התקדמות באמת יש,

אפילו התקדמות גדולה מאוד.

אבל המרחק בין המצב היום לבין ריסוק חמאס - עצום.

יש להם עוד אלפי מחבלים חמושים,

יש להם עוד מאות ק"מ של מנהרות, 

יש להם עוד מפעלים לייצור אמצעי לחימה,

יש להם עוד שכונות שצה"ל אפילו לא נכנס אליהן,

ובאופן כללי הם חוזרים ומתבססים בכל מקום שצה"ל מפנה.

ריסוק מוחלט יהיה כשנוכל לסיים את המלחמה בלי שנצטרך לחשוש מחמאס,

כרגע אנחנו רחוקים משם.

אפילו הצבא לא מאמין בזה

תוך שנה שנתיים. אבל הם הצטמצמו דרסטית, עד שהפיגוע התאבדות האחרון היה ב2012

אות קטנה שמשנה הכל

לא מייבאים, מתקשים לייצר: כך צה"ל גרם למצוקת אמל"ח אצל חמאס - וואלה חדשות

החמאס מאוד מתקשה לייצר אמלח.

יש סיבה שהם לא נוקמים מוות של 3 מפקדים. הם יעשו מעצמם צחוק אם יירו 40 פצמ"רים, בתגובה לחיסול 3 מפקדים, כאשר 15 מתוכם יפגעו בתוך רצועת עזה ויכולים כידוע לפגוע בבית חולים עזתי.

ושכרגע המצב שלהם בקנטים.

הנקודה היא שכרגע, אם צה''ל ייצא משם אז הם יצליחו לשקם את היכולות שלהם תוך לא הרבה זמן.

האם נחתם הסכם?

האם ירד כבר שלג ראשון בוושינגטון, והושבע כבר נשיא (או שמא הושבעה נשיאה) למרגלות גבעת הקפיטול?

חכה בסבלנות.

זה לא רק שבגין נתן הכל.

שמיר היה בטוח שישאיר את טאבה אצלו, אבל נאלץ גם לתת אותה עד הסנטימטר האחרון, וגם לסגת בחירוק שיניים עד רצועת הבטחון.

אצלך נתניהו יותר ימני משמיר?

אז אין פה שום גבורה מיוחדת. מה הציפייה? שמישהו ייזעק למען החטופים יותר מאשר ראש ממשלת ישראל? מבחינת כל הגורמים מחוץ לישראל, אם לא בא לישראל לתת את זה תמורת חטופים (ותוך כך אפשרות להמשך הלחימה), אז בבקשה, שייתנו את זה בזמן אחר בלי לקבל חטופים אבל בכניעה ובהסדר לסיום הלחימה. למשל תמורת הורדת הנטל של ממשל צבאי בעזה. הרי ניסיון העבר רק מוכיח שזה מה שיקרה בסוף.

בסוף הוא שילם 1,027...

כאן כתוב שראש הממשלה אולמרט דן על האפשרות לשחרר 350 מחבלים:

אולמרט: "לא ניכנע לתכתיבי חמאס"; נועם שליט: "רה"מ הנוכחי נכשל בתפקידו בנושא שחרור גלעד"

כאן כתוב שנתניהו הסכים לשחרר "פחות ממה שאולמרט הסכים":

N12 - פרסום ראשון: נתניהו ישחרר את המתווך בעניין שליט

(אמנם אני לא רואה כאן כמה אולמרט בסוף הסכים, אבל המספר 1,000 בוודאי לא עלה באותה התקופה, ובסוף נתניהו ש"הסכים פחות מאולמרט" שחרר הרבה הרבה יותר...

נתניהו לא שחרר מעולם 1027 מחבלים, אלא 1027 אסירים. כל האישיו היה איזה אסירים הוא משחרר, כמה מתוכם מהם חמאס יבחר ומדובר ברוצחים או במפקדים כמו סינוואר.

נכון שלא כולם רצחו במו ידיהם,

אבל כולם נאסרו בגלל סיבות בטחוניות.

ובכל מקרה זאת לא הנקודה - הנקודה היא שנתניהו שחרר הרבה הרבה יותר ממה שהבטיח שלא ישחרר.

ילד בן 14 שזרק אבנים איננו מסוכן באותה הרמה כמו סינוואר או ברגותי

ועדיין בשחרור מחבלים יש סכנה שהיא מעבר לסכנה של המחבל עצמו שמשתחרר,

קרי ההבנה של ארגוני הטרור שזו נקודת חולשה של ישראל ומתן מוטיבציה אדירה לחטוף ישראלים.

נ.ב.

חבל להוריד את רמת הדיון עם ניסוחים תוקפניים, כולנו מבוגרים.

חבל שתתאמץ.
אני לא רואה שזה דיון רציני.

הרי אפילו אם היו משחררים תמורת שליט רק את סינואר זה כבר היה מספיק עבור שבעה באוקטובר.
אני אישית הייתי זה שכבר ימים ספורים אחרי שמחת תורה הבהרתי שלצערי הדרך היחידה להחזיר את האומללים היא בעיסקה.
מרגיז, מרתיח, מפוצץ לב, אבל זו האמת.
השתלשלות האירועים מאז הוכיחה שצדקתי, ואני ממש לא חושב שזו היתה גאונות רבה.
אם אתה נתפס לא מוכן, וחוטף את מה שחוטף, כל הניסיונות לתקן את זה - במין העמדת פנים שאפשר בכלל לתקן - ייגמרו רע.
גלעד שליט נשבה כי כל ההנהגה וכל הצבא היו בושה.
שמחת תורה אירעה כי כל ההנהגה וכל הצבא היו ונשארו בושה, ולא למדו לקח מהבושה הקודמת.
אז מה מצפים בממשלה? שמשפחות החטופים יפסיקו סופית כל זעקה או צעקה? שמעכשיו והלאה כולם ירקדו עם אורית סטרוק "על הניסים ועל הפורקן"?
ההכרזה של נתניהו "כפסע מנצחון מוחלט", והפאמפלט של בצלאל - מהערב הזה ממש - שעושה שימוש בנוסח "להשמיד את חמאס טוטלית, ואנחנו ממש לא רחוקים מזה", הם פרופגנדה זולה לפתאים.
בדיון רציני זו היתה הבנת יסוד שכולם היו שותפים לה, אבל כאמור פה זה לא דיון רציני, פה זה קרקס שמנוהל בידי תועמלנים שחושבים שבאמת אפשר בקלישאות נבובות ("ריסוק מוחלט של החמאס") לשכנע.

אבל העיקר זה לגונן על מוכר האשליות הגדול.

אנחנו כן יודעים שברקע התיקים הפליליים, הוא שינה את עמדותיו העקרוניות ב180 מעלות.

נתניהו ממש אינו כוס התה שלי, אבל עומד כבר שנים בלחצי החונטא המשפטית לקבל איתרוג משפטי תמורת 'מהלך מדיני אמיץ' ולא נכנע.

בלי שמסביב להן יש חומת שריון של אלפי מילואימניקים, שעולים למדינה עשרות אלפי שקלים חדשים לאחד בחודש, במקום שיעבדו וייצרו תזרים הכנסות למדינה?
עד מתי בדיוק לדעתך?

אם ח"ו מנהיגנו ישברו מול ההצעות לצאת בתמורה ל(גדרות/אמצעים טכנולוגיים/ערבויות/כוחות בין לאומיים/כל מיני דברים שלא עבדו ולא עובדים אף פעם) הספירה לאחור להגעה לאותו מצב וגרוע ממנו תתחיל באותו רגע.

וכפי ששורר אהוד בנאי, איך זה נגמר בסוף כולם יודעים.

בלבנון היינו 18 שנה, איך זה נגמר?
גוש קטיף היה קיים - פלוס מינוס - 28 שנים, איך זה נגמר?
אתה לא חושב שאתה קצת ממהר להכריז הכרזות?
אתה לא חושב שזו התרברבות?

יש שינויים היסטוריים.

וזה עוד לפני שמביאים בכלל בחשבון את ההסכם עם מצרים, שגם אחרי יום כיפור ממשלות מפא"י אמ"ת עוד ניסו איכשהו להחזיק מעמד בסיני, ולבסוף מי שסגר את הסיפור (כולל הריסת ימית) היו לא רק בגין ושרון, אלא גם דיין שמלכתחילה הנחיל את המימרה "טוב שארם בלי שלום מאשר שלום בלי שארם".

אפילו ההתיישבות ביו"ש שקיימות כבר כמעט 60 שנה

עם צה"ל קיים וחזק לא מונעים את הטרור.

איזה מקום נכבש ואין בו כמעט טרור? הגולן?

למה? כי המדינה נקתה אותו ממתיישבים עויינים (נגון שיש שם עדיין דרוזים שלא מוכנים לקבל אזרחות ישראלית אבל הם לא עויינים)

מתי יהיה ניצחון מוחלט?

רק שנצליח לעשות הגירה מוחלטת של כל המתיישבים שם.

האם זה ראלי? ממש לא.

לכן כנראה לא יהיה ניצחון מוחלט בזמן הקרוב.

פירוק חמאס?

עוד שנה שנתיים תבנה תנועה חדשה עם אידאולוגיה דומה.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כל מה שכתבת גם מכשיר ב-1000₪ יכול לתת, חוץ מסים וירטואלי שזה שמור למכשרים יקרים.

כמו שכתבת בעצמך, המכשירים הפשוטים היום הם הכי טובים שהיו לפני 5 שנים.

ההבדלים בעיקר הם "הפרמיום", ועל זה משלמים הרבה מאוד.

לדוגמא, אם המכשיר מפלסתיק או מאלומיניום מוסיף עלויות ייצור של בערך 30$, האם זה משנה? כנראה שלא, עוד לא הכרתי מישהו שלא משתמש בקייס (חוץ ממני). 

כנ"ל לגבי מסך אם הוא LCD או OLED מדובר על הפרשים של 100$ לפחות עבור היצרן, אני אישית לא רואה הבדל בצבעים או בבהירות גם באור שמש.

כנ"ל לגבי המצלמה, אם אתה מצלם צילומים קלים (ללא תנועה, אור טוב) ולא אכפת לך ש-AI ישפר את הצילומים, לא תוכל להבדיל בין תמונה שצולמה למכשיר יקר או זול.

כנ"ל לגבי איטום למים, כל המכשירים שראיתי מבפנים היו חסינים למים, זה בסה"כ אטמי גומי פשוטים יחסית, אבל לזה שאין תקן אומר שהיצרן לא לוקח אחריות ולא משלם תמלוגים עבור ההסמכה.

יש עוד הרבה הבדלים כאלו, היצרנים יודעים את זה ולכן המכשירים הזולים פשוט חותכים את על הפינות האלה.

כל האמור לעיל לא מנע ממני לקנות את מכשיר יקר מאוד מאוד.

אגב, סים וירטואלי לא יותר זול מסים רגיל מחברה מקומית או סים רגיל גלובלי שתזמין מאליאקספרס, הוא רק יותר נוח,  זה יותר זול רק עבור סים עם חבילת גלישה בלי מספר. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

וגיבוי שלו (באמצעי חיצוני, כלומר קובץ טקסט) בעיניי זה די קריטי.

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים

סבלנות, מונופול, דמקה, רמי קוביות, המשחק עם הרכבת מילים - שכחתי את שמו ועוד