מנסים כבר תקופה להיקלט- ללא הצלחה לצערי. אני כנראה גם באיזשהו שיבוש בגלל כמה גורמים (נטילת הורמונים זמנית וקורונה), ובטווח החודשים האלו היו פעמיים הריונות כימיים.
ביז בתמוז הייתי באיחור של יומיים, לא בדקתי הריון ואמרתי מה כבר יכול לקרות שאני אצום. במוצאי הצום התחילו לי כתמים ורודים שהפכו אחר כך למחזור.
עכשיו אני במצב דומה ושונה. כלומר היה הביוץ, היינו ביחד, בשלישי בבקר זה היום העשירי לביוץ כנראה. זה זמן קצת מוקדם ואחרי כל האכזבות שחוויתי, אני לא מעוניינת לבדוק מוקדם מדי ולחוות אכזבה שוב.
מצד שני קראתי ברשת בצום הקודם שצום יכול להשפיע על ירידת פרוגסטרון
שזה יכול להיות ממש קריטי במצב כזה.... בקיצור לא יודעת איך להתנהל.
מרגישה מטומטמת ופתטית לשאול על זה רב כי כל כך הרבה זמן לא הצליח,
וכל כך הרבה פעמים קיבלתי שלילי לפנים שמה שהסיכוי שעכשיו זה כן זה.
ומצד שני ממש לא בא לי לקחת שום סיכון 
זהו, לא יודעת מה לומר.
נזכרת שלפני כמה שנים ניסתי בערך חודש להרות, ואז היה לי לראשונה הריון כימי. וכמה שבועוח אח"כ עשיתי בדיקת דם ולא היה לי כח לבדוק מה יצא בה. אבל כן הרגשתי שהפעם זה היריון.
והיה תשעה באב בצהריים ולא הרגשתי טוב כל כך. ואמרתי אם זה הריון אני אקל ואשבור צום ואם לא נתמודד.
פתחתי את הבדיקה וזה באמת היה הריון משמח.
אבל... זה לא נראה לי גם יום מתאים לבשורות משמחות למרות שהשנה יש הקלות.....
ובכל מקרה הפעם המצב יותר קשה לבדיקה. יש לי בדיקת הריון ביתית אחת ויחידה אחרונה מ20 מאכזבות, שתבינו כמה אני כבר סחוטה מזה (בעצם לא כולן איכזבו... אבל הריון תקין.......)
בקיצור קצת חפרתי פה כהרגלי🦧🙈
אשמח לשמוע מה אתן אומרות.....
ואולי תתפללו עלי גם שנזכה להריון בריא ושלם ומשמח סוף סוף,
חוייה מתקנת לטראומות העבר.
וגם כאבי ראש וסחרחורות וזה קצת מלחיץ אותי....
