אז הייתי יורד

איזו חיה ארורה ומגעילה

אבל נותנים דריכה אחת ובעיטה הצידה והכל טוב

אבל אם זה ג'וק שיודע לעוף - להיכנס לממ"ד

ואין לי מושג אם זה מקק שעף או רק רץ...מפחדת לקחת סיכונים...

יחסית קל לדרוך. אבל עף זה באמת סכנה איזה פחד

סתם, רציני עכשיו: לכי תתקתקי את זה, הכל טוב, מן הסתם הוא לא יהיה שם, וזה כולה לפתוח את התיבה ולקחת, זה לוקח 10 שניות. אל דאגה

כל היחידות מחרבו דרבו להגיע לפה: )

מה ההבדל בין עכשיו לשש-שבע בבוקר?

אבא שלי קם מוקדם והוא כבר יביא את הדברים...

אין עכשיו אנשים ברחוב, נכון?

עדיף מוקדם ממאוחר

עכשיו מאוחר,

עוד כמה שעות יהיה מוקדם

אבא שלי העלה את זה בבוקר ולא נגנב כלום והכל היה בסדר ב"ה

תודה לכל העונים

זה חרק. לחרקים אין מספיק מוח בשביל להרגיש סבל או צער. הם רובוטים אורגניים.

דגים זה קו פרשת המים (חה!) אבל גם הם לא ברור אם סבל זה נושא אצלם (בהלכה לפחות אין התייחסות לצער בע"ח בדגים, ואפילו לא איסור אבר מן החי בדג טרי).

חיות זה זוחלים עופות ובעיקר יונקים, ובהם צריך להתחשב כל הזמן ולהיות מנומס

או ניחוש פרוע? למה אתה אומר את זה?

למי יש תודעה ולמי אין.

מאיפה אתה יודע? הרגשה פנימית? או שאתה מסתמך על מקורות הלכתיים?

האמת שזו חלוקה מעניינת שלא תמיד נותנים עליה את הדעת: ההבדל בין סבל וכאב.

כאב הוא איתות מהיר של מערכת העצבים המתריעה על פגיעה באזור בגוף, שמיידעת את המוח על עוצמת הפגיעה ועל סוג הפגיעה.

הסבל הוא מנגנון רגשי נפרד מהכאב, והוא שייך למערכת פסיכולוגית מפותחת של ציפיות ופערים.

לכן מוכרחים ללמוד על ההבדל בין סבל וכאב על פי רמת המפותחות של המוח, להבין אילו איזורים במוח מתריעים על פגיעה פיזית בתור מקור מידע הישרדותי לגוף, ואילו אזורים במוח מפרשים את הפגיעה לתחושה לא נעימה, מצערת, מכאיבה, בלתי נסבלת.

לאחר שממפים את התגובות הברורות באזורים השונים במוח האנושי, כדאי להתחיל למצוא דמיון אצל חיות. המדרג שתיארתי הוא מדעי, המוח של היונקים הוא הכי מפותח, ואצל החרקים - לרובם בכלל אין דבר שאפשר להגדיר כמוח אלא יותר מרכז עצבי.

לכן על חרקים אין לי שום רחמים מצד גרימת סבל. אני לא אהנה להשחית חרק בידיים, אבל לא מטעם צער בעלי חיים אלא מצד גועל ומצד "בל תשחית". אבל חרקים מבחינה ביולוגית הם רובוטים

זה לא תלוי הגודל של המוח, וגם לא היחס בין המוח לגוף, אלא רק ברמת המפותחות של חלקי המוח.

החיה עם המוח הכי גדול היא ראשתן (לוויתן טורף ענק). יש לו את המוח הפיזי הכי גדול על כדור הארץ. אבל הוא לא יותר מפותח ומעודן ואינטיליגנטי ממוח של דולפין.

גם חולדות שיש להן מוח קטן - יש להן מערכת רגשית מאוד מפותחת והמון מחקרים רגשיים בפסיכולוגיה מסתמכים על הממצאים מהחולדות.

אבל לדגים וחרקים לא רק שהמוח קטן פיזית, אלא גם שהוא פשוט. כל כך הרבה חלקים שמרכיבים את כל המערכת הפסיכולוגית האנושית אין בהם...

נראה שעשית על זה עבודת מחקר

(או שנעזרת בבינה מלאכותית כזאת או אחרת )

שונא gpt יחיה

פשוט כשנהייתי טבעוני בגיל 15 ראיתי הרצאות בנושא בשביל לנצח בוויכוחים

הגביע בדרך אליך

ההרצאות הולכות - טמטם את המתווכחים עד שיתייאשו ויתנו לך לנצח?

אתה יכול לשלוח קישור להרצאות?😉 

למרות שאם כולם כאן יראו תהרצאות אז מה עשינו?

ומעולם לא שמעתי על מחקר אמיתי או דרך אפשרית לגלות האם יצורים אחרים חשים כאב והאם הם בעלי תודעה.

אני מסכים שחרקים פחות מפותחים, אבל עדיין יש להם מערכת עצבים.

אני לא מבין גם ברמה המהותית איך אתה יכול להבחין אם הם פיתחו תודעה. אין רשת נוירונים במח שאחראית על יצור תודעה/רגשות/ כאב/ תחושה כלשהי.

הנוירונים רק מעבירים מידע ומפעילים את הגוף על פיו. ברמת המערכת העצבית גם אנחנו רובוטים, לא ברור מה אחראי לתחושת הכאב הסובייקטיבית. אנחנו יכולים לראות שחיות מגיבות כאילו באמת כואב להם (צורחות, מתפתלות, בורוחות) ולהניח אינטואיטיבית שזה אכן מה שקורה. כמובן, ייתכן שוזהי תגובה רובוטות אבולוציונית גרידא חסרת רגש, אבל ברמת העיקרון הזאת אין הבדל בין כלב לבין נחש לבין מקק. אם כי במקק  קשה יותר להבחין בכאב שלו והתגובות פחות מפותחות.

מסכים שרוב החלקים במוח שלנו לא קיימים אצל מקק, אבל הנוירונים הבסיסיים שמעבירים מידע על כאב/ כאב נמצאים אצלם ואצלנו.

אם ראית מחקרים אמיתיים אשמח שתשלח קישור או משו

אתה לא חייב לקבל את דבריי כי לא הבאתי לינקים למחקרים, אבל רק מהעובדות היבשות אפשר לראות בבירור את ההיתכנות של הדברים.

אני יכול לתת כמה דוגמאות:

למה יש חיות שמזהות את עצמן במראה וכאלו שלא? אורנגאוטנג, שהוא הפרימט הכי אינטיליגנטי, מזהה את עצמו בתמונה ובמראה ויודע שהוא מביט בעצמו. יש לו self perception של המראה החיצוני שלו באופן שמקושר לתפיסה המהותית שלו את עצמו. זו יכולת נדירה ורוב החיות לא מסוגלות לעשות את זה. המתאם בין היות האורנגאוטנג ליצור בעל מוח מפותח, לבין רמת המודעות שלו היא מסקנה ישרה ושטחית למתאם בין מוח פיזי מפותח לבין פיתוח תודעה.

כנ"ל לגבי היכולת ללמוד. רוב החיות לא יודעות לפעול אלא על פי האינסטינקט. רק היונקים המפותחים מגיעים למסקנות ולומדים תוך כדי תנועה. גם כאן ניכרת יכולת חשיבה והפקת לקחים ישירה ביחס למעשים.

לגבי חרקים:

The insect's tiny brains, on avarage, has about 200,000 neurons and other cells

they say. By comparison, a human brain has 86 billion neurons, and a rodent brain contains about 12 billion.

אבל זה ^ עוד לא טיעון חזק, כי גם צריך למפות את חלקי המוח ואת הפעולות המתקיימות בהם. בחקר המוח יודעים למפות היכן מתרחשות פעילויות מוחיות ביחס למעשה. בשעת חלימה אזורים אחרים של המוח מופעלים לעומת מאמץ פיזי או מאמץ מחשבתי. אם בהשוואה למוחות פחות מפותחים ניכר שאזורים שבהם מתרחשות פעולות אנושיות מובהקות *לא קיימים* אצל יצורים מפותחים פחות, אזי שהאיכויות האלו לא קיימות ביצור הפחות מפותח.

אם הבנת את ההבדל בין סבל וכאב, אתה יכול להבין שהכאב שחרק חש הוא שווה ערך לסבל שחש המחשב שלך כשהוא מדווח לך על שגיאה. כל עוד אין שם מערכת רגשית שיכולה לחוות צער, טראומה, אובדן (פילים מתאבלים על פיל שמת ומציגים אלמנטים ברורים של דחק), אז אין שם מה שאתה קורא לו תודעה.

המוח לא מייצר תודעה, כי התודעה היא הנשמה המשתלבת בגוף. אבל רק המוח האנושי עקב רמת המפותחות שלו יכול לקבל נשמה אלוהית כזו.

אחפש לך מחקרים. על חרקים אין שאלה בכלל, ועל דגים יש ויכוחים לגבי אפשרות תיאורטית של תחושת סבל וקושי מנטלי (לעומת חרקים שאצלם לא קוראים לזה מוח אלא CNS - Central nerve system, אצל דגים מגדירים את זה כמוח. מה ההגדרה? לא יודע).

אני מסכים לגבי הקורלציה בין מוח מפותח לבין רמת המודעות. אבל, לגבי עצם המודעות וחווית כאב אני לא חושב שאפשר לשלול אותם בגלל מוח פחות מפותח.

מה שבאתי לומר הוא שגם אם חרקים לא מרגישים צער אובדן וכאב כמו יצורים מפותחים יותר, זה לא אומר שהם לא מרגישים כאב ברמה הפשוטה שלו. הנחתי שגם חרקים מגיבים לכאב בצורה דומה מספיק ליצורים אחרים כדי שנניח שהם חשים לפחות בכאב. אם כי אני לא מספיק בקיא.

למרות ההסתיגויות שלי אני חייב לומר שבאופן מפתיע ולא סביר קיבלתי את מה שאתה אומר בגדול והבנתי שאני לא בקיא לחלוטין בביולוגיה של חרקים, אז תודה.

בכל מקרה אסור לשפוט על פי הדמיון. אי אפשר להסיק מהתנהגות שנראית אנושית האם היא באמת אנושית. אצל חיות מתות חלק מהמערכת העצבית עדיין פועלת ולכן הן זזות בתגובה למגע.

דגים פוערים פה ומתפתלים מחוץ למים. אבל האם הם סובלים? איך ניתן להגיע למסקנה הזו? הרבה יותר סביר שמערכות ההישרדות שלהם מופעלות במטרה להצליח להתנער ולחזור למים. לחוש אמפתיה והזדהות כלפי מראה כזה היא בסדר ואפילו מעולה ברמה הסימבולית, ואדם שיהיה אדיש למראה הפה הפעור והתזזית הוא אדם די מפחיד (כי זה נראה אותו דבר אצל בני אדם).

אבל רק המדע יכול להסביר לנו מי חש סבל ומי לא. בפועל אנשים שפועלים דבר ראשון מהדמיון גם ייפנו לirobot שלהם את הדרך אם הוא ייסתבך בדרך. על רובוטים אין שום סיבה להיות רחום (גם אין סיבה להיות אכזרי, חשוב לציין).

נעם לי לעזור.

חיפשתי רפרור לריק ומורטי כשמורטי מתווכח עם ריק וצודק בסופו של דבר אבל לא מצאתי דברים ראויים לפרסום.

שבוע טוב ובשורות טובות

אבל אני לא מבינה בזה הרבה

יש בזה, אבל זה לא תמיד פועל ככה.

אבל זה מטורף כי גם למסיבת הנובה קראו "הפיגוע הבא"

אז קשה להתעלם מזה

וואי תקשיבו אח שלי חזר מהמילואים וסיפר שהביאו להם שיחה עם שב"כניק שסיפר להם כל מיני דברים על המאחורי הקלעים של מלחמת חרבות ברזל. בקיצור חלק מזה הוא סיפר שבתכנון שלהם שנרקם כבר לפני 13 שנים היו אמורים לפלוש בבת אחת 50000 מחבלים מאומנים, בפועל פלשו 3000... מדינת ישראל היתה אמורה להמחק. פתאום הבנתי כמה הרחמים של הקב"ה עצומים... איך הוא עושה "וסכסכתי מצרים במצרים" כדי להציל אותנו. בקיצור גם מכל שאר הסיפורים מה שהבנתי זה שאנחנו באמת לא עשינו כלום  (נגיד חיסול נסראללה ומבצע הביפרים סוג של היו במקרה) כל הגאווה שלי בחוזק של הצבא והחוכמה של ישראל פשוט ירדה והבנתי כמה הקב"ה נלחם לנו. הבנתי שהגבורה האמיתית היא הגבורה הרוחנית של החיילים, המסירות... ממש לא הכוח והתחכום. זה היה חזק מאד.

אנחנו חיים בניסים. בכל כך הרבה כיוונים ובכל כך הרבה צורות.

"היכונו לפיגוע הבא"

לבת שלו בהמ"ה - ברוך הבא מלך המשיח.

או ההוא שקרא לבת שלו אכזבה, כי הוא ציפה לבן.

זה אגדה שהפכה כבר לאמת אצל הדוסים

נחמן מאומן , זה לא אגדה.

(לעניין: גם אם זה אמת מוחלטת (כמו "נמות ולא נתגייס" זה מטריף אותי רעיונות כאלה (וסליחה מהפותחת , וכע מחקתי קודם תגובה של בכמה מישורים זה מטריד אותי. אבל גם לא צריך לתת לזה להתפתח כאילו יש לזה עוגן ואחיזה במציאות. ונראה לי שאני ממש לא אחד שחשוד במאיסה בשם טוהר התבונה הרציונלית בכל רעיון רוחני או מיסטי.)

‏‏1.9K‏‏ צפיות‏ · ‏‏24‏ רגשות‏ | Reel by חדשות בחדרי חרדים 

אבל כן מצאתי את זה... (צילום מסך של מישהי שהעבירו לה את ההודעה אחרי כמובן)

 למרות שזה מוזר, כי זכור לי ממש הנוסח "היכונו ל..." אבל בסדר אותו רעיון

זה הודעת תפוצה של מפיץ עצמאי, ספסר או משהו כזה

בקיצור לא מחשיב את זה

מה הבעיה להגיד שזה פשוט בגלל העוונות של ישראל בכללי? (נניח מסיבה שלא לשם שמים בשמחת תורה) ולא ספציפית בגלל הודעה של אמרגן?

שזו לא הסיבה העיקרית אבל אני מאמינה שזה גם מתקשר..

כמו יהיה פצצה, או מגניב רצח, מטורף, משוגע וכו

זה כמו שאומרים "שמע זה בן אדם מזעזע חטפתי סרטן רק מלשמוע אותו"

אסכולת ברית כרותה יגידו שזה עלול לגרום בפועל לסרטן

(אמנם אני מזלזל כמו איזה 😎 אבל ראיתי שהרב טאו הזהיר את הרב אהוד ברזילי לא להגיד את שם המחלה בזמן שחלה בה)

המסקנה האישית שלי היא שאדם צריך לקחת אחריות על דיבורו ולייקר את מילותיו ולא לפלוט אותן מהפה כאילו הן כלום.

להשתדל להשתמש בביטויים חיוביים. (מדהים איך הדיבור מראה על יראת שמיים...)

רק חשבתי שהיא אומרת שנושא המסיבה או סיסמת המסיבה היתה "הפיגוע הבא".

אז לי היה נראה שזה סתם עוד אחד מאלפי ביטויים שנזרקו לאירוע רנדומלי על ידי המון העם. כמו שכתבת שאתה לא מחשיב את זה

לעומת נמות ולא נתגייס שהיה כותרת מרכזית מאוד בהפגנות החרדים 

לכולם על התגובות המשתתפות💜

יש קטרוג בשמיים וזה נותן חוזק לשטן להוציא את הדין אל הפועל

הפרטים של איך ומה וכמה אולי תלויים במשהו אחר, אבל זה שיקרה משהו כדי להגשים את המילים שהוצאת זה ממש הגיוני... מילים בוראות מציאות... 

אולי אנחנו פשוט מקילים ראש בכוח שלנו...

אגב מזכיר לי משהו דומה, שאם נגזרה על אדם גזירה חלילה או מישהו קילל אותו, אפשר "להוציא אותו ידי חובת הקללה" במשהו קל שיכול להשתמע ככה.

בלהמית עצמו באוהלה של תורה.

סקופ❗