - אז ב"ה הם עזבו את הדירה לפני כמעט שנה,

ובחיפוש שלנו אחרי שוכרים חדשים ממש הקפדנו לחפש שוכרים שישלמו בזמן.

 

גם ככה השכרנו בהרבה פחות ממחיר השוק, כי זה היה אמצע שנה והם עוד ביקשו עוד הנחה, וכמובן ביקשו מלא תיקונים בדירה שעשינו להם באלפי שקלים.

 

והם הבטיחו שהם ישלמו בזמן כל חודש, והיו נראים אנשים אמינים.

 

ואיפה כל ההבטחות שלהם? הם לא משלמים, בקושי עונים לנו לטלפונים ולהודעות.

 

בקיץ אמרנו להם שאם הם לא מבטיחים שזה יסתדר תוך חודש שיעזבו עכשיו, כדי שנוכל למצוא שוכרים חדשים.

אז הם הבטיחו שזה יסתדר.

 

אז הבטיחו, אבל לא הבטיחו לקיים.

 

די, פשוט אנשים רשעים. נמאס לי.

 

אנחנו משלמים על הבית הזה משכנתא ממש גבוהה כל חודש. מה הם חושבים לעצמם?!?!?!?!?

למה אתם לא מחייבים תשלום בהוראת קבעבורות המים

או פשוט סליחה שאומרת..לוקחים מהצ'קים שהביאו לכם מראש

אפשר להתיעץ עם עו''ד מה אפשר לעשות אבל ברור לי שאתם לא יכולים להמשיך ככה לספוג זה מממש מתסכל

מממש

כי הצ'קים חוזריםאמא טובה---דיה!
ממש הזוימקקה
תדרשו ערבים
מצטערת בשבילכם. נראה לי שאתם חייבים ללמוד לקחקופצת רגע

ולבטח את עצמכם. יש סיבה שדורשים ערבים או ערבות בנקאית וכדו'.

שווה התייעצות עם עו"ד אם אתם לא מבינים בתחום.


מקווה שיסתדר במהרה על הצד הטוב ביותר!


ואגב, לא מבינה בזה אבל צ'קים חוזרים הם לא סיבה לערב הוצאה לפועל? 

בעיקרון כשצקים חוזרים פעם אחר פעםפרח חדש

זה מאוד מסבך את בעל החשבון, עוד לפני ההוצאה לפועל

הם לא יכולים במשך שנים להחזיק כרטיסי אשראי, לקחת הלוואות בנקאיות ועוד

וואו איזה הזוי. אבל אתם חייבים ללמוד לקחפרח חדש

ולהשכיר רק עם ערבות + הוראת קבע

אתם לא יכולים לסמוך על טוב ליבם של אנשיםעדיין טרייה

אתם צריכים לבטח את עצמכם.

בחוזה הבא תקחו עורך דין שיקח את כל הפקדונות הדרושים.

יש חברות כמו ויצ'ק שעושות בדיקות מקיפות על הדיירים ומבטחות אותכם במצב שלא משלמים שכירות.

צ'קים שחוזרים אפשר לקחת להוצאה לפועל אחרי התראה. תגידו להם שאם לא ישלמו עד תאריך מסויים אתם פונים להוצאה לפועל.

אין שום סיבה ריאליתהמקורית

להשכיר פחות ממחיר השוק. לדעתי גם לפחות שיכסה את המשכנתא

קודם כל גשו לדירה לשוחח איתם ותראו לאן הרוח נושבת

בנוסף להבא תבקשו תלושי שכר + ערבות בנקאית

ותכתבו בחוזה שבמידה ולא ישולם שכד יותר מחודש אחד,יש לכם זכות לפנות את הדירה (לא יודעת כמה זה חוקי אבל ירתיע)

והאמת, אם לא משלמים - הייתי מפנה להם את החפצים ומוציאה אותם.

שיסתדרו על חשבון מישהו אחר

זה דטרש מידה מסוימת של אכזריות, נכון, אבל אתם מפסידים מזה. אז הייתי שולחת את בעלי לפנות את הדירה ולהחליף מנעול כשהם לא נמצאים. ושיסתדרו עכשיו.

לא ישלמו שילכו להורים

תופעה שצריך להוקיע

אני מסכימה איתך בעיקרון זה מה שמגיע לדייריםקופצת רגע
אבל חוקית זה אסור נראה לי
חוקית גם אסור להם לא לשלםהמקורית

שוב, כתבתי מה אני הייתי עושה

הפותחת לא חייבת לקיים אבל זו דעתי


אפשר לפתוח בקשה לפינוי צושכר אבל זה יימשך נצח. רק בכח לפעמים זה עובד🤷

אגב, התמהמהתם גם אתםהמקוריתאחרונה

מהקיץ הם לא משלמים כבר.. יכלתם כבר לפתוח הליכים לפינוי

חבל שאתם מחכים עם הדברים האלה. ברגע שלא משלמים חודש אחד, ישר לטפל בזה ולא להאמין לטוב ליבם של אנשים. מי שחשוב לו לשלם פונה מעצמו לבעל הדירה ומבקש ארכה ומתנצל

וואו איזה הזיהדיאן ד.

כואב הלב

מקווה שתסתדרו איתם במהרה ושיעזבו את הדירה

 

לשוכרים הבאים תדרשו:

1. תלושי משכורת - 3 חודשים אחרונים

אם השכר נמוך פשוט אל תשכירו להם.

2. דירוג אשראי של השוכרים, אם הדירוג נמוך כנראה שהם לא עומדים בתשלומים ובהתחייבויות

3. צ'קים לשנה קדימה

4. צ'ק ערבות של קרוב משפחה בגובה 3 חודשי שכירות

 

בהצלחה!!!!

שאלה שעלתה לי במחשבות עם עצמי ועניין אותיכנה שנטעה

לשמוע דעתכן-

מה ההבדל, אם יש כזה לדעתכן,  בין חיי שותפות של חברים שגרים יחד לחיי זוגיות של איש ואישה?

את מתכוונת נשואים לעומת לא נשואים?oo
כןכנה שנטעה
שותפות של חברים שגרים יחד (נגיד דירת סטודנטים או סתם חברות ששוכרות יחד דירה) לבין זוג נשוי . בשניהם יש חלוקה נגיד של עבודות משק בית וכזה, אז מה עושה את ההבדל?
האמת שאני מופתעת לנוכח השאלההמקורית

גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא

ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות

כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.

אכןoo

יש הרבה משותף

כי נישואים זה גם שותפות

אבל בנישואים יש גם

ילדים משותפים

כלכלה משותפת

ומחויבות (לנישואים לילדים)

חלוקת משימות זה הדמיון היחיד אם בכללואני שר

באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו

גם אם מדובר בחברים הכי טובים,

זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)

הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.

וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.

וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....

 

מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?

אותו דבר.

מה הדמיון בניהם?מתיכון ועד מעון

זה שונה ממש.

חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.

שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה

אני אולי אדייק קצתכנה שנטעה

למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..

אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..

מה עושה את השגרה יותר זוגית?

נראה ליאנונימית בהו"ל

מאוד תלוי בכל זוג

כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות

יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.


ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים

בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה


כןoo

השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה


בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה


רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים

וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה

בלי לעשות משהו מיוחד

דווקא המחויבות לשותפות הזוהמקורית

זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי

תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.


לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת

וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב

וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.

אולי הרבנית אמרהדיאט ספרייט

או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".

הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.

לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו. 

לא היא אמרה נדיבותהמקורית

האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת

היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות

(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)

בעלי חשב שאני איזו למדניתדיאט ספרייט
והוא קנה לי סדרה שלמה בשם מכתב מאליהו בת 4 כרכים, כשקראתי רק את הכרך הראשון (שם קראתי את מה שכתבתי) וזהו לא התקדמתי מעבר, אז אין לי מושג 🫣
גם לי יש אותההמקורית

אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭

אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית 

יואו איזו מלכה!דיאט ספרייט
המקורית
את בעצמך! 
המממ זמן זוגי בתוך השגרה זה חשובמרגול

כוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים

ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.


ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.

נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.


בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.

וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.


נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.

אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.

זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.

אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ. 

לדעתי הכי חשובאהבה.

לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום

זה ממש מעט

אני נמצאת עם בעלי פחות מזה כל יום, וזה בסדר גמןר .אמא טובה---דיה!

זה לא בהכרח קצת.

אני מרגישה שקודם כל ביומיוםשלומית.

זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".

למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.

חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.

ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית

בעיני התשובה היא אינטימיותתהילנה
עבר עריכה על ידי תהילנה בתאריך כ"ט בכסלו תשפ"ו 1:29

גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.

מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.

וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.

כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.

אניoo

כנה עם הרבה אנשים שאני בקשר

והשיח שלי איתם הוא שיח נטול מסיכות נטול אגו וריצוי


זה לא חייב להיות רק בזוגיות

בעיניי זה נכון וטוב לכל קשר

לדעתי, זה מאוד שונהתהילנה

להיות בשיח כזה עם מחוייבות וברית נצחית. גם לי יש מערכות יחסים קרובות ומיטיביות, ועדיין, יש חלקים והיבטים ששמורים לזוגיות.

זה כמו להגיד- מה ההבדל בין להיות מורה ללהיות אמא. גם אם תהיה המורה הכי טובה בעולם אוהבת ואכפתית ומסורה, בסוף למחוייבות ולאהבה שיש לנו לילדים ולבן הזוג אין תחליף

חלקים והיבטיםoo

ברור שהם שונים בזוגיות

אבל

השיח לא חייב להיות שונה

אם רגילים לדבר בכנות בפתיחות ובזרימה

זה יכול להיות עם הרבה אנשים אותו דבר

אז מה ההבדל בעינייך?תהילנה
או שאין הבדל?
בשיח אין הבדלoo

לי לפחות

בקשר ההבדל

במגע ויחסים

במחויבות

בחלק שלו בחיים שלי

מעניין, אני חושבת יותרכנה שנטעה

כמו @תהילנה, השיח שלי עם בעלי הרבה יותר פתוח מאשר עם הסביבה שלי וגם עם החברים הקרובים ואפילו עם המשפחה וההורים. יש דברים שלא אגיד לאנשים סביבי ,לפעמים דווקא בשביל לשמור על המרחב שלנו לבד.

תודה על התגובות, העלה לי נק' למחשבה טובה 

אני חושבתשומשומ

שהתשובה בגוף השאלה ..

שותפות מול זוגיות.

לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך

כשאנחנו זוג זה שלנו.


אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.

גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.

גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..

בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון 

תודה לכן על התגובות! קראתי את כולןכנה שנטעהאחרונה

כמה פעמים ועלו לי נק' למחשבה.

בינתיים עוד שאלה בהקשר -

מרגיש לכן שיש פער בין האווירה וה'זוגיות' שהאישה רוצה שתהיה ביומיום לבין מה שהאיש רוצה?

לדוגמא עלה פה כמה פעמים לגבי לשבת יחד על כוס תה/קפה או מחוות קטנות במהלך היום. מרגיש לי שלי זה חשוב הרבה יותר מלבעלי, לא בקטע רע, פשוט זה לא חסר לו. הוא לא צריך את ה'דייט' הזה בסוף יום כששנינו עייפים ואם אני מבקשת ישב איתי כמובן אבל לא ביוזמתו. כנ''ל מחוות קטנות במהלך היום. כמה אתן מצפות מהאיש שלכן שיעשה משהו כזה ואולי בכלל זה בסדר שזה בא רק מצד אחד..?

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


חום של 42 מעלות גורם לנזק מוחיממשיכה לחלום

התאים במוח עוברים תהליך של דנטורציה- החלבונים במוח עוברים תהליך דומה לטיגון של חביתה.


לא יודעת כמה נפוץ שהחום מזנק ככה

אבל בלילה לא כדאי לקחת סיכונים

התייעצתי פה לפני כשבועיים על כוויות שהתינוקת קיבלהמתואמת

ב"ה רוב השלפוחיות שנוצרו לה נעלמו מעצמן אט אט, אבל עכשיו באחת הידיים יש לה נפיחות במקום שהייתה שלפוחית וגם מוגלה כזו. (זו היד שהיא משתמשת בה להתקדמות בישיבה על הרצפה, אז הגיוני שנכנס שם משהו☹️)

מה צריך לעשות עם זה?

הנטייה שלי היא 'לפוצץ' את המוגלה במשהו מחוטא ואז לחבוש ולקוות שהיא לא תוריד את התחבושת, אבל אני לא יודעת אם אני צודקת...

(לכאורה זה לא מפריע לה, רק אם נוגעים בזה זה כואב לה)

הייתי מתייעצת עם רופאהמקורית

אולי צריך משחה אנטיביוטית וחבישה

ולא הייתי עושה שום דבר בבית כדי לפוצץ לה את המוגלה. זה יכול חלילה להזדהם

תלכי איתה דחוף לרופאאישהואימא

כנראה זה זיהום. טוב וחלילה שלא יתפשט.

(לבעלי היה זיהום ביד ואישפזו אותו כמה ימים כדי שיקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד)

זה נשמע שהזדהם וצריך אנטיביוטיקה. ללכת לרופאבאתי מפעם
תלכי לרופא. בנתיים תמרחי לה משחה אנטביוטית שישאמהלה

בבית כמו מופירוסין. אם אין לך אופציה לראות רופא בקרוב תתיעצי עם רופא טלפונית ושיתן לך מרשם.

חשוב מאד לטפל בזיהום לפני שמחמיר ומתפשט חלילה.

ו-בשום אופן לא לפוצץ מוגלה!!! זה ממש עלול להחמיר את המצב במיוחד שהיא עם היד על הרצפה

תודה לכן!מתואמת

היינו איתה אצל הרופא לפני כשבוע וחצי כי חשבנו שאולי זה הזדהם, והוא אמר שלא אבל שליתר ביטחון נשים לה פולידין/יוד.

קנינו את זה באמת, אבל הרוקח אמר שזה רעיל במאכל, וקצת נלחצנו שהיא תכניס את היד לפה אחרי שנשים לה, אז בפועל שמנו לה פעם אחת בלבד...

יעזור אם נשים עכשיו?

לא נראה לי שנצליח היום להגיע לרופא...

כן. ותחבשוהמקוריתאחרונה
איך עוברים את שבוע 41 בלי להשתגע?מדפדפת

רשמית התחלתי היום שבוע 41, הריון ראשון

מרגישה כבר עצומהה

לא ישנה בלילה בכלל

כולי נפוחה

איך עוברים את הימים האלה בלי להשתגע? עצות יתקבלו בברכה

עושים כל יום משהו שאוהביםרק טוב!

ופחות תוכלי לעשות אחרי הלידה. ואם אפשר עם הבעל אז בכלל נחמד. ערב זוגי כל יום.

וגם מכינים דברים שיעזרו לך אחרי הלידה. הזמנה אינטרנטית של קניות סופר ובכלל. מאכלים שאפשר להקפיא. כביסות לתינוק וכו. 

תודה!מדפדפת
מנסה להיות על זה
קשה מאודבאתי מפעם

מה שהכי עוזר, תגידי לעצמך אני יולדת ב42.

זהו, תשחררי מ- אולי זה יקרה היום? אולי עכשיו? אולי מחר?

פשוט להתכוונן ל42, רק זה מה שעזר לי לא להשתגע 

הולכים ליםממשיכה לחלום

והולכים יחפים על החול

שומעים מוזיקה שמרגשת אותך

נחיםםם

מדברים עם חברה

רואים סרט מעניין

מסתכלים על תמונות מרגשות של המשפחה

משתגעים!!😜חוזרת בקרוב

ומנסים להשתגע עם חיוך....

מה עוד את מסוגלת לעשות שאת אוהבת?

להשתגע עם חיוך זה גם פתרוןמדפדפתאחרונה
מנסה לנצל את הזמן למנוחה ולזמן זוגי ביחד אבל הכאבים גומרים עליי ממשששש
לחי נפוחה ושן כואבתytrewq

לא קשור לפורום, אבל לא יודעת את מי לשאול...

שמתי לב שלבן ה4 אחת הלחיים נפוחה. שאלתי אותו אם כואב לו בשיניים הוא אמר שכן ושהיה לו כואב כשאכל ארוחת ערב (לא הייתי איתו בזמן הארוחה)


אני מה זה לא מבינה בזה... זה משהו שמחייב טיפול בימים הקרובים? או שאם זה עובר אז סבבה ופשוט להמשיך בביקורת קבועה? 

צריך לבדוקדיאט ספרייט
ללכת לרופא שיניים.מוריה

סביר להניח שיביאו אנט', ואח"כ יטפלו בשן.

ללכת כמה שיותר מהראהבה.

לדעתי

אפילו פרטי אם יש אופציה 

קרה לי לאחרונה עם ילד..קיבל אנטיביוטיקהמולהבולה

חשוב לפנות בהקדם כי זה עלול להחמיר ממש

אגב זה לא ממש כואב לו כי זה נפוח.כרגע שמתנפח זה כבר פחות כואב

הייתי מדברת על רופא אונליין או קופצת מיד על הבוקר לעזרה ראשונה לצילום וקבלת אנטיביוטיקה לפני שבת

רפואה שלמה!

צריך רופא שיניים דווקא?ytrewq
הייתי מתחילה בשיחת טלפוניתמולהבולה
אם את בטוחה שה משהו יתכן שילמו לך דרך הטלפון
אם את במכבי, יש להם שירות טלפוני במכבידנטמוריה
תבדקי באתר איך מגיעים אליהם.
כלליתytrewq
גם בכללית יש רופא שיניים אונליין124816
כן. כנראה דלקת שצריכה אנטיביוטיקההמקורית

ממה שאני מכירה

לא לחכות לביקורת רנדומלית. הילד סובל וצריך טיםול. הייתי הולכת איתו לחירום האמת

לבקש עזרה ראשונה של רופא שיניים דווקא?ytrewq
כן. יש דבר כזה שנקרא טיםול חירוםהמקורית

זה מיועד בדיוק למקרים כאלה, ורק רופא שיניים. זה מה שכואב לו ורופא משפחה לא מטפל בשיניים..

ולא הייתי מעבירה שבת בלי לראות רופא האמת. לא בשביל להלחיץ אני אומרת, כי שוב, סביר להניח שזו דלקת, אבל חבל שהילד יסבול כשאפשר שלא וכאבי שיניים זה סיוט

כןooאחרונה

נראה לי שכל קופה אמורה לספק תורים מהרגע להרגע לעזרה ראשונה ברפואת שיניים

זה לא חייב להיות מקרה חירום

אם יש כאבים כלשהם לא צריך לחכות לתור מסודר אלא נותנים תור לאותו יום או מקסימום יום למחרת

מייבש כביסה באושר עדהשם שלי

החלטנו לקנות מייבש כביסה, וראיתי פה הרבה המלצות לקנות באושר עד.

לפני שאני נוסעת במיוחד בשביל לקנות,

רציתי לדעת אם זה משהו שיש בכל הסניפים או רק בחלק?

איפה אפשר לקנות בירושלים?


ויש להם כמה דגמים, או רק משהו אחד?

אני רוצה מייבש עם צינור. (יש לנו פתח יעודי לצינור).


ובכללי לגבי מייבש, חוץ החיבור לחשמל הוצאה של הצינור, יש משהו שצריך להתקין, או שפשוט מפעילים?

ועד כמה זה כבד בשביל לקנות לבד, להעמיס על האוטו, להעלות הביתה (אולי בלי מעלית), ולהרים על המכונת כביסה?

ממה שידוע לי אין בכל הסניפים אז תבדקי איפה כן יש.נפש חיה.
איך אפשר לבדוק?השם שלי
לא צריך אקסטרה התקנהאפרסקה
ואנחנו קנינו לבד מהאושר עד, קצת כבד אבל לגמרי אפשר לסחוב ולהרים
אני קניתי אותו לפני שנתיים נראלי או שנההמקוריתאחרונה

לא זוכרת

הוא מעולה אבל

וזול

ולא כבד

אבל צריך להוביל אותו איכשהו לבית כי זה מוצר גדול

פשוט מפעילים

אולי יעניין אותך