אשמח לשמוע חוויות שלכן מלידות טבעיות ובלי אפידורל במרכז.
לידה שעברה ניסיתי תל השומר אחרי חמש דקות הבנתי שז ה לא יעבוד שם
רצו זירוז כי הייתי ב40+2 בלי צירים.
קיצר בקטע מאד טבעי יילדתי פעמיים בשע"צ
חולמת על לידת מים (עוד לא מומש)
אז אשמח לשמוע על היחס לטבעי. על הזמינות-אם נותנים תנועתיות ומים רק בחדרים מסוימים וכד' וגם מתי זה היה שאדע רלוונטיות
תודה
והיה מעולה ממש!
אוכל לפרט הערב אם רלוונטי...
אבל הוא ארוך ממש (למרות שהלידה בפועל קצרה)
יכולה לשלוח לך בפרטי ..
אני לא מצליחה עכשיו להיכנס לשיחות האישיות..
אכתוב לך יותר מאוחר.
בגלל שהם חשבו שהיו האטות בדופק כשרק הגעתי לביה"ח וחיברו אותי למוניטור (לדעתי זה נבע נטו מזה שלא הצליחו לחבר את המוניטור כמו שצריך, אבל זה סיפור אחר..), לא נתנו לי להיכנס לחדר של לידה טבעית, אז עברתי לידה טבעית בחדר לא מותאם לצערי. ב"ה הייתה לי חוויה טובה (לקחתי דולה) ואפילו מצויינת יחסית ללידה ראשונה, ב"ה בע"ה.
השאירו אותך בגלל האטות מלא במוניטור? נתנו להסתובב? תנוחות?
ומעניין גם האשפוז עצמו
בעל כמה יכל להיות, החוויה באשפוז עצמו, אוכל כשרות אם את יודעת,אווירה בשבת אם היית
הגעתי עם פתיחה 4 וילדתי תוך שעתיים וחצי ב"ה, כך שלא עשיתי יותר מדי סיבובים. מבחינת התנוחות זה היה די גרוע, גם בלידה עצמה המיילדת לא אפשרה לי לשנות תנוחה יותר מדי.
לגבי האשפוז- היינו בביות מלא. לא הייתה הגבלה מבחינת משך ההישארות של בעלי. האוכל היה חביב, לא יותר מזה. מבחינת הצוות הרפואי, הייתה זמינות די טובה מבחינת הדרכה להנקה. מבחינה מקצועית, לא יודעת אם זה המקום הכי טוב בארץ, אבל בסה"כ סביר. אווירה בשבת- שקטה, לא יודעת להגיד יותר מזה..
באורותאיך הזמן טס😅
שהחדר ללידת מים פנוי
שיש מספיק מיילדות
לידה שהתחילה באופן ספונטני, מוניטור בקבלה תקין
לא לפני שבוע מסוים
הערכת משקל עד 4 קילו
ובדיקות מסוימות במהלך ההריון- שקיפות וסקירה אחת לפחות
בגדול
הגעתי בשבוע 41, הערכת משקל של 3900
צירים התחילו טבעי, מוניטור תקין, עם הבדיקות התקינות
בפתיחה של 3 וחצי
ביקשתי לידת מים ואמרו שפנוי
התחילו למלא את האמבטיה ובנתיים הייתי במקלחת עם מוניטור אלחוטי
אחרי עשר דקות יצאתי והייתי עם הצירים על כדור/במשקוף של הדלת
ביקשתי שיבדקו אותי, פתיחה 8
נכנסתי למים
2-3 צירים בקעו לי המים
עוד 2-3 צירים הראש היה בחוץ
עוד ציר ושאר הגוף יצא.
מהרגע שנכנסתי למים המיילדת הייתה איתי. והייתה גם כוח עזר שעשתה לי עיסויים
סכה שעה ורבע מאז שהגעתי לבית חולים .
אבל פספסתי את הסקירה😩
אוף לידה קודמת לא הייתה לא נתנו כי לא היה העמסה
מהטראומה לא הצלחתי
ואני בימים האחרונים מלאץ מצפונים ולא יודעץ מה לעשות אם עצמי...
טעות אנוש שלא יודעת איך הבאתי אותה על עצמי גרמה לכך שקבעתי תור לאחרי שבןע 25 וכבר ךא היה רלוונטי.
ואין לי ביטוח גדול יותר של הקופה כי אין לנו צורך בזה
אז בדקתי אם לעשות והרופאה שלי אמרה לי שזה רק בשביל לדעת
לא הסבירה שאפשר לטפל אז החלטתי לוותר ועד ששמעתי שאפשר לטפל כבר אין סקירה רלוונטית גם אם אשלם.
קיצור 😢
הרופאה שלי כל כך לא בסדר!!!!
היא אמקה לי דבקים לא נכונים על כל העניין
כמו שזה רק לבדוק אם יש משהו ולא שאפשר לטפל.
וגם שהאופציה שלי זה לעשות סקירה שלישית במלאאא כסף והייתי בשבוע 26 כולה.
אווווווווווווף מבאס ממשששששש
בשבוע 38..
את יכולה לבקש מהרופא נשים שלך.. זה דרך הקופה, לא שילמתי על בנוסף מעבר להשתתפות עצמית של 30 ומשהו ש''ח..
גם לי ןביקשתי
אבל זה זכאות רק אם יצא ממצא חריג...
כתבתי פה ממש בגדול..
כשקוראים את כל הסיפור מבינים שהיה שם הרבה כאב מול הרבה עוצמות ורוגע.. זה מכיל יותר ממה שזה נשמע שזה רק עובדות..
בתור אחת שכבר יךדה לא פעם אחת...
עדיין שונה ממיטה שלא נותנים לך לזוז בה...
יודעץ גם כמה מים מקילים עלי בצירים ןעם סימפיולוזיס ככה שממש חולמת על מה שזכית בו
ומנסה לראות אחפה אפשרי
רק מדייקת שאחרי בירור עם הדסה, שקיפות היא לא תנאי ללידת מים.
סקירה תקינה והעמסה תקינה הן הבדיקות שחייבים לעשות כדי להתאים ללידת מים.
ממה שביררתי בעין כרם,
לאחר אירוע pph - דימום מוגבר לאחר לידה (קודמת)
לא מאפשרים לידת מים בהמשך..
אם מישהי מכירה בי''ח שכן מאפשר - אשמח לשמוע.
כבר התחלתי לפנטז על לידת מים. אבל שיערתי שאחרי pph לא יתנו
לק"י
ככה היה זכור לי מקריאה בפורומים.
אז אולי בכלל טעיתי....
בדקתי לכל בית חולים תנאים שונים לגמרי ללידץ מים
למשל עין כרם חייב סקירה והעמסת סוכר לא חייב
שערי צדק הפוך....
העמסת סוכר תקינה זה כן תנאי ללידת מים.
וזוהי תשובתם:
בבתי החולים של הדסה ישנה אפשרות ללידה טבעית (לידת מים).
לידות מים אפשריות לנשים מלידה שניה עד שמינית.
ההריון חייב להיות הריון בסיכון נמוך, בעל עובר יחידי וללא ניתוחי רחם (כגון קיסרי) קודמים. הלידה צריכה להתחיל בתהליך טבעי ועצמוני (לא זירוז), בין שבועות 37 ועד 42+.
הערכת משקל של היילוד צריכה להיות לא פחות מ2.5 קילו ולא מעבר ל4 קילו.
במהלך ההריון, יש לעבור בדיקות מחייבות מינימליות בכדי לקבוע שהריון אכן בסיכון נמוך, ביניהם: העמסת סוכר וסקירת מערכות.
בהדסה עין כרם ישנם שני חדרי לידה מובנים ללידת מים,
בהדסה הר הצופים שני חדרים עם בריכה מתנפחת.
הלידה היא על בסיס מקום פנוי ללא רישום מראש.
פרטים נוספים על לידת מים בהדסה ניתן לראות בכתובת:
https://www.hadassah.org.il/water_birth/
ביררתי עם המיילדות שם גם פנים אל פנים בכמה הזדמנויות.
יכולה לשתף מה היה שם לא טוב?
בטח לא אם את בקטע טבעי
מאוד מאוד התערבותיים ולא אוהבים טבעי..
במאיר אי אפשר ללדת במים ממש, אבל אפשר להיות בג'קוזי עד לפתיחה המלאה.
יש להם חדרי לידה טבעיים, שניתן להיכנס אליהם על בסיס מקום פנוי.
בלניאדו יש אפשרות ללידת מים ממש.
שם צריך להירשם מראש ל'מרכז הלידה הטבעי' (שבפועל זה חדרי לידה טבעיים בתוך המתחם של חדרי הלידה), ולהגיש את כרטיס מעקב ההריון שלך בשביל שיאשרו (עושים את זה באזור שבוע 35-6, לא זוכרת בדיוק).
--ילדתי שם לפני שנה וקצת, ואז ביררתי גם על מאיר (שילדתי בו 4 מתוך הלידות הקודמות)--
בכל מקרה-
מה שאני חוויתי זה שכשנמצאים בחדר לידה שמוגדר כ'טבעי', המיילדות שעובדות שם הן בראש של לידה טבעית.
לעומת חדרי לידה 'רגילים', שזה עניין של מזל על מי תיפלי.
במאיר לא חייבים לפתוח וריד. בלניאדו כן.
במאיר לא חייבים ניטור רצוף. בלניאדו כן (אבל בלניאדו יש מוניטור אלחוטי, אז הניטור פחות מציק).
ומצד שני, במאיר ממש ישבו עלי שלא אשאר במים יותר מדי כדי שהילד לא יצא לתוך המים. ממש התעקשו שהלידה עצמה תהיה במיטה.
בלניאדו מאפשרים לידת מים אמיתית.
דווקא במים בלניאדו?
או שכל לידה הם ככה?
וואי איך לכל ביח יש חוקים משלו פשוט מבלבל
הייתי שם רק מתוך רצון ללידת מים...
אבל אפשר לשלוח להם שאלות במייל שבו מגישים את הבקשה ללידה טבעית, והם עונים על הכל.
(ואני אגלה איך בסוף בחרתי בית חולים-
היה לי ברור שאלד או במאיר או בלניאדו. אז ברגע האמת פשוט הרמנו טלפון לחדרי הלידה שלהם, ושאלנו מה רמת העומס. ונסעתי למקום שבו אמרו שהחדרים הטבעיים כרגע פנויים. כי בשניהם יש גישה טבעית ומיילדות טובות. אבל כשיש עומס, החוויה עלולה להיות קשה למרות כל הרצון הטוב של הצוות...).
אני רוצה רק לדעת מה מחכה לי בכל מקטם
..
היתה לפני שש שנים.
הלוואי שהשתנה!
אני שבוע 6+3... מרגישה שממש נעלמו התסמינים פתאום... עוד לא ראיתי דופק... יש לי תור בשבוע הבא... נעלמו כמעט הבחילות. וירדה לי ממש הרגישות שהייתה בחזה.
ישמצב שבכזא הכל תקין?
אוף
הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.
בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡
תלוי גם אם את יודעת מתי הביוץ, וזה תואם לתאריך ווסת אחרונה.
או שיכול להיות שההריון בעצם יותר צעיר.
עדיף לחכות קצת, או להיבדק מתוך ידיעה שיכול להיות שזה מוקדם מדי.
בת 8 חודשים,
היא אוהבת ביצה,
נתתי לה גם לטעום דג סלמון
וגם בטטה ותפו"א ממרק קוסקוס.
אני רוצה שתהיה לה ארוחה אחת קבועה ביום.
מה אפשר להוסיף לביצה שיתאים לארוחת בוקר?
כרגע אסור לה מוצרי חלב.
תודה 🙏
אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.
מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים.
אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)
ואחכ גם מנה של פירות טחונים
בננה מעוכה
אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים
זה לפי התגובה שלה... שאת רואה שהיא לא צריכה השלמת הנקה/תמ"ל אחרי הארוחה....
טונה
אבוקדו
חביתה/ביצים קשות מעוכות עם מלח ושמן זית
פשטידות
דייסת קוואקר (עם מים, כך אני תמיד עושה)
מרקים
קציצות טונה וקינואה
לק"י
חתיכות קטנות של לחם עם אבוקדו/ טחינה/ חומוס. עם זה אפשר גם חביתה.
לחם מטוגן
החלק הפנימי של המלפפון מגורד. או לתת לה רצועות מלפפון עם הקליפה, שתכרסם את הפנים שלו. רק לשים לב שהיא לא חותכת חתיכות גדולות.
ירקות מעוכים. אפשר להוסיף עם עוף או קציצות רכות.
אני מועכת הכל במזלג.
יש לי ילדים שבגיל הזה אכלו רק גרבר, והתינוק הנוכחי למשל כבר אוכל הכל כמעט..
בבוקר- חתיכות לחם קטנטנות טבולות בטחינה וחביתה
צהריים- אורז וקציצות מרוסק גס, קוסקוס ומרק (בגדןל מה שאנחנו אוכלים אא"כ זה לא מתאים עדיין אז משתדלת שיהיה לו מרק טחון)
ערב- משתנה. מרק/ לחם מטוגן/ פנקייק מקמח מלא/ שאריות מא. צהריים/ ביצה קשה מרוסקת עם טחינה/ פשטידה כלשהיא/ אבוקדו
התקן ושני פסים
אנימיודעת שצריך להוציא את ההתקן, כרגע הוא עדיין בפנים כי הרופאה לא הצליחה להוציא
השאלה שלי היא לגבי הדימום, יש טעם לפניה דחופה לרופאה או שגם ככה אין מה לעשות עם זה?
דימום בינוני
ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים
ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה
ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈
לק"י
ואז מגלים שזה לא.
ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.
אני בשוק שדבר כזה קיים
הכי לא מצחיק שיש
ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?
הזוי להשתמש בזה בתור בדיחה.
איזה נס שלא הוצאת את ההתקן!!
חיבוק , איזה חוויה מטלטלת!
טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
אמאל'ה, זה הזוי.
לא יודעת אם יצליח לצאת. הוא נמצא במקום ממש חור מרוחק.
עוד לא עשיתי הפסק, אבל מתישהו שיהיה ההפסק, הטבילה יוצאת במועד על הפנים , מה גם שאני מנסה להכנס להריון כבר 4 חודשים ולא הלך בנתיים.... מה עושים עם הטבילה? מה עושים עם ההריון? יש לכן נסיון/ תובנות? כמובן שינסה לצאת אבל זה מורכב מאוד. וגם אם יצא, לא בטוח בכלל שזה הביוץ...
אבל בעיקרון ממשיכים כרגיל כמה שאפשרי.
אם יצא הלוואי ומעולה, אם לא אז מניחה שתתראו בהמשך? עדיף לטבול בזמן. אם יוצא במועד ממש לא מתאים והוא ממילא בטוח לא מגיע אישית הייתי דוחה ביום.
מבחינת היריון/ביוץ וכו, לא בהכרח שיתפספס אבל גם אם כן לדעתי אין הרבה מה לעשות אם זה מצב חד פעמי. את יכולה לשאול רופאת נשים ולעקוב אחרי הביוץ, אולי זה פשוט יסתדר לבד.
לצערי אלה התובנות שלי בנושא, מקווה שיסתדר לטובה בעזרת ה'.
ממש ממש מתסכל....
תזכרי שה' יכול לעשות הכל... להוציא את בעלך מכל חור, שתיקלטו מתי שזה לא יהיה שתהיו ביחד לראשונה... תנסי להתמקד בהשתדלות שלך. מעבר לזה - 3 שותפים לאדם...
חיבוק... מנסיון זה באמת משוגע...
אחת הטבילות הקשות שהיו לי...
בגדול משתדלת להתנהל כרגיל.
טובלת בזמן.
מתפללת מלא לה' שיקח את המסירות נפש הזאת וירשום אותה לזכותנו כזוג ומשפחה ולעמ"י.
אם יש משהו שהוא יכול לעשות כדי לעזור לך לעבור את זה יותר בטוב - להגיד לו! לא לצפות בשקט. נגיד "אני אשמח שתעשה לי משלוח של × שאני אוהבת בערב הטבילה כדי שארגיש שאתה איתי מרחוק" או אם הוא יכול להיות זמין בטלפון וזה יעזור לך לדבר איתו...
ולהיות בחמלה עצמית. מותר לבכות ולהתבאס. מותר להיות אדישה ומנותקת. מה שעולה לך באותו רגע.
זה באמת מהמסירות נפש שלנו במילואים!!
בעז"ה שלא יהיה לנו יותר מזה.
ותיפקדו בקרוב ממש!
אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה
אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף
אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)
אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים
ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב
יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?
ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?
את רוצה גם למנוע הריון?
ומתלבטת על התקן לא הורמונלי
הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).
כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.
ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.
לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.
בהצלחה❤️
ואז ב"ה במעקב הריון אצלו
הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה
אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים
הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים
במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.
אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר
ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים
דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.
ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן
האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו
ב"ה
לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת
עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן
עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי
מאד מאד מרוצה
לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים
אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...
לא צריך לבוא לביקורת? ואם יש בעיות/רוצים לקצר את החוטים/זה כואב וכו
מישהי שמעה על הדבר הזה?
אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.
ממש קשה ומפחיד
אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.
מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר?
קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו
ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)
דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.
בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...
שמעתי שזה קורה בהריון
וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות
אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי
אם מישהי מוצאת מעולה🤭
אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע
בכלאופן השתדלתי לתת צדקה
מה שבטוח לא יזיק
כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב
לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב
ואני הופכת כרית, שמיכה
עושה שינוי משמעותי
זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש
אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.
תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין.
שנגרמת במהלך ההריון.
בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.
אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊
ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.
דברים מפחידים מאד
אוף
בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.
יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון
והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון
גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.
כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.
דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.
כל הריון מחדש.
נוראי.
העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה
תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..
עם כדור או בלי כדור,
כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין
בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...
מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).
ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.
אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.
זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)
שה' ימלא חסרונכם..
לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה
אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים
אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.
זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת
מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון
פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן
עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד
אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻♀️
הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉
תודה על החיבוק!
מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..
אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.
צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!
והרי החדשהבשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום
שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!
אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!
אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!
תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!
חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!
אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,
ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום
כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....
לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...
תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים
ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי
