אימהות שיודעות לסדר, אשמח לעזרתכן!רוצה_לענות

אני אוהבת סדר וניקיון, אבל מבולגנת.

החלטתי לנצל את החופש הגדול לסדר מעמיק בבית, אבל בנתיים רואה שהכל נשאר מבולגן למרות כל הזמן שמשקיעה, ואנחנו כבר חודש לתוך החופש... אני כנראה טועה איפשהו בדרך. אשמח שתאירו את עיני איך מסדרים את:

המשחקים של הילדים- ב"ה יש המון, גם דברים שלא נכנסים לספריה או ארון- בימבה, כדורים, עגלת קניות... איפה שמים אותם? ניסיתי מתחת למיטת תינוק, אבל יש המון כאלה! לא הכל נכנס שם.

וגם בתוך הארון- איך לשמור על זה שפוי? הם מוציאים משחק אחד והכל נראה כאילו לא סידרתי. אתן מעבירות הכל לקופסאות?


יצירות- יש לנו המון חומרי יצירה, והכל מתבלגן ואני לא זוכרת כבר מה יש וקונה חדש ואז מגלה שיש כפול. יש לכן רעיונות איך לסדר?


נעליים- רציתי לקנות את המתלה לנעליים שנתלה על הדלת, אבל נראה שזה לא מתאים לדלת שלנו (הגימור שלה עם בליטה למעלה, וצריך דלת עם גימור ישר). איך אתן שומרות את הנעליים של הילדים? שמרתי עד עכשיו מתחת למיטה, אבל אז קשה לנקות שם כי יש המון נעליים.


מקרר- איך למען ה' שומרים עליו מסודר?? הכל מתערבב לי שם, ותמיד מגלה עוד מוצרים פגי תוקף... וזה מתסכל וחבל על הכסף.

אולי זה קשור שיש לנו מקרר לא מאוד גדול ואנחנו ב"ה משפחה עם הרבה נפשות.. אבל הוא כן מספיק לנו, פשוט מבולגן.


ארון בגדים- איך אתן מקפלות את הבגדים של הילדים שלא יקרסו לתוך עצמם? אני מוציאה את הבגדים, ועדיין תוך כמה ימים יש שם מגדלים מפורקים.


מצעים ומגבות- יש המון וקשה לי להיפרד מהם. טיפים לאיחסון בצורה נוחה ונגישה, שישארו מקופלים יפה?


זמן יש.

כח יש.

תקציב יש.

חוש סדר אין😔

אז אם יש עוד טיפים ורעיונות, יתקבלו בברכה!!


ושכנות יקרות, אם זיהיתן אשמח לשמוע.

מנסה…מקסיקנית

משחקים של הילדים, נראה לי הכי נח זה ה״ארון״ הזה שיש בו כמה קופסאות ואז ממיינים

וגם: אצלי משחקים שמבלגנים הרבה נמצאים הכי למעלה ורק ביום שאני מחליטה (שבת, יום חופשי…) מוציאים אחד ולא נקרא שגמרנו לשחק עד שזה לא במקום


יצירות…. ממש בלגן! גם אצלי האמת… אשמח אם יש למישי רעיונות טובים, ניסיתי קופסאות, רשימות… לא ממש הלך לי


נעליים: קודם כל תסתכלי שבאמת צריך את כל הזוגות שיש…. לי יש בעייה רצינית של צבירת נעליים. ואפשר לקנות מארגן נעליים לא במתלה, אלא כזה ששמים ברצפה (אם יש לך מקום)


מקרר: קופסאות!! ושיהיה מקום ומדף לכל דבר! לדוגמא: פירות וירקות במגירה, חלב וביצים בדלת, גבינות ומעדנים במגירה הקטנה

וכל השאר בתוך קופסאות ממויינות ובכל מדף משהו אחר

ואם יש לכל דבר מקום אז גם בלי קופסאות הולך טוב


ארון בגדים: א. להוציא מה שלא משתמשים בו

ב. לשים למטה מה שפחות משתמשים

ג. לא לקפל מאד קטן

זה מה שעוזר לי אבל עדיין אצלי המצב לא ככ טוב גם


מצעים ומגבות: אולי תגלגלי?

מגבות אולי מתקן ששמים בשירותים?

תודה!!רוצה_לענות

הזמנתי בדיוק מתקן למגבות מטבח,

יש משהו למגבות אמבטיה? אני מדברת על המגבות הנקיות...


וגילגול לא יראה יותר מבולגן?

מה המתקן למטבח אם אפשר? בדיוק גם תקועה עם זהשוקולד פרה
יש אבל אין לי מושג איפה משיגים בארץ….מקסיקנית
ממליצה לעקוב אחרי בת אל אליאבאורות המלחמה

יש לה המון טיפים. מעבר לזה אני מזדהה...

גיליתי שהכי קל לשמור באמת על סדר, זה אם נפטרים מדברים, מוסרים הלאה לאנשים שצריכים... זה נותן תחושה ממש טובה, אבל זה קצת עבודה פנימית כדי להצליח באמת להיפטר מדברים

תודה! אסתכלרוצה_לענות
איפה עוקבים אחריה?מצפה88
אני עוקבת בווטסאפאורות המלחמה

יש לה גם פייסבוק

אתן לך מספר באישי

אשמח גם למספר שלה, תודה!דפני11
וואי זה ממש נכון הקטע של להיפטר!אוהבת את השבת
תודה שהדגשת!!
מנסהאני זה א

אני בנאדם שמאוד אוהב סדר אז כמה טיפים

א. לא להשאיר דברים שלא בשימוש.

ב. לכל חפץ יש מקום משלו.

זה בכללי כן.

ארונות בגדים  מאחורה בגדים של העונה שלא בשימוש כרגע קדימה מה שבשימוש.

תחתונים וגרביים בסלסלאות במגירה אצל הבנים שלי לבת זה בסלסלאות במדף. אגב יש כאלו שנתלות על המדף מאפשר לנצל גם את המדף. נעליים יש לי מגירה בכל ארון אבל אפשר גם ארטן נעליים אם אין לך מגירה פנויה.


משחקים יש את אלו שבסלסלאות כמו לגו,קפלות,מגנטים כלי מטבח וכו.. פזלים בקוםסאות לא המקוריות אלא כאלו שקניתי במקס. ומשחקי קופסא חלק בקופסאות המקוריות וחלק העברתי לקופסאות אחרות..

יש מדפים לסלסלאות,מדף לפזלים,מדף למשחקי קופסא ומדפים לספרים. ממליצה ממש להיפטר ממה שכבר לא בשימוש אני שמה בצד לתקופה משחקים או ספרים שחושבת שכבר לא צריך ואם תקופה ארוכה הם לא מחפשים אותם סימן שאכן מיותרים. כנל עם בגדים מיותרים.

שלא תחשבי עדין פעם בכמה זמן אני צריכההלסדר את הסלסלאות שמתערבבות או את המדפים שמתבלגנים אבל כשלכל דבר יש מקום יעודי זה יותר קל. בסוף המשחקים לא עומדים אצלי כמו חיילים אבל מסודרים מספיק כדי שיהיה נעים בעין.

יצירות אפשר לשים בסלסלאות עם רשימה מה יש.

בגדול לא אוהבת לצבור הרבה יצירות כי בסוף ביומיום אין הרבה זמן ליצירות חוץ מציורים.. ובחופש קונה דברים ספציפיים שיהיו לזמן מסויים לרוב דברים שנגמרים בסיום היצירה.

תמיד יש גואש,צבעים,דפים,דבק חם ועוד כמה מוצרי בסיס אבל לא אוגרת חומרים מה שלא צריך מעיפה מעדיפה כשאצטרך לקנות במקס,בחמישה שקלים מה שצריך וזהו..

אה והבת שלי שמה בקלמרים כל מיני מקלות ארטיק עיניים זזות קצת נצנצים בקופסאות וכו..


לגבי מקרר יש לי מקום לדברים הקבועים בגדול. כמובן שלפעמים יש,שינויים כשהמקרר מלא בזמני עומס אבל כשלכל דבר יש מקום זה ממש נוח גם למעקב אחרי פגי תוקף וגם שיהיה מסודר..

אנחנו משתמשים הרבה ביצירותרוצה_לענות

אבל יש המון דברים שיש לי כפול, כי מרוב בלאגן לא ראיתי שיש. אולי באמת צריכה לסדר קצת בסלסלאות.


להיפטר מדברים צריך.

אנחנו בתהליכים....

זה קשה להרגיל את עצמי לא לשמור דברים ליום שאולי אצטרך.

כדיoo

לשמור על הסדר צריך לשמור על כמה עקרונות:

1. לסדר בשוטף

2. לסדר באופן מעמיק פעם בתקופה

3. למסור/ לזרוק חפצים לא שימושיים

4. להגדיר לכל חפץ מקום


הדרך שבה אני מסדרת:

משחקים:

גדולים כמו בימבה- בחצר/ מרפסת

בינוניים כמו בובות- על מדף בארון/ כוורת

קטנים כמו מאכלי משחק- בתוך קופסאות


יצירות- בתוך קופסא


נעלים- ספסל נעלים


ארון בגדים- מעדיפה בתליה (קל לשמור על הסדר) מה שבעייתי בתליה אני מקפלת, מסדרת מה שהתבלגן כל פעם כשמכניסה כביסה לארון, בגדים קטנים בתוך קופסא מחולקת.

מסדרת בצורה מעמיקה לרוב בחילופי עונות.


מצעים ומגבות- מקופלים כמו סרגל בארון, גם פה מסדרת מה שהתבלגן בכל פעם שמכניסה כביסה נקייה לארון וגם מסדרת בצורה מעמיקה פעם בתקופה וזורקת/ מוסרת מה שלא שימושי.


מקרר- אנחנו קונים בתדירות גבוהה ולא כמויות גדולות, ככה שהמקרר לא עמוס אף פעם וקל לראות כל מה שיש בתוכו, אני מסדרת בשוטף, נניח כשמוציאה תפוח מסתכלת על כל המגרה לראות שהכל שם תקין, אם רואה לכלוך לוקחת מגבון ומנקה.

אין אצלנו כבר מקום בתליה😃רוצה_לענות

ב"ה. יש לילדים ארון אחד והוא מלא.

ניסיתי את הקופאות המחולקות, איך סידרת אותם?

הרגשתי שזה לא באמת מתאים בגודל לבגדים, והיה סיוט להכניס כל פעם כל חולצה בנפרד..

בקופסא מחולקת אני שמהoo
בגדים קטנים: תחתונים, גרביים וציציות. חולצות אני תולה, חולצות פיג׳מה אני מקפלת ושמה אחת על השניה.
ממליצה בחום על ספר של מארי קונדואם_שמחה_הללויה

"סוד הקסם היפני".

כנראה הסדר שאת עושה זה לא סדר מעמיק שבו את מתפטרת מחפצים,מיעדת לכל דבר מקום, לכן הבלאגן שוב פעם חוזר כמו בומרנג.

היא גם מלמדת לאחסן דברים במאונך ושיטת קיפול שלה שתופסת פחות מקום...

בקיצור..תקראי!!!לי עזר ממש

הספר הכי מדהים בעולםאוזן הפיל
אני מעריצה, שינה לי את תפיסת העולם, ואם באמת משקיעים ועושים את העבודה, זה משנה את החיים. ממליצה בחום
בדיוק היום ראיתי סרט איך סדר משנה חייםאם_שמחה_הללויה
ממש מרגש (אבל לא מצאתי בתרגום לעברית)
אולי אני לא אחדש(לא קראתי הכל)דקה לשבת

אני גם לא מסודרת 😃 רק חולמת שיהיה מסודר...


העקרון בעיני


זה מקום מיועד לכל דבר

ומה שעודף להחליט אם חשוב לי שיהיה לו אותו בכל זאת או לוותר עליו


משחקים גדולים כמו עגלות ובימבות שומרת במרפסת או מתחת לאחת המיטות

אבל אין לי המון

למרות שאנחנו משפחה גדולה


משחקים רגילים

כוורת למשחקי קופסא

משחקי הרכבה ועם חלקים- קופסת פלסטיק לכל סוג

רופסת חיות קופסת מכוניות קופסת פליימוביל קופסת קוביות

ונגיד כשאוספים מהסלון או מהחדר ויש משחקים מעורבבים אז זה דורש לא להתעצל למיין

וכן לשים לב שכשהם משחקים שלא יוציאו ים קופסאות מסוגים שונים אלא נגיד עד 2 -3 כל פעם ויאספו ממויין

בערך 3 פעמים בשנה צריכה לעשות פרוייקט מיון כללי רציני


יצירות -לי אין כמעט כלום

אבל מה שהיתי עושה- מדף מיועד ובו קופסאות לפי סוגי יצירות

למשל- קופסת גואש,קופסת טושים וצבעים קופסת מדבקות ,וכו..

אפשר קופסאות קטנות

אם לא כמות גדולה-היתי שמה בקופסא גדולה אחת אבל את אומרת שיש הרבה אז מיון יוכל לעזור לך


נעליים

אני מודה שאצלי קשההה להפסיק אותם מלזרוק נעליים ברחבי הבית

למרות כל נסיונותי

אבל לי הכי חשוב שהאחסון יהיה נגיש לשימוש

לי הכי נח קופסת נעליים גדולה בכניסה לבית או בפינה אחרת שקל להם להגיע אליה בלי טרחה מיוחדת..

נגיד מתחת למיטה נשמע לי לא פרקטי

גם בטח נעלם כל רגע נעל וצריך להתכופף לחפש


בקופסא הם זורקים את כל הנעליים שבשימוש יומיומי

נעליים שננעלות אחת ל... - בתוך מגירה בארון

גם ררון נעליים שמיועד לזה זה מעולה אבל רובם קטנים ולא מתאימים להרבה ילדים או מצריכים לשים נעליים באופן מסודר דלא יעבור אצל הילדים..


מקרר האמת רוב הזמן ריק🫢

לרוקן אוכל שנשאר- תעשי לך יום בשבוע קבוע להתייחס לזה אולי לפני קניות

לי קורה בקטנה עם קופסאות סלטים משהת או שאריות מהצהרים


למדתי לזרוק מראש מה שסביר שלא יאכל

אבל חוץ מזה אין לי כמעט מצרכים במקרר האמת

הירקות במגירות

החלבי במגירה

וקצת קטשופ ומיונס וטחינה וחמוצים וזהו.. המדפים רובם ריקים (אם לא שבת)


ארון בגדים - משתמשת לחלקם בשידות החתלה וכך יש מגירה לבגדי יום חול ומגירה לבגדי שבת ואחת לפיג'מות

בארון אותו רעיון בסלסליאות

סלסילה לחצאיות סלסילה לטייצים וסלסילה לחולצות

אפשר לקפל ולסדר על הצד ופחות מתפרק

לקנות סלסלאות לפי הצורך והכמות


מצעים חד משמעית היתי מצמצמת כי תופסים הרבה מקום

כמות סבירה -לסדר בנפרד סדינים בנפרד ציפות ובנפרד ציפיות

או לפי סטים(לי אין🫢)

מגבות אםשר לגלגל




תודה ממש על התגובות!! אני אמקד קצתרוצה_לענות

אני כן מסדרת כל יום (ואם יצא שלא אז למחרת..), אם תיכנסו אלי הביתה הסלון נראה סביר בהחלט. אין משחקים שמסתובבים או דברים על השולחן...

הבעיה היא באמת בחדר ילדים, שאני לא מצליחה למצוא מקום לכל דבר ולכן הכל בבלאגן... (אנסה להעביר את הדברים לקופסאות, אבל נראה לי שהבעיה אצלי יותר בעייתית מקופסאות...)

בארונות, שם אני כנראה מסדרת לא נכון וכל שבועיים צריכה לסדר הכל מחדש... כשאני מקפלת את הכביסה היא מקופלת ישר ומסודרת. פשוט בגלל שזה בגדים קטנים זה נופל אחורה. ואני לא מבינה איך לאחרים זה לא קורה.... (ניסיתי כזה קופסאות מחולקות אבל זה עיצבן אותי כי הגודל לא התאים והיה סיוט להחזיר את הכביסה ולשים כל חולצה בנפרד)

ובמקרר. ששם הבעיה העיקרית היא אוכל שזז אחורה ואני לא רואה. אנחנו לא קונים בכמות גדולה מידי, פשוט בגלל שאני לא מצליחה לסדר אותו אז אני יכולה לחשוב שסיימו את הגבינה ולקנות חדשה, ואז לגלות אותה מאחורי האבטיח😉

לגבי הבגדים של הילדיםשוקולד פרה

אצלי על המדף שיש קופסאות נעליים מאורכות אחת ליד השניה מקצה לקצה

והבגדים בתוך מקופלים על הצד כמו במזוודה לא בערמה לגובה ככה שרואים מה יש לפי סוגים- קופסה לחולצות קופסה למכנסיים , לגופיות לגרביים וכו ככה לכל ילד

(נשמע שדווקא די מסודר אצלכם, אצלי לא תמיד... ואולי יעזור גם למישהי אחרת-  בתקופות לחוצות אני זורקת את הבגדים פנימה לקופסה המתאימה בלי לקפל

ועדיין המדף נשאר מסודר וקל למצוא בגדים)

אני משתמשת גם בסלסלאות נתלות על המדף ואיפה שאין קופסה אני שמה מחיצה כזאת גם שנתלית על המדף- הזמנתי את שניהם מאלי אקספרס

אפשר קישור?מישהי עם שאלה
בכיף זה על המחשב אם לא שולחת בקרןב תזכירי לישוקולד פרה
אשמח גם, תודהסתם שם 1
ה כן קורה לאחריםאורות המלחמה
זה ידוע שבית עם ילדים זה יותר קשה לסדר... אז תרגישי טוב עם עצמך. כשהילדים קטנים (עד שנתיים) אני מעדיפה שידת מגירות, זה יותר מסודר 
אז אני מקפלת בערמות ואין אצלי כמויותאני זה א
של בגדים וכל פעם משכניסה כבעסה עוברת על מה שהתבלגן
אז ממליצה על סלסילות בארון, בלי לקפליעל מהדרום

לק"י


ככה עשיתי לבנות שלי. לכל אחת 2 סלסילות, שבאחת טייצים  וחצאיות, ובשניה שמלות וחולצות (יותר טוב- סלסילה נפרדת לכל דבר).

ככה אפשר לנבור בלי לעשות בלגן, כי זה גם ככה לא מקופל.

בגדי שבת אני כן מקפלת.


את הבגדים של הקטן שמתי מקופלים במגרה, לרוב בסטים.

אהבתיבוקר אור

אפשר לנבור בלי לעשות בלגן כי גם ככה זה לא מקופל

מאמצת לכל הבית- אני מסדרת את הבית בבלגן ואז אפשר לבלגן כי גם ככה זה לא מסודר

זה המוטו שלי לחיים מעכשיו 😎

🤣 האמת שזה נכון. שמים הכל בסלסילות יפותיעל מהדרום

לק"י


ושלום על ישראל!

או שעדיף לשים את כל הבית בסלסילה אחת וזהו.


סתם. בקשר לבגדים זה באמת נוח.

האמת שפעם בשבועיים נשמע לי הגיוני לסדר ארון שלהמקורית

ילדים. 

אני לא משתמש בקופסאות חלוקה בתוך הארון שלהם האמת, רק במגירה של הגרביים והתחתונים

אצלנו במקרר יש חלוקה קבועה: מדף עליון מוצרי חלב בקופסת פלסטיק נשלפת, חלב ועוגות. כל השאר - אוכל ופירות 

 

עונה על חלקמאדם

משחקים_ העל בתוך קופסאות שיושבות טוב אחת על השניה ורשום מה התכולה.

אני אוהבת לאחסן הכל בארונות סגורים ולא בכוורת כי בעיני גם קופסאות מסודרות יןצרות חוסר סדר בעין.

כנל יצירות.

אני קונה קופסאות פלסטיק של אחסון אוכל המלבן- נראה לי זה 2.5 ליטר.

ורושמת מה יש בכל אחת שמה בארון בצורה שייראו מה מכיל.

לדוגמא:צבעי גואש, צבעי מים, צבעי ידיים.

שזה לא מתבלגן עם זה ביחד.

אבל מדבקות שזה לא ילך עם עוד משהו קופסא נפרדת.

אני חושבת שלאחסן נעליים בארגז מתחת למיטה או במדף התחתון של הארון זה הכי טוב.

וכן מלולך שם אבל לא סיפור לנקות גם ילדה בת חמש יכולה לשפוך הכל לנער ולהחזיר לא מושלם אבל סבבה.

ואם את רוצה גם שואב היא יכולה לעשות.

אם יש לך ילדים בגילאים האלה זה מה שהייתי עושה.

ארון בגדים- מגירותתתת ואם לא אז סלסלה בגודל של המדף הבגדים לא מונחים בערימות אלא כאילו מגולגלים לאורך המגירה בשורות שורות.

מקרר אין ברירה פעם בשבוע מפנה מעבירה סמרטוט ומחזירה רק מה שטוב ובטוח יאכל.

משתדלת לסדר את המדף לפי נושא ודבקים נמוכים מקדימה שלא יבלעו.

וגם כאן כמה שיותר סלסלאות בטח לפירות וירקות אבל גם גבינות/ממרחים/שימורים-שאותם כדאי להעביר למיכלי אחסון.


לא מסודרת.. אבל לנעלייםלפניו ברננה!
ראיתי שהפתרון הכי טוב זה שידת מדפים. לא ארון נעליים.. שידה קטנה שקנינו פעם למטרה אחרת ועכשיו היא בכניסה צמוד לדלת של הבית וכל הנעליים בתוכה (חוץ ממה שמתחת למיטה ומתחת לספה וזרוק ברחבי הבית...) בזמנים שאני בכוחות מצלילה לשמור על הבית מסודר זה פתרון שממש נוח לי.
רעיון מגניב!אורות המלחמה
אני מאותגרת סדראפונה

כדי לעזור לעצמי אני שומרת על מינימום חפצים בבית.

כמה שפחות בגדים - לא שומרת בגדים שקטנים על הילדים, בגדים שאני רואה שהם לא לובשים מכל מיני סיבות...

בגדי היום יום של כל אחד נכנסים במגירה אחת ברוחב של 50 ס"מ - שורת חולצות ושורת מכנסיים/חצאיות (הכל מקופל לגובה).

חוץ מזה מספיק עוד מדף קטן לסלסילת תחתונים וגרביים ובגדי שבת. בגדים לעונה הבאה שומרת בארון העליון.

סה"כ ארון ברוחב 160 והוא מכיל בגדים של ארבעה ילדים פלוס מצעים פלוס מגירת קשקושים לכל אחד ולא צפוף שם בכלל. רוב המדפים חצי ריקים.

מה שכן חיפשתי הרבה זמן ארון עם הרבה מגירות, זה קריטי לי.

משחקים כנ"ל, אין לנו הרבה... מעט משחקי קופסא (מעמידה לאורך על מדף, כמו ספרים), צעצועים במגירה אם יש, או בסלסילה, אבל לשמור כמה שפחות.

לנו יש חצר אז כלי תחבורה נמצאים שם. בכל מקרה לבדוק מה באמת נצרך.

מקרר - להשתדל שלא יהיו מאגרים של אוכל, בסוף בד"כ עושים קניה שבועים אז אפשר לתת למכולת לשמור על המלאי...

מוצרי גבינה במגירת חלבי. אם אין מגירה או שהיא לא מספיקה, קני סלסילה.

לחומרי יצירה- שידת מגרות פלסטיקיעל מהדרום

לק"י


אפשר למיין את הדברים לסלסילות קטנות בפנים.

או לשים מגרה לכלי כתיבה, מגרה לדפי ציור וכו'.


בגדי ילדים- בסלסילות בארון במקום לקפל. ככה זה לא קורס.

מציעהמותק 27

בימבות, קורקינטים, כדור גדול, עגלת בובה שמה הכל במרפסת בצורה מסודרת.


בגדים,

לשים רק מה שצריך.. להעיף מה שלא.. למיין ולסדר.

 

במרפסת יש גם ארון משחקים של כתר בו המשחקים מסודרים בקופסאות כאשר במדף התחתון המשחקים של הילדים הקטנים ובגבוהים של הגדולים.... כדי שלא יהיה בלאגן.

ככה בחדר של הבנות הקטנות יש כוורת שעליה יש בובות גדולות, ובתוכה יש מדף אחד לספרים שלהן, מדף אחד לכלי מטבח, עוד אחד לבובות קטנות שמונחות בכלי אחסון בד. וכל שאר המשחקים הוצאתי למרפסת המקורה כדי שלא יתבלגן להן החדר... 

לבת הגדולה יש את המשחקים שלה, של ה"גדולים" יש לה מדף לכך בארון. אין מצב שיתבלגן..
 

מבחינת נעליים,

יש מגירת נעליים מתחת לארון בגדים...

לגדולים בארון הזזה, אין מגירה כזו, אז להם קניתי מעמד כזה קטן להניח עליו את הנעליים שבאמת יהיה מסודר ויותר נוח גם בשטיפה..


 

יצירות,

קניתי ארגז גדול על גלגלים, שם יש את כל חומרי היצירה מסודרים בקופסאות, קופסאות מחולקות וכו...

יש גם חומרים שהם בעצמם בקופסאות מעצם הקנייה שלהם..


 

מקרר,

כל מדף יש לו את המזון שאמור להיות בו וכל בני הבית יודעים זאת.

מדף ראשון, מעדנים, גבינות, חלבי בגדול. זה מונח בכלי אחסון פלסטיק עם ידית נשלפת, שנשטף מידי פעם.

במדף זה גם מנסה להכניס את הסלטים של שבת, אם לא מספיק מעבירה למדף השלישי.

במדף השני, נמצאים סלסלות של פירות וירקות בנפרד. סלסלה לעגבניות, סלסלה למלפפונים, סלסלה לגמבות, סלסלה לפירות- תפוח, אגס, שזיף. האחרים לא כי נרקבים יחד...

במדף השלישי, בישולים של היומיום, אוכל שבת, סלטים וכו..  

במדף הרביעי, בקבוקי שתייה של מים וסודה. המדף בקבוקים בדלת של המקרר נשבר.... לכן הם תופסים מדף לכשעצמם..

נשאר רק מדף קטן של בקבוקים כמו חלב, רטבים וכו..

וכמובן יש מגירות שבהם יש את שאר הירקות והפירות.. לפי העונה מה שיש..

 

עוקבת, כתבת אותי....אוהבת את השבת

משהו שעוזר לי

להוציא כל בגד שלא לובשים

גם אם זה למדף אחר

ולא מוציאים מהבית...

העיקר שהמדף היומיומי יהיה קליל


דבר שני סלסלאות

סלסלה לכל דבר

אפשר לקפל ולשים עומד

או לא לקפל פשוט


אני אוהבת בגדי ילדים בסלסלאות112233445566

ואז גם אם מתבלגן מתבלגן בתוך הסלסלה...

כשמחזירה כביסה או אורזת תיקים לשבת מוציאה את הסלסלאות אליי לספה...

ממש מרוצה!

עם בגדי חורף זה קצת פחות נח כי הם שמנים  ותופסים הרבה מקום

לי יש בעיית בית קטןן,מה עושיםמחכה עד מאוד

זה לא הכל קשור לגודל?

מה אומרות

מרגישה שמתבלגן בשנייה

מה עושים

זה קשה בהחלט

גם אני בבית קטנטן. מאתגר מאד!!112233445566
מצמצמים חפצים...אפונה
הפתרון לכל הבעיות
בעלי אוהב את זההה. רק להיפטר מחפצים🤣🤣🤣מותק 27
האמת שאני שמה לבן את הכיפות בסלסלה עם מכסהמותק 27

וגם את הגרביים בסלסלה ליד עם מכסה באותו מדף

וליד גם סלסלת לבנים עם מכסה

וסלסלת ציציות גם עם מכסה

כל זה באותו מדף אצלו בארון ונשמר מסודר

עונה ממקום מזדההאופק המדבר

אני ממש אוהבת שמסודר ונקי אבל בוא נגיד שזאץ מטלה שנמצאת ברשימה היותר מאתגרת שלי...

יש את השיטה של מארי קונדו שלי ממש שינתה את החשיבה ונתנה תקווה לכך שסדר זה משהו מעשי והגיוני ולא מלחמה חסרת סיכוי וסיום.

ממש ממליצה על הספר שלה, סוד הקסם היפני

ויש גם את @אם_שמחה_הללויה

שלפי הזכור לי גם אוהבת את הגישה של.

בהצלחה! ואת לא לבד בסיפור😊

חחחח כן כתבתי לה על הספר גם;)אם_שמחה_הללויה
מסתבר שהריכוז שלי לא משהו...אופק המדבר
חחחח איתך בסירה;)אם_שמחה_הללויה
מזל שיש את קונמארי שמסדרת קצת את הראש 😀 
למרות שהיה איזה קטע לפני כמה שנים שנולד לה ילד 3112233445566

אם אני לא טועה והיא פרסמה שגם היא מוצאת את עצמה בבלאגן וכשהיא כתבה את הספר היא לא ידעה מה זה הרבה ילדים וכו'....

חח לא שאני מזלזלת בעצות שלה אבל היא בעצמה  אמרה....

אני חושבת שבמקביל לכל החשיבה על סדר צריך להבין מה זה בית עם ילדים ולחמול על עצמינו.. ולמצוא את הדרך שלנו להיות כמה שיותר בצורה מסודרת ונעימה כמובן

תגובה חשובהאופק המדבר

אני לא יודעת מה בדיוק הוא אמרה וברור שיש הבדל בין בית עם ילדים קטנים לבית בלי,

לי אישית מאוד עזרה השיטה שלה בגישה לסדר, ואיך פרקטית לסדר, ואגב, הבית שלי על גלגלים כרגע עד להודעה חדשה🙈

מינימליסטיותביבוש

זה הסוד

אני כל שבוע זורקת דברים... באמת! אף פעם לא הצטערתי על דברים שלא שמרתי

לא שומרת כלום

יצירות קונה בו ביום שמתכוונת להשתמש (יש לי חנות מתחת לבית) וסוף יום זורקת הכל

משחקים...הכל בקופסאות אין שום משחק שאין לו מקום. יש לי כוורת גדולה וגם קופסאות גדולות עם גלגלים אחת על השנייה של מגנטים קליקס וכו'. יצירות של קליקס הילדים שמים מתחת למיטת תינוק ופעם בשבוע מפרקים הכל.

ארון בגדים רק אני מקפלת ורק אני מוציאה מהארון וככה לא מתבלגן. כל לילה מוציאה את הבגדים לבוקר לכולם.

מגבות רק בארון שלנו בחדר אין לאף אחד גישה חוץ ממני

בימבות אופניים יש לי המון הכל במרפסת

נעליים במגירת נעליים  וחלק שומרת בקופסאות

מקרר בעלי מפנה בערך פעם ביומיים

מתלבטת אם לפתוח שרשור חדש - בכ"א אשמח לנצלששושנושי

איך אתן מצליחות לזרוק דברים?

רק לני שבוע זרקי בגדים שכבר 7'8 שנים לא לבשתי

שמרתי אותם מתןך דמיון שאולי אולי אולי - יום אחד וכו.. עד שהתייאשתי לפני שבוע וזרקתי

 

יש לי למשל המון נעליים במצב מעולה

אבל בינינו, אין סיכוי שעוד אלבש את הנעלי עקב-גפרור

לא לבשתי אותם שנים

מאיפה אני אוזרת אומץ פשוט לבוא ולזרוק?

כואב לי הלב..

 

עם הכל אני בסדר, רק עם הקטע הזה קשה לי

יש לי באזור ה 80 זוגות, מתוכם 2 בשימוש יומיומי. אולי 10 בשימוש לשבת. כל השאר סתם מעלות אבק..

רק נעליים אני אוגרת,כל השאר אני זורקת בקלות יחסית.

מתחיל לעצבן אותי הכמות שהולכת ונערמת בחדר שירות

 

80 זוגות?????? אמאאאא וואו מכמה שנים זה נצבר?112233445566
ותתני לבעלך לזרוק לך בלי שאת איתו בתהליך112233445566
משהו כמו ה 7-8 שניםשושנושי

כמובן כל מה שיש, כולם באיכות מעולה

מה שכבר לא נראה מעולה הלך לפח..

 

הנעליים כמובן רובן לא באיכות טובה אלא יותר נעלי יופי

כמו מטוגו, שיין וכו..

הכי מקל זה להעביר ליד שנייהאוהבת את השבת

ואז את יודעת משישהו ישתמש וזה לא הולך לפח


יש נקודות איסוף של ויצו

יש קבוצות וואצאפ של אמהות לא אוגרות

יש בכל הארץ!!

י שהמון קבוצות מסירה בוואצאפ ובפייסבוק

ןיש חנויות יד שנייה


אחכ-

שתדעי שלא מצטערים על מה שזורקים

כל מה שלא לבשת בשנה האחרונה

ביי!

אם תצטרכי - תקני או תקני מקבוצות מסירה


יכולה לגלות לך שיש לי שני זוגות נעליים בשימוש יומיומי.

ועוד שניים ספייר..

וואי חלומי להיות עם 4 זוגות - בקרוב אצלישושנושי

יש לי חנויות יד שנייה ליד הבית שיכולה ממש בקלות למסור

אבל איך אני יכולה לדעת שלא אלבש יור את הנעל 8 ס"מ גובה עקב?

גילוי נאות: לא אלבש את זה בחיים ועדיין קשה לי..

יש שם גם נעליים יקרות

או נעליים שלא נוחות בכלל בכלל בכלל ולכן לא בשימוש

אבל החשש הזה שאולי יום אחד זה יהיה לי פתאום נוח

או אולי יום אחד ארצה דווקא את הנעל בצבע ירוק בקבוק?

 

סיוט!

דווקא בנעליים זה יותר קל..אמא ל4 + פצפון

כי מה שלא נוח הוא סבל! למה שאני אסבול? עדיף לקנות נעל איכותית מטבע נאות שתשתמשי בה הרבה ולא תהרוס לך את הגב, מאשר מיליון נעליים לא איכותיות שאחרי חצי שעה את מתחרטת שנעלת אותן...

תמסרי בכיף לחנות יד שנייה, תשקיעי בעצמך ותלכי רק עם נעליים נוחות. זה הבריאות שלך! 

הנעליים הבריאות פחות יפות..שושנושי

לא בקטע רע

אבל את יודעת,

אוהבת צבעוניות מגניבות וכו'..

יש כמה נוחות בהן אני כמעט לא משתמשת 

תתחילי מלהחליט *איזה דברים את משאירה*אם_שמחה_הללויהאחרונה

מה באמת משמח אותך, מרגיש לך עדכני, מאפיין אותך ואת הסגנון שלך..

אם הנעל עם העקב  הגפרור משמחת אותך בגלל המראה שלה, תשאירי. גם לי יש נעל כזאת שאני לובשת פעם באף פעם ,אבל תמיד משמח אותי להסתכל שהיא אצלי בארון

ממש תעברי נעל נעל ותחליטי מה את משאירה.

ותמיד תחשבי שעם מה שהולך ועוזב אותך מתפנה לך מקום לשפע חדש...לנעליים עוד יותר יפות, עדכניות , יפות ואיכותיות 

אני מעיפה חופשיהמקורית

כיף להתחדש

כיף להיפטר

ומה שנעלתי לפני 8 שנים רחוק ממני ממש היום

כנל מה שלבשתי

פעם הייתי נועלת יותר עקבים, היום בכלל לא

פעם היו לי המון נעלי בובה בזול, היום משקיעה ב2 זוגות איכותיות לעונה ושילכו לפח. נועלת גם ספורט, תלוי מה בא לי ללבוש באותו יום

אני נגד הפיכה של הבית לאנדרטת אופנה מכל השנים. יש אחרים שיהנו מזה. את חוסכת מקום ומדייקת את עצמך.

היום יש לי כ20 זוגות נעליים, חלקן גם חורפיות כי אני נהנית לגוון ויש לי ממה להיפטר. אבל 80 זה המוון בעיני, במיוחד אם את לא נועלת

שימי לב, נעלים לא נשמרות טוב ☹️אן אליוט

רק לאחרונה הייתי חייבת לזרוק 3 זוגות של נעלי שבת ששמרתי, ולא יצא לי לנעול שנים בגלל העקבים.

בשבועות האחרונים נעלתי שניים מהזוגות לארועים, והן פשוט התפרקו תוך כדי הערב 😭. ואז הבנתי ובדקתי את הזוג הנוסף שהצטרף לאחרים בפח.

החלק הפנימי פשוט מתפורר, גם הדבק בסוליה וכו'.

מה שלא נועלים אין טעם לשמור מסתבר

שימי לב שושנושי, יעזור לך בדילמה!אוהבת את השבת
אצל מי שהבייבי היה צורח בנסיעה-באיזה גיל זה עבר?🫠בידיים פתוחות

צריכה קצת עידודים כי כבר נוסו כל הטיפים..

כרגע בן 3 חודשים וצורח מ day one מתחילת הנסיעה עד סופה, וכואב לי הלב עליו.

וכל נסיעה סיוט..

יודעת שמשתנה בין תינוק לתינוק..

ממש משתנהכורסא ירוקה.

אצל אחת עבר כשהפכנו את כיוון הנסיעה, אצל אחד כשהפחתנו את כמות הנסיעות באופן דרמטי

אצלי כשהפכנו את המושבמנגואית

אני משתדלת למשוך הרבה מעל גיל שנה נגד

וכשהפכנו זה התחלף בהקאות אצל חלק מהילדים ואז זה בכי קצר מאמצע הנסיעה עד שמקיאים

ולא לאורך כל הנסיעה...

מפסיקים להקיא אצלי בנתיים סביב גיל 5

יאוו.. את גיבורהיעל...

האמת שזה בדרכ בסדר לי. ההקאות..מנגואית

הגיל הקטן שצורחים ואי אםשר לדבר איתם הוא נורא ואיום

וואי וואי, קשוח.. תודה!בידיים פתוחות

לא מעודדתדרקונית ירוקה

אצלינו בגיל שנה וחצי בערך

אוי לאבידיים פתוחות

מאוחרררר

אצל הגדול רק סביב גיל שנהאחת כמוני

כשהפכנו כיוון.

השלישית גם היתה ככה בהתחלה. עבר כמעט לגמרי ב"ה סביב גיל 4 חודשים

חיבוק

וואי תודה!בידיים פתוחות

כתבו כאן בעבראפונה

לתחוב גרביים מאחורי הכתפיים של התינוק בסלקל ומגבת מגולגלת מתחת לברכיים שלו.

לא זוכרת מי זאת היתה אבל היא אפילו צירפה סירטון. שווה לנסות.

ניסינו, לא עבד לצעריבידיים פתוחות

אני חושבת שבגיל חצי שנה זה התחיל לפחותרוני_רון

בהדרגה

עד גיל שנה

חיבוק, זה סיוט סיוט סיוט סיוט

אצלנו לא היה שורד אפילו נסיעה של 2 דק בתוך השכונה, לאסוף את אחיו הגדול

אמאלה לבכות מלהיזכר...

יואו יואו.. תודה!בידיים פתוחות

בגיל מאוחר עבר...סליחה שלא מנחמתממתקית

גיל 2 ושמונה כזה אבל מאז שעבר הוא מטורף על נסיעות ובוכה כשמגיעים..."רוצה עוד באוטו עוד באוטו..."

מקוצוניות ולקיצוניות

2 ושמונה?? וואו 😟😟בידיים פתוחות

לא מעודדת, סביב שנה ואחרי תקופה שלאורוש3

הפחתת נסיעות ''בזכות'' הקורונה.

דווקא השארנו נגד הכיוון עדיין גם אז כי בעיקרון ההמלצה של בטרם זה שנתיים. וכבר לא בכה אז זה לא היה זה.

זה היה אבל פשוט סיוט... ניסינו כמה דברים אבל כלום לא ממש הועיל. בגדול כל נסיעה הכפילה כי עצרנו כל כמה זמן.

בע''ה יעבור לכם מהר.

בסביבות גיל שנהיהלומה..

עד גיל בערך 10 חודשים זה צרחות של החיים עד שנרדם.ואז מתעורר וחוזר חלילה.. יאו זה היה קשוח ממש.

אבל היה עוזר כיסא בטיחות במקום סלקל

הוא היה יותר רגוע. יכול להיות שלא אהב את הסלקל בכלל? אולי לא היה לו נוח... בכיסא שמתאים מגיל 0 היה קצת יותר מרווח..

וואי אמאלה.. תודה 🙏בידיים פתוחותאחרונה

נשים שלוקחות זריקות הרזיהברונזה

אשמח לקצת סדר, מתחילה ברצינות לחשוב על העיניין..

דבר ראשון ובסיסי - ממי מבקשים מרשם? לא הצלחתי להבין באינטרנט

כמה זמן קצב הירידה? איך התחושות? ממליצות/לא ממליצות?

למב בעצם זריקות ולא ניתוח?🤔

וכל מה שעולה לכם שיכול לעזור לי

מרגישה אבודה בנושא ורוצה לשמוע מנסיון

אני לא לוקחת אבל בעלי וביתי.דיליה

צריך להיות אצל דיאטנית דבר כאשון. ואחר כך רופא אנדוקרינולוג רושם את התרופה.

אצלינו זה עבד מעולה הם במינון הכי נמוך הבת שלי ירדה 23 ק”ג בתוך חמישה חודשים ובעלי עוד לא עלה על משקל אבל בהיקפים מאוד בולט.

הבת שלי במקביל גם אצל דיאטנית.

גיסתי עשתה בעבר ניתוח ועשיו היא עם זריקות. כי עלתה אחרי כמה שנים.

זריקות זה חתונה קתולית, אם מפסיקים עוחים במשקל.

צריך לאכול המון חלבונים כי אחרת זה לא בריא.

אז יוצא שאני מבשלת המון בשרי ודדג ופחות פחמימות שזזה משמעוצי מבחינתי.

הלכל החיים מלחיץ אותיברונזה

אני רוצה עוד הריונית (והרבה ;) ) זה אמור לפגוע?

זאת אומרת לקחת לתקןפה ואז להפסיק בשביל להכנס להריון

לא צריך להפסיק בשביל להיכנס להיריוןדיליה

אלא צריך להפסיק אם נכנסים להיריון ויש התוויה מתי חוזרים לזה אחרי הלידה.

באמת? הבנתי שחייב אמצעי מניעהברונזה

ממש מקווה שלא

כמו שאמרתי לא מכירה מעצמידיליהאחרונה

אבל גיסתי נכנסה עם זה להריון.

פשוט הפסיקה והמשיכה.

חד משמעית לא הפסיקה חודש לפני וההריון היה הפתעה.

מה? אני יחדעת שצריך להפסיק חודשכבת שבעים

לפני שמתכננים הריון

ואגב @ברונזה זה לא מתאים עם גלולות

צריך ללכת לרופא משפחהכבת שבעים

אם הbmi שלך יותר מ30 היא תתן לך מרשם (אם יש טרום סכרת אז גם פחות מ30)

הקצב משתנה מאחד לשני, וגם משתנה בכמות שאת מזריקה. ממליצה להזריק פחות מהמנה המלאה כדי לצלוח את תופעות הלוואי.

לצורך העניין, אני ירדתי בממוצע 2.5 קילו בחודש.

יש בחילות והקאות כמו שליש ראשון, אבל לדעתי פחות נורא, כי זה מתרכז בעיקר בימים שאחרי ההזרקה ואח"כ נרגע.

אני נהנתי מאוד מהתהליך. הבעסה שאחרי הריון ולידה העלתי המון. לא הכל אבל המון.

היתרון מול ניתוח שזה נגיש, בלי כאבים והתאוששות וכו'. הבעסה שוב, שזה לכל החיים.

רופאים מאוד ממליצים לשלב ספורט תוך כדי, לא זוכרת להסביר בדיוק למה, יש הרבה פודקאסטים בנושא.

מוזמנת לשאלות נוספות 😊

תודה!ברונזה

כתבת

"אני נהנתי מאוד מהתהליך"

אשמח לשמוע ממה נהנת ;)

גם דוגרי, 2.5 קילו לחודש נשמע לי ממש קצת.. אולי אני לא מעודכנת?! וקצת רוצה קסם?

מלראות את המשקל יורדכבת שבעים

מלהסתכל במראה

מללכת לקנות בגדים

מזה שהאוכל לא בראש מעייני כל היום. אני לא עסוקה במה אני אוכל ומה אני אכין. ואיך בא לי עכשיו עוגת שוקולד... האוכל לא כ"כ עניין אותי, לפעמים אפילו שכחתי לאכול (בחייייםם לא קרה לי בשגרה)

אמאלה זה מגרה אותי😅ברונזה

ואחרי כמה זמן הפסקת לקחת?

(או שלא הפסקת?)

אחרי שנהכבת שבעים

יאוש.רוצה עוד

אני מאד רוצה עוד ילדים. אני בגיל לא הכי צעיר כבר. בעלי הרבה שנים התנגד, בסוף הסכים שנפסיק למנוע, אבל עדיין לא רוצה אלא אומר; מה שה' רוצה...

הילד/ה הכי קטנים כבר די גדולים.

אני יודעת שזה ממש הזמן האחרון. ואני לא נכנסת להריון בינתיים. בעבר נכנסתי די מהר. המניעה לא הייתה הורמונלית. נכון שהגיל מתבגר אבל בכל זאת...

ברוב החודשים אם לא כל האחרונים כנראה היינו יחד סביב הביוץ. עשיתי בדיקות בסיסיות כמו פרופיל הורמונלי ומעקב זקיקים וב"ה תקין. גם בעצמי עברתי התנגדות לדבר, ועשיתי טיפול לגבי זה, עד שעכשיו אני באמת באמת רוצה מכל הלב. וזה לא קורה😭😭😭

כבר חודש שני מאז שאני מרגישה סופסוף שאני באמת שם.

קול חיצוני אומר לי עזבי, יש לך כבר משפחה. הרבה יותר קטנה ממה שחשבת, אבל משפחה. הילדים הקטנים כבר גדלים, שחררי, תהני מהחופש וצאי לשלב הבא בחיים.

אבל אני פשוט לא שם. סובלת מכל רגע, ומרגישה או אפילו יודעת, שאמורים להיות לנו עוד ילדים במשפחה, ואני לא יכולה ולא מסוגלת להתקדם.

בעלי לא בקטע של טיפולי פוריות, מרגישה שמיצינו נסיונות אפשריים. הפער בין הקטנים שלנו להריון שיהיה הולך ונהיה עצום, בחיים לא פיללתי כזה פער. הגיל שלי גם מתקדם.

מרגישה בין הפטיש לסדן. ולא יודעת מה לעשות. בא לי לצרוח ולבכות, ולבעוט. וללכת לישון לעולם.

מרגישה גם, שאת כל ההתפתחות וההתקדמות שלי המקצועית והאישית, אני עוצרת כי מבחינתי עוד מעט אני בחופשת לידה... ואז מגדלת קטנים... ורק כשאסיים אוכל באמת להתקדם ולהתמסר לשלב הבא.

אבל אני תקועה בשלב המעבר. ולא יודעת מה לעשות עוד.

החלק הכי כואב, זה שאני עוברת את זה לבד. אין אף אחד שיודע, וגם בעלי היקר, לא פרטנר לכאבי לב שלי... כי מבחינתו הכי טוב ככה... אז לא משתפת אותו כמעט.

ויום יום, חודש חודש, אני בעצם בדבר הזה, לבד. בתקוות, באכזבות, בניתוח סימנים ופרשנותם, בתפילות, בסגולות, בטיפולים אישיים, בהתרסקות, ברכבת הריםםםם. כבר שנים.

יש חברה ששיתפתי קצת בדברים של הטיפול. אבל לא מתאים לי לשתף בכל טבילה, וכל תקווה, וכל ביוץ.

וכל פעם אני אומרת וואו טבילה בפורים, איזה מיוחד, ודאי יהיה מטבילה כזאת תינוק מהמם והריון ניסי.. כנ"ל פסח, ושבועות וראש השנה... הנה עכשיו אין שום דבר מעניין.

ולא ברור לי בכלל איך הלב שלי עוד אופטימי ומקווה, וכל חודש אני מרגישה שהנה זה זה, זה בטוח זה.

כולל החודש הזה, שהיו לי תחושות מטורפות של הריון, וקצת בחילות, ורגישות פסיכית בחזה (עדיין יש).

ושוב אמרתי הנה הנה זה קורה. עשיתי היום בדיקת הריון ויצא שלילי. נכון שהפעם אני יודעת רק טווח של שבוע שבו היה הביוץ ויתכן שעוד לא עבר מספיק זמן, וכאילו קיים עוד סיכוי.

אבל די נמאס לי להיות פטתית. לחפש באור שמש ופנס פסים לא נראים. זה יצא שוב שלילי. ואני גמורה.

ולא יודעת איך להמשיך מכאן.

בא לי רק לישון.ואני לבד בעולם בזה.

ולא, אל תשכנעו אותי לרדת מזה. אין פה שם דבר רציונלי או הגיוני. ואני לא מסוגלת להפרד מזה.

מרגישה שאני רשמתירק אמונההה

לא יודעת מה להגיד איתך באותה סירה… מאחלת לנו בשורות טובות בקרוב

אמןןןןןרוצה עוד

דחוף

וואו ממש הרגשתי את הקושי, הציפייה, האכזבה והבדידותשיפור

מעלה רעיון בעדינות, לא יודעת אם נכון בשבילך כרגע. אולי להשאיר את זה בידי שמיים? כשה' ירצה הוא ייתן, ובינתיים להתקדם מבחינה אישית ומקצועית, ובעזרת ה' כשיגיע תראי איך לשלב את הדברים...

תודה רבה לךרוצה עוד

הייתה לי מחשבה כזו שהשתעשעתי בה, אבל בסופו של דבר אני שואלת את עצמי עד מתי זה בכלל יהיה רלוונטי? הרי הגיל עולה, הפער העתידי גדל... אם אני עוד רוצה לעשות משהו זה עכשיו.

מה גם שאני כן צריכה להיות באיזה מעקב של מתי הביוץ כדי לדעת מתי תקופת הטהרה ואיך לסדר אותה.. קשה בסוף להתנתק ולהתעלם מזה.. ובאותו האופן, לא לדאוג להיות יחד סביב הביוץ (אצלי הוא רחוק מהטבילה אז זה גם ענין)

רק לגבי הפער- הייתי משחררתשיפור

מכירה משפחות עם פערים גדולים, וזה יוצר קשרים שונים אבל לא פחות אוהבים ומיוחדים.

לגבי שאר הדברים זה באמת מורכב... בהצלחה!!

משתתפת איתךאור עולה בבוקר

מזכירה לי מאוד את עצמי ...עם הציפייה הגדולה כל חודש שיקרה נס . הסיפור שלנו דומה ...

גם אני מוטרדת מהפער שגדל בין הקטן להריון חדש... ותוהה לעצמי איך יהיה לקטן לגדול בנפרד מהאחים שלו. אין לי תשובות. משתדלת להתפלל, להודות על כל הטוב הקיים, לחשוב עוד ועוד על השתדלויות שאפשר לעשות כמו לחפש עוד ייעוץ וכד'. והשאר להשאיר בידי שמים . אבל זה ממש בוערר בי 💖ממש מבינה אותך .

מברכת אותך שה' ימלא במהרה משאלות ליבך לטובה!!

אמן ואמןרוצה עוד

תודה על ההזגהות, הלוואי וה' יברך אותנו בקרוב🌹

קשוחאורוש3

השאלה אם יש מה כן לעבוד מול הבעל איכשהו. וכן לעשות בדיקות בסיסיות (כולל זרע, זה בייסיק). כי זה כרגע את באפלה של הספק. יכול להיות שאם תדעי משהו שאפילו יגרום לכם להחלטה משותפת לוותר, תיהיה במקום יותר רגוע מאשר כל הערפל הזה. או שלא, לא תמיד ברור. אולי הוא יסכים להיות איתך במשהו יחסית מה''קל'' נגיד הזרעות או אפילו תזמון יחסים בדיוק לביוץ עם מעקב זקיקים וקצת תרופות, להגביל לכמה. לא יודעת, הייתי מתחרפנת לא להבין מה הולך בכלל. לא שזה בידיים שלנו בכל מקרה ועם כל תוצאה שלא תהיה, אבל במידת הכלים שיש לנו בעולם הזה בכל זאת. וגם אם הוא לא במאה שלם והוא מוכן לעשות איתך תהליך כלשהו, בהחלטה משותפת (אפילו אם חלילה כן מוצאים משהו ומחליטים לא להתערב אקטיבי ולשחרר), לפחות יוריד את הלבד וחוסר הוודאות הנורא הזה.

אגב עזבי את הפסים הדפוקים האלה. תעקבי אחרי ביוץ ותעשי בטא. מניסיון.

תזמון יחסים אני עושה לבדרוצה עוד

(בגדול יודעת מתי הביוץ, בכל מקרה משתדלים יום כן יום לא עד שבוודאות יודעת שעבר- עושה בדיקת דם לודא במידת הצורך). כלומר אני ממש על זה. הוא לא מודע. מבחינתו אני פשוט טובלת ואנחנו יחד...

לגבי תרופות, שאלה אם הוא יזרום, זה מעלה סיכוי להריון מרובה עוברים. אני בעד,כן? אבל נראה אם בעלי יאהב את הרעיון. הייתה לי מחשבה בעבר לנסות לעשות הזרעה ואז דרכה כבר תהיה בדיקת זרע. מזמן חשבתי על זה. בזמנו- הוא לא היה בעניין. מתלבטת אם לנסות ללכת לשם. (ויש לדעתי סיכוי שיש בעיה כזאת, מעדיפה לא להכנס לסיבה למה).

לפני קרוב לשנתיים נכנסתי להריון תוך כדי מניעה שנפל ממש מיד, זה כן קצת מעודד אותי. אבל לא מספיק. רוצה ילדים בריאים ושלמים🙏🏽

נראה לי שבאמת הכיוון עכשיו יהיה שיחה על המקום שלי מול זה ואז נראה מה יזרום לעשות. היתה לי מחשבה גם אולי ללכת לאיזה רב גדול.

בגדול היוםאורוש3

מנסים מאוד שלא יעלה סיכוי למרובה עוברים. רצו לבטל לי פעם הזרעה בגלל כמה זקיקים. אבל בסוף עשו.

לא מאמינה שיתנו הזרעות ושום דבר בלי בדיקת זרע בכל מקרה זה דבר שצריך לעשות...

ממש בהצלחה בהכל וגם מול הבעל הלוואי שיצליח לך לגייס אותו לפחות לבירור קל.

אולי אפשר להתחיל בלשתף במה שאת עושה?שיפוראחרונה

שיתחיל להבין כמה זה חשוב לך ותהיי טיפה פחות לבד בסיפור הזה. לדעתי עצם ההסתרה יוצרת איזשהי מחיצה❤️‍🩹

שאלה על החזרת עובר קפואכבדה

על בסיס המחזור הטבעי.

רופא הפוריות אמר שיש דבר כזה חצי טבעי, כדי שלא יצא בשבת. ונותנים אוביטרל. (בהחזרה הקודמת עשיתי רק בדיקות דם וא.ס , והחזרה 3 ימים אחרי הביוץ. אח"כ לקחתי תמיכה )

לא הבנתי מתי לוקחים אותו. אם מישהי יודעת ויכולה להסביר אשמח. תודה רבה!

נותנים אוביטרל כדי לתזמן ביוץ תוך 36 שעות.Sheela

לא בטוחה איך זה אמור להסתדר עם שבת אבל כנראה הוא יודע מה הוא אומר..

תודהכבדה

זהו, שגם אני לא הבנתי איך זה עוזר בסבב טבעי בלי הורמונים נוספים. טוב, כשנגיע לשם נברר

הוא צריך לתת לך הנחיה מתי בדיוק לקחתאורוש3

יום ושעה.

כי זה מתוזמן לפי זמן ההחזרה (אם אני זוכרת נכון בעצם שהביוץ יצא לפני ההחזרה לפי גיל העובר). זה גם עוזר לתזמון הביוץ וגם תמיכה כלשהי.

בהצלחה!

טוב ,תודה רבהכבדה

אני עוד לא בטיפול, רק היינו בפגישה עם הרופא. להכין תכנית טיפול...

כשנגיע לטיפול מן הסתם ייתנו לי את כל ההנחיות. תודה!

כן וזה גם לפי המעקב זקיקים לא ממש נקבע מראשאורוש3

כשמנסים על בסיס טבעי יש הרבה יותר מעקב וההנחיות משתנות לפיו.

לגמרי עדיף אגב, התרופתי קשוח יותר לפחות לדעתי. למרות שפחות דורש מעקב.

ממה שאני מבינההשם שליאחרונה

עושים מעקב זקיקים כדי לעקוב מתי הביוץ.

את מקבלת הנחיה מהרופא מתי לקחת את האוביטרל ומתי ההחזרה.

האוביטרל גורם לתזמון מדויק של הביוץ, כדי שתהיה יותר שליטה עליו יוכלו לדאוג שזה לא יצא בשבת.

התלבטות על רכב - מה אומרות?גוגי גוגי

לקראת ילד שלישי ב"ה

מכרנו את הרכב הקודם כי כבר לא היה מתאים

מתלבטים אם לקנות 5 מקומות או 7, מאמינה שהילד הרביעי יגיע בעז"ה תוך שנתיים /שלוש.. מה חושבות?

אם נקנה עכשיו 7 מקומות זה יאפשר לנו לשים את הגדול בספסל האחורי ואז יהיה יותר מקום באמצעי..

לא חושבת שכדאי מעכשיו רכב של 7 מקומותדיאט ספרייט

רכב גדול גם אוכל המון דלק, הוא גדול והניידות שלו לא כ"כ נוחה.

חבל לצאת כל יום לעבודה כבר מעכשיו עם כל הרכב הזה והדלק ושהוא צורך ולחפש חניה גדולה.

ובכלל יש הרבה אנשים (כמוני) עם יותר משלושה ילדים, שמוצאים לנכון להתנייד בשני רכבים במקום באחד.

עד הילד הרביעי בע"ה הרבה דברים יכולים להשתנות:

אולי תקבלו רכב אחד מהעבודה

אולי יסתדר לכם בכלל לקנות רכב חשמלי

ויהיו לכם עוד הרבה שיקולים עוד שנתיים שלוש.

רכב קטן, קומפקטי, חסכוני- לדעתי האישית זה עדיף עכשיו והפער בדלק שווה את ההפסד של יד נוספת, אם בסוף תחליטו למכור אותו ולקנות 7 מקומות.

מסכימהרוצה עוד

אנחנו גם קנינו 7 מקומות עם 3 ילדים.. ממש נח!בת מלך =)

גם אוהבים לקחת טרמפים.. וגם יש מקום בשפע לדברים שאורסים כשנוסעים להורים וכו'

זה תלוי תקציב אפשרי ומוכנות השקעהנברשת

רכב 7 מקומות זו השקעה כספית הרבה יותר גדולה בכל המובנים. תיקונים טיפולים ביטוחים טסט וכמובן דלק.

מצד שני יש נוחות במרחב הגדול, בכיף לקחת עוד טרמפיסטים, קרובי משפחה או חברים של הילדים כשצריך.

גם אנחנו היינו צריכים להחליף רכב כשנולד השלישי אבל אני לא היינו ביכולת להשקיע כספית, לכן קנינו רכב רגיל ואחרי כמה שנים החלפנו לרכב 7 מקומות לפני לידה רביעית. מבחינה כספית יצא לנו חיסכון גדול מאוד כל השנים האלו.

רכב 7 מקומות עולה הרבה הרבה יותרמשתדלתלהיותאני

רכב 7 מקומות עולה פי 3 מרכב 5

ואם קונים ביותר כסף, אז גם הביטוח יקר יותר, מעבר לזה בדרכ הדלק גם (למרות שיש גם חסכוניים של 7 ובזבזנים של 5), התיקונים יקרים יותר.

אם יש לכם תקציב משמעותי בנחת גם לקניה וגם להוצאות - אז לכו על זה, זה באמת נחמד שמרווח יותר ותחכסו את ההתעסקות עוד שנתיים,

אבל אם התקציב לא גדול, עדיף לקנות 5 וכשיהיה רלוונטי למכור אותו ולקנות 7.

אנחנו בדיוק היינו ככה באותנ התלבטותניק חדש2

בסוף קנינו 5 מקומות.

והילד הרביעי עוד לא הגיע🫢 השלישי בן 4.5.

מאמינה שחסכנו דיי הרבה בינתיים כי 7 מקומות עולה הרבה לתחזק.

מוסיפה שיקולאפונה

הרבה יותר קל למצוא רכבים קטנים במצב טוב (נהג יחיד, קילומטרז' נמוך).

רכבי שבעה מקומות יד2 בממוצע שחוקים משמעותית.

לא יודעת בן כמה הגדולתוהה לעצמי

אבל הספסל האחורי די רחוק ומנותק.. לא בטוחה שזה יהיה לו נחמד בכלל

וגםאפונה

מאד נח שהגדול יושב ליד התינוק ויכול לשעשע אותו בזמן הנסיעה.

לגמרייייתוהה לעצמיאחרונה

ויכול לתת לו בקבוק או משחקים כשצריך

במצב דומה קנינו 5 מקומות, שמחה בזהשיפור

יותר חסכוני ויותר נוח לנהוג בו.

מוסיפה שיקול לרעת ה7 מקומות - מקום חנייהיראת גאולה

אם אתם נמצאים הרבה באזורים שיש מצוקת חניה, יותר קשה לחנות עם רכב גדול.

מסכימה עם מי שענתה שזה עניין של נוחות מול השקעה כלכלית. יותר נוח רכב גדול ומרווח, יותר נוח לא למכור ולקנות שוב רכב בעוד כמה שנים, יותר נוח שאפשר לצרף עוד מישהו לנסיעה מדי פעם, אבל זה עולה הרבה יותר. הביטוח יקר יותר, וזולל דלק הרבה יותר. אם למשל יש לכם הרבה נסיעות לעבודה, בעצם יוצא לשלם דלק יקר של רכב גדול על רכב ריק...

מה שכן, כשיש כבר ב"ה 3 ילדים, חשוב לקנות רכב מספיק מרווח, שייכנסו 3 כסאות בטיחות / בוסטרים לפי הצורך, וגם תא מטען מרווח.

אח שלי מתגרשאנונימית בהו"ל

ויש לי על זה מיליון שאלות.

איך מסבירים לילדים שפתאום הוא בא אלינו עם הילדים אבל בלי אשתו. הגדולה שלי מתבגרת הבינה כבר שמשהו קורה, אבל עם האחרים (12 ומטה) לא הסברתי ואני לא כל כך מוצאת מילים.

ואני גם לא יודעת איך להתייחס לגיסתי, שעוד רגע תהיה לשעבר. יחסית אנחנו בקשר די טוב, ומוזר לי לנתק את הקשר. מצד שני מרגיש לי קצת 'בגידה' באח שלי להיות בקשר איתה.

וההורים שלי שבורים ואני לא יודעת מה להגיד להם. הם מהדור שגירושין זו לא אופציה. וקשה לי כבר לשמוע את אמא שלי בוכה לי על זה בטלפון.

(האמת שאני מבינה את שני הצדדים מאוד. לא רואה כאן צד טוב וצד רע. כן רואה כמה רע הם עשו אחד לשני ועכשיו שהוא גר בנפרד הרבה יותר קל לשניהם).

ואני גם סתם אשמח לחיבוק.

כי אמנם זה משהו שכבר היה צריך לקרות, ועדיין זה עצוב וכואב ממש גם לי.

ווואוו מורכב ומציף!! חיבוק!!❤️❤️❤️שיפור

לילדים הייתי מסבירה שהם התגרשו, ואם הם ממשיכים לשאול אפשר להסביר שהיו דברים שלא הלכו טוב ולכן הם מתגרשים, וזה אישי שלהם מה לא הלך טוב.

לגבי הקשר עם הגיסה, נראה לי תלוי מה האווירה סביב הגירושין אצלינו במשפחה הייתה דודה שהתגרשה והייתה עם המון כעס על הגרוש שמבחינתה עשה לה מעשים חמורים ואף אחד לא נשאר איתו בקשר, ולעומת זאת דוד שהתגרש ולא היה טעון עליה ואמא שלי נשארה בקשר עם הגיסה, אפילו הזמינה אותה לשמחות והיא באה עם הילדים לשבת אצלינו בבית וזה היה ממש בסדר. אז צריך להרגיש את המצב.

לגבי להסביר לילדיםאיזמרגד1

פשוט להגיד את האמת... להגיד שזה עצוב אבל קורה לפעמים

ולגבי קשר עם הגיסה מכירה כאלה שנשארו בקשר טוב עם גיסים לשעבר גם אחרי הגירושים. אם זה ממש מפריע לך את יכולה פשוט לשאול את אח שלך, יש סיכוי שזה בכלל לא מפריע לו...

וחיבוק זה באמת עצוב ממש ממש🫂

חיבוק♥️המקורית

אני חושבת שצריך להגיד את האמת. שהם התגרשו. יש מציאות כזו הרי.. האמת הילדים שלי מכירים את זה בכלליות גם בלי קשר לזוגות שהם מכירים בחיים

אגב,לדעתי זה שהם התגרשו לא סותר יחס טוב עם אמא שלהם. אני מכירה המון משפחות של גרושים שמסתדרים ביניהם. היא עדיין אמא של האחיינים שלך.

אני מסייגת שבמקרי קצה (ויש גם כאלה) הנכון הוא להתרחק. אבל לא תמיד זה נכון

ולגבי אמא - אכן כואב, אבל היא תשלים עם זה מתישהו... לפעמים עדיף בנפרד מאשר ביחד

עברנו את זהמקרמה

לגבי הילדים

אנחנו סיפרנו שזלדה וקלמן החליטו שהם נפרדים

הסברנו שאנחנו לא תמיד מבינים ויודעים מה הסיבות אבל אנחנו מאמינים שהם החליטו את מה שנכון להם

קלמן וזלדה תמיד ישארו הורים של הבני דודים שלכם והם אוהבים אותם מאוד אבל הם כבר לא יהיו זוג

(פה תתני להם להוביל את השיחה ואולי כדאי לפצל אם יש לכם פערי גליים)

אצלנו עלו שאלות טכניות כמו איפה הם יגורו

ואיפה יהיה הבית של הבני דודים

עלו גם שאלות לגבינו והבהרנו שאנחנו רוצים ובוחרים להיות ביחד ואין לנו כוונות להיפרד

לגבי הגיסה-

הייתי פותחת את זה מול אחיך

בהכי טוב

ואומרת בפשטות- אנחנו מאחוריך לכל מה שתחליט, אשמח חהישאר בקשר עם זלדה אבל אבין אם תעדיף שלא או לחילופין אם תעדיף שאעשה את זה בלי שאתה בלופ ולא אדבר איתך על זה

לגבי אמא שלך

קודם כל זה באמת שבר ומותר לבכות

זה ממש חורבן בית ואם זה טרי - תני לה את המקום

כאב של אמא על הבן שלה זה ממש מובן...

אבל גם הייתי מחזקת את האח מולה

אומרת שאת סומכת על שיקול דעתו.

שזוגיות היא סוד של 2 אנשים

אנחנו אפעם לא יודעים מה באמת קורה בין זוג

ואאתן רוצות שיהיה לו טוב

והוא כנרטה יודע מה טוב לו גם אם קשה לה לראות את זה

עדיף סוף כואב מכאב שאין לו סוף

לצערי הגדול חווינו במשפחה... מבינה אותך מאדאמהלה

ושולחת חיבוק ענק. (התגרש לי יותר מאח אחד....וכל פעם סיפור שונה ומורכב ואחר)

אני ממליצה להגיד בפשטות ובלי להסתיר.

ו----

לקחת בחשבון שהילדים יתחילו לבדוק אתכם

ולבחון אתכם

ולפרגן לכם שאתם כזה זוג מתאים

ולשאול אם גם לנו זה יכול לקרות

ועוד ועוד

ב"ה ותודה לה' שהילדים שלי חווים בבית, הורים עם זוגיות יציבה וטובה ומכבדת

במיוחד בתקופת הגירושין של אחיי, הקפדנו להראות בבית יותר גילויי חיבה, כמובן בצורה מכובדת אבל שהילדים יראו יותר מהרגיל

וכששאלו, והם שאלו- אם גם לנו זה יכול לקרות, אמרנו חד משמעית שאבא ואמא הכי אוהבים בעולם וטוב לנו ביחד וטוב לנו איתם וכו'

בקיצור- להיות כנים ואמיתיים, ולתת לילדים יציבות והבנה.

שוב חיבוק גדול

מוסיפה עוד על עניין הגיסהאמהלה

אני בהתחלה שמרתי איתה על קשר מאד טוב

גם כי באמת היינו גיסות המון שנים וחברות טובות

וגם בשביל הילדים....

באיזה שהוא שלב היא מיוזמתה ניתקה את הקשר

וזה חבל לי מאד

כי אני חושבת שזה אפשרי לשמור על יחסים טובים גם בכזה מצב- ולו רק בשביל הילדים.

דווקא אחי עודד אותי לזה והיה חשוב לו מאד

כן רצה לשמוע אותי אומרת שאני תמיד אקח את הצד שלו בסוף....

אמרתי לו שאני לא יכולה להבטיח לו את זה אבל מבטיחה שאני תמיד יקח את הצד של הילדים ויעשה מה שטוב לילדים......

שהייתי בת 13 דודה שלי התגרשהברונזה

האמת זה היה הלם

לא הכרתי מישהו בסביבה הקרובה שהם גרושים

אני זוכרת שאמא שלי סיפרה לי במילים הכי פשוטות

"ברונזה, יש לי משהו קצת עצוב לספר לך, איקס וואי מתגרשים"

מרוב הלם שאלתי רק למה והיא הסבירה לי שהקב"ה כלכך טוב שנתן את האופציה להתחתן ולחיות בצורה טובה ונעימה ויחד עם זאת נתן את האופציה להתגרש כדאי לחיות יותר טוב כי *להם* לא היה טוב ביחד

זה ממש הרגיע אותי, נתן לי תחושה שהכל בסדר הם פשוט לא מסתדרים וזה מותר

שהייתי יותר גדולה שאלתי קצת יותר וסיפרו לי את הסיפור המלא שלא היה נעים לשמוע בכלל🙄

מצטרפת לנכתב לעיל ומוסיפה-קנמון

חוץ מלומר לילדים בפשטות

ולתת להם מקום לשאול

ולתת ביטחון לגביכם,

חשוב לתת את הדעת איך להסביר לילדים את הסיטואציה מול בני הדודים. כלומר מבחינת הטקט הנדרש מול בני הדודים (שההורים שלהם התגרשו)

לא יודעת עד כמה אתם נפגשים אבל שיהיה במודעות ולחסוך עד כמה שאפשר אי נעימויות

חיבוק 🩷🩷לפניו ברננה!

חיבוק ענק❤️בארץ אהבתי

אין לי יותר מידי עצות.

מתחברת למה שכתבו על לספר את האמת בצורה פשוטה ומובנת לילדים.

אני רק רוצה להוסיף, שלפעמים כשקורה משהו שמטלטל אותנו, קשה לספר לילדים כי אנחנו עוד מעכלים את זה בעצמנו. לפעמים צריך קודם לתת לעצמנו קצת זמן לעיכול, לפרוק את הקושי מול מי שיכול להכיל אותנו, ורק אחר כך לשתף את הילדים.

חיבוק ענקמדברה כעדן.

זה מטלטל מאוד. וכן, זה עצוב. זה בניין שמתפרק. וזה קשה. ולזכור שכמו בחורבן הבית של ה', כל החורבן הוא בסיס לבניה שתגיע בע"ה. גם לאחיך וגם לגיסתך בע"ה.

לא מוריד מהקושי... אבל קצת למצוא מחשבה מנחמת...

כותבת בתור גרושה...דיאט ספרייט

לא התנסיתי באיך להסביר כי מראש הבכור גדל לזה והשאר מכירים את הסיטואציה, אבל אני חושבת שגירושים כ"כ נפוצים שהילדים שלך כבר נתקלו בזה פעם בטח.

אז להסביר מה זה לא בטוח שצריך, אם את מדברת לעניין איך להסביר ספציפית על הנישואים של הדודים אני יודעת שאצלנו הסבירו בפשטות שבני הזוג לא הסתדרו והחליטו להיפרד.

כשמשהו לא מסתדר, זה טוב שאפשר להיפרד ולהתחיל מחדש במקום אחר.

אני חושבת שכן כדאי להסביר שאנחנו מאוד אוהבים ואנחנו לא חושבים שניפרד וכולנו שמחים לגור יחד תחת אותה קורת גג.

אני חושבת שהאחיינים שלי קיבלו את זה בשיוויון נפש- ממה שדווח לי לפחות.

חיבוק גדול!!!!!גלויה

אני עברתי גירושין, בלי ילדים... ועדיין זה היה ממש לא קל. ואני יודעת מהניסיון של האחים שלי - זה באמת לא קל להיות "אח של...", אז ממש חיבוק גדול.

(ב"ה אני התחתנתי)

חיבוק גדולאורוש3אחרונה

מכירה... הסברתי במילים פשוטות. לא רוצה לעשות אאוטינג אבל בגדול לומר אמת. שלא הסתדר להם יחד והם החליטו שבנפרד יהיה לשניהם יותר טוב. כן חשוב לזרוע ביטחון לומר שזה לא סתם מריבות ולפעמים רבים וזה לא אומר שרוצים להיפרד. ולהדגיש שאצלכם זה ממש לא בכיוון. כי זה כן מערער לילדים את העולם וגם בהקשר של הזוגיות שלכם. עובר אחרי תקופה.

בקשר לגיסה זה מאוד תלוי באופי הגירושין. בגדול זה מתנתק... וזה לא קל. אבל גם לזה מתרגלים.

באופן כללי זה מאוד סוער לתקופה אבל בסוף זה לא הקן האישי שלכם ב''ה... וזה מתאזן.

בקשר להורים, את יכולה להקשיב ולהכיל אבל הם אנשים בוגרים ובסוף יסתדרו ויתמודדו עם עצמם ועם המציאות.

לא קשור לפורום אבל בטח תדעו- טלפון בייתיהרמה

עכשיו כשהילדה לא בצהרון אני רוצה שהיא תתקשר אלי כשהיא מגיעה הביתה. לא מעוניינת בסלולרי.

מה שאומר שצריך טלפון בייתי של פעם- אבל אין לנו חיבור מתאים לקיר.

האם יש פתרון לזה? טלפון עם שקע רגיל ומספר טלפון?

ניסיתי לקנות מעלי אקספרס טלפון עם סים אבל זה לא עבד טוב

אשמח לרעיונות

אנחנו פשוט קנינו פלאפון פשוטטארקו

כזה רק עם שיחות והודעות

וסים רגיל

אפשר לחבר למקום עם חוט. אצלנו זה לא מחובר אבל יש לו מקום קבוע.

זה פתרון מצוין פה.

והילדים לא משחקים בו? רוצה ממש בלי פיתוייםהרמה

אין מה לשחק בזהפרח חדש

תעשי טלפון כשר אז גם sms לא יהיה

אין בו משחקים..טארקו

האמת שהוא נהרס ומה שיש עכשיו זה סמארטפון ישן שהכל בו נעול חוץ משיחות והודעות..

את צריכה קו. והחברה שאת עושה דרכה אמורהקנמון

לסדר לך בבית את החיבור של הטלפון הקווי.

אנחנו עשינו דרך הוט והגיע טכנאי וסידר את זה (משך כל מיני חוטים בקירות וסידר חיבור לטלפון).

הטלפון עצמו- יש לנו אלחוטי. יותר נוח לנו מאשר טלפון נייח מחובר לקיר שא''א להזיז.

הקליטה שלו בטווח גם בחניה אז זה יעיל לפעמים.

קנינו במחסני חשמל וגם במשנת יוסף מוכרים הרבה פעמים. יש צג בעברית ואפשרות להכניס אנשי קשר וזכרונות.. כך שגם מי שלא יודע לקרוא יודע לזהות את השם שלי ושל בעלי ולהתקשר אלינו.

אצלנו (ילדי גן ויסודי, בלי פלאפונים) ממש לא הפך אצלנו למשחק ומשתמשים בו כל יום. אפילו החברים של הילדים מחפשים אותם הרבה פעמים בטלפון הרגיל ולא דרכנו, שזה ממש נחמד. ממליצה

כנל, לנו יש פלאפון כשרשושנושי

הכי פשוט, עלה איזה 100 שקל

סים כשר 9.90 של רמי לוי

מחובר עם חוט למקרר, כדי שלא ייעלם.

הילד אף פעם לא לבד, ככה שזה לא הצורך.

לפעמים אוהב להתקשר לאמא שלי, אחותי או בעלי. ולא רציתי שיהיה עם הפלאפון שלי לדברים האלה. היה לנו פלאפון כשר בכל מקרה לא בשימוש..

אין משחקים, המקסימום של מחשבון או בחירת צלצול.

אם בסוף כן תחליטי ללכת על טלפון, יש טלפון ביתי שיושב על האינטנט. לא של בזק, של חברות אחרות.

זה יוצא זול יותר אם בכל מקרה יש ראוטר בבית.

לנו יש טלפוןשומשומונית

דרך האינטרנט. כשעשינו סיבים, קיבלנו גם קו באותו מחיר. מומלץ ממש

איך חיברתם עם חוט? מענייןהרמה

חוט, דומה לשרוך(ארוך) עם פפיון כפול ככה שאפשר לפתושושנושיאחרונה

כשמתקינים לך קו יעשו לך שקעחילזון 123

איך הייתן מגיבות?אנונימית בהו"ל

אנחנו שנים מחזיקים את אבא של בעלי כספית כי ההורים גרושים

ואף ילד לא שם שקל על זה

עכשיו פונים לכל האחים לעזור לאח שאין לו גרוש על הנשמה

ואני יודעת שהם בזבזנים גדולים עם כל זה שכואב לי לשמוע את זה

אותי זה מעצבן ברמות

כי כל השנים שקל לא שמתם

ועכשיו עוד מבקשים מאיתנו עוד? מאיפה העזות והחוצפה הזו?

מה אתן אומרות?

בא לי להתפוצץ על בעלי

לא צריך להתפוצץדיאט ספרייט

אפשר להגיד: לא ולהגיד את זה בנחת.

לבעלך עם הסברים, לשאר בלי.

וזהו, בלי לנהל דיון ובלי לנהל את זה עם רגש.

פשוט לא.

ואני מוסיפה ברשותך,

זה זכות לעזור להורים וגם מצווה.

מבחינת הלכתית מכבדים הורים מהכסף שלהם ולא שלכם, כמובן אם זה אפשרי לכם ולא אפשרי לו זה משהו אחר- רק מדברת עקרונית.

ורוצה להוסיף שהכרתי מישהי שעזרה לאמא שלה לשלם על המשכנתא לאורך שנים, כשהאמא נפטרה היא הורישה את הבית לכל הילדים בצורה שווה.

זה אומר שאחות אחת שילמה משכנתא שממנה הרוויחו כל האחים.

וגם לך יש אחריות להוריש לילדים שלך אחרי 120.

בשורות טובות

מעצבן אותי ההתעלמות מזהאנונימית בהו"ל

כל השנים

ופתאום יאללה לבקש עוד וזו לא פעם ראשונה

אני מדברת עם בעלי והוא כמובן נגוע כי זה אחיו

מה בעלך אומר על זה?קל"ת

מבינה ממש את התסכול שלך..

הייתי ממליצה לך לא להיעתר לעזור כספית אם את לא עושה את זה מלב שלם אלא רק כדי לרצות. זה רק יפגע בזוגיות שלכם בעתיד ויהיה פתח לסכסוכים..

אני גם חושבת שמאוד קל להגיב מהצדאנונימית בהו"ל

שמצווה לכבד הורים

לא חושבת שכל אחת יכולה להתמודד עם התחושה של אחזקת עוד בן אדם כשכולם מתעלמים ויש לו הרבה ילדים עם כסף

השאלה מה זה להתמודדאמאשוני

אני למשל הייתי עוצרת את הזרמת הכספים ולכן זה לא היה מגיע למצב של להתפוצץ על בעלי כי זה תחום שיותר קל לי לנהל את הגבול ברור ואז לא מתעצבנת.

כל אחת מתמודדת אחרת עם דברים, ומן הסתם לכל אחת יותר קל להתמודד עם הקשיים של חברתה מאשר עם הקשיים שלה.

האמת שהתכוונתידיאט ספרייט

שאתם בעודף כיבוד הורים.

לכן ציינתי שכיבוד הורים זה מכספם ולא מכספכם והזהרתי לעניין כך שאם את עוזרת את צריכה להיות גם היורשת.

ולא

לא היה לי קל להגיד את מה שאמרתי, לכן הסתייגתי מאוד ויצאו לא מובנים.

תודה על החידודאנונימית בהו"ל

עכשיו הבנתי את כוונתך

אפשר בפשטות לומר לאחים-יעל...

אנחנו כל השנים תומכים באבא, אז פחות יכולים לעזור לאח.

את לא חייבת להסכים לתתoo

הקטע הוא שאני מרגישה מגעילהאנונימית בהו"ל

ברוכים לנו שאין לו כסף להאכיל את הילדים

אני לא עומדת בזה גם

אבל מרגישה שלא סתם פונים אלינו שוב

בעלי היחיד שעובד נורמלי

זו החלטה שצריך לקחתoo

לתת או לא

ואין מה לבוא בטענות אם החלטת לתת

אי אפשר לחנך אנשים מבוגרים

אפשר לבחור מה לעשות

סליחה, אבל למה באמת האחים לא עובדים נורמלי?דיאט ספרייט

כמה אחים שלא עובדים בצורה נורמלית

ואב שנתמך כלכלית (כמובן שאינני יודעת מה הסיבה המדויקת שלו)

זה כבר חינוך לא נכון.

אם תתנו יתרגלו לקחת

ולהיתמך על הציבור וגם יורישו את התכונה הזאת הלאה לילדים שלהם.

שיצאו לעבוד.

את לא צריכה להרגיש מגעילה.

אם אתם ממש רוצים להיות בעלי חסד,

אתם יכולים לתת הלוואה בשטר (!!!) כפי שנכון הלכתית או לסייע לרכוש מקצוע.

אבל מתנות חינם אני נגד.

לא נשמע שיש מה לתת להם הלוואה ולחשוב שתחזוררקלתשוהנ

מהתיאור הכללי שנתנה

אם כבר לתת כסף, כבר עדיף לתת ולהבין שהכסף לא יחזור בלב שלם מאשר לקוות שיחזור ולהתפוצץ על זה מעכשיו לנצח

עד כמה את שלמה עם החזקת האב?שוקולד פרה.

כי יכול להיות שזה מציף אותך עכשיו.

בוודאי שנכון יותר שכולם יתמכו באב, ולא רק אתם.

אבל יש להם סיבה מהותית למה לא?

לגבי האח- פשוט שלא. אם הןא בזבזן אז עוד יותר.

אולי עזרה חד פעמית אבל בטח לא להחזיק גם אותו.

זה לא פשוט לי..מודהאנונימית בהו"ל

למה לריב עם בעלך אבל?המקורית

תתפוצצי קצת פה

ואפשר גם לא להתפוצץ בכלל

אבל קשה כשאת מעורבת מאוד רגשית

אני חושבת שאת לא חייבת להענות לבקשה (בתיאום עם בעלך) אם לא תעמדו בזה. אבל אם כן אז עניי ביתך קודמים

אתם גם יכולים להקציב סכטם מסוים וזהו

אבל בעלך לא אשם שזו המשפחה שלו

נכון בגלל זה פורקת כאןאנונימית בהו"ל

נשמע שאתם צריכים לחזור רגע להתחלהכורסא ירוקה.אחרונה

ולחשוב למה אתם מחזיקים את האבא? מתחושת חובה? מרצון? האם זו היכולת שלכם? האם זה נכון לכם ולו? האם אתם מנסים לשים כמה שאתם יכולים או סכום ש"יחפה" גם על האחים האחרים שלא נותנים? האם אולי צריך לפתוח את זה לחשיבה מחודשת?

וממש אותן שאלות לשאול על האח. במיוחד שאת אומרת שהבעיה נובעת מהתנהלות לקויה ולא ממחסור כלכלי.

אני מאמינה שזה דברים שיהיו ביניכם חילוקי דעות. לרוב לילד הרבה יותר קל לתת להורים שלו מאשר לתת להורים של בן זוג שלכאורה הם אנשים בוגרים וצריכים להסתדר לבד. אבל זה חשוב מאד כי אם את מתפוצצת מזה כבר אז יש מצב שאתם נותנים במידה שלא נכונה לכם