אין לו שום משמעות חוקית

החוק לא אוסר הקמת מדינה פלסטינית, אלא "ההצעה מקבעת את עמדתה העקרונית של הכנסת נגד הקמת מדינה פלסטינית"

ימים לפני ביקור רה"מ בוושינגטון: כנסת ישראל הצביעה נגד הקמת מדינה פלסטינית

וממילא היא יכולה להתהפך בכנסת הבאה, או בכל כנסת עתידית שתהיה לנו (לא שאני חושב שזה יקרה, רק אומר שבתכלס לא מדובר במשהו בלתי הפיך).

ואיך יודעים שהיא סמלית?

כי אין לה שום משמעות בפועל. שום דבר שהיה אתמול לא ישתנה מחר בעקבות ההצבעה הזאת.

השמאל מתנגד למדינה פלסטינית לא בגלל "ארץ ישראל השלמה" ולא בגלל שיש להם הרבה רגשות חיוביים כלפי בית אל והר ברכה.

הם פשוט הבינו, באיחור ניכר, מה קורה כשאדמות מולדת נמסרות לחבורת מרצחים סדיסטיים חולניים.

בעוד 2 דורות הלקח יישכח, יגידו שאלה היו אנשים אחרים, יגידו שהזמנים השתנו והיום לא יכול להיות שיש בני אדם שמעדיפים לרצוח מאשר לגדל ילדים בשקט.

מכיר את המסקנות שלו. ומכיר איך שרפנו מחסני  אוכל של עצמינו בשעת מלחמה.

לכן אנחנו מאוחדים בעת צרה.

אבל עדיין לא יודעים להיות מאוחדים גם בזמנים שקטים.

ואת זה צריך לשמר.

ובגדול זו תוצאה חיובית של אסון נורא.

טראמפ חזר בו לחלוטין מעיסקת המאה?

אם יחזור, האם יחזיר את הרעיון?

פתחו כאן דיון בשאלה אם החלטת כנסת היא יום חג, ואני שאלתי האם ההחלטה הזו מחייבת אפילו את מי שנתפס כתומך גדול וידיד. כזה שאולי מייחלים לחזרתו לבית הלבן (והדברים כבר עכשיו נשלחים אחרי ששוב נטרפו הקלפים לחלוטין עם פרישת הנשיא האמריקאי המכהן ביידן מההתמודדות הכללית המתקרבת). אבל אלא אם מישהו כאן מעוניין לטעון את השטות הנלעגת כאילו לישראל יש איזה חופש פעולה בלי שום חשבון לאף אחד, אז לא ברור לי איפה החג בדיוק. וכי טראמפ אי פעם הסכים עם רעיון כמו זה שעבר כהחלטה בכנסת ישראל? וכי טראמפ מחויב לו? אם אפילו ממנו אי אפשר לקבל הסכמה לזה, מה בכלל ההווא אמינא לרעיון שיש יום חג?

לגבי טראמפ, בדיוק כמו לגבי ביידן - הוא יכול להציע, מדינת ישראל היא ריבונית לעשות מה שטוב לה.

אולי אפילו טרילוגיה. בטח טרגדיה.

המינימום להבדיל בין הסרט שלך ובין המציאות, זה מה שהציגה מפת עיסקת המאה בנוגע לטריטוריית העזתים, שפחות או יותר החזירה לתודעה את מה שהחלטת החלוקה משנת 1947 ניסתה להעניק ליושבים שם, כביכול כתנאי קיום מינימליים. לך תדע אם לא זה היה הטריגר הכי חזק להשתוללות שמחת תורה של 2023, כי אם אפילו ממשל טראמפ מאמין - לתדהמת ולזוועת הישראלים באותו זמן - שדרוש להעניק להם טרמינל אספקה, צינור חמצן ו"חבל טבור" או כל שם אחר שתכנה בו את איזור ניצנה כפי שהוצע בעיסקה, אזי לכאורה בהחלט מתאים ללחוץ על ישראל בכל דרך להסכים לזה. והריבונות המהוללת שאתה מנפנף בה, עוד נחיה ונראה איך תסתדר עם גירעון מפלצתי וממשל שמכל מקום בארבע השנים הבאות לא יעניק את הצ'ק הפתוח שביידן רשם לנו עד רגע זה, כולל מצב שבו ג'יי ואנס הוא סגן הנשיא.

ישראל אכן ריבונות

אבל בלי החסות האמריקאית

כנראה יהיה לישראל קשה מאוד לשרוד.

או לכל הפחות לחיות ברמת חיים קרובה למה שהיא עכשיו (לנו אין מדינות ערב שישלחו לנו מזוודות מזומנים)

ברור שה' יצלינו

אבל אין מסמכים על הנס.

לכן מעשית,

אנחנו לא בדיוק יכולים להחליט לבד.

רק 68 הצביעו נגד.

9 הצביעו בעד.

והשאר?

נמנעו מסיבה כזאת או אחרת.

לא הייתי ממהר לחגוג

שקהל תומכיהם נשמע לגדולים שדעתם היא למות, ולא להתגייס לישועת המחרפים נפשם ליישם את החזקת הריבונות בנחלת שבטי יהודה וישראל. ושבקצב הנוכחי זה גם מה שיקרה, כשלא יהיה בדיוק כוח להגן מפני תוקפים בכל אורך קווי הגבול. כך שהמתחייבים לזכותנו הבלבדית על הארץ, ומתכוונים באמת ובתמים לכך כולל הקרבה ותשלום המחיר ופירעון השטר, נותרים בעצם מיעוט של 52 מתוך המאה ועשרים.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.