כשיושבים במלון (דייט, שידוך)
זוגות מזמינים משהו לשתות ? לאכול ?
 

במקרה שלא מזמינים, האם לא מדובר בגזל ?

הרי מלון נועד לאורחי המלון. לא לאחרים.

שואל כדי ללמוד ולהבין.
האם יש כאן מחלוקת או הכל ברור כמו השמש ?

תודה לעונים.

לשאול שאלה -כללית- בשרשור של מישהו אחר?

לעצם העניין (שלך), בדר"כ מזמינים משהו.

ובעלי המלונות רגילים למציאות הזאת, ויודעים לנהל אותה.

אגב פעם משה כתב על זה שרוב הלוביים הם רכוש ציבורי. כן. הם לא משלמים ארנונה על השטח הזה - לקראת נישואין וזוגיות 

טעיתי בניסוח.

אבל לא ענית לשאלה :
 

זוג צדיקים נפגשים לדייט בלובי של בית מלון.

לא מזמינים כלום. יושבים שעתיים ואז הולכים.

האם מדובר בגזל ? כן או לא.
״בעלי מלונות רגילים למציאות הזאת ויודעים לנהל אותה״ זה לא תשובה.

ולא הבנתי מה הקשר לארנונה ולשטח ציבורי..
מי מממן את המזגן שם ? תושבי העיר או המלון ? ברור שהמלון.

גילוי נאות.
אני היורש של רשת מלונות הילטון בכל העולם.

סתם, אני היורש של בובת צמר בלי עין שעברה מדור לדור במשפחה.

הרבה מקומות חייבים להזמין בסכום מסוים

אם בית מלון כלשהו קיבל פטור גורף מארנונה על הלובי שלו, כשהתנאי היה שהלובי יהיה שטח ציבורי לרווחת כל הציבור - אז המלון יכול להפעיל מזגן, לרהט יפה, להביא קוסם שיעשה מופע לכל הנוכחים... זה לא משנה. השטח נשאר ציבורי ולציבור מותר להשתמש בו.

אל תדאג למלון, הוא מעדיף את זה מאשר שתשלם לו על המזגן והוא ישלם ארנונה לעירייה.

ואני בכלל לא מדבר על האם מותר להשתמש בלובי. ברור שמותר.

מותר גם לבדוק בשמים בסופר-פארם.

אבל אם לפני כל דייט תלך לסופר-פארם ״לבדוק״ בשמים במקום לקנות בשמים,
 אז...גם כאן תשאל השאלה.

״רגע, יש כאן גזל ?״
 

אני שואל את עצמי.

אם צדיק, מקפיד לא לפתוח אייפון כדי לשמוע שירים דקה אחרי כניסת שבת,

למרות שאין כאן באמת עבודה ומלאכה (מבחינה חילונית-מסורתית),

אז האם הוא לא אמור להקפיד פי מיליון יותר,

כשהוא יושב בעסק פרטי של מישהו אחר במשך שעתיים ולא משלם ? לי , כחילוני-מסורתי ברור שכן.

זאת אומרת,

אם ההלכה מאשרת שאין כאן גזל, אני מבין את התאוריה מאחורי זה. שטח ציבורי. סבבה. (הארנונה לדעתי לא קשורה ולא עוזרת לטיעון)
בין תאוריה למציאות עדיין יש הבדל ולדעתי צריך לשים לב לזה. 
במיוחד שזה כ״כ קל במקרה הזה. ללכת לבית קפה או להזמין משהו.

לסיכום :
לדעתי, עדיף לא להכנס ללובי של בתי מלון -בכלל- לצורך דייטים (זה מיועד לאורחי מלון....)

אבל אם הגעתם למסקנה ששם אתם רוצים להיות,
מכל סיבה, אז תשתדלו להזמין משהו.
 תדמיינו שזה העסק של השכן שלכם.

גילוי נאות - באמת אין לי שום קשר ללובים של בתי מלון. או לבתי קפה.

פשוט אנחנו כיהודים, חייבים תמיד לבדוק את עצמנו,

 אם יש משהו שמעכב אותנו והאם צריך לשים לב אליו.

תודה.

להשתמש בבושם בלי לקנות, בלי רצון לקנות ומתוך ידיעה שבוודאות לא תקנה - בוודאי מעשה שלא ייעשה.

לעומת זאת, הישיבה בלובי מותרת לא כי "זה חוקי" באותו המובן שהשפרצת בושם בחנות היא חוקית,

אלא בגלל שזה האינטרס הברור של המלון להפוך את הלובי למקום ציבורי שבו לכל אדם יש זכות להיות - כי רק בצורה הזאת המלון חוסך מאות אלפי/מיליוני שקלים בשנה על ארנונה.

העירייה אומרת למלון - רוצה לשלם פחות? אין בעיה, אבל השטח לא יהיה שלך אלא של הציבור, למרות שאתה זה שמתפעל ומתחזק אותו.

לא נוח לך עם הסידור הזה? תשלם לי ארנונה ותקבל את הלובי.

להגיד שזה בעייתי לשבת בלובי במצב כזה, זה כמו להגיד שזה בעייתי לשבת על ספסל ציבורי ברחוב. אם לבעלי המלון חשוב שלא יגיעו סתם אנשים, הם בהחלט יכולים להפוך את השטח לפרטי ולשלם בהתאם.

והוא אמנם לובי של המלון אבל הם לא משלמים עליו ארנונה. כלומר מבחינה חוקית הוא כמו גינת משחקים שמותר לכל אחד לשבת שם.

מסייג: המלצה על בסיס העבר לא יודע מה קורה שם היום

עדיף בית קפה.

פעם ישבנו בקינג דויד
היה נחמד.

זוכר שהלכתי לשירותים ולא הבנתי למה יש מאבטח בכניסה אליהם,
בסוף קלטתי שהאיש שהוא מאבטח נכנס לשירותים חח

שזה קלאס מידי וכדומה..

במילא יש כאלה שמפרשים אותי סנובית 

זה מה שחסר לי עכשיו 

כמעט תמיד יהיה לאנשים מה לומר ומה להעיר.

את לא חייבת להם דין וחשבון.

בהצלחה

מרגע שלמדתי לשחרר את ה"מה יגידו"
החיים שלי לגמרי השתנו.

מאחל לך שגם תצליחי, את נשמעת מיוחדת מכדי לבזבז
את חייך על זה.

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

לא רק בחתונות

בכל נושא

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

שלא יהיה אופציה בפנים?

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

ונבחר באותו יום או יום לפני

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

הטיילת בארמון הנציב

גן הורדים

הליפתא

עין חנדק

עין לבן

גן סאקר

מקומות בפנים בתשלום יחסית קטן:

בית הקפה בגן הבוטני

בית קפה בסנטר 1

המסעדות בקומה 2 במרכזית (אם כי שם קצת רועש לשבת)

מניח שמוסולין גם לא יקר

פלאפל דורון

פלאפל בן יעקב

(הייתי מחפש מקומות של גלידה או פלאפל כי הם יהיו יחסית זולים)

ברמות אשכול - רובם דתיים. צפוף למדי. אבל אפשר לשבת בחוץ. מקום הומה.

בדניה - יושבים בחוץ. מאוד נחמד. לרוב - חילוני.

יש גם בקניון רמות אבל זה בפנים והמקום קטן למדי.

לא ממליצה להיפגש בערב בגינה.