ולטפל בתקלות ובבעיות אספקה כרגיל לגמרי.

מישהו אחר רק מרוויח את הכסף?

למה זה הגיוני?

(אנחנו באמישררגז. הנחה נחמדה של 20-30 ש״ח בחודש)

המדינה?

היא זו שקובעת את מחיר החשמל,

היא זו שקובעת את ההנחה שהחברות מקבלות,

היא זו שאוסרת על חברת החשמל לתת לך את ההנחה ישירות.

החברות מוכרות לך תמורת הנחה פחותה מההנחה שהן מקבלות, ומרוויחות את ההפרש

שאת התמיכה הם מקבלים מול החברה המנהלת את החשבונית

האמת שמעתי על זה ממכר של מכר

אז אולי המציאו בדרך 

למכר הייתה תקלה

התקשר לחברת חשמל

אמרו לו שאת הטיפול בתקלות מבצעת החברה שעבורה משלם

כך שהטיפול בתקלה *לא* באחריות חברת חשמל.

אני מבינה כאן שזה לא נכון

אולי לפני שסוגרים כדאי לברר עם החברה שבאמת מקבלים שירות ישירות מחברת חשמל,

ולא צריך לחייג ל 10 חברות שונות כדי שיוכלו לטפל בתקלה.

אם עדיין לא ברור, צר לי (למרות שזה דיי הגיוני

תעשו השוואה לשוק הסיטונאי של בזק.

אם אני משלמת לסלקום אני מקבלת שירות מהם ולא מבזק, נכון? בסוף הטיפול בתשתיות ייעשה ע''י טכנאי בזק, נכון. אבל האם התחייבות של חברת חשמל לטיפול בתקלה תוך 3 שעות חלה גם על החברה החדשה? כי זו הייתה הבעיה. חברת חשמל מתחייבים לטפל בתקלות תוך 3 שעות ובמקרה למעלה לקח להם יום שלם בגלל הבלאגן בין החברות.)

כי התשתיות היו ונשארו של חברת החשמל הותיקה.  

החידוש הוא שכיום יש תחנות כוח פרטיות, על גז, והן מוכרות חשמל לחברת החשמל הותיקה.  

וזה הבסיס לתוכנית העסקית להנחות המדוברות.  

אבל התשתית וההולכה והחיבור לבתים היה ונשאר בלעדית של חברת החשמל הותיקה.  

ועל המרכבים האלו בחשבון החודשי אין הנחה.  

ההנחה רק על צריכת הקווט״ש. 

בזק לא מייצרת שום חשמל, כנ"ל סלקום ופרטנר ואולי עוד כמה חברות בשוק הזה.

הן פשוט מוכרות לך את החשמל של חברת החשמל, ומרוויחות כמה אחוזים על הדרך

יש בארץ יצרנים פרטיים.  

אנחנו באמישרגז.  

לחברה שותפות עם דליה.  

לדליה יש תחנות כוח פרטיות.

תחנת כוח פרטית הגדולה בישראל | יצרן חשמל פרטי - דליה אנרגיות בע"מ

לפני כן היינו באלקטרה פאוור.

לאלקטרה שותפות במתקן אגירת החשמל בגלבוע.  אלקטרה עצמה הקימה את המתקן.   

אבל אין בין זה לבין השוק הסיטונאי בחשמל שום קשר.

יש חברות שמייצרות חשמל, ומוכרות אותו לחברת החשמל.

יש חברות שמוכרות לך את החשמל מחברת החשמל.

גם אם יש חפיפה אצל כמה חברות, זה לא אומר שיש קשר. החשמל שאתה מקבל אם אתה מצטרף לאמישרגז זה בדיוק אותו חשמל שקיבלת שבוע לפני. שום שינוי.

השוני הוא רק בייצור החשמל. לא באספקת החשמל.

הצרכן הביתי ממשיך לקבל את הזרם החשמלי מחברת החשמל.

אם בעבר ״האלקטרונים״ של האנרגיה החשמלית אצלי בתאורה בבית או בתנור האפייה הגיעו מתחנת הכוח בחדרה, וגם שם מיחידת ייצור פחם או גז, או באשקלון, עכשיו התווספו לייצור גם הרבה תחנות פרטיות - בקרית מלאכי, בגזר, ליד יוקנעם, ובעוד הרבה אתרים בארץ. .  

את תקבלי חשמל מאותן תחנות כוח, בלי קשר אם את מחוברת לחברת החשמל או לכל חברה אחרת.

כלומר הנושא הזה של ריבוי החברות שמייצרות חשמל בישראל - לא קשור בשום צורה לרפורמה של התשלומים...

הייצור הפרטי התחיל לפני שנים רבות, הרפורמה בתשלום התחילה רק לפני שנה.

בדקתי מי ספק החשמל של בזק.  

לא חברת החשמל.  

בזק חשמל: ההיערכות לקראת ההסכם הגדול - חשמלית

בהחלטת מליאת רשות החשמל מספר 60105 שהתקבלה בישיבה 601 מיום 3 במרץ 2021, נקבע שלא צריך לייצר חשמל בשביל להצטרף בתור ספק לרפורמה הזאת. 

החשמל של לקוחות בזק, גם אם היו לה 1,000 תחנות כוח, היה נשאר אותו חשמל שהיה להם לפני כן. הולכת האלקטרונים בעמודי החשמל לא משתנה בכל פעם שמשה כהן מכפר סבא מחליף ספק חשמל. 

החלפת הספק לא משפיעה בשום צורה על החשמל שאת מקבלת, וזה שיש חברות שמייצרות חשמל ומוכרות אותו לחברת החשמל - היה גם קודם ועד כמה שידי משגת זה לא רלוונטי לרפורמה הנוכחית.

אין כאן שום סתירה.  

לרגע לא טענתי לאורך השרשור שספקי החשמל חייבים להיות חברות פרטיות.  

זו רק המציאות עסקית.  

על מנת שספקי חשמל הוירטואליים (בזק, סלקום, אמישראגז ואחרים) ירוויחו ,וכמה שיותר - המודל העסקי שלהם הוא כזה שמשתלם להם לקנות חשמל מספקים פרטיים ולמכור לחברת החשמל, במקום לקנות מחברת החשמל ולמכור בחזרה לחברת החשמל.   

לפני כמה עברנו לפזגז(שהם השיקו את המבצע של ה7%)

אחת הסיבות שעברנו לפזגז. (ולא לבזק) זה שניתן לשלם את החשבון באפליקציה. וזה מקנה עוד צבירה על החשבון.

ככה שזה יוצא 7% הנחה

ועוד כ10% צבירה (לא בדיוק אבל בערך...)

לדעתי זאת העסקה הטובה ביותר.

בפועל בגלל ענייני ברוקרטיה עדיין לא הגיע חשבון חשמל

ולא יצא לי לשלם באפליקציה (חשבון גז כן יצא לי לשלם ככה ואכן קיבלתי צבירה)

שיגיע אעדכן.

זה 7 אחוז או 10%

תלוי במסלול שבוחרים.

אעדכן בכל מקרה

זה או 7% על כל הסכום - מזומן

או 10% על חלק מהסכום (עד 50 ש"ח בחודש) - שובר לקנייה ביילו, סופר יודה, וולט, סופר פארם ואולי עוד כמה מקומות.

כלומר למסלול השני יש שני חסרונות:

הראשון הוא שאתה מקבל שובר ולא מזומן (ואז אם אתה לא צריך לקנות דברים בסופר פארם או ביילו וכו', או שאתה עכשיו תתחיל לנסוע במיוחד למקומות האלה בשביל לנצל את השובר, אז זה שווה לך פחות).

השני הוא שיש הגבלה ל-50 ש"ח בחודש.

זה אומר שאם אתה משתמש בחשמל ביותר מ-500 ש"ח בחודש, המגבלה הזאת תגרום לכך שלא תקבל שובר לפי 10% מהחשמל שצרכת אלא פחות. כמה פחות? תלוי בחשבון החשמל שלך. אם חשבון החשמל שלך הוא 1,000 ש"ח בחודש ואתה מקבל רק 50 ש"ח כי זאת המגבלה, זה אומר שקיבלת בדיוק 5% בחזרה. אז גם קיבלת פחות מ-7% וגם קיבלת שובר ולא מזומן.

נקודת השוויון שבה אתה מקבל פחות מ-7% היא 715 ש"ח לחודש. אחרי זה - אתה מקבל פחות מ-7% שזה מה שמציעים לך במסלול הראשון.

מי שקונה הרבה בסופרפארם וחשבון החשמל שלו נמוך יותר מ-715 ש"ח בחודש, בכל חודש, בהחלט יכול להרוויח יותר מהמסלול השני.

אבל שים לב שאפילו אם בחודש אחד חרגת מהסכום הזה, אתה כבר מקבל פחות מ-7%.

כלומר יותר מזומן נשאר אצלך בבנק

כבר לפני שנה אם לא יותר, הצעת לעבור לאחת החברות האלה, אז אפילו היו פחות בשוק

אכן עברנו לפני שנה

תודה

כבר אין שום צורך במונה חכם,

החיסרון היחיד הוא שבלי מונה חכם אפשר לבחור רק בהנחה קבועה לאורך כל שעות היממה, בלי אפשרות לבחור בהנחה שמשתנה לפי שעות מסוימות.

אגב, ממילא זה מה שחלק מהאנשים היו מעדיפים לבחור... הנחה קבועה וראש שקט, בלי להתחיל לחשב מתי להפעיל מדיח ומתי להטעין רכב.

נכנסים לאתר חברת החשמל ושם באיזור האישי כל קריאות המונה, עם היסטוריה של חודשים אחורה.

בתחילה הורדנו את הנתונים כחודשיים לאחר שהצטרפנו.  

ואז בנוסף פעם בחורף ופעם בקיץ הורדנו את נתוני הקריאה מהמונה.  

הנתונים הם בתכיפות של כל כמה דקות.  

ואפשר לבנות מהם דוח אקסל וממש לראות את פרופיל השימוש שלנו.  

את הדוח הראשון עשינו כדי ללמוד ממנו מהו פרופיל ההנחות שהכי מתאים לנו. מבין מגוון האפשרויות המוצעות (אז בתחילה באלקטרה פאוור).  

אגב, את בטוח יודעת זאת אז אני אומר לשאר  

מלבד האקסל שמראה את השימוש ולפי זה אפשר לדעת מה הכי מתאים, צריך לזכור שיש דברים שקל יחסית לשנות כדי ליהנות מחיסכון עוד יותר גדול.

למשל, במצב רגיל אפשר להטעין רכב חשמלי (למי שיש) בכל שעות היממה. אבל אם אני אדע שבלילה יש לי 20% הנחה, אני אטעין אותו רק בלילה.

וזה חיסכון עצום שלא יראו אותו באקסל המדובר, כי עד שלא תהיה לי הנחה אני אמשיך להטעין כל היום.

לפזגז דרך האתר שלהם.. ממש רגע להשקיע.

שאלה: התשלום הקבוע זהה לתשלום בחברת החשמל? 

כן, התשלום הקבוע זהה.

ההנחה היא רק על התשלום המשתנה התלוי בצריכה.

אגב, אם בחרת במסלול של 10% קאשבק - אני מקווה שקראת את זה...

לפי האתר שלהם - נשואים טריים

אבל בשקלים בודדים.

עדיין משתלם בגלל ההנחה

הנחה של 7% על חשמל בפזגז? לא בדיוק

כתוב שמי שיש לו תלת פאזי - ממילא היה אמור לשלם את הסכום הגבוה ולכן הוא לא נפגע.

בכל מקרה, בבזק זה לא ככה - התשלום הקבוע הוא בדיוק כמו שהיית משלם לחברת החשמל, כלומר אם יש לך חד פאזי אתה תשלם פחות.

כלומר הן מתחרות בתחום של החשמל, אבל לכל אחת מהן העיסוק העיקרי שונה לחלוטין ובו הן דווקא לא מתחרות

האם יש הבדל בינהם?

והאם אני צריך להבהיר את השאלה שוב?

ובכל מקרה זה לא בדיוק זהה, כי דיברו פה על זה שהמחיר הקבוע של פזגז הוא תמיד 29.90 בחודש, ובבזק זה לפי תעריף חברת חשמל שיכול להיות גם נמוך יותר.

ההבדל בין התעריף בלילה וביום נשאר אותו דבר?במסלול הבסיסי הכוונה 

בחברת החשמל יש הבדל בין התעריף בשעות של יום ולילה

השאלה אם ההנחה היא על כל אחד מהתעריפים, כלומר השעות עם המחיר המוזל יהיה 7 אחוז הנחה על המחיר המוזל, והשעות שהתעריף בהן גבוה יותר יהיה 7 אחוז הנחה על התעריף הגבוה

ברגע שאת עוברת מחברת החשמל לספק אחר, אז את מצטרפת לפי התנאים של הספק האחר.

התנאים הם או 7% על התעריף הבסיסי של חברת החשמל, 24 שעות ביממה,

או מסלולים שבהם יש משמעות לשעות - בשעות מסוימות אין הנחה כלל, ובשעות אחרות יש הנחה יחסית גדולה על התעריף הבסיסי (עד 20%).

התעריף הבסיסי = התעריף שמשלמים לקוחות שלא מחוברים למסלול תעוז, כלומר המחיר של החשמל זהה בכל שעות היום ובכל עונות השנה.

אז לא, במסלול הבסיסי אין הנחה כפולה על שימוש בשעות הלילה, אבל מצד שני לא תקבלי יותר ''קנס'' על הפעלת מזגן בצהריים באוגוסט.

אנחנו כמעט לא מפעילים מזגן בצהריים, עיקר השימוש שלנו בחשמל בכללי הוא בין חמש לעשר בלילה

גם בלילה כמעט חא מפעילים מזגן, אז אף,אחד מהתעריפים לא משתלם לנו

ואני רק מזכיר שבמסלול הנוכחי שלך, את משלמת סכומים מופקעים על הפעלת חשמל בקיץ בשעות היום. אפילו אם הבית ריק, יש מכשירים שעובדים...

מכשירים שעובדים זה בעיקר מקרר.. לא ידוע לי על משהו אחר שעובד

אולי הערב אני אשב על חשבונית סטנדרטית שלנו ואעשה את החישוב

התקינו מונה חכם. נחמד.

תוהה כמה כסף נחסוך אצל כל ספק. המזגן דולק פה 24/7 פחות או יותר רק מתחלפים החדרים.

סביב 500 בשנה

ועוד הייתי במסלול של ה5%

ובמקומו נכנסים לפעולה המזגנים בחדרים.

בשאר השנה רוב צריכת החשמל היא אחר"צ. אבל אין מסלול של אחר"צ

אז היחידות בפנים מתחלפות אבל המזגן בחוץ דולק 24/7.

אם באמת גורמים לחברת החשמל לתת הנחה לחברות אחרות והן גם מרוויחות וגוזרות קופון
למה פשוט לא אומרים לחברת חשמל לספק במחיר X וגם הם יגזרו את הקופון של התיווך וגם אנחנו הלקוחות נהיה מרוצים

כאילו למה עם תיווך זה זול יותר מאשר בלי ? (ולהמ גוזרים על זה קופון וכולם מרוויחים ?)

מתחייבים לקנות כמות גדולה שלה חשמל תמורת הנחה מסויימת.

ככה חברת חשמל לא צריכה להתעסק בגביה וחשבונות

בסוף רוב העלות זה לא זה אלא התחזוקה השוטפת ושדרוג תשתיות

זה שוק שנשלט על ידי הממשלה, לא על ידי אנשים פרטיים.

חברת החשמל היא לא חברה פרטית שפועלת על מנת להשיא תשואה לבעלי מניותיה (שזאת ההגדרה של חברה בע''מ) אלא חברה ממשלתית שלא יכולה להעלות או להוריד אפילו אגורה אחת בלי אישור מהרגולטור.

אז זה שהיא חברה בבעלות ממשלתית אומר שהיא לא צריכה להיות "יעילה" אם עם "תשואה לבעלי מניותיה" ? תימה
אם זו הייתה חברה פרטית האבסורד מובן לכן אני תוהה בקול איפה האינטרס ושל מי 

אלא בכל מקום שבו המדינה מניחה את ידיה ופוגעת בשוק החופשי.

דוגמה מפורסמת היא האיסור שחל על חברת בזק, במשך שנים רבות מאוד, למכור חבילת טריפל (ובכך להתחרות בהוט, סלקום ופרטנר).

עד לפני 3 שנים, היה אסור לה למכור בחבילה אחת שירותי טלוויזיה, אינטרנט וקו טלפון, בעוד המתחרות עשו זאת כבר שנים.

למעשה, כתב האישום נגד נתניהו (ובבקשה שזה לא יהפוך לדיון פוליטי) אומר בין היתר שהוא ניסה לעזור לבעל השליטה בבזק ולהתיר לו למכור חבילות טריפל, בתמורה לזה שבעל השליטה של בזק יעזור לו עם סיקור חיובי באתר וואלה השייך לבזק.

והנה רעיון איך ראש ממשלה לעולם לא יוכל לעזור לאף חברה:

תורידו רגולציה! תנו לכל חברה לעשות מה שהיא רוצה, ואז היא לא תצטרך את עזרתו של אף אחד.

בדיוק כמו שתקופת הצנע הובילה לשוק שחור ופרוטקציות, ובדיוק כמו שתקופת היובש בארה"ב יצרה את המאפיה ודחפה לה מיליוני דולרים בקלי קלות.

כמה שיש יותר רגולציה, כך השוק יהיה דפוק יותר והשחיתות תהיה גבוהה יותר.

לנכי צהל יש הנחה בחשבון החשמל (עד סך צריכה מסויימת. בערך 400 שח בחודשיים) האם ניתן לקבל את ההנחה גם בחברה אחרת? (אני לא נכה ב"ה, רק שוכר מנכה. והחשבון על שמו)

מי שזכאי להנחה מטעם ביטוח לאומי וכד' - לא יוכל לקבל אותה אם יעזוב את חברת החשמל.

המדינה ממילא מסבסבדת את חשבון החשמל של הזכאים, אין הנחה נוספת על הסבסוד הזה.

כמובן אולי בעתיד זה ישתנה (ואולי לא).

יש סכום קבוע שמשלמים לחשמל בנוסף למה שמשלמים על הצריכה?

אף פעם לא התעניינתי בזה יותר מידי...

אם כן, אז כשמבררת בין החברות צריכה לשאול גם מה התשלום הבסיסי וגם מה ההנחה על הצריכה?

ומה זה ההנחה לפי זמנים?

נגיד יש יותר הנחה בערב אז עדיף לי לכבס בערב?

אני בוחרת מתי תהיה ההנחה? זה בכל החברות?

הכל רק לחברה החדשה שעברת אליה וזה נטו רק לצורכי הניירת והתשלום.

שאר ענייני החשמל זה מול חברת חשמל

יש חברות שנותנות הנחה גדולה יותר בזמנים מסויימים ביום, בהתאם לצרכים שלכם כמשפחה.

שלה.

יש לך כאן ריכוז.  

צריך להכנס חברה חברה ולהגיע לנתונים המלאים.  

השוואת הנחות לחשמל | חשמל ישראל

התמהיל של צריכת החשמל שלנו, מזגנים, תנור אפייה, דתיים ואין אפשרות להעמסת החשמל הבזבזני בשבתות - השאירו אותנו להנחה קבועה ואחידה.    

לחברות שונות יש מסלולי הנחה שונים.   

קרה לך פעם שהגעת לבהירות טובה כזו דווקא אחרי התבוננות איטית? או מהלך איטי?

לפעמים בתוך המהירות מתפספסים דברים מהותיים.

דווקא הלאט מאפשר להגיע אליהם, לתפוס אותם, לנשום אותם, ולאמץ אותם קרוב ללב.

ע"י כך פעמים רבות ניתן להגיע לבהירות מרגיעה, טובה כזאת.

בהירות שהיא לכשעצמה מקצרת תהליכים ומקצרת את הדרך.

לכן לפעמים דווקא הדרך הארוכה כביכול היא הקצרה באמת.

דווקא הלאט הוא מהר. 🩵

לפעמים לא מספיקים לעשות כלום והופ עברו 40 שנה, יש כאלה שאם לא ירוצו במרוץ העכברים הם לא ירוצו בכלל וימותו לוזרים בלי שום יכולת לחיות חיים טובים יותר בלי הון, בלי בית, בלי משפחה, בלי מקצוע.

קורה ליותר מידי אנשים סביבי, לפעמים אתה נתקע בהתפתחות שלך ומגלה שהלכת בנחת יותר מידי וזה הזמן לספרינט או למות חסר כל.

כי מה שאני התכוונתי אליו כמובן שונה,

ומדבר על משהו אחר.

יותר על הדרך הקצרה שלפעמים היא בעצם ארוכה ולא מובילה אותנו למטרה שלנו, או למטרת העל שלנו.

ודווקא הדרך שהיא ארוכה, במקרה הזה הלאט, יכולה להיות הקצרה באמת, זו שתניב לנו את המטרה בסופו של דבר. יחד עם השלווה, הבהירות, העומק, הבחירה, הכיוונון למה שנכון וכן הלאה.

אני פשוט לא חושב שנכון להאט, לפחות לא לפני שכל פרמידת מאסלו אצלך ביד.

פירמידת מאסלו תושג דווקא ע"י הלאט.

ראיתי את זה המון אבל אם אתמקד רגע בעצמי ובניסיון אישי -

בתור אדם שבעבר היה בקצב מאוד מהיר גם של המחשבות, גם של הדיבור, גם של המעשים - באמת שפיספסתי דברים דווקא מהקצב המהיר הזה.

ודווקא כאשר למדתי להאט - הגעתי לדברים שלא הייתי מגיעה אליהם לולא ההאטה.

גם דברים מהותיים וגם אפילו הספקים טכניים.

אם אני יושבת ועוצרת רגע להאט את המחשבות שלי שהיו רגילות רק לרוץ ולעשות סדר ובהירות,

אם אני מאיטה גם בדיבור, אפילו בתפילה להגיד את המילים לאט יותר ובכוונה,

אם אני במקום לרוץ מדבר לדבר מאטה גם את קצב ההתנהלות - כל אלו גרמו לי הרבה מאוד טוב ב"ה.

הלאט גורם פעמים רבות ליותר צלילות, בהירות, ריכוז, מיקוד במה שחשוב ובעיקר יותר נחת.

ובאמת שזה בדברים הכי קטנים ועד הגדולים.

אפילו לחתוך סלט מהר מהר ולפעמים להיפצע בטעות בגלל זה, או להאט ולשים יותר לב.

לחשוב קודם על היום או השבוע או השנה או כל כיוון החיים שלי רגע לאט ובהבנה והתבוננות עצמית מאשר רק לרוץ ולרוץ ולהספיק עוד ועוד,

להוריד עוד סלט ועוד תבשיל ועוד מרדף להכנות לשבת או חג ולהגיע דווקא עם יותר אוויר ושלווה,

לדבר עם הילדים יותר לאט ובנחת מאשר רק להספיק לסמן "וי" מהיר על כל מה "שצריך" להספיק,

לנשום נשימות עמוקות ואיטיות יותר ולא רק מהירות ושטחיות, מה שהגוף עצמו מפרש כמוריד סטרס, וכמקום לא הישרדותי, ונהיה רגוע יותר וכן הלאה.

לעצור באמצע היום להביט בשמים, בפרח, בחיוך, במילה, בכל דבר בעצם ודווקא הקצב האיטי הזה גורם להתפעלות פנימית וחיבור לקב"ה, לבריאה, לטוב שבעולם ובחיים, וממילא יוצר יותר שלווה פנימית ומוטיבציה וכוח גם להמשך היום.

לשתות לאט כוס תה ולהתמקד בטעם ובמרגש ובלגימה האיטית והנינוחה ולהכניס עוד רוגע וכיף לחיים, זה גם נותן עוד כוח הלאה וגם בפני עצמו ממלא ומרפא.

לעצור להקשיב לגוף, לשהות ברגע, להיות בנוכחות.

לחשוב, לנשום, לבחור מה שייך לי ומה לא שייך לי, מה נכון ומתאים ומה פחות.

זה בכ"כ הרבה דברים לבני אדם באשר הם. גם חיבוק בין בני זוג יכול להיות בלאט שלו ובשהות שלו יותר ממלא ומקרב, גם כל קירבה שהיא רגע לאט יותר וקרוב יותר יכולה לתת מה שרק מהר לא מאפשר, גם לחשוב על הפן התעסוקתי שלנו אפילו או השליחות והייעוד שלנו בעולם יכול לקרות יותר מהר דווקא כשחושבים על זה יותר לאט ומקדישים לזה את הזמן בנחת ובבירור עומק.

גם איך להגיע ליעדים כולל כלכליים יכול להתאפשר פעמים רבות דווקא מהלאט שנותן רגע התבוננות במבט-על וכולל דרכי פתרון יצירתיות ואפקטיביות יותר,

גם לתת לעצמי כבן אנוש את התנאים הכי טובים כדי לתפקד בעולם הזה, ולזכור שאני כולל גוף פיזי ונפש ורגש ושכל ורוח ובכל אחד מהם לפעמים הלאט הוא ברכה שרק דרכו ודווקא דרכו נוכל לגלות ולהעצים עוד יותר את עצמינו ואת התפוקה שלנו.

אז ודאי שזה לא 0 או 100

זה לא או ללכת בהילוך איטי וכמו צב להתנהל באיטיות תהומית 24/7 בכל רגע ורגע, וזה גם לא לרוץ בלי הפסקה ובלי אוויר ואם לא אז להגיע לפת לחם ובלי קורת גג...

ודאי שיש הרבה באמצע.

וודאי שיש פעמים שאחרי הלאט הזה יגיע המהר, אבל רק על גבי הנדבך שהיה קודם הלאט ומה שהוא איפשר - הבהירות הזו והצלילות הזו - ועל גבי זה אפשר לרוץ קדימה בביטחון ובשלמות יותר.

וודאי שיש פעמים שהלאט לכשעצמו הוא יותר נכון.

וודאי שיש מצבים שגם מהר יהיה אפקטיבי ונכון.

וודאי שיש גם אנשים שונים וגם מצבים שונים והכל בהתאם למקרה המדובר.

לכן כתבתי שלפעמים הלאט הוא מהר. לא תמיד, אבל פעמים, ואפילו פעמים רבות, כן

בעיקר בציבור הדתי, שאנשים הולכים לאט מידי וצריך לדרבן אותם להתחיל לרוץ במקום להאט, את אומרת לא 0 או 100 ולפעמים וכו אבל לעיקר האנשים צריך לבעוט בהם להכנס לכושר ולא להוריד דופק.

בכל הציבורים ובטח בדתי.

אבל יותר נראה לי שאנחנו פשוט מדברים על דברים שונים.

הסברתי קצת בהודעות שלי למה אני אישית מתכוונת.

נ - נוכחות

ח - חמלה

ת - תיעדוף

כאשר אנחנו בנוכחות בחיים שלנו, באמת נמצאים בכאן ועכשיו וחיים אותו ובו,

וכשאנחנו בחמלה עצמית (וגם על הזולת כמובן),

ומתעדפים בסדרי עדיפויות את מה שיותר חשוב ויקר לנו, מה שיותר שייך אלינו מאשר מה שלא -

או אז יכולה להיות לנו יותר נחת.

ונחת זו אחת הברכות המשמעותיות ביותר שיכולה להיות לנו כבני אדם.

בעזרת ה' שתהיה לכולם גמר חתימה טובה עם המון נחת ושלווה 🤍

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

ומחפש להיות טוב מבלי לדרוך ולרמוס אחרים בשם הצדקנות והצדקות

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

הרי אם לא היה לך אכפת בכלל שום דבר, זה לא היה מזיז לך.

וזה שמזיז לך, מעיד על הכל ...

זה חלק מאיך שנבראנו וצריך לעבוד ולהתפלל על זה.

לא סתם ר' נחמן הקדיש לזה תורה (תורה קמא) שזאת זכות להגיע לדרגה להרגיש כאב על העבירות שעשינו.

"אִם יִזְכֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו, הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, כִּי כָּל זְמַן שֶׁלִּבּוֹ עָרֵל וְאָטוּם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת, רַק כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ חָלָל בַּלֵּב, וַאֲזַי יַרְגִּישׁ לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת גּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיִצְטַעֵר וְיִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת"

ור' נתן מתפלל על זה בתפילה ו' "שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ"

אני לגמרי לא חושב שזאת צביעות לבקש סליחה למרות ההרגשה,

אנחנו לא מנסים לעבוד על הקב"ה וגם יודעים שאי אפשר, אלא רוצים שיסלח לנו (מכל סיבה שהיא) למרות שעדיין לא מרגישים רע עם מה שעשינו

אני שואל לא בעוקצנות

זה משהו שאתה מרגיש שהוא נכון לאחרים אבל לא לך?

משהו מיושן בדת?

אתה כועס על הקבה והחטא כאילו מוציא אתכם במקום מאוזן?

מה מדובר?

מה נכון ללמוד ממך ומה לא נכון?

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב