אחרי התנהלות בירוקרטית לא נורמלית וחודש וחצי לפני תחילת שנה.

הוא ברשימת המתנה במקום מיליון בערך, ולכאורה זה טעות!  אין סיכוי שיש כל כך הרבה ילדים לפניו, זה תינוק קטן, כך שאין ילדים ממשיכים במעון. והבן הגדול שלנו במעון.

הכיתה ורשימת ההמתנה לא מורכבת רק מילדי רווחה וילדים חד הוריים.

למי אפשר לפנות???

אין עם מי לדבר, נלחמנו כדי שהגדול יהיה במעון הזה כי באמת הוא הכי מתאים לנו.

באפשרות השנייה גם ברשימת המתנה

זה לא ממש קשור לתמת לדעתי

צריך בשלב הזה למצוא איך להפעיל פרוטקציות כדי שאיכשהו הילד שלך יעקוף את כל הקודמים ברשימה..

את בטח גרה במקום עם דרישה מטורפת למעונות

איזה מכעיס זה אוףףףףףףףףףףף

איך זה שיש קודמים לו ברשימה? איזה 50 ילד! זה מה שאני לא מבינה!

אמורים עוד להיות שינויים, אז אם הוא היה במקומות ראשונים ברשימה היה לי סיכוי לחשוב שיהיה לו מקום, במצב הנוכחי אין סיכוי!

איך אני דואגת לזה שיקודם לתחילת הרשימה? בוודאות זה מקומו!!!

אני מתוסכלת אש שעל דבר כל כך ברור אני כל כך משתגעת!!

אז איכשהו לחפש את המנהל שמעל המנהלת מעון

אולי בעלך מכיר משהו מגבוה מהבית כנסת

צריך להשיג אותם, לבקש מהם

אם כי מקום 50 במעון דיי הגיוני,

כי תחשבי שיש עוד ממשיכים

יש עוד אחים

יש עוד רווחה (רווחה זה לא דווקא ילדים שנראים כמו ילדי רווחה - אלא כילדים המוכרים לרווחה)

אני הכי מבינה את התסכול

זה באמת הכי מבאס שיש

שמעתי מחברות שנאלצו לעזוב את מקום העבודה בגלל שלא היה מקום במעון ולא בפרטי

זה נורא!!!!

אין מצב שאני עוזבת את העבודה. מאיפה נחיה?? וזה גם בריאות נפשית שלי כרגע....

אולי בגלל הלחץ

לא לעבוד יום שישי כי אין מסגרת באופן זמני זה לא משהו שמצריך לעזוב את העבודה בדרכ. כדאי לדבר עם המעסיק לראות מה ניתן לעשות במידה ואת לא מסתדרת

אבל לא להיות מחנכת לא אומר לעזוב את העבודה, במקרה קיצון

ויכול להיות שעד תחילת שנה תמצאי פתרון, אפילו אם יהיה במשפחתון פרטינ עד חמישי ובייביסיטר בשישי. יש לך יותר מחודש 

בסוף עם כל הצער הם לא חייבים לך כלום לכאורה.. אז אפשר לנסות אבל במקביל לפתוח את הראש לרעיונות אחרים

אולי כמו שהמקורית הציעה,  או אפילו למצוא דודה שלא לומדת בשישי בתמורה לתשלום

אולי לבקש שהשנה תעבדו שבוע שבוע

אולי לחפש מעון קצת יותר רחוק

אולי אבל בתוך ה 50 יש מלא שהם שם בתור אופציה שנייה וככה הרשימה תתקצר?

האמת מוזר שעוד לא קיבלתם מענה

כבר עוד רגע מתחילה השנה החדשה

אני באמת לא יודעת מה לומר

אצלנו למשל לא היה מקום

המנהלת אמרה לנו שאין איןו אין מקום ואין על מה לדבר

מפה לשם בעלי הבין בבית כנסת מי אחראי במעון הזה, הלך "במקרה" להתפלל שם מנחה

דיבר איתו

ובאורח פלא נמצא מקום

ווידאנו עם האיש הזה שאנחנו לא לוקחים מקום של ילדי אחר,

הסביר לנו שבכל קבוצה משאירים מקום פנוי לילדי רווחה שמצטרפים באמצע שנה ואם יהיה צורך במהלך השנה יהיה פתרון

עברו מאז שנה וחצי ולא היו שום בעיות.

זה היה מקום שהמנהלת אמרה בפירוש שאין

מה ההסבר אני לא יודעת

אבל לפעמים להגיע בהפוכה מלמעלה - לפעמים זה יוצר שינוי.

אולי אם נגיד זה מעון של ש"ס, אז לפנות לחבר העיריה מטעם שס ולהסביר לו מה הסיפור

שווה לדעתי לנסות

מה שכן, הרבה פעמים יש מי שנרשם ביותר ממקום אחד או ביטולים ממש ברגע האחרון. אבל לא יודעת אם כדאי לך לסמוך על זה

אבל יש 50 ילדים ברשימת המתנה לפני הבן שלי.

ולכן ברור לי שזה טעות!

לומר שכל מי שהתקבל למעון הוא לפנינו נשמע לי לא הגיוני אבל בסדר, שיוצא קרוב ל100 ילדים עם זכות קדימה לפנינו זה לא. בוודאות.

ולכן אני רוצה להילחם על זה!

אחרת אני מאבדת את העניין של אח ממשיך....

אני חיה במדינה, משלמת מה שצריך, תורמת אבל מענה טלפוני הגיוני במשרדים שלהם, הסבר, משהו זה כבר לא!!

במעון של הבת שלי מישהי ניסתה להירשם כבר המון זמן ואמרו לה שיש 80!! לפניה בהמתנה.

הייתי מנסה כמו שאמרו לדבר עם המנהל הגדול של המעון.

ומנקד להתחיל לחפש מעון של תמת אחר.. 

סתם ככה גם מקום 200 הגיוני פה....

ואני לא מפסיקה לחפש!

תמת, לא תמת....

אבל לא ב3000 שקל ובזמנים הגיוניים. 8-13:00 לדוגמא לא עוזר לי....

והדבר הכי רגוע בחיים שלי כרגע זה העבודה! מתסכל אותי שאני אצטרך בגלל זה לערוך שינויים או לעזוב

למשל בגני עיריה אצלינו פעם היה, וכבר אין🤦‍♀️

זה מילדים חדשים שמצטרפים..

אבל כן התמת זה גוף הזוי.

חברה שלי תאומות(!!!)

אחת קיבלו השניה לא.

לכי תביני…

האמת, יכול להיות שזו טעות אבל יכול להיות גם שיש הרבה אחים של..

אני בעד לחפש מקום פרטי למרות שמבאס ממש

גם אם זו טעות, אין מה לעשות.

התנהלות לא הגיונית!!!

ואין לי אופציה לפרטי, מי שבדקתי כאן לא מקבלת ימי שישי, ושנינו עובדים בהם.

יש משפחתון ששמעתי עליו דברים זוועה.

לא יכולה להתפשר על שעות לצערי, ובטח לא על הבטיחות והבריאות של הילד שלי!! 

לדעתי רק היא תוכל לעזור לך...

מה היא יכולה לעזור לי?

שאדע לבוא אליה עם דברים קונקרטים...

זה מעון של רשת גדולה מאד אז לא באמת הכל דרכה.

את הנתונים היא היתה צריכה להתקשר לבדוק

ממליצה לך לחפש בגוגל מיילים של אנשי הנהלה שיושבים שם למעלה, לכתוב להם מדם ליבך. לכתב גם את משרד התמת, תנסי לנבור בגוגל תמצאי מיילים של אנשי מפתח

אולי זה יעזור. בצורה הזאת פתרתי מלא דברים שהיו נראים כבלתי אפשריים (לא שור למעונות אבל) בגלל שזה רשת גדולה זה יכול לעזור.

תנסי

לק"י

שכחתי איך זה נקרא.

נניח אצלינו זה היה מעון ששייך לגרעין התורני. אנחנו רשומים בו, והכניסו אותנו דרכם.

ובנוגע לימי שישי- לענ"ד תגידי למנהל שלך שאולי תהיה לך בעיה ולא תוכלי לעבוד בימי שישי, יסתדרו.

בהנחה שיש מורים מקצועיים שעובדים בשישי. יש אילוצים לפעמים.

במערכות, בלגן גדול, הם לא מודים בזה.

דיברנו עם המפקחת על הגנים בעיר שלנו 

המספרים לא הגיוניים, תשובות לא נכונות, עזבי שחברה אחת קיבלה תשובה חיובית וארחכך אמרו לה זה טעות בסוף לא...

לדעתי לדבר עם המנהלת מעון להפעיל לחץ ולמצוא את האחראית מעליה 

אני לא מנסההה אפילו לפנות לתמת.

הבת שלי מסודרת במעון אבל הבן של אחותי לא, הם באותו גיל ואני עוברת איתה את הסאגה מקרוב

וכן, חייבים לי!

אני חיה במדינה, בנאדם חוקי שמשלם מלא מיסים זה מינימום!

מענה הגיוני וצודק במשרד ממשלתי זה מינימום!!

זה מרתיח אותי!!!

אני גם רותחתת

התקשרתי אליהם אמרתי להם איך לא התקבלה לי הקטנה

המנהלת של המעון אמרה לי מפורשות שיש לה רק ילד רווחה אחד

הם אמרו לי - הלכו לפי מבחן הכנסה לא בתחשבו באחים - אחים שמנהלת המעון תכניס במקומות הפנויים שהשאירו לה...

התקשרתי למנהלת אמרתי לה את זה

היא כמובן עשתה ף פרצופים

זהו מפה זה של אלוקים פרשתי

לני גם יש סיפור עם התמת, ולא בטוח שתיפתח מסגרת.

הבנו שמי שחתם חוזה עם הרשת להפעיל ביישוב שלנו מעונות זה בעצם המועצה, ואנחנו כרגע מנסים להפעיל לחץ עליהם.

זה סיפור קצת שונה, כי אנחנו בעצם קבוצה שלא מקבלת מענה, ולא אדם פרטי. אבל אולי אם תפעילי עליהם לחץ ימצא איזשהו מענה...

לק"י

לפחות עכשיו שהם בבית בחופש.

ואיזה קשוח זה🫂

אנחנו גם צריכות קצת שקט לעצמינן מידי פעם.

אולי לנסות בהדרגה- להיות איתה ועם אח גדול יחד, ולשחרר לאט לאט.

אני מזדהה עם חלקיק קטן, בזה שרוצים שרק אני אעשה בשבילם דברים, ולא בעלי. אז אם היו צמודים אלי כל היום, זה נראה לי בכלל חונק.

ואצלה זה לא קיים. רודפת אחרי לכל מקום נצמדת ונדבקת , שאין גן עכשיו זה ממש מורגש וקשה לי כבר.

בעלי היום רק הזכים להודות ואמר "כן שמתי לב", תודה רבה באמת חחח

אולי מסתתר פה משהו רגשי /תחושתי וקבענו תור לרופא התפתחות אבל זה רק בנובמבר ובנתיים קשוח בים יום

אני הייתי כנראה קצת יותר מדי שאננה...

(מצד שני מאוד שמחה שבלי חרדות ב"ה)

אנחנו אצל חמותי היקרה עד מוצאי שבת

וזו הקלה גדולה כי עוד לא עשינו שום קניות או ארגון של המטבח לחג....

בקיצור

התחלתי לנקות מאוחר

עבדנו עד מאוחר

באתי לסדר עייפה...

נרדמתי לפני הכוס הרביעית

מאוכזבת מעצמי...

החלק הטוב: פוצון ופוצונת נהנו

פוצון המתוק כבר בן 4 ב"ה!

שר מה נשתנה בחן וברגש

כולל להצביע על כל דבר (מצה, מרור...)

וזה היה ממש מתוק

ואפילו לימדנו אותו את הקושיה ששרים כשבית המקדש קיים והוא שר גם אותה.

("שבכל הלילות אנו אוכלים בשר צלי שלוק ומבושל, הלילה הזה כולו צלי")

עכשיו הולכת בעז"ה לטגן בלינצ'ס

שארגיש שאני עושה משהו...

מזכירה שמי שרוצה את קובץ השירים שלי לפסח

יכולה לבקש ממני.

לק"י

לי היה נחמד.

אני עדיין לא רגילה לליל הסדר של המשפחה של בעלי. פחות אוהבת, אבל הגיוני...

וגם יש להם מנהגים שמוזרים לי (כמו לאכול ממש קצת מצות, ואז אני אוכלת יותר, ולוקח לי זמן, ועוד).

אני זוכרת שלמדתי מתישהו

ובעלי תלמיד של הרב ישראל אריאל

ראש מכון המקדש

אז זה בתודעה ב"ה.

הרגשתי שלמרות שהיה עם עוד בני משפחה, הצלחנו לשתף את הילדים יפה ולתת את האווירה שרצינו.

הבן שלי כתב לפני הסדר רשימת שאלות ממש חמודות ויפות על ההגדה ויציאת מצרים, ולא הצלחנו לענות על הכל תוך כדי הסדר, כי ראינו שזה כבר ארוך ולא מתאים לעכב את כולם. אבל אחר כך בבוקר עשינו השלמה וענינו לשאלות שנשארו, אז זה היה בסדר.

הקטן (בן שנה) ישן בתחילת הסדר עד כמעט סוף מגיד, אבל כשהוא התעורר לינוק הוא ראה את כולם ערים וחוגגים ולא רצה להפסיד, ונשאר ער עד סוף הסדר... אבל ב"ה הצלחתי להשתתף ביחד איתו, והוא היה חמוד ושימח את כולם בחיוכים מתוקים...

הלילה היה קצת מבאס.

בגלל שאין סעודה שלישית ולא אכלנו מסודר, במוצאי החג הילדים היו רעבים. אז אחרי הבדלה אמא שלי הכינה ארוחה טובה וזה היה מצוין, רק שכבר היה מאוחר והארוחה עיכבה אותנו, אז עד שהגענו הביתה היה כבר 11 בלילה, וכולם היו עייפים ועצבניים וזה היה מעצבן ולא נעים...

פעם הבאה נראה לי שגם אם אין חובת סעודה שלישית, עדיין כדאי לדאוג לארוחה טובה עוד לפני הבדלה.

לפעמים זה עושה ת.ל של סחרחורות ועייפות  אצלי למשל זה עושה קצת סחרחורות אבל לא בטוחה שזה מפריע לתפקוד.

מה ש קראתי ובדקתי אין סיבה לא לקחת, להפך, בעיני זה תרופה שמצילה חיים ומעודדת ילודה🤣

הרופא ייתן לך בקלות, את לא צריכה להוכיח כמה את סובלת..

לי למשל באחד ההריונות לא הקאתי אבל הבחילות גמרו עלי.. עד שלקחתי כדור ביום וחיי השתנו..

בהריונות אחר כך לקחתי 2 כדורים ובאחרון אפילו המשכתי להקיא, ועדיין,  אין מה להשוות לבלי כדור.

(להיפראזיס, זה בד"כ קצת פחות עוזר..)

בשעה טובה!

מספיק ל-25 יום

לפני כמה חודשים היה עולה 104..

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

להסתכל על איבחון כזה הגאולה זו ממש ראיה מיוחדת ויפה של המציאות

(וכן, אני מכירה מקרוב לצערי מה המשמעויות של אוטיזם לא מאובחן בזמן, ועדיין להסתכל על איבחון כזה כגאולה זה וואו בעיני)

בזמן (הבן הגדול שלי)

לכן אני יודעת להוקיר את האבחון המוקדם של הבת שלי...

השם הטוב נתן לנו 2 אוצרות בבת אחת

מתנה עצומה ומעצימה

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו

אין עוד מלבדו🌸

לידה של ילד מתוק ופלאי, מתנה ממש, גדילה והתבגרות של שני האחים הגדולים שלו, כל אחד בכיוון שלו, גם מתוקים ופלאיים.

התבגרות וצמיחה שלנו כהורים וכמשפחה.

כבר הספדתי את כל פסח, ונהיה אסורים וזה..

ופתאום הוא הגיע

בקרוב אצלי...

אני ב"ה שמחה שלא הייתי לחוצה בחרדות (יש לי OCD כידוע)

וכמו שכתבתי בשרשור לפני כמה ימים

אפילו הצלחתי להכין עם הילדים עוגה ליומולדת בקייטנה ביום שני!!!

והספרון סוף-סוף יצא לאור השנה

וזו ממש גאולה.

תודה על השרשור הזה!

היה נראה כמו איזה משו תכנותי..

פשוט מלא מלא מלא מלא שרשורים של טסטים

איזה 3 עמודים ראשונים של הפורום...