לדוגמא. (אלברט איינשטיין)
אוף. זה מבאס שאחים שלי רואים אותי בורחת למחשב.
זה מבאס שאני בורחת למחשב.
לדוגמא. (אלברט איינשטיין)
אוף. זה מבאס שאחים שלי רואים אותי בורחת למחשב.
זה מבאס שאני בורחת למחשב.
את יכולה לשמש דוגמא רעה ולהראות להם מה קורה למי שבורח למחשב/ שודד בנק בשתיים בלילה/ דוחף זקנות לכביש.
אממ זה קצת מסובך כי את צריכה להיכנס לדמות ולהסתובב בבית שיכורה ומסוממת ולצעוק על כולם ולצרוח לשמים שהחיים שלך דפוקים, ואז בדרך כלל הם קולטים את הכיוון ונמנעים מבריחה למחשב/ שדידת בנק/ דחיפה מכוונת של גברת בלומפילד לכביש
אפשר לספר משהו בעייתי? הרימון לא נותן לי להיכנס לכרטיס אישי ואני לא יכולה להסתכל בהערות שכתבתי על אנשים..
זה אתה שאוהב כסף?
אוקי, לגבי הרעיון שלך:
הוא נראלי באנלי מידי ולא מתאים לדור של היום. נראלי שזה דווקא יגניב את אח שלי והוא ינסה את זה גם.
ההוא שאוהב כסף? חח ככה את מסכמת כל התכונות, השאיפות והחלומות העמוקים ביותר שלי? מחמיא
חח כן יש משהו בדברייך.
חח סליחה, לא ניסיתי לסכם את "כל התכונות, השאיפות והחלומות העמוקים ביותר שלך.." רוצה לספר עוד דברים? אם כי בכל מקרה אני לא מצליחה להיכנס לכרטיסים האישיים...
כן, תמיד יש משהו בדבריי.
וטוב שכך. כמו מה? קיימים יותר מ7000 שפות בעולם. מי שלא קופץ אדום. ספר תורה ספרדי פסול.
לכתוב "יש משהו בדברייך"? זה עדיין שנון? זה כבר קיטשי? אנשים אפשר משוב?
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול