נגיד כשלא עושים כלום לפעמים זה טוב ונחמד

אבל תגיד אתה מה הכלום שלך אומר: )

לא הצלחתי לדמות בכלל, והדימוי שבחרתי לא היה מספיק טוב, אבל ניסיתי לצייר את זה כאילו אני חצוי.

חצוי = כמו שתי תמונות חצי שקופות שיושבות אחת על גבי השנייה.

בחצי אחד אני יושב ומביט בקיר בטון אפור. זה לא קיר עצוב או רע, אין לו תוכן, הוא פשוט נורא מחוספס ואפור, כמו איך שנראה בטון.

בחצי השני אני חי... מדבר עם אנשים, מתווכח, אוכל אוכל טעים, צוחק מכל הלב מבדיחות, שואל שאלה בנושא שאני לא מבין, קורא על דברים שמסקרנים אותי, חולם חלומות ומתפלל...

ואז אני מגלה שאני בכלל בחצי הראשון, מול הקיר בטון הזה, שהוא לא טוב ולא רע אלא פשוט כלום.

זה הכלום. אין בו הבדל, והכל הוא קיר בטון

ואידך זיל גמור

ואז אוטומטית במוח שלי אני אומר: אין הבדל בין כלום לכלום. שזה באמת לא אומר כלום, (בין מה למה?) אבל זה נועד בעיקר לגרום לאדישות ולהנמכת ציפיות. 

ואני מתלבטת מה להגיב...תבחר אתה את התשובה...

בכל בנאדם יש מעמקים אפלים ותקופות פחות טובות כמו שאתה מתאר עם האדישות החצויה (אני יודעת שזאת לא האדישות שחצויה)

וגם קיר בטון יכול להיות עם מעלות...

האופציה השלישית לתגובה זה חיזוקים בגדול...

מקווה בשבילך שיעבור לך התחושות האלה או שתלמד לחיות איתם בכיף: )

אני לא במצוקה כרגע וגם אתמול לא הייתי במצוקה נראה לי, ובימים שבהם אני מתגלגל לכאב או בלבול שמגיע עד כדי מצוקה אני לא מקווה שיצליחו להבין באינטרנט מה אני רוצה. רק חברי מעלה יכולים להבין אותך כשמגיעים מיד עד נפש.

אין לי מושג. לפעמים יש ימים שלמים שאני לא מבין בכלל מה אני עושה. לא בהכרח בקטע של ניתוק, כי חצי ממני כן מבין. אבל יש חשש שעלולים בקלות לקחת את זה כפשוטו ולהציע שזה ניתוק רגשי, ולא נראה לי שזה זה.

אבל שכוייעח שהתמודדת עם מכמני הנפש שלי

אבל הלו, אם זה כמו מה שתיארת עכשיו אז זה קורה ממש לכולם (נראהלי)

וולקאם לעולמם של בני התמותה

ברור שיש ימים שאין לי כוח להרגיש כלום ואני אומרת לעצמי שמה שיהיה יהיה בכל מקרה אין לי דרך להשפיע על מהלך ההתרחשויות בחיים שלי

כמו שאמרתי, קשה לתת דימויים טובים לדברים מהעולם הפנימי. יש שיגידו שזה סוג של דיסוציאציה, אבל לא נראה לי.

לא מדובר על אפרוריות או עייפות לדעתי, ואני לא חושב שמצאתי עדיין את הפתח לעולמם של בני התמותה (לא שאני נעלה מהם, אלא זר מהם... כתבתי על הזרות הרבה).

וואו זה מזכיר לי סיפור הרבה יותר אומלל שלי על נסיעה לחצור לפני כמה חודשים שהגעתי לשיא האומללות והריקנות והניתוק. אבל זה נושא אחר. 

וחור שחור זה גרם שמים שיש לו כוח כבידה מאד חזק אבל אולי זה קשור

לא היה לי כוח להתעמק

חורים שחורים, חורי תולעת וסודות המרחב־זמן הקוונטי

תקרא ותעדכן במסקנה: )

חופש אחד קראתי על זה מלא...

וואי יצאתי חנונה🙈

 @ימח שם עראפת 

@ימח שם ערפאת

אבל כל התמונות האלה מטרידות אותי משום מה

רבי דב ליאור?