ולטפל בתקלות ובבעיות אספקה כרגיל לגמרי.

מישהו אחר רק מרוויח את הכסף?

למה זה הגיוני?

(אנחנו באמישררגז. הנחה נחמדה של 20-30 ש״ח בחודש)

המדינה?

היא זו שקובעת את מחיר החשמל,

היא זו שקובעת את ההנחה שהחברות מקבלות,

היא זו שאוסרת על חברת החשמל לתת לך את ההנחה ישירות.

החברות מוכרות לך תמורת הנחה פחותה מההנחה שהן מקבלות, ומרוויחות את ההפרש

שאת התמיכה הם מקבלים מול החברה המנהלת את החשבונית

האמת שמעתי על זה ממכר של מכר

אז אולי המציאו בדרך 

למכר הייתה תקלה

התקשר לחברת חשמל

אמרו לו שאת הטיפול בתקלות מבצעת החברה שעבורה משלם

כך שהטיפול בתקלה *לא* באחריות חברת חשמל.

אני מבינה כאן שזה לא נכון

אולי לפני שסוגרים כדאי לברר עם החברה שבאמת מקבלים שירות ישירות מחברת חשמל,

ולא צריך לחייג ל 10 חברות שונות כדי שיוכלו לטפל בתקלה.

אם עדיין לא ברור, צר לי (למרות שזה דיי הגיוני

תעשו השוואה לשוק הסיטונאי של בזק.

אם אני משלמת לסלקום אני מקבלת שירות מהם ולא מבזק, נכון? בסוף הטיפול בתשתיות ייעשה ע''י טכנאי בזק, נכון. אבל האם התחייבות של חברת חשמל לטיפול בתקלה תוך 3 שעות חלה גם על החברה החדשה? כי זו הייתה הבעיה. חברת חשמל מתחייבים לטפל בתקלות תוך 3 שעות ובמקרה למעלה לקח להם יום שלם בגלל הבלאגן בין החברות.)

כי התשתיות היו ונשארו של חברת החשמל הותיקה.  

החידוש הוא שכיום יש תחנות כוח פרטיות, על גז, והן מוכרות חשמל לחברת החשמל הותיקה.  

וזה הבסיס לתוכנית העסקית להנחות המדוברות.  

אבל התשתית וההולכה והחיבור לבתים היה ונשאר בלעדית של חברת החשמל הותיקה.  

ועל המרכבים האלו בחשבון החודשי אין הנחה.  

ההנחה רק על צריכת הקווט״ש. 

בזק לא מייצרת שום חשמל, כנ"ל סלקום ופרטנר ואולי עוד כמה חברות בשוק הזה.

הן פשוט מוכרות לך את החשמל של חברת החשמל, ומרוויחות כמה אחוזים על הדרך

יש בארץ יצרנים פרטיים.  

אנחנו באמישרגז.  

לחברה שותפות עם דליה.  

לדליה יש תחנות כוח פרטיות.

תחנת כוח פרטית הגדולה בישראל | יצרן חשמל פרטי - דליה אנרגיות בע"מ

לפני כן היינו באלקטרה פאוור.

לאלקטרה שותפות במתקן אגירת החשמל בגלבוע.  אלקטרה עצמה הקימה את המתקן.   

אבל אין בין זה לבין השוק הסיטונאי בחשמל שום קשר.

יש חברות שמייצרות חשמל, ומוכרות אותו לחברת החשמל.

יש חברות שמוכרות לך את החשמל מחברת החשמל.

גם אם יש חפיפה אצל כמה חברות, זה לא אומר שיש קשר. החשמל שאתה מקבל אם אתה מצטרף לאמישרגז זה בדיוק אותו חשמל שקיבלת שבוע לפני. שום שינוי.

השוני הוא רק בייצור החשמל. לא באספקת החשמל.

הצרכן הביתי ממשיך לקבל את הזרם החשמלי מחברת החשמל.

אם בעבר ״האלקטרונים״ של האנרגיה החשמלית אצלי בתאורה בבית או בתנור האפייה הגיעו מתחנת הכוח בחדרה, וגם שם מיחידת ייצור פחם או גז, או באשקלון, עכשיו התווספו לייצור גם הרבה תחנות פרטיות - בקרית מלאכי, בגזר, ליד יוקנעם, ובעוד הרבה אתרים בארץ. .  

את תקבלי חשמל מאותן תחנות כוח, בלי קשר אם את מחוברת לחברת החשמל או לכל חברה אחרת.

כלומר הנושא הזה של ריבוי החברות שמייצרות חשמל בישראל - לא קשור בשום צורה לרפורמה של התשלומים...

הייצור הפרטי התחיל לפני שנים רבות, הרפורמה בתשלום התחילה רק לפני שנה.

בדקתי מי ספק החשמל של בזק.  

לא חברת החשמל.  

בזק חשמל: ההיערכות לקראת ההסכם הגדול - חשמלית

בהחלטת מליאת רשות החשמל מספר 60105 שהתקבלה בישיבה 601 מיום 3 במרץ 2021, נקבע שלא צריך לייצר חשמל בשביל להצטרף בתור ספק לרפורמה הזאת. 

החשמל של לקוחות בזק, גם אם היו לה 1,000 תחנות כוח, היה נשאר אותו חשמל שהיה להם לפני כן. הולכת האלקטרונים בעמודי החשמל לא משתנה בכל פעם שמשה כהן מכפר סבא מחליף ספק חשמל. 

החלפת הספק לא משפיעה בשום צורה על החשמל שאת מקבלת, וזה שיש חברות שמייצרות חשמל ומוכרות אותו לחברת החשמל - היה גם קודם ועד כמה שידי משגת זה לא רלוונטי לרפורמה הנוכחית.

אין כאן שום סתירה.  

לרגע לא טענתי לאורך השרשור שספקי החשמל חייבים להיות חברות פרטיות.  

זו רק המציאות עסקית.  

על מנת שספקי חשמל הוירטואליים (בזק, סלקום, אמישראגז ואחרים) ירוויחו ,וכמה שיותר - המודל העסקי שלהם הוא כזה שמשתלם להם לקנות חשמל מספקים פרטיים ולמכור לחברת החשמל, במקום לקנות מחברת החשמל ולמכור בחזרה לחברת החשמל.   

לפני כמה עברנו לפזגז(שהם השיקו את המבצע של ה7%)

אחת הסיבות שעברנו לפזגז. (ולא לבזק) זה שניתן לשלם את החשבון באפליקציה. וזה מקנה עוד צבירה על החשבון.

ככה שזה יוצא 7% הנחה

ועוד כ10% צבירה (לא בדיוק אבל בערך...)

לדעתי זאת העסקה הטובה ביותר.

בפועל בגלל ענייני ברוקרטיה עדיין לא הגיע חשבון חשמל

ולא יצא לי לשלם באפליקציה (חשבון גז כן יצא לי לשלם ככה ואכן קיבלתי צבירה)

שיגיע אעדכן.

זה 7 אחוז או 10%

תלוי במסלול שבוחרים.

אעדכן בכל מקרה

זה או 7% על כל הסכום - מזומן

או 10% על חלק מהסכום (עד 50 ש"ח בחודש) - שובר לקנייה ביילו, סופר יודה, וולט, סופר פארם ואולי עוד כמה מקומות.

כלומר למסלול השני יש שני חסרונות:

הראשון הוא שאתה מקבל שובר ולא מזומן (ואז אם אתה לא צריך לקנות דברים בסופר פארם או ביילו וכו', או שאתה עכשיו תתחיל לנסוע במיוחד למקומות האלה בשביל לנצל את השובר, אז זה שווה לך פחות).

השני הוא שיש הגבלה ל-50 ש"ח בחודש.

זה אומר שאם אתה משתמש בחשמל ביותר מ-500 ש"ח בחודש, המגבלה הזאת תגרום לכך שלא תקבל שובר לפי 10% מהחשמל שצרכת אלא פחות. כמה פחות? תלוי בחשבון החשמל שלך. אם חשבון החשמל שלך הוא 1,000 ש"ח בחודש ואתה מקבל רק 50 ש"ח כי זאת המגבלה, זה אומר שקיבלת בדיוק 5% בחזרה. אז גם קיבלת פחות מ-7% וגם קיבלת שובר ולא מזומן.

נקודת השוויון שבה אתה מקבל פחות מ-7% היא 715 ש"ח לחודש. אחרי זה - אתה מקבל פחות מ-7% שזה מה שמציעים לך במסלול הראשון.

מי שקונה הרבה בסופרפארם וחשבון החשמל שלו נמוך יותר מ-715 ש"ח בחודש, בכל חודש, בהחלט יכול להרוויח יותר מהמסלול השני.

אבל שים לב שאפילו אם בחודש אחד חרגת מהסכום הזה, אתה כבר מקבל פחות מ-7%.

כלומר יותר מזומן נשאר אצלך בבנק

כבר לפני שנה אם לא יותר, הצעת לעבור לאחת החברות האלה, אז אפילו היו פחות בשוק

אכן עברנו לפני שנה

תודה

כבר אין שום צורך במונה חכם,

החיסרון היחיד הוא שבלי מונה חכם אפשר לבחור רק בהנחה קבועה לאורך כל שעות היממה, בלי אפשרות לבחור בהנחה שמשתנה לפי שעות מסוימות.

אגב, ממילא זה מה שחלק מהאנשים היו מעדיפים לבחור... הנחה קבועה וראש שקט, בלי להתחיל לחשב מתי להפעיל מדיח ומתי להטעין רכב.

נכנסים לאתר חברת החשמל ושם באיזור האישי כל קריאות המונה, עם היסטוריה של חודשים אחורה.

בתחילה הורדנו את הנתונים כחודשיים לאחר שהצטרפנו.  

ואז בנוסף פעם בחורף ופעם בקיץ הורדנו את נתוני הקריאה מהמונה.  

הנתונים הם בתכיפות של כל כמה דקות.  

ואפשר לבנות מהם דוח אקסל וממש לראות את פרופיל השימוש שלנו.  

את הדוח הראשון עשינו כדי ללמוד ממנו מהו פרופיל ההנחות שהכי מתאים לנו. מבין מגוון האפשרויות המוצעות (אז בתחילה באלקטרה פאוור).  

אגב, את בטוח יודעת זאת אז אני אומר לשאר  

מלבד האקסל שמראה את השימוש ולפי זה אפשר לדעת מה הכי מתאים, צריך לזכור שיש דברים שקל יחסית לשנות כדי ליהנות מחיסכון עוד יותר גדול.

למשל, במצב רגיל אפשר להטעין רכב חשמלי (למי שיש) בכל שעות היממה. אבל אם אני אדע שבלילה יש לי 20% הנחה, אני אטעין אותו רק בלילה.

וזה חיסכון עצום שלא יראו אותו באקסל המדובר, כי עד שלא תהיה לי הנחה אני אמשיך להטעין כל היום.

לפזגז דרך האתר שלהם.. ממש רגע להשקיע.

שאלה: התשלום הקבוע זהה לתשלום בחברת החשמל? 

כן, התשלום הקבוע זהה.

ההנחה היא רק על התשלום המשתנה התלוי בצריכה.

אגב, אם בחרת במסלול של 10% קאשבק - אני מקווה שקראת את זה...

לפי האתר שלהם - נשואים טריים

אבל בשקלים בודדים.

עדיין משתלם בגלל ההנחה

הנחה של 7% על חשמל בפזגז? לא בדיוק

כתוב שמי שיש לו תלת פאזי - ממילא היה אמור לשלם את הסכום הגבוה ולכן הוא לא נפגע.

בכל מקרה, בבזק זה לא ככה - התשלום הקבוע הוא בדיוק כמו שהיית משלם לחברת החשמל, כלומר אם יש לך חד פאזי אתה תשלם פחות.

כלומר הן מתחרות בתחום של החשמל, אבל לכל אחת מהן העיסוק העיקרי שונה לחלוטין ובו הן דווקא לא מתחרות

האם יש הבדל בינהם?

והאם אני צריך להבהיר את השאלה שוב?

ובכל מקרה זה לא בדיוק זהה, כי דיברו פה על זה שהמחיר הקבוע של פזגז הוא תמיד 29.90 בחודש, ובבזק זה לפי תעריף חברת חשמל שיכול להיות גם נמוך יותר.

ההבדל בין התעריף בלילה וביום נשאר אותו דבר?במסלול הבסיסי הכוונה 

בחברת החשמל יש הבדל בין התעריף בשעות של יום ולילה

השאלה אם ההנחה היא על כל אחד מהתעריפים, כלומר השעות עם המחיר המוזל יהיה 7 אחוז הנחה על המחיר המוזל, והשעות שהתעריף בהן גבוה יותר יהיה 7 אחוז הנחה על התעריף הגבוה

ברגע שאת עוברת מחברת החשמל לספק אחר, אז את מצטרפת לפי התנאים של הספק האחר.

התנאים הם או 7% על התעריף הבסיסי של חברת החשמל, 24 שעות ביממה,

או מסלולים שבהם יש משמעות לשעות - בשעות מסוימות אין הנחה כלל, ובשעות אחרות יש הנחה יחסית גדולה על התעריף הבסיסי (עד 20%).

התעריף הבסיסי = התעריף שמשלמים לקוחות שלא מחוברים למסלול תעוז, כלומר המחיר של החשמל זהה בכל שעות היום ובכל עונות השנה.

אז לא, במסלול הבסיסי אין הנחה כפולה על שימוש בשעות הלילה, אבל מצד שני לא תקבלי יותר ''קנס'' על הפעלת מזגן בצהריים באוגוסט.

אנחנו כמעט לא מפעילים מזגן בצהריים, עיקר השימוש שלנו בחשמל בכללי הוא בין חמש לעשר בלילה

גם בלילה כמעט חא מפעילים מזגן, אז אף,אחד מהתעריפים לא משתלם לנו

ואני רק מזכיר שבמסלול הנוכחי שלך, את משלמת סכומים מופקעים על הפעלת חשמל בקיץ בשעות היום. אפילו אם הבית ריק, יש מכשירים שעובדים...

מכשירים שעובדים זה בעיקר מקרר.. לא ידוע לי על משהו אחר שעובד

אולי הערב אני אשב על חשבונית סטנדרטית שלנו ואעשה את החישוב

התקינו מונה חכם. נחמד.

תוהה כמה כסף נחסוך אצל כל ספק. המזגן דולק פה 24/7 פחות או יותר רק מתחלפים החדרים.

סביב 500 בשנה

ועוד הייתי במסלול של ה5%

ובמקומו נכנסים לפעולה המזגנים בחדרים.

בשאר השנה רוב צריכת החשמל היא אחר"צ. אבל אין מסלול של אחר"צ

אז היחידות בפנים מתחלפות אבל המזגן בחוץ דולק 24/7.

אם באמת גורמים לחברת החשמל לתת הנחה לחברות אחרות והן גם מרוויחות וגוזרות קופון
למה פשוט לא אומרים לחברת חשמל לספק במחיר X וגם הם יגזרו את הקופון של התיווך וגם אנחנו הלקוחות נהיה מרוצים

כאילו למה עם תיווך זה זול יותר מאשר בלי ? (ולהמ גוזרים על זה קופון וכולם מרוויחים ?)

מתחייבים לקנות כמות גדולה שלה חשמל תמורת הנחה מסויימת.

ככה חברת חשמל לא צריכה להתעסק בגביה וחשבונות

בסוף רוב העלות זה לא זה אלא התחזוקה השוטפת ושדרוג תשתיות

זה שוק שנשלט על ידי הממשלה, לא על ידי אנשים פרטיים.

חברת החשמל היא לא חברה פרטית שפועלת על מנת להשיא תשואה לבעלי מניותיה (שזאת ההגדרה של חברה בע''מ) אלא חברה ממשלתית שלא יכולה להעלות או להוריד אפילו אגורה אחת בלי אישור מהרגולטור.

אז זה שהיא חברה בבעלות ממשלתית אומר שהיא לא צריכה להיות "יעילה" אם עם "תשואה לבעלי מניותיה" ? תימה
אם זו הייתה חברה פרטית האבסורד מובן לכן אני תוהה בקול איפה האינטרס ושל מי 

אלא בכל מקום שבו המדינה מניחה את ידיה ופוגעת בשוק החופשי.

דוגמה מפורסמת היא האיסור שחל על חברת בזק, במשך שנים רבות מאוד, למכור חבילת טריפל (ובכך להתחרות בהוט, סלקום ופרטנר).

עד לפני 3 שנים, היה אסור לה למכור בחבילה אחת שירותי טלוויזיה, אינטרנט וקו טלפון, בעוד המתחרות עשו זאת כבר שנים.

למעשה, כתב האישום נגד נתניהו (ובבקשה שזה לא יהפוך לדיון פוליטי) אומר בין היתר שהוא ניסה לעזור לבעל השליטה בבזק ולהתיר לו למכור חבילות טריפל, בתמורה לזה שבעל השליטה של בזק יעזור לו עם סיקור חיובי באתר וואלה השייך לבזק.

והנה רעיון איך ראש ממשלה לעולם לא יוכל לעזור לאף חברה:

תורידו רגולציה! תנו לכל חברה לעשות מה שהיא רוצה, ואז היא לא תצטרך את עזרתו של אף אחד.

בדיוק כמו שתקופת הצנע הובילה לשוק שחור ופרוטקציות, ובדיוק כמו שתקופת היובש בארה"ב יצרה את המאפיה ודחפה לה מיליוני דולרים בקלי קלות.

כמה שיש יותר רגולציה, כך השוק יהיה דפוק יותר והשחיתות תהיה גבוהה יותר.

לנכי צהל יש הנחה בחשבון החשמל (עד סך צריכה מסויימת. בערך 400 שח בחודשיים) האם ניתן לקבל את ההנחה גם בחברה אחרת? (אני לא נכה ב"ה, רק שוכר מנכה. והחשבון על שמו)

מי שזכאי להנחה מטעם ביטוח לאומי וכד' - לא יוכל לקבל אותה אם יעזוב את חברת החשמל.

המדינה ממילא מסבסבדת את חשבון החשמל של הזכאים, אין הנחה נוספת על הסבסוד הזה.

כמובן אולי בעתיד זה ישתנה (ואולי לא).

יש סכום קבוע שמשלמים לחשמל בנוסף למה שמשלמים על הצריכה?

אף פעם לא התעניינתי בזה יותר מידי...

אם כן, אז כשמבררת בין החברות צריכה לשאול גם מה התשלום הבסיסי וגם מה ההנחה על הצריכה?

ומה זה ההנחה לפי זמנים?

נגיד יש יותר הנחה בערב אז עדיף לי לכבס בערב?

אני בוחרת מתי תהיה ההנחה? זה בכל החברות?

הכל רק לחברה החדשה שעברת אליה וזה נטו רק לצורכי הניירת והתשלום.

שאר ענייני החשמל זה מול חברת חשמל

יש חברות שנותנות הנחה גדולה יותר בזמנים מסויימים ביום, בהתאם לצרכים שלכם כמשפחה.

שלה.

יש לך כאן ריכוז.  

צריך להכנס חברה חברה ולהגיע לנתונים המלאים.  

השוואת הנחות לחשמל | חשמל ישראל

התמהיל של צריכת החשמל שלנו, מזגנים, תנור אפייה, דתיים ואין אפשרות להעמסת החשמל הבזבזני בשבתות - השאירו אותנו להנחה קבועה ואחידה.    

לחברות שונות יש מסלולי הנחה שונים.   

וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝

אבל גם היום ❤️

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?

זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".

אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".

אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

השאלה אם יש לו ברירה.

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת

הצלחה רבה 

לק"י

לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.

ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..

זה די פשוט ובסיסי

שיפריע לך

כדאי לשתף בזה❤️

אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים..  או שילמדו בזום.

יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו

ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)

אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם

שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.

אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.

גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.

והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.

אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין  שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.

מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.

זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...

העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.

אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.

אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.

וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים

בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...

זו האמת וזו דרכה של תורה

ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.

*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.

אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).

ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.

אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.

א. העזרה של בעלך לאדם בודד

ב. חוסר בגבולות בעזרה

ג. חוסר בתקשורת בינך ובין בעלך ותחושה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך, או אולי לא נפל לו האסימון שהוא בזוגיות וצריך לשנות פאזה

ד. מעורבות גבוהה של המשפחה שלך ושלו

אתחיל מההתחלה.

בעלך עוזר לאדם בודד, זה מאוד יפה. הוא עושה איתו חסד.

גם אמא שלך עשתה חסד דומה וזה מקסים. חיובי, ומעיד על נפש טובה.

הבעיה מתחילה במינונים... כאשר זה נמשך המון שעות, חוזר הביתה בשעות לא שעות, מצפה גם ממך להיות שותפה למרות שזה לא מתאים לך, זה כבר הופך להיות עוול ולא חסד.

כי זה חסד על חשבונך וגם חוסר הגבולות הזה מטריד, גם אצל בעלך כלפי עצמו זה ברמה חריגה ומשהו בקשר הזה מאוד מוזר.

ברור לי שאת מנסה להסביר לו את זה והוא לא מבין.

השאלה היא מה יש לכם בזוגיות מעבר לדינמיקה הזו, האם יש לכם מכנה משותף? שיחות? מחוות הדדיות?

למשל, האם את חושבת מה יפנק אותו ומה חשוב לו?

האם את מרגישה שאכפת לו ממך?

האם אתם יוצאים מדי פעם, מפטפטים, מתחבקים וכל מה שמעבר?

ומה היה לפני החתונה, היה לו את הקשר עם האיש הזה?

האם דיברת איתו על זה פעם בנחת או רק בעצבים או רק דרך קרובי משפחה?

תקשורת זוגית אמיתית לא אמורה לעבור דרך חמותך או האחיות שלך או שלו, אם הוא מדבר עם אמא שלו על להתגרש ממך וגם את פונה אליה ככתובת "קחי אותו תחנכי אותו" שניכם צריכים לעשות איזה סוויצ' בראש.

להפנים שהקשר הזה הוא אך ורק שלכם ולא קשור לסביבה, אתם שני אנשים בוגרים שנחליטו להתחתן וזה שלכם.

שימי גבול מאוד ברור מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות בשותפות שלך במצווה הגדולה שבעלך עושה.

למשל - שיעזור לו רק בשעות שהוא לא בעבודה ואת כן בעבודה (אם יש כאלה). או רק יום בשבוע. או רק לבשל לו אבל לא להסתובב איתו. וכו'.

מה שמתאים לך, מתוך ראיית הטוב.

יכול להיות שכמה מפגשים בודדים עם יועצ/ת זוגי/ת יעשו לכם טוב ויאפשרו לכם לדבר על זה בנחת כי נשמע שמשהו בתקשורת ביניכם לא 100%, לפחות ממה שאת כותבת.

מהניסיון שלי זה ממש יכול לעזור להציל את הנישואים.

בהצלחה יקרה!

מציע לנסות ללכת ביחד לטיפול זוגי ופשוט להעזר במטפל/ת לתקשר. תשמעי איך בעלך רואה את הדברים ואת חלוקת המשימות, הוא ישמע אותך ותראו ביחד איך מסדרים את החיים עם פרופורציות.

לוקח כסף על הבישול כי... חשמל ומים?

אלה שני הרכיבים הכי זולים בבישול.

החלקים העיקריים זה זמן עבודה וחומרי גלם. 

או שהוא מצא חבר שהוא נהנה איתו והוא יכול להתנהג כמו רווק

או ללכת למחוזות רחוקים יותר כמו קשר של ניצול.

הקשר עם המשפחה שלך לא רלוונטי למקרה הספציפי אבל רלוונטי לתקשורת ביניכם, גם איתך אין תקשורת?

לחזור כל הזמן ב3-4 זה לא תקין.

שיש כל מיני מורכבויות,

מה שלי בלט זה שאת מדברת עם הרבה אנשים אבל ביניכם שיח כן וקרוב שראוי לבני זוג.

ממליצה לך מאד לא להסתפק בעצה של המקובל, כבודו במקומו מונח. (גם כי יש כל מיני שרלטנים,

וגם כי לא מבינה איך המידע הזה מקדם את המצב)

אלא ללכת לקבל עזרה אמיתית: ללכת יחד שניכם לטיפול זוגי, או לחילופין אם זה לא מצליח ללכת בעצמך לטיפול ולקבל מענה מה לעשות ואיך.

קורה שיש מצבים מורכבים או קשרים בתקשורת.

יש דברים בסיפור שתיארת שיכולים להתפרש בכל מיני אופנים.

בשורה התחתונה לא ניתן להבין דרך הודעה את המצב לאשורו, וודאי שכדאי לנסות לתקן מה שאפשר

(בזוגיות או אצל כל אחד מכם בפני עצמו, זה אף פעם לא רק "הצד השני").

מאחלת לכם שתמצאו שליחים טובים.

ברור שהוא אמור להפנות אותו אלייך

ובפרט כשאת בהריון

תעצרי אותו לשיחה

ותגיד לו שאת רוצה שהוא יהיה איתך.

בצורה ברורה.

אולי אפילו כדאי לדבר עם רב סביר

לא מקובל וכאלה

רב הלכתי, רב שכונה או מי שיכול להשפיע

ולא לדפדף את המקרה

כי ברור שהסדר עדיפויות הנכון

הוא להיות עם האשה שלו, ובפרט כשהיא בהריון.

זו טעות שיכולה לקרות להרבה, ובפרט כשמגיע אדם

מבוגר, אולי אפילו חולה, ומצווה ענקית לעזור לו.

 הכל טוב ואושר לעזור לבן אדם,

ולהאכיל אותו זה מצוה רצינית וטוב שעשית

לפעמים האנשים האלה סבירים

יודעים לא להפריע.

ולפעמים הם חסרי גבולות וטקט או לא מודעים לנזק שהם גורמים, כי נותנים להם את התחושה שבכיף והכל סבבה.

ואולי זה מה שהולך מרגיש שזה דיי בכיף מבחינתי

תפקידך להבהיר לבעלך, שאת מעוניינת ביחס שלו עכשיו, ושיתעדף אותך ביחס ובזמן.

אפשר לעזור לו, אבל מהצד כזה בלי לתת לו

נתח מהזמן, שישים לב.

בכולן את כותבת שאת לא יודעת מה לעשות, את רוצה להתגרש. עוד לפני שהתחתנת איתו! ורגע אחרי החתונה! ושנה אחרי, ושנה וחצי אחרי!

למה את עדיין איתו בכלל? אני שואלת באמת, זה לא שאלה רטורית. לא מכירה אותך.

את יודעת מה את רוצה בחיים? זה נכון הילד וכו'... אבל עדיף ילד שגדל עם הורים שטוב להם בנפרד מאשר ילד שנמצא בבית אחד מפורק ורואה ריבים ותסכולים כל הזמן, ואמא שלא פנויה אליו רגשית כי היא מתעסקת בזה שלא טוב לה בזוגיות.

תעצרי שנייה את הכול. תחשבי על עצמך- טוב לך עכשיו? יהיה לך טוב בשנה הבאה ובעוד כמה שנים? מה יעשה לך טוב? מה את יכולה לעשות שיעשה לך טוב? לא לצפות שאחרים יעשו דברים שאולי ישפיעו עלייך. תשני דברים בעצמך.

שיכול להיות שהבעיה היא לאו דווקא באדם הספציפי, אלא שזה דפוס מסוים של הפותחת, חוסר יכולת להתחייב ולהשלים עם הבחירה שלה.

כך שייתכן שהפתרון הוא מציאת בן זוג אחר, אבל ייתכן גם שהפתרון הוא בשינוי פנימי אצלה (לא קראתי את הפרקים הקודמים, רק מה שכתבת כאן).

הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.

עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.

(GPT)

ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.

לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.

ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.

שלישית - ללמוד ביחד, לחזור ביחד על ההלכות הללו, שהן חדשות לכם ואולי לא מספיק במודעות ובכלל - ללמוד משהו ביחד מחזק את היחס המשותף שלכם לתורה.

בהצלחה רבה וברכה גדולה בביתכם

אתם רוצים קשר טוב ומגע וחיבה, וזה מדהים.

מה שצריך לשים לב, זה לשני דברים שפחות קל לראות מהמקום שלכם:

1. ככל שיש יותר מגע אסור ונקיפות מצפון, אתם תחוו את המגע כמשהו שמוביל לתחושות אשם, או שצד א מעיר לצד ב ומנסה למנוע אותו מהחטא. התוצאה היא כמובן בעייתית (ואפילו הרסנית, בטווח הארוך).

2. ככל שיש יותר שמירה, ככה ימי הטהרה הרבה יותר מרגשים ועוצמתיים. שוב, זה מתחיל בקטן אבל ככל שחולף הזמן זה מקבע את ליל הטבילה ובכלל את תקופת הטהרה כזמן של קשר מאוד מרגש ועוצמתי.

עצה פשוטה שלי: זמן הנדה הוא הזמן העי חשוב באמת לבניית הזוגיות, ואם מנהלים אותו נכון, מרוויחים בגדול. תקופת הטהרה, בעיקר כזוג צעיר, גולשת כמעט במישרין למגע וחיבור פיזי וזה מדהים. אבל אם מנהלים נכון את זמן הנדה, בונים את הרובד של קשר בשיחה משותפת, דיבור וסיפור על עצמי. זה מאוד מאוד חשוב, כי תוך כמה שנים שני התחומים האלה יהיו פחות לחוצים לכם, וככל ששניהם ייבנו טוב (מגע נעים מתוך קרבה ולא מתוך תחושות אשם, לצד שיחה נעימה ומקרבת) - צלחתם את החלק הכי בסיסי בזוגיות, ואתם במועדון הטוב של אלו שבונים את עצמם.

כדי ליישם את זה, תפנימו ביחד כמה חשוב גם זמן בלי מגע פיזי ואיך כדאי לנהל אותו בחכמה. תחשבו להעמיס על ימי הנדה שלכם מפגשים של שיח וקרבה שמצד שני לא מאפשרים ככ מגע. יותר יציאות בערב להליכה משותפת, לרכז אז נסיעות להורים ולאירועים וכדו'.

אני חושב שאתם נמצאים בשלב מרגש ויש לכם את הכלים לפתח זוגיות מהממת. מכיר הרבה אנשים שהיו שמחים לחזור לתקופה הזו ולעשות את זה שוב, בצורה נבונה ובונה.

מלא הצלחה יקרים!

ומזל טוב 🍷

פתרונות טכניים כבר כתבו לפניי טוב ממני.

קודם כל הכל תקין אצלכם ואתם לגמרי נורמליים ומצויינים ברוך השם.
זו מתנה וברכה גדולה, המשיכה הבלתי ניתנת למעצור הזו...
מבחינת עזרה טכנית- צעדי תינוק.
כל פעם להחליט על משהו קטן, לא ישר הכל או כלום כי זה קשה.
כל פעם שאתם מצליחים לשמור על הריחוק- לשמוח בזה.

אולי לעזור לעצמכם, לא להיות יחד המון זמן במצב של קרבה,
לצאת יחד למקומות ציבוריים אולי אפילו ליד אנשים אם ממש ממש קשה,
וכמובן להתפלל על זה להשם...
לשים לעצכם גבולוצ קטנים יותר- מה אתם בטוח לא עושים. צעדים קטנים. זה לא המקום לפרט אם באלך בפרטי בשמחה רבה...

מרגש לשמוע את זה,באמת.. מתיקות
 

הפעמים הראשונות היו לנו סיוט ממש

אבל באמת מפעם לפעם זה נהיה יותר טוב ב"ה

ושנה-שנה וחצי אחרי החתונה זה היה לנו הבדל של שמיים וארץ מהחודשים הראשונים...

שולחת חיבוק, בע"ה שה' ישלח לכם כוחות לניסיון הזה, ואם זה מעודד- בע"ה זה ילך וישתפר...;)

ברור שקשה מאד מאד. ברוווור.

אבל זה עניין של החלטה, שרק אתם יכולים לקבל לעצמכם. יחד.

מה שהקל עלינו זה לצאת מהבית יחד כמה שיותר. 

שאין הכוונה שכל היום תשהו בחברת אנשים, כמו להתארח הרבה אצל ההורים וכדו. זה יהרוס לכם את הכיף של הביחד.

אני הייתי ממליץ לטייל ברחוב או בקניון וכדו, שיש אנשים אז המגע תמיד עדין (או לא קיים - עניין של הנורמות שלכם), או לנסוע למקומות ואירועים אבל יש לכם את הביחד של הדרך לשם ברכב וכדו.

מאוד חשוב להתרגל להנות מלשבת לפטפט ולספר על עצמינו ולשתף ביחד, בלי אנשים נוספים ובלי יותר מדי מגע. זה הרגל מאוד כדאי להמשך הזוגיות (יש גם רובד של להעמיק את השיח המשותף, אבל זה לא נשאל כאן ולא כאן המקום לדבר על זה).

באמת יכול להועיל חלק מהזמן לצאת מהבית, מסכים שזו עצה טובה לחלק מהזמן או אפילו להרבה זמן, למי שבאמת לא מסוגל.

אבל, חשוב מאוד באופן כללי לשלוט בעצמנו וחשוב באופן ספציפי שתהיה זוגיות עמוקה ואוהבת גם בלי המגע. לא אומר בהכרח שהייתי מנדב לזה בלי שהתרה חייבה, אבל אחרי שיש את המצווה והאיסור - כדאי לקחת זאת כהזדמנות להעמקה.

הזדמנות לברר שהקשר שלנו הוא קודם כל קשר של נשמות, מתוך כך קשר של אנשים שיש להם ערכים משותפים ועולם ידע משמעותי ועשיר. מתוך כל הקומות הללו ועל גביהן מגיעה, בזמנים המתאימים, גם הקומה החשובה של המגע- שהיא מאוד מיוחד ונעימה ומביאה את היחד שלנו לקומות מדהימות. אבל היחד קיים הרבה לפני המגע.

כמדומני שאצלינו כזוג צעיר (אי אז...), הרבה מהשיחות הארוכות שביססו את היחד התודעתי שלנו - היו דווקא בשבתות שהיינו לבד בבית ואסורים.

ובמהות שמירת התורה והמצוות כולה.

ובפן הפרקטי, אכן מנסים קודם כל להיות בזה *יחד* מתוך הבנה שזה מה שאנו בוחרים וכי זה מה שחשוב לנו,

ומתוך החיזוק הזה כל אחד לעצמו וגם לשני/ה לעשות בפועל דברים שיעזרו - כגון דיני ההרחקות שבאים בדיוק כדי לשים את הגדרות הללו.

כתבו עוד על הפן הפרקטי ומצטרפת לכל דברי החוכמה שנאמרו כאן,

ורוצה גם להוסיף על הפן הרעיוני וההבנתי של הדברים בהרחבה:

בהחלט הזמנים השונים במעגלי החיים (כדוגמת הזמן שאסורים) מזמנים לנו הזדמנות מופלאה ללמוד ולהעמיק בכך יחד, ולגדול בתור הזוג שאנחנו לעוד ועוד רבדים עמוקים.

זו ממש עבודת חיים. 

בהחלט אפשרות של עבודה על רמת קירבה נפשית-רגשית בעוצמה גבוהה בזמנים אלו יכולה לתרום,

גם התכנסות והתמקדות אישית חשובים בפני עצמם

ולשניהם יש מקום, הכל תלוי באיזון העדין והנכון לכם כיחידים וכזוג.

ויש גם נקודה שחוזרת על עצמה הרבה פעמים בתקופה הזו, שהיא נקודת הרגשת הבדידות בזמנים אלו שאסורים. כתבתי עליה בהרחבה בעבר ומצרפת את הדברים גם כאן:

לפעמים עולה אצל האישה, ואולי גם אצל האיש, מן תחושה של "בדידות" כאשר אסורים.

וזו אכן נקודה מאוד עמוקה שלדעתי יושבת איפשהו שם-בנבכי הנפש של הרבה מאוד נשים (וגם גברים) בזמן שאסורים.

וזה ממש לא סתם.

הרי יש שפה שלמה של אהבה (בין היתר, יש 8 שפות של אהבה) שהיא שפת המגע -

שבעצם מי ש"מדבר" בה - אומר ע"י כל סוג של מגע - חיבוק, נשיקה, ליטוף, יחסי אישות וכו' - אומר ע"י כך "אני אוהב/ת אותך"

וגם מרגיש אהוב/ה ע"י מגע שנותנים לו/לה.

עכשיו,

בתקופה שאסורים,

ועוד אחרי החיבור הגדול שהיה שמותרים,

ועוד אחרי הרבה זמן שהייתם מותרים -

פתאום נלקחה מכם השפה הזו!

משניכם!

אז גם בעלך - זה קשה לו

כי הוא אוהב אותך

ורוצה להגיד את זה

להגיד את זה גם במגע

והוא לא יכול!!!

ואת, אוהבת אותו כל כך

ורוצה להיות קרובה אליו

אבל לא יכולה לומר לו זאת בשפת המגע!

ואז מה קורה?

למי שממש קשה, כי הוא ממש "ספץ'"- ממש מדבר חזק ורהוט בשפה הזו של האהבה - הוא לגמרי מרגיש כמו נכה חלילה שלקחו לו את הקביים והוא לא יכול ללכת... כאילו איבר ממשי מתוכו חסר...

ואז מתוך קושי הוא ממש מרגיש חסר אונים!

ומהחוסר אונים הזה באמת לפעמים נוצר ריחוק גם ברגש/בנפש -

*כי* כל כך אוהבים

*כי* כל כך קשה בלי המגע

ולעיתים אפילו מעדיפים "להתרחק" לגמרי כדי שלא יהיה קשה מדי עד בלתי אפשרי

וגם כדי לא ליפול.

 השורש החיובי של זה כמובן מראה עד כמה אהבה ענקית וקירבה ענקית *כן* יש ביניכם!

שעד כדי כך אתם מפחדים לא ליפול מרוב שהתשוקה והאהבה ביניכם חזקה!

שעד כדי כך אתם מרגישים חסרי אונים בלי יכולת המגע הזו

שעד כדי כך לפעמים הנפש ומנגנוני ההגנה מעדיפים להתרחק כי פשוט לא יכולים ככה בלי המגע!

אם מבינים את השורש של זה,

את המקום ממנו הכל קורה -

זה מאוד יכול להרגיע את הנפש.

כי דווקא כאשר אסורים יכול לעלות רצון יותר חזק לקירבה נפשית ומילולית

אך לעיתים מרגישים, כמו שפירטתי קודם, בדיוק להיפך

ואז התסכול גדול שבעתיים

גם אין שפת המגע

וגם אין את שפת המילים

אז כאילו מה? אז מה כן יש?

מה? כל מה שאנחנו זה רק מגע?

מה, למה אנחנו כ"כ רחוקים?

מה, הוא כבר לא אוהב אותי?

מה, הוא רק רוצה אותי כשמותר לגעת? ואני אותו?

מה יש לנו?!

אז על כל השאלות האלה לענות - ממש ממש לא!

יש ביניכם קשר שלם!

אהבה שלמה ואמיתית

אתם פשוט אנושיים!

פשוט לקחו לכם שפה! קביים, איבר, פה, יכולת התבטאות!

והריחוק הוא לא אמיתי אלא רק כמו מסכה לתסכול וחוסר האונים שהנפש מרגישה *כי* היא רוצה להיות כל כך קרובה!

עכשיו זה חשוב חשוב חשוב

אני כותבת את זה לך, לעצמי, לכולן

וכ"כ למה?

כי דווקא בימים האלו,

הימים שאיש ואישתו אסורים,

הם ימים שחלילה "מועדים לפורענות".

הכוונה שחלילה חלילה בגלל אותה הרגשה בנפש

אותו איש

או אותה אישה

יכולים "להאמין" ו"ללכת שבי" אחרי הרגש המתעתע והשקרי הזה של ה"ריחוק" לכאורה

ולחשוב שהאישה שלהם/האיש שלהן רחוק מהם

ואז זה כר פורה לחלילה ריחוק אמיתי

ע"י קשרים אסורים ל"ע

או מריבות

ויכוחים

צעקות

חוסר הבנה

רצון למלא את ה"חלל" הזה בהתכתבויות או דיבור עם גבר אחר חלילה,

או לצחוק ממישהו אחר חלילה,

או כל דבר שמכניס גורם זר בקשר המקודש בינינו

וכל דבר שהוא לא מקרב בינינו אלא מרחיק

כיוון שאין ואקום בעולם.

איפה שלא נכניס את הטוב - ישר יש בור פעור לרע.

וישר צריך למלא אותו!

כמו שכתוב בתורה "הבור ריק"

ומפרש רש"י מים אין בו

אבל נחשים ועקרבים יש בו!

ז"א, אם אין את הקירבה

אז חלילה הפוטנציאל לרע ולריחוק עוד יותר גדול!

וצריך להיזהר שבעתיים!

צריך ל"סור מרע" שבעתיים!

ואז "לעשות טוב" שבעתיים

לא לדבר עם מישהו שאסור (תמיד כמובן!)

לא לריב מריבות מכוערות

להמשיך להבין אחד את השני

כן להסתכל בעיניים (אם מתאים לכם, אני חושבת שזה חשוב)

כן לצאת יחד דווקא כשאסורים לבילוי רק בלי מגע

כן ליצור זמן ומרחב לזוגיות - זמן, פניות ומקום לזוגיות,

כן לדבר על הדברים

כן לומר במילים "אני אוהבת אותך"

או בפתקים

או מחוות

או חיוך

כן להתמלא במה שכן יש

במה שכן היה

להיזכר בזה

לזכור את זה

להפנים את זה

להסניף את זה עמוק לתוכנו

ובשאר הזמן?

בשאר הזמן להבין את המקום בנפש של זה.

ולשחרר.

להרפות.

ככה זה.

אי אפשר תמיד מושלם.

אז להכניס גם דברים טובים *אחרים* אבל שיהיו *טובים*

זמן למרחב *האישי* של כל אחת ואחד מאיתנו

זמן יותר לפיתוח תחביבים

זמן יותר ליציאות עם אחות/חברה/אמא/אחר

זמן יותר לפתח דברים בעצמך ובעולם האישי שלי ולהשקיע בזה יותר

זמן יותר לבקר הורים ומשפחה

זמן יותר לישון

זמן יותר לראות סדרות אולי, או כל דברים שאוהבים וזה דורש רק אחד ולא זוג

וכמובן גם אישך אותו דבר - יקדיש את הזמן להתמלא ב*אני* שלו

זמן יותר לעצמו

לעבודה/לימוד תורה

לחברים

ליציאות עם משפחה וחברים

לפיתוח עצמו ותחביבים שלו ויצירתיות שלו

ואז

כאשר המקום של זה בנפש קצת נרגע

אפשר לאט לאט לראות גם את הברכה בזה -

שזה באמת באמת מאםפשר גם זמן לגדול בתור יחידם ולא רק בתור זוג,

ואז אותם שני היחידים האלה יגיעו לטבילה ולמפגש המחודש עוד יותר מלאים

עוד יותר שמחים

עוד יותר *הם*

ומתוך המקום האישי השלם הזה - גם הזוגיות תהיה שלמה יותר

כי כאשר כל אחד מרגיש *עם עצמו* ועם *עצמה* טוב ושלם - הזוגיות היא הראשונה להרוויח מכך! (וגם להיפך כמובן!)

ואז יש גם את הגעגוע

והציפייה

והכמיהה

והתשוקה

ואת החיבור המחודש שהוא ממש יכול להיות עם פרפרים בבטן ממש כמו ואפילו עוד יותר מיום החופה!

ולהכניס עוד עומק וגיוון וטוב שלם בתוך המרחב הזוגי שלכם בתחום האישות ובכל התחומים.

אני קוראת לזה (לתקופה שאסורים) "שעת האפס"

שכאילו אנחנו, הנפש שלנו, כמו שעון,

שצריך מדי פעם להתאפס

לאפס אותו.

כי אם לא הוא משתגע ולא מראה את השעה הנכונה

אבל כאשר מאפסים אותו

ונותנים לו את היחס הראוי לו - הוא ימשיך להתאפס על עצמו ולהרואת את השעה הנכונה

ממש "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" -

שיש כמו שטח אפור כזה שהוא הזמן שאסורים בו, תקופת הריחוק בנידה,

שמה שיכול לתרום ולעזור לאפס אותו זה מה שכתבתי קודם - להכניס טוב ולא רע,

למשל סרט, שיר שכותבים או שרים עליכם עם תמונות שלכם מכל הזמנים, ממש להקדיש באופן *אקטיבי* זמן ב"להעיר ולעורר" את האהבה עד שתחפץ בזמן הזה שזה דורש יותר אנרגיה,

אז כן, לעשות קליפ מכל הסרטונים והתמונות שלכם,

לדבר על הילדים החמודים

להקדיש יותר זמן לילדים החמודים

לשמוע שירים שמקרבים ומחזקים

לרקוד

לראות סרט שיכול לקרב (לאו דווקא ביחד, הכוונה לקרבב את הלב שלכן בנפרד לשני ולתחושת הקירבה)

בילוי יזום יחד

שיחה טובה

מבט בעיניים א ר ו ך

ממש להעיר את הקירבה הזו

כמו שעון מעורר

ואז,

במקום ללכת ולהיות בשטח האפור - שיכול לזמן את כל הרע והריחוק והדברים הרעים חלילה שפירטתי למעלה -

ללכת לשטח הלבן, או הורוד - ששם הכל טוב, ומקרב, ונכון, ואמיתי ולא מזויף, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

למשל להוסיף עוד פגישה עם אחות

עם חברה

לצאת לאוויר עם מוזיקה

לישון

להסניף את הילדים

להתפלל על זה ולהתפלל בכלל

להתחזק

לראות סרט טוב

לראות תמונה שלכם יחד

ליצור משהו

לעזור למישהו - בטוב

ממש להתכוונן לזה!

לדבר את זה.

לשהות לבקש מהשם את זה.

במילים פשוטות.

כל יום.

ואם קשה אז יותר חזק לבקש.

ותמיד תמיד לחשוב

מהי מטרת העל שלי? למשל זוגיות טובה לנצח ובית שלם ושמח לנצח -

אז מה מקרב אותי למטרת העל הזו שלי?

ומה מרחיק אותי ממטרת העל הזו שלי?

וכ-ל מה שמקרב אותי למטרה - לעשות!

וכ-ל מה שמרחיק אותי מהמטרה - להתרחק!

ב"הצלחה רבה, מאחלת לכם שתזכו לצמוח ולמצוא המון מתנות דווקא בתוך התקופות שאסורים, ומתוכן להעמיק ולשמוח עוד יותר גם בתקופות שמותרים 🙏🌹

מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.

מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?

מה היקף העבודה?

מנסה להשיג.

המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.

גם מה גובה המשכורת וכמה יש להם ביו''ש.

המטרה שלך לא ברורה, (ואם כבר נראית כחשודה) ולכן אין רצון לעזור לך.

אתה שוקל ללכת לטיפול? אתה שוקל ללמוד טיפול? או שאתה סתם רוצה להסביר שהכל חארטה?

תסביר מה אתה צריך, תקבל תשובות למה שאתה צריך.