ולטפל בתקלות ובבעיות אספקה כרגיל לגמרי.

מישהו אחר רק מרוויח את הכסף?

למה זה הגיוני?

(אנחנו באמישררגז. הנחה נחמדה של 20-30 ש״ח בחודש)

המדינה?

היא זו שקובעת את מחיר החשמל,

היא זו שקובעת את ההנחה שהחברות מקבלות,

היא זו שאוסרת על חברת החשמל לתת לך את ההנחה ישירות.

החברות מוכרות לך תמורת הנחה פחותה מההנחה שהן מקבלות, ומרוויחות את ההפרש

שאת התמיכה הם מקבלים מול החברה המנהלת את החשבונית

האמת שמעתי על זה ממכר של מכר

אז אולי המציאו בדרך 

למכר הייתה תקלה

התקשר לחברת חשמל

אמרו לו שאת הטיפול בתקלות מבצעת החברה שעבורה משלם

כך שהטיפול בתקלה *לא* באחריות חברת חשמל.

אני מבינה כאן שזה לא נכון

אולי לפני שסוגרים כדאי לברר עם החברה שבאמת מקבלים שירות ישירות מחברת חשמל,

ולא צריך לחייג ל 10 חברות שונות כדי שיוכלו לטפל בתקלה.

אם עדיין לא ברור, צר לי (למרות שזה דיי הגיוני

תעשו השוואה לשוק הסיטונאי של בזק.

אם אני משלמת לסלקום אני מקבלת שירות מהם ולא מבזק, נכון? בסוף הטיפול בתשתיות ייעשה ע''י טכנאי בזק, נכון. אבל האם התחייבות של חברת חשמל לטיפול בתקלה תוך 3 שעות חלה גם על החברה החדשה? כי זו הייתה הבעיה. חברת חשמל מתחייבים לטפל בתקלות תוך 3 שעות ובמקרה למעלה לקח להם יום שלם בגלל הבלאגן בין החברות.)

כי התשתיות היו ונשארו של חברת החשמל הותיקה.  

החידוש הוא שכיום יש תחנות כוח פרטיות, על גז, והן מוכרות חשמל לחברת החשמל הותיקה.  

וזה הבסיס לתוכנית העסקית להנחות המדוברות.  

אבל התשתית וההולכה והחיבור לבתים היה ונשאר בלעדית של חברת החשמל הותיקה.  

ועל המרכבים האלו בחשבון החודשי אין הנחה.  

ההנחה רק על צריכת הקווט״ש. 

בזק לא מייצרת שום חשמל, כנ"ל סלקום ופרטנר ואולי עוד כמה חברות בשוק הזה.

הן פשוט מוכרות לך את החשמל של חברת החשמל, ומרוויחות כמה אחוזים על הדרך

יש בארץ יצרנים פרטיים.  

אנחנו באמישרגז.  

לחברה שותפות עם דליה.  

לדליה יש תחנות כוח פרטיות.

תחנת כוח פרטית הגדולה בישראל | יצרן חשמל פרטי - דליה אנרגיות בע"מ

לפני כן היינו באלקטרה פאוור.

לאלקטרה שותפות במתקן אגירת החשמל בגלבוע.  אלקטרה עצמה הקימה את המתקן.   

אבל אין בין זה לבין השוק הסיטונאי בחשמל שום קשר.

יש חברות שמייצרות חשמל, ומוכרות אותו לחברת החשמל.

יש חברות שמוכרות לך את החשמל מחברת החשמל.

גם אם יש חפיפה אצל כמה חברות, זה לא אומר שיש קשר. החשמל שאתה מקבל אם אתה מצטרף לאמישרגז זה בדיוק אותו חשמל שקיבלת שבוע לפני. שום שינוי.

השוני הוא רק בייצור החשמל. לא באספקת החשמל.

הצרכן הביתי ממשיך לקבל את הזרם החשמלי מחברת החשמל.

אם בעבר ״האלקטרונים״ של האנרגיה החשמלית אצלי בתאורה בבית או בתנור האפייה הגיעו מתחנת הכוח בחדרה, וגם שם מיחידת ייצור פחם או גז, או באשקלון, עכשיו התווספו לייצור גם הרבה תחנות פרטיות - בקרית מלאכי, בגזר, ליד יוקנעם, ובעוד הרבה אתרים בארץ. .  

את תקבלי חשמל מאותן תחנות כוח, בלי קשר אם את מחוברת לחברת החשמל או לכל חברה אחרת.

כלומר הנושא הזה של ריבוי החברות שמייצרות חשמל בישראל - לא קשור בשום צורה לרפורמה של התשלומים...

הייצור הפרטי התחיל לפני שנים רבות, הרפורמה בתשלום התחילה רק לפני שנה.

בדקתי מי ספק החשמל של בזק.  

לא חברת החשמל.  

בזק חשמל: ההיערכות לקראת ההסכם הגדול - חשמלית

בהחלטת מליאת רשות החשמל מספר 60105 שהתקבלה בישיבה 601 מיום 3 במרץ 2021, נקבע שלא צריך לייצר חשמל בשביל להצטרף בתור ספק לרפורמה הזאת. 

החשמל של לקוחות בזק, גם אם היו לה 1,000 תחנות כוח, היה נשאר אותו חשמל שהיה להם לפני כן. הולכת האלקטרונים בעמודי החשמל לא משתנה בכל פעם שמשה כהן מכפר סבא מחליף ספק חשמל. 

החלפת הספק לא משפיעה בשום צורה על החשמל שאת מקבלת, וזה שיש חברות שמייצרות חשמל ומוכרות אותו לחברת החשמל - היה גם קודם ועד כמה שידי משגת זה לא רלוונטי לרפורמה הנוכחית.

אין כאן שום סתירה.  

לרגע לא טענתי לאורך השרשור שספקי החשמל חייבים להיות חברות פרטיות.  

זו רק המציאות עסקית.  

על מנת שספקי חשמל הוירטואליים (בזק, סלקום, אמישראגז ואחרים) ירוויחו ,וכמה שיותר - המודל העסקי שלהם הוא כזה שמשתלם להם לקנות חשמל מספקים פרטיים ולמכור לחברת החשמל, במקום לקנות מחברת החשמל ולמכור בחזרה לחברת החשמל.   

לפני כמה עברנו לפזגז(שהם השיקו את המבצע של ה7%)

אחת הסיבות שעברנו לפזגז. (ולא לבזק) זה שניתן לשלם את החשבון באפליקציה. וזה מקנה עוד צבירה על החשבון.

ככה שזה יוצא 7% הנחה

ועוד כ10% צבירה (לא בדיוק אבל בערך...)

לדעתי זאת העסקה הטובה ביותר.

בפועל בגלל ענייני ברוקרטיה עדיין לא הגיע חשבון חשמל

ולא יצא לי לשלם באפליקציה (חשבון גז כן יצא לי לשלם ככה ואכן קיבלתי צבירה)

שיגיע אעדכן.

זה 7 אחוז או 10%

תלוי במסלול שבוחרים.

אעדכן בכל מקרה

זה או 7% על כל הסכום - מזומן

או 10% על חלק מהסכום (עד 50 ש"ח בחודש) - שובר לקנייה ביילו, סופר יודה, וולט, סופר פארם ואולי עוד כמה מקומות.

כלומר למסלול השני יש שני חסרונות:

הראשון הוא שאתה מקבל שובר ולא מזומן (ואז אם אתה לא צריך לקנות דברים בסופר פארם או ביילו וכו', או שאתה עכשיו תתחיל לנסוע במיוחד למקומות האלה בשביל לנצל את השובר, אז זה שווה לך פחות).

השני הוא שיש הגבלה ל-50 ש"ח בחודש.

זה אומר שאם אתה משתמש בחשמל ביותר מ-500 ש"ח בחודש, המגבלה הזאת תגרום לכך שלא תקבל שובר לפי 10% מהחשמל שצרכת אלא פחות. כמה פחות? תלוי בחשבון החשמל שלך. אם חשבון החשמל שלך הוא 1,000 ש"ח בחודש ואתה מקבל רק 50 ש"ח כי זאת המגבלה, זה אומר שקיבלת בדיוק 5% בחזרה. אז גם קיבלת פחות מ-7% וגם קיבלת שובר ולא מזומן.

נקודת השוויון שבה אתה מקבל פחות מ-7% היא 715 ש"ח לחודש. אחרי זה - אתה מקבל פחות מ-7% שזה מה שמציעים לך במסלול הראשון.

מי שקונה הרבה בסופרפארם וחשבון החשמל שלו נמוך יותר מ-715 ש"ח בחודש, בכל חודש, בהחלט יכול להרוויח יותר מהמסלול השני.

אבל שים לב שאפילו אם בחודש אחד חרגת מהסכום הזה, אתה כבר מקבל פחות מ-7%.

כלומר יותר מזומן נשאר אצלך בבנק

כבר לפני שנה אם לא יותר, הצעת לעבור לאחת החברות האלה, אז אפילו היו פחות בשוק

אכן עברנו לפני שנה

תודה

כבר אין שום צורך במונה חכם,

החיסרון היחיד הוא שבלי מונה חכם אפשר לבחור רק בהנחה קבועה לאורך כל שעות היממה, בלי אפשרות לבחור בהנחה שמשתנה לפי שעות מסוימות.

אגב, ממילא זה מה שחלק מהאנשים היו מעדיפים לבחור... הנחה קבועה וראש שקט, בלי להתחיל לחשב מתי להפעיל מדיח ומתי להטעין רכב.

נכנסים לאתר חברת החשמל ושם באיזור האישי כל קריאות המונה, עם היסטוריה של חודשים אחורה.

בתחילה הורדנו את הנתונים כחודשיים לאחר שהצטרפנו.  

ואז בנוסף פעם בחורף ופעם בקיץ הורדנו את נתוני הקריאה מהמונה.  

הנתונים הם בתכיפות של כל כמה דקות.  

ואפשר לבנות מהם דוח אקסל וממש לראות את פרופיל השימוש שלנו.  

את הדוח הראשון עשינו כדי ללמוד ממנו מהו פרופיל ההנחות שהכי מתאים לנו. מבין מגוון האפשרויות המוצעות (אז בתחילה באלקטרה פאוור).  

אגב, את בטוח יודעת זאת אז אני אומר לשאר  

מלבד האקסל שמראה את השימוש ולפי זה אפשר לדעת מה הכי מתאים, צריך לזכור שיש דברים שקל יחסית לשנות כדי ליהנות מחיסכון עוד יותר גדול.

למשל, במצב רגיל אפשר להטעין רכב חשמלי (למי שיש) בכל שעות היממה. אבל אם אני אדע שבלילה יש לי 20% הנחה, אני אטעין אותו רק בלילה.

וזה חיסכון עצום שלא יראו אותו באקסל המדובר, כי עד שלא תהיה לי הנחה אני אמשיך להטעין כל היום.

לפזגז דרך האתר שלהם.. ממש רגע להשקיע.

שאלה: התשלום הקבוע זהה לתשלום בחברת החשמל? 

כן, התשלום הקבוע זהה.

ההנחה היא רק על התשלום המשתנה התלוי בצריכה.

אגב, אם בחרת במסלול של 10% קאשבק - אני מקווה שקראת את זה...

לפי האתר שלהם - נשואים טריים

אבל בשקלים בודדים.

עדיין משתלם בגלל ההנחה

הנחה של 7% על חשמל בפזגז? לא בדיוק

כתוב שמי שיש לו תלת פאזי - ממילא היה אמור לשלם את הסכום הגבוה ולכן הוא לא נפגע.

בכל מקרה, בבזק זה לא ככה - התשלום הקבוע הוא בדיוק כמו שהיית משלם לחברת החשמל, כלומר אם יש לך חד פאזי אתה תשלם פחות.

כלומר הן מתחרות בתחום של החשמל, אבל לכל אחת מהן העיסוק העיקרי שונה לחלוטין ובו הן דווקא לא מתחרות

האם יש הבדל בינהם?

והאם אני צריך להבהיר את השאלה שוב?

ובכל מקרה זה לא בדיוק זהה, כי דיברו פה על זה שהמחיר הקבוע של פזגז הוא תמיד 29.90 בחודש, ובבזק זה לפי תעריף חברת חשמל שיכול להיות גם נמוך יותר.

ההבדל בין התעריף בלילה וביום נשאר אותו דבר?במסלול הבסיסי הכוונה 

בחברת החשמל יש הבדל בין התעריף בשעות של יום ולילה

השאלה אם ההנחה היא על כל אחד מהתעריפים, כלומר השעות עם המחיר המוזל יהיה 7 אחוז הנחה על המחיר המוזל, והשעות שהתעריף בהן גבוה יותר יהיה 7 אחוז הנחה על התעריף הגבוה

ברגע שאת עוברת מחברת החשמל לספק אחר, אז את מצטרפת לפי התנאים של הספק האחר.

התנאים הם או 7% על התעריף הבסיסי של חברת החשמל, 24 שעות ביממה,

או מסלולים שבהם יש משמעות לשעות - בשעות מסוימות אין הנחה כלל, ובשעות אחרות יש הנחה יחסית גדולה על התעריף הבסיסי (עד 20%).

התעריף הבסיסי = התעריף שמשלמים לקוחות שלא מחוברים למסלול תעוז, כלומר המחיר של החשמל זהה בכל שעות היום ובכל עונות השנה.

אז לא, במסלול הבסיסי אין הנחה כפולה על שימוש בשעות הלילה, אבל מצד שני לא תקבלי יותר ''קנס'' על הפעלת מזגן בצהריים באוגוסט.

אנחנו כמעט לא מפעילים מזגן בצהריים, עיקר השימוש שלנו בחשמל בכללי הוא בין חמש לעשר בלילה

גם בלילה כמעט חא מפעילים מזגן, אז אף,אחד מהתעריפים לא משתלם לנו

ואני רק מזכיר שבמסלול הנוכחי שלך, את משלמת סכומים מופקעים על הפעלת חשמל בקיץ בשעות היום. אפילו אם הבית ריק, יש מכשירים שעובדים...

מכשירים שעובדים זה בעיקר מקרר.. לא ידוע לי על משהו אחר שעובד

אולי הערב אני אשב על חשבונית סטנדרטית שלנו ואעשה את החישוב

התקינו מונה חכם. נחמד.

תוהה כמה כסף נחסוך אצל כל ספק. המזגן דולק פה 24/7 פחות או יותר רק מתחלפים החדרים.

סביב 500 בשנה

ועוד הייתי במסלול של ה5%

ובמקומו נכנסים לפעולה המזגנים בחדרים.

בשאר השנה רוב צריכת החשמל היא אחר"צ. אבל אין מסלול של אחר"צ

אז היחידות בפנים מתחלפות אבל המזגן בחוץ דולק 24/7.

אם באמת גורמים לחברת החשמל לתת הנחה לחברות אחרות והן גם מרוויחות וגוזרות קופון
למה פשוט לא אומרים לחברת חשמל לספק במחיר X וגם הם יגזרו את הקופון של התיווך וגם אנחנו הלקוחות נהיה מרוצים

כאילו למה עם תיווך זה זול יותר מאשר בלי ? (ולהמ גוזרים על זה קופון וכולם מרוויחים ?)

מתחייבים לקנות כמות גדולה שלה חשמל תמורת הנחה מסויימת.

ככה חברת חשמל לא צריכה להתעסק בגביה וחשבונות

בסוף רוב העלות זה לא זה אלא התחזוקה השוטפת ושדרוג תשתיות

זה שוק שנשלט על ידי הממשלה, לא על ידי אנשים פרטיים.

חברת החשמל היא לא חברה פרטית שפועלת על מנת להשיא תשואה לבעלי מניותיה (שזאת ההגדרה של חברה בע''מ) אלא חברה ממשלתית שלא יכולה להעלות או להוריד אפילו אגורה אחת בלי אישור מהרגולטור.

אז זה שהיא חברה בבעלות ממשלתית אומר שהיא לא צריכה להיות "יעילה" אם עם "תשואה לבעלי מניותיה" ? תימה
אם זו הייתה חברה פרטית האבסורד מובן לכן אני תוהה בקול איפה האינטרס ושל מי 

אלא בכל מקום שבו המדינה מניחה את ידיה ופוגעת בשוק החופשי.

דוגמה מפורסמת היא האיסור שחל על חברת בזק, במשך שנים רבות מאוד, למכור חבילת טריפל (ובכך להתחרות בהוט, סלקום ופרטנר).

עד לפני 3 שנים, היה אסור לה למכור בחבילה אחת שירותי טלוויזיה, אינטרנט וקו טלפון, בעוד המתחרות עשו זאת כבר שנים.

למעשה, כתב האישום נגד נתניהו (ובבקשה שזה לא יהפוך לדיון פוליטי) אומר בין היתר שהוא ניסה לעזור לבעל השליטה בבזק ולהתיר לו למכור חבילות טריפל, בתמורה לזה שבעל השליטה של בזק יעזור לו עם סיקור חיובי באתר וואלה השייך לבזק.

והנה רעיון איך ראש ממשלה לעולם לא יוכל לעזור לאף חברה:

תורידו רגולציה! תנו לכל חברה לעשות מה שהיא רוצה, ואז היא לא תצטרך את עזרתו של אף אחד.

בדיוק כמו שתקופת הצנע הובילה לשוק שחור ופרוטקציות, ובדיוק כמו שתקופת היובש בארה"ב יצרה את המאפיה ודחפה לה מיליוני דולרים בקלי קלות.

כמה שיש יותר רגולציה, כך השוק יהיה דפוק יותר והשחיתות תהיה גבוהה יותר.

לנכי צהל יש הנחה בחשבון החשמל (עד סך צריכה מסויימת. בערך 400 שח בחודשיים) האם ניתן לקבל את ההנחה גם בחברה אחרת? (אני לא נכה ב"ה, רק שוכר מנכה. והחשבון על שמו)

מי שזכאי להנחה מטעם ביטוח לאומי וכד' - לא יוכל לקבל אותה אם יעזוב את חברת החשמל.

המדינה ממילא מסבסבדת את חשבון החשמל של הזכאים, אין הנחה נוספת על הסבסוד הזה.

כמובן אולי בעתיד זה ישתנה (ואולי לא).

יש סכום קבוע שמשלמים לחשמל בנוסף למה שמשלמים על הצריכה?

אף פעם לא התעניינתי בזה יותר מידי...

אם כן, אז כשמבררת בין החברות צריכה לשאול גם מה התשלום הבסיסי וגם מה ההנחה על הצריכה?

ומה זה ההנחה לפי זמנים?

נגיד יש יותר הנחה בערב אז עדיף לי לכבס בערב?

אני בוחרת מתי תהיה ההנחה? זה בכל החברות?

הכל רק לחברה החדשה שעברת אליה וזה נטו רק לצורכי הניירת והתשלום.

שאר ענייני החשמל זה מול חברת חשמל

יש חברות שנותנות הנחה גדולה יותר בזמנים מסויימים ביום, בהתאם לצרכים שלכם כמשפחה.

שלה.

יש לך כאן ריכוז.  

צריך להכנס חברה חברה ולהגיע לנתונים המלאים.  

השוואת הנחות לחשמל | חשמל ישראל

התמהיל של צריכת החשמל שלנו, מזגנים, תנור אפייה, דתיים ואין אפשרות להעמסת החשמל הבזבזני בשבתות - השאירו אותנו להנחה קבועה ואחידה.    

לחברות שונות יש מסלולי הנחה שונים.   

@נחשון מהרחברון 

פחות זמין כאן

נותן לך מספר בפרטי

קודם כל עם כל הקושי אפשר להתחיל בלגור אצל ההורים

ולאט לאט להתארגן

אבל זה ממש לא פשוט

בשורות טובות

יכולה להתחבר לחלק מהדברים,
לא להכל, אבל לחלקים גדולים.
לפני שאני כותבת, ויש לי המון מה לומר..
את נותנת צ'אנס לשינוי ותיקון,
או שאת לא מוכנה לשמוע על הכיוון הזה בשום פנים ואופן,
ורק מחפשת כלים\כח איך ללכת?

כל עוד אין אלימות, מציעה לעשות את הצעדים הבאים בשום שכל..

מתוך חשיבה אמיתית מה נכון לעשות ואיך..

במיוחד כשיש ילדים ברקע, מה שהופך את הפרידה אם תהיה למורכבות יותר..

גירושין זה לא דבר פשוט. כמו ששמת לב,, זה כמו לחתוך את החיים לחצי, חצי בית,, חצי נוכחות עם הילדים ועוד..

ולכן אני ממליצה לחשוב על הצעדים הבאים ברוגע ובמתינות..

אשמח לייעץ לך באופן פרטי

אבל יכולה להיות לך עבודה רגשית שלמה. בסופה אולי יהיה לך קל להתגרש ואולי תסכימי לקבל אותו כמות שהוא בלי לנסות לשנות אותו כדי שיתאים יותר למה שאת חולמת עכשיו (או העזת להתחיל לחלום) בחיים שלך.

קודם כל מה שאמרת על עצמך על ריצוי ופחד.  לפני שאת רצה לשנות את העולם תנסי קודם כל להיות יותר את בתוך המקום הקיים (ובעבודה). לא לריב איתו ולא "לא יכולה לשמוע". פשוט להיות יותר את.

ספויילר: כשאת תהיי יותר מדוייקת לעצמך כל הסביבה תהיה יותר מדוייקת לך. סביר להניח שהוא יהיה הראשון.

חשוב מאד לנסות נשום רגע, "למפות" את הבעיות ולהבין איפה את נמצאת בנישואים האלה ואיפה האופציה לפירוק החבילה כרגע מול זה.

דבר ראשון, אנשים פשוט לא מאמינים שיד סיפורים כאלה. אז כן, זה קיים, וזה כואב נורא.

אז המון בהצלחה!!

דבר שני, הכתיבה שלך משדרת בהלה ולחץ. אז הייתי ממליץ לך לשבת במתינות, לשקלל את הנתונים, לבודד את הטוב והרע ולהבין בדיוק איפה הבעיה ואיך צריך להסתכל עליה.

לא משנה מה תהיה המסקנה שלך, כשתבואי בעיניים פקוחות ובידיעה ברורה, הכל יהיה לך קל יותר וגם לא יגיע מצב של חרטה וכדו (כי טעות אחת את כבר עשית כנראה..).

דבר שלישי ומאיד חשוב, סבתי ע"ה הייתה אומרת: "כמו שהצעת את המיטה  ככה תשני בלילה". במקרה של שיחת יחסינו לאן, והחלטה מכל סוג, אנא ונא - תתעשו הכל בכבוד ובהבנה הדדית. זה משנה את כל העתיד שלכם ומותיר לך הזדמנות לדף חדש ומהמם בחיים שלך!

ושוב, בהצלחה

מה עם ההורים שלך?

בני משפחה אחרים?

כדאי מאד לקבל ליווי והכוונה ברמה הרגשית וברמה המעשית❤️

מזדהה עם התוכן שכתבת שמכווץ את הלב. עברתי את כל הדברים שאת מתארת. 

כשמגיעים לנקודת האל חזור, לא ניתן להמשיך לחיות בזוגיות הזו, כי זה רק מעמיק את הקושי, הלחץ, העצבים וכאב הלב. 

אני אגלה לך פה סוד: 

רוב הזוגות שלא רוצים להתגרש נשארים רק בגלל החשש של הפן הכלכלי, החוסר ידיעה של מה יהיה ואיך אסתדר לבד גוברים על הצער בתוך זוגיות כזאת. אבל כשמגיעים לנקודת האל חזור, לא מעניין כלום - כי אינדבדואל בתוך זוגיות בלתי אפשרית יעדיף לחיות ברחוב - מאשר לחיות בכלוב = כלא.

אם תרצי אוזן קשבת, עצה טובה וחיבוק חזק - אני פה.

עכשיו הכל נראה מפחיד, שחור, ללא תקווה וללא מוצא רק יאוש. אבל (וזה אבל גדול) את תעברי את התקופה המגעילה הזו, כמו גדולה ורק תצמחי מזה. עכשיו קשה לך לראות את זה, אבל תסמכי על מי שהיה שם. 

תלוי בגורמים רבים

למשל

מי ומה אתם , מה הסביבה, בבית ובחברה, מי הילד, מניין הגיע ונובע הקשר,

אבל מעשית, הוא כבר לא ילד. הוא מחליט על עצמו ובוחר את הבחירות שלו, על ההשלכות שיהיו להן. כנראה שאם הבחור בחר בקשר כזה - אין מה להטיף לו על הבחינה העקרונית, אלא לראות איך משמרים קשר קשוב וקרוב.

כן, במידה שיש לכם שיח פתוח איתו (אם אין, כבר מאוחר מידי) - חשוב לנהל שיח על גבולות. שמעתי מד"ר אלישע אזר (מטפל בכיר בתחומי טרוואמה, משפחה מיניות ועוד, מנהל מרכז מפגש בשילה) שהרבה פעמים בני נוער דתיים חוצים גבולות חמורים ואפילו מסוכנים מאוד מהר, כי ברגע שחצו את הגבול של לדבר עם בנים/בנות, או את הגבול של נגיעה - לא מודעים להמשך המדרג. כשמגיעים לכל מיני סיטואציות, שנער חילוני הודרך להתנהל בהן, נסחפים גם בלי מודעות לסכנות או לחוסר רצון לעבור גבולות חמורים יותר.

ובעולם שלנו לא מאוזן.

רצון לקשר זוגי והורמונים מתחילים הרבה לפני ש"נכון" לקיים אותו, בד"כ.

אם הוא בכיוון של להתחתן מוקדם, זה לאן דווקא רע.

אין כללים, רק דבר אחד חשוב.

אהבה.

לא להתנות איתו כלום, אלו החיים לו, גם אם הוא מתנהל בצורה שלא תואמת את איך שהיית רוצה או מצפה. כשיש קשר אוהב ןמכיל, יש תוואי שיכול להגיע ולהשפיע על הלב.

כשיש ביקורת, זה מפתח מגננה, רצון להסתיר ולעשות דווקא. וזה, אתה בטוח לא רוצה....

מחזק את הדברים של @הסטורי 

הזכור לי ביותר הוא שההורים שלי תחילה היו מאוד מבולבלים סביב הנושא וכל פעם החליפו דעה (שהייתה מאוד נחרצת כשהייתה) ובסופו־של־דבר הפכו לאפוקליפטיים לחלוטין ביחס לנושא

מה שפגע מאוד בסמכות הורית (לא במובן של להכריח אותי א' או ב'... אלא במובן שאם אומרים מציבים ענייין פעם אחת וברצינות אז גם מתייחסים לזה ברצינות כי מבינים שזה רציני... אם אפשר לנסח זאת כך)

ושחק לחלוטין את הרצון שלי להתייעץ איתם / לשמוע את דעתם אולי בכל סוגיה שהיא

איני יודע מה רמת השיתוף ביניכם ועד כמה הוא מעוניין לשמוע הטפות מוסר, לרוב זה גיל שאנשים רוצים להגיע אל כל דבר בכוחות עצמם

אבל כמו ש @הסטורי אמר גם אם אי־אפשר לצורך העניין "להתמקח" על עצם הקשר (זה באמת יפתיע אותי אם פתאום אחרי שיחה איתכם הוא יגיד לחברה שלו "טוב דיברתי עם ההורים שלי הם לא מתים על הרעיון אז ביי נתראה בגלגול הבא")

כן אפשר לפחות לנסות להציל את מה שאפשר לפי הרמה הרלוונטית (אם נניח זה שמירת נגיעה, או אם לא אז לפחות שישמרו על עצמם ויקחו את הדברים לאט ולא יעשו שטויות בקנה מידה משמעותי)

בתור מתבגר, קשר ידידותי עם בנות לא היה מה שהרג אותי, גם לא פלירטוטים, אבל ככל שמתקדמים יותר בתוך "שטח האויב" ככה גובר הסיכון... אז אני מאוד מחזק את הנקודה שאוקיי גם אם הוא מחליט שהוא בקשר הזה אז להבין שהדברים האלה הרבה יותר רציניים ממה שהם נראים במבט שטחי וצריך להתייחש אליהם בהתאם

ואני חושב שבזמנו זאת באמת העצה שהייתה יכולה לחשוך לי המון עוגמת נפש ובלגן, לא להתיר את הרצועה אלא לשמור על אותם גבולות מסוימים שייתכן שכן הייתי מוכן לשמור אם הייתי מודע אליהם יותר.

או לחילופין (או בנוסף) עצות שתשמורנה עליו היכן שהוא נמצא כמו איך לא להינזק ממערכת היחסים הזאת ברמה רגשית

אבל אם להסתכל על זה במטא, בסוף זה החיים שלו והאחריות שלו, "לא ידח ממנו נידח" אנשים לרוב לא מתים ממערכת יחסים בתיכון זה לא סמים או עבריינות קשה (אלא אם באמת הולכים הרבה יותר מדי רחוק...), נופלים קמים הכל יהיה בסדר.

החיים שלך הם שלך. לא שלהם.

כשמתחילים להסתכל פנימה ולא החוצה מבינים מה המעלות והדברים טובים שכן יש בחיים.

(אגב רוב ככל הדברים שכתבת הם ברי שינוי, אבל העבודה היא לא להשיג את מה שיש לאחר אלא להעריך את מה שכן יש לי. אח''כ לחשוב מה אפשר לשדרג בחיים ואיך).

הפייסבוק יוצר אשליה. מעלים את הרגעים המחוייכים ולא את המורכבויות שיש לכולם. אתה שמכיר גם את הצדדים המורכבים אצלך, אבל אצל אחרים מכיר רק את מה שהם מעלים, חי בתחושה שלכולם יש.

החיים בהשוואה לחיצוניות של אחרים, תמיד יהיו מתסכלים. כדאי לעבוד עם עצמך על שמחה בחלקך. אם לא מצליח לבד אפילו שווה לקחת טיפול ממוקד בזה.

אתה בנוני.

כמו שיש כאלה שיותר, יש גם כאלה שפחות

אולי סיפורם לא מוצג בפייסבוק וכו'

אבל הוא קיים.

לא סתם נאמר באבות. "השמח בחלקו..."

שרשתות חברתיות זה המקום האחרון שמשקף משהו

בעיניי קנאה זה דבר טוב

זה שיקוף של מה שכואב בנפש

על מה כדאי לעבוד ולטפל

כמעט כל מה שכתבת אפשר להשיג ב10 אצבעות

בעבודה נכונה

במודעות למידה יישום והתמדה

גם אם החיים שלך עכשיו בינוניים

אגב רוב האנשים בינוניים ומטה

תסתכל על סטטיסטיקות

בכל נושא

הממוצע/ החציון לא משהו

יותר כמו, "יש כזה בעולם, אני רוצה גם, איפה משיגים?".

התחושה הזו דיכאה אותי למרות שידעתי שזה שקר.

אני בפייסבוק כל יום בין קבוצות של חשמלאים וקבוצות DIY ודורשי עבודה וקבוצות מסויימות בבאר שבע שחשוב לי להיות בהם אבל לא מאשר אף חבר אפילו לא קרובי משפחה.

כשאתה יודע שכולם רוכשים דברים דברים שהם לא צריכים, עם כסף שאין להם כדי להרשים אנשים שהם לא אוהבים, כשאתה מודע לזה שזה משפיע על הנפש בצורה  הרסנית, אתה יכול פשוט להחליט שאתה לא משחק את המשחק הזה יותר.

אף אחד לא מפרסם את ההחזר החודשי של המשכנתא שסוגר עליו, רק מפרסם תמונות של הבית, אף אחד לא מפרסם את ההקרבה של לאכול רק כוסמת ועשבים, רק את הרזון, אף אחד לא מפרסם כמה רע וקשה לו בעבודה (חוץ ממורים) רק כמה כיף ואיזו עבודה נחשקת הם עובדים.

וכולם בינוניים בתחומים מסויימים, כולם מפרסמים רק את ההצלחות, אלה שמפרסמים תמונות מחופשת הסקי באלפים או קרוז בים התיכון לא מפרסמים את הקבלה של כמה עלה להם התענוג כי הם לא רוצים לצאת אידיוטים, אלה שמפרסמים תמונות מחוייכות מהדיסני וורלד לא יפרסמו לעולם את התמונות של הפרצוף שלהם עומדים בתור למתקן שלא באמת מלהיב כמו סרטון של יחידת החילוץ בטלפון.

ופתאום אתה מגיע לגיל 35 ופתאום חבר שסוגר את העסק וידידה שמתגרשת, מעניין, הם תמיד היו נראים כל כך מאושרים בפייס מה קרה?

שמראה מתאם גבוה בין כמות התמונות הזוגיות ברשתות החברתיות, לבין גירושין...

עזוב.

אנשים מראים מה שבא להם לשדר. זה ממש לא אומר מה יש להם באמת.

(ואספר שוב סיפור שכבר סיפרתי כאן בעבר-

חברה טובה, שהיתה תקופה שקינאתי בה כי כמה פעמים כשהייתי שם בעלה הגיע עם זרי פרחים, ומתנות, ומפרגן לה בלי סוף.

אבל אחרי כמה שנים היא התגרשה, וגיליתי שהוא היה מכה אותה, אבל אני נחשפתי רק לזמנים בהם הוא ניסה לפייס...

עבורי זה היה לימוד מטורף לכמה אנחנו לא יודעים כלום על החיים של אחרים, גם אם נדמה לנו שאנחנו יודעים משהו).

אתה רוצה להיות מאושר.

ואתה חושב שהדרך לאושר היא בבית יותר גדול, אישה יפה יותר, להיות פחות בינוני, יותר מוצלח, ויותר בראש הפירמידה.

למזלך סוגיית האושר נחקרת כבר אלפי שנים.

ולפילוסופים יהיו לא מעט תשובות עבורך איך משיגים אושר - ואף אחד מהם לא תולה אושר בחומר כמו כסף או אישה יפה, ממש להפך, לרוב ככל שהחומר גדל יש יותר ניתוק מהעצמי האמיתי ופחות אושר.

לא סתם אחוז ההתאבדויות בקרב נערים בעמק הסיליקון עולה ועולה - העשירים ביותר ואני מניחה שעם הבחורות היפות ביותר, כי כסף מושך יופי.

אז מה כן עושה אושר?

תקרא את ד"ר טל בן שחר.

הוא מסכם את זה

*באיכות הקשרים שסובבים אותנו - משפחה, חברים, ילדים, זוגיות.

ככל שהם טובים יותר האושר עולה.

*תחושת משמעות -מטרה בחיים, סיפוק, משמעות, הגשמה עצמית.

*קשר טוב בינינו לבין עצמנו- לתת לעצמנו להרגיש רגשות, לא להדחיק, שהמעגל האישי שלנו עם עצמנו יהיה בריא.

*הנאה יום יומית- כלומר לא רק להשיג מטרות עתידיות, גם ליהנות מהדרך בחיי היום יום הרגילים.

רוב הפילוסופים גם הגדירו אושר כתחושת משמעות.

יש לו ספרים בעברית אם זה מעניין אותך.

ופרקטית, עזרה ראשונה, תמחק את הרשתות החברתיות, זה חתיכת בולשיט.

מי שמאושר באמת לא מרגיש צורך להוציא את זה החוצה.

מהתורה (מרבה נכסים..ועוד), הרמב"ם , פילוסופים יוונים כמו סוקרטס, אפלטון, אריסטו ואפיקורוס ועוד,

הבודהה, ועד לפילוסופיה המודרנית.

 אף אחד מהם לא הגדיר את תלה את אושר כהנאה רגעית או ריבוי חומר.

חלקם ממש מאמינים שהתנאי לאושר הוא צמצום החומר והסתפקות בצרכים בסיסיים בלבד  (כמו אפיקורוס, בודהה ועוד )

וחלקם לא אומרים שצמצום הוא תנאי לאושר, אבל עושר וחומר הם רק אמצעי ולא יכולים להיות מטרה ברגע שהם הופכים למטרה ורדיפה ותלות ל'לאושר' הם מרחיקים אותנו מהאושר.

תמצא נקודה אחת ברשימה, תחשוב איך להשתפר בה, אם צריך תיעזר במישהו,  תציב יעד, בעוד x חודשים סימנתי ווי על , ככה וככה. אבל זה עבודה,  לא משחק ילדים.

בהצלחה 

במקום "לקנא".

בוא תסתכל עליהם, ותשנה פרדיגמה.

מה אתה רוצה ללמוד מהם? איזה שיעור האנשים האלה באו להביא לך לעולם?

אתה רוצה כסף?

איך אתה מגיע לשם. אפשר לתפור תוכנית.

אתה רוצה בית יפה?

לך למעצבת פנים שעובדת עם עלי אקספרס. אל תשכח גם שצריך לתחזק ולנקות.

אתה רוצה שרירים? לך לחדר כושר. פעמיים בשבוע.

אה, לא? עדיף לגלול בפורום?. זה סבבה. פשוט יש לזה מחיר.

הדבר היחיד שבאמת חשוב לעבוד עליו ולהתאמץ לשנות תפיסה זה לגבי אשתך. זה בן אדם שהתמסר אליך ואתה אליה, ומן הראוי להתאמץ לא לפגוע ברגשותיה. היא גם בן אדם שיש בסיפור שלך.

את הצילום מסך של המינוס בבנק,

תמונה של בוס מאוכזב, או ילד שהתחצף...

אף אחד לא מתאר איזה דברים פוגעים בן הזוג אמר או עשה,

ולא מספר כמה הוא שונא איזה בטטה הוא הפך להיות ...

מה שמעלים זה את הרגעים הכי יפים.

זה בדיוק השקר.

כולם בינוניים.

מי שיש לו 100 רוצה מאתיים, ומי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות.

תמיד רוצים יותר ממה שיש.יש פה אפשרות למנף עבודה על הודיה על הקיים- יש לך בית? יש לך אישה? תודה

ועשינו ותפילה להתקדמות. יש הרבה שבידיים שלך.

אבל תמיד יהיה יותר

אם תשווה החוצה, לעולם לא תהיה שמח במה שיש לך.

מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל, שכל אחד עסוק בד אמותיו

רוצה יותר לעצמך? תיצור לך מציאות כזו, במה שאתה יכול. ולא כל אחד יכול לשנות הכל

אנחנו לא נהפוך כולנו לכוכבים רשת שמגלגלים שותפים בעשרות אלפי שקלים. כאילו, תנסה עם בא לך, אבל חשוב לדעת שרוב האנשים חיים את היומיום ה"ממוצע"

לרזות ולהיות שרירי זה בהישג יד

גם להחליף עבודה

עם אשתך לדעתי יש לך עבודה פנימית לעשות.. אני די בטוחה שאם זה מה שהייתה חושבת עליך היית מתבאס. חוצמיזה שהחיים הם לא רק חיצוניות

נכון לא נכון מה שכתבת

זה לא משנה.

לא בריא לחיות ככה

אתה מוכרח להיות במבט אחר

על החיים, או אפילו בלי מבט

בלי לדרג ולתת ציונים יתר.

לזרום עם עצמך ולהיות במצב רוח יותר חיובי

אני מזדהה, קודם כל.

אצלי זה קשור לחוסר אמונה בעצמי. בגלל שאני מרגישה חוסר מימוש עצמי מצד אחד, וחוסר אמונה שאני יכולה להגיע לזה מהצד השני, לא נשאר לי אלא להשוות ולקנא... במקום להתרכז בעשיה. 

צריך איכשהו לחזור לעצמך. וזאת כנראה דרך ארוכה אבל משתלמת. זה הדברים היחידים שאני יודעת.

אז  במקום להסתכל מה קורה בדשא של השכן תתחיל להשקות את הדשא שלך. מאוד ממליצה לך על  צום דיגטלי.

ובעלי תמיד מאזן אותי בנושא הזה.
תמיד יהיו יפות ממני, מוצלחות ממני, עם מספר ילדים יותר גדול משלי, עם גוף יותר יפה, עם בעל יותר וואו, עם בית מתוקתק יותר
אבל איכות חיים פנימית
היא בלהודות על השפע הספציפי שמגיע אליי.
שפע שמגיע בדמות חברה שפתאום שולחת הודעה שמחממת את הלב,
צחוק של ילד,
זמן נחמד ביחד עם בעלי
הוכרת תודה להורים

אני מבינה מאיפה זה מגיע. זה הרצון לשלמות אובייקטיבית. שלמות שהיא בכל הפרמטרים, מקיםה את כל תחומי החיים, וכמובן שלמות עצמית.

התבגרות זה לעזוב את השלמות האובייקטיבית הזאת

לשמוע את השיר החדש והנפלא הזה של ישי ריבו - הנשמה לא meta.

מדבר ממש על ההפסד והשקר העצום ברשתות החברתיות.

ממש כל מילה שם מתאימה.

מצרפת את השיר:

שם המבט.

שם המיקוד.

פנימה.

איפה ואיך אני יכול לתקן? לשפר? להעצים? לבנות?

כי החוץ מלא שקר, מלא זרות, מלא זיוף, מלא הפסד, מלא הסתרה 

ובעיקר מלא במה שלא שייך לי.

אם נבין באמת כמה כוח עצום יש לכל אדם ובטח כל יהודי, זה לא נתפס!

אתה חלק אלו-ק ממש!

עוצמות על גבי עוצמות

נשמה מאירה של אינסוף

ואתה בהחלט יכול להביט בה, פנימה, ולהוציאה מן הכוח אל הפועל ולהביא אותה לזרוח להאיר ולחמם את חייך שלך ממש!

ב"הצלחה רבה

שלא טוב לך בחיים שלך עצמך.

קנאה מסמנת לנו שיש בתוכנו רצונות לא ממומשים, ומקומות או מצבים שהיינו רוצים להשתייך אליהם.

במקום לעסוק בפייסבוק ובחברים, כדאי לשאול את עצמך:

מה הייתי רוצה לשפר בחיים שלי? איך הייתי רוצה להרגיש?

מול עצמי, מול אשתי, מול הילדים?

בכלל?

עם מה מה שאני רואה בחוץ וצובט לי מפגיש אותי בתוכי? שם העבודה האמיתית.

אל תהיה קרבן, תנסה להבין מה חסר לך ואיזה טוב אתה רוצה בחיים שלך,

ומשם תצא לדרך שיהיו לך חיים משמחים ומספקים עבורך. 

כולנו יודעים את זה אבל אף אחד לא מחייך, וכשאני אומר מחייך אני מתכוון לשמחה אמיתית שבאה מהלב, לא שמחה תלוית נסיעה לחופשה בחו"ל, קניית בגד, מחמאה שקיבלנו, עיסקה שנסגרה או חצי בקבוק ויסקי. הרי נצטרך לחזור מחו"ל, ושמחת קניית הבגד חולפת מייד אחרי שהוא נלבש בפעם הראשונה, והעסקה חולפת והסוטול עובר.

אני רוצה שמחה אמיתית, שמחה של אהבה מתמדת, של הסתפקות במה שיש, של הכרת תודה. 

לכבוד האישה החשובה והניצבת על משמר המתיקות, תחיה.

קיבלתי מכתבך ודמעותיי (הקפואות) זלגו על הדף. כבר אמרו חכמינו: "על טעם ועל ריח אין להתווכח", אך כאן מדובר בשינוי סדרי בראשית ובערבוב מין בשאינו מינו.

לעצם העניין, הנה הכרעת ההלכה:

דין "כל דפריש": יש לדעת כי גלידת בייגלה מלוח היא בבחינת "חדש אסור מן התורה". אבותינו במדבר אכלו מן שהיה טעמו כצפיחית בדבש, ולא כצפיחית בבייגלה עם נגיעות מלח אטלנטי.

מי שמשנה מן המטבע שטבעו חכמים בשוקולד-וניל, עליו הראיה.

שלום בית קודם לכל: שנינו במדרש שגדול השלום, שאפילו השם המפורש נמחה על המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו. ואם במים עסקינן, קל וחומר בגלידה שנמסה. לכן, על בעלך לדעת ש"ביתו של אדם הוא מבצרו", אך המקפיא שלו הוא רכוש משותף.

דין התערובות: אסור לערבב בייגלה בשוקולד בלגי, משום "בל תשחית" את הטעם הטוב. עם זאת, אם נפל פירור בייגלה לתוך הווניל-עוגיות שלך – הוא בטל בשישים, ובלבד שלא יתכוון לבטלו לכתחילה.

הפתרון הפרקטי:  יש לקבוע "עירובי תחומין" במקפיא: צד ימין למתוקים וצד שמאל למלוחים, בבחינת "אם השמאל אימינה ואם הימין אשמאילה".

מומלץ לרכוש שתי כפיות בצבעים שונים כדי למנוע "בליעות" של מליחות במתיקות (חשש "טעם לפגם").

לסיכום: על הבעל לעשות תשובה (ורצוי שתהיה בטעם ריבת חלב). אם הוא מתעקש על הקרמל המלוח, עליו לאוכלו בחדר סגור, בבחינת "מים מלוחים ימתקו".

מקורות:

תלמוד בבלי, מסכת קינוחין, דף ע"ב ע"א:

"תנו רבנן: האוכל גלידה - מתוקה היא לו, מלוחה היא לו. מאי מלוחה? אמר רב פפא: בייגלה ושוקולד לבן. אמר ליה אביי: והא תנן 'דבש למתוקים ומלח לבשר'? אמר ליה: הכא במאי עסקינן? בקרמל מלוח, דאית ביה תרתי לטיבותא - ריחא דמתיקתא וטעמא דמליחתא. ופליגי בה רבי יוחנן וריש לקיש: חד אמר 'שלום בית מעכב' וחד אמר 'המקפיא מעכב'."

רש"י על אתר:

בייגלה ושוקולד לבן: ערבוב מוזר שחידשו בני מערבא בשנים האחרונות, ואין דעת הבריות נוחה הימנו.

ריחא דמתיקתא: ריח של מתוק, שמטעה את האדם לחשוב שקינוח הוא, ולבסוף מוצא בו מלח ובוכה.

המקפיא מעכב: שאין המקפיא סובל שני מינים בסל אחד, וסופו שקופסת הווניל מקבלת טעם לוואי של בייגלה, וזהו "טעם לפגם" גמור.

תוספות:

ויש מקשים: מדוע לא אמרו "כל המלוח הרי הוא כמתוק"? ויש לומר דהני מילי בבשר ודגים, אבל בגלידה – מלח בתוך סוכר הוי "שינוי מנהג" וצריך עיון גדול.

הייתי ממליץ לך (לנקד בשווא או בפתח?) @אמא אסתי היקרה ובעלה המהולל, ללכת ליועץ זוגי, תלמיד חכם מופלג (ומומחה אמיתי לאובססיות) ולהיוועץ בו...

מה שמפתיע שפותחת השרשור היתה בקיאה בכל כך הרבה מושגים הלכתיים שהיה מתבקש מאליו תשדע לבד את התשובה, מה היא צריכה רבנים ומדריכות?

אני לא בטוח אם המלל, לאחר עריכה, לא ראיתי את המקור, עובר את גבול הטעם הטוב הנהוג בפורום זה

גם קשקושי פורים ניתן להעביר בצורות שונות

אגב, פעם היו משנים את שמות הפורומים , .. 

פנייה שנעשית בתור פורים שפיל, יש לה גבולות גזרה משל עצמה

פנייה שנעשית ברצינות,  מומלץ לרשום באופן שיבינו שזו שאלה אמיתית