אני 8 חודשים אחרי קיסרי חירום (קשה) בלידה ראשונה.
מאד מאד רוצה הריון נוסף, אבל יותר מזה רוצה בע״ה ויב״ק וללדת טבעי.
בבית חולים אמרו לי לחכות שנה עד הניסיון הבא
אבל.. מסיבות שונות רוצה מאד להפסיק למנוע ולנסות.
הבנתי שיש כל מיני דעות לגבי ההפרש בין ההריונות..
אשמח לשמוע אם מישהי יודעת אחרת,
אם יש פה כאלו שנכנסו להריון פחות משנה אחרי קיסרי
ואם יש דרך לבדוק האם הרחם והצלקת מוכנות (עברתי לאחרונה היסטרוסקופיה ונאמר לי שהרחם תקינה אבל לא היה מידע על הצלקת)
בקיצור, אשמח לכל מידי בנושא 🙏🏼
תודה לכן
ברור שתשמעי סיפורים שהכל היה בסדר. אבל יש גם כאלה שלא וזה לקחת סיכון עליך ועל התינוק. וגם יחס קצת עקום מהצוות הרפואי שיכול להשפיע על כמה יתמכו בויב''ק. תחשבי על חיים שלמים לחכות עוד כמה חודשים בטווח הרחוק זה לא עד כדי כך משמעותי.
בהצלחה רבה! לי לא עבד...
הזמן היה יותר ארוך בכל מקרה.
במחשבה שניה לדעתי אמרו לי שנה וחצי עד הלידה הבאה. אולי ההנחיות השתנו? זה היה לפני הרבה שנים. לפי זה את יכולה עוד חודש חח.
אולי תשאלי את הרופא הרגיל שלך?
מה אמרו בבי''ח? הסבירו למה שנה? כי אם זה מה שאמרו שם וגם הרופאה שלך אז הייתי מקשיבה.
זכור לי שהיא אומרת שאפשר להיכנס להיריון גם חצי שנה אחרי קיסרי.
לי אין ניסיון בזה... הלכתי לפי הוראות הרופאות הפרטיות שלקחתי, שאמרו לפחות שנה. (בפועל ההפרשים אצלי אפילו גדולים יותר)
בהצלחה ורק בריאות!
חצי שנה אחרי קיסרי וילדתי רגיל.
לא שאני ממליצה לעשות את זה (היה לי קשה מדי)
היכולת ללדת רגיל אחרי קיסרי, תלויה בסיבה לניתוח, אם הניתוח אינו קשור ליכולת ללדת (כמו עכוז או מצוקת עובר) יש סיכוי טוב ללדת רגיל.
הלידה הזאת היתה ויב"ק ושהרופאה שמעה שנכנסתי להריון שוב אמרה אם זה היה קיסרי בלי למצמץ הייתי שולחת שוב לניתוח כי עדיין לא עבר שנה.
זה אולי תלוי בגישות
לחכות - להגיע ללידה שנתיים אחרי הניתוח(הכל הלך חלק ב"ה ללא סיבוכים מיוחדים והסיבה לניתוח היתה נקודתית)
אני חושבת שבסוף כל התשובות פה לא יכולות להבטיח לך שום דבר- זה שלבנות אחרות היו לידות רגילות בהפרש צפוף לא אומר כלום לגביך
בלי קשר אני פחות מתחברת לדחיפות שוב להכנס להריון, בסוף זה עוד ילד וצריך בשבילו כוח וסבלנות - אא"כ יש לך סיבה עובדתית של גיל וכו אבל אם לא- מה הלחץ?
בכל אופן לכאורה אם את מחכה יותר המקום יחלים יותר- אבל שוב שום דבר לא בטוח- יכול להיות שאת מחכה הרבה ועדיין יהיה ניתוח וכן להפך...
אז אני מבינה אותה, כי היא לא רוצה שהילד יגדל תקופה ארוכה (יחסית) כבן יחיד.
אבל כן, עדיף לתת לגוף להחלים ואת הסיכוי ללידה רגילה מאשר ילדים צפופים...
עד ההריון הבא זה לא נקרא ילד שגדל תקופה ארוכה כבן יחיד
שנתיים זה הפרש צפוף למדי
מה גם שאף אחד לא מבטיח היריון ברגע שמפסיקים מניעה...
שוב, לא אומרת לה לא להישמע להוראות. רק רוצה להסביר את ה"לחץ" שלה.
אובייקטיבית
ככנה לי נראה לפחות
מתואמתאחרונהמה ז״א מה הלחץ? זה לא קשור ללחץ
כתבתי שאני מאד רוצה. מסיבות שונות אבל רוצה. זה לא לחץ
בדיןק כמו שאת מעדיפה לרווח, רק ההפך.
נכנסתי להריון 10 חודשים אחרי הקיסרי
ילדתי נרתיקי אחכ.
אין הוכחה שהמתנה מרובה יותר עוזרת יותר לצלקת להתחזק. אבל כן צריך מינימום, מכון פועה אמרו לי 9 חודשים אם אני זכורת נכון.
מכירה מישהי שהינ לה 3 שנים הפרש ונקרע לה הרחם בלידה...
לדעתי אל תיקחי סיכונים.
לא יודעת למה את רוצה כ"כ שוב הריון ומה השיקולים שלך.
אני הגעתי ללידה שניה בתחושה שזה הצ'אנס האחרון שלי ללדת לידה נרתיקית.
ואם אגיע שוב לקיסרי אז בכל הלידות אח"כ ירצו לעשות קיסרי מתוכנן.
(יש מאוד מעט רופאים שמאשרים לנסות לידה נרתיקית אחרי 2 קיסרי)
ובאמת עשיתי את המקסימום מבחינתי כדי ללדת טבעי
שזה אומר גם ללכת לבי"ח שתומך יותר בלידות ויב"ק (לניאדו)
וגם לקחתי דולה שמתמחה בלידות ויב"ק.
ורציתי לעשות איזון אגן שבסוף לא הסתדר. ואני חושבת שזה היה טעות וחבל שלא עשיתי.
למרות כל זה ולמרות שהקיסרי היה בגלל מצוקה עוברית וההריון השני היה תקין והכל הכל היה בסדר.
עדיין הצוות בבי"ח היה מאוד מאוד לחוץ על הלידה הזאת.
וכמובן שהלחיצו גם אותי.
לא יודעת מה היו עושים אם הייתי מגיעה אחרי שנה וחצי מהקיסרי (ילדתי שנתיים וכמעט וחצי אחרי הלידה הראשונה)
לק"י
וב"ה לא הלחיצו אותי בכלל.
כנראה תלוי בבי"ח או בצוות הספציפי. איזה קשה זה שמלחיצים ככה....
אז בעצם לא הרגשת שהבי״ח תומך בויבק? הבנתי שלניאדו ממש מעודדים לטבעי
בלניאדו יש כמה.
יכולה לכתוב לך את השם בפרטי.
הבי"ח תומך בויב"ק אבל כל הזמן דאגו להזכיר לי שזאת לידה מסוכנת והרחם יכול להיקרע.
הייתי בערך 15 שעות בבי"ח לפני שילדתי, אני חושבת שאמרו לי על הסיכון בלידה איזה 6-7 פעמים.
יש לי המלצה למישהי תותחית על בלניאדו
אבל בלי קשר
חובה להשמע להוראות הרפואיות לחכות לפחות שנה אחרי ניתוח
וזה מעלה את הסיכוי להצלחה של לידת ויבק טבעית בעז"ה
זה לא צחוק, הצלקת צריכה להחלים.
הריון מוקדם מדי אחרי קיסרי יכול לגרום למצבים מסוכנים כמו קרע ברחם. ויש לך רק עוד כמה חודשים לחכות, זה כלום זמן. בעיניי ממש עדיף לחכות עוד קצת...
יש לי קרובת משפחה שכמעט איבדה את חייה בגלל קרע ברחם שלקח להם זמן למצוא את מקור הדימום אחרי שילדה. נכנסה להריון יחסית מהר אחרי קיסרי, הלידה השנייה התחילה טוב והיא גם ניסתה ויב"ק אבל לא הלך.... ובסוף גם קיסרי וגם קרע ברחם ואיבוד דם.
הריון ראשון קיסרי חירום אחרי לידה שהסתבכה ועובר במצוקה.
6 חודשים אחר כך כניסה לעוד הריון. מכל מיני סיבות היה צריך גם אז קיסרי. להריון שאחריו כן חיכו כ10 חודשים,
אבל הגוף הגיב רע ל2 קיסריים קרובים+הריון שלישי צפוף במלא הידבקויות וכו,
ואמרו לה שאם תצטרך שוב קיסרי (היה סיכון משמעותי לזה)
לא תוכל יותר ללדת כי יהיה לה מסוכן.
ב"ה עשתה מאמצים מטורפים ממש, והצליחה כן ללדת בויבק 2, אבל זה היה סיכון מאד גדול ה2 קיסריים הקרובים ועוד הריון נוסף יחסית צפוף.
הייתי מבררת טוב טוב מה הסיכונים מכל צד והאם הם שווים את לחכות עוד שלושה ארבעה חודשים.
לא ברור לי מה סבבה ומה נקרא מאמץ מידי.
אני שבועיים אחרי לידה ב"ה.
ה'בעיה' שזה לא לפי ההרגשה שלי. כלומר אני יכולה להרגיש יחסית בסדר ושיש לי כוח לעשות משהו, אבל זה לא אומר שטוב לעשות את זה.
אז מה אתן עושות שבועיים אחרי?
נגיד דברים כמו-
לשטוף קצת כלים,
להכין ארוחת ערב/ צהריים
לחתוך סלט
לקלח את הילדים (שזה כולל להרים את הקטנים מהמקלחת לשידה כדי להלביש אותם)
יש דברים שאין ברירה אבל לפעמים יש ברירה כמו להשאיר את זה לבעלי, אבל גם לו כבר די נגמרת הסבלנות אחרי שבועיים ואני לא רוצה למתוח את החבל מידי וגם לא סתם להתפנק יותר מידי כשאני יכולה להתאמץ קצת.. גם ככה הוא מפזר את כולם בבקרים ומארגן אותם לבד.
זה סבבה.
עדיף לנח. שאח"כ לא יתנקם.
(רצפת אגן וכו)
כלומר אולי היה אפשר לעשות בישיבה אבל זה כבר יותר מסובך (יש רק שולחן בסלון, אין במטבח. וזה מסורבל לי ולוקח הרבה יותר זמן מלעמוד במטבח לחתוך סלט למשל).
אז אני לא יודעת מה נכלל במנוחה ועד מתי כדאי לא לעשות דברים כאלו...
ולבשל בקטנה זה בסדר. כמה דקות להפעיל את הגוף בצורה מינימלית זה אפילו חשוב לדעתי.
לקלח זה יותר מדי. להרים על השידה ממש ממש לא!
(בעיני עד חודש אחרי לידה, אפילו חודש וחצי) אין כזה דבר להתפנק מדי. כל מאמץ הוא מאמץ מיותר. יש דברים שהם לא מאמץ בכלל מבחינתך וזה בסדר גמור, ויש מקרים שאין ברירה וחייבים לעשות, אבל בעיני זה שלבעלך נגמרת הסבלנות זה לא מקרה של אין ברירה
זה מקרה של שיתאמץ עוד קצת במקום שאשתו היולדת תתאמץ עוד קצת... זה לא לנצח, רק עוד שבועיים שלוש.
לשטוף כלים ולקחת ילדים
שבועיים אחרי לידה
זה ממש לא סבבה
להכין אוכל ולחתוך סלט, אם זה מרגיש לך בכוחות ובסדר לך - מעולה. תרוויחו כולכם אוכל מזין וטוב.
כלים - לא. זה משהו שיכול לחכות ואפשר גם להביא מנקה / נערה בתשלום, לא חייבים דווקא אותך בשביל זה.
לקלח ילדים - אני חושבת שכן, אבל אולי למצוא פתרון להרמה שלהם, למשל לתת להם לטפס לבד, או להלביש בישיבה על המיטה.
סותרות אחת את השניה
כל השאר לא. אז לא... ודאי לא לקלח ילדים, שזה ממש מאמץ...
ולא, זה לא פינוק, זו הבריאות שלך...
אז להרפות כמה שאפשר - שהילדים יתקלחו פעם ביומיים, לאכול כמה שיותר בחד פעמי, להזמין עזרה בתשלום אם גם מה שנשאר גדול על בעלך...
בבצלחה ומזל טוב!
בהריון תאומים שבוע 32.
התחיל לי כמין כאב בלתי נסבל רק בצד אחד מתחת החזה בצד ימין. כמין כאב בעור. ברגע שחולצה נוגעת לי בעור או כל מגע אחר בעור באזור הספציפי הזה מרגיש כמו סכינים בעור.
משהי נתקלה בדבר כזה. אני לא יכולה לעשות כלום כל שניה קופצת מכאב שהחולצה נוגעת שם. גם בלי חןלצה יש תחושת אי נוחות אבל כאב של סכין זה רם משהו נוגע בי.
הצילו
תודה רבה
הייתי מנסה לשים קרם או חמאת שיאה.
לא רואים שום דבר חיצוני, שמתי באמת קרם לחות אך עדיין רגיש מאד מאד
התרחבות של הרחם.
זכור לי שבערך בשבוע הזה גם התחילו לי כל מיני כאבים חדשים (גם בהריון תאומים).
אם זה ממשיך, הייתי מתייעצת עם הרופא.
חושבת שזה לא היה משהו מלחיץ
תנסי אולי קרם טוב? תתארי לאחות במעקב הבא
זה מרגיש באמת כמו משהו עצבי בעקבות מתיחת העור. השאלה אם יש איך לתפור את זה...
וגם אז יהיה כאבים אחרים 😊
אבל מעודדת אותך שכשנכנסים לשגרה זה ממכר.
😍😍
מגיעה על לחשוב על אחרי
תודה לך
כששמים לי בלידה את המוניטור על המקום הזה אני צורחת יותר מבצירים..
פעם רופא אמר שאולי זה בקע והעצבים חשופים יותר
תודה לך. זה ממש כאב לא נעים
בלי פער בגובה.
היתה לי מעץ והיה יותר קשה לנייד אותה בחדר
והיתה גם מבד אבל זה לא קו אפס ואז בלילה יוצא קשה להרים.
יש משהו שהוא גם וגם?
אחרי שהורדתי חלק שמושחל (מין פוליגל כזה), לא היה מפרידים, והיא נהייתה באותו גובה.
שאחפש לך את הקישור שלה?
מעץ עם גלגלים, עלה לי מחיר רגיל כמו בחנויות
וגם אולי לטיפול אישי רק לי (לא יודעת אם אפשרי בעמית כי בעלי זכאי ולא אני(
תודה!
על נגמרו לי השמות , יעל זקש
לא יודעת אם יש החזרים דרך עמית...
זה נקרא ייעוץ, לא פסיכולוגית
בai של גוגל כתוב שש וחצי. אבל באתר של הקניון כתוב שמונה וחצי. מניחה שזה משתנה בין שעון קיץ לחורף. אבל לא הכי בעניין לנסוע סתם....
מניחה שסתום לא העבירו לחורף. נקווה...
אשמח לשמוע אתכן
אני מוצאת את עצמי מסתבכת בסיטואציות של קידוש קהילתי או להכין עוגה ליולדת/מגויסת,
בגלל שלא נעים לי להכין סתם עוגה בחושה פשוטה, אני מרגישה שזה צריך להיות מספיק שווה ואז אני נתקעת....
לקידושים יצא לי להביא בעיקר עוגת שוקולד עם קרם וסוכריות ואז זה מרגיש לי גם פשוט וגם אטרקטיבי (למרות שמקווה שהורים לא מקללים אותי בלב על הלכלוך;),
ולמשפחות זה רק כשיש לי זמן וכוח להכין עוגיות יותר מושקעות.
בכללי מלחיץ אותי להביא אוכל לאחרים כי מי יודע איך יצא, למרות שאפיה זה בגדול דבר שאני טובה בו...
אשמח לשמוע מה מקובל להביא אצלכן,
מה תרגישו בנוח להביא או תשמחו לקבל
כדי לקבל איזו תחושה מה נורמלי ואולי רעיונות לעוד אפשרויות שיקלו עלי את החיים.
תודה 
מכינה עוגה שאני מכינה לנו, בד"כ עוגת שמרים טריה זה מפנק ממש.
לקידושים- בראוניז לוטוס נראה טעים ושווה ועבודה קלה
היתה לידה מהממת ב"ה, ועם אפידורל למתלבטות 🙃
כמה שאלות.
כאבי הנקה. אין פצעים בה אבל בדקה הראשונה של ההנקה מאוד כואב עד שמתרגלים. אין בעיה בתפיסה וזה משהו מוכר בהיסטוריית ההנקות שלי. זה שאין פצעים זו התקדמות. אבל מה יכול להקל בינתיים? שמה לנסינו ו קונכיות לסירוגין..
לתינוק המתוק יש יובש, ממש קילופים בגוף. לא היה לי לפני. מה יכול לעזור?
מתי נגמרות ההפרשות מהברית? שבוע זה תקין?
מזל טוב!!!! תרגישי טוב והרבה נחת!!!!!
בדיוק בדיוק ככה היה לי, בשניות הראשונות של ההנקה, פשוט כאב מפלח. עבר אחרי שבוע/שבועיים... תחזיקי מעמד
תקין לגמרי היובש, העור מתקלף ותיכף יחזור להיות עור בייבי חלק ונעים
איזה סוג הפרשות? הייתי שואלת את המוהל...
זה היה בסדר, אבל אני מציקה לו מלא אז חשבתי להתייעץ אתכן, נשמע שתקין ב"ה
לעשות לו אמבטיה עם שמן תינוקות לאמבט, בלנאום או של ד"ר שיפר. זה עוזר במיידי! גם למרוח בקרם (אני מעדיפה טבעי או שמן שקדים אבל אפשר גם של ד"ר פישר למשל)
ההפרשות אחרי הברית עדיין תקינות, ממה שזכור לי עד שבועיים זה יורד בהדרגה..
כמובן להמשיך לשטוף ושהאיזור יהיה תמיד נקי
ולגבי 2
זה עובר לבד
אם ממש מפריע לך אפשר למרוח בפנים (או בכל הגוף אם תרצי...) חלב שלך.
לגבי 3 תמיד כדאי לשאול את המוהל,
אבל ממה שזכור לי לקח איזה שבועיים עד שהיה נראה רגיל לגמרי
כן, זה כאבי תופת, אבל משתפר אחרי שבועיים בע"ה, ואחרי חודש כבר לא כואב כמה שאני זוכרת. מה שאת עושה זה מצוין.
זה בסדר גמור, מחליף את העור לעור של תינוק נעים ורך 😌
האמת לא זוכרת. אבל הייתי תמיד שולחת תמונות למוהל עוד מלא זמן אחרי הברית 🫣
לגבי פ2?
נסי לכבס בלי
ואולי חומר כביסה עדין
לפעמים הבישום עושה להם קילופי עור
רק גל תינוקות?
משתדלת לא לשים יותר מדי
ובלי מרכך בכלל
היה לי גם ככה. לנשום עמוק זה עבר אחרי כמה ימים.
בהמשך ל1
יש לי כאב חד בשד אחד. לא בפטמה, כמו דקירות כאלה פנימיות. כואב מאודדד ולא יודעת ממה זה יכול להיות?
לא יודעת בדיוק מה זה אומר..
יש לך יועצת הנקה להתייעץ איתה אפילו טלפונית?
אצלי עם כאבים שונים הרפידות הטיפוליות של ארדו מאוד עזרו
צריך לעסות בעדינות איפה שכואב , אפשר תוך כדי שהוא יונק
גם מקלחת חמה יכולה לעזור אם זה באמת גודש
תשאלי בגיפיטי. אם לא ישתפר עד אחרי שבת תנסי משחה של פטריה.
חשבתי בפטמה, אם זהלא שם אז לא יודעת מה זה,
אלא אם זה התמלאות בחלב.
לק"י
או שזה כואב מידי?
(לא יודעת אם זה אמור לכאוב עד כדי כך).
ומזל טוב!! הרבה נחת ושמחה!!
שאז זה הזרימה של החלב שמתחילה
או כל הזמן?
אם כל הזמן זה יכול להיות סתימה, וכדאי שתטפלי בהקדם. אצלי הנקת פוטבול שחררה סתימות
מתרגשתתת איתך!!
גיסתי (לא בדיוק, האישה של גיסי)
ואני
משוערות לאותו שבוע אני ליום ראשון והיא לחמישי
כבר בתשיעי אבל יש עוד קצת עד המשוער
אנחנו חברות טובות דווקא
אבל הבוקר כתבה לי שיש לה צירים מהלילה ימחכה שיצטופפו לראות אם זה לידה
וואלה עצבן אותי חח
כזה אופ נו מה נו
גם כי אני גם רוצה כבר ללדת
וגם כי, סיבה מטופשת אבל מה אני אעשה, אני מפחדת שאז לא חתייחסו אליי כשאלד… אופ
והיא ילדה 3 שבועות לפני 🤭🤭
זה שלב כזה שאת מתה ללדת...
ויוצאות לך העיניים מכל מי שכבר סוף סוף אחרי זה.
אבל אם קשה את יכולה להגיד לה שזה מלחיץ אותך
העיקר בעיתו ובזמנו.
ולהיפך, את תלדי אחריה אז היחס יעבור אלייך לא?
ממני שלא רצתה ללדת ותמיד רציתי שישארו עוד בבטן, בשביל ההרגשה והכיף, בעיקר באחרון.
וכולם נולדו רגיל וטבעי עם צירים בשבוע 37...
גם לי זה היה.
משמים בסוף כל התיזמונים האלה...
השם ישלח לך מה שהכי טוב לך ❤️
בשלב הזה את רק רוצה כבר להיות עם תינוק מתוק ביד וכל מי שעוקפת אותך זה מעצבן😅
בקיצור, תכילי את עצמך, מותר לך
ותחשבי איזה כיף יהיה לבני הדודים עוד כמה שנים להיות כל כך קרובים בגיל
גיסתי היית צריכה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמה ימים לפני.
וכן התעצבנתי חח
כשאת מוצפת הורמונים הכל הגיוני
הייתי אמורה ללדת חודש אחרי התל"מ האחרון של גיסתי (כאילו שבוע 42) בסוף ילדתי יום אחריה
ושתינו עשינו ברית.
האמת היה קצת מעצבן כי מהצד של בעלי רק חמי וחמותי הגיעו כי כולם הרגישו שיצאו ידי חובה בברית יום לפני 
אבל בפועל הם נולדו 3 שבועות הפרש. כך שהייתה ברית ויום אחכ פידיון. כולם הגיעו גם לזה וגם לזה (אבל אולי גם בגלל שפדיון זו מצווה שלא תמיד עושים, וזה גם היה אחהצ, בניגוד לברית שהיא בבוקר)
זה יכול להיות גם עניין של משפחות ומיקוםשימושיתוכו'
נחיה כנראה מה יקרה בסוף
לק"י
(אני דוקא לא מאלה שרק מחכות ללדת כבר. אבל מבינה את החלק הרגשי המשוגע בהריון....).
אףפעם לא הגעתי לתאריך ותמיד יולדת מוקדם.
הפעם גיסתי הייתה צריכה ללדת שבועיים וחצי לפני וכולם אמרו שבטח אלד לפניה. אז נכון שכבר הייתי בביח יום לפני שילדה אבל בסוף שחררו אותי. ילדתי 5 ימים אחריה וממש הייתי רוצה הפרש גדול יותר.
נראה לי באף לידה לא רציתי ללדת אבל מסתבר שהילדים שלי כבר רוצים לצאת...
שאני רוצה לסחוב כי אףפעם לא הגעתי לתאריך ואני לא יודעת איך זה...
כבר לא בטוחה שאוכל לנסות ולבדוק איך זה ..
אבל כנראה שאת ממש מיוחדת, כי גם כשעברת את התאריך, את עדיין אוהבת😉
אני כל כך אוהת להיות בהריון....
תמיד מרחמת על מי שכבר ילדה חחח.
הכי מושלם כשהם בפנים שמורים ומוגנים.
ואני כל כך יפה וסקסית...
לא כי כ"כ כיף לי להיות בהריון פשוט כי אני *מפחדת* להגיע לרגע הזה, אז כמה שאני סובלת וכאובה בהריון, אני לא מחכה להגיע לרגע הלידה, אבל מי שואל אותי? כשזה מגיע זה מגיע.
תמיד אני אומרת לעצמי שאיזה מזל שיש 9 חודשים מאז שנכנסת להריון עד הלידה, אם זה היה קצר לא הייתי מעיזה להכנס להריון.
אבל להיות אחרי זה כ"כ כיף לדעת שעברתי את זה!
אני לא מחכה ללדת
אני מחכה להיות אחרי
חחחח
לגבי השורה האחרונה שלך, קרה לי גם, ילדתי כמה ימים אחרי גיסתי וזה גרם רק להתרגשות שיא מצד המשפחה של בעלי. זה לא הוריד להם מההתרגשות בכלל
ילדתי פעמיים כמה ימים אחרי גיסתי, ולא הרגשתי שזה. השפיע על היחס של המשפחה.
זה מאוד הגיוני לרצות כבר ללדת ולקנא במי שכבר יולדת...
לא הבנתי למה הסקת מזה שאת אדם רע
את לא רוצה שלא יהיה לה
את פשוט רוצה כבר גם..
אבל נשמע שזה פחות עושה לך טוב התקשורת האינטנסיבית איתה כרגע, אז תכתבי לה משהו נעים שיאפשר לך מרחק
(אגב היא לחלוטין כן גיסתך חח)
והיא מסכנה עבר לה…
כל היום היתה עם ציר כל שעה ובערב הפסיק…
היא קבעה קיסרי לשבוע 39 כשאני הייתי אמורה להיות 38+4.
ולפני הלידה הזו ילדתי בסוף 39 עם זירוזים!!!!
הפלא ופלא הבן שלי החליט לצאת ב38+1😅😅😅😅
כולנו עד היום מופתעים שהוא גדול מהבת שלה חחחח
היא ילדה יומיים לפני
נראה לי דמעה שהייתי מאושפזת בתור לזירוז וזה הלחץ אותה ללדת,😂 סתם
הכל טוב ויפה רק שאני כבר חושבת מה עושים לשבת בר מצווה עוד עשור.נשמע לי פרוייקט מורכב
