ובאמת אין לנו לסמוך על אף אחד...כי הכל בידיים של ה' והשאר רק השתדלות...

בעיניי זה שילוב של שתי דבירם, אנחנו כל כך קטנים מצד אחד כמו שא"א אמר "ואנוכי עפר ואפר" דוד המלך אמר "ואנוכי תולעת ולא איש" ומ"ר אמר "ונחנו מה" שאנחנו כלום בסך הכל...ומצד שני כל אדם צריך להגיד בשבילי נברא העולם...

אלוקים מחכה לכל אחד ואחת מאיתנו שנתקרב אליו ונעשה תשובה...

ובטח ובטח שה' אוהב אותך באופן אישי, את העליות שלך וגם את הנפילות שלך...וכל התגברות שלך בשבילו.

פעם שמעתי שאם בני אדם היו יודעים כמה ה' אוהב אותנו היינו משתגעים...

אמן שהמשיח כבר בפתח, כי אנחנו מחכים יותר מידי זמן.🙏

ממילא השאלה למה אינה רלוונטית. צריך להתחזק גם בזה וגם בזה, זה רצונו יתברך.

ואני מפחדת שאולי יקרה ח"ו משו רע במשפחה

כי היא משפחה בלי עין הרע אין צרות בן פורת יוסף

אבל מפחידדד

תשמע דברים מחזקים, דברי אמונה וגם נבואות אחרית הימים.

אותי מאוד מחזק גם במקביל להתחזק וגם לשמוע ולראות איך כל הדברים שכתובים מתגשמים, גם הכאבים שיהיו בדורנו כבר נצפו מראש,

כל המצב הקשה הוא חלק מהתכנית. 

לדוגמא שלפני הגאולה הערב רב ישלטו בישראל. איזו נחמה יותר גדולה מזו לדעת שזה הניסיון מראש? שזו המלחמה שנצטרך להתמודד מולה. וכל החוצפה בדור שלנו, והחיצוניות... אנחנו בדור קשה זה מחזק לדעת שהקשיים לא בגלל שאנחנו גרועים אלא הפוך, כי יש לנו תפקיד גדול וחשוב. כל חובה היא גם זכות...

https://www.hidabroot.org/article/211167 (-על חבלי משיח)

"וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח"- שמעתי שבגאולה הזאת שלא כמו בגאולת מצריים שנהרגו הרבה מישראל במכת חושך, בגאולה הקרובה ה' לא יוותר על אף יהודי!

(ט) וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב הוּא יִקְרָא בִשְׁמִי וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ אָמַרְתִּי עַמִּי הוּא וְהוּא יֹאמַר יְהֹוָה אֱלֹהָי:

בעיניי אחד הפסוקים המרגשים שבו ה' מצהיר שאנחנו שלו! זאת זכות להיות בנים של מלך העולם

כבר שכחנו את המציאות הזאת של קרבת ה' אחרי הסתר פנים מאוד גדול אבל זה המצב התקני.

וכל הבסיס של חזרה בתשובה זה להצליח להכיר באמת מעבר לכל הכיסויים, להבין מי אנחנו ולהתחבר לייעוד שלנו.

בנוסף צריך לזכור; "שהזכות הוא המנצח לא ריבוי עם" (רבינו בחיי בן אשר, בראשית יד, יד). 

וכן, במלחמה של גדעון במדיין ה' רוצה להוכיח ברבים שהוא זה שנלחם ולא כמות הלוחמים או החוזקה היא שמשנה, ולכן אומר לגדעון לעשות ללוחמים את מבחן שתיית המים והוא נשאר עם 300 לוחמים בלבד, ואיתם מנצח את בגדול.

ואני מבינה אותך, לפעמים אני מרגישה ככה אבל היום ספציפית מרגישה הפוך 

כאילו ה' לא יתן לאף אחד לפגוע בנו ושבטוח הולכים לראות ניסים גדולים... 

אבל אני לא באמת שאננה, אני פשוט מבטאת את זה בתפילות (ולא מספיק)

וזה לא פשוט להאמין תמיד, יש עליות וירידות והאמונה זה הניסיון העיקרי והכי קשה בזמן הזה. כי האמונה היא הלב...

ה' מסתכל עלינו כל הזמן כל תפילה ולימוד תורה שלך וכל התחזקות קטנה מוסיפים המון כוח לעמ"י

וואי לפני חודש בערך עבדתי בגן חילוני, ואז הסייעת בירכה בירכת המזון וילד אחד שאל אותי מה היא עושה אז הסברתי לו. ואז הוא אמר לי: "אה, ונכון זה נותן כוח לאלוקים ואז הוא נותן את זה לחיילים..." נסיכייי🥰

בקיצור, הצרות והפחד נועדו לקרב אותנו לה', וזה תהליך לא קל, וכולנו חווים את זה, והעיקר שאנחנו בדרך הנכונה. 

מקווה שחיזק אותך במשהו אבל גם אם לא השאלה שלך הכי במקום בעיניי ומקווה שמעצם השאלה תמשיך ותתחזק..

רבנית באמת

אני לא רבנית אני רק מעבירה מה שאני שומעת אם תשימי אותי בחברה של גויים אני אהיה הגרועה שבהם מבטיחה לך😅

נכון שכולנו מתפללים על החיילים? אז היא אמרה שהיא מתפללת גם על לומדי התורה שיהיה להם כוח וחשק ללמוד...

זה מדהים...

ו"מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? יעסוק בתורה ובגמילות חסדים"

וכתוב על תהילים שזה תורה ותפילה ביחד ולכן חשוב להרבות באמירת תהלים מתי שאפשר ובכללי לתהלים יש כוח גדול, וזה גם נחשב חסד להתפלל על מישהו אחר...

כל הכבוד לך הפי על האכפתיות וזיכוי הרבים בתהלים פה על החטופים..!👑 ויש"כ על ההתמדה!💓

קטע וגם אף פעם לא חשבתי על זה את יודעת..

כאילו על אחדות כן ממש

אבל נטו להתפלל על התלמידים חכמים הרציניים- הרבנים.. מדהים

היתה תקופה שראיתי כל הזמן אור דולק.. ולא הבנתי בדיעבד מסתבר שהיה שם תלמיד חכם.

שנפל לי האסימון קיבלתי הלם!!!

ואז נזכרתי בסבא שלי שהיה גם מאוד מעריך את הלימוד תורה וידען גדול מאוד יודע הכל בעל פה והפוך.. עובר משיבה לישיבה.

זה משהו מאוד מרגש .. שלא נקלט לי מרוב הלם 

איך יש אנשים שפשוט כל הזמן אבל כל הזמן לומדים תורה

תודה הלוואי הייתי עושה משהו יותר גדול 

איזה מדהים. וואו זכית

לדעתי אנחנו לא מספיק מעריכים את התלמידים שלומדים תורה. לא רק בחורי ישיבות באמת כל אחד ואחד שמקדיש זמן לתורה. אנחנו לא מספיק מבינים שזה הדבר היקר האמיתי. שזה הנשמה של עמ"י. ושזה הנשק שלנו. כמובן מדובר על לימוד איכותי שמחובר לאמונה...

כי בזכות התורה כל העולם הזה עומד 

ואין גבורה יותר גדולה מאשר להתנתק מכל ההסחות דעת שבעולם. ולשקוע בתורה

וכמו שאמר לך הילד החילוני זה שזה נותן כח להשם לתת כוח לחיילים חחח

צורם למה לשמוע "הם הגיבורים האמתיים" מי החליט שאנו נחליט מי יותר גיבור?

כולם פה בפאזל !

וכן אני יודעת שחייל שנשלח למלחמה זה בגדר צדיק עולם .. הוא אשכרה מקיים מצוות אהבת ישראל קידוש ה' בפועל (הרי נלחמים בנו בגלל יהדותנו )

קל וחומר חייל שמת במלחמה..

לכן מאוד מאוד מאוד צורם לי לשמוע שאומרים שהם פחות חשובים

 כי הם מקיימים את התורה בפועל

אז צריך להיזהר גם שמדברים על חיילים שזה פשוט הקרבה שהיא מטורפת 

אני באמת חושבת שמי שרוצה להתפלל עם נשמות שמתו בגלל קידוש ה" שילך לבית קברות של צה"ל.

אותי חינכו שצריך ללמוד ובמקביל לעשות השתדלות מצווה להילחם במלחמה! 

להילחם על הארץ

קדושים.

אבל יש גבורה ויש גבורה. 

ואת צודקת שיש מצב שזה לא במקום ההשוואות האלה.

אבל אני פשוט מרגיש שבזמן האחרון חלה התרופפות אצל המון בקשר ליחס למה הדבר החשוב באמת.

והתשובה היא - התורה.

חייל שמקריב את עצמו למען עם ישראל הוא קדוש עליון אפילו אם הוא חילוני

אבל גם חילוני מתחזק שקיבל על עצמו 10 דקות ביום תורה הוא קדוש לא פחות אם לא יותר.

בפועל החיילים בדור של משה ושל יהושע היו אנשים שדיקדקו על מצווה קלה כבחמורה ודווקא בגלל זה הם היו נוצחים.

גיבורים להבדיל יש גם באומות העולם, לא חסר. השאלה בשם מי ומה אתה נלחם

אני לא מסכים עם חרדים בככ הרבה דברים.

אבל יש כמה דברים שאני מאד מעריך בהם ולא מעלים עין מזה

נ.ב אמנם דיברתי גבוהה גבוהה אבל אני בעצמי לא כלום.לא חייל במילואים ולא בן תורה. אני רואה כל אדם כהרבה הרבה יותר גדול ממני .אבל כן יש לי משאלות לב ותקוות וזה בערך זה

ומה הכוונה

אבל יש גבורה ויש גבורה?

באמת תסביר לי את המשפט הזה כי הוא מעורר בי חלחלה 

שאנחנו צריכים להחליט מי יותר קדוש? מי שמנו?

אני טוענת שצריך לזכור שכל חייל לא חייב לך כלום ושום דבר והוא אשכרה מקריב את עצמו בשביל עם ישראל .

חייל שהיה מוכן להקריב את עצמו בשביל העם נרצח בקרב זה קידוש ה' לכל דבר

כמו שיש אנשים שמקריבים את עצמם ללימוד תורה יום ולילה למען עם ישראל 

ולא שוכחים שאנחנו כרגע בחורבן ,וזה כואב להם בעצמות ו,הם לומדים ומתפללים ולומדים.. לא עבור עצמם, בעבור עם ישראל!!!!!!

לא אתה ולא אני יכולים להחליט מי הוא אותו גיבור אמיתי 

תיזהר בלשונך.. ואני גם נזהרת בלשוני

שהתורה היא היא העיקר.

בעקבות המלחמה חילונים ואפילו דתיים התחילו להסתכל על תלמידי ישיבה חרדים באופן לא מתאים. במעין אמרה כזאת של מה בעצם אתם עוזרים אם אנחנו נלחמים ואתם לומדים?

ובפועל אנשים לא יודעים שלא רק מפרוץ המלחמה עם ישראל בסכנת קיום, אלא מאז ומעולם אנחנו בסכנת קיום תמידית. וייתכן מאד שכל התורה הזאת מנעה ככ הרבה צרות שאפילו אין לנו מושג עליהם. כמו שלעם ישראל לא היה מושג מהאיום של בלק ובלעם, ומלחמת את והב בסופה שהענן השמיד את כולם ולא שמו לב.

וזה הרבה מעבר לשמירה,התורה היא מהווה את הכל. וככל שעם ישראל יותר יהיה מודע לזה יהיה לו יותר כוח לברוא עולמות כמו שמסביר הרב.

לגבי סוגי הגבורות, יש 2 סוגי גבורות גבורה של מלחמה שזה מה שנקרא גיבור חיל.

ויש גבורה של קודש. "איזהו גיבור? הכובש את יצרו" וכו

מבחינתי הגיבורים האמיתיים הם אלו שממיתים עצמם על התורה וזה לא בהכרח תלמידי ישיבות חרדים כן? כאמור זה יכול להיות גם חילוני שלומד 10 דקות שהמשפחה עושה לו תמוות עם החזרה בתשובה. מבחינתי אדם שקם כל יום ומקדיש את כל החיים שלו לתורה הוא יותר גיבור מחייל שנהרג במלחמה.

כי הוא ממית את עצמו כל יום מחדש.

לא הכרזתי מי יותר קדוש (מה גם שאין דרגה יותר גדולה מהרוגי מלכות)

רק ציינתי מי מבחינתי יותר גיבור

והוא היה מתבייש בך

הוא היה אדם שכל החיים שלו למד והקדיש את חייו נטו לתורה, לא היה רגע בחיים שהוא לא למד.

הוא היה מוכן לחיות בצמצום והעיקר לעבור בין ישיבות הכי טובות בארץ וללמוד וללמוד

אני מצטטת מה שכתבת :

"מבחינתי אדם שקם כל יום ומקדיש את כל החיים שלו לתורה הוא יותר גיבור מחייל שנהרג במלחמה."

בעיני זה בושה וכלימה

די להגיד שאתה לא אומר מי יותר צדיק כאשר כל שניה אתה כן כותב.

תגיד את זה .. לאמא של חייל שכול תגיד את זה לאבא של חייל.. תגיד את זה ליתום.

מה אתה לא מבין שחייל שנרצח שהוא מגן בגופו עלייך הוא צדיק טהור קדוש.

סבא שלי היה צדיק גמור ועדיין יש הבדל שאדם מוכן למות למענך.. 

צריך מאוד מאוד להיזהר שאתה אומר עליו פחות  גיבור

אז תתחיל לקלוט את זה .

שחיל שמת למענך במלחמה

השאיר אחריו משפחה שהיא כל יום בוחרת מחדש וגיבורה מחדש

 קל וחומר במלחמת מצווה שאפילו חתן מחופתו

 יוצא..

"והצלחת המדינה תלויה במלחמתה ע"י מה שנמצאים בה תלמידי חכמים העוסקים בתורה, שבזכותם המלחמה נוצחת, והם מועילים למדינה יותר מאנשי החיל הלוחמים. ומתוך כך תנהוג בודאי ממשלה נאורה היודעת בכל עת להתרומם ממעלה לרוח הגס ההמוני, ומכירה איך להוקיר את השרידים אשר ד' קורא, העוסקים בתורה הנאמנים ביראת שמים ובעבודת ד', ולא תפריע אותם מעבודתם הקדושה. ובכוח ההשפעה הרוחנית העליונה שאנשי קודש כאלה משפיעים על מדינתה וממלכתה, תנצח את מלחמותיה, ותוסיף אומץ וגבורה רבה, והם היחידים הללו יועילו לה הרבה יותר בכוחם הרוחני, בהיותם עוסקים בתורה ובמוסר ובעבודת ד', ומשפיעים ע"י זה רוח קדושה ואמונה בסביבתם וחוגם, שבזה הם גבורי כח הרבה יותר ממה שיוכלו להועיל לה בכוחם החלש החומרי בצאתם לעבוד עבודות גשמיות." (אגרות חלק ג,תת"י)

לא ניסיתי לפגוע וחלילה לי לזלזל בכבודם של החיילים ושל ההרוגים.

רק באתי להעמיד את הדברים על דיוקם.

יש הבדל בין חיים שלמים של גבורה, לבין רגעים בודדים של גבורה (מסוג שונה)

זה הכל

אתה ממש לא מדייק ובטח לא מתנסח כמו הרב קוק

מחילה

הרב קוק לא כתב על חללים של צהל בטח כאלה על אלו שמתו במלחמת חובה

אני בסך הכל אומרת ענווה 

אני מסכימה איתך בנקודה שהתורה היא הכל 

אבל לא אמירות חסרי בסיס / כפיות טובה של חייל שנפל בצהל פחות צדיק/ גיבור מאדם שלומד תורה

מי שמנו לשפוט?? מי שמנו לכפור בתודה שנתנו לך ?

זה חשוב וגם זה חשוב 

מאחורי מה שכתבתי ..

זה פשוט בושה שאתה קורא לחללי צהל פחות צדיקים/ גיבורים 

או פחות צריך אותם .. 

ואין רב אחד שיגיד לך שהמלחמה של חובה ..

שמי שלומד תורה יותר גיבורים

שניהם גיבורים 

ואולי שיהיה לך אחים במלחמה/קרובים תלמידי חכמים  תדבר אחרת 

הלימוד תורה שלהם אף פעם לא נובע מתוך גאווה או מתוך "אני יותר צדיק"

זה שמרוב חיצים שירית שכחת מה המטרה.

מטרתנו היא התורה.

אי לכך מי שעוסק בה קדוש יותר משאינו עוסק בה. זה שאת לא מכירה ברבנים שאומרים את זה לא ראיה, כל הרבנים החרדיים אומרים את זה, ורבים מהדתלים גם כן.

תביני שהמטרה היא התורה ובשמה אנחנו נלחמים, ולכן כמובן שהעוסקים בה בשעה זו גיבורים יותר. נקודה.

זורקי הלבן ומושכי הזקנים בישיבות הנחשבות ביותר שלכם יותר קדושים מחיילי צה"ל שמתים כדי שבראשונים יוכלו להמשיך לזרוק לבן על ת"ח??

הבאתי דוג' אמנם קיצונית אבל יש המון שנמצאים בין אותם ריקים ופוחזים שיותר גרועים מחילונים והם ממש משניאי תורה למי שלומדים בקדושה בשם כל ישראל.

נמאס מהמסחרה שעושים מהתורה.

אפשר ללמוד תורה כמו פיזיקה בלי טיפת קדושה והרבה מההפך מקדושה.

ורואים כאלה. 

אני דתי לאומי, אגב.

אני באמת לא חושב שהחרדים שלא מתגייסים קדושים יותר, מכיוון שהלימוד שלהם עקר ולא מביא לידי מעשה, והם יותר בגדר של מעשה אבותינו בידינו מאשר בגדר של עובדי ה'.

ואף על פי כן, צריך לזכור מהי המטרה ומהי בכלל האסמכתא שלנו לצאת למלחמה על אויבינו.

ומי שלומד תורה לאסוקי שמעתא אליבא דהילכתא, לימוד אמיתי לשמה, גיבור יותר מחיילי צה"ל, וגדול מהם, ובזכות לימוד התורה שלו הם ניצלים.

סוף פסוק.

כמו שהבנתי בהתחלה אז סבבה,אתה אפילו יותר קיצוני ממני אם ככה.

אז מה אתה אומר בעצם?

אם ניקח שני תלמידי חכמים יראי ה',נניח באותה דרגה, והיה ומתרגשת עלינו מלחמת מצווה

האחד עוצם עיניים מהמציאות שמתרחשת ובוחר לשקוע בלימוד כאילו אין מלחמה והשני קם ומציל נפשות ומסתכן בעצמו לשם כך.

הראשון גדול מהשני???

לא מתקבל ולא הגיוני.

אם כן,תוכיח.

התורה נועדה כדי שיחיו אותה בפועל ולא רק שיעיינו בה ברמה התיאורתית בלבד.

ודאי שהשני גדול יותר מהראשון, שכן תורתו מביאה לידי מעשה, מה שלמד בבית המדרש "להציל ישראל מיד צר" יורד למעשה. עצם לימוד גדול יותר מכך שהוא יורד למעשה.

אבל האם זאת המציאות בה אנחנו עוסקים?

במציאות מתוקנת כזו שיש שני תלמידי חכמים, ומגיע מחבל לבית המדרש, אני מסכים שזה שמתחיל לזרוק עליו סטנדרטים במטרה להורגו גיבור יותר מהשני שטומן פניו בדפי הגמרא.

אבל אם המציאות היא שיש לפני המחבל המשתולל שער, וכל מי שרוצה לעבור לעצור אותו לוקחים ממנו את הנשק ונותנים לו מקל ספוג, אז מעלתו של זה שנשאר ללמוד ולא מצטרף להזיית השומרים בשער גדולה יותר, שכן השומרים בשער רוצים שהמחבל יעצר, אבל יש להם שיקולים מדוע לא לאפשר זאת בצורה נורמלית, ובינתיים כל מי שעובר בשער נפצע או נהרג. אבל אם יפסיקו לנסות לעוצרו עד שלא יותן להם להילחם בצורה נורמלית, לשומרים בשער לא תהיה ברירה. וד"ל.

בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" (א' א'). "בראשית ברא – אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל בשביל התורה שנקראת (משלי ח' כ"ב) ראשית דרכו, ובשביל ישראל שנקראו (ירמיה ב' ג') ראשית תבואתו" (רש"י שם).

לאור רגישות הנושא

הקב"ה יכול לשפוט את מידות האדם ומידת ההקרבה שנדרשת ממנו בכל תפקיד ומעלתו לפי העניין והמקום

כשם שהוא גם סיבב שכל אחד יהיה בתפקידו גם בהתאם לכישוריו גם בהתאם לבחירותיו הקודמות

ושם הוא עושה את העבודה שלו ואם הוא עושה אותה נאמנה אז אשריו ואשרי חלקו

ברור שחיילים יש גם אצל אומות העולם

כשם שיש גם משפחות ואימהות

ועדיין אנחנו מוקירים את האימהות של העם היהודי רחל ולאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל

תעשו טובה גם @חסום לשעבר להוריד קצת את הלעומתיות גם לי מהצד לא נעים לקרוא ומרגיש שאתם ממש יוצאים עליה על תיכנת במקום תיקנת

אבל למה לא אמרת כלום כשהיא התבטאה בצורה ממש מבישה מול כקדם?

אלא על היחס שנשמע מדבריך ללוחמים בשטח.

יש פה אנשים שכבר חודשים דואגים לבני משפחה וחברים שלהם שפרוסים בגבולות השונים, או מתמרנים בשטח לחימה, ומסכנים את חייהם במשך המון זמן.

יש פה אנשים שהקרובים להם עזבו הכל (לפעמים את בית המדרש) כדי להלחם על כבוד והגנת עם ישראל במלחמה האחרונה ולא חזרו, ולעולם יסחבו את העול הזה על גבם.

אם היית מתנסח ביותר רגישות וכבוד, אולי היו גם מקבלים את דבריך, מתוך כבוד אמיתי לתורה ולומדיה.

(נמנעתי מלהתערב כי מרגיש לי שטוחנים מים, אבל אם סיימת את "הדיון הזה", אז מרשה לעצמי להעיר..)

נוער הגוזמבות לא מתנצל.

כמו כן, מניין לכבודו שהרב קוק מדבר על המלחמה הספציפית ההיא? וכן מה הקשר בין מלחמת רשות או מצווה במלחמה של גויים?

מוזמן לפתוח אגרות ראיה כרך ג', לגלות שבאותה תקופה הרב חיי בלונדון והאיגרת הספציפית מופנת לממשלת בריטניה, כלפי גיוס בחורי ישיבה לצבא הבריטי.

נ.ב.

מבין שהכלל אצלך הוא "נכון או לא נכון - חרטט בביטחון"

ומכיוון שאיני מאמין לדבר בלא הוכחות, יוכיח כבודו.

כבודו טוען שהאיגרת אותה הביא כקדם אינה קשורה מכיוון שהאמור לעיל. כמו כן כבודו טוען שהאיגרת המדברת בשבח לומדי התורה נשלחה לשלטונות בבריטניה. הדבר תמוה מאד, להסביר לגויים חשיבותם של לומדי התורה להצלחת מלחמתם. מסופקני.

אמנם איני בקיא בכתבי הרב קוק, וסביר בהחלט שאני טועה, אולם דומני שלא שטחת טענותיך כהלכה.

ס.ג.

כבודו מוזמן לגלות שהרב קוק אמנם נתקע בלונדון עקב המלחמה, אבל היה חי בארץ ישראל.

ברי ושמא, ברי עדיף

אם מישהו טוען ברי אני נוטה לקבל את דבריו prima facie אלא אם יש לי חשק לבדוק לעומק.

"אל הרב הראשי באנגליה ד"ר יוסף הרץ"

"יכיר נא את האחריות הגדולה שבמשרתו הרבה [...] בתור עומד בראש היהדות הכללית של הממלכה לפני הממשלה, עליו לדרוש בגודל נפש הזכויות המגיעות לנו בצדק ע"פ חוקי הצדק של משטרה המדיני. שווי זכויות לכל הדתות כתוב הוא בגאון על דגלה, ועל יסוד זה אנו תומכים את תביעתנו. הממשלה חייבת היא להיות זהירה שלא לנגוע בנימין הנפשיים של כל דת ואמונה, ואנחנו, לפי הכרתנו הדתית, חורבנן של הישיבות, שיהיה נצמח מלקחית מבחר בניהן לעבודת הצבא, הוא לנו חורבן דתי איום ונורא. [...] וכשם שלא תעיז שום ממשלה נאורה לגזור עלינו להחריב את בתי כנסיותינו, לשרוף את ספרי תורותינו, כן לא תוכל להטיל עלינו חוק של החרבת ישיבותינו. [...] וברור לי הדבר, שהדרת כבודו ימצא דרך להסביר לממשלה, איך שההיזק הצבאי שלה קטן הוא מאוד ע"י חופשתם של בני הישיבה האחדים הנמצאים בארץ, ולעומת זה החרבן הדתי ועלבון רגשי הקודש אשר היהדות פה היא מרגישה ע"י פגיעה זו, הוא עמוק ומכאיב מאוד מאוד [...]"

אכן האיגרת נשלחה כדי למנוע גיוס בני ישיבות לצבא אנגליה.

דעת הרצי"ה הנחרצת היא שהדברים לא שייכים כלל למלחמת מצווה של עם ישראל, וכשפרסמו את האיגרת כדי למנוע גיוס בני ישיבות כאן, הזדעק שזה זיוף (ויש לו לזה גם ראיות נוספות)

מאידך רבים כמו גם הרב חרל"פ נצמדו יותר לתוכן הדברים כמו שהוא, שמדבר על מלחמת מצווה באשר היא:

"מפני שהצדק עם עמשא, שלא לקחת גם למלחמה נחוצה זו את העוסקים בתורה, להפריעם מהעסק הקדוש שעליו העולם עומד"

"ויותר מזה ראינו את גדולת האיסור לעשות אנגריא בתלמידי חכמים לכופם על יציאה למלחמה, אפילו על מלחמת מצוה גדולה מאוד, שהרי אין לך מלחמת מצוה יותר גדולה מהמלחמה שערך אברהם אבינו נגד המלכים, שמן השמים הסכימו על ידו [...] ומכל מקום אמרו מפני מה נענש אברהם ונשתעבדו בניו במצרים ארבע מאות שנה, מפני שעשה אנגריא מתלמידי חכמים [...] ולדוד אמרו החיילים שלא יצא למלחמה כי תהיה לנו מעיר לעזור, ותרגם יונתן בצלותא, וכן פרשו רש"י ורד"ק והמצודות [...]"

לגבי הפסקה שצוטטה

"והם היחידים הללו יועילו לה הרבה יותר בכחם הרוחני בהיותם עוסקים בתורה ובמוסר ובעבודת ה' ומשפיעים ע"י זה רוח קדושה ואמונה בסביבתם וחוגם, שבזה הם גבורי כח הרבה יותר ממה שיוכלו להועיל לה בחכם החלש החמרי בצאתם לעבוד עבודות גשמיות. ובטוחים אנו שתדע הממשלה להשתמש בכחו של כל אחד מבני ישראל לפי סגולתו וכחם של תלמידי חכמים יראי ה' תניח על מקומו בקדושת התורה, ולא תחללהו בשימוש החול של מלחמה ואנגריא, שאינם מוכשרים לו כלל לפי מידתם ותכונת גופם ונפשם [...] ועוזרים להצלחת הנשק הלאומי לא פחות וגם יותר מכל החיל הלוחם [...]

ציטטתי חלקים עיקריים, אפשר לראות את הדברים בפנים, לדון מה כוונתם ולשפוט. האיגרת זמינה ב"אוצר החכמה", אגרות הראי"ה כרך ג' סימן תת"י, ללא תשלום (יש צורך בהרשמה)

אם אתה רוצה אתה יכול לפתוח את המקורות השונים ולברר את הסוגיה

[אם כי, בהלכה למעשה בנושא כזה, לא חושב שזה רעיון מוצלח שכל אחד יחליט לעצמו...]

אחרי שהפגנת כזאת בורות. המדהים שאחרי שהעמידו אותך על בורותך, אתה ממשיך להתווכח.

אני כנראה בקי בתולדות הרב הרבה לפני שאתה נולדת. אני יודע היטב שהרב עלה לארץ מאירופה בשנת תרס"ד, יצא לצורכי הכלל לאירופה בשנת תרע"ד, בגלל שפרצה המלחמה לא יכל לחזור לארץ, בהתחלה התגורר בשוויץ ובהמשך הוזמן לכהן כרב בלונדון ושם גר בזמן כתיבת האיגרת. אחרי סיום המלחמה, הרב אכן חזר לארץ. לא חידשת לי כלום

אם תטרח לפתוח, לפני שאתה מתווכח על דברים שאתה מפגין את בורותך בהם, תראה שהאגרת אכן מופנית לממשלת בריטנה, כשהיא נשלחת דרך הרב הראשי של הממלכה.

עד כאן, כל מה שכתבתי זה עובדות, אפס פרשנות:

1. המלחמה אליה הרב התכווין, לא היתה מלחמת מצווה.

2. הדברים נכתבו לגויים - ממשלת בריטניה (ולא הזכרתי - בשני הצדדים הלוחמים היו יהודים שלעיתים הרגו בשוגג אלו את אלו!).

עד כאן זה מה שכתבתי וחבל שאתה מתווכח תוך הפגנת בורות.

לגבי השאלה מה הרב היה סובר במלחמת מצווה, ע"כ לא כתבתי כלום. אני יודע טוב מאוד שהיתה בזה מחלוקת גדולה בין תלמידיו וגדולי ירושלים המקורבים אליו כשחלק מהמחלוקת היתה בהעמדת גמרות/ראשונים שהוזכרו בדבריו. נראה לי שיש הרבה מהחוצפה בזה שמי שלא למד ולא פתח וכבר כמה ימים מתווכח כאן על איגרת שהוא בכלל לא מכיר ולא יודע למי היא נועדה ובאיזה הקשר, מביע בכלל את דעתו לצד זה או לצד אחר.

כפי שכתבתי, עד לפני כעשור היה אפשר להתווכח על ביאור דברי הרב, לפני עשור הוכרעה דעתו לחשיבות העניין אציג זאת בהודעה  נפרדת שלא תבלע:

כפי שכתבתי, עד לפני כעשור היה מקום להתווכח, האם דברי הרב כשלעצמם רלוונטיים גם במלחמת מצווה או שלא והיתה בזה מחלוקת בין תלמידיו.

עד שיצא לאור מכתב יד קדשו הפרקים האחרונים של ספר שבת הארץ (עד אז היו בדפוס רק הלכות שמיטה ולא הפרקים האחרונים שעוסקים ביובל וכד') שם, לגבי חתימת ההלכות מהן מקובל לראות מקור לפטור ת"ח כותב הרב:

שבת הארץ, הל' שמיטה ויובל פי"ג הי"ב:

"ונראה שאע"פ שאין שבט לוי עורכין מלחמה היינו לעשות מלחמה פרטית, כמו שאפשר שיזדמן ששבט אחד עושה מלחמה בשביל ההתנחלות שלו שימצא לו בזה, אבל כשכל ישראל יוצאין למלחמה מחוייבים גם הם לצאת ומלחמה של כלל ישראל, זאת היא גם כן עבודת ד' שכל מי שהוא מיוחד יותר לעבודת ד' הוא שייך לה יותר משאר כל העם".

כך שאין ספק שדעת הרב שבמלחמות מצווה (או אפילו מלחמות רשות של כלל ישראל) שבט לוי וממילא גם תלמידי החכמים שהרמב"ם מדמה לשבט לוי - חייבים.

מ"מ מלחמת רשות עדיין בכלל אנגריא בת"ח כמו עם אסא

זו היתה עבודת סחיבה אחרי המלחמה

אבל כן שייך לגבי עמשא afaik זאת לא הייתה מלחמת מצווה ואם כן אז שאלה

לגבי תחילת דבריך אני מסכים.

ייתכן בהחלט ש"אברח" לשבוע מהפורום, אבל לא מתוך "בריחה" פשוט כי לא יהיה לי אפשרות להגיב מהחווה, כיוון ששם אין לי אינטרנט.

אני שמח שלא חידשתי לך, כי לא זו הייתה כוונתי.

יפה, זה בדיוק מה שרציתי להבין, ידידי בעל האקדח המעשן. ואת זאת הסביר כבר ידידנו @אחו, נרו יאיר.

אפס פרשנות?

1, מדוע אתה קובע שלא הייתה זו מלחמת מצווה? ומה הקשר גדר מלחמת מצווה למלכות גויים?

2, לא לגויים, ליהודי, על מנת שיעביר את עיקר הדברים לשלטונות. נא לדייק.

אתה דמגוג.

אתה הגבת לכקדם, שהביא את דברי הרב קוק, וטענת שהוא בכלל לא מדבר על מלחמת מצווה.

אז אל נא תשקר ותאמר שלא כתבת מה היה סובר הרב במלחמת מצווה, שכן אתה החלטת שזו אינה מלחמת מצווה, לאחר מכן החלטת שהאיגרת דיברה רק על המלחמה הספציפית ההיא, ואז כתבת לכקדם שאין כל קשר מדהא לא מדובר בכלל במלחמת מצווה.

וכעת נעבור לבחון את הודעתך הבאה שמא תוכיח דבריך.

מלחמת העולם הראשונה, היתה מלחמה בין המעצמות העולמיות, כשאי אפשר להגדיר איזה צד יותר צודק ובשני הצדדים לחמו מאות אלפי יהודים. אין שום סיבה להגדיר אותה כמלחמת מצווה.

מלחמת מצווה היא אחת משתיים:

*עזרת ישראל מיד צר

*קיום מצוות כיבוש ארץ ישראל.

מלחמת העולם הראשונה אינה עומדת בשום הגדרה כזאת, גם אם בדיעבד אנחנו יכולים לראות שהקרסת האימפריה העות'מנית וכיבוש הארץ ע"י הבריטים קידם את תקומת ישראל. (אגב, מבחינת מהלכי המלחמה הכלליים, זה היה אחד החלקים השוליים).

מה זה משנה אם יש צד רע או לא??? אנחנו מדברים על סרט גיבורי על או על מלחמה שמסכנת יהודים??? ומה זה משנה שהיה יהודים בשני הצדדים?? ודאי שבצד הטורקי ריחפה סכנת מוות על היהודים, והבריטים הצילו אותם כפשוטו.

אין סיבה להגדיר אותה כמלחמת מצווה כי זו מלחמת גויים, זה לא קשור.

אחת מן השלוש: השמדת שבעה עממים, כיבוש הארץ, עוזרת ישראל מיד צר.

אם א"י לא הייתה נכבשת על ידי הבריטים, הטורקים היו ממשיכים ברצח הפרוע שלהם ביהודי הארץ.

רוב מאות אלפי ההרוגים, משני הצדדים, היו ב'מלחמת החפירות' באירופה, בצרפת, באוסטרו-הונגריה, בצ'כוסלובקיה ובעוד ארצות. במלחמה הזאת ממש לא היה צד שבאופן מובהק היה יותר טוב מהשני וכן בשני הצדדים היו יהודים, באלפיהם.

עצם הגדודים העבריים ומחתרת ניל"י גרמו לבריטים לתמוך ביהודים, ולרצות להסיר מעליהם את עול הטורקים. אמנם בהמשך הם הפכו עורם, אבל אילו היו נכנסים לארץ מראש כאנטי יהודים, ללא ספק היו מתרחשים פוגרומים דוגמת הטבח בתל אביב שבוצע על ידם מאוחר יותר.

אנחנו לא דנים על סרט גיבורי על עם נבלים, אין טוב ורע. יש סכנה ליהודים. וזה לא משנה שגם בצד השני יש יהודים, כי הצד השני מסכן את הראשון גם כן, וליהודים בשני הצדדים מרחפת סכנת מוות.

אין נפקא מינה איפה מתו יותר גויים, בכל מקום ריחפה סכנת מוות על היהודים. האנטישמיות גם היא לא הייתה מוסתרת, פוגרומים לפני ואחרי המלחמה יוכיחו זאת.

זה אולי מתאים לפורום נוג"ה, אבל כאן מנהלים שיח של אנשים מבוגרים. אנשים שבודקים לפני שהם טוענים טענות בביטחון ומוכנים להקשיב.

מציע לך לחזור לפורומים המתאימים, עד שתבין שהעולם קצת יותר מורכב.

לא יודע על מה חסמו אותך בעבר, אבל מקומך בהחלט לא כאן.

כבוד מעלת חירטוטו מאד מקפיד להישמע לתרבות הדיון, ממש כפי שהוא מתנהל בכנסת, והדבר ראוי להערכה.

הבה נבנה מגדל וראשו מגיע השמימה, ונשב ונדון יחדיו אלוקים ואני, להבין למה התכוון המשורר כשטען שכאן מנהלים שיח של מבוגרים. שמא התכוון לשיח אוכמניות סגלגלות מתוקות ומלכלכות? ושמא בכלל על שיח העגבניות הוא שח, או שמא כינור ועוגב, ואולי אף שח-מט.

לכשאסיים את בניית המגדל אדון בכך עם בורא עולם.

כמו כן דומה שנבחן במעבדת בית הדין את המימרא של האדמו"ר כי הוא מוכן להקשיב, שמא אינו מקפיד שלא לשמוע שירים בשלושת השבועות? ואי לא, מאי הווי לן למימר דפתוח הוא להקשיב? והא ההוא גברא ספקו אדם ספקו עב"ם. תיובתא דב"ד תיובתא.

מציע לך לא להציע עצות, הן לא מועילות במיוחד.

נחסמתי האמת בנוג"ה, ואז פתחתי את הנ"ל, ונחסמתי גם פה, כי בשלישית הייתי מתלהם טמבל כמוך. מסתבר שיש אנשים שזה עובר להם עם הגיל, ויש אנשים שזה מחמיר.

הניק הראשי שלי הוא ימח שם עראפת, ובו ניתקלתי בך כבר בפורום אקטואליה וחדשות. מה אומר, לא התרשמתי מהדמגוגיה שלך בה תקופת את האוויר ההוא הטוען לאהבת הארץ. גם ההתלהמות שלך היתה מוגזמת הרבה יותר משלי.

בתור טוען לתואר מבוגר חושב וחכם, הדוגמה אישית שלך היא לא בדיוק מודל לחיקוי.

על החתום, שמיניסט מתלהב שחכם הרבה יותר ממך.

הרב בעצמו מזכיר שם את העניין של המלחמת מצווה שעשה אברהם. 

הרב הבן לעומת זאת ידע שהפסקה הזאת תיצור מתחים לכן דאג לצנזר ולהסתיר אותה

במקומך הייתי בורח לשבוע מהפורום - צעירים מעל עשרים

המלחמה שאברהם עשה, לא עמדה בגדרים ההלכתיים של מלחמת מצוה. אציין שוב את דברי הרב המפורשים בשבת הארץ:

שבת הארץ, הל' שמיטה ויובל פי"ג הי"ב:

"ונראה שאע"פ שאין שבט לוי עורכין מלחמה היינו לעשות מלחמה פרטית, כמו שאפשר שיזדמן ששבט אחד עושה מלחמה בשביל ההתנחלות שלו שימצא לו בזה, אבל כשכל ישראל יוצאין למלחמה מחוייבים גם הם לצאת ומלחמה של כלל ישראל, זאת היא גם כן עבודת ד' שכל מי שהוא מיוחד יותר לעבודת ד' הוא שייך לה יותר משאר כל העם".

(תודה ל @אריאל יוסף שחסך לי הקלדה)

"אפילו על מלחמת מצווה גדולה מאד, שהרי אין לך מלחמת מצווה יותר גדולה מהמלחמה שערך אברהם אבינו נגד המלכים" הרב שם

הרב כתב בצורה שתשכנע את הבריטים, למנוע מתלמידי חכמים להסחף למלחמה שאין לנו עניין בה.

בגדרי מלחמת מצווה המוזכרים בגמרא ובראשונים, המלחמה של אברהם לא נכנסת. (

פשוט הוא תמיד היה מעריך כל-כך משפחות שכולות

שהיה מחנך אותנו לא להגיד עליהם כלום !!!!!

שהם צדיקים טהורים בשמיים

להגיד עליהם שהם פחות צדיקים ..

זה להמעיט בערך שלהם

וזה לא בסדר

ואמרתי לו לא אני ולא אתה יכולים להגיד כך כי זה בושה

לרגע לא אמרתי משהו נגד התורה 

אם תקראי את כל השרשור 

תראי שהסכמתי עם הרמוניה שיש לתורה ערך עליון נקודה 

יודעת מה עדיף שהוא וגם החסום הזה יצאו עלי ..

ולא יגידו את דעתם ברחוב כי יש היום יותר מידי יתומים שאבא שלהם לא היה גיבור נכון? 

מי שמסר נפשו במלחמה, הוא גיבור וקידש את שם ה', קדוש יאמר לו.

אין בכוונתי (ואני מניח שאני מדבר גם בשם @כְּקֶדֶם) להמעיט חלילה מגבורתם ומעלתם של נופלים על קידוש ה', טבוחים על קידוש שמו. הם אנשים קדושים שמעלתם גבוהה מאד.

ואף על פי כן, מעלתם של לומדי התורה לשמה על מנת להביא למעשה גדולה יותר.

איזהו גיבור? הכובש את יצרו.

מתגייס למלחמת מצווה. יתכן כהוראת שעה, שהבונים את קומתם הרוחנית, יידחו את גיוסם עד שלב שבו על דעתם ודעת גדולי התורה הבניין התורני לא יפגע.

יתכן גם שיהיו יחידים, שכל עוד שהמצב אינו 'כל העם צבא-כל הארץ חזית', ימשיכו לבנות את קומתם הרוחנית לטובת כלל האומה לאורך שנים - אבל הם חייבים להיות מגוייסים לכך יומם ולילה שבעה ימים בשבוע שלושים יום בחודש שלוש מאות שישים וחמישה ימים בשנה. לגיטימי שיקחו קצת הפסקה להתאווררות, אבל לא יתכן שנראה אותם עושים מנגלים בפארקים בזמן שהלוחמים בחזית, או סתם יושבים בפיצוציות ובחמיניות בליל שישי.

(נ.ב.

המסירות אינה דווקא בדיעבד של מי שנהרג, גם מי שיצא ועשה מלחמה בכל ליבו וחזר חי - יצא על דעת שעשוי לההירג, כלומר מסר נפשו להצלת ישראל מייד צר.

האם כאשר הצבא אינו נלחם באמת באויביו צריך להתגייס אליו?

וגם במלחמת מצווה מצינו שהיחס היה שני שליש לומדים שליש לוחמים.

מצד אחד, לימוד תורה עולה על פעילות צבאית מבצעית. עדיף לאבד את המדינה מלאבד את התורה ואת החיבור להקב"ה.

מצד שני, שירות צבאי הוא מצווה ואין שום פטור משום מצווה בגלל לימוד תורה.

כל הדיבורים על שבט לוי שלא נלחם או היחס בין לומדי תורה לחיילים הוא מדרשים ולא הלכה שגורסת שלוקחים למלחמה את כולם כולל חתן מחדרו.

ובנוסף, כל מה שקשור לצבא שלא מותאם לציבור החרדי הוא בעייה שאפשר לפתור ע"י יחידה שמיועדת לחרדים ומתאימה לחרדים.

אבל תמיד כדאי לזכור שאי אפשר לגייס את מי שמעדיף למות ולא להתגייס.

1 מתוך 4 חרדים רוצים להתגייס ו1 מתוך 10 עושים זאת.

לכן צריך להגיע להסכמות עם הציבור החרדי להקמת יחידה מוסכמת לחרדים, ושיפסקו להפחיד את הנוער מלהתגייס ומי שמתגייס לא ישלם מחיר, וקיבלנו רבע מהחרדים שיתגייסו, והמספר צפוי אף להמשיך לעלות בהדרגה.

מכיוון שצבא ההגנה נוהג בתבוסתנות מבישה ולעיתים גם שותף בפעולות נגד יהודים, ואי לכך ובהתאם לזאת לא כדאי להצטרף אליו.

צבא ששולח את חייליו למות פעם אחר פעם בכיבושים רגליים בעזה, תוך נהלי פתיחה באש מחמירים ואיסורי פתיחה באש על וילות סעודיות, אינו ראוי לנו.

אמת, חשוב שיהיה קיים גוף מגן, אך זהו גוף מפוברק. המלחמה הנמשכת הרבה מעבר לדרוש מוכיחה זאת.

דבר ראשון, גם אם הצבא לא נלחם כמו שצריך, אין לנו משהו אחר לעשות. אין לנו אפשרות לפתוח לצהל צבא מתחרה.

דבר שני, זה ממש אבל ממש לא הסיבה שחרדים לא מתגייסים.

א', זה כן אפשרי עד רמה מסויימת, להקים צבא אזרחי בעל רכבים ממוגנים ונשקים ארוכים, והצבא גם מעודד זאת, למשל דרך כיתות כוננות.

באמת אי אפשר להקים גוף בעל טנקים המטוסים, אבל כמו כל דבר מתחילים בקטן.

ב', זו לא הבעיה שבגללה החרדים לא מתגייסים, אבל זו בעיה שמופיעה בשיקול, שמעתי מהרבה חרדים שדנתי איתם שכך הרב שלהם אמר בין היתר.

ג', אנחנו צריכים להבין שאם כל הכבוד לחיילים צה"ל הקדושים, הגוף הנקרא צה"ל הוא גוף טמא, שהמנגנון של ערכיו מעודד התבוללות בשביל לכידות האזרחים, ומעודד חילון והתקרבות דתיים לחילונים, מקדם פמיניזם מוקצן והחילוני, בעל נהלי פתיחה באש מסכני חיים, וחוסר צדק לחייליו הלוחמים.

עד שהמשכת

ואמרת מי יותר גיבור

ואני אומרת שאנחנו לא יכולים לקבוע מי יותר גיבור .

זה הכל

חז"ל לא כתבו את זה

וב. כי זה לא מועיל ורק מפלג

ועוד אלף ואחת סיבות שכתבו בשרשור.

ודי התייאשתי שתהיה בריא אל תודה בכלום

אתה צודק בהכל .

מה את אומרת, איזה הוא גיבור? הכובש את יצרו.

ב', זו לא סיבה למה אנחנו לא יכולים, זה סיבה למה עדיף שלא, ובזה הייתי בהחלט מסכים אם לא הקמפיין הנגדי שהחל קודם לכן על ידי ידידנו מהצד השמאלי של המפה הפוליטית והגיע גם לחוגי הימין.

חברה של אחותי אומרת: "שתהיה לי בריא וטרי" אני חושד שהיא קניבלית.

מודה ועוזב את ירוחם,

ידעתי שבסוף תשתכנעי.

לא אתה לא אפוי

יפה

מי שמסר נפשו במלחמה, הוא גיבור וקידש את שם ה', קדוש יאמר לו.

אם היית רושם את זה בהתחלה הייתי מסכימה איתך כבר אז.

אתה יכול לדבר בשם עצמך.. לא בשם אנשים אחרים נראלי.. כך נהוג

גם אני רוצה להיות דורבן כזה!

יקרים, 

בבקשה מכם, תחוסו על הנפשות, אל תפגעו אחד בשני אחרת כל מה שאתם אומרים חסר ערך כי זה הדבר שהכי מצער את הקב"ה שאחד מלבין את חברו- 

אפשר לומר הכל בצורה נעימה, מחלוקת לשם שמיים 

בבקשה אל תשתלחו אחד בשני 

אבל מצד שני, תחשבי מה יותר קל. למות על קידוש ה' או לחיות כל רגע על קידוש ה'. 

ברגעים של מסירות נפש ב"ה עמ"י מצטיין! ואני חושבת שלבחורים האלה שלומדים תורה יש גבורה עצומה בלב רק שהם לא מבטאים אותה בדרך פיזית, אם כי אם יצטרכו אותם הם ילכו גם לזה עם מה שיש להם, אפילו מקלות ואבנים. אבל תחשבי מה זה חיים של מסירות נפש לא רק בעת מלחמה שהבית שלך והעם שלך צריכים אותך (ולא שאני ממעיטה מהערך של זה) אלא לקום כל יום לעבודת ה', להתפלל, ללכת ללמוד ברצינות, לעסוק בתורה כשיש כ"כ הרבה מסיחים, ובכלל קשה להעריך את התורה באותה מידה. בקיצור, שניהם גם הלומדים וגם הנלחמים גיבורים וזה קשה להשוות כי שניהם מאוד נצרכים במקום שלהם. רק שאני חושבת שאלו מקבלים את ההערכה הראויה להם ואלו פחות...

את לחלוטין כותבת אחרת ממנו

שאני קוראת את הדברים שכתבת אני מסכימה עם 99 אחוז .

שאני קוראת את שלו אני מרגישה בושה

מה ששלדעתי כמובן לא נכון..

וכשם שתלמידי חכמים מסורים כל רגע, כך גם לא מעט לוחמים מסורים כל רגע.. ואין כאן המקום להאריך..

אי אפשר להשוות ,

והוא כן משווה הוא פשוט עורך ..

אני חושבת

מי שמכיר על אמת תלמידי חכמים בחיים לא היה מתבטא ככה ..

כי היה יודע כמה אור אהבה יש להם כלפי עם ישראל כמה הם מוכנים לחיות בצמצום והעירר ללמוד.

והם בעצמם חושבים שהחיילים קדושים טהורים !

מה הקשר?

אז אם יש מישהי שנמצאת מאחורי מסך לא נאמר לה שהיא מבלבלת את המוח? צריך לטרוח להגיע עד אליה כדי לומר לה את זה?

אתה חושב שזה נורמלי להתבטא ככה? למי בדיוק אתה עושה שירות?

מאיזו סיבה אני צריך להתאים את עצמי לנורמות שלך?

אם אתה רוצה לפנות לאנשים ולדון איתם אתה צריך להתאים את ההתנהגות שלך אליהם שלא תפגע וכו' גם אם אתה רגיל אחרת.

תראה אני חושב שאתה בן־אדם שיודע להפעיל את השכל ולקבל תוכחה

להגיד למשתמשת כאן שהיא ל"לא הייתה הרבה בקריאת התורה", צריכה להתבייש, מבלבלת את המוח, ולא מכירה תלמידי חכמים

רק כי היא אמרה שלא צריך לחלק ציונים בגבורה ובמסירות נפש של חלקים שונים מעם ישראל שממלאים תפקידים חשובים אם בחומר אם ברוח

לא משרת שום מטרה

סבבה אחי אני מבין שאתה אוהב להיות "בלי פשרות" קצת אדג'י אולי אבל בבקשה שים את הגבול איפה שצריך ביותר בנושא מאוד טעון רגשית וגם אם אתה רוצה לעמוד על נקודה מסוימת אפשר להתבטא יפה ומכובד כראוי לבני תורה

למה לעשות איפה ואיפה?

רק עכשיו ראיתי שהיא זאת שהתחילה להשתמש במורת התבטאות כזאת ולא עשית כלום, זה לא חוכמה וגם לא יפה להוכיח רק צד אחד.

שלא קראתי את כל ההודעות בשרשור

שתי ההודעות שהגבתי אליהן היו חריגות בכותרת לכן טרחתי להעיר את השאר ראיתי ברפרוף

אני מקבל את מה שאת אומרת זה נראה חד־צדדי

כמובן הדברים תקפים לכל הצדדים באמת עכשיו שעם ישראל גם בצרה גם ימים לא פשוטים מבחינה רוחנית לא הזמן לריב בצורה כזאת.

נגדי

אין לי עניין לרגע לפגוע בו והוא יודע את זה .

ואם הייתי חושבת שהוא לא שווה את זה לא הייתי מגיבה

הוא ערך חלק מהדברים

כנראה

נרשמו דברים על חללים של חיילי צהל שהם פחות והרבה פחות מגיבורים.

שאני שומעת את זה אני רותחת אני מצטערת.

קשה לי להאמין שאדם שאחים שלו אפילו רק היו במלחמה ממעיט ככה בערך של קידוש ה' הקרבה למען האחר, אהבת האחר במאה אחוז, אהבת ישראל.

אלו גיבורים ואלו גיבורים

ואת כבר פירסמת שאני כל הזמן עורך.

את ערבבת דברים והבנת אותי לא נכון והצגת דברים שלא אמרתי בצורה מעוותת ודמגוגית. גרמת לי לעגמת נפש.

לא עשיתי השוואה מי יותר צדיק.

והבהרתי באופן ברור שחיילים ואזרחים שנהרגו ונרצחו (הרוגי מלכות) הם במדרגה הגבוהה ביותר.

ויש 2 סוגי גבורות ושניהם חיובים ומועילים, רק עשיתי הבחנה בין הדברים.

לא הייתה לי שום כוונה לזלזל בחיילים או אחרים ואת הצגת את זה כאילו שכן.

החרטה היחידה שלי הייתה שפתחתי את הנושא הרגיש הזה בפומבי כאן וניכר שאת ועוד אחרים שפועלים מרגש לא מסוגלים להכיל את הדברים (ובצדק) אין לי בעיה שתחלקו עליי. אבל אל תרדו לי על החיים ותגידו לי שאני לא מכיר חיילים או תלמידי חכמים ושאני צריך להתבייש.

שחיילי צהל פחות גיבורים

כי יש "גבורה.. ויש גבורה.."

גם אני הייתי צריכה להתבייש

הסכמתי איתך עם הערך של התורה אבל לא עם התנסויות על החיילים.המאוד בעיתיות שרשמת בהתחלה.

סליחה אין לי שום כוונה שתיפגע .וחשוב לי שתבין את זה.

"אבל אם תגיד את המשפט יש גבורה ויש גבורה..

תלמידי חכמים הרבה יותר גיבורים.." או גם לימוד תורה של עשר דקות עדיף על החיילים . ליתומי צהל שלצערי יש כבר הרבה .

אני אתעצבן מאוד ..

לא בגלל שאני פועלת מהרגש בגלל שזו יריקה לבאר

שכולנו שותים ממנה .

אני לא העניין פה

אם המילים שלך הרתיחו הרבה מהקוראים, אתה אמור להבין מזה שהיית אמור להתנסח אחרת, ושכתבת לא מספיק ברגישות,

ולא להסיק שהם 'פועלים מרגש ולא מסוגלים להכיל את הדברים'.

גם דברים נכונים יש איך להגיד.

אתה לא מדבר פה על אקולוגיה או כלכלה, אתה מדבר פה על נשמות..

שהרבה שלא הגיבו הסכימו אתי באישי ואמרו שהתגובה שלה מוגזמת ולא מוצדקת.

זה שהיא לא הבינה כלום ממה שכתבתי ובחרה להשמיץ ולהקטין זה עניין שלה.

אני לא אמור להסתיר בסיס כ"כ חשוב מהתורה רק בגלל שזה לא נשמע טוב לכמה אנשים

צא לעולם ותגיד את דעותיך ..

באמת בהצלחה

וזה שאתה חוזר על זה הפי רגישה וכו.. אם הייתי באמת רגישה ונעלבת ממך לא הייתי מגיבה לך.

הדבר היחיד שרציתי שתגיד ברחל ביתך הקטנה

הרבנים ותלמידי חכמים גיבורים וגם חיילי צהל

כמו פאזל אנחנו משלימים אחד את השני

עם ישראל קדוש קל וחומר מי שנלחם ו/ או לומד על עם ישראל

ואין לנו מקום להשוות כי שוב זה פאזל ביחד.

אני אומרת לא להשוות ואתה וגם החסום החמוד משווה ונותן דרגות

לגבי התלונות בפרטי..

זה שלכם אם אתם רוצים להפוך אותי למפלצת

אמרתי לא הייתה לי כוונה לפגוע וגם עכשיו אין לי(:

אדם רגיש לא פוגע באנשים על ימין ועל שמאל (בטח שלא במודע)

את כן פועלת מרגש, וזה הבדל גדול.

את דעותיי אני לא מכחד מאף אחד, תודה על ההמלצה.

הבהרתי ששניהם גיבורים וששניהם קדושים אך יש הבדלים בין הגבורות ואת כבר בחרת לעשות מזה מטעמים. ולעשות אינטרפרטציה למה שאמרתי.

ומכאן העוגמת נפש לדברים שהסברתי, אז באמת תודה רבה שהרסת שירשור וגרמת לעוד ויכוחים מיותרים לקראת ט באב.

והגמל אינו רואה את דבשתו.

לא אנשים .

אתה טענת שאני רגישה 

למרות שאף אחד לא ביקש ממך לפצח את האופי שלי אבל משום מה אתה מרגיש מאוד נוח לעשות את זה בפורום 

ולדבר עלי עם אנשים בפרטי.

מה שאני לא אמרתי על האופי שלך ..

למרות שיש לי עליו מחלוקת עליו 

לא פחות ממך 

אבל חסכתי לך כי זה לא קשור לדיון.

ואני גם לא יגיד לך מה אני חושבת עליך כי זה לא יפה

רשמתי לך כמה פעמים שלא היה לי שום כוונה נגדך .

רוצה לקחת את זה אישית , זה שלך...

אל תימם אתה לא צדיק תמים כתבת פה דברים מאוד קשים! ולא רצית להסביר מה רשמת היית חזק מאוד בדעתך למרות שאנשים אמרו לך שזה בעייתי וגם אתה בעצמך טענת שזה בעייתי.. אז למה רשמת שזה בעייתי אם אתה בטוח בדרכך?

מכאן שיהיה לך בהצלחה 

אני הרבה פחות מעריכה אותך 

זה שאתה מפיל עלי את השירשור הזה ואת הפילוג

ואחרי כמה פעמים שביקשתי סליחה, ניסיתי לשתוק ולא להגיב לערמת שטויות שלך ושמרתי על כבודך 

 כבר אין לי עניין שוב מחדש לבקש ..

למקרה שאתה תוהה או עבר במוחך לבקש גם סליחה , אני לא סולחת לך.

וגם כי לא מספיק עקבתי (ובתכלס מעריך שאתם מסכימים על הרבה דברים)

דיברת על קוראי השרשור ועל זה הגבתי.

לא מעניין אותי סטטיסטיקה של מי התרגז ומי הסכים.

הדגש הוא שאם גרמת לאנשים להרגיש לא בנוח בנוגע לכבודם של אנשים שנלחמים בשביל כלל ישראל, במיוחד מי שנפצע או נהרג, כנראה שיכולת להעביר את המסר שלך ביותר רגישות.

הגישה של לשים את הדברים על השולחן כפי שהם לא תמיד מביאה יותר טוב בעולם.

גם דברים נכונים צריך לדעת איך לומר, מתי ואיפה.

חחח הזיה מה שהולך כאן

למות על קידוש ה'

מי שמתגייס מתגייס כדי לאפשר לכמה שיותר חיים להמשיך

ועל הדרך נאלץ להסתכן בנפשו בשביל זה

אחרת יותר חיים יגדעו

ואין כאן או חי על קידוש ה' או מת על קידוש ה'

יש מי שחי על קידוש ה' לכל אורכם למהדרין מן המהדרין בפער יותר ממי שלא מוכן להסתכן להציל אחרים כדי לא לסכן את עצמו.

אז דע לך שיש כאלו.

יכול להיות לא נשמע לי מאוד שכיח

בכל מקרה

החלוקה היא לא:

מי שמתגייס לצבא כדי להציל את עמ"י בגדר מת על קידוש ה

במובן המקטין לעומת החי על קידוש ה' כי הוא ממשיך חיים רבים

ומי שלומד או נקרא לומד תורה ולא מקיים בפועל מצוות שיש בהן סיכון חיים לשם הצלה חי על קידוש ה'

ולכן כאילו גדול ממי שמקיים את מצוות ה" בפועל.

זה מה שצרם.

וגם צריך לשאול מה זה חי על קידוש ה'

את זה עושה בגדול אדם שמאהיב שם שמים שאת זה עושה בד"כ מי שיש לו נטייה לצאת מעצמו לטובת אחרים ופחות מי שעסוק רק בעצמו..

לסחוב כל החיים פציעות פיזיות / נפשיות בגלל ההחלטה לבוא לעזרת עם ישראל? לדעת שבגלל ההחלטה להתנדב ליחידה מיוחדת, חייל איבד רגל, עין, או יותר מזה?

אני באמת לא בעד לחלק ציונים.

ברור שהתורה היא העיקר, היא הנכס האסטרטגי שעליו אנחנו מגינים. אבל, להחליט מי יותר גיבור, או מעלת מי גבוהה יותר, נראה לי שאין לנו הכלים לכך,

במיוחד שהקב"ה מציב כל אדם לפי התפקיד שלו, את שבט לוי בעבודת הקודש, שבטים אחרים בכלכלה ומדע שבטים אחרים בצבא והגנה

כאילו, עם כל הכבוד, למדתי בישיבה

אני לא חושב שאני במדרגה גבוהה יותר בכך שהייתי קם ב־7, לומד סדר בוקר במזגן, בצהריים הולך לעבוד על מאמר או סוגיה, בערב יושב ללמד מישהו פשט מסכת שבת

מאשר מי שאין לו לא יום לא לילה לא שבת לא חג, בקושי זמן לרוחניות, להשאיר אישה וילדים מאחור, שוחק את הגוף, יכול להיות מאבד חברים

וגם אם כן, זה לא מצד מידת הגבורה שבי אלא מצד הסגולה של התורה

וגם מהצד השני, אי־אפשר לדעת מהן ההתמודדויות של בחורי ישיבה, לפעמים זה ממש מים עד נפש, ומצריך גבורה עילאית

לכן נשאיר את הציונים לקב"ה ונעריך את כולם

הוא לא היה מבזבז את הזמן על דיבורים

היה צדיק אמיתי .

כל חייו הקדיש לתורה .

רב קדוש

זה לא תחרות

כל אחד במקום ובתפקיד שלו.

זה בדיוק מה שאני אומרת

אני מסרבת לחלק דרגות!!

כי אני לא יודעת אותם 

ואנחנו כולנו צריכים ממש להיזהר בנושא הזה.

להגיד על חללי צהל ככה בכלכך קלות כן אבל .. "הוא לא הגיבור האמיתי "

כואב לי את לא מבינה כמה אפילו .

מי אנחנו בכלל?

הוא הקריב את עצמו על קידוש ה' על אהבת ישראל .

למה ככה לדבר עליו , צריך להיזהר בערך שלו כמו של צדיק טהור.

וגם עצם ההליכה עם האמת בעולם שהשקר כ"כ סוחף

בעיניי אלו בג"ץ וחבריהם באופן מובהק ולגבי השאר אין לדעת

אתה מוזמן לקרוא ולפרש לי את התשובה להלן כי לא הבנתי כלום-

האם מוזכר בזוהר הקדוש שהערב רב ישלוט לפני ביאת המשיח והאם יתכן שגם

הרב יעקב ישראל לוגאסי:

לו. avid;font-size:14px;">אֵלּוּ הַשּׁוֹלְטִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵמָּה גִּלְגּוּלֵי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַבִּרְיוֹנִים שֶׁהָיוּ בְּבַיִת שֵׁנִי שֶׁסֵּרְבוּ לְהִשָּׁמַע לַתַּנָּאִים שֶׁהָיוּ בִּתְקוּפָתָם (משכנות הרועים).

מב. avid;font-size:14px;">בְּדוֹר זֶה לֹא יְבֻקַּשׁ מִבְּנֵי אָדָם מַדְרֵגוֹת גְּדוֹלוֹת, אֶלָּא פְּשִׁיטוּת שֶׁל אֱמוּנָה וְקִיּוּם מִצְווֹת, וּבְכָךְ "קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ", וִיקֻיַּם בּוֹ "וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַיִם - קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ".

מג. avid;font-size:14px;">נִסְיוֹנוֹת עַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה מַמָּשׁ, וְכָל תְּנוּעָה קַלָּה לִכְבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ תְּהֵא חֲשׁוּבָה וִיקָרָה לִמְאֹד.

avid;font-size:18px;">מהי הגדרת "ערב רב" ומה יהיו מעשיהם?
 

א.avid;font-size:20px;"> כַּמָּה מִינֵי עֵרֶב רַב יֵשׁ, וּמֵהֶם : - "הָעֲמָלֵקִים" - הָרָאשִׁים בְּגָלוּתָא וְחוֹמְסִין אֶת יִשְׂרָאֵל, הַ"גִּבּוֹרִים" - הֵמָּה בּוֹנִים בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לֹא לְשֵׁם שָׁמַיִם - רַק לְהַגְדִּיל שְׁמָם, וְגוֹזְלִין אֶת יִשְׂרָאֵל.
 

ב. avid;font-size:20px;">בִּזְמַן שֶׁהֶעֵרֶב רַב הֵם רָאשִׁים עַל יִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ שׁוֹלְטִין עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.
 

ג. avid;font-size:20px;">יוֹתֵר מְעַכְּבִין אֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּתָא הָעֵרֶב רַב מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם.

ד. avid;font-size:20px;">כָּל טוֹב שֶׁעוֹשִׂין הָעֵרֶב רַב, רַק לְתוֹעֶלֶת עַצְמָם עוֹשִׂים.

ה. avid;font-size:20px;">אוֹי לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר הָעֵרֶב רַב הֵם הָרָאשִׁים.

ו. avid;font-size:20px;">הָעֵרֶב רַב דְּבוּקִין מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה עַד שֶׁיִּתְבָּרְרוּ מִיִּשְׂרָאֵל עַל יְדֵי קֹשִׁי הַגָּלוּת. חֲמִשָּׁה מִינֵי עֵרֶב רַב הֵמָּה רָאשֵׁי יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, וְגוֹרְמִים כָּל הַצָּרוֹת.

ז. avid;font-size:20px;">יִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֲסוּ בְּעֵינֵי הָעֵרֶב רַב.

ח. avid;font-size:20px;">הָעֵרֶב רַב קוֹפְצִים לְהוֹרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְהוֹרָאָה, לַעֲשׂוֹת לָהֶם שֵׁם גָּדוֹל.

ט. avid;font-size:20px;">כָּל עַזֵּי פָּנִים וּרְשָׁעִים שֶׁבַּדּוֹר הֵם מֵהָעֵרֶב רַב.

י. avid;font-size:20px;">יֵשׁ רוֹעִים שֶׁל הַסִּטְרָא אַחְרָא וְכוֹפִין אֲנָשִׁים לִתְחוֹת שִׁעְבּוּדַיְהוּ - עִקַּר מַלְכוּתָם הִיא עַל יְדֵי עַזּוּת, וְהָעֵצָה לְהִנָּצֵל מֵהֶם הִיא גַּם כֵּן עַל יְדֵי עַזּוּת.

יא. avid;font-size:20px;">אַף שֶׁרוֹאִים אֵצֶל הָעֵרֶב רַב דְּבָרִים טוֹבִים, כְּמוֹ תּוֹרָה וְדֶרֶךְ אֶרֶץ וְשַׁלְוָה, אַף עַל פִּי כֵן מֻכְרָחִים לִמְאֹס בָּהֶם, כִּי הוּא זְמַן הַבֵּרוּר. זוֹהִי הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן בַּיָּמִים הָאֵלּוּ.

יב. avid;font-size:20px;">רֹב הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן וּמַנְהִיגָיו הֵם עֵרֶב רַב. מֹשֶׁה בָּא בְּעִבּוּר אַחַת לְנ' שָׁנָה, שֶׁלֹּא יַטְעוּ רָאשֵׁי הָעֵרֶב רַב אֶת יִשְׂרָאֵל.
 

יג. avid;font-size:20px;">מְקֻבָּל גַּם מֵהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ, שֶׁקֹּדֶם בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ יִהְיוּ רֹב מַנְהִיגִים וְרָאשֵׁי הָעֵדָה מֵהָעֵרֶב רַב. כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְפַחֵד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּכְלַל הָעֵרֶב רַב. עַכְשָׁו הוּא גְּמַר הַבֵּרוּר שֶׁל כָּל הַגִּלְגּוּלִים.

יד. avid;font-size:20px;">נֶגֶד כָּל צַדִּיק נִבְרָא אִישׁ רָשָׁע וּמַחְטִיא כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַבְּחִירָה חָפְשִׁית.
 

טו. avid;font-size:20px;">עָלֵינוּ מֻטָּל לְכַבֵּד כָּל אָדָם וְתַלְמִיד חָכָם, כִּי אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ מְאוּמָה, וְרַק יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּל שֶׁנִּזְכֶּה לְרַב אֲמִתִּי.

פועלים נגד עמ"י בגלל אינטרסים אישיים, וחסרי רגישות לצער האחר (אולמרט לדוג').

אבל את יודעת מה הכי עצוב?

זה שיש אדם שהוא בוודאי מהערב רב- אריה דרעי- מכיר מצויין את הדת ואת התורה ומבזה רבנים, מחלל שם שמיים, מצער אנשים, גונב, מאיים, מרמה, ועשה עוד הרבה דברים רעים, והרב עובדיה גם קרא לו רשע- ובכל זאת רוב גדול וכנראה מוחלט של הרבנים הספרדים החרדים מורים לבחור בו, כל אחד מסיבותיו (אי הכרה במציאות או הקטנה שלה, פחד, אינטרס, צריכים אותו). אני לא יודע מה דעתו של הרב לוגסי בעניין, אבל לגבי אחרים- אני לא מבין איך אפשר לא לצאת נגד זה וק"ו איך אפשר לתמוך בזה, כשזה מעכב את הגאולה (ופה זה ממש בולט גם מבחינה מעשית, אנשים מתרחקים מהדת בגללל כל הפוליטיקות שבמשרד הדתות ועוד דברים).

אני יכול לקבל אידאולוגיה שונה משלי, אבל אני לא יכול לקבל שמדברים אידיאולוגיה ובפועל לא מיישמים.

(למרות שאני בהחלט מסכים לביקורת)

ברצוני להוסיף: שכל להם ולא ישתמשו בו.

אתה בעצם טוען שאין רשעים בעם ישראל, כי זה שמעשיהם אינם ראויים לא אומר שאפשר להדביק להם תווית???

שכל ה120 ח"כ הם ערב רב בוודאות בלי יוצא מן הכלל. "גם בעלי הזקנים, כולם".

הדגש הוא, שאין סוף לחלוקת תארי 'ערב רב', על פי השקפה או אג'נדה..

לא כל חילוני, שמאלני, מזרוחניק, נטורי קרתא הוא ערב רב,

וצריך הרבה זהירות לפני שמחלקים תארים שאין לנו הבנה בהם.

זה מסוכן מאוד. שום דבר טוב לא יוצא מזה, חוץ מפילוג והסתה.

בדבריי. קודם כל מלמד זכות.

אבל מצד שני, כשרואים פעם אחר פעם אמת ברורה מול העיניים, והרבה שתיקה כנגד, זה גם גרוע.

והפוך- כשאנשים יבינו שהחרדי הממוצע הוא סבבה ולא כמו דרעי והדומים לו, יפסק הפילוג. 

וכשאנשים שלא מספיק מכירים את המציאות יכירו אותה ויפסיקו לתת כח לרשעים כמו דרעי שמשניאים את הציבור החרדי על שאר העם בשביל אינטרסים אישיים- יהיה פחות פילוג והסתה.

(לא שמתי לב שלא הגבת לי אלא להרמוניה. אבל השארתי את התגובה כי זה אותו עקרון).

זה רק אומר שהוא טועה. לדעתך.

והוא, ככל יהודי, יכול לחזור בתשובה.

סליחה, אבל אתה מבין עד איזה רמה העיוות מגיע שאתה אפילו לא מוכן להגיד שהוא טועה?

אתה מודע למעלליו?

באתי לומר שזה שאתה לא מסכים עם המהלכים שלו ואתה חושב שהם פוגעים בעמ"י,

זה עדיין לא עושה אותו ערב רב.

זה סתם תואר חלול באוויר, שאין לך דרך לדעת את אמינותו,

והתוצאה היחידה שלו, היא רק פילוג.

אחרי כל מה שהוא עשה.

לדעתי זה לא יוצר פילוג.

ולשיטתך, אותו דבר היה קורה אם הייתי אומר שהוא רשע ולא הייתי אומר דווקא ערב רב. אז זו לא הנקודה.

חוזר בי מהכינוי ערב רב, אבל לא מעצם העניין.

(שום דבר פה לא אישי נגדך. סליחה אם זה היה נשמע ככה).

כל אחד אחר יקבל כאן תואר ערב רב לפני שתנשום בבוקר.

אבל לא שותף קואליציוני של בצלאל.

זה אסור מדאורייתא.

כמה צביעות נשפכת כאן.

כמה דו פרצופיות וחוסר בושה.

וזה כבר מספיק.

אפילו יותר מדי.

אבל כולנו נמנים על עדת ישראל למניין. אם בבית הכנסת שאני מבאיו הקבועים יתכנסו תשעה ויגיעו בצלאל או איתמר, אזנק לבקשם להיות המשלימים ואף לעבור לפני התיבה כשליחי ציבור. הייתי משאיר כל מחלוקת מחוץ לדלתות מקדש המעט השייך לכל עמך ישראל.

ועוד ערב ראש חודש מנחם אב.

זה כנראה חלק מהטרנד החדש ששמתי אליו לב, להזכיר לכולנו שהחורבן אולי בכלל לא בא משנאת חינם, אלא מכל מיני סיבות טרנסצנדנטליות.
ידידיה מאיר למשל היה חייב להקדיש לזה פרסום שלם, שחשבתי למאוד קנטרני ולא מועיל.

אבל אולי, מי יודע, כנראה הבין אדם לחברו בכלל לא דורש כרגע איזה תיקון.

אני מאוד מצטער שעדיין אני דבק באמונה הפשוטה - כמעט נאיבית וילדותית - לקבל כפשוטו שהיתה מלחמת אחים ששרפה את היכלנו.

בוא, תאריך.

אני מקשיב.

כשרוצים להחנות רכב צריך משטח מוצק.

מה בעצם דרוש לך?

משאיר לקורא לשפוט.

האבסורד הוא שהמרחק בינך לבין בצלאל ואיתמר הוא באמת מינימלי, אבל הפנאטיות הדי טרוריסטית שמנחה אותך (כמובן בתוספת להט שגעונך הגילאי), מביאה אותך לתארם כרשעים בנידוי, כי הרי כל האמת ביוניברס הזה היא אצלך ואצל חבריך האנארכיסטיים. ולעומת זאת, המרחק העצום ביני לבין בצלאל (המפרסם בלי בושה טענה שאנחנו לא רחוקים מחיסול הטרור העזתי) ואיתמר (שרק לצורך לגיטימציה פוליטית הסיר את תמונת המפגע מקיר הסלון), עדיין לא מונע ממני לראות אותם כברי פלוגתא החולקים את אותו מקום תפילה ובית מדרש (טוב, חוץ משטח הר הבית).
זה בסדר: זכינו בימינו שכוחם של סיקריקים ועויני כל אחדות, ברמה של חירחור מלחמת אחים שואתית, יתגמד ויהיה לצחוק וללעג. אז עכשיו אפשר לישון.

או צבועים, אם תרצה.

ואתה ידידי המשופם יכול להמשיך לישון, לעצום עיניך, להוסיף להפקיר את הר בית ה', להמשיך להתעלם מבוראך ומחוקי תורתו.

החוצפה שלך כאשר אתה מכנה את ברוך גולדשטיין ה' יקום דמו "מפגע" נובעת מבורות. אינך יודע מה היה פועלו. אני מניח שגם לא תרצה להאמין לפנאט אנרכיסט קיצוני באינטרנט, אז חפש את הספר "ברוך הגבר" ודע מי היו אותם 800 מתפללים במערת המכפלה בשעה חמש בבוקר, ומדוע הם היו צריכים מקלות ברזל שבהם על פי דו"ח ועדת שמגר רצחו את ברוך גולדשטיין.

ואם אינך רוצה להאמין גם לזאת, סע לחברון ודבר עם ותיקיה מאותה תקופה, שיספקו לך מה צרחו במואזין באותה תקופה, ומה תוכנן לצאת ממערת המכפלה בפורים תשנ"ד. רמז: באותה תקופה זקני חברון הערבים היו שותפים לשעבר בפרעות תר"פ תרפ"ו תרפ"ט. לשבאב שהתקבצו במערת המכפלה היה מודל מסוים לחיקוי, השראה.

על משקל מרוב עצים לא רואים את היער, מרוב אחדות לא רואים את העם.

בשם אחדות מזוייפת ומפוברקת אתה ושכמותך מוכנים לוותר על ערכים ועל זכויות. ישנו שיר שחובר בזמן אוסלו על שכמותך. אשלח אותו, בעז"ה.

כל האמת ביוניברס הזה היא אצלך ואצל חבריך. אשר על כן, אין צורך שתטרח לשלוח את חומרי ההסברה מאירי העיניים. חסוך את הטירחה.

זה מי שממשלת ישראל מכריחה אותם עכשיו בכוח לחזור לבתיהם, כי נמאס כבר כמובן לקחת אחריות על מי שעזתים פרצו להם לבית ועוד לממן את זה, במקום עמותות במסגרת משימותיה הלאומיות של סטרוק. מכל מקום, הם מתבקשים לשים את מבטחם במפקד אוגדת עזה הנכנס, שאמור לצערנו עדיין להיות מי שבשמחת תורה הפתרון היחיד שלו לשטח בו היה אמור להתמצא, היה לירות פגזים על ביתם של יהודים, כדי לגמור את יום העבודה המעצבן ולחזור הביתה כבר. אולי אתה מונה גם אותו ברשימת הרשעים, אבל רוב תומכי הקואליציה הזו מאמינים בו וביכולות ההירואיות שהפגין. אתה כמובן לא סופר את השקפותיו, כי לדעתך לא תיתכן בכלל השקפה שלא נדלתה מבאר מימיך, אבל הנקודה היא שבדומה לך גם הוא מציג את עצמו כמטיף הלאומי בשער, להבנתי בלי שום הוכחה לעליונות תובנותיו. לי נשמע שגם ביום פקודה עתידי הוא שוב יתרוצץ הלוך ושוב אנה ואנה, והישגיו יהיו רחוקים מדיבוריו חוצבי הלהבות, כרחוק הארץ מהשמיים. זה בערך מה שאני חושב על הפאתוס שבו אתה מבטיח לבוא לעזור.

לא הבנתי מה רצית לומר, מה שכן הבנתי הוא שאתה אכן לוקה בחוסר הבנת המציאות.

הפנאטים הקיצונים שלך, ובכללם אני, צעקנו והתרענו כל הזמן.

לשם המחשה, בחמישה באוקטובר, יומיים לפני הטבח, פרסמתי בפורום פרוזה וכתיבה חופשית שיר נגד קנייה מערבים והעסקתם.

אתה ושכמותך הייתם ועודכם בבחינת עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו.

בשמחת תורה מיד אחרי תפילת ותיקין הקפיצו את כל היישוב, כל נושאי נשק ארוך התקבצו בבית הכנסת, חלקם נסעו לטבח בעוטף וחלקם נסעו לעמדות מפתח סביב היישוב.

אנחנו נבוא שוב, ולפי המציאות כיום נראה שזה יהיה בקרוב.

"קנייה מערבים והעסקתם" היא לפני כל דבר אחר בעיה של המתיישבים או מי שחייו סובבים בעוטף ירושלים "המסופח". היא אגב בדיעבד התבררה גם כבעייתם של קיבוצניקים בעוטף עזה, אבל להם יהיה קל מאוד לא לחזור עוד על הטעות, בניגוד למבקרי מרכזי התעסוקה והקניות בין פסגת זאב ורמאללה. וכבר ניטש קרב בין עסקני הבנייה של אמנה ומתיישבים (חפש ברשת "תושבי בנימין תוקפים את תנועת אמנה לאחר דרישתם מתושבי נווה צוף להכניס פועלים פלסטיניים"). לך תשכנע אותם לפני שאתה מקשקש לי כאן. אל עוטף עזה אף תושב לא רוצה לחזור, כשרואים את החורים בגודל דחפור שעדיין נותרו בגדר, אבל ממשלת בצלאל ואיתמר מספרים להם שהצבא מחזיק את העזתים עם הברך על הגרון אז הם יכולים להרגיש בטוח. מה ששום ימני דגול - ברק חירם זה גם סוג של - לא מספר, זה מתי ייכנעו לדרישות הבין לאומיות, יורידו את הרגל מהגרונות העזתיים, ויאפשרו לזומבים האלה לעוט על שטחנו דרך אותם חורים שהם פערו בשמחת תורה. בכלל הייתי מציע לך לא למהר לשם כל כך בפעם הבאה, כי כנראה אתה לא מבין עם מה יהיה לך עסק. אולי אתה משחק אותה עוד יותר נפוליאון אפילו מאשר בצלאל ואיתמר, אבל לעצם העניין אתה והם זה אותו דבר: אנשים שהעלו את עצמם בדרגה לפילדמרשאלים, על בסיס טיול שנתי באיזה שדה דרדרים ליד עתניאל. ואל תדאג לי, אני לא כזה שוטה לחוות את חיי בלב הקרקס.

נווה צוף עם כל הכבוד להם רחוקים ממני כרחוק מזרח ממערב, הם לא "הקיצוניים הפנאטים" אליהם התכוונת.

ואתה חי בסרט אם נדמה לך שהשמאל המתחסד יפסיק להעסיק ערבים עכשיו.

אני מקבל כל הזמן מיילים מ'גבעת חביבה', ה' ירחם על נשמתם הצולעת. הם לא למדו כלום.

אכן ישנה בעיה קשה וחמורה של ערבים בהתיישבויות. אני אישית גר ביישוב אליו הכניסה לערבים אסורה ומסוכנת, אבל ביישובים הסמוכים עד לפני המלחמה באמת היו מעסיקים ערבים.

אבל אל תבלבל במוח, כביכול זו בעיה בלעדית ביישובים ובמזרח ירושלים. אוטובוסים מפוצצים בפלסטינים נוסעים כל יום מהשומרון לפתח תקווה, תל אביב, רעננה, ראשון לציון, רחובות, ואני יכול להמשיך לציין ערים כגון אלו, אבל הבנת את הקונספט.

הם עובדים בבנייה בכל עיר, בהמוניהם, והם מסכנים את שלומינו הרבה יותר מביישובים, מכיוון שביישובים מחוייבים להעמיד אבטחה קבועה שתשמור עליהם, מה שאין כן בערי המרכז, שם הם יכולים להיכנס חופשי.

אני מסכים איתך בהחלט לגבי צביעותם של שני השרים הנ"ל.

באשר לדרגת פלידמרשל, לא העלתי עצמי, אם כי לעומתך אני באמת זכאי לה.

הבורות בה אתה אומר "טיול שנתי באיזה שדה דרדרים ליד עתניאל" עצובה, אבל אין מה לעשות, ככה זה ילד שמנת שגדל בעיר במרכז עם כפית זהב בפה, לא יודע מקוש וטורייה מה הם.

אני מציע שתבוא אתה לטיול שנתי באיזה שדה דרדרים פה באיזור, תבוא לחווה שלי שבוע ונראה איך תדבר אחר כך.

אמנם אף אחד לא יבוא לבקר אותך אישית, כי אתה טרור.

אבל אני מבקר מספיק ביישובים כדי לדעת ש"השמאל המתחסד" זה בדיוק אותם יהודים טובים הן ביישובים "הימניים" והן בערים "השמאלניות" שאתה כל כך מתעב, פשוט כולנו לא טרור.

אל תתחייב לבוא אלינו, פילדמרשל, אנחנו נסתפק בקצינינו הזוטרים, האלופי משנה האלה, השבויים בכל הקונספציות (האוהדות איראן מן הסתם רק כי אין להם תכנון ספציפי לגלח את כיפת הסלע עם שופל).
אין שום סיבה בעולם שאבוא לבקר טרור.

אתה הוא שצריך להבין שאתה מבודד, ושפשוט מה שעבד עבור הסיקריקים לא יעבוד לך.

מתנצל בשם כולם.

ידוע שבעם ישראל יש צבו"ר, ואדם צריך להיות רשע בעיניו, והוא גם יכול לחזור בתשובה.

אל תחשבי על זה כך , תחשבי ואו איזה אור זה שיש לך את ה' והוא איתך , איך זכית .

תחשיבי שה' טוב ומיטיב רחמן אוהב אותך ואת כל עם ישראל!

מזכיר לי שאמרתי את זה לאחין שלי ואז הוא אמר לי טוב אז אני לא רץ למקלט.. אם הכל מה', מה שצריך לקרות אמרת שיקרה חח הרס אותי.

זה היה עם אירן..

אז הם לא יתקפו אותנו.

בתור ילד בבית ספר היה לנו המון אלימות, והייתי בהמון קטטות, שהיה יכול להיות בהם חשש שהצד השני לא אמר עדיין את המילה האחרונה.

ובכל פעם שמישהו היה אומר לי חכה חכה אני עוד ארביץ לך, הייתי יודע שהוא לא יעשה כלום.

כלום

כמעט כלום ביחס ללחץ מסביב

1. "ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים"- נאמר בסוטה לא רק על עקבתא דמשיחא אלא גם על התקופה שאחרי חורבן ביהמ"ק. ובשני המקרים הוא נאמר על הצרות הרוחניות והמוסריות ולא על הצרות הגשמיות (חוץ מהגליל יחרב והגבלן (הגולן) ישום, כשגם לזה אם נפרש שמדובר על ימינו הפירוש הפשוט הוא על הגולן "הסורי" ועל ההשתלטות של ערביי ישראל על הגליל).

2. מזמור קז בתהילים מתאר את חזרתו הניסית של עמ"י לארצו (כדאי מאוד לשמוע את השיעור של הרב אייל ורד שמראה פסוק אחרי פסוק איך מה שכתוב שם קרה בקום המדינה, לפני ואחרי).

כי ה' דיבר טוב על ישראל. וגם בשמחת תורה, עם כל הקושי, ראינו את הטוב הזה, כשחיזבאללה לא קם ועשה כמו חמאס.

ואיך למרות המשנה בסוטה זכינו לסיעתא דשמיא והתקיים מזמור קז?

כי העניין העיקרי זה לא המעשים שלנו אלא כמו שכותב הרמח"ל- הנהגת היחוד. ה' החליט שהגיע הזמן ולכן אלו שפעלו למען החזרה לא"י והקמת המדינה הצליחו (ונדמיין מה היה קורה אילו כל שומרי התומ"צ היו הולכים בדרכם של הגר"א והבעש"ט ופשוט עולים במקום כל מיני חשבונות).

כדאי גם לראות בסנהדרין צז. שאנחנו בשישית וכנראה בשביעית (ההגיון זה לחלק את השבע לתקופות ולא לשנים בודדות).

אז ה' איתנו והפחד המוגזם מיותר.

3. הרבה אנשים מפחדים בגלל הקצנה ודמיונות של דברים ובגלל שהתרגלנו לחיות די בטוב. אתה רוצה לפחד באמת? תדמיין שאין חה"א, אין מערכות הגנה אוויריות ואין עזרה של ארה"ב ובריטניה ועוד.

הפחד הוא בעיקר ראש שלנו.

4. הרבה אנשים (ולצערנו גם רבנים מעבירי שיעורים) חושבים שכדי שהגאולה השלמה תגיע צריך שיקרו דברים דרסטיים ואסונות נוראיים, שיגרמו לנו להרגיש עד כמה אנחנו כלום והכל ה', ומתוך מחשבה (נכונה חלקית) שבזכות הפחד אנשים יחזרו בתשובה.

ולכן, והגיוני שגם בלי מודעות לעניין, הם רואים את הפחד הזה כאידיאל וממילא תומכים בהגדלתו והעצמתו בקרב הציבור (באופן אירוני, היכולת לעשות את זה מתבססת על הסעיף הקודם. אם היה פחד אמיתי אמיתי, היינו רואים איך כולם מתיישרים על התפיסה הנכונה: פחד גדול ויחד איתו- ה' עוזר וקדימה צה"ל. ה"פריבילגיה" של לתפוס את העולם כנ"ל מגיעה בזכות המדינה וצה"ל ולא למרות).

5. ממילא התפיסה הנכונה היא- לעשות ברוח ובחומר. ובשם ה' נעשה ונצליח.

כמו דוד המלך שלחם מלחמות ישראל והוא האבטיפוס של משיח בן דוד, שאומר שהם בוטחים ברכב ובסוסים ואנחנו משתמשים בהם ובוטחים בה' שיעזור דרכם.

6. לגבי מלחמת גוג ומגוג- נושא ארוך.

ובקיצור, כמה הסברים- 1. המטרה היא קידוש ה' (כפי שכתוב באותו פרק ביחזקאל), וממילא זה לא חייב לבוא דווקא בדרך רעה (נבואת פורענות לא חייבת להתקיים). 2. את רובה כבר עברנו.

3. יסורי הגלות כבר פעלו בנו את הזיכוך הנצרך (גם אם לא לגמרי). במקום משהו אחד ענק קיבלנו את היסורים במנות קטנות.

ובעומק- צריך להבין שאנחנו פועלים עם ה' בכל המישורים, וזה המפתח לגאולה השלמה. שאנחנו לא קטנים ומסכנים שנגאלים, אלא עמו המובחר של ה', שידיו רב לו בכל התחומים. רק לצערנו, בד"כ אלו לוקחים את תיקון החומר ואלו את תיקון הרוח. אבל מי שבאמת רוצה להיות שותף מלא- צריך קודם כל לחיות בתודעה הנכונה, לא בתודעה של רק צה"ל ולא בתודעה של רק ה'. אלא צה"ל ומדינת ישראל וכל הנסיבות הטבעיות יחד עם ה'.

אז גם מי שחושב שהוא קטן ומסכן- שידע שאם הוא חי בתודעה ובתפיסה נכונות, הוא פועל רוחנית יותר מהרבה גדולים שיש להם תודעה ותפיסה לא נכונות.

ברגע שאתה חושב שם וחי בדרגה (הבהחלט מושגת) הזאת ומחובר לעמ"י, אתה מעלה איתך את עמ"י לשם ומחבר בין החלקים השונים, וממשיך מהמקום הזה לכולם כוחות חדשים לפעול בתחומים שלהם.

התורה והתפילה של האדם "הקטן" בדורנו, הפשוט והעניו, שמחובר בטבעיות לעמ"י ולתהליך הגאולה הנוכחי שמתקדם, יכולות להיות הרבה יותר משפיעות מאשר של כאלה שנחשבים לגדולים.

צריך רק לפקוח את העיניים ולראות בראיה רחבה את מה שמולנו.

ואני לא אומר לא להתפלל כמובן. צריך להתפלל חזק, מעומק הלב ומפחד סביר, אבל מתוך תודעה והרגשה של ה' אוהב אותנו ומקדם אותנו לגאולתנו וזה כולל גם קשיים. ולא לחיות ולהתפלל מתוך חרדה ופאניקה.

ורפואה שלמה☺

https://www.yeshiva.org.il/ask/75377

לקראת המתקפה המתקרבת: הרב אליהו במכתב מיוחד לתושבי הצפון - כיפה

יש לי כמה הערות.

דבר ראשון פתחתי את השרשור לא כי פוחד על עצמי, אלא כי פוחד על עם ישראל. ואני לא מסכים ככ שאנחנו בהנהגת הייחוד, כי השם נותן לנו ייסורים. והייסורים האלו מגיעים ממקום שהוא מצפה לשינוי, משמע שזה כן תלוי במעשים שלנו.

ה7 באוקטובר הייתה כאפה מצלצלת להעיר אותנו שעם כל הכבוד לצה"ל הוא לא שווה כלום בשעת מבחן. לרמה שמחבלים עם טוסטוסים וזקן עם מקל הליכה פורץ תגדר ומגיע לעשות שפטים. שתבין תאבסורד. בעבר הגוים היו יראים מהלהילחם איתנו בגלל ששם השם נראה עלינו. זה היה מכניס אותם לאמוק והם היו פשוט כושלים. אפרופו מלחמה גם במלחמת מדיין שמופיעה בפרשה לא נהרג חייל אחד, לנו זה נשמע כמו מדע בדיוני. אבל זה ממש לא. זה הטבע האמיתי של עם ישראל בהיותנו עם ה'. עם הנצח.

לגבי הרבנים שנוטים להקצין את המצב אני מסכים איתך וגם חולק, יש רבנים שכל שנה באופן קבוע אומרים שאנחנו בגוג ומגוג כבר 30 שנה וזה מגוחך ומרפה את ידיהם של יראי שמים ששומעים להם ומתבדים בכל פעם מחדש. מצד שני הקו ההפכי כמו של הרב חגי לונדין והרב אייל ורד וכו של שיא האופטימיות וכביכול מעין שלילת חלק הפשט באותם נבואות אחרית הימים, הוא אמנם אפשרי אבל לא מוחלט, וגם הוא במובן מסוים מביא רפיון ביראת ה'.

יש עשרות נבואות על דברים נוראים באחרית הימים. דרך האמת היא האמצע לא להיכנס לפאניקה מחד, ומאידך לא להיות מדיי אופטימים ולפיכך שאננים.

לגבי מדינת ישראל.. גלוי וידוע שלא יהיה חורבן בית שלישי זה כבר מובטח בנביא ובמדרשים.

אבל, זה לא אומר שלא יהיה חורבן המדינה. וזה לא בהכרח רע כמו שזה נשמע. בסופו של יום אנחנו מתפללים ומייחלים למלכות בית דוד. לא למדינת בית דוד. בישביל לבנות משהו חדש צריך להרוס את הקודם. כרגע אנחנו כן בעין טובה ומוקירים את כל הטוב היחסי שצומח מהמדינה. אבל אסור לתת להקרת הטוב הזו לסמות את העיניים שלנו מהדברים הבאמת רעים שנהפכו לטבע במדינה הזו. אסור להתפשר על זה. וכבר המלבי"ם במיכה ד, ח כמדומני הסביר על ההבדלים בין המדינה שתקום לבין הממלכה ממליץ לך לראות שם.

מסכים איתך שהקו הוא להשתמש בחול וברוח. אבל בלי שום פשרות. עלינו לצעוק בריש גליי מעצם הופעת החיים שלנו שאנחנו כאן כי אנחנו עם ה'.

אנחנו צריכים שיהיה לנו מנהיג שידבר מול כל העולם שלפגוע בישראל משמע לפגוע בהשם. לא מנהיג שמגניב במבוכה חצי פסוק מהתנך ואז ממשיך הלאה.

קיצר חפרתי.. והלוואי שנזכה כבר להגיע לימים האלה

לא התכוונתי שזה רק הנהגת היחוד, בוודאי שיש שילוב, ציינתי על עצם המהלך הכללי של הקמת המדינה.

צה"ל לא שווה כלום בשעת מבחן?

צה"ל כשל בגדול, אבל מכאן ועד מה שכתבת זה רחוק מאוד מאוד. לומדים הסטוריה ורואים מה זה כשאנחנו בגלות ואין לנו צבא.

לא אמרתי להיות שאננים. אמרתי שצריך פרופורציות. וגם הרבנים שציינת אומרים את זה. ואין עשרות נבואות.
 

בינתיים מי שהכי עמל לתיקון המדינה בכל המישורים זה מי שמבין שהמדינה היא כלי לגילוי מלכות ה' בעולם, ומי שחושב שהמדינה תיפול בסוף בעיקר מנצל אותה (ממליץ לקרוא את הראיון עם הרב חיים יוסף דוד אברג'יל מהשבוע על זה שהם פרשו מרשת החינוך של ש"ס,  ולהבין קצת מה קורה כשהמדינה היא רק בנק).

כדי שנזכה להגיע לימים האלו צריך לעבוד גם בחומר. ואולי כדי שנזכה למלחמות כמו מלחמת מדין, צריך עוד חיילים צדיקים שיתגייסו, במקום רק להעביר ביקורת, ולשתוק ולא להביע עמדות לאומיות (אם כבר דיברת על לזעוק שאנחנו עם ה').

הגישה שאתה מציג של "או הכל או כלום" ואי מוכנות לשלבים ותהליכים, היא גישה שהבסיס שלה יאוש ועצלות והיא מתדמה בשקר לרצון ה'. 

אני ממש ממש לא בגישה של הכל או כלום.

מבטיח לך שמתי שהתורה תהיה בראש סדר העדיפויות. מתי שהתורה תהיה הדיבור היחיד שהמשפחות ידברו עליו בסעודת שישי (ולא דיבורים על איזה יחידה התגייסת)

אז יהיה לנו חיילים צדיקים באמת כקדם. שאול המלך נהרג במלחמה והסימן הכר היחיד שלו היה התפילין שהניח בזמן שנלחם, כל חייל שהיה מורך ופחד בליבו היה אסור לו להילחם.

ומאיפה נבע הפחד?  - מחטאים. הכהן המשיח היה מדבר איתם תורה לפני שהיו יוצאים לקרב. מלחמה בעם ישראל זה קודש קודשים וזה הופעת מלכות השם בעולם ורק אז -ויראו כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. 

ה7 באוקטובר הוכיח לי 2 דברים שלא היו ברורים לי לגמרי אף פעם. א- שיש כזה דבר גהינום. ב - שהשם באמת אשכרה איתנו למרות הכל, ואחרי כל הזמן הזה. ולמה? כי אין סיכוי שעם רגיל אמור לעבור כאלו צרות זה חייב להיות השגחה. וכן זה כואב. אבל זה הוכחה שעדיין אכפת לו מאיתנו. 

"בינתיים מי שהכי עמל לתיקון המדינה בכל המישורים זה מי שמבין שהמדינה היא כלי לגילוי מלכות ה' בעולם" - זה נכון, השאלה אם זה באמת מה שנכון לעשות? הפחד שלי הוא שלא נהפוך את המדינה למין אידיאל כעין פשרה, המדינה היא ממש לא האידיאל! נראה לכם שאם יבוא המשיח הוא יהפוך מחר לראש ממשלה? או הוא יעשה פה ניקוי אורוות? 

מה שקורה באידיאליזציה של המדינה זה שכל דבר שנוגע לכלכלה, ולביטחון נהפך לקודש הקודשים, ואז נוצרת לאט לאט מגמה מוזרה של דלגיטימציה לכל הדברים הקדושים והחשובים באמת. 

ומה שיוצא שמהבית מדרש שלנו במקום שיצא היהודי המושלם שמבטא את קידוש החומר כמו האבות והמלכים הקדושים, יוצא מנהיג מוזר כמו בנט. שבאמת וואו הוא היה בסיירת מטכ"ל ועשה אקזיט בהייטק.

אבל מה עם התורה??

חז"ל אומרים שאחד הסימנים בעקבות המשיח זה שהמלכות תהפך למינות. מינות לפי חז"ל זה נצרות. חוקי היסוד של צה"ל הקדוש שאתם כ"כ מהללים מושתת על פי אמנת ז'נבה. חוקים נוצרים מעוותים ! מערכת המשפט, המדיה, התרבות , הכל מושפע מתרבות המערב (הנצרות). אז כן אני בראש שלך שצריך להתערב ולשנות כמה שאפשר. אבל ממש לא להפוך את המצב העכשווי לאידיאל, כן ב"ה אנחנו לא בגלות ויש לנו צבא, אבל אנחנו עדיין בגלות מבחינת תפיסת מחשבה נוצרית שמושתת בנו. החלום שלי הוא שיהיה פה משטר מלוכני לא "דמוקרטי" מלכות בית דוד זה עניין ברור מאד. מדינת ישראל כרגע היא רק צל דהוי של מה שאמור להיות הדבר האמיתי. כן אמורים להעריך ולהודות על מה שיש. אבל שהלב תמיד יופנה לדבר האמיתי

עבר עריכה על ידי נוגע, לא נוגע בתאריך כ"ט בתמוז תשפ"ד 10:12

ממש לא הפכתי את המצב לאידיאל.

ואתה בוחר כל הזמן להנגיד בין חילוני ודתי "רגיל" או דתי לייט לבין חרדי או משהו בסגנון, ומתעלם מהדתי לאומי תורני, שמשלב באמת בין תורה לעולם החומר. תפסת כדוג' את בנט ובחרת להתעלם מהמנהיג הנוכחי של הציונות הדתית.

הדת"ל האמיתי מחכה למשיח לא פחות מאף אחד אחר ואין לו שום תפיסת מחשבה נוצרית. ההבדל הוא שהוא מוכן גם לצאת מאזור הנוחות בשביל להביא את המשיח. ופגשנו המון כאלה במלחמה.

-אין מנהיג לציונות הדתית. כולם יודעים את זה.

המגזר הזה "גזור" מכל כיוון ויותר מתוסבך ומגוון מכל מגזר אחר בפער. ממש כמו גלדי בצל. 

לא התייחסתי לתורני לאומי כי עם כמה שאני מחובר אליהם הם ממש לא הרוב בציבור, ולא קרוב להיות. וגם בתוכם יש המון מחלוקות בין מרכז להר המור

כמדומני "סעודת שישי" זה מונח חילוני בעיקרו, דתיים אומרים "סעודת שבת"...

מה הבעיה לדבר על "לאיזו יחידה התגייסת"? במה זה פחות טוב מהשאלה "איזו מסכת למדת"? 

אבל בסופו־של־דבר השאלה היא מיהם גיבורי התרבות של עם ישראל ואיך הם נתפסים

אני יכול להעיד רק על מה שראיתי מהישיבה התיכונית שלמדתי בה והסביבה שמסביבה

ומה שראיתי זה יהדות השרירים

היהודי האולטימטיבי הוא סיירת מטכ"ל, "בעולם העשייה", כו' כו'

אבל לימוד גמרא, טוש"ע, שיעורי ר' שמואל, שמירת העיניים, זה משהו שנמצא בספרייה בבית המדרש, פחות מודל לחיקוי

כמובן עם כל ההסתייגויות של לא כולם ולא תמיד ולא ולא ולא אבל לדאבון לבי זה הרושם וקצת פספוס.

אגב, זה כן דבר חיובי.שכמו שיש רוח קודש האומה שיצאה מהגלות צריכה להיזכר שיש לה גם  "בשר קודש" כפי שמסביר הרב בכמה מקומות.

הבעיה שהופכים את זה לאידיאל היחיד. ולעיקר. 

וקראתי שוב את דבריך ואתה כותב לעניין, וגם רואים שבאמת אכפת לך, וחשוב לי להגיד את זה כי קודם לא אמרתי.

וגם טעיתי כשכתבתי שאתה בגישה של או הכל או כלום (יש דברים נקודתיים שאני לא הכי מסכים, אבל זה לא העיקר).

רק אני חושב (כמו שכתבתי מקודם) שכדי שדבריך ישמעו אתה חייב להדגיש שיש דת"ל בעייתי כמו שאתה מתאר, ויש דת"ל חזק (והוא ציבור גדול) שאוחז גם בזה וגם בזה, וזה האידיאל השלם ולשם צריך לשאוף (וכשאתה לא מציין את הציבור הזה אז אוטומטית נוצרת גישה של התנגדות לדבריך, מכמה סיבות).

הוא מעולם לא היה שם.
 

מבתי המדרש יוצאים גדולי תורה וגם אנשי מעשה שאוחזים כל ימיהם בתורה. בנט לא היה מעולם בבית מדרש - סמוטריץ', יצחק ווסרלאף, אורית סטרוק, שמחה רוטמן ואופיר סופר, הם בוגרי בתי מדרש שממשיכים בהחלט את דרך בית המדרש גם בחיי המעשה.

כמוהם אלוף דוד זיני, תא"ל עופר וינטר, יש עוד שאי אפשר לפורטם (בד"כ שומעים עליהם רק כשהם עולים בסערה השמימה).

נכון שיש גם כאלו שלאורך השנים נשחקים, זה מתרחש בכל ציבור, רק שבציבור שלנו גם השחוקים נשארים אידיאליסטים ובמקומות אחרים השחוקים פשוט נזרקים.

יש היום עשרות אלפי בוגרי בתי המדרש הציונים דתיים. כמובן שהם מגוונים, כמו בכל ציבור גדול אחר. אבל המכלול שלהם לא פחות מחוייב לתורה ומצוות מהציבור החרדי בכללותו, יחד עם זאת, שלא מזניחים את החלקים הכלל ישראליים שבתורה, על שלל המצוות הכרוכות בכך.

ששנים זעקתי עליו..

1.פילוג עם ישראל = חורבן

שאנחנו לא מאוחדים יש גהינום

2. יש אנשים מהשכונה שלי שקמו באמצע לימוד תורה והקריבו את עצמם למען עם ישראל , הצילו תינוקות .

והם לא איתנו עוד ..

ולשמוע אותך אומר.. יש גבורה ויש גבורה

לא ברור לי מי שמך .

שאומרים לך לחזור בך אתה ממשיך .

וזה מקומם.

מביא פרשנות מהרב קוק שלא קשור לעניין, הוא לא דיבר על מלחמת חובה.

והוא רק מוכיח לי שזה מה שקורה שלומדים תורה בניתוק ולא מתוך אהבה אמיתית לעם ישראל.

@חסום לשעבר

כשעם ישראל מתרחק מה', ה' מתרחק ממנו.

ואת מוכיחה מה קורה כשלא לומדים בכלל ומעדיפים להמציא.

בתי עלמין במלאים בקבריהם של מחשבי קיצין. בהשוואה לשואה ואפילו למלחמת רוסיה-אוקראינה, מצבנו הרבה יותר טוב.

ברור שאין על מי לסמוך וגו', אבל מאידך, בתורה עצמה בשום מקום לא כתוב שהתפילות ולימוד התורה עוזרים. המתכון להצלחה הוא קיום של כל המצוות על ידי עם ישראל כולו, ואנחנו, למרבה הצער, מאוד רחוקים מזה.

"אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו"

אמנם משיחי נאמר על תינוקות של בית רבן כמובן בגמרא, אבל אנו שגדלנו לא נאמר נואש! אנחנו שליחי משיח! אנחנו חייליו של הקדוש ברוך הוא, איש איש בעמדות הוא, ועלינו לפעול בכל הכח כשלוחיו של משיח, לקדם את בניין המקדש, את קיום התורה, להביא גאולה!

אל תיראו! הנכם ניצבים היום - למה אתם ניצבים?למלחמה על אויביכם! רבותיי ההיסטוריה חוזרת, שום דבר לא אבד, לא נשכח! אנחנו צריכים להילחם בכל כוחנו להביא גאולה לעולם, לבנות את בית ה' ולקיים תורתו!

דברים רעים קורים במלחמה, אנשים מתים, חלקם במיתות משונות, חלקם יוצאים בשן ועין. ואף על פי כן נוע תנוע, אל תיראו ואל תיחת!

אפילו על עסקי קש ותבן, לרודפם ולכלותם, לכלותם בכל מובן, גשמי ורוחני, פיזי ופסיבי, כל דבר שיש בו ריח אויב, שטיחי תיפלה, כאפיות, תמונות מסגדים(קל וחומר המסגדים עצמם😉), כל שביכולתנו לבער מאיתנו, לא לקנות מהאויב ולא להעסיק אותו, לאלסייע בעדו בתיקון פנצ'ר ולא בטרמפ, לא לומר לו תודה ולא שלום, אין שלום לרשעים אמר ה'!!!

בעזרת ה', מתוך סור מרע נבוא לידי מעשה טוב, לאסוקי שמעתא אליבא דהילכתא, הקרבנות לא יהיו יותר מגדלים הפורחים באוויר אלא מציאות חיינו, יחד עם שכינת אל שתשרה בבית מקדשנו במהרה בימינו אמן.

אתה הקטן, נבראת ע"י ה'!

ה' שם אותך פה, ה' רוצה אותך פה, ודוקא זכינו להיות בדור הזה ובע"ה נהיה חזקים ונעבור את זה ובע"ה אנחנו זוכים לגאולה השלמה. מה ש 2000 שנה, דורות שלמים התפללו אליו... ומי יודע אולי בתשעה באב הבא נעלה כולנו לבית המקדש..... זו אחרית הימים, נשאר לנו רק עוד קצת עד לגאולה השלמה... ואם מה שיש לנו זו תפילה אז מחובתנו להתפלל על כל עם ישראל