אני מכינה לחמניות זעתר ומרק כתום.
מתלבטת מה עוד....
רעיונות?
שולחת גם פה, לאמהות בעמלות..
אני מכינה לחמניות זעתר ומרק כתום.
מתלבטת מה עוד....
רעיונות?
שולחת גם פה, לאמהות בעמלות..
אני בינתיים מהבוקר עובדת+צמה+שומרת על הילד.
לא מכינה כלום, נזמין משהו וזהו.
אבל אם באלך רעיונות אז קחי כמה-
לחם שום
פסטה מוקרמת
עוף תפא וקוסקוס
רביולי
חומוס ותוספות
סלט גדול
אנטי פסטי
אולי ביצים קשות וירקות?
קציצות טונה.?
דג בתנור?
הרגע חזרתי הביתה עם הילדים
יש מרק אפונה שנשאר משבת
ובעלי גם ככה במילואים
תודה רבה! באמת שאני אוהבת מרק אפונה 😅
פשוט בגלל שהוא במילואים אז לא צריך להכין עוד אוכל
אחרי צום אני לא מסוגלת לאכול משהו,
מוציאה אותו בצחצוח שיניים, מים, ואולי אחרי שעה איזה כעך או עוגיה יבשה או שתיים..
ואחרי שעה שעתיים אוכל רגיל מה שיש בבית, לא מכינה במיוחד
וכתבתי בכללי , להראות גם צד פחות משקיע חח
לא היה לי נעים לכתוב שאני לא צמה, כמו להוציא עיניים😅
כשהייתי עם המטומה ושתיתי אייס קפה בתחנת אוטובוס שמעתי שיחה של שני מתבגרים:
מילא היא בהריון ולא צמה, אבל למה לחגוג ולהוציא את העיניים או משהו כזה..
חשבתי בליבי אם הם היו יודעים מה אני עוברת ושאייס קפה מציל אותי כמו תרופה (הכל- השילוב של קפוא, מתוק וקפאין) בלי זה הייתי מתעלפת במקום.
תרגישי חופשי, אסור לך להשקיע, יש לך פטור גם מזה 😄
אבל אין ספק שזה מחמיא
הפכתן למשפחה באמת, איזה פורום איכותי🙏
אמהלהזה לא להוציא עיניים.
זה פורום *הריון ולידה* רוב הנשים פה או אחרי או לפני ולא צמות
וגם מי שכן צמה מודעת לזה שזה פורום של נשים בהריון בין השאר והגיוני שיכתבו פה שלא צמות
ולכן היתה לי הסתכלות שונה,
אבל טוב לקבל פרופורציה🙏
אני בהריון תקין ורגיל ברוך ה'
ולא צמתי לא עכשיו ולא צום קודם...
בט' באב כנראה כן אצום כי זה יותר חשוב וגם אני כבר אהיה בתשיעי
והרב שלנו הוא ממש לא מהמקלים...
כי הריון זה מצב רגיש שלא לוקחים סיכון
פשוט הרגשתי שאני מסוגלת,
לא עבדתי באותם צומות, הייתי במזגן במיטה, והכנתי את הגוף לפני עם הרבה אוכל ומים..
זה התחיל בהריון הראשון שהיה כיפור ופחדתי מאוד לחלל אותו, אז הרב אמר לי את מה שכתבתי למעלה ובאמת ב"ה הצום עבר לי מצוין
וזה המשיך לשאר הצומות כי קיבלתי ביטחון מהראשון.
אבל זה לא משהו שאציע לאחרות, לצערי היום לא צמתי וכנראה ט באב גם לא..
את אוכלת כי זה מה שה' רוצה ממך
ומ שצם צם כי זה מה שה' רוצה ממנו....
מלבד כיפור ותשעה באב כמובן
יש קצת שאלה על תחילת הריון שמגיעה מזה שפעם בעצם לא היתה בדיקת הריון אמינה אז חיכו לאיחור וודאי שהיה 3 חודשים
אני לוקחת בשתי ידיים כל תירוץ לא לצום
דואגת להיות כבר 3 וחצי שנים ברצף של הריונות והנקה ונהנת לא לצום🤣
אין צורך להחמיר על עצמך במקום שההלכה התירה.
ככל שאני יודעת זו לא 'קולא' אלא מלכתחילה..
(ובכלל אנחנו מקווים ששנה הבאה כולנו לא נצום את הצומות האלה)
ואני לא ממש יודעת להגיד איפה הקושי
קשה לי המחשבה של לחלל שבת/צום גם אם מדובר בפיקוח נפש, במיוחד כשאני יודעת שזה לא בהכרח מסכן..
מרגיש לי שעצם החילול עלול לפגוע בי יותר מאשר הפיקוח נפש של לא לאכול
אולי אם רב גדול מאוד שאני סומכת עליו יגיד לי לא לצום אז אולי אהיה קצת יותר רגועה, אבל אין סיבה שיגיד אם אני מרגישה טוב.
זוכרת שפעם שאלתי על תענית אסתר כי הייתי בתחילת הריון אז חששתי לצום בהתחלה, והרב אמר לנסות לצום ואם ארגיש חולשה אז לשתות מים, והאחריות הזו להבין מעצמי אם אני מספיק חזקה בשביל להמשיך את הצום או שאני באמת חלשה וחייבת לשבור אותו- זה משהו שלא הרגיע אותי. אז למען הסר ספק אני לא שוברת וזהו
לשבור צום זה לא רק בגלל פיקוח נפש, ממש לא. גם חולה שאין בו סכנה פטור מצומות קלים.
ממליצה לך ללמוד על זה.
כתוב בכללי חולה/הריונית/מניקה פטורים,
אבל בפועל כששאלתי ספציפית על עצמי אז העבירו את האחריות עלי ועל ההרגשה שלי.
איזו סיבה אחרת יכולה להיות חוץ מפיקוח נפש?
הריוניות פטורות נקודה. למה?
כי ברור שאישה בהריון יותר חלשה וצריכה נוזלים יותר מאישה שלא. שלא נדבר על חשש לצירים מהתייבשות/ המטומה שצריך לשתות/ סכרת הריון שחייב לאכול. יש כל מיני דברים
אני גם בשנים שלא פטורה מדין הריון/ הנקה/ שנתיים אחרי לידה התייעצתי, ובצומות קלים/ דחויים הרב אמר לי שאם הצום מביא אותי לחולשה/ חולי שזה לא כאב ראש נגיד סטנדרטי של צום, וזה הולך איתי קדימה - אני פטורה גם אם בתחילת הצום אני מרגישה טוב. וכך אני פועלת
לא אמורים להגיע למצב של פיקוח נפש. צריך להימנע מלהגיע לשם חלילה או אפילו לספק פיקוח נפש
פשוט לרגע חשבתי שחוץ מפיקוח נפש וסכנה יש עוד סיבות לפטור בצומות, סיבות שלא קשורות לבריאות הגוף..
תודה על הפירוט, וצודקת לגמרי
זה באמת משהו שאני מנסה לשחרר אצלי בראש
כל ההריון הזה אני מאוד משתדלת להיאחז באמונה שיהיה בסדר בע"ה,
ועכשיו אני מבינה שאמונה זה הרבה מעבר,
שגם צריך להאמין שיהיה בסדר גם אם אוכל בט באב או כיפור. כמובן רק לאחר גיבוי מרב

בצומות על החורבן אז באמת מנסים להצטמצם להכרחי אבל זה עדיין מצווה לאכול ולשמור על עצמך ועל העובד
בבריאות וידיים מלאות בעז"ה!
אבל צומות קטנים- ממש לא
כך כתוב בפניני הלכה
אפילו בתשעה באב שהריוניות ומניקות לא פטורות אז מספיק שהן נכנסות להגדרה של "חולה" ואז הן כבר לא צריכות לצום
לרוב הדעות בצומות הקלים נשים *פטורות* לא תלוי בהרגשה או בכוחות.
פשוט מראש כשקבעו את הצומות האלה קבעו שהריוניות ומניקות פטורות, כמו ילדים
יש דעות בודדות שקצת יותר מחמירות, למשל ב3 חודשים ראשונים או שכן אומרים שאם מרגישה טוב אז שתנסה אבל הרוב המוחלט פוטרים אותן לחלוטין
ואני כן ביררתי קצת, בניגוד למה שהרוב כתבו פה אז זה לא שחור לבן שאשה בהריון ומניקה חד משמעית לא צמה. גם פה כמו בכל דבר אחר בהלכה יש דעות. רוב הדעות באמת אומרות שאשה בהריון (החל מחודש שלישי) ומניקה (שזה רוב התזונה של התינוק) לא צמה. אבל כן יש דעות שזה תלוי בהרגשה שלה. גם לפי הדעות האלה- לא צריך להגיע לפיקוח נפש, מספיק להגיע למצב של חולי (כמו שבשבת יש מושג שנקרא נופל למשכב, כלומר חולי או חולשה ברמה שהבן אדם נכנס למיטה ולא ממשיך את השגרה שלו) או אם יש מיעוט חלב אז בוודאי שצריך לשבור את הצום.
לגבי שליש ראשון של הריון יש יותר מחלוקת ולגבי שנתיים מהלידה בלי הנקה או הנקה חלקית (שרוב התזונה של הפעוט היא לא החלב) גם יש כל מיני דעות.
אני משתדלת לצום עד שאני מרגישה חולשה או צמא, כלומר, לא פותחת את הבוקר שלי כרגיל עם כוס מים ולא קפה ועוגיה מיד אחרי התפילה אלא רק כשמרגישה צורך. אבל אז אני כן שוברת אבל לא אוכלת פינוקים בצום. למשל אתמול אפיתי לחמניות, הבן שלי אכל אותן לארוחת ערב בחמש אבל אני הרגשתי שלחמניות טריות מהתנור זה ממש מפנק ואני בעצם אוכלת כדי שיהיה לי חלב להניק וכח לטפל בתינוק, אז חיכיתי איתן עד צאת הצום. זאת לא הלכה (כלומר ממתקים ממש זה כן כתוב איפהשהו, אבל סתם משהו טעים לא...) אבל ככה הריש לי נכון יותר.
כל זה לגבי הצומות הקלים. תשעה באב ויום כיפור זה כבר סיפור אחר. את במצב של פיקוח נפש (כאן זה כבר כן גדר של פיקוח נפש בניגוד לצומות הקלים) אבל הריונית או מניקה שלא במצב הזה צריכה לצום.
כל מה שכתבת מסביר הרבה
כמו שהרב אמר לי לנסות לצום בתענית אסתר כי באמת עוד לא הייתי חודש שלישי, ולכן לא נתנו לי פטור..
ומזדהה איתך לגמרי, מה שסיפרת על הלחמניות קרה לי אתמול רק שאני חטאתי בעונג..
בעלי כמובן צם ואני בשמירה במיטה, אז הילדים סוג של היו מקור האוכל שלי , אז הם הכינו שייק, ואז אמא שלי הזמינה לי אוכל ממסעדה כדי שיהיה לי אוכל חם.
ובקיצור הרגשתי שדווקא בצום יז בתמוז אכלתי טוב יותר משאר ימות השבוע.. אבל אצלי זה לא מנע ממני לאכול, רק היה מצפון להנות בלב שלם🙈
לגבי תשעה באב וכיפור כנראה באמת אשאל רב והוא יהיה צינור של ה' ואלך בעקבותיו בלב שלם בעזרת ה'...
וממש תודה רבה על כל מה שכתבת ופירטת! כי באמת חיזקת שזה לא כזה פשוט להקל בצומות, וזה לא אובייס שהריון והנקה = פטור, וזה קצת יותר מורכב .
אשאל את בעלי אם בא לו דג.
אני מפשירה עוגת שמרים טובה שהקפאתי במיוחד לצורך זה.
מכינה מרק קליל וסלט טוב עם רצועות דג. קליל וטעים
וזה נראה לי ממש מושקע ומפנק ומספיק לגמרי
לא צמה כמובן
במיטה ממי סופר ממתי
עם בחילות והקאות ולא עוזר כלום
לא מצליחה לעמוד על הרגליים
הוא בדיוק קם משנצ להכין לילדים שניצלים ואורז
זה גם מה שיאכל
או שיכין לעצמו חביתה וסלט עם לחמניה (מהמקפיא, שאני אפיתי לפני...)
קניתי יוגורט ופירות והקפאתי לי מים.
אם יהיה לי כח אכין שקשוקה וסלט.
בעלי במילואים ואני סחוטה. הייתי שוברת אבל אשרוד עוד שעה...
רק שהבנות ירדמו לי ויהיה בסדר. צריכה את השקט שלי בסוף צום
האמת שהסתדרתי ממש בטוב והיה לי טוב עם זה.
אני לא אוהבת לבקשוהאמת שכנראה גם אם היו מציעים הייתי מסרבת. זו אני
בע"ה רביולי מוקרם
סלט גדול
וסוגי גבינות שונים
לא בריא בעליל
אבללללל
טעים
גם אתן שמתן לב שלאחרונה שאיכות הגבונים ירדה?
פעם הם היו עבים ויותר גדולים (שלא נדבר על הכמות)
פעם הייתי קונה רק האגיס אבל זה לא מה שהיה פעם
נשארתי עם של רמי לוי שהיו ממש טובים ועכשיו גם אותם דפקו לי😑
אני קונה רק ללא בישום ועד כה ניסיתי כאמור האגיס, רמי לוי, בייביסיטר, שופרסל, לייף
הכל דק וקטן.
המלצה למגבונים עבים בקהל?
אלא לנקות שולחן, כסא, כאלו דברים שצריכים ניקיון קליל במקום להוציא סמרטוט 😏
על דעת וברשות מנהלות הפורום,
אני מזמין לשאול אותי שאלות בנושא גנטיקה (בפורום, לא בפרטי...).
גנטיקה והריון, גנטיקה וזקנה, גנטיקה ומחלות, גנטיקה וטעם של כוסברה, גנטיקה וכל דבר.
אני לא רופא ולא אתן המלצות לפעולות, אבל לענות על שאלות בנושא אני יכול, ואשמח לסייע עד כמה שיידי משגת.
רקע קצר:
תואר ראשון, שני ושלישי בביולוגיה וביוכימיה.
הדוקטורט היה בנושא BRCA, אחר כך עבדתי במשך מספר שנים במעבדה בנושא גנטיקה ודמנציה, לאחרונה חזרתי לנושא BRCA במטרה להציל את חייהן של מיליוני נשים. לא בטוח שנצליח, כן? אבל מנסים...
מחפשת פודקאסט מעניין, בעברית או באנגלית, לא כבד מדי כי אני שומעת תוך כדי עבודות בית, אפשר בנושאי פסיכולוגיה/ עזרה עצמית/ סידור וארגון/ חינוך ילדים וגם סתם דברים קלילים ומעניינים שעושים מצב רוח טוב. זה ממש נותן לי מוטיבציה להתקדם בכל מיני עבודות בבית.
חוץ מזה אשמח להמלצה על פודקאסט מעניין בתנ"ך, התחלתי לשמוע פודקאסט של הרב נחמיה שטריינברגר ונהנית אבל אם יש עוד המלצות אשמח( בזה אני לא מתקדמת הרבה כי לא הגיוני לשמוע תוך כדי חלק מעבודות הבית)
כיף שיש לי כל כך הרבה מבחר פתאום,
מקווה שעם כל כך הרבה פודקאסטים לזמן העבודות בבית, הבית שלי יהיה מבריק עכשיו 🤩
איזה געגועים!! ואיזה תגובות מדהימות היו לה
איך היא פתאום נעלמה מהפורום
חח פתאום יצא ממני פרץ של נוסטלגיה והייתי חייבת לשתף😅
לשרשורים ישנים
וואו מה הלך פה
מצרפת לינק לעוד שרשור חמוד ומצחיק שנהנתי לקרוא שוב: אמת או חובה? - הריון ולידה
מי שמוצאת עוד דברים מעניינים שתשתף פה
החיפוש האתר די זוועתי
ביום ראשון מתחילה שבוע36 בעז"ה
ובגדול חוץ מבגד ליציאה מהבי"ח (גם רק הבגד היפה, צריך אובראול מתחת) ומטחברת- לא קניתי כלום לא לו ולא לי
אני יודעת שמבחינת זמנים יש נשים שרק עכשיו מתחילו תלהתארגן ויש לי זמן
אבל אני מנסה לחשוב מה תקוע לי
כי אני לא מכירה את זה
כילו מרגיש לי שמוקדם מידי לחכות כי יכול לקחת עוד הרבה זמן (טכנית- עד חודש וחצי, שזה המון)
מצד שני
צריך להיות ערוכים כי יכול גם שבועיים
וכאילו נכון בגדים זה לא החלטות חשובות
אבל מי לקחת ללידה זה כן
ואיך ברית זה כן
ואיפה לשים את הדברים שלו זה כן
ואיך תהיה הלידה?
מאז הלידה הקודמת השתנתי אני פחות נתמכת אני יותר עצורה
וזה מאוד מפחיד אותי שארגיש לבד
אני מפחדת שיהיו לי צירים וארגיש שבעלי לא יודע להחזיק אותם
שאצטרך לדאוג גם לו (זה למה אני לא רוצה את אמא)
ואיפה יהיו הילדות?
אבל גם לפני
כל הקניות זה כסף
והרבה
וה' שלח לי נחמד ככ את המתנה הזו
ואת הבגדים (חברה ממש ממש טובה שלי עשתה הזמנה שאמורה להיות ממש טובה, ילדה בסוף תינוק גדול והמידה הראשונה קטנה היתה אז מעבירה לי חדשים)
וקנינו את המיטחברת שרציתי
אבל אני כאילו לא מפסיקה לחשוב על זה
אני בחרדות שלא נצליח לחסוך למרות העבודה החדשה שלו
או שהם לא ישלמו לו טוב כי ייקח חופשים בשביל להיות איתי אחרי
ואני גם מפחדת
שדברים יסתבכו
שלא יהיה לי טוב
שלא יודעת מה
ומתי לארוז?
מה עכשיו?
ואז סתם נחכה?
מה עוד שבוע? זה גם יכול להיות רחוק מידי…
והעבודה…
כבר באמת יש לי קצרים בשכל
וזה מוריד לי ממני
כי פעם קודמת עבדתי על הסוף כמעט והייתי במשרד וזה
ועכשיו אני בבית ובנחת ואין לא נותנת תפוקות!! זה מאכזב אותי
ואני כלכך רוצה לעשות רושם טוב
ויחד עם זאת לא תמיד מצליחה
ואז נלחצת
וכאילו אם נתעלם אז הכל יסתדר?
אז לא נקנה בגדים
ולא פיגמה (זה טקס שלם לי אני ממש אוהבת לחדש בבית יולדות אחת שווה)
ולא תיק
ולא כלום
ואולי זה יגרום שיהיה לי כוח ואהיה יעילה ואצליח להחזיק את הכל?
ובעלי ככ משתדל!! הוא מזה חמוד
העבודה החדשה דורשת ממנו המון
והוא ככ עסוק
ועייף
יצא מאןד מבולגן אני לא יודעת אופ
לשלוח מאנונימי?
אין לי כןח
אני בורחת
ביי
אני בשבוע 37
כ"כ רוצה לארגן את הבית טוב.
רוצה פיזמה חדשה(יש לך רעיון לצנועה)?
בנתיים רק עסוקה בלכבות שריפות...
הילדים הגדולים כ"כ דורשים!!
הבית ספר שלהם דורש
הם כאילו לא מתחשבים ולא תמיד מתנהגים יפה....
ואני לא מוכנה בכלל ללידה
בעלי מאוד מנסה אבל גם כ"כ עסוק
ולחץ כלכלי
נכנס במישהו וחייב לו כמה וכמה אלפים...
לא יודעת אם עזרתי אבל באמת מבינה אותך כ"כ
דיוקא הילדות מזה חמודות
מתוקות שלי
(גם שם אבל אני רואה שהגדולה שבת ארבע מבינה שמשן עומד לקרות, ותוהה מתי לכניס אותה לעניינים לראות לה דברים שקונה וכזה, כי היא ככ חכמה אני לא רוצה שפתאום נעלם נחזיר עם הבייבי)
אצלנו זה נושא מרכזי
תינוק, לידה בעזרת השם
בבית כולם מדברים על זה גם הקטנים....
כולם מתוקים אבל יש עומס ב"ה.
של בית ספר
יש לך קישור?
וגם מחכה
ושואלת
אבל סתם נגיד
קניתי בגד ליציאה הביתה
והראתי לאמא שלי
והיא היתה שם ורצתה לראות
הראתי לה התלהבה מתוקה שלי
אז חשבתי
אולי לא טוב כי יכול לקחת עוד זמן וזה קשה להם לחכןת (היא יודעת מהסקירה הראשונה, היה לי חשוב שלא ידברו מעל הראש שלה כי הכל היא קולטת)
ואולי עדיף שלא תראה איפה אני מאחסנת או מה קונה שלא תתרגש מידי ותחשוב שכל יום זה קורה
היא נעימה, בד נעים ממש, צנועה, האורך טיפה יותר קצר ממה שאני לובשת ביום אבל לגמרי עובר ברך בנחת. ההנקה איתה זה מתחת כמו סרפן כזה, אז מהצד או מהאמצע, סביר, יש בגדים יותר נוחים להנקה אבל זה היה לי סבבה גם להניק איתה בלילה מתוך שינה.
שיים אני קונה בשגרה
ללידות אני מתפנקת ביקרות יותר אבל פשוט הלכתי לקניום וכאילו כלום לא עושה לי אזה
ראיתי דבמים יפים ממש גם בדלתא אבל פחות מתחברת לבד
לפיקס יש מעולות גם. ויפות. יש מבחר שווה ומגטון מותגים בh&o
חשבתי שללכת לקניון עם עלמי יעשה לי טוב ואמתא מלא דברים כיפים
(שנאת להסתובב עם אנשים 😂)
אבל לא חח
מתחם פתוח
חונה - עודה סיבוב ומתרשמת - לא טוב, הלאה
ממוקד וביי
ואני גם לא אוהבת ללכת עם אנשים.
רק עם אמא שלי
זה יותר מדי החלטות לחודש תשיעי!
איזה כיף שקיבלת מתנה מלא בגדים חדשים!
אני גיליתי שאפשר ממש להחליט כמעט העל אחרי הלידה 🙈
רלוונטי לך לקחת חברה ללידה? או אחות, גיסה, בת דודה? אולי אפילו שתחכה בחוץ ובעלך יגיד לה להכנס אם יהיה צורך.
יש לכם בייביסיטר שאפשר להקפיץ במקרה הצורך? שכנים?
מה שחוסם זה הפחדים, וזה מאד משפיע על העבודה. תני לעצמך, ותשקלי אם רלוונטי כלכלית לצאת לחלד שבוע הבא כדי להיות בנחת.. לא כל מה שעבד בהריון אחד יעבוד בהריון אחר. החיים שלך שונים בכל הריון.
תעשי רשימה הכי קצרה ותלכי לסופר פארם לקנות לך - שמן שקדים, תחתונים חדפ וכאלה. תדחפי לתיק לא בשימוש ותשימי בצד.
וברית - אפשר להחליט גם אחרי הלידה, זה יותר לחוץ בזמן אבל יותר קל כשאין את החששות מהלידה על הראש. ממילא אי אפשר לסגור כלום לפני. את יכולה סתם לבדוק בכללי איזה אופציות יש (אולם, ביכ, מסעדה וכו) אבל אל תשתגעי על זה..
אולי אולי חמותי (אנחנו חברות מאוד טובות ובה יחדית אני לא מרגישה שצריכה 'לטפל' אבל לא אקח אותה ואשאיר את אמא שלי. אין מצב.)
באותו הקשר- כנראה הילדות ישארו עם אמא שלי כי הם גרים בניין לידנו ותכלס הילדות הכי מכירות אותם והם כי אותן ואני אהיה הכי בנחת (אבל לא חושבת שלאשפוז אחרי גם, נצטרך למצוא משו. ללידה בטח הפ ילכו אליה אחר כך אולי אחים שלי)
אני לא רוצה ללכת בקטנה ולדחוף לתיק לא שימושי😩ישלי מזוןדה קטנה שמיועדת לבית יולדות, ארזתי בה גם לקודמות, ואני אוהבת את ההתארגנות הזו ככ
פשוט הפעם משו חסום משו לא נפתח
אני לא זזה
(ואני גם לא רוצה ללדת ב42 בסוף כי אני תוקעת את עצמי… את הגדולה ילדתי ב39 והקטנה ב40)
😭😭😭😭
ואחרי שתמצי את זה אז אולי יחזור לך החשק להתארגן.
אל תדחקי בעצמך, גם לא צריך וגם זה לא יעזור
תשפכי הכל, את כל הפחדים שלך, החששות מהלידה, דברי עם ה' תגידי לו כמה את דואגת ומפחדת שדברים לא יסתדרו ושיהיה לבעלך קשה, ושאת מרגישה עצורה ואת רוצה להרגיש קלילה ומשוחררת.
תכתבי את הדברים שאת רוצה שיסתדרו, ושחררי את הכל.
בסוף זה לא בידיים שלנו הדברים האלה, והמתח וההצפה שאת מרגישה זה רק הרגשה כאילו עכשיו את לוקחת שליטה, וביקורת עצמית למה אני לא עושה ופועלת, תרפי, תנשמי, תהני מהרגעים האלה שהקב"ה בחר בכם להיות שותפים איתו בהבאת הנשמה הזאת לעולם.
♥️♥️
כי אם נצטרך לקנות פה זה יהיה עושק לאור יום
אם חשוב לך שיהיה מעוצב, אין אצלכם גמח שמחות זמין, ואתם חוגגים במקום שלא מביא עיצוב
אז כן, תזמיני
יש דברים מדהימים בשיין למשל.
עדיף אחרי משכב לידה
אם זה ילד ראשון לא הייתי קונה מנשא מראש, הייתי שואלת מחברה או גמח כדי לנסות סוגים שונים ואז קונה מה שיותר נוח, יש לי מלא חברות שקנו והתבאסו.
(גם לא כל תינוק מסתדר עם מנשא ויש כאלו שזה לא שימושי אצלם)
במיוחד אם יש סיכוי שתהיי איתו ועם עוד קטנים בלי עוד מבוגר, זה ממש עוזר שהידים נשארות פנויות.
עקרונית ההמלצה במשרה לידה להרים על משקל התינוק, אבל להשתדל למעט, אז רק קחי את זה בחשבון, שזה משקל שהוא בסדר לגוף שלך, אבל לאורך זמן זה לא מומלץ, גם אם זה נוח.
(הקטנה שלי הייתה נרדמת כמעט רק על הידיים, אז מנשא ממש עזר ואחרי שהיא הייתה נרדמת הייתי מתיישבת).
ויותר בעמידה וישיבה לעומת שכיבה... אז זה פחות בריא לתקופת המשכב לידה
ובכללי אני חושבת שעדיף לקנות מנשא כשאת מודדת אותו עם התינוק, ואם יש לך איך לנדות מנשא לכמה שעות בכלל עדיף...
ואם את עם תינוק במנשא וידיים פנויות, כנראה שבקלות תרימי עוד דברים
מומלץ להשאיל ולהדוק מה אתן אוהבים אני לכם לפני שקונים.
נשמע לי שזה עלול ללחוץ על איזור הברית. ולהכאיב.
והשתמשתי בבית חולים כשלא ישן הלילה, ביציאה מהבית ברחתי ככה כי שכחנו סלקל 🤣🤣
וגם בברית
לא באמת מומלץ בריאותית אבל הייתי במודעות וחוץ מהסיטואציות האלה בקושי השתמשתי...
וההמלצה הרשמית של הבית חולים הייתה לשים מנשא בתיק לידה
אני נושאת במשכב לידה בעיקר בישיבה וזה ממש מאפשר לעשות דברים כמו אכילה, שירותים, קריאה, בצורה הרבה יותר נוחה. לגמרי ממליצה להתארגן עם מנשא רך ונוח לישיבה לפני הלידה
כתבתי פה הרבה בעבר ולא זוכרת את הסיסמא שלי 😀 אז מתחילה מחדש
כמעט ולא הזכרתי את זה אף פעם אבל אני ב"ה נשואה בשנית עם כמה ילדים מנישואים ראשונים וכמה מהנישואין עכשיו והגדולים רוב הזמן אצלי.
ממש קשה לי כי אין לי עם מי להתייעץ ואת מי לשתף בדברים שעושים הילדים הגדולים. את הסבא וסבתא- זה לא כל כך מעניין, הם אוהבים את הילדים מאוד אבל אין להם המון סבלנות לסיפורים ועניינים חינוכיים זה פחות הקטע שלהם
בעלי-אכפת לו מהם אבל הם בכל זאת לא הילדים שלו ואם הם מתנהגים לא יפה הוא מתעצבן מזה ולא לוקח את זה כמו שאבא רגיל מסתכל על הילדים שלו וגם כשהם עושים דברים טובים הוא לא יתלהב מזה מאוד. ולרוב אני מרגישה שהוא לא הכתובת
תודה לאל אני היחידה בסביבה שנמצאת במצב הזה אז אין לי שום חברות שאני מרגישה שיכולות להבין אותי. כולן חושבות שהתחתנתי וזהו, הכול טוב. אף אחד לא מבין שהמשפחה שלי לעולם לא תהיה שלמה (אמרו לי את זה אפילו כמה פעמים)
ואחרי ההקדמה הארוכה הזאת.. אשמח לשתף פה עניין די קטן וטיפשי אבל ממש מעיק עלי
הבת הגדולה שלי השתמשה בכרטיס אשראי שלי לקנות דברים שאני באופן רגיל לא קונה, בלי לשאול אותי. היא קנתה דברים טעימים לאחותה כדי לשמח אותה ועוד כמה דברים בשביל עצמה (בעיקר אוכל, לא שטויות) ואחד מהדברים שהיא קנתה זה משהו שאמרתי בפירוש בעבר שאני לא קונה כזה כי זה נראה לי יקר ומיותר.
היא ביקשה מאחותה שתעדכן אותי על הקניות, אבל רק אחרי שהן נעשו (ובכל מקרה קיבלתי באופן אוטומטי את הקבלה של הסופר..)
זה ממש מכעיס ומתסכל אותי, ולא יודעת מה לעשות.
כבר אמרתי לה בעבר שאני מבקשת לא לקנות כלום בלי לשאול אותי והנה היא עושה את זה שוב
(מכל מיני סיבות היא צריכה את כרטיס האשראי איתה כך שלא רלוונטי להגיד שלא יהיה אצלה)
הגיוני שאחרי בדיקת הדם השניה אני אקח את התינוקי למעקב גדילה בתוך אותה מרפאה או שעדיף לקבוע ביום אחר?
בדיוק היום עשיתי את הhba1c. הוא אמר שנותן תוצאה מאוד אמינה והרבה יותר פשוטה מה 75...
בעבר, כשכן עשיתי הרגשתי טוב והתינוק היה איתי. אבל אני גם ממש מסתדרת עם ה100 אז אולי אני לא מדד🙈
שבודקת את הממוצע של רמות הסוכר בדם ב3 חודשים האחרונים. ודרכה רואים אם:
אין סוכרת
טרום סוכרת
סוכרת
גם אני סירבתי לעשות העמסה ועשו לי איזה בדיקת דם, לא יודעת אם זאת.
מה זה עוזר אם בודק שלושה חודשים אחורה לתוך ההריון?
לא עושים במהלך ההריון, אלא אחרי.
אני חושבת שאחרי הריון עם סכרת.
את הבדיקה הזאת מחליפה הבדיקות דם.
לא את ההעמסה שעושים במהלך ההריון.
דיברתי על אחרי הריון סכרת