נגיד כשלא עושים כלום לפעמים זה טוב ונחמד

אבל תגיד אתה מה הכלום שלך אומר: )

לא הצלחתי לדמות בכלל, והדימוי שבחרתי לא היה מספיק טוב, אבל ניסיתי לצייר את זה כאילו אני חצוי.

חצוי = כמו שתי תמונות חצי שקופות שיושבות אחת על גבי השנייה.

בחצי אחד אני יושב ומביט בקיר בטון אפור. זה לא קיר עצוב או רע, אין לו תוכן, הוא פשוט נורא מחוספס ואפור, כמו איך שנראה בטון.

בחצי השני אני חי... מדבר עם אנשים, מתווכח, אוכל אוכל טעים, צוחק מכל הלב מבדיחות, שואל שאלה בנושא שאני לא מבין, קורא על דברים שמסקרנים אותי, חולם חלומות ומתפלל...

ואז אני מגלה שאני בכלל בחצי הראשון, מול הקיר בטון הזה, שהוא לא טוב ולא רע אלא פשוט כלום.

זה הכלום. אין בו הבדל, והכל הוא קיר בטון

ואידך זיל גמור

ואז אוטומטית במוח שלי אני אומר: אין הבדל בין כלום לכלום. שזה באמת לא אומר כלום, (בין מה למה?) אבל זה נועד בעיקר לגרום לאדישות ולהנמכת ציפיות. 

ואני מתלבטת מה להגיב...תבחר אתה את התשובה...

בכל בנאדם יש מעמקים אפלים ותקופות פחות טובות כמו שאתה מתאר עם האדישות החצויה (אני יודעת שזאת לא האדישות שחצויה)

וגם קיר בטון יכול להיות עם מעלות...

האופציה השלישית לתגובה זה חיזוקים בגדול...

מקווה בשבילך שיעבור לך התחושות האלה או שתלמד לחיות איתם בכיף: )

אני לא במצוקה כרגע וגם אתמול לא הייתי במצוקה נראה לי, ובימים שבהם אני מתגלגל לכאב או בלבול שמגיע עד כדי מצוקה אני לא מקווה שיצליחו להבין באינטרנט מה אני רוצה. רק חברי מעלה יכולים להבין אותך כשמגיעים מיד עד נפש.

אין לי מושג. לפעמים יש ימים שלמים שאני לא מבין בכלל מה אני עושה. לא בהכרח בקטע של ניתוק, כי חצי ממני כן מבין. אבל יש חשש שעלולים בקלות לקחת את זה כפשוטו ולהציע שזה ניתוק רגשי, ולא נראה לי שזה זה.

אבל שכוייעח שהתמודדת עם מכמני הנפש שלי

אבל הלו, אם זה כמו מה שתיארת עכשיו אז זה קורה ממש לכולם (נראהלי)

וולקאם לעולמם של בני התמותה

ברור שיש ימים שאין לי כוח להרגיש כלום ואני אומרת לעצמי שמה שיהיה יהיה בכל מקרה אין לי דרך להשפיע על מהלך ההתרחשויות בחיים שלי

כמו שאמרתי, קשה לתת דימויים טובים לדברים מהעולם הפנימי. יש שיגידו שזה סוג של דיסוציאציה, אבל לא נראה לי.

לא מדובר על אפרוריות או עייפות לדעתי, ואני לא חושב שמצאתי עדיין את הפתח לעולמם של בני התמותה (לא שאני נעלה מהם, אלא זר מהם... כתבתי על הזרות הרבה).

וואו זה מזכיר לי סיפור הרבה יותר אומלל שלי על נסיעה לחצור לפני כמה חודשים שהגעתי לשיא האומללות והריקנות והניתוק. אבל זה נושא אחר. 

וחור שחור זה גרם שמים שיש לו כוח כבידה מאד חזק אבל אולי זה קשור

לא היה לי כוח להתעמק

חורים שחורים, חורי תולעת וסודות המרחב־זמן הקוונטי

תקרא ותעדכן במסקנה: )

חופש אחד קראתי על זה מלא...

וואי יצאתי חנונה🙈

למה?

כי התשובה היחידה ששמעתי עד עכשיו היא "לחסוך מראש" ל3-4 שנים בלי עבודה, וזה לא נשמע לי ריאלי, או שזה מה שכולם עושים.

אבל אני לא מבינה מה כן

https://www.milgapo.co.il/scholarships/groups/without-volunteering

"מלגת lenovo" (מלגה פרטית שאין לי מושג מה הקריטריונים שלה כי הם לא טורחים לפרסם)

"מלגת תושבי פריפריה"

"מלגת לימודים בפריפריה"

"מלגת משרד החינוך" (שיש לה הטיה מאוד חזקה לפי מיקום מגורים)

"מלגת יוצאי אתיופיה"

"מלגת חיילים משוחררים - בתנאי שהם מהפריפריה או יוצאי אתיופיה" (אני כבר לא חיילים משוחררים, אבל קודם)

כל מלגה שם זה או משהו חיצוני שאפשר להגיש בלעדיהם, או מלגות חסרות פרטים וקריטריונים שקיומם מוטל בספק ואין סיכוי שמקבלים אותם יותר מסטודנטים ספורים.

המיקום במלגה של משרד החינוך הוא לפי מדד כלשהו של אשכולות. תבדקי מה הדירוג של איפה שאת גרה כי זה יכול להפתיע אותך.

מלגות עם התנדבות...

הדירוג של איפה שאני גרה הוא 10. את חושבת שלא בדקתי? זה בדיוק למה זה עד כדי כך מעצבן

ומלגות עם התנדבות - ברוב המוחלט של המקרים כבר עדיף למלצר או משהו דומה.

וחזרנו לשאלת - איך את עושה את זה, כשיש לך את הלימודים עצמם + 20-30 שעות בשבוע על תרגילים (תרגיל של 8-10 שעות זה לא נדיר בשום צורה)

אם את מסכימה שמי שאין לו פריבילגיות מסוימות לא אמור ללמוד, למה את מופתעת מהטענה שלי?

חלק מהפריבילגיות יכולות להיות "המדינה הולכת לשלם לך על 90% מהתואר" , זאת עדיין פריבילגיה ענקית שלא לכולם יש

(אני לא טוענת שאין לי פריבילגיות אחרות, רק שרמת הפריבילגיות הנדרשת כדי ללמוד, בטוח בשביל לסיים בציונים טובים ולא כאלו שמגרדים את ה-60 מלמטה, די מטורפת)

לסטודנטים אשכנזים מהמרכז יש יותר תמיכה כלכלית מההורים, באופן סטטיסטי כמובן.

אני לא מופתעת מהטענה שלך, באמת אין שום "צדק" במערכת הזאת של המלגות. לכאורה זה לא נוצר כדי להיטיב עם אף פרט, אלא עם חברה מסויימת לפי הרצון של מי שנותן את המלגה.

אני מסכימה איתך שלשלם על לימודים ודברים נוספים במקביל ללימודים עצמם זה ממש קשה, ובתחומים כמו שלך זה נראה לי בלתי אפשרי להצליח בלימודים. אני מתפלאת בדיוק כמוך איך אנשים עושים את זה.

אין לי איך לעודד אותך, זה בחירות שאנחנו עושים בחיים ואנחנו אלה שצריכים לשלם עליהם

מה שאת אומרת מסתכם בסוף ל"(כמעט) כולם תלויים לגמרי בהורים שלהם עד גיל 25 לפחות"

זה גם נשמע לי מופרך ולא הגיוני

אני בטוח לא מבינה כאן משהו.

אם הנחת המוצא, כהתנהלות, היא שהורים מחזיקים את הילדים עד גיל 25, הרבה מאוד דברים צריכים לעבוד אחרת לגמרי

ההוצאות העיקריות זה לא שכ"ל אלא שכירות ומחיה.

או שעובדים קשה, ואז זה בא על חשבון הציונים בדרך כלל.

(ברוב המסלולים באקדמיה יותר קל לעבוד תוך כדי לימודים, תואר ריאלי באוניברסיטה זה לא הרוב.)

חוץ מזה, יכול להיות שיש כאן משהו שגם אני לא מבינה🤷‍♀️

בשביל מה אני מנסה לעשות את זה, במקום לקחת מההורים שלי כל שקל שיש להם?

אם זה מה שכולם עושים, ובסוף אני אצטרך לעשות את זה עם הילדים שלי

(וגם הדור של סבא וסבתא שלכם קיבלו עזרה מההורים, זה לא התחיל אתמול, זה פשוט איך שהעולם עובד.

וזה ממש לא שהדור שלנו יותר מפונקים או עצלנים. זה אחד הדברים הכי פחות נכונים שיש)

אז באמת, בשביל מה ההצגה, ולמה אני לא סוחטת מהם כל דבר שיש להם? סתם כי אני פראיירית מטומטמת?

מה שאת מקבלת ונותנת להורים שלך זה לא הצגה מול אף אחד אלא מציאות.

לילדים שלך את תוכלי לעזור לקחת את ההחלטות האלה בצורה שקולה ומותאמת לחיים בעולם המודרני וליכולת הכלכלית.

יש בעיקר הורים שמאמינים ב"דת האקדמיה" ומוכנים לשלם על המוצר הזה כמו תפילין לבר מצווה.

לא תמיד זה לטובתם. לפעמים כן.

הסיפור שההורים מחזיקים את הילדים עד גיל 25 הוא מציאות בכמעט כל הסיטואציות (ע"ע נשואים טריים דוסים בישיבה) וזה פשע נגד המציאות בכל כך הרבה רבדים.

לא יכול להיות שאני היחידה שלא

ועדיין: אם אנחנו מניחים שסטודנט הוא ילד שתלוי בהורים שלו, ומוכנים לקבל את זה שלפחות מקצועות מסוימים - דורשים לימודים (ושאנחנו צריכים את המקצועות האלו)

אז דברים צריכים להתנהל אחרת לגמרי. וכל עוד הם לא, כלום בעולם לא הגיוני מבחינתי

באמת לא הגיוני לי לשמוע מאנשים למה זה בעצם כן הגיוני, כי "אנחנו לא צריכות את זה". זו טענה הזויה באיזה מליון צורות

(או שצריך להוריד את הרף ולא לדרוש תואר על כל שטות).

אבל נראה לי שאת הדעות שלי שם אתה מכיר)

עד כמה זה מגיע? בהסכמי גרושין צד שמשלם מזונות צריך לשלם שליש מזונות במהלך השירות הצבאי. מניחים ממש שהחיילים הם "ילדים" שמתפרנסים על ידי הוריהם.

אני מתכוונת, זה נשמע כמו המקום היחיד שהחוק מכיר בו בעובדה שחיילים הם לא בגירים עצמאיים, כמו שמנסים להתייחס לזה בכל מקום אחר

אבל בשאר המקומות מניחים בטעות שחיילים הם בגירים עצמאיים (חוץ מבסיוע כספי, אז מתייחסים להכנסת ההורים בהנחה שהחייל רווק).

סיוע כספי בפועל מקבלים כמעט רק הסדרניקים שהרב שלהם מנחה אותם שמותר לשקר

בודדים מאוד אלו שלא בקטגוריה הזו ומקבלים משהו

לרוב גם נבעטים משירות סדיר ומקבלים פטור כי זה יקר מדי.

הרבה מלגות פריפריה הן על בסיס איפה למדת, ואיפה הייתה הכתובת הרשומה שלך בתיכון

יש מלגת "לימודים בפריפריה" למוסדות מסוימים

(אבל תסביר לי גם למה חצי מהמוסדות שמזכים הם בירושלים?!)

המלגה היחידה שנתקלתי שזה משנה בשבילה זאת מלגת משרד החינוך

גם כי אני לא מסוגל. אבל מה שעזר לשכנע את הסביבה זה שפשוט להסביר שהשכר שלי בשוק שווה יותר מהתועלת שאני אפיק מהתואר גם אם אצליח לסיים אותו.

דודה שלי מאמינת הדת האקדמאית: "אבל בגיל 40 לא תהיה מנכ"ל בלי תעודה"

אני: אז מה, ההפרש אחרי מס בשכר לא שווה את זה.

ספויילר: אני קרוב לשם מאי פעם. מנכ"ל אני כבר לא אהיה בגלגול הזה וסבבה לי לגמרי.

תבקש מג'מיני שיכתוב

נצלוש: אולי תכניס לכאן ניק שהוא בוט AI? זה יהיה מעניין

אבל הוא לא בינה מלאכותית

איך נדע להבדיל בינו לבין האמיתיים?

שיהיה פה ניק מגניב עם סגנון ואז נגלה שהוא AI

אתה ייחודי מידי בשביל כל AI שניסיתי

תרצי להעמיק בעוד נושא או שנחתום את מסעינו המרתק?

אני כאן כדי לענות לך על כל תשובה ולעזור בכל בקשה

אני מעליב את הגימיני שלי קבוע כדי לזכור שהוא לא בן אדם...

ביום שהבינה המלאכותית תשתלט על העולם היא תזכור לך את זה

עד 120 בבריאות ושמחה

התגעגעתי אלייך

חוץ מהמשחק מילים.

אז בא נעשה כך:

מי אמר את המשפט:

"אני תינוק שנשבר "

(שיר כלשהו בקישור)

בראש. ואז נזכתרי שזה מתאים לך

אקזיסטנציאליסט סבוך ומהורהר

לקרוא?

אה......

אם תהיו באזור 12:30 והלאה אני בפנים.

הלמ"ה מדברת מתוך גרונו

מחציו ולמטה אי"ש ומחציו ולמעלה למ"ה

זה הדלאי למ"ה?

או כל גרוטקסיה אחרת

אבל מסתבר שמיציתי אותו לצמיתות

אולי זה כי הצטרפת מאוחר