באלי סקר רגע. מתי אתן מגיעות לעבודה?המקורית
8 ( אחרי נסיעה של שעה ורבע - שעה וחצי לצערי)שושנושי
וואו. מטורף. ואת עוד בחודש מתקדם..המקורית
וואווווו זה שובררררשירה_11
8.תקומה
כשבעלי לא במילואים בים שבע וחצי לרבע לשמונהבוקר אור
7 ועשרה אחרי נסיעה של שעה וחצירוני_רון
3 פעמים בשבוע.
כרגע בהריון, עובדת רק מהבית... וגם זה בקושי רב.
וואו אז מתי את קמה בעצם כשאת עובדת מהמשרד?🧐המקורית
05:00רוני_רון
ויוצאת מהבית ב5 וחצי, כדי לעלות לאוטובוס של עשרים ל6.
כשעוד הנקתי את הבכור, הייתי צריכה לקום ברבע לחמש כדי להספיק להניק לפני שיוצאת.
איזה מסירות. ומתי היית מגיעה לבית?המקורית
לא לבית...רוני_רון
בעלי היה לוקח את הבייבי מהמטפלת, ומתחיל איתו את הנסיעה לכולל.
אני הייתי יוצאת מהעבודה ב2 ועשרים, כדי להגיע לכולל של בעלי ברבע ל4, לקחת את הילד. ומשם הביתה.
אני מאוד מקווה שאמצא עבודה אחרת בחופשת לידה. זה היה קשוח מאוד, ואולי מדי... ולא מרגיש לי נכון עם 2 ילדים.
וואו מטורףרקאני
בהצלחה!
מקווה בשבילך שתמצאי משהו מוצלח
אמן!!רוני_רון
השוק במצב לא מזהיר, אבל ה' יעזור.
וכמו שמצאתי את העבודה הזאת לפני כמה שנים עם הרבה סיעתא דשמיא (גאמפא, בלי תואר, ובלי ניסיון בכלל), הוא גם יעזור הלאה.
הוא נתן את הילדים, והוא נותן את הכסף והכח לגדל אותם.
איזה אלופה!!עטלף עיוור
לגמרי קטן עליו
ואם את בגאמפא אז מצבך מעולה!! נקודת פתיחה מצוינת
בהצלחה! בע"ה תמצאי משרה טובה לך ולאמהותשידור חוזר
מזכירה לי אותי, הייתי על האוטובוס של 5 וחצישידור חוזר
וחוזרת הביתה ב4, אירי האיסוף של כולם
מחזיקה מעמד בקושי עד 6, מקלחות ולישון
לא הייתי אמא
לא הייתי אישה
לא חייתי
זה היה חלק מהסיבות שגרמו לי לעזוב
גם את המקצוע (זה היה הנורמלי בערך, אם רציתי לצאת ב3 לאסוף את הילדים)
היום אני לא עובדת בעבודה "מקצועית"
אבל כן קרוב לבית
ב8 במשרד, ב3 וחצי יוצאת ומספיקה לאסוף את כולם ב"ה
נהנית בסך הכל
וכן חושבת מה אני יכולה למקסם מעצמי עוד
חושבת על ייעוץ תעסוקתי, אשמח ממש אם יש פה המלצות, ירושלים והסביבה
באמת זה קשוח ממשרוני_רון
מזדהה איתך.
בקושי היה לי את זה עם הילד.
כי חזרתי לעבוד באוגוסט, ובאוקטובר התחילה מלחמה, ועברנו לבית עד ינואר.
בפבואר בערך היתה לי שלית פתח ועבדתי כמה שבועות רק מהבית.
ומלפני חודשיים אני לא נוסעת בגלל סימפיזיוליזיס.
אז בשבועות שגרה של המשרד - היה ממש לא קל. מרוץ אחרי שניות של שפיות ושינה.
ועדיין הייתי מקבלת פרצופים בעבודה על זה שיצאתי כ"כ מוקדם. הם לא יוצאים לפני 6...
ולא עניין אף אחד שאני הגעתי למשרד ב7, והם ב10. שאני עבדתי רצוף, בקושי סנדוויץ' מול המחשב, והם יצאו לארוחת צהרים של 40 דק+...
בקיצור, צוות ושעות שלא מותאמים עבורי. ככה להרגשתי.
וואי וואי, מבינה אותך ממששידור חוזר
תני לי לנחש שאת עובדת הייטק?
ככה גם אני הייתי...
אכןרוני_רון
ככה היית? מה השתנה??
מחפשת סיפורים מעודדים...
עזבתי את התחום חחח, לא מעודדשידור חוזר
דווקא אולי מעודדשושנושי
אני בתחום ולא בתחום,
באחד הנישות נקרא לזה ככה
טוב לשמוע שיש חיים אחרי העזיבה..
ממש סיוט עם כמות השעות עבודה
חיים יפים מאודשידור חוזר
אבל ברור לי שלא כל אחד יכול
(עזבתי כשבעלי סיים את התואר שלו והתחיל להרוויח, ב"ה יש לו היום משכורת יפה שמאזנת את מה שאני חתכתי)
8, יוצאת ברבע ל8ברונזה
איזור 8oo
ביומיום משתנה בין שמונה לרבע ל12. בקייטנה- שמונהיעל מהדרום
(איזה מתיש זה להתחיל כל יום בשמונה....)
מגיעה 4 ימים בשבועמומו100
לימודים תופס?;)גוגי גוגי
8 ורבע הכי מוקדם (לפי המערכת)
נסיעה של חצי שעה באוטו..
גמיש... תלוי במצב השעות בחודשמקרמה
במשרה של 7 שעות ליום
צריכה לאסוף ב16:00
נסיעה של דקה וחצי לעבודה
נסיעה של 5 דק לגנים
לרוב מתחילה איפשהו בין 8:15-9:00
בין שבע לעשרים לשבע וחציערגלית
מתביישת לכתובעטלף עיוור
ומתי את מסיימת? זה כאילו איחור קבוע, או שזו השעההמקורית
באמת?
אני לא נמצאת כל הימים במשרדעטלף עיוור
ועובדת גלובלי
אז תלוי אם יש לי סידור לילדים באותו יום, אם אין אז יוצאת קצת לפני 3, אחרת יכולה גם ב5 כזה.
גם אני משהו כזהאורות המלחמה
בד"כ 9-10השקט הזה
אשקול הסבה 🤭המקורית
תשקלי לעבוד אצלינו😅יעל מהדרום
לק"י
רק שאז תסיימי מאוחר בהתאם (רבע לחמש).
אם לא היו לי ילדים, הייתי שמחה להתחיל כל יום מאוחר ולגמור מאוחר.
זה מה שעשיתי כשלמדתי מקצוע של עבודההמקורית
במשמרות ברובו😅
לגמרי הלכתי על נטיית הלב בלי לחשוב יותר מדי קדימה
אבל יש ילדים ב"ה 
וכבר הוסבתי פעם אחת
זהו לבינתיים נראה לי חח
לכי על זה
השקט הזה
כאילו יחסית לשעות שנזרקו פה אני בסדר, אבל אני לא מהמורות שמסיימות באחת וחצי
אין מושלם, אה? 😑המקורית
🤷♀️🤷♀️השקט הזה
הי, גם אניאמא טובה---דיה!
מעניין אם אנחנו מלמדות את אותו מקצוע;)
אני מנחשת שלאהשקט הזה
כנלהבוקר יעלה
800-830פאף
עם נסיעה של 40 דקות.
התרשמתי מהשעות של הבנות פה! זה לצאת ממש מוקדם...
נכון. מניחה שהבעלים מתפעלים את הילדים בבוקרהמקורית
אותיoo
זה לא סותר בעינייהמקורית
זה בהחלט חריצות
לגבי איפה לעבוד ומתי זה משו אחר, אבל את החריצות אי אפשר לקחת להן לדעתי
מניחה שרוב מי שיוצאת פה מוקדםעדיין טרייה
זה העניןoo
מסכימה. המירוץ הזה מכניס הרבה סטרס לחייםהמקורית
נכוןמומו100
מסכימה שזה מרוץ אבל לא שיעבודעדיין טרייה
רבע ל7 אחרי 40 דקות נסיעהעדיין טרייה
מה? וואואורות המלחמה
נראה לי ניצחת
איזה מסירות
לא יודעת אם מסירותעדיין טרייה
פעם הייתי יוצאת יותר מאוחר והייתה לי מישהי שאוספת את הילדים בתשלום.
בפועל זה השאיר לי ממש מעט זמן להיות עם ילדים.
כרגע לדעתי הגעתי לסוג של איזון גם אם זה אומר לישון מוקדם במהלך השבוע.
ונראה לי ש @רוני_רון ניצחה אותי היא יוצאת ב5 וחצי :-O
כן אחכ ראיתי שהיא עוקפת אותךאורות המלחמה
מגיעה ב8 או קצת לפנינועה נועה
עונהשירה_11
כרגע אני בבית
אבל בזמנים שעבדתי הייתי אז בלי ילדה שזה משנה מאוד אני מניחה...
הייתי קמה ב7 ויוצאת בערך ב7 וחצי קצת לפני, ומגיעה לעבודה ברבע ל8
בין 8:00-8:20עלמא22
תלוי במצב הרוח של הבת שלי (נראה מה יהיה כשבעז"ה אחזור לעבודה אחרי חופשת הלידה) וכמה זמן לוקח לה להתארגן.
נסיעה של בערך 20 דק'
יומיים ב8:00 יומיים ב10:00, אחרי 20 דק' נסיעהנטועה
מגיעה אזור 7:40 אחרי 40 דקות נסיעהמצפה88
בסביבות 9בשורות משמחות
כרגע בחופשת לידהדיאן ד.
לפני זה השאיפה היתה להגיע ב- 08:00-08:30
בפועל הייתי מגיעה יותר לקראת 09:00
מתעופפת מהעבודה ב03:25 כדי להספיק לקחת את הילד.
כל מה שלא הספקתי במשרד ממשיכה בערבים בבית.
הייתי מעדיפה לעבוד כמו משוגעת במשרד כדי לסיים כל מה שיכולה.
7:00חצי שני
לפעמים 7:00 לפעמים 11:00 לפעמים מהביתאמאשוני
תלוי אם באותו יום נוסעת לפני או אחרי הפקקים.
בימים שיוצאת מאוחר, מתחילה לעבוד מהבית או הולכת לשיעור ספורט אחרי פיזור למסגרות.
זמן נסיעה כשעה בלי פקקים.
גמישות זה המתכון המנצח 😁
האמת עכשיו בחופש הגדול, מאז ה20.6מותק 27אחרונה
במהלך השנה, יוצאת ב7:30 לפיזורים של ארבעתם, כל אחד מקום אחר בעיר... ומגיעה לביהס ב7:50...
יש ימים שמתחילה ב10:00, אז יוצאת ב9:55 מהבית ומגיעה בזמן..
מסיימת כל יום 13:25...
יום של ישיבות ב15:30
תופעת לוואי של נוברינג- מוכר? יש מה לעשות?בית שלי
בזמן אישות שורף בנרתיק נוראאא
ואחרי שיש זרע.. בכלל מרגישה כאילו שפכתי לשם בקבוק אלכוהול..
חוץ מזה אין שום דרך להנות ככה וגם לא מגיעה לשיא בכלל.
מבאס ממש.
שילכו לעזאזל כל המניעות האלו
לא מבינה מה הרעיון
לסרס את הנשים
לקלקל את הגוף שלהן
הכל כדי שהגברים יוכלו להנות בכיף שלהם בלי השלכות בשטח ( הריון..)
לפני שתתנו לי רעיונות לגבי התקנים
לא יכולה
ניסיתי כבר כמה סוגים כל אחד והבעיה שלו (המשותף לכולם = פגיעה בגוף שלי).
תפני לרופא נשיםרקאני
לצערי גם לא מסוגלת ללכת לרופאת נשיםבית שלי
לא מקצועיות
לא רגישות
לא סבלניות
(לא כולם הכל ביחד חח..)
סיוט סיוט סיוט
יש רופאים ורופאות מצוייניםרקאני
רק צריך למצוא אותם
אין ברירה
ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא
אפשר גם באפליקציה
לתאר מה את מרגישה בדיוק
בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה
ואולי זו איזו רגישות לטבעת
אשמח להמליץ לך על רופאה מדהימהתותית11
שמטפלת בכאבים ביחסים
אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל
מירושלים
היא יקרה כי היא פרטית
אני לא סובלת כאבים בדכבית שלי
ברור לי שקשור לטבעת
אבל אין לי מניעה אחרת....
שלי גם רגישה, גם סבלנית וגם נראית לי מקצועיתיעל מהדרום
אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.
תודה. אני בכלליתבית שליאחרונה
החלפתי כבר כמה רופאות
לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה
כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת
ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל
נורא נורא נורא
טוב זה עוד רחוק ואולי לא ריאלי...גלויה
אבל זה חלום.
מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות
במבחר?
או באוניברסיטת חיפה?
לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...
אבל אולי מתישהו
אאמין בעצמי שאני יכולה
ויסתדר לא על חשבון המשפחה
וכו'...
בקיצור:
1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי? (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)
2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון
שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו
ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.
אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.
אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?
תודה
יום אחד אמצא את מקומי.
סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים
אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה
וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...
ובכל זאת
החלום לעזור למתמודדים עם אומנות
נשאר.
אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה
ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...
ועלות של לימודים גם איכשהו.
קיצור
אשמח לתובנות מניסיון.
לפחות בעבר במבחר קיבלו רק כאלה שלמדו במסגרת חרדיתיעל מהדרום
זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.
בהצלחה עם החלום!!
תודה!גלויה
כן... חשבתי אולי השתנה.
נכון ללפני כמה שנים מבחר לא מקבליםבוקר אור
כמעט בלתי אפשרי להתקבל למבחר דתיות לאומיותPandi99
מנסיון כואב
בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני..
תודה. אוףגלויה
באסה שנופלים בין הכיסאות.
כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .
מממשש באסה ! מזדההPandi99
למה בעצם לא כדאי?רוני 1234
רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.
אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…
^^ מסכימהכבתחילה
אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?
כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.
חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת.
בתחום האומנות הייתי בודקת שבמקומות לא דתייםיעל מהדרום
לק"י
אין בעיות צניעות בקורסים.
כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.
תודה על ההסבררוני 1234
באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.
עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.
זה מה שהתכוונתיגלויה
אני חושבת ששווה לברר מול סטודנטיות שםיעל מהדרום
עולם התרבות הוא מאוד מאוד חילוני. וגם ההוואי,Pandi99
הדיבור, אירועים, וכו
יש כאלה שלא מפריע להם
אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע
חברה שלי דוסית למדה בחיפה. משערת שיש עודשיפור
תודה!גלויה
כן. תרפיה באומנות. עכשיו עובדת בזהשיפור
וואוו!!גלויה
יש מצב לדבר איתה?
אם זה בסדר...
אני מכירה כמה וכמה, ואולי התנאים לתואר שניממשיכה לחלום
שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש
הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית
ולא יודעת אם זה מתאים לך..
אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.
מישהי למדה בבר אילן?גלויה
יש תואר די חדש
בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי
מבחר לא מקבליםDevora
אם עשית בגרויות.
יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.
ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.
זה לא הפרמטרDoughnut
זה אמור להיות קשורDevora
כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.
יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.
הוראת המל"ג קשורה לחינוך חרדי, לא לבגרויותשיפור
אבל הם מסתכלים על מוסדות עם בגרויותDevora
כלא חרדים.
בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.
מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.
אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).
אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).
לאDoughnut
אבל אםDevora
היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,
כנראה שהייתה לך בעיה קשה.
אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.
פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.
ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.
אני התקבלתי בלי בעיותרקאני
למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה
לא סמינר גדול
הנקודה היא לא בגרות אלא תעודת בגרות חרדיתעכבר בלוטוס
אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי
אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים
יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)
אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)
רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית
באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי
אז אולי שינו כללים, מתי זה היה?שיפור
מכירה הרבה עם בגרויות שלמדו שםשמ"פ
אין לי עניין להתווכחDevora
תתקשרו לשם לשאול.
זו הוראה של המל"ג.
לי אמרו שמקבלים רק מהחינוך החרדי, לא קשור לבגרויותשיפור
תודה!גלויה
זה לא הבגרויותרקאני
אני התקבלתי למבחר
ועשיתי בגרות מלאה
זה הסוג מוסד
למדתי בסמינר ולא באולפנה
תודה לכולם על (מבחר...) התשובות גלויה
החכמתי.
(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות
ולשנות את עצמי
כדי להתקבל...
אבל זה נותן אופק).
אם מישהי תוכל להתייחס למה שכתבתי בסוףגלויה
אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)
ש
אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)
בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים
אז איך זה ישתלב
והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.
ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם
כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...
ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה
ולממן עוד תואר...
קיצור
דימיון.
יכולה רק להגידעוד מעט פסחאחרונה
שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.
לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.
ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.
זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.
אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל
מרגישה שאין לי כבר כח
אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים
ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד
והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד
וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים
אין לי כח להיות הגמח של השכונה
בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות
אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש
או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה
אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל
ואין לי כבר כח
אוףף
זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים
אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים
חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר
וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו
לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים
וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית
(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)
סופריקה
אני בהלם. לא מבינה איפה האימהות שלהם???ממתקית
הן לא מפחגדות עליהם?
כנראה סומכות עלייך...חחח
הייתי מעדכנת אותן בעדינות בסכנה, אפילו שהן חברות טובות.
אולי זה כביש צדדי ללא רכבים, אז הן מרשות לעצמן? (שזה גם סכנה!!!)
ולא מבינה איך בחוצפתם הם נכנסים לגינה שלך??? הזוי.
הייתי שמה שער וגדר אתמול.
זה לא לעניין
חושבת על חופשה באיזור טבריה. בטיחותי שם כעת? וגםפלפלונת
אנישם חיים בכל מקום..פה משתמש/ת
טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..
בגדול איזור טבריה הוא בין היותר שקטיםטארקו
תודה. טוב, לפי החדשות. נראה לי נחכה כרגע..פלפלונתאחרונה
סיפור הלידה שלי (מפה בניק אחר..)Sharing
ערב שביעי של פסח, אני לא ככ מרגישה טוב, בחילות והרגשה כללית מגעילה. בבוקר גם הקאתי.
במקביל אני מתלבטת אם התחילו לי טפטופים של ירידת מים. לא בטוחה. ממש לפני הצפצוף של החג אזעקה ואנחנו בממד לאיזה רבע שעה. אח''כ מתקשרת לדולה והיא אומרת לי מה לעשות כדי לבדוק האם אכן ירידת מים. בכל מקרה מציעה לחכות לצירים. אני מנסה את מה שהיא אמרה, לא בטוחה אם ירידת מים או לא. מעדיפה לחכות. אבל מרגישה במתח.
ב 5 בבוקר (אחרי קימה ב 2 מאזעקה) מתעוררת מציר, מבינה שמתחילים צירים, בתחילה כל 20 דק אחכ כל 10 דק. בעלי לא הולך לתפילה כי לא יודעים איך זה יתקדם.
כשעתיים צירים כל 10 דק, אחכ שקט. וככה לאורך היום צירים למשך כשעתיים, ושקט למשך כשעה - שעה וחצי. זה טוב כי זה נותן לי זמן לישון בין לבין, וגם לבעלי..
סביב 17:00 אחהצ הצירים מתחילים להצטופף, כשבמשך שעה יש לי ציר כל 5 דק והם מתחילים להתחזק, אני מבקשת מבעלי לקחת את הילדים להורים שגרים קרוב. הוא חוזר ואני מתקשרת לעדכן את הדולה ולשאול מה היא חושבת. מציעה לצאת לבית חולים ומעדכנת שהיא מתארגנת ויוצאת גם.
מתקשרים לנהג גוי, מגיע אחרי רבע שעה ונוסעים.
בשעה 19:00 בערך במיון יולדות רגוע והאחיות מקסימות. מחברים למוניטור, בודקים פתיחה - 3.5. מציעים לי להתקדם עוד קצת לפני כניסה לחדר לידה. רואים שאני קצת מיובשת וממליצים לי לאכול ולשתות כדי שיהיה לי כח בלידה. אני מבקשת לידת מים ומבטיחים לי ששומרים לי חדר.
פותחים לנו חדר צדדי ליד המיון ושם אני, בעלי והדולה מעבירים את הזמן ואת הצירים, מוציאות את החג, אני סופרת ספירת העומר. בין הצירים מפטפטות , רוקדות. בצירים עושות כל מיני תרגילים.
אחרי כשעה וחצי מורגש שהצירים מתחזקים. הולכים למיון יולדות ואני עוברת לחדר לידה- השעה בערך 21:00. מיילדת עם אנרגיות טובות מקבלת אותנו.
היא בודקת פתיחה- 3.5 אני דיי מאוכזבת. מציעה לי סטריפינג ועושה בהסכמתי- זה כאב נורא!
בינתיים מחברת למוניטור. קוראת לרופא שיאשר לידת מים. הרופא שומע את הרקע שלי (שתי לידות שהסתיימו בוואקום, ובלידה ראשונה איבוד דם) וגם במוניטור כעת היו פעמיים ירידות דופק. לא מאשר לידת מים.
אני נשברת מזה, נורא פוחדת מהכאב של הלידה, דמיינתי שבמים הכל יהיה קל יותר.
המיילדת והדולה עוזרות לי להתגבר על זה ומעודדות להיכנס למקלחת עם מוניטור נייד.
אני במקלחת, מתכסה בסדין, בעלי לידי.יושב על האסלה. הזרמים של המים החמים על הגב מקלים.
לא יודעת כמה זמן ביליתי שם. מידי פעם המיילדת באה לסדר לי את המוניטור כי לא קורא טוב, התינוקת כבר יורדת כלפי מטה והזוית של המוניטור לא ככ קולטת את הדופק..
אני מרגישה צירים חזקים ממש. אולי אפילו לחץ. מעדכנת את המיילדת שמציעה לצאת להיבדק , וגם לסדר את המוניטור.
בבדיקה- פתיחה 5. אני מרגישה שאני נשברת. כמה זמן זה עוד ייקח. הצירים כואבים נורא. מתחילה להתלבט על אפידורל, מציעים לי לקחת כרבע שעה ואז לקבל החלטה. אני מרגישה שהדולה שלי לא בעד (טוב, היא גם יודעת שאני לא הייתי בעד מראש ואולי זה טוב שהיא החזיקה את הקול הזה). אחרי כמה זמן אני מבקשת אפידורל. המיילדת אומרת שתבדוק אותי- פתיחה 8, מציעה לפקוע מים, בינתיים המים פוקעים לבד והיא אומרת לי "את יולדת. קדימה".
- בלידה הראשונה הייתי עם אפידורל. בלידה השניה בלי , אבל בשלב של צירי לחץ עשו וואקום מהיר בגלל מצוקה חדה של העובר, אז לא ידעתי איך תכלס זה מרגיש ללחוץ את התינוק החוצה..
ואמאלה, זה כואב נורא נורא. איבדתי את זה, בכיתי וגם צעקתי כמו שלא חשבתי שיקרה לי.
אבל ב"ה אחרי 7 דק' מאז שהמים פקעו התינוקת המהממת שלנו היתה בחוץ.
וב"ה ללא קרעים ותפרים.
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
וואו כולי צמרמורותאוזן הפיל
איזה גיבורה את
זה כל כך מרגש המסע הזה
מעריצה אותך על כל השעות הארוכות
וואו איזה סיפור! מרגש!דיאן ד.
מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️
וואי תמיד כיף לקרוא סיפורי לידההשקט הזה
וואוו מלא מזל טוב!מאוהבת בילדי
איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!
איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!
וואו איזו מרגשת!🩷Doughnut
מרגש ממש! כל סיפור לידה הוא כל כך מיוחד ומרגשואילו פינו
ומאוד ניסי. פלא ה'
ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים..
מרגששש!!התלבטות טובה
תודה רבה על השיתוף!
המון נחת והתאוששות קלה❤️
איזה כיף זה סיפורי לידהשירה_11
מזל טובא.ק.צ
תודה יקרות💙Sharingאחרונה
בוקר של מצפון ממשהריון ולידה
באמצע הלילה ביקשתי מבעלי להשכיב את התינוקת שבת חודשיים כי לא יכולתי כבר מרוב עייפות להיות איתה והלילות האחרונים קשים
לקח לו הרבה זמן להחזיר אותה לישון והבוקר אני מרימה מהמיטה ורואה את הסדין עם כתמי דם ופצע דם בצורת שריטה בפנים שלה
בעלי לא שם לב אבל זה ברור שזה מניסיונות ההשכבה שלו. הויסות שלו לא מאוזן וכשהוא עייף כנראה לא נזהר מספיק
אני עם מצפון מטורף!! אם הייתי איתה אני זה לא היה קורה
מצפון על הבכי האומלל בלילה בלי מענה לשריטה או אפילו חיבוק קטן.
אוף
את בטוחה שזה בעלך ?פילה
^^ ואם העור שלה יבש, אז גם נשרטים יותר בקלותיעל מהדרום
כן, יש לו ציפורן אחת שישר הוא אמר שחושב שהיא אשמההריון ולידה
זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן
באסה
אאוצ'. אבל יכול לקרות גם לאנשים עירניים וזהיריםיעל מהדרום
גם לאנשים זהיריםאיזמרגד1
יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.
ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...
וואי גם לי קרהרקאני
שנשברה לי הציפורן
והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת
היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר
תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח
🫂🫂🫂
תודה כולכן על החיזוקים והנרמול! ועל המקום לפרוקהריון ולידהאחרונה
מישהי נקלטה עם נרות פארמטקס למניעה?ליטל1992
בטח את מכירה את הכינוי שלהם.... "נרות נשמה"אמהלה
זה מניעה שידועה עם אחוזי מניעה נמוכים
בעיקר מכיוון שהשימוש בה צריך להיות מאד זהיר ולפי הכללים.
אם את מעוניינת במניעה אמיתית, כדאי ללכת על סוג אחר....
את צודקת ומכירה בעצמי כמה נשמות שבאו איתםעל הנס
אבל אצלי זה עבד הכי טוב בתור מניעה.
ידועבשורות משמחות
גם עם שקפים
כדאי ללמוד לזהות את תקופת הביוץ ובאיזה ימים מתוכם(3-5 ימים) להימנע ממש גם לא לנסות עם נרות או שקפים
המון נשים. אני לא אולי כי לא השתמשתי בזה..פרח חדש
אני משתמשת בהם כבר שנה וחצי ולא נקלטתי אבלליטל1992
לא זה לא פוגעעל הנס
איך אפשר לדעת?ליטל1992
אני מניחה בגלל שזה לא עובר את צוואר הרחםרק רגע קט
לא פוגעDoughnut
איך יודעים,ליטל1992
כי זה לא נשאר לאורך זמןמתיכון ועד מעוןאחרונה
זה מניעה מקומית שלא משפיעה לאורך זמן
אני נקלטתי עם זה פעמייםshiran30005
וילדתי ב"ה ילדים מהממים 😅
זה לא אמצעי מניעה בטיחותי בכלל....
הרבה שנים עם הנרות האלו ומנע לי מצויין!!ממתקית
צריך לדעת להשתמש לפי ההוראות בשביל הגנה טובה
גם לי הם היו טובים שנים עד ש...shiran30005
ולקחתי 2 נרות כל פעם
כנראה שנשמה שצריכה לבוא לעולם שום דבר לא יכול נגדה..
כתמים מוזרים ואיך להתייחס אליהם...הריון ולידה
בתקופה האחרונה המחזור שלי נע בין 28 ל35 יום,
אבל יש בקביעות 16 יום בין הביוץ לוסת.
עשיתי בדיקת דם לוודא שהביוץ עבר ב12.4 למניינם.
(אלה הערכים שיצאו:
פרוגסטרון: 8.9
אסטרדיול: 980
LH: 8.2)
הai טען בהתחלה שזה אומר 2-4 ימים מהביוץ, וכשנתתי לו בהשוואה לבדיקות קודמות טען שהביוץ בכלל ביום הבדיקה...
בכל מקרה, היו לי כמה ימים בתחילת שבוע של הפרשות ממש ממש פוריות, בכמויות, למרות שהביוץ לכאורה היה, ואתמול התחילו לי כתמים ורודים חומים וטיפה אדמדמים. זה לא נראה מחזור ולא דומה, אבל מצד שני מה זה כן...
זה בערך בין 10 ל14 יום מהביוץ לפי מה שהai אומר...
בתחושה שלי ההורמונים עוד גבוהים (רגישות בחזה כמי שיש לי כשהפרוגסטרון עולה).
מתחילה לחשוב שאולי שיבוש הורמונלי או ביוץ לא מוצלח?
אולי ביוץ נוסף?
אין לי כח לעשות מחר בדיקת דם. בינתיים אנחנו מתרחקים אך לא אסורים ממש... לא מרגישה כל כך בהריון למרות שעד הכתמים הייתי בטוחה שכן, ובכל מקרה אין לי כרגע בדיקה ביתית, יכולה מחר לנסות להשיג.
בקיצור הצילו.
מקפיצה לךאמהלה
ד"א, התוצאות של הבדיקת דם מראות שהביוץ היה כמה ימים לפני כן
תודה רבההריון ולידה
אז הכתמים ממשיכים, ועשיתי היום שוב בדיקת דם... ואלה התוצאות:
אסטרדיול (Estradiol): 811 pmol/L
פרוגסטרון (Progesterone): <1.6 nmol/L
FSH: 1.40 mIU/mL
LH: 5.78 mIU/mL
בטא שלילי.
הצ'אט טוען שהגוף מנסה שוב לבייץ בקרוב בימים הקרובים ממש.... אני כמובן לא רוצה לפספס את הביוץ... ומצד שני כתמים ממשיכים כבר כמה ימים, מזל שעשיתי בדיקת דם כי כבר שקלתי להאסר ודי.
יש לי עכשיו שאלה על כתם בניגוב 
מקווה שתסתדר... ובכלל מה לעשות לגבי יחסים.
מישהי נתקלה בזה?
מישהי מבינה מהבדיקה משהו אחר?
ועכשיו ניסיתי מודל בינה מלאכותית אחרהריון ולידה
אני ממש לא מתקרבת לגאונות של הבינה אבל מנסיוןאמהלה
אישי כשהפרוגסטרון בירידה זה אכן סימן למחזור קרב מאד....
חיבוק גדול
תודההריון ולידה
שאלתי גם רופא נשים שאמר שהאסטרדיול הגבוה לא מתאים לוסת...
ושצריך לבדוק אותי כדי להבין מה המצב בעצם...
אבל אין לי רופא נשים זמין מהיום למחר...
ונשמע לי מוזר ללכת למרכז בריאות האישה בשביל זה אולי לא יקבלו אותי.
ובעיקר אנמ מתלבטת אם לחכות שהכתמים יעלמו לגמרי כדי לקיים יחסים ולא לפספס ביוץ או שלא, ולא הצלחתי גם לקבל תשובה נורמלית מרב שניסיתי להתייעץ איתו 
יש לך שחלות פוליציסטיות?פרח חדשאחרונה
בדכ 7 ימים אחרי הביוץ, הערכים של הפרוגסטרון צריכיםפרח חדש
להיות בערך 40-60
כאשר הערכים פחות מזה משמעותית
אז מקובל לתת תוספת פרוגסטרון כדי לעזור בקליטה להריון או כדי להאריך את הזמן שבין הביוץ למחזור.
תודה הם באמת גבוהים אצלי בהרבההריון ולידה
בדרך כלל... לכן לא ממש ברור מה קרה פה.
גם רופא נשים שעונה לשאלות אמר שבגלל האסטרדיול הגבוה זה לא נראה וסת.
אני חוששת להחמיץ את הביוץ. וניסיתי לשאול רב ביום שישי לגבי זה והוא היה מאד לא נעים ולא מביח ולא יודעת מה לעשות
אבל אם הפרוגסטרון מעל 5 זה אחרי ביוץאמהלה
הוא היה 8.8 בבדיקה הקודמת. כל הערכים מראים שזה טרום ווסת.
לא שזה לפני ביוץ. זה מהאתר של אודי לוריא.תראי כאן....
יכול להיות שזה פשוט ווסת נורא חלשה?
זה מה שחשבתיהריון ולידה
אבל באמת זה ערכי אסטרדיול של ביוץ... בקיצור יש פה נתונים סותרים. כן היו לי הפרשות פוריות בימים שלפני הכתמים, ומצד שני לפני הבדיקת דם הקודמת של הביוץ לא היו לי סימנים של היוץ ותר מדי.
כנראה שהיה איזה שיבוש הורמונלי בחודש הזה, השאלה היא מה המצב עכשיו...
הכתמים היו ורודים וחומים ובסוף היו כמה כתמים קטנים בודדים ממש אדומים וזה דעך.
בקיצור בעיקר לא רוצה לפספס ביוץ אם ישנו עכשיו...
תלכי למרכז בריאות האישה. תגידי שאת עם דימומים לאאמהלה
סדירים ואת רוצה US
אין יותר מזה מה לעשות כרגע כי בדיקות דם עשית.
לפי הUS אולי יוכלו לראות מה המצב, גודל זקיקים, עובי רירית הרחם וכו'
אל תחששי ללכת למרכז בריאות האישה, בשביל זה הם קיימים.
מבחינה הלכתית אני לא יודעת מה לומר לך, אני קצת "נרוויסטית" בעניין נותנת לבעלי לדבר עם הרב והוא אומר לי מה לעשות
סבלתי שנים מדימומים לא סדירים וכתמים בזמנים הזויים כך שמבינה אותך מאד!!!!!!