אני בינתיים מהבוקר עובדת+צמה+שומרת על הילד.

לא מכינה כלום, נזמין משהו וזהו.

אבל אם באלך רעיונות אז קחי כמה-

לחם שום

פסטה מוקרמת

עוף תפא וקוסקוס

רביולי

חומוס ותוספות

סלט גדול

אנטי פסטי

אולי ביצים קשות וירקות?

קציצות טונה.?

דג בתנור?

הרגע חזרתי הביתה עם הילדים

יש מרק אפונה שנשאר משבת

ובעלי גם ככה במילואים

תודה רבה! באמת שאני אוהבת מרק אפונה 😅

פשוט בגלל שהוא במילואים אז לא צריך להכין עוד אוכל

אחרי צום אני לא מסוגלת לאכול משהו,

מוציאה אותו בצחצוח שיניים, מים, ואולי אחרי שעה איזה כעך או עוגיה יבשה או שתיים..

ואחרי שעה שעתיים אוכל רגיל מה שיש בבית, לא מכינה במיוחד

וכתבתי בכללי , להראות גם צד פחות משקיע חח

לא היה לי נעים לכתוב שאני לא צמה, כמו להוציא עיניים😅

כשהייתי עם המטומה ושתיתי אייס קפה בתחנת אוטובוס שמעתי שיחה של שני מתבגרים:

מילא היא בהריון ולא צמה, אבל למה לחגוג ולהוציא את העיניים או משהו כזה..

חשבתי בליבי אם הם היו יודעים מה אני עוברת ושאייס קפה מציל אותי כמו תרופה (הכל- השילוב של קפוא, מתוק וקפאין) בלי זה הייתי מתעלפת במקום.

תרגישי חופשי, אסור לך להשקיע, יש לך פטור גם מזה 😄

אבל אין ספק שזה מחמיא

הפכתן למשפחה באמת,  איזה פורום איכותי🙏

זה לא להוציא עיניים.

זה פורום *הריון ולידה* רוב הנשים פה או אחרי או לפני ולא צמות

וגם מי שכן צמה מודעת לזה שזה פורום של נשים בהריון בין השאר והגיוני שיכתבו פה שלא צמות

ולכן היתה לי הסתכלות שונה,

אבל טוב לקבל פרופורציה🙏

אני בהריון תקין ורגיל ברוך ה'

ולא צמתי לא עכשיו ולא צום קודם...

בט' באב כנראה כן אצום כי זה יותר חשוב וגם אני כבר אהיה בתשיעי

והרב שלנו הוא ממש לא מהמקלים...

כי הריון זה מצב רגיש שלא לוקחים סיכון

פשוט הרגשתי שאני מסוגלת,

לא עבדתי באותם צומות, הייתי במזגן במיטה, והכנתי את הגוף לפני עם הרבה אוכל ומים..

זה התחיל בהריון הראשון שהיה כיפור ופחדתי מאוד לחלל אותו, אז הרב אמר לי את מה שכתבתי למעלה ובאמת ב"ה הצום עבר לי מצוין

וזה המשיך לשאר הצומות כי קיבלתי ביטחון מהראשון.

אבל זה לא משהו שאציע לאחרות, לצערי היום לא צמתי וכנראה ט באב גם לא..

את אוכלת כי זה מה שה' רוצה ממך

ומ שצם צם כי זה מה שה' רוצה ממנו....

מלבד כיפור ותשעה באב כמובן

יש קצת שאלה על תחילת הריון שמגיעה מזה שפעם בעצם לא היתה בדיקת הריון אמינה אז חיכו לאיחור וודאי שהיה 3 חודשים

אני לוקחת בשתי ידיים כל תירוץ לא לצום  

דואגת להיות כבר 3 וחצי שנים ברצף של הריונות והנקה ונהנת לא לצום🤣

אין צורך להחמיר על עצמך במקום שההלכה התירה.

ככל שאני יודעת זו לא 'קולא' אלא מלכתחילה..

(ובכלל אנחנו מקווים ששנה הבאה כולנו לא נצום את הצומות האלה)

ואני לא ממש יודעת להגיד איפה הקושי

קשה לי המחשבה של לחלל שבת/צום גם אם מדובר בפיקוח נפש, במיוחד כשאני יודעת שזה לא בהכרח מסכן..

מרגיש לי שעצם החילול עלול לפגוע בי יותר מאשר הפיקוח נפש של לא לאכול

אולי אם רב גדול מאוד שאני סומכת עליו יגיד לי לא לצום אז אולי אהיה קצת יותר רגועה, אבל אין סיבה שיגיד אם אני מרגישה טוב.

זוכרת שפעם שאלתי על תענית אסתר כי הייתי בתחילת הריון אז חששתי לצום בהתחלה, והרב אמר לנסות לצום ואם ארגיש חולשה אז לשתות מים, והאחריות הזו להבין מעצמי אם אני מספיק חזקה בשביל להמשיך את הצום או שאני באמת חלשה וחייבת לשבור אותו- זה משהו שלא הרגיע אותי. אז למען הסר ספק אני לא שוברת וזהו

 לשבור צום זה לא רק בגלל פיקוח נפש, ממש לא. גם חולה שאין בו סכנה פטור מצומות קלים.

ממליצה לך ללמוד על זה.

כתוב בכללי חולה/הריונית/מניקה פטורים,

אבל בפועל כששאלתי ספציפית על עצמי אז העבירו את האחריות עלי ועל ההרגשה שלי.

איזו סיבה אחרת יכולה להיות חוץ מפיקוח נפש?

הריוניות פטורות נקודה. למה?

כי ברור שאישה בהריון יותר חלשה וצריכה נוזלים יותר מאישה שלא. שלא נדבר על חשש לצירים מהתייבשות/ המטומה שצריך לשתות/ סכרת הריון שחייב לאכול. יש כל מיני דברים

אני גם בשנים שלא פטורה מדין הריון/ הנקה/ שנתיים אחרי לידה התייעצתי, ובצומות קלים/ דחויים הרב אמר לי שאם הצום מביא אותי לחולשה/ חולי שזה לא כאב ראש נגיד סטנדרטי של צום, וזה הולך איתי קדימה - אני פטורה גם אם בתחילת הצום אני מרגישה טוב. וכך אני פועלת

לא אמורים להגיע למצב של פיקוח נפש. צריך להימנע מלהגיע לשם חלילה או אפילו לספק פיקוח נפש

פשוט לרגע חשבתי שחוץ מפיקוח נפש וסכנה יש עוד סיבות לפטור בצומות, סיבות שלא קשורות לבריאות הגוף..

תודה על הפירוט, וצודקת לגמרי

זה באמת משהו שאני מנסה לשחרר אצלי בראש

כל ההריון הזה אני מאוד משתדלת להיאחז באמונה שיהיה בסדר בע"ה,

ועכשיו אני מבינה שאמונה זה הרבה מעבר,

שגם צריך להאמין שיהיה בסדר גם אם אוכל בט באב או כיפור. כמובן רק לאחר גיבוי מרב 

בצומות על החורבן אז באמת מנסים להצטמצם להכרחי אבל זה עדיין מצווה לאכול ולשמור על עצמך ועל העובד

בבריאות וידיים מלאות בעז"ה!

אבל צומות קטנים- ממש לא

כך כתוב בפניני הלכה

אפילו בתשעה באב שהריוניות ומניקות לא פטורות אז מספיק שהן נכנסות להגדרה של "חולה" ואז הן כבר לא צריכות לצום

לרוב הדעות בצומות הקלים נשים *פטורות* לא תלוי בהרגשה או בכוחות.

פשוט מראש כשקבעו את הצומות האלה קבעו שהריוניות ומניקות פטורות, כמו ילדים

יש דעות בודדות שקצת יותר מחמירות,  למשל ב3 חודשים ראשונים או שכן אומרים שאם מרגישה טוב אז שתנסה אבל הרוב המוחלט פוטרים אותן לחלוטין

ואני כן ביררתי קצת, בניגוד למה שהרוב כתבו פה אז זה לא שחור לבן שאשה בהריון ומניקה חד משמעית לא צמה. גם פה כמו בכל דבר אחר בהלכה יש דעות. רוב הדעות באמת אומרות שאשה בהריון (החל מחודש שלישי) ומניקה (שזה רוב התזונה של התינוק) לא צמה. אבל כן יש דעות שזה תלוי בהרגשה שלה. גם לפי הדעות האלה- לא צריך להגיע לפיקוח נפש, מספיק להגיע למצב של חולי (כמו שבשבת יש מושג שנקרא נופל למשכב, כלומר חולי או חולשה ברמה שהבן אדם נכנס למיטה ולא ממשיך את השגרה שלו) או אם יש מיעוט חלב אז בוודאי שצריך לשבור את הצום.

לגבי שליש ראשון של הריון יש יותר מחלוקת ולגבי שנתיים מהלידה בלי הנקה או הנקה חלקית (שרוב התזונה של הפעוט היא לא החלב) גם יש כל מיני דעות.

אני משתדלת לצום עד שאני מרגישה חולשה או צמא, כלומר, לא פותחת את הבוקר שלי כרגיל עם כוס מים ולא קפה ועוגיה מיד אחרי התפילה אלא רק כשמרגישה צורך. אבל אז אני כן שוברת אבל לא אוכלת פינוקים בצום. למשל אתמול אפיתי לחמניות, הבן שלי אכל אותן לארוחת ערב בחמש אבל אני הרגשתי שלחמניות טריות מהתנור זה ממש מפנק ואני בעצם אוכלת כדי שיהיה לי חלב להניק וכח לטפל בתינוק, אז חיכיתי איתן עד צאת הצום. זאת לא הלכה (כלומר ממתקים ממש זה כן כתוב איפהשהו, אבל סתם משהו טעים לא...) אבל ככה הריש לי נכון יותר.

כל זה לגבי הצומות הקלים. תשעה באב ויום כיפור זה כבר סיפור אחר. את במצב של פיקוח נפש (כאן זה כבר כן גדר של פיקוח נפש בניגוד לצומות הקלים) אבל הריונית או מניקה שלא במצב הזה צריכה לצום.

כל מה שכתבת מסביר הרבה

כמו שהרב אמר לי לנסות לצום בתענית אסתר כי באמת עוד לא הייתי חודש שלישי, ולכן לא נתנו לי פטור..

ומזדהה איתך לגמרי,  מה שסיפרת על הלחמניות קרה לי אתמול רק שאני חטאתי בעונג..

בעלי כמובן צם ואני בשמירה במיטה, אז הילדים סוג של היו מקור האוכל שלי , אז הם הכינו שייק, ואז אמא שלי הזמינה לי אוכל ממסעדה כדי שיהיה לי אוכל חם.

ובקיצור הרגשתי שדווקא בצום יז בתמוז אכלתי טוב יותר משאר ימות השבוע.. אבל אצלי זה לא מנע ממני לאכול, רק היה מצפון להנות בלב שלם🙈

לגבי תשעה באב וכיפור כנראה באמת אשאל רב והוא יהיה צינור של ה' ואלך בעקבותיו בלב שלם בעזרת ה'...

וממש תודה רבה על כל מה שכתבת ופירטת! כי באמת חיזקת שזה לא כזה פשוט להקל בצומות, וזה לא אובייס שהריון והנקה = פטור, וזה קצת יותר מורכב .

אשאל את בעלי אם בא לו דג. 

אני מפשירה עוגת שמרים טובה שהקפאתי במיוחד לצורך זה.

מכינה מרק קליל וסלט טוב עם רצועות דג. קליל וטעים

וזה נראה לי ממש מושקע ומפנק ומספיק לגמרי

לא צמה כמובן

במיטה ממי סופר ממתי

עם בחילות והקאות ולא עוזר כלום

לא מצליחה לעמוד על הרגליים

הוא בדיוק קם משנצ להכין לילדים שניצלים ואורז

זה גם מה שיאכל

או שיכין לעצמו חביתה וסלט עם לחמניה (מהמקפיא, שאני אפיתי לפני...) 

קניתי יוגורט ופירות והקפאתי לי מים.

אם יהיה לי כח אכין שקשוקה וסלט.

בעלי במילואים ואני סחוטה. הייתי שוברת אבל אשרוד עוד שעה...

רק שהבנות ירדמו לי ויהיה בסדר. צריכה את השקט שלי בסוף צום

האמת שהסתדרתי ממש בטוב והיה לי טוב עם זה.

אני לא אוהבת לבקשוהאמת שכנראה גם אם היו מציעים הייתי מסרבת. זו אני

בע"ה רביולי מוקרם 

סלט גדול

וסוגי גבינות שונים

לא בריא בעליל

אבללללל

טעים  

זה סבבה.

עדיף לנח. שאח"כ לא יתנקם.

(רצפת אגן וכו)

כלומר אולי היה אפשר לעשות בישיבה אבל זה כבר יותר מסובך (יש רק שולחן בסלון, אין במטבח. וזה מסורבל לי ולוקח הרבה יותר זמן מלעמוד במטבח לחתוך סלט למשל).

אז אני לא יודעת מה נכלל במנוחה ועד מתי כדאי לא לעשות דברים כאלו...

ולבשל בקטנה זה בסדר. כמה דקות להפעיל את הגוף בצורה מינימלית זה אפילו חשוב לדעתי.

לקלח זה יותר מדי. להרים על השידה ממש ממש לא!

(בעיני עד חודש אחרי לידה, אפילו חודש וחצי) אין כזה דבר להתפנק מדי. כל מאמץ הוא מאמץ מיותר. יש דברים שהם לא מאמץ בכלל מבחינתך וזה בסדר גמור, ויש מקרים שאין ברירה וחייבים לעשות, אבל בעיני זה שלבעלך נגמרת הסבלנות זה לא מקרה של אין ברירה

זה מקרה של שיתאמץ עוד קצת במקום שאשתו היולדת תתאמץ עוד קצת... זה לא לנצח, רק עוד שבועיים שלוש.

לשטוף כלים ולקחת ילדים

שבועיים אחרי לידה

זה ממש לא סבבה

להכין אוכל ולחתוך סלט, אם זה מרגיש לך בכוחות ובסדר לך - מעולה. תרוויחו כולכם אוכל מזין וטוב.

כלים - לא. זה משהו שיכול לחכות ואפשר גם להביא מנקה / נערה בתשלום, לא חייבים דווקא אותך בשביל זה.

לקלח ילדים - אני חושבת שכן, אבל אולי למצוא פתרון להרמה שלהם, למשל לתת להם לטפס לבד, או להלביש בישיבה על המיטה.

סותרות אחת את השניה

כל השאר לא. אז לא... ודאי לא לקלח ילדים, שזה ממש מאמץ...

ולא, זה לא פינוק, זו הבריאות שלך...

אז להרפות כמה שאפשר - שהילדים יתקלחו פעם ביומיים, לאכול כמה שיותר בחד פעמי, להזמין עזרה בתשלום אם גם מה שנשאר גדול על בעלך...

בבצלחה ומזל טוב!

הייתי מנסה לשים קרם או חמאת שיאה.

לא רואים שום דבר חיצוני, שמתי באמת קרם לחות אך עדיין רגיש מאד מאד

התרחבות של הרחם.

זכור לי שבערך בשבוע הזה גם התחילו לי כל מיני כאבים חדשים (גם בהריון תאומים).

אם זה ממשיך, הייתי מתייעצת עם הרופא.

חושבת שזה לא היה משהו מלחיץ

תנסי אולי קרם טוב? תתארי לאחות במעקב הבא

זה מרגיש באמת כמו משהו עצבי בעקבות מתיחת העור. השאלה אם יש איך לתפור את זה...

וגם אז יהיה כאבים אחרים 😊

אבל מעודדת אותך שכשנכנסים לשגרה זה ממכר.

😍😍

מגיעה על לחשוב על אחרי🫩

תודה לך

כששמים לי בלידה את המוניטור על המקום הזה אני צורחת יותר מבצירים..

פעם רופא אמר שאולי זה בקע והעצבים חשופים יותר

תודה לך. זה ממש כאב לא נעים

אחרי שהורדתי חלק שמושחל (מין פוליגל כזה), לא היה מפרידים, והיא נהייתה באותו גובה.

שאחפש לך את הקישור שלה?

מעץ עם גלגלים, עלה לי מחיר רגיל כמו בחנויות

על נגמרו לי השמות , יעל זקש

לא יודעת אם יש החזרים דרך עמית...

מתייגת:

@נגמרו לי השמות

את פסיכולוגית?

דרך עמית?

תודה

זה נקרא ייעוץ, לא פסיכולוגית

Google Search

מניחה שסתום לא העבירו לחורף. נקווה...

מזל טוב!!!! תרגישי טוב והרבה נחת!!!!!

1. בדיוק בדיוק ככה היה לי, בשניות הראשונות של ההנקה, פשוט כאב מפלח. עבר אחרי שבוע/שבועיים... תחזיקי מעמד

2. תקין לגמרי היובש, העור מתקלף ותיכף יחזור להיות עור בייבי חלק ונעים

3. איזה סוג הפרשות? הייתי שואלת את המוהל...

זה היה בסדר, אבל אני מציקה לו מלא אז חשבתי להתייעץ אתכן, נשמע שתקין ב"ה

2. לעשות לו אמבטיה עם שמן תינוקות לאמבט, בלנאום או של ד"ר שיפר. זה עוזר במיידי! גם למרוח בקרם (אני מעדיפה טבעי או שמן שקדים אבל אפשר גם של ד"ר פישר למשל)

3. ההפרשות אחרי הברית עדיין תקינות, ממה שזכור לי עד שבועיים זה יורד בהדרגה..

   כמובן להמשיך לשטוף ושהאיזור יהיה תמיד נקי

ולגבי 2

זה עובר לבד

אם ממש מפריע לך אפשר למרוח בפנים (או בכל הגוף אם תרצי...) חלב שלך.

לגבי 3 תמיד כדאי לשאול את המוהל,

אבל ממה שזכור לי לקח איזה שבועיים עד שהיה נראה רגיל לגמרי

1. כן, זה כאבי תופת, אבל משתפר אחרי שבועיים בע"ה, ואחרי חודש כבר לא כואב כמה שאני זוכרת. מה שאת עושה זה מצוין.

2. זה בסדר גמור, מחליף את העור לעור של תינוק נעים ורך 😌

3. האמת לא זוכרת. אבל הייתי תמיד שולחת תמונות למוהל עוד מלא זמן אחרי הברית 🫣

לגבי פ2?

נסי לכבס בלי

ואולי חומר כביסה עדין

לפעמים הבישום עושה להם קילופי עור

רק גל תינוקות?

משתדלת לא לשים יותר מדי

ובלי מרכך בכלל

1. היה לי גם ככה. לנשום עמוק זה עבר אחרי כמה ימים.

בהמשך ל1

יש לי כאב חד בשד אחד. לא בפטמה, כמו דקירות כאלה פנימיות. כואב מאודדד ולא יודעת ממה זה יכול להיות?

לא יודעת בדיוק מה זה אומר..

יש לך יועצת הנקה להתייעץ איתה אפילו טלפונית?

אצלי עם כאבים שונים הרפידות הטיפוליות של ארדו מאוד עזרו

צריך לעסות בעדינות איפה שכואב , אפשר תוך כדי שהוא יונק

גם מקלחת חמה יכולה לעזור אם זה באמת גודש

תשאלי בגיפיטי. אם לא ישתפר עד אחרי שבת תנסי משחה של פטריה.

חשבתי בפטמה, אם זהלא שם אז לא יודעת מה זה,

אלא אם זה התמלאות בחלב.

לק"י

או שזה כואב מידי?

(לא יודעת אם זה אמור לכאוב עד כדי כך).

ומזל טוב!! הרבה נחת ושמחה!!

שאז זה הזרימה של החלב שמתחילה

או כל הזמן?

אם כל הזמן זה יכול להיות סתימה, וכדאי שתטפלי בהקדם. אצלי הנקת פוטבול שחררה סתימות

מתרגשתתת איתך!!

והיא ילדה 3 שבועות לפני 🤭🤭

זה שלב כזה שאת מתה ללדת...

ויוצאות לך העיניים מכל מי שכבר סוף סוף אחרי זה.

אבל אם קשה את יכולה להגיד לה שזה מלחיץ אותך

העיקר בעיתו ובזמנו.

ולהיפך, את תלדי אחריה אז היחס יעבור אלייך לא?

ממני שלא רצתה ללדת ותמיד רציתי שישארו עוד בבטן, בשביל ההרגשה והכיף, בעיקר באחרון.

וכולם נולדו רגיל וטבעי עם צירים בשבוע 37...

גם לי זה היה.

משמים בסוף כל התיזמונים האלה...

השם ישלח לך מה שהכי טוב לך ❤️

בשלב הזה את רק רוצה כבר להיות עם תינוק מתוק ביד וכל מי שעוקפת אותך זה מעצבן😅

בקיצור, תכילי את עצמך, מותר לך

ותחשבי איזה כיף יהיה לבני הדודים עוד כמה שנים להיות כל כך קרובים בגיל

גיסתי היית צריכה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמה ימים לפני.

וכן התעצבנתי חח

כשאת מוצפת הורמונים הכל הגיוני

הייתי אמורה ללדת חודש אחרי התל"מ האחרון של גיסתי (כאילו שבוע 42) בסוף ילדתי יום אחריה

ושתינו עשינו ברית.

האמת היה קצת מעצבן כי מהצד של בעלי רק חמי וחמותי הגיעו כי כולם הרגישו שיצאו ידי חובה בברית יום לפני

אבל בפועל הם נולדו 3 שבועות הפרש. כך שהייתה ברית ויום אחכ פידיון. כולם הגיעו גם לזה וגם לזה (אבל אולי גם בגלל שפדיון זו מצווה שלא תמיד עושים, וזה גם היה אחהצ, בניגוד לברית שהיא בבוקר)

וכו'

נחיה כנראה מה יקרה בסוף

לק"י

(אני דוקא לא מאלה שרק מחכות ללדת כבר. אבל מבינה את החלק הרגשי המשוגע בהריון....).

אףפעם לא הגעתי לתאריך ותמיד יולדת מוקדם.

הפעם גיסתי הייתה צריכה ללדת שבועיים וחצי לפני וכולם אמרו שבטח אלד לפניה. אז נכון שכבר הייתי בביח יום לפני שילדה אבל בסוף שחררו אותי. ילדתי 5 ימים אחריה וממש הייתי רוצה הפרש גדול יותר.

נראה לי באף לידה לא רציתי ללדת אבל מסתבר שהילדים שלי כבר רוצים לצאת...

שאני רוצה לסחוב כי אףפעם לא הגעתי לתאריך ואני לא יודעת איך זה...

כבר לא בטוחה שאוכל לנסות ולבדוק איך זה ..

אבל כנראה שאת ממש מיוחדת, כי גם כשעברת את התאריך, את עדיין אוהבת😉

אני כל כך אוהת להיות בהריון....

תמיד מרחמת על מי שכבר ילדה חחח.

הכי מושלם כשהם בפנים שמורים ומוגנים.

ואני כל כך יפה וסקסית...

לא כי כ"כ כיף לי להיות בהריון פשוט כי אני *מפחדת* להגיע לרגע הזה, אז כמה שאני סובלת וכאובה בהריון, אני לא מחכה להגיע לרגע הלידה, אבל מי שואל אותי? כשזה מגיע זה מגיע.

תמיד אני אומרת לעצמי שאיזה מזל שיש 9 חודשים מאז שנכנסת להריון עד הלידה, אם זה היה קצר לא הייתי מעיזה להכנס להריון.

אבל להיות אחרי זה כ"כ כיף לדעת שעברתי את זה!

אני לא מחכה ללדת

אני מחכה להיות אחרי

חחחח

לגבי השורה האחרונה שלך, קרה לי גם, ילדתי כמה ימים אחרי גיסתי וזה גרם רק להתרגשות שיא מצד המשפחה של בעלי. זה לא הוריד להם מההתרגשות בכלל

ילדתי פעמיים כמה ימים אחרי גיסתי, ולא הרגשתי שזה. השפיע על היחס של המשפחה.

זה מאוד הגיוני לרצות כבר ללדת ולקנא במי שכבר יולדת...

לא הבנתי למה הסקת מזה שאת אדם רע

את לא רוצה שלא יהיה לה

את פשוט רוצה כבר גם..

אבל נשמע שזה פחות עושה לך טוב התקשורת האינטנסיבית איתה כרגע, אז תכתבי לה משהו נעים שיאפשר לך מרחק

(אגב היא לחלוטין כן גיסתך חח)

והיא מסכנה עבר לה…

כל היום היתה עם ציר כל שעה ובערב הפסיק…

היא קבעה קיסרי לשבוע 39 כשאני הייתי אמורה להיות 38+4.

ולפני הלידה הזו ילדתי בסוף 39 עם זירוזים!!!!

הפלא ופלא הבן שלי החליט לצאת ב38+1😅😅😅😅

כולנו עד היום מופתעים שהוא גדול מהבת שלה חחחח

היא ילדה יומיים לפני

נראה לי דמעה שהייתי מאושפזת בתור לזירוז וזה הלחץ אותה ללדת,😂 סתם

הכל טוב ויפה רק שאני כבר חושבת מה עושים לשבת בר מצווה עוד עשור.נשמע לי פרוייקט מורכב