התחלתי לשתות.

לא זוכרת מה הייתה הפסיקה...

אבל למה אתן ערות??????

אני כבר שבועיים שלוש ישנה פחות ופחות בלילה

לא יכולה להשלים שעות ביום

מה שקורה זה שיש אישה סופר עייפה על החום כח פשוט לא ישנה בלילה.

איך בדיוק אני יכולה לשרוד עם 3-4 שעות שינה 😭😭😭

מתעוררת גם כי כואב הגב

וגם בלי כאבי גב, פתאום מתעוררת עירנית ולא מצליחה להירדם חזרה

אחד הסיוטים

כמה דברים שעזרו לי או ששמעתי שעזרו לחברות

1. לישון לבד במיטה ( במידה ואת ליד בעלך)

2. לעשות שגרת הרפיה לפני השינה

3. ללכת לישון יותר מוקדם, שמעתי חברה שזה הציל אותה, לא מבינה איך ולמה ולא ניסיתי

4. לקנות מזרון או כרית כאלו שעוזרים עם התנוחה, זה יכול לעזור לכאבי הגב

1. מיטב זוגית - אולי באמת ננסה להפריד

2. ננסה גם

3. מפחדת לישון מוקדם כדי לא להתעורר כבר ב 12 חח

4. יש לי כרית הריון וזה לא עוזר 

ננסה באמת

נחכה כבר למחר כי סופסוף בעלי נרדם חזרה

אני בינתיים עם העייפות והעצבים

אני גמורה מעייפות אוףףףףף 😭

הוא השלמה לכרית הריון.🤣

אם הלכתי לישון לפניו אני הרבה פחות ישנה  טוב

כבר אין לי כח ללילות האלו. הותשתי!!

כלומר- לשים את הראש איפה שהרגליים בד"כ.

אצלי זה עוזר (רק לא נעים מבעלי...)

ואז עד שאת מצליחה להרדם אז באים הגדולים עם יציאות לא מהעולם הזה.

זה מה שהיה לי הלילה.

רבע לשתיים סוף סוף מצאתי תנוחה שלא כואב לי בה תכף ארדם.

ואז לחשוש מאחורי כדי'לא להעיר אותי'

אמא המיטה שלי לא נוחה

"אוקי מה אתה רוצה שנעשה?"

"נראה לי שנלך ביחד לסלון "

זה ממש מוציא את הגוף מהשינה... אם את לא מצליחה לחזור לישון תקראי תהילים עד שתרדמי על הספר

למה את פה? חחחח

אני רק אחרי שעה של ערות יוצאת לפלאםון שנשאר בלילה בסלון.

אין לי מה לעשות במיטה

וכואב לשכב סתם כך

כבר נהיה שיגרה...

אבל כל היום היייתי במיטה חולה מאוד, אז ישנתי כבר מאיזה 4-5 אחהצ התעוררתי ב7 בערב ושוב מידי פעם יקיצות כאלו שחזרתי מיד לישון...  

עכשיו זה השיא... כשכולם ישנים ויש לך את השקט שלך לסדר את הראש.

מבטיחה שזה יעבור

ה-כ-ל עובר בסוף ויהיו לך ימים מהממים ושמחים ובריאים!!

חיבוקק

איזה כיף לך

אני ממש בלחץ מהצום הזה.

כן לצום לילה

אבל גם בלילה אם צריכה לשתות אני יכולה לשבור..

בעלי רק התחיל לשאול, אז הרב אמר לו מייד לאשתך היה דימומים בהתחלה המטומה וזה? בעלי אמר לו שכן אבל זהו עבר וכבר הגענו לתשיעי

אז הרב. אמר שהריון בסיכון לא לוקחים עוד סיכונים

למרות שאני באמת חושבת לעצמי,

שנראה לי אולי בעלי לא אמר לו מספיק מודגש שכבר תשיעי ואין שום סיכון

וואי למה קשה לי לקבל היתרים? 

שאנחנו כבר בלי סיכון בלי דימומים כמה חודשים

וכבר בתשיעי..

כאילו - אני מרגישה לא נעים לקחת את ההיתר אבל מנגד יואו אין סיכוי שאני מצליחה לצום

רק מלחשוב על זה נהיה לי רע 

פעם ביום כיפור גם הנקתי וגם הייתי בתחילת היריון

הרב אמר על כל פיפס קטן לשתות לשיעורים

אבל לא לשתות כדי שאוכל ללכת לבית כנסת.

נורא רציתי ללכת לנעילה אז לא שתיתי, והלכתי, כי אני מרגישה טוב בצומות

אחרי הצום הרגשתי ככ רע שהבנתי שמה שהרב אומר-עושים!!

בדרכים אחרות

לא הכל זה צום

וזה הדרך שלך

את מביאה חיים לעולם זה גם מקרב את הגאולה

אפילו כיפור שתיתי לשיעורים כי הייתי בהריון בסיכון וט באב יצא שפעם אחת הייתי מיד אחרי לידה וכל השאר או בהריון בסיכון או שהנקתי והיה דחוי בקיצור אני חושבת שאיזה 5 שניםלא צמתי. וזה היה קשה חקבל את זה מצד שני התורה היא תורת חיים ולא רוצה שמישהו ינזק חלילה כן יש ענין להצטער מהצום אבל לא להינזק.

לי זה ממש עזר והנה עכשיו אני כבר צמה את כל הצומות שוב..

יצא לי לצום תשעה באב בחודשים שביעי-שמיני.

עבר בסדר.

יום כיפור יצא לי לצום בסוף תשיעי, ממש ממש בסוף הצום היו איזה שני צירים, אבל הצלחתי לצום הכל.

פעם יחידה שלא צמתי בתשעה באב היתה כשהייתי כמה ימים אחרי לידה.

הרב שאני שואלת אותו אומר לכל הנשים בהריון לא לצום בתשעה באב, גם לאלו שלא בסיכון.

הרב אמר לך שלא, סבבה.

להגיע ללידה אחרי צום זה גם לא פשוט לגוף ולאשה, לכן המחשבה שמקסימום יהיו צירים לא נכונה בעיניי

כמובן שצירים זה משהו שהוא לא נעים

איך שמתחיל אפשר לשתות מים או להתקדם ללידה

אבל לא לצום שמה שמה שמה ...

אני לא פוסקת

ומקבלת את הפסק באהבה ותודה

סתם היה לי מסקרן אם זו פסיקה חריגה

תודה על השיתוף!

אם זה היה יום כיפור כנראה הפסיקה היתה אחרת.

התרגלנו לדמות אותם אחד לשני אבל זה פער של שמיים וארץ

יום כיפור זה מדאורייתא וכרת.

תשעה באב זה גזירת חכמים

אז נוהגים להחמיר כי זה באמת צום חשוב אבל חולים פטורים (ביום כיפור לא. רק כשיש סכנה)

מודה שהפסיקה שאני מכירה היא שבחודש תשיעי כן צמים עד שמתחילים צירים אבל אם קיבלת פסיקה אישית אז זה הפסיקה שלך.

וזה גם באמת הגיוני, בלידה שמתחילה אחרי צום יש יותר סיכונים...

והיו לי את כולם (בראשון חוץ מעשרה בטבת.. בשני כן). לא תשעה באב ולא יום כיפור.

הלכתי לפי הפסיקה של הרב אלי רייף.

צירים מצום זה לא צירים כי התינוק מוכן אלא כי הוא במצוקה, לא רואה סיבה להגיע לזה. 

ממש כותבת מתוך סקרנות כי לא הכרתי פסיקה כזאת לא מתוך זלזול ח״ו

איזה כיף לךךךך חחחח

באותו הבוקר מביח אחרי לידה, אז הייתי פטורה 🤣

אבל כל 3 הפעמים הנוספות, צמתי בכיפור,

פעם הייתי חודש 8, פעם חודש 7 צמתי לשיעורין..

פעם אחת חודש 3, צמתי רגיל. 

כל פעם פסקו לה לא לצום כי זה ממש השפיע עליה

אולי פעמיים שלוש בכל השנים האלה של לידת ילדים

הריון שני הייתי שבוע 4 או 5, עם פעוט אנרגטי בבית ובעל חולה על סף עילפון ועם סחרחורות איומות. שאלתי את הרב רייף הוא אמר לי לא לצום (תכלס אמר לשנינו לא לצום.. בסוף בעלי צם במיטה כל היום). ניסיתי להיות גיבורה והתחלתי לראות שחור אז שברתי ואכלתי ושתיתי.

מאמינה שאם הייתי חודש חודשיים קדימה בהריון אז בכל מקרה לא הייתי צמה, אבל בגלל שרק גיליתי את ההריון שבוע קודם אז התלבטתי ושאלתי. 

יש הבדל גדול בין שיעורים לבין לא לצום כלל.

אבל אין עניין של שיעורים בצומות שהם לא יום כיפור.

בתשעה באב- או שאוכלים או שצמים. לא צריך שיעורים

וביוכפ כן מקפידים על שיעורים כמה שאפשר...

יום רגיל.

מודה שבעיניי זה לא כזה מובן. בצומות שאכלתי לשיעורים הייתי הרבה יותר עסוקה באוכל וסביב האוכל מאשר בצומות שפשוט אכלתי רגיל ושאר היום היה פנוי לי ללמוד על ענייני היום או להתפלל רגיל.

ברור לי שזה ההחלטה ההלכתית וזה מה שיש גם אם נראה לי מוזר, סתם מציינת 

אפילו שזה ממש ביאס אותי...

אז צמתי.

והאמת לא היה כזה נורא. יצא לי הרבה פעמים, גם יום כיפור וגם תשעה באב.

לא בשביל לא ללדת אלא בשביל שתגיעי חזקה ללידה.

יצא לי גם בהריון וגם בהנקה. באף אחד לא סיימתי את הצום.

בהריון זה היה נדחה לדעתי, אז נראה לי מראש לא צמתי

לי בהריון תקין לחלוטין ,בזמנו, אמרו כן לצום אבל אם מתפתחים צירים או הרגשה לא טובה חריגה אז לשבור את הצום, נערכנו לשבירת הצום כולל בירור איך עושים הבדלה (אותה שנה תשעה באב היה בראשון) אבל בסוף צמתי עד סוף הצום בלי בעיה וילדתי שבועיים אח"כ.

פעמיים אחרות ילדתי בסוף לפני תשעה באב (אחת מהן כללה ברית בתשעה באב) ובהם לא צמתי.

ונתפלל לביאת המשיח עוד לפני תשעה באב ושכולנו לא נצטרך לצום.

תודה ממש על המענה

נרגעתי קצת

חששתי שהרב לא הבין את בעלי ולכן נתן לו פסיקה כזאת.. בעלי מנגד התעקש שכן הציג את המצב כמו שהוא ולא רצה לטרטר עוד פעם..

תודה על השיתוף

מבינה שזו לא פסיקה חריגה

ויאללה הלוואי ולא נצטרך לצום!!!!!!!!!🙏

כיפור תמיד.

למעט פעמיים. אחת לא צמתח בכלל הייתי יום אחרי לידה  .השניה בשיעורים בהריון בסיכון.

שאר הריונות צמתי רגיל ולא השפיע כלל על ההריון.

תשעה באב אצלנו אומרין לצום אאכ הריון רגיש במיוחד וכו'. לרוב יגיד לצום את הלילה ולמחרת לראות איך המרגש

ובאמת התחילו לי צירים כבר בצהריים המוקדמים אבל לא התרגשתי כי רציתי גם ככה כבר ללדת..

בפועל רק ב12 בלילה, הרבה צאת הצום, היו צירים בלתי נסבלים וילדתי בבוקר

אז הצום זירז במשהו

טוב, אם לא נלד עד תשעה באב אשקול לצום בשביל זה חחח

אבל תכחס זה שבוע סבבה לדעתי

😅🙈

אצטרך בכל מקרה לשאול רב?

מצד אחד זה צום חובה ויותר חשוב  , אבל מצד שני הרופאה אסרה עלי ואמרה שהגוף יכנס לסטרס ואסור בתכלית האיסור לצום (ברמה שגם בלי צום אני מקפידה לאכול כל שעתיים 3, לפעמים אפילו באמצע הלילה אם קמתי)

אבל לקחת החלטה כזו על דעת עצמי על סמך הרופאה?... או לקבל גיבוי מרב,?

אבל כל רב שתגידי לו שהרופאה אסרה עלייך לצום יגיד לך לא לצום.

את מוזמנת לשאול אותו כדי להיות רגועה

י"ז בתמוז היה ברור לו שאני לא צריכה.

חושב גם שט' באב אני לא אצום אסל רוצה לשאול רב.

ממה שהבנתי תינוק צריך להיות 40 שבועות ברחם.

כמו שמעודדים אותנו כל יום זה נכס שם.

ולכן יש פוסקים שאם זה יגרום ללידה אפילו קצת לפני המועד אז לא לצום.

בהריון עם ההמטומה, למרות שהיא נספגה כמה חודשים קודם. כלומר הייתי בסיטואציה דומה לשלך,

רק לא בתשיעי,

הרב אמר שאם אצליח להתייעץ עם רופא ירא שמיים מה טוב, ואם לא, אז בוודאי להישמע לרופא ולא לצום.

יש חשיבות לתינוק להיוולד בזמנו ולהגיע ללידה עם כוחות.

בנוסף המטומה מסוכנת לאם ולהמשך הילודה אז זה לא "מקסימום צירים"

למרות שאני לא יודעת למה העובדה שהייתה המטומה ונספגה מזמן, עדיין רלוונטית.

אבל בלי אישור מרופא שמותר לך לצום- פשוט אסור לך לצום. כבר קיבלת פסיקה לא לצום אז זה מה שאת צריכה לעשות.

(אלא אם תספיקי להתייעץ עם רופא ולחזור לרב עם תשובת הרופא והרב יתיר לך לצום)

מענין אותי מי הרב

אמורה להיות בתשעה באב בשבוע 29 בעז"ה

מתה מפחד לצום

לא שיהיה קשה וכו', עם קושי אני אסתדר

ממש מפחדת שהצום יגרום לצירים ח"ו, זה שלב נורא מוקדם

תודה!!

אבל בהנחה שאת לא סובלת מצירים מוקדמים, נראה לי שאת תתכונני טוב לצום ותנוחי כל היום במזגן, כנראה שיהיה בסדר.

אולי תשאלי אם מותר לך לשתות מיץ ענבים לפני הצום, למרות שזה בתשעת הימים. אומרים שזה עוזר.

כמובן שרצוי לשאול רב. אבל אולי מה שכתבתי ירגיע קצת.

כבר הודעתי לבעלי שאם אני צמה - הוא לא הולך לשחרית

אני במיטה מתחילת הצום ועד סופו

נחה במזגן

והוא אחראי בלעדי על הבת שלי

הוא מסכים איתי שככה כדאי שנעשה

אך אני לא צמה ברור שאני צריכה לשמור

בואו פשוט נקווה שאני אלד הרבה לפני תשעה באב

כזה שבועיים קודם  - שזה עוד שבוע

לא, עוד 'בוע לא טוב לי

אני צריכה בתחילת אוגוסט לא לפני שיהיה לי כמה ימי מחלה בבית לנוח

כבר מודיעה לו בשבילך.

לפעמים רואים בניטור לפעמים לא

אבל לא צריכים שמקדמים ללידה

כלומר, אין שינוי באורך צוואר 

יום כיפור צמתי גם בתשיעי והיה בסדר. אבל כמובן- צריך להתכונן ולשתות הרבה בימים שלפני

ורק לנוח במזגן.

וממה שאני מכירה ברגע שיש צירים שוברים את הצום

הכי חשוב לשתות הרבה לאורך כל השבוע שלפני הצום!

לאכול הרבה ענבים ביום שלפני (עדיף לשתות תירוש, אבל אסור),

יש כל מיני אנשים שכותבים טיפים איזה ויטמינים לקחת לפני. אני לוקחת ממה שיש בבית...ויטמין סי וb12,

וקונה קליצום (יש סוג אחד שמיועד להריון).

בערב הצום לאכול המון חלבונים, הרבה שומנים בריאים, וקצת פחמימות מלאות.

צמתי ככה כמה פעמים בהריון או בהנקה, והיה לי יותר קל מאשר הצומות בתור רווקה, שלא התכוננתי כלום.

שמיועד למניקות או להריוניות (האחרים עם הרבה קפאין...)

אבל לא יודעת כמה דווקא זה עזר.

פעם אחת היתה לי דלקת בשתן לפני כיפור,מרוב לחץ שתיתי כמויות היסטריות של מים כדי להעביר אותה. הצום עבר בקלות אפילו שהנקתי כרגיל

יש כאלה שילדו מוקדם גם בשכיבה מוחלטת עם מזגן ברגע שהן צמות. אני חושבת שכל אחת עם הפסיקה שלה, אבל כשרב אומר שאם לא מרגישים טוב או יש צירים צריך לשבור- לא משחקים עם זה. ישר לשתות לשיעורים בדיוק כפי שהרב הנחה. ואם תא עוזר אז לשתות עם כפית מים כמו ממרק (זו ההנחיה של הרב שלנו אם הצירים לא פוסקים או שההרגשה לא מוטבת)

אבל לא צריך לפחד מראש ולהיות בלחץ אם כן צמות, רק להתכונן ולנוח

לק"י

זה כנראה יותר חמור מתשעה באב, וגם זה מן הסתם תלוי בפסיקה ובמצב האשה.

ההנחיה שקיבלתי, שאם מתחילים צירים, לשתות שיעורים. ואם זה מתקדם (לא זוכרת מה בדיוק היתה ההנחיה) לשתות כרגיל.

בסוף צמתי בלילה, ולפנות בוקר- התחילו צירים.

ילדתי בצהריים.

אבל אם הרב פסק לא לצום, אז אל תצומי. ותהני מזה.... ב"ה על פטור לצום מסיבות טובות.

אתמול לא צמתי.

בט' באב אני אהיה בתחילת תשיעי.

בוא נראה מה הרב יגיד...

בגדול זה היה בהריון הראשון אז לא היו לי מחוייבויות אחרות והעברתי את הצום במיטה.

התכוננתי מראש, שתיתי טוב כבר יומיים לפני.

ההנחיה של הרב הייתה לצום ואם אני מרגישה שאני מתחילה להרגיש לא טוב או שמתחילות התכווצויות של הרחם או משהו כזה מייד לשבור.

עברתי את הצום בשלום (שוב, עם הכנה לפני ומנוחה מוחלטת בצום)

יש ממש הבדל בין הצומות-

צומות קטנים, אשה מעוברת/מניקה/חולים *פטורים מלצום* ולכן אין שום עניין.

תשעה באב- כן צמים בחודשים מתקדמים בדרכ, אלא אם כן זה הריון בסיכון או משהו כזה. ואם יש סימן הכי קטן של קושי או סיבוך- ישר לשתות כרגיל. אבל את צריכה להסביר לבעלך שהשנה הוא שומר על הילד ואת מתעסקת רק בלצום ולא מעבר...

יום כיפור- זה כבר סיבוך אחר... אבל הרעיון שאם יש סימן קטן אז שותים לשיעורים ולא כרגיל.

לק"י

לפחות עכשיו שהם בבית בחופש.

ואיזה קשוח זה🫂

אנחנו גם צריכות קצת שקט לעצמינן מידי פעם.

אולי לנסות בהדרגה- להיות איתה ועם אח גדול יחד, ולשחרר לאט לאט.

אני מזדהה עם חלקיק קטן, בזה שרוצים שרק אני אעשה בשבילם דברים, ולא בעלי. אז אם היו צמודים אלי כל היום, זה נראה לי בכלל חונק.

ואצלה זה לא קיים. רודפת אחרי לכל מקום נצמדת ונדבקת , שאין גן עכשיו זה ממש מורגש וקשה לי כבר.

בעלי היום רק הזכים להודות ואמר "כן שמתי לב", תודה רבה באמת חחח

אולי מסתתר פה משהו רגשי /תחושתי וקבענו תור לרופא התפתחות אבל זה רק בנובמבר ובנתיים קשוח בים יום

אני הייתי כנראה קצת יותר מדי שאננה...

(מצד שני מאוד שמחה שבלי חרדות ב"ה)

אנחנו אצל חמותי היקרה עד מוצאי שבת

וזו הקלה גדולה כי עוד לא עשינו שום קניות או ארגון של המטבח לחג....

בקיצור

התחלתי לנקות מאוחר

עבדנו עד מאוחר

באתי לסדר עייפה...

נרדמתי לפני הכוס הרביעית

מאוכזבת מעצמי...

החלק הטוב: פוצון ופוצונת נהנו

פוצון המתוק כבר בן 4 ב"ה!

שר מה נשתנה בחן וברגש

כולל להצביע על כל דבר (מצה, מרור...)

וזה היה ממש מתוק

ואפילו לימדנו אותו את הקושיה ששרים כשבית המקדש קיים והוא שר גם אותה.

("שבכל הלילות אנו אוכלים בשר צלי שלוק ומבושל, הלילה הזה כולו צלי")

עכשיו הולכת בעז"ה לטגן בלינצ'ס

שארגיש שאני עושה משהו...

מזכירה שמי שרוצה את קובץ השירים שלי לפסח

יכולה לבקש ממני.

לק"י

לי היה נחמד.

אני עדיין לא רגילה לליל הסדר של המשפחה של בעלי. פחות אוהבת, אבל הגיוני...

וגם יש להם מנהגים שמוזרים לי (כמו לאכול ממש קצת מצות, ואז אני אוכלת יותר, ולוקח לי זמן, ועוד).

אני זוכרת שלמדתי מתישהו

ובעלי תלמיד של הרב ישראל אריאל

ראש מכון המקדש

אז זה בתודעה ב"ה.

הרגשתי שלמרות שהיה עם עוד בני משפחה, הצלחנו לשתף את הילדים יפה ולתת את האווירה שרצינו.

הבן שלי כתב לפני הסדר רשימת שאלות ממש חמודות ויפות על ההגדה ויציאת מצרים, ולא הצלחנו לענות על הכל תוך כדי הסדר, כי ראינו שזה כבר ארוך ולא מתאים לעכב את כולם. אבל אחר כך בבוקר עשינו השלמה וענינו לשאלות שנשארו, אז זה היה בסדר.

הקטן (בן שנה) ישן בתחילת הסדר עד כמעט סוף מגיד, אבל כשהוא התעורר לינוק הוא ראה את כולם ערים וחוגגים ולא רצה להפסיד, ונשאר ער עד סוף הסדר... אבל ב"ה הצלחתי להשתתף ביחד איתו, והוא היה חמוד ושימח את כולם בחיוכים מתוקים...

הלילה היה קצת מבאס.

בגלל שאין סעודה שלישית ולא אכלנו מסודר, במוצאי החג הילדים היו רעבים. אז אחרי הבדלה אמא שלי הכינה ארוחה טובה וזה היה מצוין, רק שכבר היה מאוחר והארוחה עיכבה אותנו, אז עד שהגענו הביתה היה כבר 11 בלילה, וכולם היו עייפים ועצבניים וזה היה מעצבן ולא נעים...

פעם הבאה נראה לי שגם אם אין חובת סעודה שלישית, עדיין כדאי לדאוג לארוחה טובה עוד לפני הבדלה.

לפעמים זה עושה ת.ל של סחרחורות ועייפות  אצלי למשל זה עושה קצת סחרחורות אבל לא בטוחה שזה מפריע לתפקוד.

מה ש קראתי ובדקתי אין סיבה לא לקחת, להפך, בעיני זה תרופה שמצילה חיים ומעודדת ילודה🤣

הרופא ייתן לך בקלות, את לא צריכה להוכיח כמה את סובלת..

לי למשל באחד ההריונות לא הקאתי אבל הבחילות גמרו עלי.. עד שלקחתי כדור ביום וחיי השתנו..

בהריונות אחר כך לקחתי 2 כדורים ובאחרון אפילו המשכתי להקיא, ועדיין,  אין מה להשוות לבלי כדור.

(להיפראזיס, זה בד"כ קצת פחות עוזר..)

בשעה טובה!

מספיק ל-25 יום

לפני כמה חודשים היה עולה 104..

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

להסתכל על איבחון כזה הגאולה זו ממש ראיה מיוחדת ויפה של המציאות

(וכן, אני מכירה מקרוב לצערי מה המשמעויות של אוטיזם לא מאובחן בזמן, ועדיין להסתכל על איבחון כזה כגאולה זה וואו בעיני)

בזמן (הבן הגדול שלי)

לכן אני יודעת להוקיר את האבחון המוקדם של הבת שלי...

השם הטוב נתן לנו 2 אוצרות בבת אחת

מתנה עצומה ומעצימה

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו

אין עוד מלבדו🌸

לידה של ילד מתוק ופלאי, מתנה ממש, גדילה והתבגרות של שני האחים הגדולים שלו, כל אחד בכיוון שלו, גם מתוקים ופלאיים.

התבגרות וצמיחה שלנו כהורים וכמשפחה.

כבר הספדתי את כל פסח, ונהיה אסורים וזה..

ופתאום הוא הגיע

בקרוב אצלי...

אני ב"ה שמחה שלא הייתי לחוצה בחרדות (יש לי OCD כידוע)

וכמו שכתבתי בשרשור לפני כמה ימים

אפילו הצלחתי להכין עם הילדים עוגה ליומולדת בקייטנה ביום שני!!!

והספרון סוף-סוף יצא לאור השנה

וזו ממש גאולה.

תודה על השרשור הזה!

היה נראה כמו איזה משו תכנותי..

פשוט מלא מלא מלא מלא שרשורים של טסטים

איזה 3 עמודים ראשונים של הפורום...