ארוחה ליולדת מהצד המכין. פריקה, שאלה ושיתוףאנונימית בהו"ל

בגדול אשמח לרעיונות למשהו קליל, אסתטי ומתאים לילדים מגיל 6 ומטה.


וסתם פריקה, כשאני ילדתי אף אחד לא הכין שום ארוחה

ב"ה יש לי משפחה מדהימה ותומכת ולא הייתי צריכה את זה (וכנראה גם לא הייתי מעיזה לאכול מזה אבל זה לא משהו שיודעים עלי).

עכשיו מארגנים לחברה אוכל וחברות שלה שהיו פעם חברות שלי צירפו אותי לקבוצת וואצאפ. אין שם הרבה נשים ואם אני לא אכין זה יהיה מורגש בהחלט.

מבינה שהן צרפו אותי מצד זה שאני חברה של היולדת ולא מצד זה שהן חברות שלי (כי אנחנו כבר באמת כבר לא ככ) אבל לדעתי זה עדייו חוסר טקט לבקש ממני.


באופן כללי אני לא בעניין של הדבר הזה.

היא גרה קרוב להורים שלה ואני יודעת שהם עוזרים הרבה ולא לזרוק עלי עגבניות אבל לא מבינה מה הבעיה ששבוע אחד יאכלו ארוחת ערב טבעול או פיתה עם שוקולד.

מלחיץ אותי, מכביד עלי בקיצור לא.


ואז שיתפתי את הבן שלי בן 5, שאלתי אותו מה הוא חושב

והממיס הזה אמר לי : אני חושב שהייתי מכין ארוחה כי ככה כשיהיה לנו עוד תינוק אז הם כן יכינו לנו, ובכלל את סיפרת להם שנולד לנו תינוק? , אז איך את רוצה שהם ידעו?

ואחרי 2 דקות הוא חוזר אלי: גם אם הם לא יכינו לנו בתינוק הבא אני חושב שכדאי לעשות את זה כי זה מעשה טוב ואנחנו אוהבים לעשות מצוות, אבל את לא חייבה (חייבת).

זהו, אין אותי. כזאת תמימות ופשטות.


בקיצור אני חוששת שהוא שיכנע אותי ועכשיו אני מחפשת רעיונות.


תודה למי שקראה עד כאן😊

אם הייתי צריכה לקחת חלקהמקורית

כנראה שהייתי מזמינה פיצה האמת, כי בקושי לילדים שלי אני מכינה. ובגדול, ארוחת ערב פה זה חביתה עם ירקות, ירקות עם ירקות וירקות עם טונה


אבל אם לא בא לך אז לא. את לא חייבת.

רק לעניין מה שאת לא מבינה - הרבה חסדים יכולים להראות לנו לא מובנים, כי מה הבעיה ש..

אנחנו לא בתפקיד השופטים לדעתי. אני מייחסת כן/ לא ליכולת ולכח שלי, לא לסטנדרט שלי מול מי שצריך לתת לו.

כל השאראנונימית בהו"ל

מכינות חלבון, פחמימה, סלט ומנה אחרונה

וכל אחת כותבת מה היא מכינה כדי שחלילה לא יחזרו על עצמם

באמת חשבתי לקנות פיצה אבל זה המשפחה של היולדת יכולה לעשות בעצמה, לא רוצה שזה יתפרש בתור: אין לכם כסף בשביל זה ואנחנו נקנה עבורכם (כי מתאים להם לחשוב ככה) וגם האמת לא נעים לי לכתוב פיצה אחרי כל התפריטים המשוגעים שהולכים שם.


ולגבי הסוף, צודקת.

מצטערת אבל אני לא מבינה את השיקולהמקורית

אם זה מה שנח לך, אז זה מה שיש.

לחלופין אפשר תבנית עוף עם אורז וסלט של עגבניות ומלפפונים אם את מחפשת אופציות

אבל בגדול אני באופן אישי לא מתנצלת על זה זאין לי כח לעמוד להכין בשביל אחרים. זו העזרה שאני יכולה לתת. באהבה באמת. אבל זו העזרה.

מי שמסתכל על זה עקום זו בעיה שלו

אולי ציפס ופיתות קנויות , וירקותרבע ל7
ירקות חתוכים או סלט


חומוס קנוי אולי , אצלי הילדים מעדיפים קטשופ


ואת יכולה גם לכתוב שהפעם לא מסתדר לך ולצאת מהקבוצה


בהצלחה!

רעיון מעולה!אנונימית בהו"ל

מה מביאים גם את הקטשופ?

זה נשמע לי משהו שיש בכל בית. לא?

נכון. אל תקני קטשופ בשבילם ;)רבע ל7

התכוונתי שאולי לצרף לזה חומוס קטן

(אצלי הילדים מעדיפים קטשופ שיש בבית אז לכן אולי לא צריך את החומוס)

אהה אוקי. נבהלתי כבר חחחאנונימית בהו"ל
נראה לי שצ'יפס בתנור וירקות חתוכים וביצים קשותאנונימית בע''מ

הז קל להכין


או סתם פסטה או פתיתים וירקות


ונכוןגם אצלינו ארוחתערב היא לא מבושלת-רק ביצים ופשוטה

אבל כשהילדים בצהרונים נגיד אז הרבה מעדיפות ערב


ותכלס

גם בלי לדעת למה


אם מתאים לך ךהכין תכיני פעם אחת לפי הכוחות והנוחות שלך


ואם לא תתנצלי שאת לא יכולה כרגע ותצאי

איזה ילד מהמםםםםם מה זה😍😍😍מאמאמיה 3

חינוך טוב 💞

אני תמיד בלחץ להכין לאחרים וגם הייתי כנראה מזמינה להם פיצה או משהו אחר.

אבל בפועל יצא לי להכין ליולדת שקשוקה, או פסטה

דברים שאי אפשר לטעות כל כך

סלט אולי בצד אם יש לך זמן וחשק

אבל מה שחשוב- תעשי את זה באהבה ולא כי הציבו לך עובדה. אם יש לך כח להכין רק פסטה או מאכל אחר אז מספיק, ואל תעייפי את עצמך כדי להרשים את שאר הבנות המפוצצות, הן מגזימות אז שלהן, כל אחת שלקחה חלק זו מצווה גם אם הביאה בקבוקי שתיה..

תודה!! הוא באמת ילד קסוםאנונימית בהו"ל

שקשוקה? וואו

איך מביאים את זה טכנית?

וצודקת, אני צריכה לא לנסות להרשים אחרות.

אצלנו זו שכונה מאוד קטנה, והיינו בקשר אז הבאתי להםמאמאמיה 3

יחד עם המחבת, בעודה חמה  שתהיה הרגשה של מסעדה😅

זה הדברים הקטנים האלה, כי תכלס מה זה שקשוקה? עגבניות וביצים על הגז?

אבל ההגשה הביאה רושם

אם כבר פתחת את זה..מה רבו מעשייך

מרגישה צורך לפרוק 🙈

אני יכולה להגיד שאצלנו זה מאוד מקובל שעוזרים ליולדת ומכינים לפחות לשבועיים.. אני אף פעם לא התגייסתי לזה.. מהסיבה הפשוטה שאין לי זמן וכוחות להכין למשפחה שלי (אני תמיד מכינה, כן?) אז כל שכן למשפחה אחרת.. ועכשיו שאני ילדתי הרבה שאלו אותי אם אני רוצה שיארגנו לי ארוחות ואחרתי שתודה אבל לא. גם קשה לי לאכול אוכל שמכינים אנשים שאני לא מכירה כ"כ, קצת בעייתית בזה וגם לא נעים לי.. אני לא במעגל הזה של להכין אז כל שכן לא אכנס בתור מישהי שמכינים בשבילה..

עכשיו הרבה הגיבו בהלם, של איך זה יכול להיות שאתם לא צריכים עזרה.. ואת יולדת ואין לכם משפחה פה.. אבל ב"ה אנחנו מסתדרים בחסדי השם.. אני יושבת וחותכת מכינה בישיבה מה שצריך ובעלי ליד הגז/תנור מכין (בעיקר צהריים או שבת כי את שאר הארוחות הוא מכין לבד) אז לא רואה בזה בעיה.. בקיצור לא יודעת למה רשמתי את זה.. אבל זה פשוט הכניס אותי לפינה מאוד לא נעימה.. 

גם אני לא מכינהoo

לא ליולדות ולא מתנדבת להכין לאירועים וגם שצריך להביא משהו לאנשהו, מביאה רק קנוי וגם מבשלת בבית רק לשבת ובשאר השבוע בעלי מבשל בקטנה ולא תמיד אוכלים מבושל.

כנ״ל אחרי לידה. היו כמה שהביאו מאכלים בלי לשאול, לא שהינו צריכים.

דווקא מרגישה טוב מאד ולא מרגישה צורך לעשות אחרת או להסביר למישהו משהו.

גם אני ממש כמוךמתואמת

לא מסוגלת להכין לאחרים, כשלמשפחה שלי אני בקושי מצליחה להכין דברים נורמליים (והילדים שלי עוד איכשהו אוהבים את מה שאני מכינה, אבל יודעת שהאוכל שלי לא נחשב טעים), וגם אני לא אוהבת לאכול אוכל שאחרים הכינו... (אבל לילדים שלי אין בעיה)

אז אני אף פעם לא מתנדבת להכין אוכל (ואם שואלים אותי אם אני יכולה אני אומרת יפה שלא), וגם כשמציעים לנו אוכל אחרי לידות אני אומרת שאנחנו מסתדרים ב"ה (אבל יש כאלה שמביאים בלי לשאול).

ואנחנו באמת מסתדרים! בלידות הראשונות אמא שלי וחמותי הביאו לפעמים אוכל, ובעלי גם יודע לבשל בקטנה (כאמור, אני עצמי לא בשלנית גדולה), וקונים הרבה אוכל מוכן או מהיר הכנה (גם בשגרה), ובלידה האחרונה גם הבת שלי הייתה כבר גדולה מספיק כדי לבשל (והיא מבשלת הרבה יותר טוב ממני...)


לפותחת - הבן שלך מקסים ממש ומתוק! רק בשבילו באמת אולי כדאי פעם אחת להתאמץ ולהכין להם ארוחה, אבל אחר כך להתנצל יפה בפני חברות הקבוצה שכרגע זה עמוס לך מדי, ולצאת ממנה...

אהבתי את הניסוחאנונימית בהו"ל

אני באמת חודשיים אחרי לידה עם כמה קטנים בבית וחופש גדול.

עומס זאת הגדרה מדויקת.

והזדהיתי עם כל מילה שלך אגב

רגע שניה את חודשיים אחרי לידה??מחי
אפס התנצלויות ולהרגיש רע, את בעצמך יולדת עדיין ולא צריכה לבשל לאף אחד 😲😲😲
חזרתי להודעה הפותחת ואני רואה שלא כתבתי את זהאנונימית בהו"ל

אז כן, ולכן זה גם טרי לי זה שהם לא בישלו לי...

טוב אני שמחה על הנחרצות שלך😘

וואי לגמרי, זה טרי ממשמחי

אם זורם לך להכין אז זו מצווה גדולה והכל,

בשבילי חודשיים אחרי לידה אני בקושי מתחילה להתאושש ולבשל בשבילנו (מבשלת כי אין ברירה וצריכים לאכול, אבל זה לא זורם לי בקלות, ובטח שלא לאחרים).

אם קשה לך זה לגמרי לא הזמן. לא מבינה מה עבר להם בראש שצירפו אותך לקבוצה, שיהיו בריאות 

ממש🙄אנונימית בהו"ל

סיפרתי לאמא שלי והיא אמרה שהן פשוט סתומות שלא חושבות😂

אני קצת יותר עדינה ממנה

במקרה כזהממשיכה לחלום

תרגישי ממש נעים לכתוב שאת עוד לא התאוששת מהלידה מספיק

ולצאת מהקבוצה 

חודשיים אחרי לידה???מתואמת

איך הן העזו בכלל לבקש ממך?

חודשיים אחרי לידה זה לגמרי עדיין שלב של הישרדות, אין סיכוי לבשל לאחרות ככה...

אז אם כל הכבוד אליהן ועם כל ההערכה לבן המקסים שלך - לגמרי תכתבי להן שעוד לא ממש התאוששת מהלידה, ולכן את לא יכולה להצטרף למערך הבישולים (ועל הדרך תרמזי להן ככה שלך הן לא התארגנו ככה...)

ולבן הצדיק שלך תאמרי שאת בעצם כבר מבשלת ליולדת - לך בעצמך, ושאת בעצמך עדיין לא לגמרי התאוששת מהלידה ולכן קשה לך כרגע לבשל לאחרים...

חייכת אותי🤭אנונימית בהו"ל

אתן מנרמלות לי את הסיטואציה.

האמת פחדתי שאני קצת מידי נוטרת או מתקטננת איתן.

איזה כיף שיש אתכן!

חודשיים אחרי לידה אני לא מבשלת לעצמי אפילודיאט ספרייט

אז בטח שאני לא מבשלת עבור אף אחת.

הרב מוצפי אומר שחסד זה בדיוק כמו שהיית טורח בשביל הבית שלך לא מעבר.

לא מכינה בלי שום נקיפות מצפון.

אני אגב גם לא חושבת שחובה להגיב בקבוצה.

מי שמכינה כותבת מה היא הכינה ומי שלא מכינה פשוט לא כותבת, בלי התנצלויות.

חודשיים אחרי לידה??רק לרגע9

התכוונתי לכתוב לך רעיונות לדברים פשוטים להביא, אבל אם את חודשיים אחרי לידה הייתי פשוט כותבת להן: היי, אני ממש אחרי לידה בעצמי, אז לא אוכל כרגע לבשל ליולדות אחרות. מצטערת...

ויוצאת מהקבוצה.

את ממש לא צריכה להרגיש רע עם זה, מבחינתי עד חצי שנה לפחות מהלידה לא שייך בכלל לבקש. אצלנו בכלל יש קבוצה של בישול ליולדות ומי שרוצה מצטרפת עצמאית, אך אחד לא מצרף אותך בכח. אני מכינה פעם המלא זמן כשזה מתאים לי או כשזו חברה טובה שילדה.

בעיני זה חסד שעושים רק כשזה בא בטוב.

מההה זה חוסר טאקט לבקש ממךלפניו ברננה!

להכין ארוחה ליולדת

את לגמרי יולדת בעצמך


ואני אומרת את זה בתור רכזת ארוחות ליולדות..

זה בול מה שניסיתי להגידאנונימית בהו"ל
רק שכתבת את זה הרבה יותר טוב ממני
איזה מתיקות של ילדרקלתשוהנ

ואני לגמרי בצד שלך, אני לא במעגל של המבשלות פה בקהילה למרות שיש המון יולדות וזה מערך שלם...

יותר מדי בשבילי, וגם אחרי הלידה אני מעדיפה שלא ישלחו.


אם מישהי קרובה יולדת אני שמחה לפנק מרצוני בלי להשתבץ, אבל להכין ארוחה שלמה זה ממש המון עבודה בשבילי, אני גם ככה במירוץ אחרי ארוחת צהריים שלנו...

תודה!אנונימית בהו"ל
וטוב לשמוע שיש עוד כמוני. במיוחד מהממת כמוך
אואה אני מסמיקהה😊רקלתשוהנ
וואי, אני מזדהה ממשעוד מעט פסח

אני לא סובלת שמכינים לי, וזה גם לא באמת עוזר ממליון סיבות. פעם כי הביאו משהו שחצי מהילדים לא אהבו, פעם כי לא הביאו מספיק (ואז יש מריבות מי יאכל מה) ופעם כי הביאו שעה וחצי אחרי שאצלנו רגילים לאכול... אז גם בימים שבהם אמרו שיעזרו לנו- תמיד בסוף צריך להכין אוכל נוסף, וזה רק מקשה ויוצר באלגן של הכנה ברגע האחרון עם ילדים רעבים מסביב.

וגם יש לנו הגבלה בריאותית שגורמת ללחץ גדול מאוכל שלא ברור בדיוק איך הכינו אותו...

(ואני לא אשכח פעם בקורונה שבעלי היה מבודד, ושאלו אותי אם ארצה ארוחת ערב וזרמתי ואמרתי כן. ואז הגיעה אלינו אישה שבאותו יום השתחררה מאשפוז (!) דחפה לי לידיים חביתה וירקות חתוכים ואמרה איזה משפט כמו 'לא הבנתי מה הבעיה שלך להכין בעצמך...'. אז מאז בכלל אין לי שום עניין לבקש כלום).

ונראה לי שבגלל שזו החוויה השלילית שלי- אז אני ממש לוקחת קשה כשאני צריכה להיות הצד שמכין. ואני מכינה כמות גדולה מדי, ורק דברים שבטוח יאהבו (שלרוב זה אומר יותר עבודה), ומנסה להביא כמה שיותר מוקדם, ובקיצור- המון לחץ וסטרס.

 

אז גם אני מצטרפת לכל מי שמחוץ למעגל הזה.

 

לא רוצה שיעזרו לי בארוחות. לא רוצה לבשל לאחרים.

 

תודה.

אמל'הבאתי מפעם

נשמטה לי הלסת 😲😲😲

המשפט שאמרה הגברת עם החבילה וירקות!!!

אני אשכרה לא הצלחתי להמשיך לקרוא, חזרתי שלוש פעמים מרוב הלם. וואו... איזה הרגשה מזעזעת! 

גמני😳😳בתנועה מתמדת
ממש!!!!רקאני
וואו הזויאני10

ממש חץ בלב...

ברמה שהייתי מדברת עם המארגנות ומספרת להן על החויה כי אף אישה שצריכה עזרה לא אמורה לקבל אותה ככה

הצילווואנונימית בהו"ל
אני לא מאמינה! פשוט הזיה!
ואי פספסה לגמרי את המטרה הגברת 🤐לפניו ברננה!
איזה ילד מתוק!אנונימית בהו"ל

וואו, כמה נחת


לעניין: לא יצא לי להכין ארוחות ליולדות אבל הכנתי למשפחות מגויסות, אז נראה לי אותו עקרון. בדרך כלל אני מכינה פשטידת פסטה גדולה (שאני מניחה שרוב הילדים אוהבים, וגם הרבה מבוגרים) סלט, חביתות, אולי גם סלט טונה, אבוקדו, ומוסיפה בקבוק שוקו ולחמניות (קנויות). פעם כשאמרו לי שהאמא עם דיאטה מאוד מוגבלת הכנתי סלט קינואה.

וזה לוקח לי לא מעט זמן. תמיד נשמע שלכל הנשים זה על הדרך ושטויות, ורק לי זה גוזל כמעט את כל הבוקר ואני צריכה לפנות זמן ולהיערך מראש גם עם קניות (אם כי הבקרים שלי גם כך קצרים בין הפיזורים לאיסופים), מעניין לראות בשרשור הזה זווית של עוד שפחות בא להן בטבעיות.


עוד אפשרות היא מרק, אבל זה עלול להיות יותר מסובך לשינוי - אפשר אולי בקופסאות סגורות היטב + נילון נצמד. (בקיץ אולי פחות הולך אבל?)

אולי פנקייקים ופירות?

תודה!!אנונימית בהו"ל

והבאת רעיונות מעולים!

איך את אורזת את החביתות?

הרבה מאוד נשים זה לא זורם להןלפניו ברננה!
והרבה גם מעדיפות להכין לשבת שגם ככה הן מבשלות אז להכין בכמות גדולה יותר
אני דווקא מהצד שאוהב לבשל, ועדיין לא שייך שהוסיפורוצה_לענות

אותך לקבוצה בלי לשאול.

הייתי מביאה משהו שפשוט לך להכנה (כי לא כל מה שפשוט לאחת פשוט לאחרת)

יש לי כמה רעיונות שאני אוהבת להביא כי מבחינתי זה לא קשה להגדיל בהם כמויות וגם המשפחה שלי נהנית מהאוכל:

פיצה/פוקצות וסלט (לא צריך סלט בטטה עם נבטוטים, בהחלט מספיק מלפפון ועגבניה חתוכים)

שקשוקה (אגב. שהביאו לי זה היה הדבר הכי מושלם שקיבלתי! הצטערתי שלא חשבתי על זה לפני)

צ'יפס בתנור ופלאפל (בהחלט אפשר לקנות כדורים, לקנות פיתות, להכין סלט ולחתוך חמוצים ולסדר הכל יפה. לרוב לא יוצא יקר, ונראה מהמם)

עוף עם תפא ואורז בתנור

מרק וקוסקוס (גם בורגול עושה מצויין את העבודה, ואז אפשר לנצל אותו גם לסלט נחמד)


וכמובן אפשר גם לשלוח שאת מתנצלת וארוחה פחות מתאימה לך ותדאגי לנישנושים בריאים בין הארוחות לאחד הימים.

צלחת ירקות חתוכה יפה, קרקרים שווים, טחינה, גבינה מתובלת.. ושלום.

הרעיון של הפלאפל מהמם!אנונימית בהו"ל
אחשוב על זה... ממש תודה על התגובה המושקעת!
אני חושבת שנתינה זה דבר מדהים רק שזה מגיע עם רצוןSeven

אם להיות כנה אני לא אוכלת אוכל שמבשלים לי אני נגעלת..

שאני יולדת לא שולחים לי ארוחות ואני תמיד מתארגנת מראש ומסתדרת..


 

אבל אני דווקא מבשלת להרבה יולדות באיזור באמת ממקום של הייתי רוצה לאכול/ לקבל את זה אחרי לידה ואני רוצה לעשות להם טוב על הלב

אבל זה לגמרי מרצון אישי ואף אחד לא יושב עם סטופר


 

אם את מבשלת לילדים צהריים אני פשוט מגדילה כמויות ושולחת בתבניות אלומיניום וזהו..

איזה מהממת את!אנונימית בהו"ל

ממש השראה

הלוואי וגם לי זה יבוא ככה בקלילות

איזה מותק של ילדבאתי מפעם

מעניין אותי איך שיתפת אותו בשאלה שלך אם להכין...

איכשהו אני תמיד מציגה לילדים שלי שעולם המבוגרים הוא סטרילי, ואין להיפגע או לכעוס ... סתם דפקה שלי, זה יפה בעיני ששיתפת ממקום אנושי.


חוצמיזה, אני מאוד אוהבת לעזור ולעשות טוב, אבל אם מישהו יכניס אותי לקבוצה כזאת זה יכול מאוד להרגיז אותי ולגרום לי להכין בחוסר שמחה ותסכול. תחליטי בינך לבין עצמך אם את מכינה- אז בשמחה, אם את לא רוצה - אל תכיני, ואת יכולה לכתוב שהיית מאוד רוצה אבל את כרגע בתקופה עמוסה ולצאת לך לשלום. אבל להכין מתוך מרמור זה סתם מבאס.


רעיונות-

-פשטידה חלבית , ביצים קשות וירקות חתוכים. זה קל להכנה.

-פסטה ברוטב אדום עם נקניקיות - גם קליל להכנה.

-פוקצ'ה עם שמן זית וזעתר, ביצים קשות וירקות חתוכים. את עושה קילו קמח ויש גם לביתך.

האמת שהכי טבעי בעולםאנונימית בהו"ל

פשוט סיפרתי לו שלנו לא בישלו וב"ה הסתדרנו אבל עכשיו כמה חברות התארגנו לבשל ושאלו אם גם אני רוצה וקשה לי עם זה ואני לא יודעת מה לעשות ואשמח לשמוע מה הוא היה עושה בסיטואציה דומה.

האמת שחשוב לי להראות לו שגם אנחנו אנושיים, נפגעים, שמחים, כועסים וכו ובעיקר מתמודדים ואיך.

זה לא תמיד קל לי אבל אני משתדלת למצוא מידי פעם נקודות כאלה ולדבר איתם עליהן...


ואיזה כיף לשמוע שגם את היית מתעצבנת אם היו מכניסים אותך🙈😂 חירפן אותי.


תודה על הרעיונות!

אני אגיד משהו קצת שונהאני10

אני רואה פה שהרוב לא רוצות לאכול משהו שמישהי אחרת הכינה ומסתדרות לבד, אז קודם כל - כל הכבוד לכן! ממש לא ברור מאליו..


אישית אני אחרי הלידה האחרונה (וגם לפניה, למכינות מראש...) לא הייתי במצב להכין שום דבר, והארוחות האלה ממש הצילו אותנו. זה לא צריך להיות משהו מורכב.. תבנית אינגליש קייק עם אורז/ציפס, עוד אחת עם ירקות חתוכים (מלפפון, גזר, עגבניה) ועוד אחת עם שניצלים, אפילו קנויים, או קציצות טונה או משהו כזה היו מבחינתנו ארוחת מלכים באותה תקופה. באמת שבכיתי מהתרגשות שהביאו לנו את זה.


לא יודעת אם חברה שלך צריכה או לא, ולפעמים גם קשה לדעת מה עובר על משפחה שנראית מבחוץ משהו אחד ויש מצב שהם עוברים משהו אחר.

גם לא חושבת שאת צריכה לקפוץ מעל הפופיק אם את לא יכולה אז אל תכיני, אבל את יכולה גם לקחת את זה כהזדמנות להכין ארוחה 'מושקעת' יחסית למשפחה שלך בכמויות כפולות ופשוט לחלק להם ולכם (אם את ממש רוצה מנה אחרונה - תחתכי אבטיח או מלון)


ולגבי לאכול טבעול או לחם עם שוקולד - יולדת,וגם הילדים שלה, צריכים אוכל מזין. הם ישרדו גם בלי, אבל אם אפשר להקל אז למה לא.. אל תעשי משהו שגדול עלייך, אבל תדעי שזה כן משמעותי וחשוב

תודה על הזוית הזאת!אנונימית בהו"ל
היה לי חשוב לשמוע גם את זה💜
וואי איזה מתוק! רואים שזה חינוך טובעוד אחת!

האמת בתור יולדת אתה גמור מעייפות בקושי דואג לעצמך..

לי הביאו ארוחות בוקר ואין דבר יותר משמח מזה שמישהו חשב עלי

באמת שלא צריך משהו גדול. זה בעיקר להרגשה . וגם מקל מאוד.


הכי פשוט - פסטה אדומה בסיר אחד . אם את רוצה מתכון קליל תגידי

הייתי מוסיפה ביצים קשות וסלט סוגר פינה

או משהו ליד הפסטה..


ואיזה מדהימה שאת מכינה

תמיד מעריצה את הנשים האלה שמשקיעות מהזמן שלהן ורואות את הסביבה..

באותה מידה יכולת להגיד שלא רלוונטי ולצאת הרי הן גם ככה לא חברות שלך ואת לא חייבת לאף אחת דין וחשבון

תודה!אנונימית בהו"ל
ותודה על התגובה שלך💓
ספגטי עם רוטב ונקניקיותאמאשוני

זה באמת לא הרבה עבודה והמתוק הזה יכול לעזור לחתוך את הנקניקיות לקוביות.

עקרונית הכל בסדר גם לא להביא,

אבל בגלל שכבר פתחת עם הבן שלך את הנושא, כדאי לעשות את העוד טיפה מאמץ הזה..

להבא אל תשתפי אותו בהחלטות שיש בהם מורכבות 😁

ילדים צריכים פשטות בחיים..

מבינה מה את אומרתאנונימית בהו"ל

לגבי השיתוף, רק שזה היה מן אנקדוטה באמצע היום

לא משהו שהוא הולך לחזור אלי ולשאול מה עשיתי בסוף

בטוחה שהוא שכח מזה מזמן

כנראה תלוי בטון ובצורה שזה נאמר ובכתיבה קצת קשה להעביר את זה😁

יש מצבאמאשוני

באמת קשה להבין את כל הסיטואציה מהכתיבה. אח"כ ראיתי שאת בעצמך יולדת!

אז ברור שאין לך טיפת גרם של אנרגיה לחשוב מעבר.. מובן ממש.

ואם הילדון בכל זאת חוזר אלייך עם הסיפור תגידי לו שיש מי שכבר מביא למשפחה הזאת והכל טוב, שלא ירגיש רע. וזה גם נכון, באמת יש מי שדואג להם.

כלומר פחות הייתי משתפת על הקושי שלך, כמו שמסבירה שהם בסדר.

👍 צודקתאנונימית בהו"ל

הוא גם כל הזמן הדגיש לי: את לא חייבה, את ממש לא חייבה.

(יש לו לב זהב והוא מוותר המון לאחיו הקטן אז אנחנו עובדים איתו על זה שזה בסדר גמור שמה ששייך לו הוא יחשוב אם מתאים לו לחלוק, כנראה זה משם).

איזה בונבון וחכם😘משמעת עצמית

אני רק: תודה לכל מי שכתבה שאחרי חודשיים את עדיין יולדת.

אני כמעט חודשיים אחרי לידה וממששש מרגישה עוד יולדת.😊

רק בגלל שאף אחת עדיין לא הגיבה את זה:ירושלמית במקור

אם את נשארת בקבוצה אז דווקא בגלל שהיתר שם עושות מושקע אז זה יהיה סופר לגיטימי שיום אחד הם ישחררו עם פיצה. ושזה יהיה כמובן את.


ואני מצטרפת למתקשות עד מסרבות לסייע בזה בעיקר כי נפשית לא ברור לי למה באזור שלנו אי אפשר, במקרים של משפחה נורמטיבית, לקנות או להזמין. לפחות אצלנו יש ירקניות, סופרים, מסעדות כשרות ומכולות - ממש בכל פינה. משלוחים היום זה מהיר. וכמובן וולט ודומיו.

וכאמור ע"י אחרות, גם לעצמנו אנחנו בקושי מכינים...

יש בזה..אנונימית בהו"ל
בסוף החלטתי לא להכין ונראה שזה התקבל בהבנה ב"ה!
כל הכבוד לך! באמתמיקי מאוס

להיות מודעת לצרכים שלך ושל המשפחה שלך גם מול הלחץ החיצוני זה לא קל.

חסד עושים כשזה מתאים 

תודה על המילים שלך!אנונימית בהו"ל
היה לי חשוב לשמוע את זה💜
אם מישהי מקבוצת הוואצאפ פה וזהית אותיאנונימית בהו"ל

אני מצטערת אם כתבתי בשרשור משהו בצורה תקיפה מידי או פוגעת, ממש לא התכוונתי. הייתי נסערת וזה יצא ככה.


בכל מקרה החלטתי לא להכין, כתבתי הודעה קצרה ושאני מעריכה את מי שכן מכינה.

לא ממש הגיבו לי אבל אני שמחה שזה מה שעשיתי.


תודה לכולכן!

עשית בחכמהרקאני

במיוחד אם את בעצמך חודשיים אחרי לידה!!!

לא כל מה שמתאים לאחרות מתאים לך..

את באמת לא חייבה!

חחח הצחקת אותי! תודה😍אנונימית בהו"ל
אני שמחה שהיית קשובה לעצמךממשיכה לחלוםאחרונה
אני חושבת שלגיטימי לכתובחילזון 123

''סליחה יקרות, אני בתקופה סופר מאתגרת ומתקשה לבשל עכשיו, אשמח לעזור בפעם אחרת'' ולצאת מהקבוצה....


את הילד לא הייתי משתפת בפעם אחרת בשאלות כאלו, זה מורכב מדי ונראה לי יכול להעמיס עליו יותר מדי...

אבל עכשיו ששיתפת... אולי כדאי שתקני משהו קנוי כמו עוגיות/עוגה או איזה פרי טעים ותשלחי לה ביום שישי עם ברכת מזל טוב לבבית וככה תצאי ידי חובת התייחסות....

לדעתי זה מחמם את הלב גם אם לא עבדת על זה בשעות שאין לך ביממה...



ובאופן כללי לדעתי הארוחות האלו כן עוזרות וזה משמח לקבל התייחסות ואוכל ביתי.

אבל לא הייתי רוצה שמישהי תטרח מעבר לכוחות שיש לה.

אגב פעם קיבלתי מחברה פיצות קנויות וזה בהחלט גם שימח אותנו מאד וחשבתי עליה רק טוב

הילד שלך פשוט מתוק!!!רקאני
מה יהיה עם הסבבים עם איראן כל שני וחמישי???אובדת חצות
שיקבעו יום קבוע, ומראש נדע וזהו😅יעל מהדרום
בנתיים זה קבוע ראשון בערב🤦‍♀️טארקו
כן, לגמרי נראה שזה קבוע🤦‍♀️מתואמת
לפחות הפעם הספקנו לחגוג את יום ההולדת השבועי🤭 (בשבוע שעבר חגגנו "תחת אש"...)
יפה. גם הבת שלי חגגה היום בגןיעל מהדרום
לק"י

על כל אירוע שעובר בשלום, אנחנו נגיד תודה.

לגמרי! ועם כמות האירועים של סוף שנה -מתואמת
בהחלט יש על מה להתפלל...
לבן שלי יש מחר יום הולדת בגן🥴אמא טובה---דיה!
הלוואי שיחגוג בשמחה!!יעל מהדרום

לק"י


הבת שלי היתה אמורה לחגוג לפני יותר משבוע, אבל הגננת היתה חולה.

גם זה קורה מסתבר....

אני דווקא אשמח לגווןמתיכון ועד מעון

ימי שני בד"כ די עמוסים

אשמח אם אפשר מפעם לפעם ברביעי, נוח לי יותר

רביעי זה מעולה😂😂 יום ארוך בעבודהיעל מהדרום
שבוע שעבר ביטלו לנו טיול של כל בית הספרבארץ אהבתי

התלמידים הלכו לישון עם תיק ארוז ומוכן וקמו בבוקר להתרעה ואזעקה...

אחרי שחזרנו ביום שלישי קבעו מחדש את הטיול, למחר... 😬

הכל בגללכם😉יעל מהדרום

לק"י


לנו היה אמור להיות בשלישי שעבר. בוטל, למרות שחזרנו לשגרה.

הטיול נקבע לשלישי הבא. ימים יגידו מה יהיה....

חחח כנראה 🤭בארץ אהבתי
גם לבת שלי ביטלו טיול שבוע שעברמתיכון ועד מעון

עכשיו היא בלחץ שיבטלו לה עוד טיול

ביטלו לימודים מחר??רקאני
עדיין לא... אבל איראן מאיימת לתקוף או משהו כזהיעל מהדרום
בינתיים לא הודיעו שביטלובארץ אהבתי
אבל ראיתי הודעות שייתכן שיבטלו🙄
אני לא בעד בלאגן ומלחמהתוהה לעצמי
אבל אם אפשר ספיציפית מחר חופש זה יבוא לי ממששששש בטוב. רק מחר, לא מבקשת יותר מזה.
אני קובעת דברים ולא יודעת אם אכן יתקייםממתקית

ואם מתקיים יש לי תחושת סיפוק כזו, מסמנת וי
יש הצלחנו.
דור הגאולה. דור לא פשוט.

^^^ בול.קמה ש.
מצב הזוי. אבל יפה הראיה החיובית שלךיעל מהדרום
ממש ככה. הילדים בלחץ על החופש....אורוש3אחרונה
איך מכינים מרחב עבודה לילדים לקראת כיתה א'?אובדת חצות

האם קניתן שולחן כתיבה\עבודה לילדים או שהם עובדים בסלון?ולמי שכן מצא איפה מוצאים משהו מומלץ, חמוד ומתוק ולא יקר? ומה עושים עם תאומים? קונים שניים???

הילדים שלי עובדים בסלוןהשם שלי
על הרצפה/ ספה/ שולחן אוכל.

יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.

אגב-למי שאין, למה לא? בגלל מחיר\פחד מפרטיות יתר?אובדת חצות
כי הילדים תמיד מעדיפים לעבוד בסלוןרוני 1234
יש לי ילדה בתיכון ואפילו היא עובדת בסלון/פינת אוכל
מה זה פחד מפרטיות יתר?אפונה

זה פשוט לא נצרך

הילדים שלי אמנם לא מרבים להכין שיעורי בית, אבל אם כן עושים את זה - אז זה בסלון/פינת אוכל.

ואני חושבת שזה מבורך.. חוץ מהפן הפרקטי שאני זמינה יותר לעזור להם, אחרי צהריים זה הזמן שלנו יחד, אצלנו חדרי השינה כשמם כן הם. משמשים בעיקר בלילה.

מקווה שבסדר לנצל"שדרקונית ירוקה
איך צריך להתארגן לאחסון ספרים, מחברות וכלי כתיבה? כמה מקום זה דורש?
זה תלוי אם שומרים בכיתה או בביתהשם שלי

אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.

מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.


אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.


צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.

זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.


לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.


לנו יש בכיתה תאים. הכל שםחילזון 123
בתיק זה רק הדברים שצריך בשוטף כמו חוברת עברית או חשבון

יש לי מדף בארון לכלי כתיבה ספייר ומחברות וכד' של כל המשפחה 

אצלי השביעי בכיתה א'מתיכון ועד מעון

ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד

גם אצלינו אוהבים לעבוד בסלוןריבוזום

על הרצפה \ שולחן אוכל.

מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.

אצלינו עובדים בפינת האוכלאן אליוט

גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.

לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)

אצלנו רק לבכורה (מסיימת שמינית) יש שולחן כתיבהמתואמת

קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...

אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.

לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...

אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).

אצלנוDoughnut
כשהגדולה עלתה ל-א' התארגנתי עם שולחן כתיבה מהמם שקיבלתי מקרובת משפחה. בסוף לקראת כתה ג מסרנו אותו כי בסוף תמיד ישבה בסלון...
לא קנינו. יושבים ליד השולחן אוכל ולרוב על הריצפהחילזון 123
עבר עריכה על ידי חילזון 123 בתאריך כ"ט בסיוון תשפ"ו 15:47

הבת שבכיתה ז לפעמים יושבת לעבוד לבד בחדר.

לפני זה, זה לא רלוונטי לדעתי

 

זה לא באמת כיף להם לשבת בחדר לבד

וגם בכיתה א לא עובדים ככ הרבה זמן רצוף בישיבה במקום אחד

לגדולים שלי היה ספרייה עם מכתבהממתקית

שולחן מסודר וכיסא וכו מעצמלה
בפועל- עבדו רק בשולחן בפינת האוכל.
עם הקטנים יותר שעכשיו בבית הספר, אין לנו מכתבה. הכל בפינת אוכל.
יש להם רק מדפים מסודרים לספרים ומחברות...

עונה כאמא לתאומות בא'- יש להן בחדר שולחן כתיבהאמהלה

ומגירות אישיות

אבל

שיעורי בית הן אוהבות להכין בשולחן של פינת האוכל (קניתי מפה שקופה-שעוונית, שמיועדת להכנת ש"ב ויצירות)

בגלל שהן שתיים ורוצות להרגיש שאני נמצאת עם שתיהן, יותר נח להן וגם לי בשולחן האוכל.

 

בניגוד לכולם - אצלנו כן עושים שיעורי בית במכתביהכולנה
לגדולים לא קנינו מכל מיני סיבות ולאחרונה קנינו אחד לכל חדר ועכשיו הם כן נהנים לשבת בחדר ללמוד, גם אם באים חברים זה יותר נעים שיש להם פרטיות.

אבל באמת הקטנים יותר שצריכים עזרה בשיעורים כן יושבים בסלון

אצלנועוד מעט פסח

רק לקראת כיתות ט-י הילדים עברו ללמוד בחדרים.

עד אז- רק בסלון.

אז בעיני מיותר לכיתה א'.


אחסון ספרי לימוד- אני גם מפנה לכל ילד מדף בסלון (מאחורי דלת, כי זה מתבלגן...).

שם שמים ספרים שלא בשימוש, מחברות ספייר, וכל מיני דפים במצב ביניים (כמו הטבלה של 'מבצע פסח' במהלך החופשה).

אני אוהבת שזה בסלון ונגיש, כי זה מקל עלי לארגן איתם יחד מערכת (בתחילת היסודי זה מאתגר לבד), ולדחוך לשם פריטים שונים ששייים להם ומסתובבים בסלון.

הייתי עם אחותי בחדר והיה לנו שולחן 1מנגואיתאחרונה

עם מדפים לספרי לימוד ומגירות לקישקושים וכלי כתיבה

אני רוב הזמן נהננתי ללמוד על הרצפה בחדר עד לכיתה ז

ואחותי היתה במטבח/סלון , היתה צריכה עזרה או נהננתה מהרעש


בכיתה א הבן שלי היה צריך אותי ממש צמוד ולכן היה הכי נוח בספה או במטבח

בכיתה ב בקושי שב וגם אז זה קריאה או טיפה דפי עבודה והוא במטבח או בספה 

הייתם טסות ללונדון?אובדת חצות
בעלי הפתיע בכרטיסים לשם אבל ממש חוששת מכל מה ששומעים, מצד שני בא לי חופשה. איפה בטוח שם מלון ולהסתובב? או שלוותר לגמרי?
יותר בטיחותי להסתובב בלונדון מאשר בירושליםפשוט אני..

עובדתית, יותר יהודים נרצחים בשל יהדותם בישראל, גם במספרים וגם באחוזים. 
 

פשוט מצניעים סימנים חיצוניים אם מרגישים חוסר נוחות, בפועל יש בלונדון רבתי כ-200 אלף יהודים, מתוכם כ-40 אלף חרדים, שבוודאי אפשר לזהות מקילומטרים שהם יהודים.

בלונדון אין כזו אנטישמיות.ממתקית

אני הייתי טסה לשם..
רק חבל שאין לי אפשרות...

הייתי בלונדון לפני שנהברונזה

הכל היה מעולה

תסעו ותהנו!

כמובן תזהרו במקומות חשוכים וממליצה לדבר עם הבית חבד לשאול אלו מקומות פחות סימפטים

אני הייתי טסהיהלוםנוצץ

אולי יהיה לכם נוח יותר לישון באזור היהודי שם בשביל ההרגשה (הוא לא במרכז אבל יש משם רכבת למרכז ואוכל כשר)

לא יודעת מה המצב ספציפית כרגע שם. תהנו!

כרגע לא.מוריה
כרגע לא הייתי יוצאת מהארץ אם יש חשש להיתקע בחו"ל.🙄
כן אין באמת סכנה שם יותר מבמקום אחרטארקו
תסעו ותהנוראשוניתאחרונה

הייתי שנה שעברה ונהניתי

אישית התארחנו בשכונה יהודית אז לא מפחיד בלילות ובימים חרשנו את לונדון

אולי כאן יענו ליחושבת בקופסא

פתחתי שרשור בנשואים טריים, ולא כל כך עונים לי שם.

בטח פה יהיו יותר תשובות בעז"ה. 

 

אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 לשני לילות בסוף אוגוסט.

 

אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


 

אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

 

מתייגת את @רוני 1234 כי אמרת שאת עוקבת

לא ממש מבינה בזה,אונמר

אבל נשמע לי ש1000 לשני לילות לא יהיה לך עם בריכה.

לא?

חיפשתי קצת ודווקא מצאתי באזור ה1,200, גם סבבהחושבת בקופסא
יפה. בהצלחהה!אונמר
זה המחיר באוגוסט? מעניין מאוד איפהרחללי
לפני הקורונה היינו הולכים ב500 ללילה, צימר עם ג'קוזי בלי בריכה, באוגוסט. וזה היה זול. מאז המחירים זינקו.
1000 שח ובריכה באוגןסטזברה ירוקה

זה תקציב ללילה אחד

..

היייהלוםנוצץ

מקווה שתמצאו מה שתרצו!

פשוט התקציב ל2 לילות באוגוסט עם בריכה פרטית וגם נגיש ולא רחוק מידי מרגיש לא ריאלי.

לא שיש לי המלצה ספציפית אבל לא ראיתי במחירים האלה בעבר, בהצלחה.

אין בעיה אשמח לשמוע בכל מקרהחושבת בקופסא

אני רק רוצה כיוון לחפש.

יש ביישוב מיצד כמה צימרים עם בריכות פרטיותקנקן שבור

אני לא יודעת מחירים ללילה

שווה לך להציץ באתר של המועצה, פעם כשחיפשנו הפנו אותנו לשם והיה נראה טוב (זה היה גם מהמלצה של חברה, אבל אני לא ממליצה מניסיון כי לא נסענו בסוף)

יש שם תחב"צ?חושבת בקופסא
יש דברים לעשות מסביב?
כמעט ואין לשם תחב"צשומשומ
ואין כל כך מה לעשות באזור, זה יישוב דיי מבודד
אז פחות. תודה בכל מקרהחושבת בקופסא
אולי באיזור צפת, מירון או עמק בית שאן?אוהבת את השבתאחרונה

הייתי פותחת אפליקציית אייר בינבי ומחפשת לפח איזורים... ואז בודקת אוטובוסים ואטרקציות..

סקר על דיאפרגמהעם ישראל חי🇮🇱

1.מי מכן שהתנסתה וירדה במשקל מעל 4 קילו, הלכתן להתאמה חוזרת?


2.הייתן צריכות באמת התאמה מחודשת?


3.האם לוקחים את אותו הסכום כמו בפגישה הראשונה?

תודה לעונות !!

אני ירדתי ועליתי הרבה יותר112233445566

לא הלכתי להתאמה חוזרת (לא לוקחת אחריות כמובן)

כן אני מוודאת כל פעם שאני מכניסה את הדיאםרגמה שצוואר הרחם מכוסה ושהיא יציבה.

הלכתי לפגישת התאמה אחרי לידה, זה היה זול יותר כי התאמה ראשונה עשיתי אצל מישיהי שעושה ב2 פגישות,

תכלס לעתיד יכול להיות שלא אלך. היא בדקה מה שאני בודקת בעצמי כמעט (כן עברה גם על כל ההיקף ואני לא מצליחה לעבור ממש על הכל) ולא כמו המתאמת הראשונה שלי שממש עשתה התאמה הרבה יותר מקיפה.

עונהרק לרגע9

1. לא

2. לא יודעת, אבל אחרי לידות תמיד ביקשתי מהרופאה שתבדוק אם זה עדיין מתאים ואף פעם לא השתנתה במידה למרות שעליתי וירדתי הרבה במהלך השנים

3. אף פעם לא הלכתי למתאמת שעלתה כסף, רק רופאה בקופה.

כל רופאת נשים יכולה להתאים?עם ישראל חי🇮🇱
אני אגב מצאתי היום מתאמת שהיא גם פיזיותרפיסטיתפרח חדש

לרצפת האגן ודרך כללית מושלם אפשר לקבל החזר

היא מהרצליה

אם מעניין אותך תכתבי לי באישי

עונהאוהבת את השבת

לא הלכתי


לוקחים סכום מופחת


תלכי על מיינקס, זו דיאפרגמה טובה בפער מהאחרות

אמרה לי את זה המתאמת והרגשתי בעצמי


תקשיבי זה נשמע סכום עהק אבל לרוב זו השקעה חד פעמית

ושווה את ההשקעה בגוף כדי להיות בלי הורמונים...

עונהאפונה

אבל אל תלמדי ממני

1. לא

התאמתי לראשונה לפני 9 שנים ו4 לידות, מאז לא התאמתי שוב. משתמשת באותה דיאפרגמה.

3. בטוח שלא.

ואווועם ישראל חי🇮🇱
ולא נקלטת עם זה להריון ?
נקלטתי אבלאפונה

לא בגלל הדיאפרגמה.

מותק של ילדים, אגב.

רק רוצה להגיד^כיסופים^אחרונה

שאני פה בזכות זה שאמא שלי לא הלכה להתאים😅

אז אם זה לא בתכנון שלך כרגע הייתי ממליצה לך בחום להתאים שוב ליתר בטחון


ותודה להוריי שהביאוני עד הלום😂

אנחנו רוצים לגוון בשבתותבכינוי אחר

בשבתות יוצא שאנחנו מתארחים רק אצל ההורים שלי, בערך פעם בחודש.

להורים של בעלי פחות מתאים לארח.

נמאס לנו להיות הרבה בבית,

אז חשבתי על כיוון לפנות לבני דודים שלי או של בעלי ולשאול אם אפשר להתארח שבת ואנחנו נכין גם חלק מהאוכל.

ביום יום אנחנו לא בקשר,

אז מתלבטת אם שייך. (רק ל2 משפחות לא עכשו לפנות לכל הבנים דודים..)

וגם אם יש לכן רעיונות לשבת הצימר או בית הארחה שמתאים עם ילדים גם אשמח לשמוע.

אנחנו עם 4 ילדים 

מה עםנעמי28
להתחיל להזמין אליכם קודם?
אצלנו זה קצת יותר מסובךבכינוי אחר
כי לא בטוחה שנמצא דירה לארח ואצלנו בבית אין מקום
תזמיני אותם בכלליותחילזון 123

ובשבת שכן תהיה דירה רלוונטית תזמיני אותם

 

מניחה שבהמשך הם גם יזמינו אתכם

הבעיה שמאוד מלחיץ אותי לארחבכינוי אחר

בעיקר מבחינת הבישולים, השאלה אם מתאים לבקש שחלק הם יכינו וחלק אנחנו?

ומבחינת להזמין זה לא נשמע מוזר שפתאום אנחנו מזמינים אחרי שהרבה זמן לא היינו בקשר?

למה מוזר?חילזון 123
לא הייתם בקשר ועכשיו אתם רוצים לחדש את הקשר.

זה יותר מוזר להזמין את עצמכם אליהם אם לא הייתם בקשר לא?

גם לי נשמע מוזר להזמין את עצמכםנחת-רוח

אם הקשר נורא זורם וקרוב ואת מכירה אותם ככאלה שיזרמו על זה -אז זה מעולה


אבל ככה האמת נשמע לי מאוד מוזר

ואולי גם מסבך

כי לרובנו לא קל לסרב..

ולארח משפחה לשבת שלמה גם אם תעזרי קצת בבישול זה עדיין טרחה..למצוא מקום לינה.לארגן את הבית לבשל דברים שברגיל לא תכננת.ובעיקר שבת שלמה אין שקט או פרטיות ולא לכולם זה תמיד זורם


זה לגמרי סבבה כשיש כבר קשר כזה ומכירים


כשרוצים לייצר קשר

היתי מזמינה אלי

את כולנו עלול להלחיץ לארח אז לא הגיוני להפיל עליהם

או יוזמת מפגש בימי חול

בחגים ,בחופשים


נראה לי יותר הגיוני להזמין קודםאורוש3

ואז לקוות שיזמינו בהמשך.

פחות לבקש להתארח...

כמו שיש דברים שמלחיצים אותך (אני ממש מבינה אני גם ככה) אז יכול להיות שגם להם לא מתאים...

לקחת בחשבון מקום לינהאמאשוני

להתארח עם 4 ילדים יכול להיות טרחה גדולה לא רק בקשר לאוכל, אלא אם יש להם מקום שאתם יכולים לישון.

אולי תנסו להזמין שכנים?

נראה לי הכי מציאותי כי לארח ארוחה זה לא דומה לאירוח של שבת שלמה.

תנסו גם החלפת בתים (סאבלט)


רעיונות נוספים לגיוון:

לגוון ארוחות חלבי/ פרווה/ בשרי


(בערב שבת אפשר להכין מרק פרווה ודגים עם סלטים, ומנה אחרונה חלבית)


לגוון לפעמים קידוש בבוקר ואז ארוחה מלאה בשרית

לפעמים ישר בשרי ואז סעודש חלבי מפנק יותר.


לגוון במשחקים, להזמין חברים של הילדים/ לשלוח לחברים

תנועות נוער אם הם בגיל


מה עם אחים שלך/ של בעלך? יש לכם סבא וסבתא?

נראה לי יותר שייך מאשר בני דודים, אלא אם אין לכם הרבה אחים אז בטח הבני דודים בקשר קרוב יחסית.

עם האחיםבכינוי אחר
של בעלי פחות מתחברת לסגנון והאחים שלי עוד לא ניסנו, הם עם ילד אחד, שניים אז מתלבטת אם זה יתאים 
אם אין לך קשר איתם זה יכול להיות מביך, לא?זמינה
או שזו תקשורת לגיטימית במשפחה שלכם?

כן יכול להיות, סתם חשבתי שזו יכולה להיותבכינוי אחר

אופציה כדי ליצור איתם קשר,

אבל יכול להיות שזה פחות שייך

לשעתי כדאי להתחיל בלהזמין בעצמך אלייךהמקורית

לבקש להתארח נשמע לי פחות מתאים לפעם ראשונה עם 4 ילדים האמת.. וגם בכלל עם לינה

אולי אפשר לפני כן ליצור מםגשים באמצע שבוע כדי לראות אם אתם מתחברים בכלל

בעיני זה קצת מוזר לשאול סתם ככה פתאום אם אפשרקופצת רגע
להתארח אצלם.

אם הייתה איזו סיבה הגיונית (נניח אתם מוזמנים לשבת שבע ברכות בסביבה ורק מחפשים מקום לינה) זה היה נראה לי יותר מתאים.


מה לגבי לנסות למצוא משפחות בסביבתכם שמתאים להיפגש לארוחה בשבת? 

זו גם יכולה להיות אופציהבכינוי אחר

אבל השאלה אם מקובל להתחלק באוכל?

כי אם אני מזמינה אלי מלחיץ אותי להכין כמויות של אוכל ואם מתחלקים 2 המשפחות אז זה יותר קל

לדעתי לא כככורסא ירוקה

אם מישהו מגיע מקרוב אז הגיוני להתחלק באוכל אבל מישהו שמגיע מנסיעה לא הייתי מצפה/מבקשת שיביאו אוכל. גם התארגנות לבוא לשבת זה בפני עצמו הרבה התעסקות לפני ואחרי.

אבל אתם כבר עם 4 ילדים, בעיניי זה יכול להיות נקודת זמן טובה ליצר לכם ביחד משפחתי בלי אנשים חיצוניים. שבתות בבית יכולות להיות גם טובות.. 

אצלנו מקובל..טארקו

להציע לחברים לאכול יחד

ואז מחליטים איפה יותר נוח(אצלנו או אצלם) ומה מכינים כזה או איך מתחלקים

זה לא ממש לארח רשמי כזה אלא יותר זורם כייפי.. 

אבל באמת לא אם מגיעים מרחוקטארקו
זו האופציה הכי רלוונטית בעיניהבוקר יעלה

אבל למה כמויות של אוכל?

אפשר לבקש להכין מנה או קינוח. להתחלק לגמרי, פחות מקובל אצלנו.. 

נראה לי את מדמיינת משהו מוגזם מדינחת-רוח

להכין כמות זה לא כמו שזה נשמע

אם לא מגזימים בלעשות רושם


פשוט

להכין דברים שקל להכין בכמות


נגידלא דברים של אחד אחד בהכנה ..כמו קציצות טיגונים וכו


אבל נגיד להכניס לתנור 2 -3 מגשי עוף זה לא יותר עבודה

להכין אורז או קוסקוס בכמות זה אותה העבודה

לשים מגש גדול של תפו''א בתנור כנ''ל

ותמיד אפשר לקנות שעועית ירוקה -ברוקולי-כרובית- כתוספת פשוטה

חזה עוף קל להכין מוקפצים

וכדומה


לא תמיד צריך כמויות ענק

ואומרת את זה כמשפחה גדולה


ולא צריך לעשות כדי להרשים.בפשטות...לשדר פשוט כיף להפגש וזאת המטרה


אם את מזמינה לארוחה אחת לא חושבת שנעים לבקש להתחלק

אם היא תציע אז סבבה

אבל מקובל שמי שמזמין לארוחה זה כי סבבה לו לארח

ובעיני כדאי קצת לפתח מיומנות כזאתבחיים..כי זה כיף לארח ולהפגש עם אנשים..וזה נטו להתיידד עם הסיטואציה ולא להתרגש ממנה יותר מדי..


ולגבי שבתות בבית- למה בעצם זה משעמם? אולי אפשר לחשוב איך אתם ממלאים את השבת בהתרחשות שטובה לכם?

נכון עם ילדים שבת היא גם אתגר והשקעה

אבל אפשר לייצר אוירה מתוקה ושמחה ברגעים מסוימים

ולייצר יחד הוויי של בית


וכמובן לא סותר שכיף לגוון ולהפגש עם אנשים


פשוט בעיני הדרך היא להזמין

לא לבקש שיזמינו..זה יכל להיות כשיש הדדיות וקשר קיים בעיני


או להרים טלפון לחברה שגרה לידך ומרגישה במח.. ולומר וואי בא לנו לאכול יחד אתכם השבת בסעודה בבוקר בא לכם שנאכל יחד אצלינו או אצליכם? ושכל אחד יביא איתו אפילו את האוכל ונעשה משהו כזה בזרימה בלי שאף אחת תצטרך לטרוח..


לדעתי זה לא שייך, במיוחד שיש לכם 4 ילדיםרוני 1234
אפשר לארח משפחה מהיישוב/שכונה שלכם לארוחה אחת ואז זה פחות כבד מאירוח של שבת שלמה.
2 דבריםשלומית.

קודם כל לגבי אחים שלך: מרגיש לי הכי בסיסי להתחיל מלהזמין אותם. מה זה משנה כמה ילדים יש להם? או אם הם רווקים בכלל? הכי משמעותי לדעתי קודם כל קשר עם אחים. וחושבת שכן שווה גם לפתוח את הראש לכיוון אחים של בעלך. כמובן לא מכירה את ההקשר המשפחתי אבל אולי זה כן אופציה אפילו אם הם קצת שונים וכרגע לא זורם.

לגבי הבני דודים מצטרפת לקודמותיי שאמרו שזה לא כ"כ יפה להזמין את עצמכם. לגבי מקום לינה, אולי יש באזור שלכם משפחות שנוסעות לשבת ומוכנות שישנו בבית שלהם? אצלינו זה מאוד מקובל.

באמת יש משהו מלחיץ בלארח אבל שווה לקפוץ למים... גם פעם ב3 חודשים נגיד לארח זה כבר מגוון.

דווקא לגבי לבקש מאורחים להביא חלק מהאוכל בעיניי זה סבבה לגמרי. לא חצי- חצי אבל משהו אחד או שניים שיעזור לך, לגמרי לגיטימי בעיניי 

עונהאורוש3

כבר עניתי בגוף השרשור שפחות מתאים בעיני הרעיון לבקש להתארח אצל בני דודים, אבל רוצה להעלות לך רעיונות יותר קלים ליישום:

כמו שהציעו להזמין לארוחה. כי ארוחה אחת זה פחות מאיים מבחינת בישולים. אנחנו כן לפעמים עושים עם חברים ארוחות משותפות ומתחלקים ממש באוכל. אבל זה רק עם חברים ממש טובים שמחליטים כזה שישי בצהריים להצטרף וכל אחד מביא את שלו. זה קצת שאלה של דינמיקה. אבל בכל מקרה ארוחה אחת זה יותר קליל מאוכל לשבת ארוכה פלוס מקום לינה.

אפשר להתחיל מלהזמין חברים לקידוש אחרי התפילה אם את מרגישה שיותר קל לך. ואז זה להכין עוגה, עוגיות. לחתוך פירות בשבת ולהכין קפה. וזה קליל וזורם. דרגה מעל- להזמין לסעודה שלישית. ואז להכין ביצים להוציא טונה ולחתוך סלט ירקות. ומבחינת הכנה ממש אז נגיד משהו אחד כמו לזניה או פשטידה.

מתחברת למה שאמשוני הציעה על ארוחות זורמות משתנות. אנחנו ממש עושים ככה שבא לנו גיוונים. לצאת לגני שעשועים משתנים גם מגוון. אפשר גם לתאם שעה עם חברים.

אם את אוהבת להשקיע ויש לך אנרגיה אפשר לעשות שבת לפי נושא, קישוטים וקינוחים בהשראת הפרשה, העונה, החג בחודש.

משחק קופסא משפחתי חדש.

ספרים מספריה לגוון בהקראה או בקריאה, תלוי בגילאים. אם הן גדולים אולי לקנות ספר שמתאים לגיל וללמוד ממנו יחד. יש פניני הלכה ילדים שזורם למשל מגיל יחסית צעיר.

לעשות שבת של פתיחת אלבומים, ממש כיף ומגבש. עוברים על החיים שלהם כזה, הם ממש אוהבים. אפשר גם מזכרות אם יש לכם מהילדות שלכם.

אולי יש בת דודה או אחינית צעירה לא נשואה? אם יש מישהי זורמת שווה להזמין. זה ברמה של לתת מזרון לישון וממש יכול לגוון אווירה.

אפשר לצאת לשבת מדי פעם. נגיד גיסתי כמה פעמים לקחה אייר בי אנד בי בירושלים לשבת, הביאה הרבה חד''פ וקנתה בשישי שם באיזה קייטרינג או מקום שמוכר לשבת. זה כן מאמץ והוצאה אבל מאוד כיף ומגוון.

תודה, מה זה מה שכתבת בסוףבכינוי אחר
אייר בי אנד? נשמע מעניין
זה אפליקציה שמגיעים דרכה לדירות אירוחאוהבת את השבת

של אנשים פרטיים

יש שם מגוון אפשרויות גם מבחינת המחיר גם מבחינת הרמה וגם מבחינת מיקומים...

לא הייתי מציעה להתארח..שירה_11
קודם יוצרת קשר ושיח מציעה להתארח לפחות בימי חול
ננעל לבקשת הפותחתבארץ אהבתיאחרונה
המלצה לאיפה לעשות מי שפירתותית11

לצערי יצא לי תוצאות לא תקינות בסקר שליש ראשון

וצריכה לעשות מי שפיר

אשמח להמלצות על רופא או רופאה מקצועיים מאוד ונעימים וסבלניים.

ואשמח גם לשמוע כמה זה כןאב

אני ממש חוששת 

באיזה אזור?כורסא ירוקה

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

תודה!תותית11

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

ד"ר שי פורת בעין כרםאפונה

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

תודה לךתותית11
מה מרגישים? 🫣
דקירה בבטןאפונהאחרונה
לניאדואנונימית בהו"ל

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.


בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

מבחינת כאבאנונימית בהו"ל

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ואי תודה רבה לך עזרת לי ממשתותית11
בשמחה!אנונימית בהו"ל

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות


אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אז למה גם ניפט?תותית11
כאילו אם התוצאה של מי שפיר היא ודאית? 
ניפט אפשר לעשות מוקדם יותרכורסא ירוקה
אז לא צריך לחכות המון שבועות למי שפיר בחוסר ודאות מוחלט אלא עם איזשהו כיוון
כי מי שפיראנונימית בהו"ל

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

אני בשבוע 16תותית11

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

לנואנונימית בהו"ל

אמרו 3-4 שבועות

אבלאנונימית בהו"ל

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי כמה פעמיםמתיכון ועד מעון

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

תודה על ההמלצה!תותית11

אני באמת ממש חוששת.

החשש מאוד מובןמתיכון ועד מעון
שולחת לך חיבוק, ובאמת אם יש עוד משהו שאפשר לעזור, אשמח מאוד!
ילודה וייסורי מצפוןפילה

הקדמה. בת שלי רבה עם ילדה ממשפחה ענקית. גדולים שם כבר נשואים . אבל כמה בינוניות עוברות גיל ההתבגרות קשה. ואני לא חושבת שזה בגלל גודל המשפחה. העניין הוא שבת שלי כל פעם אומרת - אם לא יודעים לחנך , למה להביא 15 ילדים?

מאוד צורם לי. אין לי 15 ילדים כמובן וכנראה כבר לא יהיה אבל עדיין ממוצע במשפחה דתית זה שבע ולנו יש יותר.

וכל הזמן אני מרגישה סוג של ביקורת סמויה . וגם מתבגרים סוג של מנצלים את הנקודה המספרים שלהם יהיו רק שישה ילדים וכמה הם מסכנים. שאובייקטיבית לא נכון. אני עזרתי בבית לא פחות מהם והיינו רק שניים. אותו דבר בעלי.

גם יחס מהשכנים. עכשיו כבר פחות כי רובם בגיל ההתבגרות. אבל פעם כשהין לי הרבה קטנים, כל פעם שאיזה ילד מהבניין או בניין ליד הרעיש , באו אלי כי ידעו שיש לי הרבה ילדים. גם אם ילד בכלל היה בצבע אחר , חילוני , לא יודעת מה. כאילו הנחת יסוד כזאת שאם ילדים בלי השגחה אז הם באים ממשפחה גדולה ולא שומרים עליהם.

אם 2 ילדים של שכנה חילונית יצאו לבד , אף אחד לא יגיד למה היא ילדה כל כך הרבה ילדים ולא שומרת עליהם. סתם יגידו שהיא לא אחראית .

גם מבחינה כלכלית. אם הורים לקצת ילדים לא נותנים משהו, אז זה נחשב חינוך לפשטות . אם הורים להרבה ילדים , אז זה בגלל שהם עניים ומסכנים הילדים.

כתבת פה בעצם שני נושאיםמתואמת

אחד - היחס של הילדים שלך למשפחות ברוכות ילדים,

השני - היחס של הסביבה למשפחות ברוכות ילדים.


בקשר לעניין השני אין הרבה מה לעשות... אולי רק אם משנים מקום מגורים. (אנחנו גרים בשכונה שבה רוב המשפחות ברוכות ילדים. אנחנו ספציפית גרים בבניין שבו שאר המשפחות מבוגרות יותר ועם פחות ילדים, ובכל זאת אף פעם אין תלונות על הילדים שלנו, פשוט כי זה המקובל פה בסביבה... וגם כי הם שכנים טובים ומתחשבים ב"ה. היו להם רק בקשות ספציפיות וצודקות).


בקשר לעניין הראשון - האם כל הילדים שלך חושבים כך?

יכולה לומר שאני גדלתי במשפחה ברוכה, ותמיד רציתי גם שיהיה לי כך, ואילו האחות שאחריי לא אהבה את זה ותמיד אמרה שלה לא יהיו הרבה ילדים... אז זה לגמרי תלוי באופי, לא ביכולת החינוך של ההורים.

(הילדים שלי בגדול עוד לא לגמרי הביעו רצון ספציפי. כן נראה שטבעי להם שגם להם יהיו משפחות גדולות - שוב, כנראה מכיוון שזה מה שהם מכירים. אמנם יש קרובי משפחה בסגנונות אחרים, אבל עדיין סביבת המגורים משפיעה יותר, כך נראה לי. וכמובן, יש לי עדיין גם ילדים צעירים, אין לדעת מה יחשבו בהמשך)

עונהפילה

לא כל הילדים שלי חושבים ככה. וגם כאלה שכן , יחס שלהם משתנה כל הזמן. לפעמים זו דרך שלהם למרוד . או לסחוט משהו. הם טובים בסחיטה רגשית.

לי אישית לא משנה אם יהיה להם ארבעה ילדים או עשרה , העיקר שיהיו בריאים. 

אם ככה אז הכול בסדר...מתואמת

אולי תנסי להראות להם שזה לא מפעיל אותך - תאמרי להם בדיוק מה שכתבת פה, שאת מתפללת לנכדים בריאים ולא משנה מה יהיה מספרם.

ומן הסתם הם עוד יגיעו לדעתם האמיתית כשיהיו מבוגרים...

לי זה נשמע כמואפונה
"ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם"
קודם כל עם השורה האחרונה הכי הזדהיתי.ממתקיתאחרונה

אנחנו גם מעל הממוצע ב"ה
גם מרגישה עיניים כזה בגינה, בבניין...
כל דבר משליכים על זה שאנחנו הרבה ואין תשומת לב לכל ילד.

עם בגדים זה הכי בולט, גם בקרב המשפחה שלי המורחבת.
והאמת? שיחשבו, לא אתחיל לחשוב מה כל אחד חושב.
נכון אני לא יכולה לקחת את הבת ב א' לחוג כי יש לי עוד ילדים, אז היא הולכת לבד ורק עוברת חנייה
ולא יכולה ללכת לסדנאת אימהות של הבן הגדול, כי יש במקביל אסיפת הורים אז אבא הולך לבד וכו...
זה המצב.
 

אולי יעניין אותך