קצת רקע- בן קצת יותר משלוש, אמצעי בין שתי אחיות, הגדולה עולה לא' והקטנה תינוקת בת ארבעה חודשים. גרים בישוב קטן, היה במעון בקבוצה לא גדולה של ילדים רובם יותר קטנים ממנו. שנה הבאה עוברים דירה, יהיה בגן שלוש עם 30 ילדים שהוא לא מכיר.
הילד גאון, עם זיכרון מטורף, ידע עולם עצום, מדבר כמו אחותו הגדולה בערך, קולט דברים ומבין דברים ומסיק מסקנות מדהים. באמת גאון.
הוא אוהב לשחק עם עצמו או איתי, לא אוהב שבאים אליו חברים או לבוא לחברים, זה מאוד מקובל אצלינו ויש לנו שכנים שממש אוהבים אותו, אבל הוא מותש אחרי כל מפגש כזה, זה הופך אותו לעצבני. בגן שעשועים הוא די לבד. אחותו מנסה לשחק איתו אבל הוא כאילו יותר לצידה מאיתה ממש, הוא לא באמת פרטנר (למרות שמבחינת הבנה הוא כן). הקטנה קטנה מדי כדי לשחק איתה, הוא מאוד אוהב אותה, מביא לה משחקים, מדבר איתה, מביא לה מוצץ. במעון הוא קורא לילדים בקבוצה שלו חברים והוא מרגיש איתם בנוח, רבים, משלימים, משחקים אחד ליד השני וגם מוותרים אבל בפועל הוא לא ממש משחק איתם, אני רואה ילדים הרבה יותר קטנים ממנו שהם הרבה יותר חברותיים.
אתמול התחלתי לדאוג, היינו בהפנינג של החופש הגדול, בישוב קטן, לא המוני ילדים והוא מכיר את רוב הילדים בסביבות הגיל שלו, והוא היה קפוא, היה מתנפח עם מים, הילד ישב שם ולא זז, ריחמתי עליו, הצעתי לו שנחזור הביתה והוא לא רצה, התעקש להישאר אבל פשוט היה קפוא עם עצמו, לא זז, פרצוף מסכן, לא שיחק עם ילדים, לא שיחק לבד... ושאר הילדים בגילו וקטנים יותר ממש נהנו!
אוף! הוא ילד מתוק! ממש! ואיתי כן יש לו משחק משותף, עם תורות ועם שיח, גם משחקי דמיון ותפקידים. גם עם דודים או סבתא הוא יכול לשחק אחרי שהוא מפשיר, כאילו במשחק עם מבוגרים הוא כן סבבה, רק עם ילדים לא.
כשסיפרתי למטפלת שלו על הדאגה שלי היא אישרה שהוא כזה ואמרה לי שזה אופי, יש ילדים יותר סגורים.
הוא לא ביישן בכלל, הוא היה פעוט ממש כריזמתי.
לפעמים זה נראה שהפער בידע עולם משחק לרעתו, כאילו הוא מדבר על דברים שמעניינים אותו ולילדים האחרים אין מושג על מה הוא מדבר, אבל זה לא רק זה כי יש לנו גם שכנים גדולים ממנו וגם יש את אחותו הגדולה, והם מבחינתם מחפשים לשחק איתו אבל הוא לא.
אולי אני סתם דואגת כי אימהות תמיד צריכות לדאוג 
אז תרגיעו אותי...
לגדולה אני לא דואגת, היא תסתדר בכיתה א' מצויין אפילו שהיא לא מכירה אף אחת, אבל הוא? איך הוא יסתדר בגן החדש? אימא'לה, אני עוד רגע בוכה בשבילו...
נשמע ממש קשוח!
בעלי היה אצלו עם ילדים אחרים בעבר והתרשם שהוא לא הכי-הכי. קבענו אצלו תור כי הוא קרוב אלינו יחסית)