כמה פעמים ביום היא יונקת? בלילה וביום?

ביום עצמו לפעמים פעם אחת, לפעמים לא..

אבל זהו, גיליתי הריון וחוששת שזה מפריע לכך..

אבל הגיוני שתרצי להפסיק כי זה מחליש אותך.

הייתי מתחילה בגמילה מהנקות הלילה. להסביר לה (היא כבר ממש גדולה) שזהו, בלילה לא יונקים. רק בבוקר כשיש אור בחוץ. ולעמוד על זה בעקשנות, ולהציע לה את כל התחליפים האפשריים (ועדיף שאבא יקום אליה ויציע אותם, אם הוא יכול). זה ייקח כמה ימים קשים (אולי אפילו שבועות...) אבל זה משתלם בסוף.

אחר כך גמילת היום כבר תהיה קלה יותר, כי תוכלי להסיח את דעתה בכל מיני דברים.

(אני הינקתי פעם אחת עד גיל שנתיים ושמונה חודשים, והפסקתי להיניק בלילה כמה שבועות לפני גם כי נכנסתי להיריון והיה לי קשה מדי. אבל גמילת היום נפסקה מעצמה, כשהייתי בחודש רביעי, אולי כי נגמר לי החלב או שטעמו השתנה, או סתם כי הילדונת כבר לא ראתה עניין...)

לק"י

והם גם נגמלו בסוף.

ביום הורדתי הנקות בהדרגה עד שזה היה לא כל יום, ובסוף הפסקתי לגמרי.

בהצלחה!!

והיא באמת מסכימה שאין יותר חלב ונגמר וזהו..

אבל אז בערב לפני השינה היא חיייבת הנקה, כך זה נראה. לא נרדמת בלי זה. ואני מזכירה לה שאין חלב, ו/או נגמר וכו, היא אומרת שיש 🙈 ולא נגמר.. ומבחינתה כן לשתות חלב עכשיו למרות שאמרה שהיא לא תשתה יותר חלב. היא גם עולה לגן עירייה אז מזכירה לה שכך היא לא תוכל לעלות לגן, והיא תשאר עם הקטנים במעון... לא משנה לה 

כמה ימים לפני כן להכין אותה מראש לשינוי, לדבר איתה על החלופות. ואז להיות חזקה על זה גם אם קשה לה. צריך להיות ברור לך לגמרי שזה הרגל שאתן משנות, ולא צורך שאת לוקחת לה.

אני בגיל שנתיים דיברתי עם הילדון לגבי מה יעזור לו להירדם בלי הנקה והוא אמר לי לישון עם אוטו אז נתתי לו לישון עם אוטו וזה ממש עזר לו.

שמעתי גם רעיון יפה לעשות מסיבת פרידה מהנקה.

בגיל הזה אולי אפשר גם 'מבצע' וכל לילה שלא יונקת מקבלת מדבקה עד שמסיימת את הטבלה ומקבלת פרס.

אולי גם לספר סיפור על ילדה או חיה שכבר היתה גדולה והגיע זמן להפסיק לינוק, ובהתחלה היה לה קשה והיא מאוד רצתה ואמא הזכירה לה שכבר לא יונקים ואז היא התגברה והיא היתה מאוד גאה בעצמה והרגישה כל כך גדולה והלכה לגן של הגדולים. או משהו בסגנון.

בהצלחה רבה!!!

לק"י

להסביר שהיא תוכל לינוק רק כשיש אור בחוץ.

להבין שיהיה לה כנראה קשה.

ואז יותר קל להמשיך משם.

כי אם היא נרדמת בהנקה, אפשר להתחיל תהליך של שינה עצמאית, ואז כבר אוטומטית ההנקות בלילה יפחתו או ייעלמו ויהיה הרבה יותר קל...

וגם אחרי שלא הנקתי יומיים ברצף, היא ביקשה..

מזה ביקשה, היא צורחת ולא נרגעת.. לאבאלי שהיא תירדם מתוך צרחות... 

הפלוס בגיל הזה שהם מבינים. זה עדיין יכול להיות קשה, אבל לפחות אפשר להסביר.

הסברתי המון המון שההנקה נגמרה והוא כבר גדול וכו' והבאתי בקבוק (לא מטרנה) עם מים וקצת דבש שיהיה מתוק

ב3 ימים הראשונים הוא ראה בלילות רק את בעלי ולא אותי

אח''כ גם אני קמתי אליו

זה היה בסהכ כמה ימים התעסקות עם זה ונגמל מאוד מהר

הוא היה יותר קטן מהבת שלך, מאמינה שעם הכנה נכונה היא תבין וילך בקלות בעזרת ה'

באחד נאלצתי להפסיק מתישהו כי היה ה.בסיכון ובאמת בו זה היה יותר חד משמעי ופחות בהדרגה, אבל מאז הכניסה להריון התחלתי לתת גם תמל למקרה שהחלב יפסיק.

בשני המקרים פשוט נתנו בקבוק במקום ועבר ממש חלק וטוב ב''ה

אבל זה לא היה בגיל מאוחר כל כך🙈

ברור שיש פה משהו מאד נוח שזה פשוט אי אפשר וזהו, זה נגמר.

אבל בתפיסה שלי, אני משתדלת לומר לילדים את האמת כמה שאפשר.

לא הייתי רוצה לגמול ילדה מתוך ניתוק.

גם ככה יש פה תהליך של פרידה שעלול להיות קשה לילד..

(ייתכן שהאמא של החברה עשתה את זה מתוך מקום הלכתי שאם עובר זמן מסויים, נדמה לי יומיים, מעל גיל שנתיים של היונק והוא לא ינק אסור לחזור להניק אבל עדיין בעיני הייתי מסבירה לו שאי אפשר יותר לינוק ולא 'ממציאה')

אצל חלק מהילדים שלי הייתי צריכה לגמול בלילה בתהליך שכלל גם בכי עד להסתגלות לדרך אחרת להירדם.

אבל אצל אחד הבנים שלי היתה גמילה ממש קלה ונעימה, בלי בכי בכלל. אז משתפת במה שהיה, אולי מה שעשיתי יוכל לעזור גם לכם.

(מה שכן, הוא היה יותר גדול, בן 3 ו-9, וכבר ידע ללכת לישון עם אבא בלי הנקה כשאני לא בבית....).

כשהתחלתי לחשוב על גמילה מהנקות לילה (ביום הוא כבר לא רצה לינוק מעצמו), לפני שאמרתי לו שאי אפשר לינוק בלילה, אמרתי לו שמעכשיו כשהוא הולך לישון הוא יונק בזמן שאני סופרת עד 20, ואחר כך הוא שוכב לידי עד שהוא נרדם.

זה עבר ממש בקלות, סיימתי את הספירה והוא שכב במיטה (כשאני יושבת לידו) עד שהוא נרדם.

אחרי כמה לילות כאלו, הוא כבר לא ביקש בכלל לינוק בהתחלה. זה היה גמילה ממש חלומית מבחינתי.

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

בטח אם הכל עליה

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

מה עושים שם אבל? מדברים?

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני