אז הייתי יורד

איזו חיה ארורה ומגעילה

אבל נותנים דריכה אחת ובעיטה הצידה והכל טוב

אבל אם זה ג'וק שיודע לעוף - להיכנס לממ"ד

ואין לי מושג אם זה מקק שעף או רק רץ...מפחדת לקחת סיכונים...

יחסית קל לדרוך. אבל עף זה באמת סכנה איזה פחד

סתם, רציני עכשיו: לכי תתקתקי את זה, הכל טוב, מן הסתם הוא לא יהיה שם, וזה כולה לפתוח את התיבה ולקחת, זה לוקח 10 שניות. אל דאגה

כל היחידות מחרבו דרבו להגיע לפה: )

מה ההבדל בין עכשיו לשש-שבע בבוקר?

אבא שלי קם מוקדם והוא כבר יביא את הדברים...

אין עכשיו אנשים ברחוב, נכון?

עדיף מוקדם ממאוחר

עכשיו מאוחר,

עוד כמה שעות יהיה מוקדם

אבא שלי העלה את זה בבוקר ולא נגנב כלום והכל היה בסדר ב"ה

תודה לכל העונים

זה חרק. לחרקים אין מספיק מוח בשביל להרגיש סבל או צער. הם רובוטים אורגניים.

דגים זה קו פרשת המים (חה!) אבל גם הם לא ברור אם סבל זה נושא אצלם (בהלכה לפחות אין התייחסות לצער בע"ח בדגים, ואפילו לא איסור אבר מן החי בדג טרי).

חיות זה זוחלים עופות ובעיקר יונקים, ובהם צריך להתחשב כל הזמן ולהיות מנומס

או ניחוש פרוע? למה אתה אומר את זה?

למי יש תודעה ולמי אין.

מאיפה אתה יודע? הרגשה פנימית? או שאתה מסתמך על מקורות הלכתיים?

האמת שזו חלוקה מעניינת שלא תמיד נותנים עליה את הדעת: ההבדל בין סבל וכאב.

כאב הוא איתות מהיר של מערכת העצבים המתריעה על פגיעה באזור בגוף, שמיידעת את המוח על עוצמת הפגיעה ועל סוג הפגיעה.

הסבל הוא מנגנון רגשי נפרד מהכאב, והוא שייך למערכת פסיכולוגית מפותחת של ציפיות ופערים.

לכן מוכרחים ללמוד על ההבדל בין סבל וכאב על פי רמת המפותחות של המוח, להבין אילו איזורים במוח מתריעים על פגיעה פיזית בתור מקור מידע הישרדותי לגוף, ואילו אזורים במוח מפרשים את הפגיעה לתחושה לא נעימה, מצערת, מכאיבה, בלתי נסבלת.

לאחר שממפים את התגובות הברורות באזורים השונים במוח האנושי, כדאי להתחיל למצוא דמיון אצל חיות. המדרג שתיארתי הוא מדעי, המוח של היונקים הוא הכי מפותח, ואצל החרקים - לרובם בכלל אין דבר שאפשר להגדיר כמוח אלא יותר מרכז עצבי.

לכן על חרקים אין לי שום רחמים מצד גרימת סבל. אני לא אהנה להשחית חרק בידיים, אבל לא מטעם צער בעלי חיים אלא מצד גועל ומצד "בל תשחית". אבל חרקים מבחינה ביולוגית הם רובוטים

זה לא תלוי הגודל של המוח, וגם לא היחס בין המוח לגוף, אלא רק ברמת המפותחות של חלקי המוח.

החיה עם המוח הכי גדול היא ראשתן (לוויתן טורף ענק). יש לו את המוח הפיזי הכי גדול על כדור הארץ. אבל הוא לא יותר מפותח ומעודן ואינטיליגנטי ממוח של דולפין.

גם חולדות שיש להן מוח קטן - יש להן מערכת רגשית מאוד מפותחת והמון מחקרים רגשיים בפסיכולוגיה מסתמכים על הממצאים מהחולדות.

אבל לדגים וחרקים לא רק שהמוח קטן פיזית, אלא גם שהוא פשוט. כל כך הרבה חלקים שמרכיבים את כל המערכת הפסיכולוגית האנושית אין בהם...

נראה שעשית על זה עבודת מחקר

(או שנעזרת בבינה מלאכותית כזאת או אחרת )

שונא gpt יחיה

פשוט כשנהייתי טבעוני בגיל 15 ראיתי הרצאות בנושא בשביל לנצח בוויכוחים

הגביע בדרך אליך

ההרצאות הולכות - טמטם את המתווכחים עד שיתייאשו ויתנו לך לנצח?

אתה יכול לשלוח קישור להרצאות?😉 

למרות שאם כולם כאן יראו תהרצאות אז מה עשינו?

ומעולם לא שמעתי על מחקר אמיתי או דרך אפשרית לגלות האם יצורים אחרים חשים כאב והאם הם בעלי תודעה.

אני מסכים שחרקים פחות מפותחים, אבל עדיין יש להם מערכת עצבים.

אני לא מבין גם ברמה המהותית איך אתה יכול להבחין אם הם פיתחו תודעה. אין רשת נוירונים במח שאחראית על יצור תודעה/רגשות/ כאב/ תחושה כלשהי.

הנוירונים רק מעבירים מידע ומפעילים את הגוף על פיו. ברמת המערכת העצבית גם אנחנו רובוטים, לא ברור מה אחראי לתחושת הכאב הסובייקטיבית. אנחנו יכולים לראות שחיות מגיבות כאילו באמת כואב להם (צורחות, מתפתלות, בורוחות) ולהניח אינטואיטיבית שזה אכן מה שקורה. כמובן, ייתכן שוזהי תגובה רובוטות אבולוציונית גרידא חסרת רגש, אבל ברמת העיקרון הזאת אין הבדל בין כלב לבין נחש לבין מקק. אם כי במקק  קשה יותר להבחין בכאב שלו והתגובות פחות מפותחות.

מסכים שרוב החלקים במוח שלנו לא קיימים אצל מקק, אבל הנוירונים הבסיסיים שמעבירים מידע על כאב/ כאב נמצאים אצלם ואצלנו.

אם ראית מחקרים אמיתיים אשמח שתשלח קישור או משו

אתה לא חייב לקבל את דבריי כי לא הבאתי לינקים למחקרים, אבל רק מהעובדות היבשות אפשר לראות בבירור את ההיתכנות של הדברים.

אני יכול לתת כמה דוגמאות:

למה יש חיות שמזהות את עצמן במראה וכאלו שלא? אורנגאוטנג, שהוא הפרימט הכי אינטיליגנטי, מזהה את עצמו בתמונה ובמראה ויודע שהוא מביט בעצמו. יש לו self perception של המראה החיצוני שלו באופן שמקושר לתפיסה המהותית שלו את עצמו. זו יכולת נדירה ורוב החיות לא מסוגלות לעשות את זה. המתאם בין היות האורנגאוטנג ליצור בעל מוח מפותח, לבין רמת המודעות שלו היא מסקנה ישרה ושטחית למתאם בין מוח פיזי מפותח לבין פיתוח תודעה.

כנ"ל לגבי היכולת ללמוד. רוב החיות לא יודעות לפעול אלא על פי האינסטינקט. רק היונקים המפותחים מגיעים למסקנות ולומדים תוך כדי תנועה. גם כאן ניכרת יכולת חשיבה והפקת לקחים ישירה ביחס למעשים.

לגבי חרקים:

The insect's tiny brains, on avarage, has about 200,000 neurons and other cells

they say. By comparison, a human brain has 86 billion neurons, and a rodent brain contains about 12 billion.

אבל זה ^ עוד לא טיעון חזק, כי גם צריך למפות את חלקי המוח ואת הפעולות המתקיימות בהם. בחקר המוח יודעים למפות היכן מתרחשות פעילויות מוחיות ביחס למעשה. בשעת חלימה אזורים אחרים של המוח מופעלים לעומת מאמץ פיזי או מאמץ מחשבתי. אם בהשוואה למוחות פחות מפותחים ניכר שאזורים שבהם מתרחשות פעולות אנושיות מובהקות *לא קיימים* אצל יצורים מפותחים פחות, אזי שהאיכויות האלו לא קיימות ביצור הפחות מפותח.

אם הבנת את ההבדל בין סבל וכאב, אתה יכול להבין שהכאב שחרק חש הוא שווה ערך לסבל שחש המחשב שלך כשהוא מדווח לך על שגיאה. כל עוד אין שם מערכת רגשית שיכולה לחוות צער, טראומה, אובדן (פילים מתאבלים על פיל שמת ומציגים אלמנטים ברורים של דחק), אז אין שם מה שאתה קורא לו תודעה.

המוח לא מייצר תודעה, כי התודעה היא הנשמה המשתלבת בגוף. אבל רק המוח האנושי עקב רמת המפותחות שלו יכול לקבל נשמה אלוהית כזו.

אחפש לך מחקרים. על חרקים אין שאלה בכלל, ועל דגים יש ויכוחים לגבי אפשרות תיאורטית של תחושת סבל וקושי מנטלי (לעומת חרקים שאצלם לא קוראים לזה מוח אלא CNS - Central nerve system, אצל דגים מגדירים את זה כמוח. מה ההגדרה? לא יודע).

אני מסכים לגבי הקורלציה בין מוח מפותח לבין רמת המודעות. אבל, לגבי עצם המודעות וחווית כאב אני לא חושב שאפשר לשלול אותם בגלל מוח פחות מפותח.

מה שבאתי לומר הוא שגם אם חרקים לא מרגישים צער אובדן וכאב כמו יצורים מפותחים יותר, זה לא אומר שהם לא מרגישים כאב ברמה הפשוטה שלו. הנחתי שגם חרקים מגיבים לכאב בצורה דומה מספיק ליצורים אחרים כדי שנניח שהם חשים לפחות בכאב. אם כי אני לא מספיק בקיא.

למרות ההסתיגויות שלי אני חייב לומר שבאופן מפתיע ולא סביר קיבלתי את מה שאתה אומר בגדול והבנתי שאני לא בקיא לחלוטין בביולוגיה של חרקים, אז תודה.

בכל מקרה אסור לשפוט על פי הדמיון. אי אפשר להסיק מהתנהגות שנראית אנושית האם היא באמת אנושית. אצל חיות מתות חלק מהמערכת העצבית עדיין פועלת ולכן הן זזות בתגובה למגע.

דגים פוערים פה ומתפתלים מחוץ למים. אבל האם הם סובלים? איך ניתן להגיע למסקנה הזו? הרבה יותר סביר שמערכות ההישרדות שלהם מופעלות במטרה להצליח להתנער ולחזור למים. לחוש אמפתיה והזדהות כלפי מראה כזה היא בסדר ואפילו מעולה ברמה הסימבולית, ואדם שיהיה אדיש למראה הפה הפעור והתזזית הוא אדם די מפחיד (כי זה נראה אותו דבר אצל בני אדם).

אבל רק המדע יכול להסביר לנו מי חש סבל ומי לא. בפועל אנשים שפועלים דבר ראשון מהדמיון גם ייפנו לirobot שלהם את הדרך אם הוא ייסתבך בדרך. על רובוטים אין שום סיבה להיות רחום (גם אין סיבה להיות אכזרי, חשוב לציין).

נעם לי לעזור.

חיפשתי רפרור לריק ומורטי כשמורטי מתווכח עם ריק וצודק בסופו של דבר אבל לא מצאתי דברים ראויים לפרסום.

שבוע טוב ובשורות טובות

שני?

את צריכה יותר להאמין בנו.

לקחתי לקחתי

רק כדי שהבנים יובילו

אבל כבר לקחו לי את הכל 😏

ונסגר ספר 

יונה

תלוי איפה כמה ולמה, אבל לרוב לא...

בישבק הייתי מהקמים אבל מי שלא יכל לזכות לטיפות יפות או שיעיפו אותו מהמיטה,

ובישבג כל אחד אדון לעצמו...

כנל בבית 🙂 

בישבג לא יגיעו לפנימיה...
ובישבק מגיעים ומעירים אבל לא נראלי עם נטלות מלאות...

..

והדיבור הוא שרובם בני 50+🤭

ההבחנה שלך מדויקת לחלוטין ומשקפת את המציאות בשטח. בשנים האחרונות פייסבוק עברה תהליך ברור של "התבגרות" דימוגרפית, והיא הפכה לפלטפורמה המועדפת והפעילה ביותר על בני גילאי הביניים והגיל השלישי, בעוד הצעירים נטשו אותה כמעט לחלוטין לטובת אפליקציות אחרות.

הנה כמה נתונים שמסבירים את התופעה הזו:

מדוע בני הגיל האמצעי והשלישי דומיננטיים בפייסבוק?

• שמירה על קשר משפחתי וחברתי: עבור הקהל המבוגר יותר, פייסבוק היא כלי מרכזי להתעדכנות בחיי המשפחה, הילדים והנכדים, ולשמירה על קשר עם חברי עבר.
• קבוצות עניין וקהילות: פייסבוק מצטיינת במנגנון הקבוצות שלה (Facebook Groups). קהילות של טיולים, בישול, אקטואליה, נוסטלגיה ופנסיונרים פורחות ומייצרות מעורבות (Engagement) גבוהה מאוד בקרב גילאים אלו.
• נוחות השימוש: הממשק המבוסס על טקסט, תמונות וקישורים נוח ואינטואיטיבי יותר עבורם מאשר הפורמטים המהירים והמבוססים על וידאו קצר (כמו טיקטוק).

הנתונים מאחורי המגמה

• גידול מתמיד: קבוצת הגיל של 65 ומעלה היא קבוצת הגיל שצומחת בקצב המהיר ביותר בפייסבוק בעשור האחרון.
• אחוז שימוש גבוה: בישראל, למעלה מ-80% מבני ה-60 ומעלה שיש להם גישה לאינטרנט מחזיקים בחשבון פייסבוק פעיל, ורבים מהם גולשים בו מדי יום.
• נאמנות לפלטפורמה: בניגוד לצעירים שמדלגים במהירות מאפליקציה לאפליקציה, קהל זה נוטה להישאר נאמן לפלטפורמה שהוא כבר מכיר ושולט בה.

הצעירים (בני נוער, דור ה-Z ודור האלפא) נמצאים כיום בפלטפורמות שמציעות קצב מהיר, דגש ויזואלי מוחלט, ופרטיות מפני המשפחה המורחבת.

להלן הפלטפורמות המרכזיות שבהן הקהל הצעיר מרוכז כיום:

1. טיקטוק (TikTok) – מרכז התרבות הצעירה

• הקונספט: וידאו קצר, מוזיקה קצבית, ואלגוריתם חזק (FYP) שמציג תוכן לפי תחומי עניין ולא לפי חברים.
• השימוש: צעירים משתמשים בטיקטוק לא רק לבידור, אלא גם כמנוע חיפוש חלופי לגוגל (לחיפוש המלצות על מקומות, מוצרים ומידע).

2. אינסטגרם (Instagram) – בעיקר "סטוריז" ו"רילס"

• הקונספט: למרות שאינסטגרם שייכת למטא (כמו פייסבוק), היא שמרה על פופולריות בזכות פורמט ה-Reels וה-Stories.
• השימוש: הפיד הקבוע (התמונות) משמש בעיקר כ"כרטיס ביקור" אסתטי, בעוד שהאינטראקציה היומיומית מתרחשת בתוכן שנעלם אחרי 24 שעות או בהודעות הפרטיות (DM).

3. סנאפצ'ט (Snapchat) – רשת התקשורת היומית

• הקונספט: אפליקציית מסרים מבוססת תמונות וסרטונים שנמחקים מיד לאחר הצפייה.
• השימוש: פופולרית מאוד בקרב בני נוער ככלי לתקשורת יומיומית רציפה. תכונת ה-"Streaks" (שמירה על רצף שליחת הודעות יומי) מייצרת שם נאמנות גבוהה מאוד.

4. דיסקורד (Discord) – ה"סלון הדיגיטלי"

• הקונספט: פלטפורמה מבוססת שרתים, ערוצי קוליים וטקסטואליים.
• השימוש: התחילה מרשת לגיימרים, אך הפכה למקום שבו צעירים מקימים קהילות סגורות, לומדים יחד, או פשוט "תולים" (Hangout) בשיחות קוליות ממושכות בזמן שהם עושים דברים אחרים.

5. יוטיוב (YouTube) – הטלוויזיה החדשה

• הקונספט: פלטפורמת הווידאו הגדולה בעולם, כולל פורמט YouTube Shorts.
• השימוש: בניגוד לפייסבוק, יוטיוב שומרת על אחוזי שימוש קרובים ל-100% בקרב צעירים. הם צורכים שם תכני גיימינג, ולוגים, פודקאסטים מוקלטים ותוכן לימודי.

להתפלל ארוך 18 מאחורי כשבאת אחרי, זו לא היהדות שלי.
לתת לי ליטול ידיים ואז לארגן עוד סלטים, זו לא היהדות שלי.

זו לא היהדות שלי

כןכן לקלף עור מהשפתיים בשבת עם הפה זה יותר חמור מרצח

וגם על הכל, פשוט אין לי כוח לענות אחד אחד
כנ"ל @אנימה 
הכל ממש טוב

אבל כשהייתי די קטן
וזה היה מישו גדול,
אז הרגשתי לא קשור בכל מקרה..

למשל חברות שמזמינות אותי כי יצא לי להתכתב איתם בלי היכרות אישית עמוקה ואני לא מכירה אף אחד באירוע מלבד הכלה

עם החברה הזו ספציפית היה לי קשר שטחי קליל וקצר...

חבר אמר לי "אני מתחתן תבוא" אמרתי לו "לא יודע אני לא מרגיש כזה קשור" קיצור ישב עלי חצי שעה אמרתי לו סבבה ואז הברזתי לו מהחתונה... מין הון להון הוא לא דיבר איתי איזה שבועיים...

מי שרוצה בא מי שלא שלא יבוא

לאם נתקעה ולא הצליחה לבוא

מי אני? מה אני? זוהי שאלה פילוזופית עמוקה מאוד...

היה משורר, אוהב ישראל והארץ, ניסה להעלות יהודים לארץ לפני ותוך כדי השואה (תוך כדי קשרים עם נאצים) שנא את הבריטים יותר מאשר את הנאצים... היה לו ילד או שניים, מה עוד?

ברור שיכול לקרות

יש בנות נחמדות שמזמינות למרות שאין הרבה קשר אבל אני לא ארגיש מחוייבות להגיע אם לא בא לי

יש"ע = החסום, שלח שוב.

יש"ע לא חסום עדיין

#@מבולבלת מאדדדד

2 המנהלים נמצאים אי שם במחוזות האהבה

"אין דבר העומד בפני הרצון"

יכול להיות שכדאי להוריד לטלפון ואז להעלות, (אם זה העתק הדבק...)

אגב משה יכול לחסום אותי, אתה יכול לבקש ממנו