אני הייתי נזהרת מאוד להוציא דבר כזה מהפה.

מה קשה להבין שיש דבר כזה שנקרא חילוקי דעות? כל אחד אוחז בדעה אחרת והעיקר שיכוונו ליבם לשמיים.

צוואר בפוליטיקה המפלגתית ובדילים פוליטיים?

מדוע הבחירות לרבנות הראשית נדחים שוב ושוב, אך ורק בגלל אינטרסים צרים של ש״ס?

הבחירות לרבנות הראשית צפויות להידחות שוב?

וכאשר רב ראשי הוא מינוי מפלגתי, תוצאה של דילים פוליטיים- הוא איש פוליטי.  

אבל ברור לי שיש בו תורה ומעשים טובים ואסור לדבר עליו כך

ואם מפלגה ממנה רב זה לא בהכרח שהוא יהיה השופר שלה, פשוט ההשקפה שלו תואמת להשקפה של המפלגה שמינתה אותו...אחרת לא היו ממנים אותו

בטח לא להאשים רבנים של מגזר שלם בתור פוליטיקאים

בקיצור אני חושבת שאסור לדבר על רבנים, הם בטוח יותר גדולים ממנו

הם מאוד מחוברים ומקושרים פוליטית ומפלגתית.  

עשרות משרות רבנים ודיינים שהתפנו ונפתחו לאחרונה פתחו את הדלת להמוני דילים פוליטיים וניסיונות קידום של מקורבים למשפחות יוסף, דרעי ולאו.
 

ומנקודה מרכזית זו אי אפשר להתעלם, ולהשתיק ביקורת, בגלל שנושאי המשרה נושאים בתואר רב.  

רשימת המקורבים הממתינים למינוי הולכת ומתארכת.

חוק מינוי רבני הערים של ש"ס, שנפל בינתיים, נועד להוסיף מאות משרות רבניות חדשות, ובמקביל נערכו הכנות לבחירת שני הרבנים הראשיים החדשים לישראל. וגם הם נדחו בגלל שחוק רבני הערים לא עבר.
 

פרשות המינויים הובילה לניסיונות קידום בוטים של מקורבים — בהם ניסיון להציע את תפקיד רב העיר ירושלים לרב דוד יוסף, חבר מועצת החכמים של ש"ס, אם יסכים להסרת מועמדותו לתפקיד הרב הראשי. מלבדו קודם גם אחיו של הרב הראשי דוד לאו, ועוד רשימה ארוכה של מקורבים, בנים, חתנים וגיסים המועמדים למשרות דיינות. נדמה כי קידום המקורבים, שהתנהל מאז ומתמיד בהיחבא, הפך לבולט ומוחצן יותר מאז הקמת הממשלה הנוכחית, ומעיד יותר מכל על האופן שבו מערך ניהול הדת הפך לסוג של עסק פרטי של כמה משפחות, כאשר רשימת קרובי המשפחה והמקורבים העומדים בתור למינוי רק הולכת ומתארכת.

רואה רצח (הלבנת פנים ברבים) מול העיניים שלו ולא מוציא הגה.

מי אמר לך שזו הלבנת פנים?

לחכם שלום היתה איזו קפידא על זה, אני יודע?

מפה ועד 'רצח'...

על כל רב אפשר למצוא 'סקופים' מוזרים כאלה.

ההנגה החרדית זה לא דווקא מבעלי תפקידים אדרבא רובה נשענת על כאלו שאין להם שום תפקיד

ולכן העניין ש"לא להתגייס" לא קשורה בכלל לתפקידים אלא לדעה תורנית. 

זה שאתה חושב אחרת לא אומר שזה לא לפי התורה.

ואני מציע לך להיזהר כי על ביזוי תלמיד חכם אין רפואה ליסורים שבאים מחמת זה

ובכל אופן, אני לא יודע מה שיקוליו אבל הוא בהחלט תלמיד חכם..

אני חושב שצריך להיזהר לפני שמדברים.  

(אם אתה חושב שהוא טועה אפשר לתקוף לגופה של טענה במקום לגופו של אדם)

וכל שכן אם אומרים "כל ההנהגה החרדית" שכמו שאמרתי - בעיקר נשענת על תלמידי חכמים בלי שום תפקיד

זה הכל העסקנים מנהלים, לא הרבנים.

בראשון הכוונה היא תיאורטית אם ימצא מסגרת תורנית (או לפי מה שידע באותו זמן)

והשני זה תכלס המציאות 

ואחד מיסודות ההבדל הכי גדולים בין יהדות לנצרות
זה שהיהדות סולדת מהפיכת בני אדם לקדושים.

אפילו על משה במרומים נאמר "מה ל*ילוד אישה* בנינו"?

הוא צריך לרצות את הבייס.

התמיהה הגדולה היא על שאיפשרו לו להיות רב ראשי
בעודו אומר דברים חריפים כנגד המדינה.

גם רב הוא בן אדם.

לא מסוגל להבין את מהות תפקידו כרב ראשי בזמנים הקשים והגדולים האלה.

ככה זה כשחזון הרבנות הראשית הוא לא חזון הרב קוק אלא "חזון" דרעי.

ואם הוא כבר משמש כרב מגזרי, אז מצד היושר הבסיסי, לפני שהוא מחנך אחרים, שקודם כל יגיד למגזר שלו את האלף בית- "איסור גמור על שבט לוי לצאת לבין הזמנים בזמן מלחמה".

למרות שבתכלס זה מובן. הוא הרי סובר ששום דבר לא בזכות הצבא והכל בזכות בני התורה. אז ממילא הצבא הוא זה שצריך להבין שבבין הזמנים לא נלחמים.

שמת לב, שאחת הכותרות זה פרסום רשמי,

והשאר זה הקלטות?

לכל רב יש דברים שהוא בוחר להדגיש בפומבי, ודברים שהוא מנהיג למתייעצים באופן אישי\לקהילה הקרובה.

הוא לא היה אומר את כל מה שאמר בחודשים האחרונים. דברים של פילוג וחוסר הרגשה של הצער של אחרים שנפלו או נפצעו בני משפחה או חברים שלהם.

אם היה לו נכד או בן שנלחם בעזה הוא היה מרגיש על עצמו ולא היה אומר את כל מה שאמר.

ולגבי מה שאמרת- להיפך. עדיף לא לדבר מאשר להתחמק בדיבורי סרק שאתה לא מאמין בהם ואומר אותם רק כדי שיעזבו את הציבור שלך לנפשו.

אם יש בעיות- תגיד מפורש בפומבי. תנו לנו יחידות משלנו בלי בנות ואלו שלא לומדים יתגייסו. אגב- זה בדיוק מה שעושים עכשיו בחטיבה החרדית שמנסים להקים.

זה רק מוכיח שהוא לא רוצה שחרדים יתגייסו ויהי מה.
 

ושוב- אם הייתה קצת יושרה, הוא קודם כל היה צריך לדאוג ששבט לוי כפי שהוא מגדיר את הציבור החרדי, יעשה את התפקיד שלו וימשיך ללמוד במקום לצאת לבין הזמנים. זה רק מוכיח את הטענה שלי, שלא דאגה לעמ"י עומדת בראש מעייניו אלא דאגה לציבור שלו.

של ק"ו רב חשוב שנושא במשרה ממלכתית ציבורית חשובה, יזכור את מה שמופיע כבר בכתוב:

כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל הכנפים [כְּנָפַיִם] יַגֵּיד דָּבָר. (קהלת י, כ)

זה היה נכון תמיד וק"ו היום, שהכל מוקלט, מצולם, מתועד ומופץ במהירות לעיני כל ישראל.

(בכוונה איני נכנס לדיון עצמו. רק מעיר על הנסיון לדבר יפה בתקשורת ולדבר אחרת בדרשות לציבור)

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד